"התעוררתי אחרי 53 ימים": אליי חוגג גולן משחזרת את רגעי השריפה וההצלה

הם ירצחו אותנו גם ככה אז למה אנחנו ממשיכים נתתי לו מכה אמרתי לו אנחנו נכנסים למקלחת מסוגרים על עצמנו אתה לא מוותר אתה לא מוותר א איזה תושיה גילית כן תשיבי זה לא פשוט היל היתה בידין שלי זה אמרתי לו כל מה שמעניין אותי זה שהיא אל תשרוד אנחנו נחביא אותה אנחנו נסתיר אותה ושהיא אל תשרוד אליי חוגג גולן קודם כל את נס מהלך וואו איזה זכות לשבת מולך כאילו לעמוד לשבת לראות אותך ככה נושמת אוכלת רגיל הכל זה פשוט ברוך השם באמת חסדי השם לא תמו אחרי 50 יום שאת היית מורדמת ומונשמת להתעורר ולהבין את כל המציאות שעברה עליך במשך כמעט חודשיים שלא היית איתנו ממש ופתאום לקלוט מה קרה גם עם בעלך וגם עם יאל הקטנה עם

אריאל ועם יאל הקטנה התינוקת שלכם וזה לא פשוט אז בוא נחזור אחורה ככה לשביל העשירי לאותה שבת שמחת תורה אה בערב הייתם ביחד הלכתם לישון מה קורה בבוקר בבוקר אנחנו מתעוררים מרצף מטורף של קסמים א צבע אדום צבע אדום צבע אדום אצלנו אין הזקה יש 10 שניות להיכנס למעמד אז אומרים פשו כן זה אומרים פשוט צבע אדום א אני חושבת שזה היה הרצף שיגור הכי משמעותי שאני חוויתי אי פעם כמו משהו כמו 3 מ קסמים ב בשתי דקות כמה זמן אתם בכפר אח הזה ז אומרת כמה זמן אתם רגיל מציאות כזאת בעלי הוא מראם אבל הוא כבר ה הואם עבר לכפר זה בגיל 12 אז כל החיים הבוגרים שלו ואני שם גרה שש שנים א אז חוויתי קסמים כן אני גם מאופקים במקור אז אז

גם הדרום מכירה את ה את החיים האלו כן א זה היה רצף מאוד מאוד משמעותי שישר כמובן נכנסנו לממד הממד הוא החדר שינה של הבת שלנו של יעל אמ בת כמה יעל הי א באותו זמן שנה וחצי היום כבר שנה תשע ברוך השם א אז נכנסנו למעמד היא עדיין היייתה ישנה א שמנו מזרונים בשבילנו והיינו שם מש וחי א אנחנו שם ומתחילים להגיע הודעות מהקיבוץ להסגר בממד ולא לצאת שיש מחבלים בקיבוץ הרצף כסמים היה היייתה פעולת טיה שהם יוכלו לחדור את הגדר אנחנו הקיבוץ שלנו נמצא קילומטר אווירי מאזה א ויש גדר שמפרידה גדר ושטח אבל כ א אבל אני חייבת להגיד ש לפניכן חוץ מהאיום של הקסמים הרגשנו מאוד בטוח מאוד שלב החווייה הקהילה הכל נורא נעים קיבוץ

מהמם כן קיבוץ כל כך יפה א והקהילה א מדהימה היה אמור להיות באותו יום שבת אפיפו ניאדה עם כל הקיבוץ ואז התחילו להגיע הודעות שלי להסגר במעמד ולא לצאת א כמה שעות הייתם שם הם נכנסו אלינו הבית ביתה בערך בחת וואו כן מ ש וחצי בערך אתם בממד עד אחת כן אריאל יצא להביא ליהל קצת פתיבר ובננה כי שתאכל משהו לא אפשר כל כך הרבה זמן ב שהיא תאכל באותו הזמן גם הנקתי אותה זה גם עזר לנו אבל עדיין היינו צריכים גם לתת לאוכל א והתחילו להגיע הודעות חברי קיבוץ הם אצלנו בבית בואו לעזור לנו הם יורים עליי שמישהו יעזור התחילה פניקה ממש משמעותית א ובאחת הם התחלנו לשמוע דיבור בערבית מעבר בחדר מעבר לממד יש את החדר של יאל שזה

הממד החדר שנה שלנו מחובר ואז יוצאים סלון שירותים במקלחת מימין ומשמאל לסלון א א אז הם אמרו לנו בוא החוצה בוא החוצה א א תביאו לנו כסף דברים כאלה אז בעלי זוכר קצת ערבית מתקופת הצבא שלו אז הוא אמר קחו מה שאתם רוצים רוח רוח מנון כאילו תלכו מכאן תלכו תלכו והם אמרו בואו החוצה בואו החוצה אה ואני שמעתי גם ערבית מהחלון של המעמד אז אמ ארתי לו שאני חושבת שם מחכים לנו גם בחוץ שאם אנחנו נצא הם יתפסו אותנו אם נברח מהחלון של ממד הם יתפסו אותנו עכשיו באותו זמן אחרי אתה מחבלים אתה חושב שהם יהרגו אותך כאילו אז נשארנו בממד ואז התחלנו לזרוק עליהם כל מה שהיה לנו בממד הבאנו לפני כן ברגע ששמענו שיש מחבלים בקיבוץ

הבאנו סכינים לממד התחלנו לזרוק עם סכינים ספרים הכל היה סגור עבו א אז הדלת של המעמד יכולה להיפתח מבחוץ אין מה אין זה לא חד צדדי הם הצליחו לפתוח את הדלת של המעמד למרות שהרי חזיק אז ראייתם אותם ממש ראינו אותם הם אנחנו היינו בחושך כי היייתה הפסקת חשמל והם היו באור כי הם פתחו הם נכנסו דרך החלון א אז ראינו אותם אני חושבת שהיו שם שלושה אני נדחקתי עם יעל החזקתי אותה הדחקתי איתה לפינה של הקיר אז הם לא ממש ראו אותי הם יותר נראה ראו את אריאל את בעלי והוא התחיל לזרוק עליהם דברים ספרים סכינים כל מה שהיה לנו שם א ואז הם התחילו להבהיר אש לקחו בגדים מהארון כי זה החדר שנה שלנו איפה שהם היו מהארון שלנו א אני

חושבת שהם שוכו בנזין או משהו שם והתחילו להבעיר את ה את החדר א אמרנו ואז הם אמרו בוא החוצה בוא החוצה אמרנו אנחנו לא יוצאים כי ידענו מה הסוף שלנו מחכה ובאותו רגע אתה מתחיל לעשות מין חשבון נפש עם עצמך שיאו תסבול א המשפחה שלנו שאנחנו אוהבים אותם כל מיני מחשבות שרצות כי אתה באמת מאמין שזה הסוף אתה לא יודע שאתה אתה לא יודע עם מי אתה מתמודד כן א אז נשארנו בממד אה ושמתי כאילו הבאתי בגדים כי זה החדר של יאל הבאתי מכנס או חולצה לא זוכרת לי ליאל ולארי קצת למנוע את השאיפות השן כמה שאפשר א אבל עדיין התחלנו ממש אחרי זמן מסוים התחלנו להיחנק מהשאיפה השן אז אמרתי לו שאנחנו חייבים למצוא דרך לצאת החוצה לא דרך

אחרון שמעמד אז עברנו לחדר שינה ששם היה האש א אבל היא לא הייתה כל כל כך גדולה היייתה גדולה אבל הצלחנו לעבור ולהסתתר כאילו בדלת יציאה הם זרקו עלינו מהחלון הם יצאו החוצה מהש הם חיקו לנו בחוץ הם זרקו עלינו מהחלון בקבוקי סכוכית כל מה שהם צאו ואז הם זרקו את הבלון גז שהיה לנו פתחו אותו וזרקו וואו לתוך האש ומזה נכונו אני 60% בעלי 42% ויעל 30% אבל בגלל שהם פתחו את הבלון גז אז נוצר נוצרה מין להבה גדולה והכל התלקח א כאילו הארון הבגדים ו שאר הדברים שהיו ומזה נסחפנו הבלון עצמו לא התפוצץ ווזה באמת עוד הלאל כי אני חושבת שאם הוא היה מתפוצץ לא כל הבית היה קורס או ממש אבל איך יצאתם משם איך ניצלתם יש שריפה

עכשיו פה בחדר כולכם נמצאים שם איך החלון פה הדלת פה שריפה כאן איך יוצאים הבנו שהם בחוט אז אין לנו איך לצאת החוצה אמרתי אריאל א שאנחנו בואו נלך לחדר אחר ואז הלכנו לחדר מקלחת לאמבטיה פתחתי מים שתפתי אותי ואת יאלי קצת את אריאל הוא נשען על הדלת של המקלחת כדי שלא ייכנסו כן א ואז הם כנראה שמרו שפתחנו מים הם באו לחלון של המקלחת והתחילו לזרוק שם גם בקבוקים עוד בלון גז וואו א נראה לי והמנגנון שלו נראה לי היה שבור אז הם לא הצליחו להדליק עש הם זרקו גפרורים בבלון גז א ולא הצליחו להדליק את היש שם ואז הם הביאו מקלות והתחילו א כאילו לדחוף את המקל כזה דרך החלון שם הם פצו אותי והתחלתי לדמם בהתחלה חשבתי שנשבר

לי אף פה בן למעלה בגב באה באזור של הגבה ניסאי ניסים לא רואים כלום פשוט לא רואים כלום ממש ניסאי ניסים אה ואז תפסתי את המקל עם יאל ביד שלי וכאילו החזרתי להם א איזה אומץ איך חשבת על זה לעשות את זה באותו רגע פשוט אני אני חושבת שבאותו רגע האדרנלין שולט בך אתה לא אתה לא חושב דיברתי במהלך האשפוז א הגיע אליי פסיכיאטר שמתמחה בפוסט טראומה מלווה לים הוא בפנס שלו והוא עושה את זה על דעת עצמו א ואמרתי לו שאני אתה מאוד שיפוטי כלפי עצמך אם היינו עושים משהו ככה אם היינו עושים משהו אחרת אמרתי ו אם הייתי פועלת אחרת אולי היינו מצליחים לא יחווה כל כך בצורה משמעותית אז הוא אמר לי אליי עשייתם כל מה שאכלתם יש א אזור

של גזע המוח שהוא פועל במצבי לחץ והוא שולח את ההוראות הוא אל תשאלי אם ולמה ואם ככה ואם ככה זה כנראה הדבר שאכלתם לעשות אחרי כמה זמן שהסתתר במקלחת א אריאל שמע אותם שהם בורחים אני חושבת שהם ראו איזה טאנק של הצבא או משהו א רוב הלחימה לא היייתה בשכונה שלנו היייתה בדור הצעיר שם היה רוב כל ה שכונה או נחטפה או נרצחה באותו שבת ומה קורה אז אתם מנסים לברוח מאיפה אתם בורחים אה אז ברגע שהוא שמ שהם הלכו הסתכלנו דרך החלון של הסלון יצאנו מהמיק אחת הסתכלנו דרך החלון של הסלון וממש ראינו את ה מורחים א אבל התלקח אשן זאת אומרת היה שמה אשן ואש והכל זה לא הגיע עד ממש אלחם ן אז זה ממש התלקח בחדר שינה שלנו התחיל קצת

להגיע לממד והתחיל לצאת החוצה בגלל זה אמרנו שאנחנו חייבים לצאת מהבית ובאמת הגג התמוטט אבל הספקנו לברוח מהבית לפני שהגג התמוטט ברחנו מהחלון של הסלון אריאל קפץ הבאתי לו את יאל ואז אני קפצתי א ואמרנו אוקיי יש 300 לא ידענו כמה אבל ידענו שיש מלא מחבלים כל הזמן שמענו יריות א בערך מ7 בבוקר שמענו עיריות וגם התחילו להגיע הודעות שיש מחבלים יש מחבלים יש מחבלים אז אמרתי לו אני חושבת שאריות באות מאחור הוא גם אמר לי כן כאילו זה מגיע מאזור של הדור צעיר גם שמענו לפי ההודעות שזה באמת הגיע מהדור צעיר א ומשכונות אחרות א אז החלטנו שאנחנו הולכים לאזור בלי בתים וברחנו דרך מקום מסטור כזה בין שני בתים לאזור של

החקלאות לאזור הבוסתן של הקיבוץ והסתתר בין מגוני כל פעם ניסינו להסתכל כאילו אם יש משהו כמובן שזה גם היה נס גלוי שלא היה מחבלים באזור כי שעה אחר כך ממה שהבנו אחרי שהתעוררנו היה לחימה באזור שם יצאתם מהבית עם נעליים עם משהו מה לום כלום כלום כלום בגדים של הפיג'מה וואו יחפים בת יחפים עם 60% גביות 42 30% גביות כן פשוט פשוט רצנו אתה לא לוקח כלום איתך אפילו לא מים לקחנו ואז הגענו לאזור של הטרקטורים והסתתר במזרעה גבוהה יש להם יש מין בלה כזאת במזרעה עם בד שמכסה אז אמרנו שאנחנו חושבים ששם זה יהיה מקום טוב להסתתר והסתתר שם שעה כל הזמן הזה יא לא בכתה לא בכתה בכלל ו התחילה לבכות במזרעה שקצת את יודעת אדרנלין

ירד קצת יותר שקט ואז הנקתי אותה גם כדי לתת לה נוזלים וגם כדי ש היא לא תסגיר את איפה שאנחנו כן והסתתר נו שם משהו כמו שעה אמרתי לו באותו רגע שאנחנו צריכים להתקדם לטיפול רפואי א אני חשבתי על השפת השן יותר מהכל אמרתי חייבת שייתנו לה השרה בחמצן אני אני סטז'רית לרפואה אז א זה כל מה שעניין אותי הסטורציה שלה וה זה שהיא תקבל חמצן ותהיה בסדר אז א ירדנו באותו אחרי איזה שעה שאנחנו מסתתרים שם א לא אמרנו אולי יגיע טיפול רפואי אולי יגיע צבה משהו שמישהו יעזור לנו לא חשבנו שאנחנו עדיין נצטרך לחלץ את עצמנו אה ולא הגיע אף אחד ולא ראינו גם א יותר מדי חיילים א אז ירדנו בכוחות עצמנו מהמזרקה בעצם המצב של יאלי גרם

לכם להמשיך כן המצב של יאלי גרם לנו להמשיך החוצה לכניסה לקיבוץ א והסתתר כל מהבוסתן להציע לקיבוץ הסתתרנו בין מיגוניות יש לנו מיגוניות פזורות ברחבי הקיבוץ בגלל הקסמים כן אז בין מיגוניות בין סייחים כזה עד שהגענו לאזור המזכירות זה ממש קרוב לכניסה לקיבוץ שם לא היו מחבלים שם היה חיילים וואו ברנה ראיתם חיל ש שם ראינו לראשונה חיילים הם עמדו בקריאה כזה כאילו חיכו לאיזה פקודה להיכנס ואז ראו אותנו אריאל החזיק את יל בידיים וזה גם איזה מזל שהוא החזיק אותה בידיים כי אני חושבת שהיו יורים בו כי את יודעת הם במצב לחימה נכון נכון מישהו זה הם לא נכון נכון אה אז הוא החזיק את יעל בידיים ו והם עצרו ואני היה לי גביות

ברגל ממש משמעותיות אז היה לי ממש קשה ללכת אז דתי אחריהם ושם פעם ראשונה שפגשנו חיילים א והם תודה לאל פינו אותנו לקיבוץ ליד לסד שיש שם מנחת מסוקים שם היה מסוק שהוריד חיילים וזה גם עוד נס כי כשהיה מישהו שיקח אותנו לטיפול רפואי כי הכביש שלנו היה חסום בגלל שהיה מחבלים כל הדרך אז עצם זה שהיה מסוק שיכל לקחת אותנו לטיפול רפואי שהביא אותנו לאת שומר לשיבה וואי ברוך השם וואי זה רצף של ניסים כל מה שאת מספרת באמת כן ניסים ותושיה עבדנו בזה הרבה תושיה הרבה תושיה בהחלט הרבה תושיה כן ו וזהו ופה הגענו א בהכרה הפרידו בינינו אריאל הלך ל ולא נפרדתם אחד מהשני כשר איך שהגעתם לכאן זהו כל אחד לקחו אותו למקום אחר אני

הייתי עם יאל ביקשתי שלא יקחו אותי שישאירו אותנו ביחד ואמרתי להם שלא ירדמו אותי עד שאני רואה שהכל בסדר איתה התחלת להבין גם מה זה אומר מה המצב שלך בתור אחת שומרת רפואה ורופאה התחלת להבין אני כל הזמן יותר חששתי מהש פתש לא ידעתי כמה שאף מאוד ניסינו לשים את המטפחת את הבד על הפנים א אבל אני התעסקתי בלהחזיק ליעל אז שלי נפל ממש בהתחלה כבר תיארתי לעצמי ששבתי הרבה א וזה הה מה שעניין אותי שינדו לסטורציה שיתנו לחמצן ושתהיה בסדר כל הזמן עשינו מן חשבון נפש במהלך הזה בזמן שהיינו במקלחת בזמן שהיינו בחדר אמרתי לו אריאל אנחנו אנחנו לא מוותרים הייהה שלב שהבלון התפוצץ ונכון אז הוא אמר לי אליי אני לא אנחנו לא אני

לא ממשיך הם ירצחו אותנו גם ככה אז למה אנחנו ממשיכים נתתי לו מכה אמרתי לו אנחנו נכנסים למקלחת וסוגרים עעל עצמנו אתה לא מוותר אתה לא מוותר א איזה תושיה גילית כן תשיבי זה לא פשוט לתה בידה שלי זה אמרתי לו כל מה שמעניין אותי זה שה אל תשרוד אנחנו נחביא אותה אנחנו נסתיר אותה ו ושל תשרוד א וברוך השם בסוף שלושתנו שרדנו ישתבח הבור כן אחרי תקופה ארוכה ממש אז הגעתם לפה ראית שיאל הכל בסדר איתה לקחו אותה התחילו לטפל בה ומה קורה איתך אני אז התחילו להרדים ולהנשים אותי וזהו אני מתעוררת אחרי 50 כן כמעט חודשיים א 53 ימים משהו כזה אמ וכשאתה מורדה ומונשם אתה לא יודע באמת כמה זמן עבר התעוררתי ראיתי את הפנים של אמא

שלי ושל אחותי מעליי אומרות לי שהכל בסדר והם פה איתי ושאני בסדר ובעזרת השם יהיה בסדר את ישר זהת אותם ידעת שזאת אמא שלך ואחותך מבחינת הזיכרון הכל היה כן הכל היה בסדר התחלתי לראות אורות ומכשור וזה והבנתי שאני בבית חולים את נזכרת מה מה עברת או ש לקח לי כמה דקות ונזכרת מה היה כאילו נזכרתי למה אני בבית חולים ואז התחלת לדאוג בטח ליאלי ולריאן אבל א המחשבה אחרי למה אני פה התחלתי לחשוב על אריאל ויהלי א אבל הייתי עם טרכאוסטום ובגלל שהנשים אותי עברתי אינטובציה הרבה זמן אחרי זה הנשימ אותי דרך טרכאוסטום כ מה זה אומר דרך הקנה דרך פה אחור עםם אפשר לראות א אז אי אפשר לדבר ואי אפשר לאכול אז הכל היה דרך א תנו

צפתיים ידיים אבל הם הבינו אותי ואמרו שאל ואריאל בסדר והם כבר משוחררים ובבית וואו איזה יופי כמה זמן הם היו מורדמים ומונשמים ומתי חרו מהשיקום יאל היייתה מורדמת שמונה ימים אריאל 10ה ימים והם היו בערך חודש א כולל ההרדמה חודש קום וטיפול בכוויות משמעותיות שהיו להם אבל ברוך השם הם לא הסתבכו נשמתית אני אחותי שאלה אותי כמה זמן את חושבת שאת מורדמת ומונשמת א אמרתי לה חמישה ימים ארבעה ימים ואז היא אמרה לי 53 ימים וואי איך קיבלת את זה לא האמנתי לא האמנתי שכל כך הרבה זמן אז הם סיפרו לי שממש הסתבכתי נשימתית בגלל השאיפה ה ש היה לי דלקת ראות כימיית וקורונה התווספה לזה א אז חוברי לאק קמו שזה אם אם את זוכרת

מכשיר שהשתמשו בו בקורונה שיש א קמו ללב יש א כמו לריאות אז אני השתמשו בכמו לראות שעזר לנקות ולשפר את המצב הראתי שלי אחר כך גם היה לי כריש בריאות כל פעם סיבוכים ועוד סיבוכים ועוד סיבוכים אבל ברוך השם אחרי חזי השם כמה זמן היית בסכנת חיים א סכנת חיים משמעותית הפרופסור של הבית חולים המנהל של הבית חולים בא אלי ואמר לי שהיתי החולה הקשה ביותר בבית חולים בערך שבוע ר ימים באמת כן כי זה זה ממש היה סיבוך בעייתי הם לא ידעו איך אם לחבר לאקמו לא לחבר לאקמו היה הרבה מצבים שיש פה צוות מדהים בצל השומר בשיבה צוות הם חכמים הם אנושיים הצילו לי את החיים לגמרי ברוך השם ממש ברוך השם כן ברוך השם לגמרי ומה קורה איך כל

התהליך השיקומי עובר בעצם צריכה להתחיל הכל מחדש לאכול לדבר לעמוד על הרגליים הכל איך איך כל ה לבלוע לא שתיתי מים חודשיים וואי כן זה גמת מים הראשונה זאת הייתה החווה הכי הכי מדהימה ש אתה לא לא לא לא חושב על הדברים הקטנים האלה אבל מים מים צורך כל כך בסיסי פתאום אתה לא יכול לשתות הכל אני מקבלת דרך זונדה או דרך אירועים א דרך אבריל א ואז הפעם הראשונה אחרי שעשיתי מבחני בליה וצים ות תרכו סטורם א יכלתי לשתות מים וזה היה וואוו דבר מופלא ממש ממש המחייה כן חיה הפעם הראשונה לראות את יאלי ואת אריאל היה מאוד מרגש כל הזמן בכיתי א יאל הם באו אליי כבר שהייתי בטיפול עם רץ עדיין הייתי מחוברת למכונות אז זה היייתה

חווייה לא קלה ליאל כי היא המכונות האלה זה מה שא עברה והיה לה נורא קשה אמ וואי אז היא ראתה את כל זה ונלחצת אז החברה הראשונה לא היייתה טובה היא גם אחד הדברים הכי משמעותיים וקשים שהיו לנו זה שא התעוררה לפנינו א אז היא התעוררה בלדינו בלי אבא ואמא לידה אז מי היה איתה ההורים שלי ההורים שלו אחים שלי אחים שלו המשפחה של משפחה הזתה כן את המשפחה וכן יה תודה לאל שיש לנו משפחת תומכת ואוהבת שיכלו להיות שם בשבילה לא היייתה דקה לבד א אבל אה ילדה רוצה את ההורים שלה בטח אז א זה זה דברים שאנחנו עדיין מגשרים עליהם ומפתים עליהם ש שאנחנו כאן לפעמים כשאנחנו הולכים בלילה אפילו לא יודעת פעם אחת אנחנו ניפגש עם חברים

מאז שאני בשיקום היא חוה חווית נטישה איפה ההורים ש שלי אז אנחנו עדיין עושים תהליך של הבנה שאנחנו פה ואנחנו חזרנו ואנחנו אוהבים אותה ואנחנו איתה ונעשה הכל כדי שהיא לא לא תהיה לבד מה נתן לך את הכוח ברגעים האלה שפתאום התעוררת וקלט את המצב שלך א מון שאת צריכה להתחיל הכל מההתחלה גם במשפחה זה לא פשוט שיהיה לי תחזור אליך וגם בכלל כל הגוף הכל הכן אני חייבת להגיד שבהתחלה לא היה לי כוחות כל הזמן בטיפול נמרץ אחרי שהבנתי כל מה שהיה לי אני בן אדם בריא איך קורה לי כל הדברים האלה איך קורה לי כל הסיבוכים האלה אמ כל הזמן אמרתי מה יכול להגיע שיפגע בי שיהרוג אותי עכשיו איזה זיום יגיע שיהרוג אותי אני מצב חיסוני

ממש מוחלש מה יגיע עכשיו שאני לא אשרוד אה אבל אני חייבת להגיד שהמשפחה שלי ויעל הם הגורם המשמעותי א בעלי היה שם וההורים שלי והאחים שלי א היו שם וכל הזמן עודדו אותי והצוות הרפואי ה החיות כל הזמן באו והיו קולות לי צמות ומנסות לדבר איתי ולשפר לי את המצב רוח א הה ריפוי בעיסוק שהייתה באה ואני לא יכולה לזוז ויתר מניעה לי קצת את הידיים את ה עושה איתי תנועות של הידיים והרגליים ומדברת איתי אנשים אנשים נתנו לי כוח אנשים מבחוץ נתנו לי כוח אמ האמונה נתנה לי כוח א חברת יותר כן קדש ברוך הוא התחברת יותר למקום הזה של ה אי אפשר לעבור דבר כזה ולא ולא קצת יותר להאמין אני באה מבית מסורתי א דתי המשפחה שלי דת דתיים

אמ במהלך כל התקופה הזאת כולם המון הדלקות נורות והפרש התחלה והמון דברים שהם עשו בשביל את יודעת האמונה שאני אהייה בטוב א האמונה מתחזקת כי אתה באמת מבין שאתה בחיים בזכות נס בזכות שמירה מלמעלה א באמת וואו ואנחנו נמצאים עכשיו ברגע היסטורי מה שנקרא נכון בדיוק היום היום או אתמול אתמול יצאת מה אתמול בלילה וואו אתמול בלילה יצאת מהשיקום בפעם הראשונה אחרי תקופה של שלושה שלושה החוש 109 ימים 109 ימים מספר כמו מספר הימים של חטופים נמצאים בשבי כן צריך לזכור את זה וואוו אז אחרי 109 ימים את יוצאת הביתה איך פתאום לחזור זאת אומרת זה לא לחזור הביתה כן כי אין בית אין לנו בית זה בית זמני אבל זה בית זמני שאת בכלל

לא יודעת שאתם עוברים לשם וכ כל ההתחלה בבית חדש בעצם ולא בבית רפואה ולהתחיל לחזור להיות ראייה ואמא במסה מלאה מה שנקרא לגמרי הכל היה בזמן שהייתי מורדמת ומונשמת בעלי הארגן לנו בית בעזרת אנשים טובי לב שיעזרו לנו למצוא את הבית ויעזרו לנו לרעת אותו א הוא מצא לגן בעזרת המשפחות שלנו הכל הכל היה בזמן שהייתי שישנתי בזמן שישנתי א כן ואתמול יצאתי הביתה עוד לא הכלתי הכל אבל אני מרגישה מבורכת שיש לי את הזכות א להיות אמא שוב פעם להיות רעיה שוב פעם א בת גיסה אחות זה זכות מעריכים את החיים מחדש כן שניתן לך שניתנו לך הזדמנות שנייה א אתם מרגישים את זה כי את כן ואתמול בלילה אני הרדמתי את יעלי החזקתי אותה פעם

ראשונה מזה כל התקופה הזאת כן א לא פעם ראשונה כי בשבתות גם הייתי יוצאת הביתה והיינו ביחד א אבל פעם ראשונה שאני בבית בצורה מלאה שאני לא הולכת לש פוז בלילה שאני איתם ואז בעלי נכנס מאוד קשה לי לקום מישיבה למידה כדי לשים אותה במיטה אז בעלי נכנס ועזר לי להניח אותה במיטה וכשהיתה אז כאילו זה היה יום מאוד משמעותי של היציעה הביתה א ואז הוא אמר מודה אני לפניך ולך על כל החסד והאמת על הטובה והר על כל מה שהבאת עבדי וזה ממש ריגש אותי כן כי זה תקופה קשה היא עדיין מתמשכת יש לנו שיקום יש לי שיקום ארוך א אנחנו פה נמצאים עכשיו בשיק כבויות כן אנחנו פה בשיקום וואוו אבל א באמת צריך להוכיר תודה על הרגעים האלה מה

תובנות שלך בעקבות כל מה שעברת אתר שחשבת המון גם שאת כאן גם שחזרת וכן א תובנות טובות וטובות פחות אה גם שיש לנו שמירה והאמונה התחזקה ו אמ תודה למשפחה שלי ועל קיומנו בעולם הזה וצריך אה להודות על השמירה הזאת כל יום א עוד מחשבה ש שהתחזקה בי וזה מחשבה שאני מאוד עצובה עליה כי תמיד האמנתי שמי שנמצא מעבר לגדר ברובם לפחות הם מסכנים הם בשלטון ששולט בהם ולא נותן להם יותר מדי זכות בחירה א אבל אחרי השביעי לאוקטובר אני אין לי אמונה יותר בהם מי שניסה לרצוח אותנו או לחטוף אותנו זה אזרחים זה אזרחים בסוף התברר לנו שזה היה אזרחים א הם קיבלו על כל ישראלי שהם הביאו לרצועה הם קיבלו עלי עליהם כסף א ואני יודעת על

חטופים שמי ששמר עליהם היה מורים וטרינרים מקצועות ש אומר מורה מורה עושה את זה אז אם אי אפשר לנהל שלום זה מחשבה שאני מאוד היא קצת חזרה תקווה אבל אני מקווה שיהיה לנו פתרון כי אני לא יודעת איך אפשר לעשות שלום אם כולם אפילו אזרחים מנסים להרוג אותך וזה עוד המחשבה השלישית והמשמעותית שהיא קרתה לי במהלך האשפוז והשיקום שנ אנחנו עם מדהים עם אנשים טובי לב שבאמת כל כך רוצים לעזור אין יום שלא נכנס מישהו בדלת ושאל שלומי והביא לי אוכל א אוכל ביתי לא אוכל של בית חולים כ ו איזה יופי מה אנשים שאת לא מכירה פשוט הגיעו כל כך הרבה מתנדבים אנשים טובים שדואגים ועוזרים ואנחנו צריכים לדבוק אחד בשני פחות סינת אחים פחות

פחות דתי חילוני ימני שמאלני אישה גבר פחות זה יותר הדבקות בעם היהודי הדבקות בישראליות שלנו רק ככה אנחנו יכולים לנצח את כולם כי אני לא אומרת שהתקופה אחרונה זה מה שהביא לשביעי באוקטובר אבל בטוח זה לא הועיל בטוח זה הוסיף קצת שמן למדורה כי אם אנחנו ביחד אנחנו יכולים לנצח את הדברים האלה ובתקופה האחרונה לפני השביעי באוקטובר זה ממש לא היה ככה א אנחנו צריכים להיות יותר רחים איך אתה חושב שאנחנו צריכים לעשות את זה כמו שאני יושבת ומדברת איתך את בן אדם אני בן אדם את יהודיה אני יהודיה למה אנחנו לא יכולים לעשות את זה ביום יום כאילו אני מאמינה שאת בן אדם טוב אז אז ליצור יותר מפגשים בעצם צור מפגשים ליצור שיח

יותר סובלנות פחות להתם ולהגיד הוא השם הוא השם הוא השם ח לחפש מהשמים אלא יותר לקחת אחריות על המעשים שלנו את מנסחת את זה יותר טוב ממני נוסחות את זה ביחד וואו תודה אלי ירה תודה לך איזה אבה אני החלטת לך יבוק