"כל ירושלים על כף היד שלי!"✋

המבוגרים שבכם עוד זוכרים אותו. טומלה קראו לו, היה עומד בכניסה לירושלים ליד המרכזית וכל פעם שהרמזור היה מתחלף לאדום, הוא היה קופץ לאמצע הכביש וצועק לנהגים, עצור. וכשהרמזור היה מתחלף לירוק אומר להם סאו. הנהגים היו קצת מחייכים, משתעשאים וזה היה הנחת שלו. יום אחד באחד הימים המושלגים של ירושלים הכניסה לעיר נחסמה כביש מספר אחד ולטומ לא היה עבודה אז הוא ישב בצד מובטל ואז אחד מהיהודים החשובים של ירושלים אמר עכשיו הזמן לדבר איתו ניגש אמר לו טומה מה אתה אומר איך העבודה אומר לו קשה אבל מה לעשות אין אף אחד שיחליף אותי אמר לו היהודי תגיד לי אתה לא חושב שאם אתה תלך הביתה הרמזורים ימשיכו לעשות את העבודה

והכל יעבוד גם בלדיך. אמר לו טומ השתגעת? כל ירושלים סומכת על הכף יד שלי. אתה לוקח על עצמך אחריות שיהיו פה תאונות. אם אני עוזב פה את הצומת יהודי הבין שאין עם מי לדבר. אחים יקרים בכל אחד מאיתנו יש איזה טומה לקטן שחושב שאני פועל ואני עושה ואני מזיז ואני אתה רואה את זה? אני עשיתי. אתה רואה את זה? אני עשיתי. והאמת היא הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים כדי לפעול להזיז דברים לדחוף דברים יש רק דרך אחת לעשות את זה על ידי תורה על ידי תפילה תשובה ומעשים טובים ברוכים תהיו