"בזכות שלושת הנערים מצאנו את המנהרות": בת גלים שער בריאיון שנותן כוח

ומה שנותן לנו כוח הידיעה הזאת הביטחון הזה בריבונו של עולם שיהיה טוב שאנחנו לא יודעים איך בדיוק זה יגמר אנחנו לא יודעים בדיוק מה יהיה אנחנו לא יודעים כמה זמן זה יקח אבל ברור לנו שיהיה טוב בת גלים שייר היקרה מה שלומך טוב תודה וואו זכות גדולה באמת לפגוש אותך נחזור 10 שנים אחורה לאותו רגע שהבן שלך עלה על טרמפ ביחד עם עוד שני חברים טובים ולא מצאו אותם 18 ימים כל עם ישראל עצר מלכת התפללנו אני ממש זוכרת את זה זה היה הייתי בת 30 ז אני ממש זוכרת יום יום ממש היינו בדבקות על זה עם הילדים ומזכירים את השמות של הנערים שלושת הנערים ו ואני זוכרת שכל הזמן זה היה ידיעות בכל מקום נו כל מקום שהלכנו כל הזמן זה

תפילות ותפילות גיש ארוך זה הרגיש ארוך זה הרגיש הרבה יותר מ-18 ימים אני חייבת לצין ממש ממש איך את בתור אמא התמודדת עד הרגע שזאת אומרת בכל המצב הזה של חוסר הוודאות איך התמודדת ברגעים האלה עד שנודע מה שנודע מצאו אותם כמו שלא ציפינו ולא רצינו שיצאו אותם בצורה כזאת אבל איך את התמודדת עם המקום הזה גם גם בתור עצמך וגם את יודעת בתור אמא לילדים ומשפחה ו חושבת שהיינו מאוד אופטימים והתקווה נתנה לנו המון כוח א היינו מלאה תקווה שהנערים בחיים היינו בטוחים שזה עניין של זמן עד שימצאו אותם אבל ימצאו אותם והם חזרו אלינו והתקווה הזאת נתנה איזשהיא אופטימיות איזשהיא יכולת להתמודד עם המצב הזה הניסיון לתת לה מחשבות

לקחת אותך למקומות שהם טובים שהם אופטימים שהם חיוביים א זה נכון שבסוף הכל התרסק לנו אבל אני חושבת שעד שאתה לא יודע וכשאתה בתקופה של אי וודאות אני גם היום בדיעבד מודה לקדוש ברוך הוא על המוד החיובי הזה כי אני אומרת לעצמי מה אלטרנטיבה שהייתי מתרסקת מיד שהייתי מיד נכנסת למחשבות שליליות שהייתי מתפרקת מיד ואז מה מה מה מה היה קורה אני לי לא היה כוח לאף אחד לא היה כוח הינו כולנו מתרסקים אז אז לא להתעלם כמובן מהמציאות ואם אנחנו יודעים דברים וכל הזמן חשוב מאוד לדעת מה באמת קורה וכל הזמן ביקשנו לדעת מהצבא מה יודעים ויעזרו לנו וייתנו לנו את המידע ככל שניתן אבל כשאנחנו באי וודאות האופטימיות התקווה נותנת

כוח ואני חושבת שאנחנו עם של תקווה אני חושבת שאנחנו עם שמחזיק את הדבר הזה זה מה שעזר לנו א א לשרוד והרבה יותר מ לשרוד כל ה אלפי שנים האלה שאנחנו בעצם מיציאת מצרים עם ישראל חווה ניסיונות התמודדויות מאבקים גזרות ומה שנותן לנו כוח הידיעה הזאת הביטחון הזה בריבונו של עולם שיהיה טוב שאנחנו לא יודעים איך בדיוק זה ייגמר אנחנו לא יודעים בדיוק מה יהיה אנחנו לא יודעים כמה זמן זה יקח אבל ברור לנו שיהיה טוב זה מדהים זה רק מראה כמה תעצומות נפש יש בך כי יש אנשים כאלה שדווקא בחוסר וודאות הם מעוד יותר נופלים אז אצלך לקחת את זה למעלה וזה מדהים כי גם אחרי מה שקרה אנחנו נדבר עוד מעט על עייה שלך את מאוד בן אדם

מאוד אופטימי ומאוד לוקח את כל הכאב הזה למקום של תעצומות ועשייה ונכון כמעט אין בררה כי אלטרנטיבה זה פשוט לשקוע בדיוק זה או פה או פה פשוט הבחירה בחיים זה אני כל כך מרגישה אותה ביום יום בהחלטה הזאת שזהו אנחנו זה מה שיש עם זה ננצח ולעשות את המקסימום אין לי לא בחרתי את המציאות אבל אני בוחרת איך להתמודד איתה ופה יש לנו המון כוח כבני אדם מה עושים עם כל הדבר הזה וזה כל הזמן משתנה זאת אומרת זה נכון שאני מתמודדת עכשיו עם כאב מאוד גדול ועם משהו אחד אבל אבל כמו כולם שכולנו אנשים מתמודדים כולנו מתמודדים כל הזמן עם הרבה רבדים וכל האנשים אני מעריכה שגם מקשיבים לנו עכשיו כל אחד מתמודד זה בעיות בריאות ובעיות

פרנסה ובעיות של עכשיו של הוודאות והמלחמה ויש בן בצבא ויש חתן בצבא יש הורה בצבא כל אחד לאן שזה לוקח אותו אבל בסוף אנחנו אנשים מתמודדים זה המהות של נו כבני אדם ומה קורה אחרי הידיעה אחרי 18 יום ש א אני חושבת ש ההלם ה כשאתה כל כך אופטימי ופתאום אתה מקבל כזאת מקה זה מאוד קשה זה מאוד קשה א אבל כבר מהרגע הראשון אנחנו אמרנו לעצמנו בעלי ואני אופיר אמרנו לעצמנו אנחנו בוחרים בחיים אנחנו אנחנו אנחנו לא יודעים איך אנחנו לא יודעים מה זה אומר אנחנו לא יודעים מה זה ידרוש מאיתנו אבל אנחנו רוצים לבחור בחיים אנחנו רוצים עדיין לשמור על משפחה שרואה את הטוב לגדל בנות שמחות בנות שטוב להם בנות אני רואה היום כן

שואלים אותי הרבה איפה זה פוגש אותנו הסיפור הזה והנה אחרי 10 שנים אני יכולה להסתכל על הבנות שלי מה זה עושה להם והבנות מדהימות בהתמודדות בבגרות בהסתכלות על החיים בהבנה שהחיים מאתגרים הם מלמדות אותנו הרבה ו בעצם היה הבן היחידי שלך נכון יש לך חמש בנות ו מאוד קשה בהתחלה כשאמרו לי מה זה בן יחיד זה אמרתי מה זה משנה איזה ילד היו לוקחים לי זה אותו דבר אבל יש משהו בזה ש גילד בן יחיד שהוא קשה הוא קשה ברור איך מתמודדים עם זה כאילו איך מתרוממים מהמקום הזה א אני חושבת שכשל מדתי את עצמי שאני נופלת ואני יודעת לקום זה נתן לי המון ביטחון כי בהתחלה נורא נבהלתי מהנפילה נורא נבהלתי מהכאב נורא נבהלתי מהבכי אמרתי

לעצמי מה זהו החיים שלי עכשיו הולכים להיות חיים של עצב אני לא רוצה אני לא רוצה אני רוצה להיות בן אדם שיודע לשמוח אני רוצה להיות בן אדם שיודע להיות מאושר אפילו וההבנה הזאת שאתה יכול להיות מאושר למרות מה שאתה עובר היא הבנה מאוד מאוד א חשובה מתי הגת בעצם לה לקח לי הרבה זמן הרבה זמן להבין את זה שבסוף א א זה הבחירה שלי וזה לא קשור בעצם מה שאתה עובר בחיים בסוף זה איך אתה מתבונן על זה איך אתה מתמודד עם זה איך אתה מסתכל על זה איך איך הרב זקס אומר איך אתה מספר את הסיפור שלך אם יש משהו יציב בחיים שלי זה הקדוש ברוך הוא החיים שלי מאוד לא יציבים ואם יש משהו יציב איזשהיא כרית כזאת איזשהיא משענת זה זה ריבונו

של עולם הוא שם תמיד מכיל את כל הבכי שלי את כל הדמאות את כל העצבות את כל התסכולים את כל האופים את כל השאלות וגם את הידיעה הזאת שזה בסדר שיש דברים שא אין עליהם תשובות אנחנו בדור כל כך חכם דור שיודע לקבל תשובות ב בכל כך מהר כן כ את הום ישכ אנחנו מקבלים תשובות כמעט על כל דבר אבל יש דברים שאיין עליהם תשובות כל השאלה האמונית הזאת כל השאלה הזאת של איך הקדוש ברוך הוא מנהל את העולם למה ככה למה צדיק ורא ללא רשע וטוב לו שכר ועונש השאלות האלה זה מדהים שלאורך כל הדורות לאורך כל הניסיונות עעם כל הספרים והחוכמה והספרות באמת חזל ה הם נתנו מענה על הכל אבל השאלה הזאתי זו שאלה שנשארת פתוחה ופה בעצם האמונה הזאתי

שלי היא נותנת המון כוח היא משהו מעבר לשכל היא משהו מעבר לתשובות היא משהו מעבר אני אומרת לעצמי אוקיי יש דברים שאת לא מבינה יש דברים שאיין עליהם תשובות וזה בסדר זה בסדר זה לא שוב לא להבהל מזה בסדר אני אני באמת אין לי מושג אין לי מושג על מה ולמה אין לי מושג למה זה הסתיים ככה כן אנשים אמרו לי בזמנו בזכות שלושת ה נהרים מצאנו את המנהרות הצלנו הרבה מאוד מעם ישראל זה מדהים בעיניי עדיין בתור אמא כואב לשמוע את זה כן נכון אני א רוצה את הבן שלי בסוף זאת אמא ן נכון נכון ובעקבות כל המצב אה התחלתי להתעסק נכון פעילות סיבור אדירה אני זוכת שקיבלתי את התחקיר היה איזה לא הספקתי ללמוד את כל זה בעל פה אמרתי וואו

כמה כאילו טייטלים זה כאילו עוד משהו ועוד משהו ועוד משהו אז אני באמתלא לא יכלתי ללמוד את הכל בעל פה ולהגיד ככה ולהציג אותך באמת עם כל מה שאת עושה עכשיו אבל לפני שתציג באמת ואנחנו נדבר על כל העשייה שלך זה קרה בעקבות מה שקרה או ש תמיד היית כזאת ורק אוספת זאת אומרת זה ה תנועת הנפש שלך שאלה טובה תרא אני חושבת שאני אני בן אדם של דונג אני בן אדם מאוד שאוהב את העשייה פשוט לא לא לא נזקקתי לדברים שאני עושה היום לא לא כן נפתח בעצם נפתחה איזשהי אפשרות שהחלטתי לזרום איתה ואמרתי לעצמי שאי אפשר לחזור לשגרה כאילו לא קרה שום דבר אם עם ישראל יודע להיות כל כך בטוב ביחד בתקופות של אסונות וזה לא מוב מאליו אין לא

דמים שככה מתנהגים בתקופות של משבר בוא ננסה לקחת את זה גם לשגרה למה בשגרה אנחנו כל כך לא נחמדים אחד לשני למה אנחנו יורדים כל כך נמוך ובעצם 10 שנים אני עסוקה בפרוייקטים שמעצימים אחדות שמנסים לחבר שמנסים לאחד הקמנו עמותה בעלי ואני שנקראת עמותת סנשיין סן כמו בן מנסים להעיר את העולם לזכרם ותחת העמותה יש המון פרוייקטים של חיבורים למשל כמו למשל אחד הסיים זה באמת יום האחדות שממש מתקיים סביב ראש חודש סיוון סביב יום השנה של הנערים אומנם יום השנה הוא בטו סיוון אבל קצת הרחקנו את זה בכוונה אבל עדיין זה ראש חודש סיוון שזה יש ענין באמת להתאחד לפני חג השבות גם ממש כאיש אחד ולב אחד נכון נכון והיום הזה שכבר

מתקיים 10 שנים אנחנו עושים בו המון אירועים והמון פעילויות ומפגשים ומנסים בסוף להזכיר לעצמנו מי אנחנו באמת אני חושבת שעם הזה זקוק ליום אנחנו מנסים להפוך את היום הזה ליום ממלכתי אנחנו כבר בחקיקה מתקדמת לקראת זה ו אה כדי שבאמת אנשים יציינו את זה כיום עכשיו זה לא אומר שאתה להפך אתה לא אתה לא עושה רק יום בשנה אחדות אתה כל השנה פועל באחדות וכשאתה מגיע ליום זה איזשהו שיא ואחד השיאים של היום הזה זה תקס של פרס ירושלים לאחדות ישראל בבית הנשיא שגם כבר מתקיים 10 שנים השנה זה יהיה בסימן המלחמה אנחנו נותנים את הפרס הזה לגופים עמותות ארגונים אנשים שעסוקים באחדות וואו בצל המלחמה למי שפעל למען העורף מי שפעל

למעל מינוים נקיים מי שפעל בקשר של ישראל תפוצות ולכן את מרגישה באיזשהו מקום אני שואלת כמישהי שמתעסקת עם זה כל הזמן עם המקום הזה של אחדות כבר במיוחד 10 ה שנים האחרונות את מרגישה איזשהו שינוי כאן כ משהו שהוא קצת פחות או קצת יותר או את מרגישה איזשהו שינוי לפי הגרף בוא נגי טו אני אגיד אולי משהו מפתיע בפרספקטיבה של 10 שנים כשאני עושה זום אט אנחנו התקדמות מדהימה גם אם זה לא נראה לאזרח שצופה בטלוויזיה בקרעים ובשים וכי אני חושבת שאם אני מסתכלת על החברה הישראלית על העם על האזרחים על העמותות על הארגונים כמות הפעילות ואנשים ששותפים לרעיון האחדות שרוצים לעסוק בנושא של האחדות שמגישים בקשה לקבל את פרס

האחדות היא גדלה כן היום הרבה יותר מ מובן לאנשים שזה שזה מ have אני אנחנו חייבים אחדות זה לא ני טוה אם נרצה נכניס את זה בתור עוד איזה אג'נדה נחמדה לא זה החוסן הלאומי שלנו זה לא איזה סיסמה היא הפכה להיות קצת קלישה המילה הזאת לצערי בגלל הפוליטיקה בגלל ההנהגה בגלל ששמה משהו מתפספס שמה בעיניי וזה הפער מה שאנחנו רואים בתקשורת מה שאנחנו רואים בהנהגה זה באמת את הצד הפחות מחמיא זה באמת את המחלוקות חזרנו לשיח העלים חזרנו לשיח הלא מחמי ופה זה כבר אחריות ש של מי שצריך לקחת את האחריות הזאת אבל אם אני מסתכלת עלינו כחברה אנשים שהמודעות שלהם אנשים ש מוכנים לצאת מאזור הנוחות ולהגיד את יודעת מה מאוד חשוב לי

לפגוש אנשים אחרים שאני לא מכיר הסלון ישראלי דיבר על זה שבואו ניפגש בסלון ונדבר על נושאים אקטואליים על מה שמפריע לנו בוא בוא כל סלון כזה בעצם הזמין אנשים מכל הקשת החברתית הפוליטית אנשים דתיים חילונים ימין שמאל מאיפה ואנשים הגיעו אנשים הגיעו למפגשים האלה פתחנו מאות סלונים שזה אומר שאנשים רוצים לבוא לצאת מאזור הנוחות ולהגיד אני רוצה להסתכל למי שאני לא מסכים איתו בעיניים לשמוע מה הוא אומר מה כואב לך למה אתה חושב אחרת ממני מה אתה רוצה וזה יצר גם איזשהיא קרבה וגם הבנה מאוד אנשים ממש כתבו לנו אחר כך כן אנשים לא הסתפרו במפגש אחד רוב הסלונים המשיכו למפגש שני שלישי ורביעי שמה לצערי נעצרנו במלחמה אני

מרגישה שהיום אנשים פחות קשובים יותר באמת כל כך העומס הרגשי הזה אנחנו פחות בקשב אנחנו פחות אנחנו עושים הולד ע עם הסלונים האלה מחכים לרגע שיהיה נכון להמשיך איתו אבל אני חוששת שזה נקודה שרק מראה לי כששאלת על החברה הישראלית אם אנחנו במקום יותר טוב או פחות טוב אני חד משמעית חושבת שכחה אנחנו במקום הרבה יותר טוב כעם כאומה כתקשורת שמייצגת שמדברת את השפה הזאת כמנהיגים א דקור מיח גודמן מדבר בספר מדהים שנקרא מהפכת הקשב על מהפכת הדיגיטל והוא טוען שהעליה ברמות הזעם מחקרית מ-2010 או 11 היא היא מחקרית הייא אמיתית והיא לא קשורה לפוליטיקאים היא קשורה לזה שאנחנו כל היום בדיגיטל שאנחנו כל היום ברשתות שאנחנו כל

היום עושים לייקים לפייק ניוז ולשיח העלים וזה מה שגורם לשיח הרבה יותר עלים זאת אומרת עובדתית יש כאן עליה ברמות הזן שלא צריך להשים מישהו מסוים בדבר הזה אלא זאת מהפכה שקורת עכשיו צריך להבין את המציאות לנתח אותה לראות איך מתמודדים איתה להבין שהשיח הפך באמת להיות עלים כולם מקטרים על זה אבל בוא נבין מה הבעייה ובוא ננסה לחשוב איך נתמודד איתה כן זה לא רק הפוליטיקה והתקשורת זה בדיוק בדיוק זה יש פה משהו כנראה אוביקטיבי איזשהו נתון של של זה שאנחנו כל כך התפתחנו דיגיטלית זה יצר פה איזשהו שיח מאוד עלים זה שאנחנו יכולים להתחבא מאחורי המקלדת אנחנו יכולים להגיד מה שאנחנו רוצים אנחנו אז יש פה משהו שהוא בעצם

לא קשור בעצם עכשיו ל לפוליטיקאי זה או אחר כן עכשיו זה לא מוריד מהאחריות של המנהיגים שלנו ממש לא אני חושת שעוד פעם כל אחד המילה אחריות פה היא מאוד מאוד משמעותית לכל אחד במקום שהוא נמצא בתפקיד שהוא נמצא זה מה שאני מנסה אני מנסה במקום שבו אני נמצא היום כיורית של עמותת סנשיין לעשות את מה שאני יכולה בצורה הכי טובה אני מרצה לחוסן אישי ולאומי לעשות את מה שאני עושה בצורה הכי טובה כל אחד ם כל אחד ידעה דימה שני יכולה לעשות אנחנו טובים בלהגיד מה הוא צריך לעשות אני מנסה להסתכל מה אני יכולה לעשות הכי טוב שאפשר שמה אני נמצאת מדהים וכתבת גם ספר מאוד מיוחד נכון את יכולה לשן ספר מה ילד יום נכון א זה משהו

שהתחלת לכתוב אותו ולא התכוון שיצא ממנו ספר משהו שבינך ין עצמך ן איזשהו יומן בעצם אישי שכתבתי אני חושבת שזה גם היה משהו טרפו משהו מרפא מאוד הכתיבה היא מומלצת לכל אחד אני חושבת בטח ברגעים כאלה בימים כאלה בתקופה כזאת מאוד ממליצה על זה שכל אחד יקח איזה מחברת איזה יומן לכתוב לכתוב וזה מה שעשיתי ממש אחרי השבעה התחלתי לכתוב לעצמי א מה אני מרגישה עם מה אני מתמודדת קשיים אתגרים דברים טובים היו לי המון מפגשים מרתקים עם המון אנשים כתבתי כתבתי כתבתי את המסע האישי שלי לעצמי כן אחרי שנה המחברת ממש הגיעה תפחה ממש ואמרתי לאופיר תשמע יש לי יש לי פה ספר יש לי ממש סיפור יש לי התחלה יש לי אמצע יש לי סוף לצערי

מאוד קשה יש לי כלים להתמודדות שלקחתי וגיליתי בעצמי ובדרך כל כך ארוכה הזאת שאני עושה יש לי סיפור מדהים על עם נפלא שלא כולם מכירים אותו תחשבי שזה היה לפני השביע לאוקטובר לפני שראינו עוד פרק בעם שלנו של וואוו איזה עמדים אנחנו ואנשים לא תמיד מבינים כשאתה אומר לאנשים איזה הרתמות ואיזה דאגה וממש השתדלתי להביא כאן את כל הסיפורים הקטנים המרגשים כל כך שנתנו לי כוח נתנו לנו כמשפחה מתמודדת כוח ההבנה שאתה לא לבד בסיפור הזה ההבנה ש אנש הקהילה עוזרת קהילת למון עוזרת א חברים מגיעים מתייצבים אומרים אנחנו אנחנו איתכם אנשים לקחו חופש מהעבודה במשך הימים היו איתנו מה צריך מה צריך לעשות מובן מאליו זה עם מדהים וגם

היום הסיפורים של היום שאנשים מתייצבים תורמים מגיעים מתגייסים זה אנחנו עוד לא התחלנו לשמוע את הסיפורים האלה אז אספתי את כל הסיפורים האלה בתוך היומן הזה ו שכמה זמן בעצם היומן בעצם שנה בעיקר כן השנה הראשונה פניתי לידיות ספרים ידיות אחרונות הם כמובן ענו בשמחה עשינו עריכה טובה ככה ל להגיגים הרבה השארתי בחוץ כן אתה כל הזמן בדילמה הזאת מה לשתף מה לא לשתף מאוד לשמור ל הפרטיות של המשפחה של הבנות א ויצאנו עם הספר הספר נקרא מהילד יום א הוא גם תורגם לאנגלית הוא נמצא באמזון כי הקהילה הזאת החיבור הזה ליהודי התפוצות מאוד חשוב לי אז גם אפשרתי להם ככה לקרוא את עצמם לראות את הצד היפה שלהם בסיפור הזה יש איזה

תובנה מתוך הספר הזה שבמיוחד חשוב לך לשתף תובנה אחת או שתיים אני אשתף אולי באמת בשאלה מאוד מאתגרת באמת אי איך עוברים את הימים האלה איך את הח הימים האלה אני שואלת את עצמי הרבה איך התמודדנו עם האי וודאות שגם היום אני מרגישה כן זה ברור אבל זה נוגע בך אישית זה מאוד קשה כשהילד שלך נמצא במצב שאתה לא יכול לעזור לו זה חוסר ונים של הורה מאוד מאוד קשה והאי בדאות הזאת כן מתסכלת את כולנו כל אחד במקום שבו בו הוא נמצא אני חושבת שהכלי שאני מצאתי לעצמי ונותן לי גם היום עם האובדן להתמודד זה ה למלא את היום בכפיות קטנות להתייחס לכל יום כיחידה נפרדת לא לקחת את כל התקופה פה ארוכה הזאת כמשהו של וואו אינסוף אני לא

יודע איך להתמודד עם זה אלא היום אני אשתדל שהיום הזה יהיה הכי טוב שאפשר אני אמלא אותו בכפיות קטנות אני גם משתמשת בכוונה במילה למלא כי בסוף היום אני רוצה להרגיש שעשיתי משהו עם הזמן שלי שהיה לי טוב שהתמלא אתי כן ואני מנסה למנן את את היום הזה עכשיו נורא קשה לנו לתכנן עכשיו לטווח ארוך אבל אני יכולה לתכנן את את מחר את השבוע כל פעם בהתאם למציאות המשתנה ואני משתדלת שהיום באמת ייתן לי תחושה של מלאות שכשאני מסיים את היום הזה אז אז זה יהיה פעם אחת רעיון זה יהיה פעם אחת כתיבה זה יהיה פעם אחת שיעור שאני מעבירה הרצאה מפגש עם אנשים מפגש עם תלמידים עם סטודנטים עם קהילות אני מפגשת הרבה עם עם קהילות עם קבוצות

שמגיעות אז אז עם חיילים כן אז מה מה ממלא אותי מה נותן לי כוח ו בגלל שאני כל כך שברירית ורגישה אני באמת משתדלת לעשות דברים שנותנים כוח בת גלים שיר היקרה ממש ממש נאם לי לשמוע אותך באמת מאוד זה מפגש של נשמות שנותן ל כל כך רבה כוח ממש זכות גדולה עבורי הייתי רוצה להמשיך לדבר איתך אבל זמנינו טם אבל מרוב שאני רוצה עוד עוד קצת עוד קצת להיות לידך ועוד קצת להיות איתך ולקבל א אולי אני אלווה אותך זה מתאים לך כן בטח בשמחה בת גלים יקרה תגידי אז איך בתכלס אפשר להמשיך להיות את בקשר מי שרוצה לשמוע ממך לקבל עוד חנים יש לי קבוצה שקטה שפתחתי שנקראת אמא ישראלית אפשר גם למצוא את זה ביוטיוב ואני משתדלת פעם בשבועיים

להעלות תכנים של רבע שעה כן הקשב היום הוא מאוד קצר תכנים על על התמודדות על כלים על העצמה על חוסן הכל בא מתוך עולם התורה שגדלתי בו אבל הוא מונגש לציבור הרחב כי אני חושבת שכולנו צריכים בסופו של דבר גם את הכלים וגם להכיר קצת לעומק את המקורות ה היהודים שלנו אבל לראות איך אנחנו לוקחים את זה לחוסן אישי ולחוסה לאומי וואי בעזרת השם אז ישר כוח גדול גים יקרה תודה תודה תודה תצליחי בכל מה שאת עושה באמת ושר כוח גדול תודה ל תודה תודה תודה