"מרוב כאב, לא שמעתי את הצעקה שלי": לקוית הראייה משתפת בריאיון אישי

ואני כועסת עליה אני אומרת לה אמא למה הערת אותי עכשיו למה הערת אותי הרי כל כך טוב שם למעלה שרי שרי אילם איזה אני לא יודעת אפ בדיוק אמרתי לך מקודם ש כשידעתי שאני הולכת לצלם תוכנית רעיונות של אנשים שאני מוצאת ו את היית אחד השמות הראשונ שעלו לי ממש זה כל כך מרגש אותי כי את יודעת אחד הדברים היו המון חוויות כשהגעתי אליכם וטיפסתי על האסט בהסכם אבל הדבר שאני לא אשכח אותו שביום האחרון רגע לפני שטסתי היייתה לנו שיחה של שעות ודיברנו מאמא לאמא מתוך ההתמודדות שלנו עם החיים וזה הה כל כך אמיתי כל כך מרגש כל כך כנה ואת זה אני לא אשכח כל חיי את השיחה המרגשת הזו נכון נכון אני גם זוכרת אות שמחה להיות פה ואני

שמחה מאוד שאת כאן ובואי בואי כזה בואי נתחיל מהתחלה בואי תספרי לנו מי את צרי מאיפה הגעת אז א כן אני אני א אני גדל נולדתי בכפר סבא א אחת מתוך חמישה אחים א נולדתי עם קטרקט שבעצם זה קרום שמסתיר את הרעיה ולא מאפשר לראות טוב א זה התגלה בגיל חמישה או שישה חודשים בעין ימין נכון בשתי עיניים בשתי העיניים אוקיי ונחתי רק בגיל תשעה חודשים שזה בעצם שלב יחסית מאוחר כי המוח מתחיל להתרגל לראות מטושטש ו ניתח אותי רופא עיניים הניתוח לא הצליח אני בעצם נכשל ואני התעברתי בעין ימין ואמא שלי שהיה לה ניסיון קודם כי היא גם זה תורשתי אז אותךה 20 שנה לפניי א מאוד מאוד לקחה את זה מאוד מאוד קשה ו אה בעצם החליטה שהיא לא

רוצה לנתח את העין השנייה כי הי פחדה שגם בעין השנייה אני אבר א ואז חיכינו חמש שנים ובמהלך החמש שנים האלה אני הייתי בגן ילדים והייתי צריכה להסתדר שבעין אחת אני לא רואה ובעין השנייה בעצם אני הולכת בתוך ערפל וואו וזה היה מציאות מאוד מאוד לא פשוטה א אבל אני זוכרת את עצמי כילדה מאוד מאוד שמחה ואיכשהו ככה מגששת כדי לראות את ה צעצועים בגן ויום אחד אמא שלי מצאה את הפרופסור שניתח אותה אמא שלך בעצם לא רואה גם כיום זאת אומרת לקויית ראייה גם כן זא אומרת מאותו ניתוח שלא הצליח את בעצם גדלה אצל אמא לקויית ראייה ואת עכשיו גם מתמודדת עם אותה התמודדות פחות או יותר בגיל הזה אוקיי נכון נכון ואמא שלי אמרת אח הי

מצאה את הרופא את הפרופסור שניתח אותה והוא היה ככה ממש רגע לפני פרישה והיא שאלה אותו אם הוא יוכל להציל את העין היחידה ש נוטרה לי וא והוא כמובן שהסכים והוא ניתח והניתוח הצליח אבל המוח התרגל לראות תמונה מטושטשת אז אני רואה אבל אני רואה א את הכל רק לא רואה פרטים אני לא רואה את צבע העיניים שלך אני לא רואה את ה א לא רק מתאים יש לזה יתרון בגיל מסוים מעולה מעולה את לא רק מתאים אני לא רק מתאים לידי תמיד בדיוק אז בעצם את רואה מה אני לובשת זאת אומרת את רואה את הצב רואה את הצבעים אני רואה דברים בכללי אני לא רואה פרטים קטנים הייתי רוצה יום אחד כאילו להיכנס לרגע לראות מה את רואה אז זה מרתק אותי מק עכשיו אם

נאמר אני כאן אזהה אותך אבל אם אני אלך ברחוב גם את בעלי אני לא אזהה אוי זה נהדר יש זה יתרון גם לבעלי אם הוא לא רוצה שאני אראה דברים מסוימים את רואה שהספה היא באיזה צ לא את הצבעים אני רואה אני רואה אני רואה בגדול את ה את הצפה ש היא אפורה אבל נגיד אני רואה את התמונה אני רואה צבעוניות אני לא רואה אם יש בהם איזשהם פרטים מסויימים אני רואה אני רואה את השמחה שיש בתוך הבית עם כל הצבעים היפים שיש כאן אני לא רואה את הפרטים הקטנים א אז שכשאת אומרת כי המוח בעצם התרגל העין הזאתי איננה המוח התרגל לראות בעין הזאת מטושטש איזה איזה מעניין אוי המוח זה הדבר הכי מרתק שיש לגמרי הכי מרתק שיש לגמרי וואוו אז את גדלה

איך את גדלה בצורה כזאתי אה זה היה מאוד לא פשוט כי א כשאת רוצה אחרי בערך אחרי הניתוח הייתי צריכה להיות עם משקפיים כי כי הייתי צריכה לעבור תיקון על על הניתוח והמשקפיים היו מאוד מאוד עבות זה מספר מאוד מאוד גבוה אז הייתי ילדה קטנה לדים זה הה מחזר עם עיניים קטנות ומשקפיים ענקיות שכל שה נראתה כמו איזה מיקרוסקופ והיו לפעמים ילדים שהיו צוחקים ר מה זה איזה משקפיים יש לך א וזה לא היה פשוט כן זה לא פשוט אבל אני זוכרת שכילדה אני לא נתתי לקולות האלה להשתלט עליי כי גם שבעצם התמודדתי עם לקות הראייה שלי וגם עם מצב משפחתי לא פשוט אני באה מבית מאוד מאוד קשה א שאמא שלי אמנם כ הייתה לקויית ראייה אבל אבא שלי הייו

לו כל מיני בעיות נפשיות שזה זה הביא את הבית למצב מאוד מאוד מאוד קשה למצבי קיצון כמו אלימות בתוך המשפחה וואו ומ פיז לא אבא שלי בעיקר א השליך את ה הלימוד שלו כלפי אמא שלי גם לימוד פיזית וגם לימוד מילולית והוא היה או אומר לה את עיברת ואת לא שווה ואת לא ראוייה וזה היה התמודדות מאוד לא פשוטה אז גם לקוט ריה קשה וגם חמישה אחים שהיינו צריכים לחיות גם די בצפיפות בשכונה שיחסית היייתה שכונה ברמה סוציואקונומית מאוד מאוד נמוכה וגם הרגשתי שאני כל הזמן במלחמה זאת אומרת אני כל הזמן במצב של הישרדות ווזה היה לא פשוט היוו תקופות שהיה לחם לאכול והיו תקופות גם שהיה עוף וזה היה חגיגה ו זאת אומרת שאמא בעצם היא

המפרנסת של הבית או איך א לא אבא שלי פרנס הבית לסרוגים כי ואמא שלי ג לוי במצב הנפשי שלו מ תלו היה במצב הנפשי כן כן ו אני באמת מציאות ממש ממש קשה זאת אומרת הוא היה סוגר אותנו בחדר כשהוא המכה אותה אז אני הייתי כילדה קופצת מהחלון זה ה בית קרקע קופצת מהחלון ורצה כדי להציל את אמא שלי מכל פעם מכל נפילה איך את עושה את זה איך עשיתי את זה וואי זה נשמע אני אני גידלתי ציפורניים כדי שזאת אומרת תרתי משמע תרת משמ גידלתי ציפורניים וכשהוא היה מנסה לאחוז אותה חזק או למשוך לה בשיער אני הייתי באה עם הציפורניים ומנסה פשוט לשחרר אותה איך את מתמודדת נגיד עם ה כילדה בקנאה את את נמצאת מכנסת לאותו בית את רואה יש שם

חימום יש זה אצלי אין את זה את יד יש כזה רגשות של למה לי אין ולהם יש עולמה לשאר איך את יכול זאת ילדה ש שמבינה שהיא חיה במציאות חיים כל כך מורכבת ולא נורמלית אני לא יודעת אם קנאה זה מושג שהוא מבחינתי כש מדגדג לי משהו שמשהו חסר לי בחיים לעולם לעולם אני אומרת רגע אני יכולה להשיג אותו אם אני יכולה להשיג אותו אז אני לא בשלב את מבינה אני לא לא מתעסקת בקנאה כי היא לא לא זה רק אם זה מעסיק אותי אז אני אומרת אם אני יכולה לעשות את זה זה נהדר אם אני לא יכולה לעשות את זהזה לא מביא אותי לשום דבר כמו שאני יודעת שאני לא יוכל לנהוג לעולם אז אני לא מקנה באף אחד שנוהג את מדהימה כי אני אומרת לעצמי אין לי מה אין

לי אין לי מה לעשות עם זה את מבינה אז אז אני לא מתעסקת בזה זה זאת אומרת ככה גם נכנסתי לעולם הספורט אחר כך א ב בוא נמשיך הה כי יש פ כל כך הרבה דברים לספר עלייך בעצם ואז עברתי לחטיבת ימים ו חוזרת לבית העלים וחזרתי לבית העלים ו מזל גדול שהייתה איתי חברה שגדלה איתי בשכונה שהיא היייתה שוב עוזרת ומקריאה והייתה היינו חברות מאוד מאוד טובות ו א והיא באמת הייתה האור ש של חייי ולצערי הרב היא כבר לא איתנו כי היא נפטרה מסרטן אבל היא באמת נתנה לי המון המון מזור והמון המון תמיכה ו והיינו חברות ממש טובות ו זה היה נקודת האור אבל הדבר הקשה יותר זה שמחנכת הכיתה מאוד לא אהבה והעריכה וקיבלה אותי ו בגיל בורות

ניסיתי בכל מיני דרכים למצוא חן אחד מהדרכים שעשיתי זה קודם כל התחלתי לעשות דיאטות דיאטות קסך לא הייתי אנורקטית אבל אמרתי איין ליתי בבית ספר ילדים לקרייה אבל יש איתי הרבה ילדים בגיל ההתבגרות והרבה בנות שכל מה שמעניין אותן זה המראה החיצוני שלהם וההתעסקות בחיצוניות אז גם הורדתי את המשקפיים כי רציתי למצוא חן אבל אבל כשהורדתי את משקפיים לא ראיתי את מי שהסתכל עליי בכלל וגם בעצם א עשיתי דיאטות לא אכלתי הייתי עושה דיאטות משוגעות שבוע ימים רק דיאטת ענבים וואו אכלתי ענבים כל השבוע ובאיזשהו שלב אני לא אשכח זה החנוכה אני הולכת לישון בלילה ואני א מתעוררת לכאבים איומים שאני חושבת שאם אני אוספת את הצירים

שללו שלושת הלידות שהיו לי זה לא עמד על הכאב שאני חשתי באותם רגעים אני זוכרת את עצמי רוצה לרדת מהמיטה ואני פשוט הפלתי את עצמי מרוב כאב ואני גלגלתי את עצמי כי אני מכירה את זה שאת צועקת והקול שלך לא נשמע י איזה נורא אני לא אשכח זה אחר כך לבה אותי שנים התחושה הזו ש אני צועקת להם לעזרה והם בעצם לא שומעים כי הם גם אני לא שמעתי את הצעקה שלי מרוב כא והתגלגלתי והתגלגל אני חושבת שזה לי זה נראה כמו נצח אבל איכשהו הגעתי להורים שלי ואמא שלי רואה אותי על הרצפה והיא צועקת מה קרה סרי מה קרה והיא מבינה שאני במצב מאוד מאוד קשה היא מזמינה אמבולנס לוקחים אותי לבית חולים ורכים לי איזשהו טיפול ככה ומנסים להבין מה

קורה והייתה שביטה רופים טיפלו בי שלחו אותי הביתה ואז אמרו לי תחזרי שתחזרי תגמר השביתה הייתה מסיבת חנוכה לאחותי אני זוכרת את עצמי את אמא שלי אומרת לי סרי אני הכנתי לך כאן לשתות א אני הולכת למסיבת חנוכה של לימור ואני אשתדל לחזור כמה שיותר מהר א אני זוכרת את עצמי רק בשתי מצבים אחד זה שאני רואה את תה והשני שאני כבר בבית חולים מתעוררת זאת אומרת לפני שאני מתעוררת בבית חולים אני אני זוכרת שאני רואה אור חזק חזק יותר חזק מאור השמש אני כאילו מרגישה שאני נשאבת במהירות לשמיים ואני כאילו שומעת את אלוהים במעמד הר סיני די וזה היה משהו שאני זוכרת שבגיל ה-1 לא הכרתי ולא שמעתי סיפורים כאלה אז לא יכולתי לא היה

לי למה להשוות או למי להשוות או או יכולים להגיד לי כל מיני דברים של את מדמיינת או משהו כזה זה מה שחוויתי באותם רגעים ממש הרגשתי שאני נשאבת שאני רואה אור חזק ושני שומעת את אלוהים במעמד הר סיני ואני מתעוררת ואני שומעת את אמא שלי מדברת עליי ומדברת אליי ומדברת אליה כי כנראה שביקשו ממנה לדבר אליי ואני כועסת עליה אני אומרת לה אמא למה הערת אותי עכשיו למה הערת אותי הלי כל כך טוב שם למעלה והיא לא מבינה על מה אני מדברת וואו ואז אני שואלת אותה רגע איפה אני מה קרה לי ומה שהתברר זה שהיא חזרה מה מסיבת חנוכה של אחותי באמצע היייתה לה הרגשה רעה שמשהו לא בסדר עובר עליי והיא חוזרת היא רואה אותי רועה על הרצפה

העיניים מגולגלות הפה הטום יוצא לי ריר בצדדים ואני עוד רגע כבר לא נמצאת פה ואז היא נותנת עקה גדולה השכן כן נכנס בבעלה רואה את אמא שלי מעולפת אותי כפי שאני נמצאת והוא ככה מעין אותי שלי ר תזמיני אמבולנס והוא מתחיל לנסות להוציא לי את הלשון שצלחה גם פנימה וא היייתה היה כמו התקף אפילפטי כזה שזה מתע תזונה באיזשהו מקום נכן כן וו והוא לא היה לא היה מיומן אז הוא הוא הוא הוא משך לי את הלשון ובעצם נשך אותו ועד יום אותו היה לו חור ב אוי ואבוי השארת חותם לגמרי א בכל אופן זה היה אירוע מאוד מאוד קשה והייתי מאושפזת בבית חולים ואני מספרת את זה תחת השלוש שנים שהייתי בבית הספר המורה לא מצאה נכון אפילו להתקשר

ולשאול אותי מה קורה איתי אם הכל בסדר את שמה לב שכלל כל הסיפורים שלך את באמת זה כל כך חשוב לומר את זה שאנחנו בעצם על הציר הזה של כמה מבוגר יכול להציל אותך כמה בן אדם יכול להציל אותך ומצד שני ומרת כמה כוח יש לך להשפיע וכמה כוח יש לך איך את זוכרת בגילך את אותה מורה שלא היייתה שם שלא הייתה זה מדהים אני רק אגיד שמה שקרה בעקבות הסיפור הזה שאני באמת הלכתי ולמדתי אקסטרני ומשכתי לצבא והתנדב בצבא לימים אני נורא חשוב לי להגיד את אלמנט החמלה לימים אני כן נפגשתי עם אותה מורה וכש הסתכלתי עליה במהלך השנים שעשיתי כל מיני תערים וכולי אז אז ככה חמותי אמרה לי אוי לכי בואי תראי למורה את המה שיצא מה שיצא ממך

אוקיי אני לא אין שום צורך אבל אני לא אשכח שהיה לנו מפגש אחרי 30 שנה ואני פתאום מסתכלת על המורה ממקום של אמא וממקום של בוגרת ואני אומרת רגע זה כל הכעס הרי לי יש את המצוקות שלה איך יכולתי לכעוס עליה זה היה שלה זה בכלל לא שלי זהזה לה יש את הקשיים שלה וזה פשוט היה מרגש שאני ראיתי את זה ואמרתי לעצמי וואו אם היה בי טיפת כעס אין לך אלוהים סליחה סליחה זה שלה איך יכולתי לכעוס עליה חיבקתי אותה ואמרתי לה סליחה אם אני כעסתי עלייך וזהו ו א נסוע שלושה ילדים וגם גם בתוך החיים האלה יש הדגים הגרים בדיוק אז כל חיי חששתי ש חששתי שי יוולד לי ילד עם לקות רייה כי אמרתי אני לא רוצה שיהיה לו קשה ואת יודעת את לא רוצה

שהילד שלך יתמודד עם מה שאת ת יש בעצם משהו גנטי בלקו ריה כי אמא עם לקות ריה גם ההורים שלה מישהו שמה או שזה זה לאן זה התחיל ממנה זה הבר אלי אליך כן ויש לה חשש ור יהיה לי ילד עם לקוט ראייה אבל בואי לקוט ראייה זה המקרה הכי קל אה נולד לי ילד עם לקות ריה הוא הבן האמצעי שלי א שמיד אחרי הלידה א שלושה אחרי חודש וחצי עבר ניתוח אחד ניתוח שני ברוך השם הוא רואה שש שש הוא נוג הוא התגייס שבוע שעבר לחיל האוויר והוא במסלול רגיל הוא מנגן הוא הוא באמת ילד ממש ממש מוצלח ונולדו לי שני ילדים הגדול והשלישי שהם על הספקטרום האוטיסטי ו זה התמודדות היייתה ממש לא פשוטה כי קודם כל בשלוש שנים ושלושה חודשים ילדנו שלושה

ילדים וואו א שזה אתגר לא פשוט בפני עצמו ודבר שני א כל ילד הביא אותו את הקשיים שלו את ההתמודדויות שלו לא ידענו לפרש כי בעצם הגדול שלי עד גיל 14 לא היה מובחן על הספקטרום האוטיסטי בתפקוד מאוד גבוה הוא בתפקוד גם הגדול וגם השלישי חסת בתפקוד גבוה אז לא לא ראו את זה כל כך ותר הגדול ממש לא ראו אז באמת זה היה התמודדות מאוד מאוד קשה 10 שנים שאני כל הזמן עובדת בלהיות אמא עובדת בלהיות א שבנוסף לזה אני גם עובדת העבודה שלי כי אני בעצם א בהתחלה התי לחינוך מיוחד ארבע שנים ואז עברתי לה אני בעצם עובדת בבית חולים מעיר ב20 שנה האחרונות אני מטפלת באנשים שמאבדים את הראיה ואני יצאתי שלוש בין שלוש לארבע פעמים בשבוע

לבית החולים ואמא שני גם הורדתי את את הקף המשרה כי זה מאוד מאוד קשה גם לעבוד גם לטפל בילדים וגם להיות אישה לקוית ריה בואי נכון וא את מדמה אני רק רוצה להזכיר ש בעצם המפגש בינינו היה בקטמנדו בבית חבד שלנו כשאת למעשה הגעת כדי לטפס את הא מליה את האסיס כן שאז היינו כל הזמן בקשר וככה דאגנו לך כל הזמן וקמנו אחרייך כל הזמן לראות שהכל בסדר ואז הגעת לכל כך הרבה פסגות נכון פג את דוגמה ומופת לאישה שכאילו הקלפים לא חקו לטובתה בואי כאילו בואי כאילו לא אבל את השמיים הם גם לא הגבול בשבילך לגמרי אז אני אני אומר בהקשר לזה אחד החלומות שרציתי זה בעצם לעשות טריאטלון ושמעתי על איזשהי קבוצה שבעצם עברים וכל מיני נכים

שם בעצם מקבלים מתנדבים מלבים שעוזרים לעשות את שלושת המקצים של שחיה א חיווה ואז ריצה ואמרו לי שיש איזה אורחת כבוד שמגיעה לטריאתלון הספציפי שרציתי לעשות אותו ב בהרצליה ואמרו לי יש מישהי בשם כריסטין זכרת אותה ברור שהיא מגיעה לישראל מהודו והיא תהיה הנעמת ה ב בטריאתלון הזה והיא ביקשה לקחת על עצמה אם היא כבר מגיעה מהודו לישראל גם ללוות מישהי לקויית ראייה ש בטריאתלון ואמרתי ושאלו אותי אם אני מוכנה לזאת אמרתי תקשיב מה אני לא מכירה אף אחד מכם ואני חדשה בקבוצה ואני לא יודעת אם היא חזקה או לא חזקה ואני לא יודעת אם אני אצליח לעמוד בזה ותשמעו האנגלית שלי אין לי אני לא טובה באנגלית ואמרו לי אנחנו סומכים

עליך שתסתדר אז בהתחלה היא דיברה עם ליאור כי אני פחדתי לדבר איתה א כשההוא בודו נ אנחנו בישראל ואז באיזשהו שלב ככה היא אמרה לו תגיד לסרי שאני אגיע לארץ שלא תדאג אנחנו נתאמן פעמיים ואנחנו נהיה מוכנות והיא הגיעה לארץ ושכחתי שאני לא יודעת אנגלית כי היא פשוט הייתה אישה מקסימה לא צי דיברנו ומאז לא הפסקתי לדבר וו ואז אתם מגיעות אלינו בעצם לנפל אז זכינו במקום ראשון בפאר הטריאתלון והייתי מופתעת אחרי שעה ככה יצא לי שעה וחצי לסיים את שלושתן צים שזה היה נורא מרגש והיא אמר לי את ו תשמעי ממני ואמרתי לה מה אני אשמע ממנה היא בעודו אני בישראל ויום אחד ככה חלמתי חלום חלמתי שאני מטפסת על הר גבוה ואני רואה בוערים

ונופים ופשוט קסם של חלום ואז אני מתעוררת מהחלום ואני אומרת לליאור ליאור תקשיב אני חלמתי שאני תופסת על ההר והוא אומר לי ווואו ומשתתף איתי בחלום ככה הוא מתלהב בשבילי ולא עוברת חצי שעה היא מציעה לך להגיע וטלפון מצלצל וכריסטין אומרת לי סרי אני רוצה להציע לך לטפס איתי את הא פייס קמפ אני הייתי בהלם אמרתי תשמעי חלומות סופם להתגשם אבל כל כך מהר רק חלמתי לא עברה חצי שעה ככה צריך לחלום זה רק לחצי לחלום לכוון למטרה וזה מגיע ואז א קנינו כר ס טיסה וניסיתי להגיע אליכם כי ידעתי היייתה לי הרגשה שאם אני אגיע אליכם כי בעצם הקבוצה שהייתי אמורה להיות זה עודים אמריקאים ואני הישראלית היחידה ואמרו שיגיעו עוד נכים

ולא היגיעו עוד נחים אז בעצם אני הייתי יחידה ונורא נורא חששתי וניסיתי לפנות לחבד כפ סבא ולנסות בכל מיני דרכים להגיע אליכם ולא הצלחתי אבל תראי שאת נורא נורא רוצה א רכבתי עם חברה ש תה אצלכם 20 שנה לפני והיא אומרת לי סרי מה הבעיה את לא מצליחה להגיע אליו בואי נכתוב ל בפייסבוק ואיכשהו היא כתבה היא כתבה לחיסיון עבר ואמרו לי בחבד אין סיכוי הם עסוקים יש להם יש להם לעכשיו להרים את ה את הפסח המפורסם את הל סדר הכי גדול בעולם נראה לך שיהיה לכם יהיה להם זמן ללקוי ראייה ואני בהרגשה שלי אמרתי שליחים נשרים שלחים אין מצב שהם לא לא לא יתגייסו למני ואייך שיצרנו את הקשר עם עם חיזקי מיד הוא נרתם מיד הוא רתם אותך

הוא מיד רתם רתמת את כל ה עשיתם סביבי מעגל של אנשים שתמכו בי לכל אורך הדרך וזה מזל גדול כי ברגע שאני הגעתי לפני קודם כל השתתפתי בסדר פסח שהיה מרגש בטרוף ומי שלא לאחוה חייב לחמות זה היה מדהים מדהים ובאמת הייתה לי מעטפת ביטחון והכללים שקיבלתי אצלכם מחזקי ו שכל ההכנות לפני עזרו לי כי ברגע שהגעתי לשם לחברה ההודים והאמריקאים לא היה ברור עדיין מהזה אני נתתי את המידע להם גם למי שהיה צריך שם והגעתי יותר מוכנה אז גם כש היו רגעים קשים והיו רגעים קשים במסע א היו לי כבר את הכלים ידעתי שגם יש לי אותכם שאתם מאחוריי שיש לי את כריסטין שאני עטופה ולמרות שאני רחוקה מהבית אני קרובה לאנשים טובים מדהימה וככה אני

זכייתי להכיר אותך ואיזה איזה ואיזה כיף מ שזכיתי להכיר אותך ואת מלמדת אותי כל כך הרבה באמת את פשוט כל מילה שלך מלמדת אותי באופן אישי ואני בטוחה שאת כל מי שצופה בנו כל כך הרבה החוסן ועל החיים ועל כאילו אתה יכול לקבל את הקלפים הכי כביכול גרועים סלאש מאתגרים סלאש לא פשוטים ועדיין זה פשוט מדהים מדים שגבול סרי את פשוט ספר לימוד מהלך