הבן שאת הצלת הציל את הבן שלי

לפני כמה שנים היה מוצאי שבת סליחות. אצל האשכנזים מתחילים במוצאי שבת לפני ראש השנה. לפני סליחות נסעתי להתוג. אני יוצא מהשיעור 11 בלילה. ניגשתי לאישה מבוגרת למוחת קומה, אישה ספרדיה ואומרת לי הרב אני יהודית ג'רפי. יהודית ג'רפי. לקח לי רגע להיזכר. זה היה כמו לפגוש את אליהו הנביא בכבודו בעצמו. כמו לפגוש דמות שיצא מהאגדות, שיצא מהתנך. אישה שסיפרתי עליה כל כך הרבה. לא הכרתי אותה, לא פגשתי אותה. והנה היא ניגשת אליי ואומרת לי כל מה שאתה מספר אמת ויציב הנה אני לפניך יהודית ג'רפי הייתה עשרות שנים רוקחת בקריאת מלאכי ליד שכונת חבד שמה זה היה ימים האם אתם יודעים שבית מרכחת היה מקום מאוד אישי מאוד אינטימי

מקום שאנשים באים ומספרים על הבעיות הכי הכי אישיות שלהם ומקבלים מענים לבעיות הכי אינטימיות שלהם יום אחד לחץ עומדים שלושה ארבעה חמישה אנשים בתור פתאום נכנסת אישה בהיסטריה אני ממהרת אני מפספס את האוטובוס תנו לי להתקדם מה יש לך הוא מספר את הבן שלי מקבל תעודת הצטיינות צלש מהמחת מהמגד מאלוף הפיקוד מקבל איזשהי תעודת הצטינות מאוד חשובה מה קרה ליל שבת יצאו בחורים מישיבת שבי חברון הלכו שמה מהישיבה לחדר אוכל מהישיבה לפנימיה מהישיבה למערה והתקרבה מחבלת מאחורה לתכור את אחד מהם הבן שלי מהעמדה שם לב דרך ירא נטרל אותה הציל את הבחור אז הוא מקבל עכשיו תעודה צלש שהציל חיים של יהודי עשה את מלאכתו הרוקחת נברכת

והיא אומרת לה מתי זה היה בליל שבת אחרון, את יודעת שהבחור שניצל זה הבן שלי אז הבן שלך הציל את הבן שלי אותה אישה משתתקת ואומרת לרוקחת גברת ג'רפי האמת היא שגם הבן שלי הוא בן שלך האמת היא שהבן שלי הציל את אח שלו ולא הציל אדם זר והיא מספרת סיפור שיכול לקרות רק בעולמו של הקדוש ברוך הוא היא אומרת לה לפני עשרות שנים לפני 20 שנה אני עמדתי כאן במקום הזה היינו לבד וסיפרתי לך שאני הולכת להפסיק הריון אני בהריון חודש רביעי חודש חמישי ואני הולכת להפסיק אותו כי יש לנו כבר שלוש בנות ובהרגשה שלי זאת בת רביעית, אני לא רוצה עוד בת מספיק לי. את נדרכת ואמרת, מה פתאום? ילד זה ברכה, ילד זה שפע, ילד זה שותפות עם

הקדוש ברוך הוא. אמרת לי, אם את לא רוצה את הילדה שתגדל, תני לי, אני אגדל אותה. ואז ישבנו וכתבנו מכתב לרבי מלובביץ', ביקשנו ברכה שההריון יעבור בשלום והלידה תעבור בשלום. וברוך השם המשכתי את ההריון ונולד הבן הזה. לא נולדה בת, נולד הבן הזה, החייל. והחייל הזה מציל עכשיו את הבן שלך. אז כשאת לפני 20 שנה הודעת אותי להמשיך בהריון, הבאת לעולם את הילד, את האח שיציל את הבן שלך, את האח שלו. מספיק לפתוח את העיניים, מספיק לחשוב על ההבדל בין המלחמות שלנו. כמו שאמרנו, לאמריקאים נופלים מטוסים ונופלים את הייסים ונופלים לבתים ופה ברוך השם הולכים וחוזרים 2000 קילומטר. כאילו זה טיול. מספיק לפתוח את העיניים ולחשוב

על ההרלם, על השכונה שאנחנו גרים בה. מי היה יכול להתקיים בשכונה כזו ועוד לעלות ולהתנשא מעל כל אויביו? הכבסה רוקדת וקופצת ושבים הזאבים נעלמים אחד אחרי השני.