"מ7.10 הפסקתי לישון" אימו של סרן אושרי בוצחק הי"ד בריאיון עוצמתי ומחזק

היום אנחנו נפגוש את ראות אמא של אושרי כשמחת הנחל אמר שבנחל יש הון אנושי זה לא בשביל הצילום וואי תודה ראות אומרת שהיא הבינה שאושרי הגיע למקום שמתאים לו כי הוא היה ההון האנושי בחיים שלהם בואו נפגוש את האמא המדהימה שלו את ראות אתה אף פעם לא לבד דבר איתו הוא שומע גם בלי לומר אף מילה גם כשהשמש תשקע הוא מאיר בתוך ליבך אתה אף פעם לא לבד אז אנחנו כפה ומים מים מים א השבתות האלה הם הם עבודה קשות לי הם עבודה עבודה כל הזמן זה לא אתה לא מתנתק תודה אני יוצאת לטיול שנתי ביום שלישי רביעי חמישי זה בשבילי התנתקות כי זה לצאת ותלמידות אני אני נורא מה שאני אוהבת בבני נוער זה ההתנתקות המוחלטת בכלל מהמציאות אני

נורא אוהבת את זה איזה כיף לראות אותך בדרך אמרת לי שאני אולי לא זוכרת אבל נפגשנו בשבת של של one שבת שהייתה מדהימה אבל לי הייתה קשה תקשיבי זה שבת של עבודה היינו אחר כך בשב עוד שבת וידעתי אמרתי לאייל בעלי אמרתי לו זה לא שאנחנו הולכים לנפוש זה נכון שזה מצופה באוכל טוב ובאווירה א אווירה שבתית ואתה לא צריך לעשות שום דבר ואתה לא צריך לפנות כלים אבל אתה חופר חופר המון כן זה וזה לא פשוט אז בואי נגיד שאת אמא שלו שי ועכשיו חידשת לי כן ב-23 ל12 23 פר שבת פרשת בגש אז אנחנו ב-26 נכון ו לא ראינו כי הייתה שבעה והיה אני לא צריכה לספר אבל אחרי זה יותר מאוחר פתאום שמעתי שנהרגו עוד שניים מהנחל ולא הבנתי ואז

התחלתי לחבר את ה את החלקים של הפ ובעצם הבן שלך ושי שמריז נהרגו ארבעה ימים אחרי שאושרי נהרג א באותו מקום בדר את שטופח א נכן אני רוצת שהם השלושה היחידים שנהרגו בדר את שטופח נכון א וגם הם מהנחל והוא מהסיירת וזה היה כזה כל כאילו כשיש חייל מהנחל בכלל כל חייל זה לא משנה אבל חייל מ מגיש שזה מהמשפחה ממש ממש זה ממש מה משפחה הקרובה וא אז אמרתי לך קודם שנורא נורא רציתי לפגוש אותך והיה לי ממש כשפנו אליי ממש התרגשתי כי אמרתי וואי אני הולכת לראות את רותי ולסגור את המעגל הזה לסגור לספר את הסיפור א דרך הבנים אז בואי חים א אז א קודם כל אני אתחיל על הנחל הנחל זה היחידה שהיא א כל יחידה היא חלום אבל הנחל הוא

העון האנושי וא אני זוכרת שעמדתי שם בהרי אושרי לא לא לא עבר פעמיים הוא לא עבר גיבוש את הגיבוש שעושים לפני שנכנסים לצבא אני מבינה שגם בעצם אושרי לא היה לו קל לא לא היה לו קל לגדול קבל עשה המון המון ניסיונות לכל מיני דברים כן א אז איך הוא הגיע לנחל איך ה הוא הגיע לנחל אחרי א פעמיים שהוא היה ב ניסע אה את את הסיירות פעם אחת הוא הלה חום ובפעם השנייה הוא קיבל ברקיה והוא החליט שהוא לא ממשיך כי זה לא ו הוא ככה ברר איך בכל זאת הולכים לסיירות א והחבר'ה שלו ה א הישיבה פחות היייתה אמורה להגיע ל לנחל ואז הוא אמר רגע לכל לכל יחידה יש גם סיירת אני רוצה לנסות להתקבל לסיירת עכשיו אני חייבת להגיד שבפעמים שהוא

ניסע ל הסיירות הוא התאמן הילד לא פראיר הוא רץ והוא ובפעמים האלה הוא לא התקבל הוא לא התקבל זה עוגמת נפש איך איך אמא עומדת בעוגמת נפש הזה של ואי בפעם השנייה א לי נורא כאב ואני זוכרת את עצמי עומדת איתו במטבח אני אומרת לו איפה שמסגרת דלת נפתח עלון אל תדאג ומנת בזה מאוד אני מאוד מאמינה בדברים הים אני מאמינה שלאן שאתה צריך להגיע אתה תגיע בסופו של דבר את יודעת למה אני שואלת אותך אם האמנת בזה כי הרבה פעמים אנחנו אומרים דברים לילדים שלנו כי בא לנו לחזק אותם ואנחנו רוצים לעודד אותם ובלב פנימה זה לא בדיוק כמו שאנחנו מרגישים ולמותר לציין שבעצם הילדים קוראים מבר הזה שהם קורעים אותנו עם עין הם קוראים אותנו

כמו ספר פתוח והם יודעים מה באמת בפנים ולכן כשזה אמיתי זה אמיתי כן אני מאוד האמנתי בזה וכשהיינו ב אני זוכרת שוא הוא התגייס חודש לפני כל החברה שלו ואז הוא מגיע שמה הוא מתקשר אליי הוא אומר לי אמא עברתי עברתי הגעתי לסיירת אמרתי לו וואי איזה יופי כאילו באמת הגשמת חלום א הוא כותב על זה גם בפנקסים שלו הוא כותב זה לא פשוט וכל הזמן הקטע של המצטיינים בצהל הוא אומר אני כאילו אני הוא באמת הוא היה תחרותי הוא לא היה תחרותי הוא היה הישגי כלפי עצמו היה לו היו לו כל מיני מטרות והוא רצה להשיג אותם עכשיו אני יודעת למה הוא לא אני אני אגיד לך גם שהוא לא היה השגי כי הוא היה גם עוזר לאחרים אז בעצם באיזה שלב הוא

נכנס למלחמה וואי הוא נכנס בשלב א מבחינת הצבא שלו הוא כבר א הוא ממש לקראת הקבע א הוא היה קצין כן הוא היה קצין ובשבת בבוקר בשביל העשירי הוא היה בכלל בבית ליד ובעצם הוא מתקשר אליי בשמ בהכשרה איתם הוא היה בסיום ההכשרה הוא היה מור היה לו תוכנית מאוד מאוד סדורה הוא היה אמור להציע נישואים לחברה שלו שאחר כך הוא הספיק הוא עשה מלחמה בשטחי כינוס כן לרביד וא אנחנו היינו אמורים לבוא לטקס אחרי שהם עולים לאר הקנאים המפורסם ואנחנו מגיעים לטקסט עה נורא חשוב לו שנראה את החיילים שלו שהוא קרא לו הילדים שלי א וכל זה היה צריך להיות באותו שבוע והשביעי לעשירי טרף את כל הקלפים ואז הוא מגיע לקרם שלום אחרי קרם שלום הם

מגיעים שם לסופה א ואז כשכל העניינים נרגעים א הוא מגיע לשטחי כינוס לצאלים והוא מבין ש זה לא היום זה לא מחר כל יום אני נו מה קורה נו מה קורה וזה שום דבר לא קורה אבל הוא מבין דבר אחד שהמלחמה הזאת הולכת להיות ארוכה ומכיוון שהמלחמה ארוכה והוא מתכנן להתחתן אז הוא יציע לרביד נישואים בכל זאת בשטחי כינוס ואנחנו נתכנן לסגור את האולם נסגור את החתונה נעשה את הכל והוא יגיע הוא אמר לי אמא החתונה תהיה ארוקה אבל אני אגיעה לא ת למה התכוון אני שואלת מה את חושבת אני חושבת שמה שקורה ב בזמן האחרון בכלל התחושה הזאת א ה כל מה שקורה זה פשוט ענק גדול מאיתנו אנחנו לא יכולים להבין את זה זה זה מדהים שכל אישה שיושבת פה

כמעט אומרת את אותו דבר שזה יותר גדול מאיתנו שהתחושה היא שיש איזה רוח הרבה יותר גדולה במשך המלחמה ישנת לא מה השביעי לעשירי הפסקתי לישון ואת ואת בתפקידך מורה אני מורה אני מחנכת שנה שעברה חינכתי א עד שנה שעברה חינכתי בשנה הרבה שנים כן חינכתי המון שנים א כל החודשיים וחצי האלה של ה של המלחמה כלומר שאושרי היה בפנים זה זה היה אני אני ממש יכולה להדגים את זה הלב היה ככה וכל פעם שהוא נכנס הלב נכנס עוד יותר וכל פעם שהוא יצא הלב קצת השתחרר אמ אני אני חושבת שבפעם האחרונה שראיתי אותו שזה היה בנר שביעי של חנוכה וצילמתי אותו בסוף ה-24 שעות אני יודעת שאתם א שעולי קיבל יום למחרת 24 שעות כי זה היה ממש הם החליפו

אחד את השנים רי ידעת לספר את כל זה שקשר את החוטים כן ברור צילמתי אותו מכל הצדדים הוא אומר לי אמא דיי מספיק מה אז הני אומרת לו די אל תפריע לי כאילו אני יודעת שצריך לצלם שהאור מאחוריך ולא כאילו כל מיני נקדות כאלה ואמרתי לו רגע רגע תעמוד פה תעמוד שם הוא אומר לי אם את משגעת אותי אני אמרתי לו אבל אני אני רוצה לצלם והוא הלך עם השיגעונות שלי הוא היה ילד א ילד מקסים באמת ילד שמכבד הורים ברמה מה שאני קוראת מכבד הורים סדרתי ממש ממש יש המון מה ללמוד ממנו א ותגידי וכש צילמת אותו אמרת לעצמך אני עושה לו בוק כי אני לא יודעת מתי אני אראה אותו שוב כן כן כן תקשיבי זה שהוא הגיע ל-24 שעות הייתה היה לי הפתעה מתי

אני אראה אותו שוב בחיים או לא חשבת על זה איזה שאלה מאוד גדולה כי אני לא אגיד לך שזה לא היה לי ב את יודעת אני אני שומעת אותך ואני אומרת אושרי היה הבכור ועכשיו להוציא כמו להוציא איזה לבנה מתוך מבנה איך איך מה קורה בבית איך מסתדרים וואי א יש לי בית יש לי ילדים אני אספר לך מה אספר לך את ה שלב הראשוני א קודם כל איך שמודיעים לנו זה גם יש לי בת מכשפה אנחנו עושים לבר מצווה השאלת אותי ביום שישי בצהריים אמא איך ימצאו אותנו שמעתי ואמרתי אני אתעלם זה יעלם זה לא נעלם עוד פעם אמא איך ימצאו אותנו אמרתי ל תפסיקי בת כמה ה היא בת 19 עוד מעת 20 מי צריך למצוא אותנו תפסיקי למה את אומר למה את מדברת ככה וזהו ולא

דיברנו על זה יותר ובשבת בצהריים תופסים אותנו בנח ואומרים לנו נותנים לנו את הידיעה הנוראה איך ידעו שאתם בנחלים הם חיפשו הם גיששו הם לא ידעו בדיוק איפה מה זה הם לקח להם זמן הם הגיעו אלינו ברבע לשלוש הידיעה עצמה נאמרה ברבע לשלוש ואז העולם נעצר האוויר אין לך אוויר אתה וזה בשבת ואז שואלים אותנו אתם רוצים שיצאו קצינים לרביד לאראל אראל היה הבן שלי השני היה ב מרכז הרב באותה שבת אמרנו להם לא תעצרו תנו לשבת לעבור היו עוד שעתיים לשבת זה היה שבת חורף ובאמת הם מכבדים את זה אני חושבת שזה היה שעתיים המדהימות ביותר שהיו לי מאז השביעי לעשירי כי זה היה שעתיים שבו יש לנו ידיעה יש לנו את המידע אנחנו יודעים

שאושרי נל איננו אבל זה זה פה זת אותה בדיוק אני לא צריכה לספר לך מה קורה אחר כך שכבר ממצאת שבת כאילו הכל פתאום טק טק להודיע זה אז זה היה זה היה הפעם הראשון בעצם השלב הראשון בשלב השני כלומר בלילה לא ישנים ואז אנחנו אמורים להגיע ללוויה ואני אומרת לעצמי כל הזמן ראות את חייבת לישון את חייבת לכתוב את ההספד שהספה גם יהיה הגיוני באיזשהו צורה גם תוך כדי בשעתי האלה ישבנו צחקנו בכינו היה המון היה המון בכי מהול בצחוק א אבל ביום הראשון אתה לא יודע איך זה יראה אתה לא יודע כי כל העולם א נחרב השמיים התמוטטו הרצפה בכלל פערה את הפה שלה אתה לא יודע איפה אתה נמצא זה איך בעלי בעלי ממש תיארת זה נורא יפה היה לי ספר

קראתי בו הוא היה ספר טוב דווקא כאילו הקדוש קדוש ברוך הוא טק סגר את הספר ואמר לי עכשיו קחי מפה עכשיו הוא לוקח לי אותו באמצע ואני רוצה א אבל מה קרה ואני מבינה שאין לי אין לי אפשרות להסתכל על מה שהיה יש לי נקודות מסוימות ושם זה בזה אני נטלת הרבה שאלת מתי חזרתי לעבודה חזרתי אחרי שבועיים כי התלמידות שלי התפרקו אני חינכתי כיתה יב היינו לפני הכתרה היינו לפני עוד פעם כיתה יב זה כיתה די מש מהותי אז את שבועיים אחרי לחזור כי התלמידות שלך התפרקו כי היית לפני הכתרה אני אומרת לעצמי הילד הזה צמח איפשהו משהו משהו מאוד ברור בסדרי חיים ואם אמא חוזרת אחרי שבועיים לעבודה שזה וואו גדול עוד לחזור לתלמידות מה עזר

לך מה עזר לך לעשות את זה הן זה שמישהו צריך אותך שמישהו רוצה שמישהו מקשיב ש א אני גם אגיד יותר מזה זה המקום היחיד שהוא כמו פעם כמו קודם וזה מה שמחזיק כרגע משהו מהספר הקודם עוד מוחזק פה בספר החדש וזה אלה הדברים איך מתמודדים עם השער אני לא יודעת אין לי מושג א אבל זה מה שמחזיק אותי ואני חואה שזה מה שמחזיק גם את הילדים שלי כי אז מה אז מה זה הזה המקומות המוכרים כן ואיך בכל זאת חמישה ילדים שנשמע לי שיש ביניהם דינמיקה מהממת והם קשורים מאוד זה כמו להוציא זה לבנה ומה קורה בבית קודם כל הקטנים יש לי שלושה קטנים בכמה אה הכי גדול הוא בין 20 ו 21 יהיה 22 א אחריו 19 20 א 17 15 16 והקטנה שלי שהיא 11 לקראת 12

שגם בת מצווה הולכת להיות ממש הבת מצווה מיד אחרי ה-13 וככה אתה ממש קודם כל אני רואה את השלושה האלה היא חוזרת עוד אנחנו עולים לקבר ו מבקשת ממישהי טרמפ היא אומרת אני רוצה לחזור יש ניסוי במדעים אני הייתי ב אפילו לא אני כאילו באיזשהו ש אנחנו עושים בעסה ואני אומרת איפה צל אז יאל אומר לי נראה לי שמישהו לקח אותה אני אומרת מי לקח אותה היום למחרת כבר השלימו לי את הסיפור בדודה של איאל היא דפקה לה ממש בחלון היא אמרה לה אני רוצה לחזור לבית ספר תעשי לי טובה תחזירי אותי הורים שלי עדיין מתעכבים הרגיל הידוע ממש בדיוק ואני חוזרת כבר ביום ראשון שלמחרת שלאחר מכן לבת שלי לקח קצת יותר זמן ולבן שלי גם לבן הגדול גם

כן לקח קצת יותר זמן הוא קצת ת מתחילת המלחמה כאילו ראיתי שמשהו בוער והוא רוצה נורא להתגייס ו באמת בסופו של דבר הוא מתגייס בסוף הוא עושה את ה ותגידי בכל הדבר הזה את מפתיעה את עצמך במשהו את אומרת לעצמך אוקיי אני יודעת שזה הדברים הרגילים הם מחזיקים אותי והילדים שלך אותו דבר ויש דברים שבאמת אני תמיד אומרת אנחנו לא מתחילים את זה הרגע זה הרגלים וכלים ויתדות ש אנחנו בונים כל החיים משהו בכל זאת מפתיע אותך שאת אומרת לעצמך אמ לא יכולה כאילו זה מפתיע אותי שאנחנו שזה למרות השבר אנחנו ממשיכים אנחנו מה שאני קוראת אנחנו בסדר כן ולמה זה מפתיע א כי ביום הראשון שהודיעו לי שאושרי נהרג לא חשבתי שזה יהיה ככה לא

ראיתי בכלל אופציה שום עתיד לא ראיתי עתיד לא ראיתי כלום ראיתי שחור אז גם הרוח היא גדולה אבל גם ההפתעה שיש אופציה שאנחנו אנחנו נמשיך לחיות לגמרי ואייך ואיך בעלך א בעלי גם פועל עובד המון המון מנציח איך זה בשבילך הנצחות שבעלך א כי זה נשמע לי שאת ממש מה שמחזיק אותך זה החיים הרגילים נכון זה גם החיים הרגילים אבל זה גם הפאזה הרבה פעמים על לחשוב קצת על אושרי לדבר על אושרי לשמוע לשמוע אחרים שמספרים על אושרי אתמול למשל היינו בפורום הגבורה תערכו איתנו משפחה חברים מאוד מאוד קרובים שלנו וחבר מאוד מאוד טוב של אושרי א סיפר עליו הוא נתן עליו הוא עשה א אל עליו והוא סיפר סיפורים ואמרתי לו תומר וואי המון דברים

שלא ידעת לאמר הוא סיפר כל מיני סיפורים שלא ידעתי אמרתי לו תומר וואי כאילו למה שמד הוא אומר לי ראו תקשיבי האמת הי שיש לי קאוט את יודעת שלפעמים שאני שומעת סיפורים שאני לא יודעת אני אומרת לעצמי מה אני אני לא הייתי בכל החיים של שאולי כאילו לפעמים אני מקנה בחברים שלו ש שמעו אותו יותר צוחק ושמו אותו יותר מסתלבט ושמעו אותו יותר זה הזיה לא א תשמעי אני מחנכת שנים על גבי שנים של בני נוער ואושרי כן נתן לי צוער הוא נתן לי הוא שיטף אותי לא בהכל אבל הוא שיטף גם שעולי אבל באמת לא בהכל ויש לי מין תחושה כזאת שאני אני חייבת לדעת הכל אם כילו אני רואה את זה גם מהצד השני בתור מורה בתור מחנכת שאמא יודעת הכל על הבת

שלה והכל כלו יושבים זה כאוי גרוע נכון זה בו אז אני אומרת רגע אני לא אני רוצה את הבריאות הנפשית אני רוצה שהילדים שלי יצאו יעשו את ה יעשו את הצעד לצאת לעולם לכבוש את העולם לטרוף אותו מה שנקרא תגידי נראה לך שדווקא משהו שקרוב לליבי לפעמים נדמה לי שזה שלמדתי הנחית הורים אני אישת שפר ודלר הם סך הכל די דומות נכון ויש משהו שמשאיר אותנו מהות לא מעורבבות עד בלידי בתוך החיים של הילדים שלנו זה מוגז מה שאני אומרת לך כאילו אז בואי תתני לנו ככה לקראת סיום מה לדעתך הכלים שהכי לא הכי הכלים שאת רוצה לאחל לכל אמא שיושב בסיטואציה ששתינו א אני חושבת ש לסמוך על הילדים ש לסמוך ה הוא המון הוא המון כי נתת אתה נותן

להם כלים בגיל ה בגיל צעיר ואתה מלמד אותם ואתה מאפשר להם להתנסות והם טועים ואתה יודע איך לדבר איתם בגובה העיניים בשביל שיראו איך איך עושים את זה אחרת ולסמוך עליהם שוב שהם יעשו את זה אחרת והם יעשו את הבחירות שלהם שהם יסתדרו נכון וא אני מסתכלת על הילדים שלי אני סומכת עליהם בעיניים עצומות אני אומרת מדי פעם את מה שאני לא זה לא שאני אומרת טוב בסדר ב שילכו לאן שהם רוצים הכל בסדר אני נותנת מכווינה אז אמא שעבדה את הילד שלה הם רואים אותך איך את מרימה את עצמך ואם את מרימה את עצמך הם יודעים גם לעשות את הדבר הזה כי מבחינתי אנחנו באיזשהו מקום איזהשהו דוגמה אישית לילדים שלנו וכשאנחנו מרימים וזה לא משנה איך

אני אני בוכה ואני רואה את הילדים שלי לפעמים מסטרים כאילו ואני אומרת להם זה בסדר לבכות זה בסדר לבכות וזה בסדר לבכות ליד אנשים כי קרה לנו משהו נורא אבל זה בסדר גם לצחוק וזה בסדר להמשיך לחיות אז את אומרת אמא תנרגילה יש להם כלים שנתת להם כל החיים לעמוד במכה הקשה הזאת כפרט וכמשמרות היא גם יכולה להיות יותר טבעית אני אומרת שזה גם הולך לשני הכיוונים שגם הילדים יכולים להקל עלינו ו לתת איזה פוש מהצד שלהם הילדים דואגים לנו ושזה בסדר כן ואז יש מין איזון נכון האיזון כל כך הופר לגמרי שיש איזה איזון שאת אומרת באיזון הזה אפשר אפשר אפשר להסתדר אפשר להסתדר אפשר לחיות אפשר א גם לפעמים אפשר להגיד א לא זה זה קצת

מוגזם אה ולחזור כאילו לאיזון המקורי אבל אני חושבת ש הגענו לכן אושרי א א אושרי נהרג ו הגענו לפרק חדש במשפחה והפרק החדש במשפחה הוא יותר שיתופי א עם המון א היה בהתחלה המון המון בלנס ולאט לאט אני רואה שהדברים נרגעים והילדים שלי גם א הולכים לענייניהם ובעיקר גם מבינים שהם צריכים להגשים את עצמם עכשיו ואני חושבת שזה זה הכי חשוב תשמעי את אמא מדהימה ואתם הורים שאני רק משמע אותך מדברת זה נשמע כאילו אתם יש לכם איזה עם כל הטלטלה המטורפת הזאת יש איזה משנה סדורה שבעיניי גם מאוד מאוד מסייעת שהשם יתן לך ולי ולכולם עוד ועוד כוח א לשת את המסע של העם ושל המסע הפרטי אמן תוד ממש תודה שבאת זה הה תודה רבה לך אתה אף פעם לא לבד אתה אף פעם לא לבד