סיפורי צדיקים: רבי מנחם מנדל מקוצק - הרב הרצל חודר HD

צדיקים, עובדים את הקדוש ברוך הוא כל אחד בתחום שלו, ברמה שלו היה אדמו"ר מקוצק, קוראים לו מנחם מנדל מקוצק הוא גדל בבית פשוט מאוד בית פשוט אבא שלו היה מוכר בייגלה אפילו הוא אומר האבא לימד אותי לקח, מוסר השכל אתה קם מוקדם בבוקר איתו אופים, מכינים את הבצק הוא אומר לי, "בני היקר, דע לך".. "אתה רוצה שיאפה טוב".. "אל תרים את הכיסוי הרבה".. "כמה שיותר סגור יותר חום" למדתי לקח אדם שיותר סגור, יותר חם הוא גדל וצמח, מגדולי ישראל הוא היה עשרים שנה הסתגר בחדר אחד, ולמד ברח מהכבוד. נפטר הרב שלו, החוזה מלובלין, נפטר באו אליו כולם "תהיה רבי", הוא לא רצה. הרבי מגור בא אליו, כתלמיד, ואז הוא הוכתר להיות גדול

הדור היה ענק בתורה ענק בקבלה, היה לו דבר אחד - הוא היה אמיתי. הוא הנהיג את הדור "תהיה אמיתי" אל תחיה עם שני מצבים. הוא אמר משפט מאוד מעניין. אתה רואה הולכים באמצע הכביש הוא אומר "סוס הולך באמצע הכביש, בן-אדם הולך בצד." אל תחיה במקום שתבלוט. בן-אדם הולך במדרכה בצד, לא בולט ראה פעם איזה יהודי אחד אוכל בשבת. הוא הכיר אותו שהוא לא מיוחד. הוא אומר, "אני אוכל לכבוד שבת קודש". הוא ידע שהוא אוכל לכבוד עצמו אז הוא אמר לו, "תגיד לעצמך, אתה אוכל לכבוד הבטן שלך אתה אוכל." אל תגיד.. תחיה עם האמת. אל תחיה עם עצמך, כאילו אתה נמצא ככה. כל חייו חיה רק עם אמת. והוא אמר, "רוצים סגולה? שב תלמד תורה" היה מפורסם

בנפלאות שלו. יום אחד קיבל מכתב מאחותו. הייתה לו אחות חשובה, אמרה לו, "מנחם מנדל".. "יום שני אני באה אליך בשעה 12 בצהריים". "יש לי מחלה, תרפא אותי". תרפא אותי, מחלה. אח שלה מפורסם, צדיק גדול. הוא אמר לשמש שלו "תראה, שעה 12:00 היום תבוא אחותי לכאן".. "אתה תנעל את השער, תנעל אותו, את הדלת".. "היא תדפוק, אל תענה לה". "לא לפתוח לה בכלל". שעה 12:00 מגיעה אחותו, שמחה. אחותו של הרב מגיעה. דופקת בדלת, מחייכת, לא עונים דופקת דופקת, עשרים דקות, לא עונים. הלכה לחלון.. היא כבר לא ידעה מה לעשות חצי שעה דפקה. אמרה, "מנחם מנדל, תפתח את הדלת." לא עונה לה בכלל. היא אמרה, "טוב, אם הוא לא רוצה לענות לי מה אני

אעשה עכשיו"? "אני אלך לבית הכנסת, אני אבקש מבורא עולם את הבריאות שלי "אם הוא לא עונה לי, השם יענה לי". הוא שמע ככה שהיא דיברה איך שהיא הלכה, אמר לשמש, "שמע, רוץ אחריה, קרא לה שתבוא." השמש פתח את הדלת, רץ אחריה, "שלום הרבנית, הרב רוצה אותך." "הוא נמצא בחדר"? "כן בטח, בואי תראי". היא לא מאמינה. היא באה, הוא יושב בשולחן, מחייך לה. "שבי, בבקשה". היא אומרת לו, "אחי היקר, אני לא מבינה אותך". "חצי שעה אני פה דופקת בדלת, אתה לא פותח לי את הדלת אפילו, מה קרה לך"? אמר לה, "תראי, אני אגיד לך". "כתבת לי במכתב, 'מנחם מנדל, תרפא אותי"' "אני מרפא"? "אני מרפא"? "מה את באה אלי"? "כששמעתי את אומרת 'אני אלך

לקב"ה להתפלל', אני יכול אותך לברך. "זה רציתי שתכירי". "תכירי דבר אחד - הרפואה של האדם, לא אני מרפא." "יש בורא עולם מרפא, אני יכול רק לברך". הוא צמח מגדולי עולם. כל גור שהרים אותם, זה הוא עצמו. כל ההנהגה שלו, הצדיקות שלו קדוש עליון היה. קוראים לו רבי מנחם מנדל מקוצק. יהי רצון שזכותו תגן עלינו ועל כל ישראל אחינו. שנזכה לגאולה שלמה, וכן יהי רצון ונאמר אמן.