איך בונים ביטחון עצמי שהוא לא תלוי באחרים? | משיבת נפש | עם הרבנית צילה אלחנתי והרבנית פרי כהן

אני טועה פה ושם מבקש תבין חדרי לב תבחין שתזכור גם באין שערה שאני רק בן אדם אור נודד בעולם מנסה להעיר לפעמים קצת מבהיר מחבר מתחיל מחדש רק בן אדם ערב טוב וברוכים הבאים לעוד תוכנית של משיבת נפש. והנה אנחנו נמצאים כשחג השבועות מאחרינו ונמצאת לפנינו שגרה ברוחה. אז אנחנו כאן בתוכנית משיבת נפש נענה לכם על השאלות שנוגעות לכם בנפש כדי שהשגרה הזאתי באמת תהיה ברוחה וכמו שאתם כבר התרגלתם וגם אנחנו התרגלנו כאן בתוכנית אנחנו נוגעים בנושאים שנוגעים עמוק עמוק בנפש הפנימית בנפש היהודית של כל אחד ואחת מאיתנו הנושאים שלא תמיד קל לדבר עליהם אבל אנחנו כאן עם ההזדמנות שלכם לעלות ולשאול את השאלות שמטרידות אתכם על

מה שעובר עליכם. כי כולנו עוברים, כולנו במסע החיים המשותף לכולנו כאן בנובה התלאות הזה של החיים. וכל אחד מהמקום של מה שהוא עובר עליו יכול לשאול את השאלות שלו כאן בשידור חי ואנחנו נענה עליהם. זה ההזדמנות שלכם לקבל ממש טיפול רגשי לפני שאתם פונים לטיפול רגשי ולראות מה הכיוון הנכון. היום אנחנו נעסוק בנושא שנוגע לכל אחד בכל הגילאים, בכל הסטטוסים, בכל המצבים בחיים. הנושא של ערך עצמי. איך אנחנו בונים את הביטחון העצמי שלנו מבלי להיות תלויים באף גורם חיצוני? איך אנחנו מוצאים את התשובות הנכונות למסלול חיינו כשאף אחד מסביב לא נותן לנו את התשובות האלה? איך אנחנו מחזקים את עצמנו גם כשאין לנו את החיזוקים

האלה? מבחוץ. שאלות שהם נוקבות ומשמעותיות מאוד ונות לכולנו את הכוח להמשיך ולדחוף במעלי ההר וגם לצאת ממקום הישרדותי למקום התפתחותי, למקום שיודע גם להכיל רק את עצמנו אלא גם את הסובבים אותנו. מה שנקרא להיות הנקודה של האור גם כשהכל מסביב חשוך. אז אני מזמינה אכם לשאול את השאלות שלכם כאן בשידור חי. למספר שמופיע על המסך בהודעת וואטסאפ. אתם יכולים לשאול בלי פרטים מזהים ככה שתרגישו בנוח לתאר את כל הסיטואציה שאתם רוצים לפרק ולדון בה. ואנחנו כאן עם הרבנית פרי כהן, מטפלת רגשית ומרצה שתוכל לענות לכם על השאלות וממש לקדם אתכם עוד צד קדימה במסע חייכם ולענות לכם על השאלות. אולי זה הזמן באמת לקבל עזרה, אולי אתם

בכלל לא בכיוון. אולי השאלה שלכם תוביל אתכם לשאול עוד שאלות יותר עמוקות ויותר נכונות למסע חייכם. אז בוא נקבל אותה בברכה. שלום פרי כהן, מה שלומך? ברכה, ברוך השם. איך היה השבועות? וואי, נפלא. אני רואה שאת עוד באווירה של חג. כולך א משדרת לנו עדיין גבינה לבנה. בהחלט. זה יותר פרילי. כן. מהמם. ואנחנו באמת כמו שאמרנו נעסוק בנושא של ערך עצמי, של ביטחון עצמי, שלמה זה בעצם חשוב. זאת אומרת כולנו מבינים שאנחנו צריכים ביטחון עצמי. כי גם כהורים וגם כילדים וגם כמתבגרים גם כל אחד כמו שהוא תוחר את עצמו וגם לא משנה באיזה גיל אנחנו יודעים שביטחון עצמי זה ההבדל בין יום טוב לבין יום זה נקרא שחור נכון ו שלנו עם

ביטחון עצמי או עם חוסר ביטחון היא היא לגמרי משנה את כל החנו או שזה יום מדי להגיד לגמרי זה משנה שנה את החיים שלנו. שמעתי היום א איזשהו הגדרה מאוד מאוד מאוד יפה כדי להבין למה זה כל כך חשוב שיהיה לנו את הביטחון העצמי. שמעתי את ההגדרה הזאת מאדם בשם תל בשן. הוא טוען שאנחנו צריכים כל הזמן שיהיה לנו השוואת לחצים. הוא נתן דוגמה לצוללת. סוללת כשהיא נכנסת לעומקים של הים אעם הלחץ יש לה את הלחץ הפנימי את הלחץ אוויר ש שהמפעילים שלה בעצם א דואגים שיהיה ויש את הלחץ החיצוני שזה הלחץ של הים וכל מה שסובב סביבו עכשיו אם הלחץ החיצוני יגבר על הלחץ הפנימי מה שיקרה זה שהצוללת תתקמת כמו פחית של קולה וואו אבל אם היא

מלאה בלחצים נכון כונים שום דבר לא יוכל לעמוד לה. הלחץ שיבוא מהים לא יעשה לה שום דבר כיוון שהיא מלאה בלחץ הנכון ושום דבר לא יכול לקמט אותה בדיוק שום דבר לא יכול לקמט אותה בעצם החיים מספקים לנו המון המון לחץ וכשיש כזה לחץ אנחנו לא רוצים להתכמט אנחנו רוצים להישאר יציבים ומה שיכול לעזור לנו להישאר יציבים זה הביטחון העצמי שאנחנו נבנה עכשיו זה לא ביטחון עצמי מזויף זה לא א אני אומר שאני מלא בביטחון חון עצמי, אבל אין שם שום דבר, אלא זה משהו שבאמת באמת באמת בנוי. איך יודעים באמת מה ההבדל? א יש דרך, בוא נגיד בוא נפרק את השאלה, יש דרך לדעת אם בן אדם הוא בעל ביטחון עצמי לפני שהצוללת שלו מתפרקת כמו פחית

או שזה משהו שרק כשמגיעים לניסיון לצערי הרב רובנו נגיע לניסיון נתקמט ואז נבין שאנחנו לא בכיוון הנכון ונצטרך לעשות תהליך אבל אנחנו כן יכולים מתוך הבנה הזאת היום לנסות לעשות תהליכים עם הילדים שלנו כדי שלהם בעתיד זה לא יקרה וכ וכמובן לעשות תהליכים עם עצמנו כדי שאנחנו לא נתכמד בפעם הנוספת, כדי שאנחנו נבין שאנחנו לא באמת בעלי ביטחון אלא אנחנו עם באיזה משהו מזויף. תוך כדי שאת מדברת וגם בכלל בהכנה לתוכנית אני הכנתי המון שאלות בנושא הזה כי אני מרגישה שזה נושא מאוד מאוד עקרוני. ממש אני פוגשת את זה בנשים שנגשות אליי אחרי השיעור השבועי ובכל מיני שאלות בכל מיני סיטואציות של החיים שבסופו של דבר כשיורדים

לשורש זה הביטחון העצמי זאת אומרת אם אם הדבר הזה בנפש שלך בנוי זה משפיע על כל כך הרבה דברים מסביב וגם את הזכרת את הנושא של הילדים אז בוא נגיד שגם מי שעדיין אין לו ילדים וגם מי שבכלל בגיל ההתבגרות וגם גם אם אנחנו מדברים גם כהורים וגם כהורים לילדים, הנושא של ביטחון עצמי ישפיע בכל המעגלים של החיים שלנו לגמרי לגמרי ואני רוצה לשאול זה תורשתי טוב יש שאלה מאוד מאוד מאוד גדולה על מה היא תורשה מאיפה נובעת התורשה האם באמת כאמא שהלב שלה הוא חולה תביא לעולם ילד חולה או שואל את זה הרב יובלוב או אמא שהלב שלה היה חולה תביא לעולם ילד שבעקבות הבעיות הרגשיות שהוא יסבול מהעקאב של אמאם הוא יפתח בעיות בלב שלו מה

היא תורשה יפתח נוגדנים יפה אז מה היא תורשה איך אמא תביא לו את זה זאת שאלה כן אנחנו לא מכריאים פה כיוון שזה לא לא תחום העיסוק שלי רפואה א רפואה קונבנציונלית אבל כן יש פה שאלה מה היא התורשה עכשיו כן אמא שיש לה ביטחון עצמי את יודעת מה אני אני אתן דוגמה. בחג השבועות א את יודעת אמא יהודיה דיברת על זה בשבוע שעבר על תפילת השלב על כמה אנחנו מתפללים ורוצים שיהיה לנו נחת מהילדים אז לאחר הסעודה כל אחד תפזר את יודעת זה לילה שהילדים נורא מאושרים כי הם יכולים ללמוד עד מאוד מאוחר לא ללכת לישון מה שנקרא בעברית צריכה לשרוף לילה על התורה ואם בכל השנה אנחנו לא נותנים להם לשרוף לילות אז פה זה לגיטימי בחסות התורה

ואחד הקטנים שלי ביקש שאמא תבוא ללמוד איתי התפעלתי באמת התפעלתי מעשב פרק גמרא זה היה כזה חמוד כולה בן 10 וחות אותו 11 ונורא רציתי להחמיא לו ואז תוך כדי שהוא עומד לסיים שאלתי את עצמי למה את רוצה להחמיא לו האם את מחמיאה לו כי את רוצה שישאר לו טעם טוב מלימוד הגמרא והוא ילמד מחר גמרא שוב פעם שזה בסדר כן ופה זה מסתאיף האם אני מבקשת ממנו שילמד גמרא על הפעם הבאה כי אני רוצה להרבי מרוח את הנחת שהוא עושה לי או כי אני חושבת שהוא טוב בגמרא אני מחלקת את זה האם זה בשבילו או בשבילי כשאני מגיעה למסקנה שזה בשבילו אני יכולה לתת לו את המחמא כי תהיה פה מחמאה נקייה אין פה מחמאה ש נוגעת בדבר כן אוקיי יופי עכשיו

נוגעת בדבר הכוונה שכאילו את נגועה מזה את מחמיעה לו בעצם בשביל עצמי בשביל עצמי בדיוק כדי לוודא זה לא דבר רע כאילו בסופו של דבר הוא מקבל מחמה מה אכפת לך בשבילך בשבילו שיקבל מחמ יופי אז עכשיו השאלה אם אנחנו רוצים לזקק את את צורת החיים שלנו כאן בעולם. האם אני חיה בצורה אנוכית מלאה באני? אני נותנת מחמאות כדי לקבל מחר את המחמאות הבאות. אני עושה דברים כדי לקבל אז אני בעצם חיה בצורה מזוייפת. ופה אנחנו חוזרים לביטחון העצמי. כשאני מלאה בביטחון עצמי נקי ואמיתי, אני יכולה לתת לילד שלי מחמאה שתרים לביטחון העצמי שלו ולא תגרום לו להיות תלוי בנחת שהוא גורם לי או לא. אוקיי? זה היה מובן? זה עמוק כי בעצם אנחנו

לוקחים את המחמאה מה שנקרא לנקסטל. אני לא מעניקה מחמאה כדי לסמן ופה על משהו, אלא המחמאה הזאתי בעצם תיטה בך משהו הרבה יותר עמוק מסתם להגיד לך משהו טוב. אלא אני אני פה דיברנו על העלומת אור, על איפה אנחנו מדגישים. אז זה בעצם לשים אלומת אור כדי לגרום לדבר הזה שאני רוצה שיגדל לצמוח. אז את המידה אה שאני זוכרת את האלומה. לא, כי זה באמת כל כך חזק וזה דבר שאנחנו יכולים לקחת אותו לכל נושא ספציפית עכשיו אנחנו מדברים על העניין הזה של הביטחון שהוא הוא גם יושב מאוד מאוד עמוק בנפש שלנו ושל הילדים שלנו במיוחד כי הם במקום של בנייה ואני בכוונה שאלתי אותך מקודם מה מה העניין כאן לחלק את זה אז מחמאה זה מחמאה אבל

לא ברגע שאני יודעת שהמילים שלי משפיעות ולא רק הם משפיעות הם הם יבנו אותו או חלילה להפך. אז אני לא רוצה שזה יהיה מגדל קלפים. אני רוצה לבנות לו בנפש משהו יציא ואל שהוא ילך איתו. בדיוק. ואם אני אהיה נקיה וחפה מנגיעות אישיות, מה שיקרה הוא יקבל מחמאה שתבנה אותו. אבל אם הוא קולט שיש פה משהו אינטרסנטי, הוא לא יאמין למה שאמרתי. הוא יגיד ואנחנו מעבירים את הוייב הזה למי שנמצא סביבנו. אלה שנמצאים סבנו יודעים לומר היא אמרה את זה כי זה טוב לה או היא אמרה את זה כי באמת מאמינה בזה כי הדרך שבה יאמרו הדברים יחדרו ללב בצורה כזאת או אחרת יותר מזה את אומרת פה אפילו תרשי לי לחדד כן אפילו יותר עמוק מזה לא רק איך

שאת אומרת את הדברים אלא מאיזה מקום זה מגיע וזה משהו שאת לא את לא הרי זה לא תהליך שהוא שקוף לו זה משהו פנימי אצל נכון ואם כל כל זאת מזהים את זה וזה מדהים עד כמה העגלים של הנפש שלנו יש בהם תהודה שעוברת גם בלי מילים לגמרי לגמרי אנחנו פועלים ככה וזה זה יפה כשאנחנו מבינים את הרעיון שעומד מאחורי זה זה יפה כי אנחנו הופכים להיות אנשים זקים אנחנו הופכים להיות אנשים באמת באמת נקיים ואז כשאני נותנת מחמאה אני לא אשמע אחרי כמה שנים שהילד בא ואומר בחיים לא החמיעו לי והרי נתתי לך כל כך הרבה מחמאות כן אלא איך הילד קלט בתחושה הפנימית שלו שלא הייתה פה מחמא הייתה בדיוק הייתה פה צרכנות של עוד בשבילי וזה באמת אחר

כך הופך לתלות זאת אומרת לפי מה שאמרת קודם זה השלב הבא זה כבר השלב הבא אבל כבר כבר אני אני באמת רוצה שנפשט את הדברים כי משמיעה ראשונה מאיך שזה נשמע זה זה יכול להשמע כאילו וואו זה גבוה עכשיו אני עכשיו אתחיל לבוא לתת מחמאות ולחשוב זה כאילו נשמע אבל לא, זה בר השגה. זאת אומרת, זה רק כמו גיטרה שצריך לכוונן אותה. מאיפה אני באמת מוציאה את הצלילים? וברגע שכיוונתי הצלילים כבר ירוץו, זה יחליק ויגלוש. אנחנו צריכים רק לעשות את הלמידה הראשונית ואחר כך זה כבר בא בקליק, אבל הלמידה הראשונית היא באמת הסתכלות פנימה וזיכוך הרעיון שממנו אני מדבר. וזה לא משהו שהוא לא בהרשגה. זה ממש חשוב לי הנקודה הזאת בהרסה. כי זה

כאילו נשמע מאוד גבוה. זה נשמע משהו שוואי אני עכשיו צריכה לעשות איזשהו תהליך מחשבתי לפני שאני נותת את המחמאה ולכוון את עצמי כדי שזה יבוא מהמקום הפנימי הזה אבל לא ברגע שזה בא פשוט ונקי מהמקום הפנימי הזה הבנוי אז גם זה יעבור היפה ואיך זה יגיע ממקום בנוי אז אנחנו תכף נדבר אבל קודם כל אני רוצה עדיין שנדבר כשאנחנו שואלים אם זה אם זה גנטי או לא גנטי אז אנחנו מסכמים שאמא שהיא עצומה תמיד אני אומרת אמא עצומה יכולה להעצים אמא מסכנה יכולה רק למסכן. כן. עכשיו אמא עצומה בעצם אנחנו מוצאים היום שאנשים כל כך רוצים שיעצימו אותם וכל כך רוצים שיראו אותם וכל כך רוצים שיתנו להם הכרה. אנחנו באמת נמצאים בדור כזה

שהכל בחוץ, הכל בחוץ, כל דבר מצלמים, כל דבר משתפים. א בואי תראי כמה קורסים לעצמה והרצאות העצמה יש וזה נושא בפני עצמו. בדיוק. בדיוק. ואנשים כל כך מחפשים אבל גם שיכירו בהם, שיכירו במי שאני, שיכירו במה שעשיתי, שיכירו ולא מקבלים את הפידבקים הנכונים כמו שהם רוצים. אנשים היום צועקים בראש חוצות מי הם. אני רואה א א אני יודעת כל מיני סדנאות או כל מיני דברים על מי אני אני תמיד כשאני כותבת פירוץ של סדנה שאני הולכת לתת או הרצאה שאני הולכת לתת אז אנשים אומרים אולי תציגי את עצמך ואני אומרת לו הדברים שלי יעשו את שלהם אבל אולי תגידי מי את מה את לא רוצה אני אני יודעת מי אני אני יודעת שבשלב מסוים בחיים הגעתי

לאיזשהיא הבנה שזאת אני זה כבר יצא דרך התורה נש זאת אני לא צריכה עכשיו להצדיק את עצמי או להגיד מי שאני זה מרענן כי כי זה באמת דבר שהוא עובד הפוך בדרך כלל נכון הוא לא עובד הפוך נראה לנו שאם אנחנו לא נבוא ונציג מי אנחנו ומה אני ומי אני ואיך אני אז בעצם אנשים לא לא ידעו מי אני ואז מה כי מה שקורה היום עוד פעם אנחנו מעלות את הנושא הזה של החשיפה ושל הרשתות כי זה זה פשוט נהיה חלק מאיתנו שאנשים מעלים את מי שהם הם ומי שהם לצורך העניין גם אם מישהי עכשיו היא מוכרת מוצר אבל היא גם מעלה את עצמה ואת החיים הפרטיים שלה שזה כביכול לא קשור למוצר אבל היא סוג של מוכרת את עצמה ודרך זה גם המוצר שלה נמכר כי אנשים

צורכים אותה את החיים הפרטיים שלה את מה היא עשתה את איפה היא אכלה ווכנראה שמהמקום הזה ביקשו עם איך שאת באה לתת הרצאה זה כבר הסקולה אחרת אני לא באה פה לתת לתת את עצמי אני באה להרצות זה משהו אני באה לתת את הדברים אבל עוד יותר נחדד את זה כשאני רואה בן אדם שעולה לדבר ואז הוא מתחיל לשווק את עצמו כן זה רנדומלי אני לא יכולה להגיד איזשהי דוגמה ש כן כן אבל א הוא מתחיל להגיד ואני עוסק כך וכך ואני למחייתי עוסק וכך וכך ויש לי הרצאה כזאת וכזאת ויש לי סדנה כזאת וכזאת ויש לי זה טרחני מבחינתי התעייפתי אבל כשבן אדם בא ומתחיל לדבר בעצם אני נורא רוצה לשמוע מה שיש כי יש פה אמת פשוטה. הבן אדם בא ושם את עצמו על

השולחן כאמת פשוטה ופתוחה. הוא לא צריך לספר לי מי הוא. אני כבר אדאג לדעת מי הוא מתוך הדברים. הוא מאפשר לי מרחב מחיה. אוקיי? אז כשאני עולה לבמה ונשים אומרות לי אבל לא אמרת מי את אז אני אומרת אתם תדעו. וחוץ מזה זה לא חשוב מי אני. חשוב מה התוכן שאני מביאה לכן עכשיו. תוציאו אותי מהסיפור. בואו שימו את עצמכם. מי יכול להוציא את עצמו מהסיפור ולשים את אחרים על השולחן? רק מישהו שני שלו הוא מאוד מאוד ברור זה משהו שאני לא צריכה עכשיו כל הזמן לפרש אותו ולדברר אותו כי הוא קיים הוא קיים יפה ודווקא בדור שלנו היום שאנחנו מוצאים לצערי כל כך הרבה שיטות שאני בכוונה לא רוצה להיכנס אליהם של אנשים שהם הם הם הם

נבינרי אין להם אין להם עכשיו הגדרה הם הם מעל ההגדרה והם רוצים שיכירו בהם כאנשים חסרי הגדרה כדי שלא יגבילו אותם רגע אבל למה למה שנייה אני חייבת לעצור אותך למה לצערי זאת אומרת יכולה להיות שיטה שאוקיי את לשיטתך לא מסכימה איתה וזה משהו ששיטתך א לא את לא חייבת להסכים עם זה אז אני אגיד למה אני אומרת לצערי כי בהסתכלות שלי אני רואה אנשים שנורא נורא נורא מתאמצים להוכיח א את המקום שלהם נורא מתאמצים להגיד מי הם כשבעצם אני לא רואה שיש להם הגדרה. הם רוצים להיות חסרי הגדרה כיוון שחוסר בהגדרה מאפשר להם להיות מי שהם. ואני אומרת לו, בואו תגדירו את עצמכם לא אצל בני האדם. תגדירו את עצמכם אצלכם. תהיו מוגדרים על

ידי עצמכם. כיוון שאנחנו הגענו למצב שאנחנו צורכים, אנחנו נראה לנו שאנחנו מגיעים ורוצים לומר לאנשים מי אנחנו ושבעצם אנחנו נורא זקוקים שהם יאשרו לנו, שהם ראו מי אנחנו. אז אין לנו אנחנו. מה שחשוב זה לא מה אני מרגיש חשוב מה כולם חושבים עלי. מה יגיד עכשיו זה זאת נקודה שבאמת קל ללכת שם לאיבוד כי תכלס זה זה מה שאנחנו רואים היום. עכשיו מה מה הנקודה כאן שלצערי? כי את אומרת בן אדם לא מספיק בנוי בפני עצמו אז הוא צריך את מה שנקרא את כל המסביב ואז הוא נמצא גם במעגל אינסופי של תלות הזכרת בי קודם את העניין הזה שקרמרי תלות זה בדיוק הרעיון התלות הבלתי פוסקת בחברה כדי לאשר את מי שאני עכשיו ניקח לא דווקא את זאת

אומרת אם אני הולכת ואני עושה משהו כי אני רוצה להוציא את זה לעולם כי אני מאמינה בזה אני מאמינה את הערך של זה ומבחינתי זה שלח לך מך על פני המים אני לא בודקת מה התוצאות של זה אני לא בודקת אני עושה את זה כי זה פשוט זה מי שאני אז יש פה כל כך הרבה הבדל בין אם בן אדם בחשיבה שלו מחפש מה לעשות שיאהבו בדיוק בדיוק אלה שתי הקצוות בדיוק הוא מחפש את האישור ולכן זה מה שמפעיל אותו בדיוק הוא לא יביא את מי שהוא הוא ינסה להיות נחמד מד אל העולם הוא ינסה לעשות הוא יכנס לאולם והוא יבוא לתת דברים כן שתינו יודעות איך זה נראה כשאתה נכנס לתת הרצאה הזכרת קודם את השיעור השבועי שלך ואני אומרת זה כל כך יפה שהשיעור השבועי

של פרשת שבוע הפך להיות שיעור שדרך פרשת השבוע או ענייני דיומה אנחנו בעצם לוקחים ועושים העצמה לנשים ומשמה נולדות כל כך הרבה תוכניות חדשות של נשים שבאות ומבקשות ממך דברים ורעיונות שמעסיקים אותם נכון, ברוך השם זה באמת זכות לגמרי ו אז יש מרצים כן שיכנסו לאולם ואז הם יראו את הקהל ויגידו אוקיי אני חייב להסיט את מי שאני כדי למצוא חן בעיני הקהל כי אחרת אף אחד לא יקשיב לי לעומת שאני בא ואומר זה אני מאוד מחובר למה שאני אומר ואני הולך לתת את מה שאני חושב שנכון לא פעם שמעתי אנשים שיצאו מהרצאה אצלי ואמרו דברים שיוצאים מהלב נכנסים אל הלב למה שמים קודם כל כן לגמרי הכל בחסדי שמיים אני לפעמים עולה עלמה ואני

אומרת ריבונו שלם אני לא יודעת מה אני הולכת להגיד כן ועם כל זה ביום רביעי שעבר הייתי ב הגעתי לתת הרצאה בכפר נוער אמ א כפר נוער לבנות אמדהימות כולם עזבו בתים חרדים והגיעו לשם לכפר נוער הם נראות הכי רחוק מהבית ולפני היה להם משחק של מקליקונים כזה והם היו צריכות ללחוץ בפלאפון. א גנבתי מבת. אני אוהבת להסתכל. חציין ראו סרטים וחציין השתתפו במקליקונים. כשנגמר המשחק שלהם ואני עומדת על הבמה א עוד דקות ארוכות הם עוד התכתבו כולם כולל אנשי הצוות וחיכיתי. עכשיו א יכולתי לומר חבר'ה זה לא מכבד אבל לא יודעת הייתי מאוד מכובדת בעיני עצמי אז שיסיימו. ואז א חציין הקשיבו וחציין נמשיכו בפלאפון. ואז בשלב מסוים אחת

המורות אמרה תקשיבו זה לא יפה. תפסיקו עם הפלאפונים ואמרתי זה שלהם אז זה לא מכבד אותי זה מאוד מכבד זה פשוט מראה לי שהם עדיין לא נמצאות במצב של לעשות עבודה וזה בסדר גמור אני כאן בשביל אלה שרוצות לעשות עבודה מי שתהיה כלי תקבל בדיוק זה לא זה אף אחד כאן לא מוריד מהכבוד שלי אני באתי לתת אולי לפעמים יהיה לי קשה יותר לדבר כי זה מסיח לי את הדעת לגמרי אבל עם כל זה לא מכבד אותי פחות לא מישהו מבחוץ יכבד אותי כן אני אומרת את זה יש לי עוד המון עבודה לעשות בנושא כן המון המון עבודה לעשות בנושא אבל זאת שאיפה לאן להגיע כשאני בא ואני נותנת נותן את ההרצאה שלי או נותן את הדברים שלי או נמצא בתוך הבית עם האות אמרתי

זה לא מכבד הם לא זה לא מכבד הם לא מכובדים את נשארת מכובד לא מפני מגיר את ההצלחה בזה שהקשיבו לו משהו ש שמסח את הדעת או התעסקות עם טלפונים כמו שאת נותרת זה יוכל להיות מוגדר אצלו כחוסר הצלחה לא יצליחה לפרוס את הקהל או הדוגמה עם האמא אמא רוצה שהילדים יהיו איתה בשיתוף פעולה זה אחד מהאינדיקציות של הדעת באמת אתם איתי או לא איתי זה קצת אפילו יכול להישמע מצחיק שאני אבוא ונגיד א טוב אתם אתם לא איתי זה שלכם בסופו של דבר מה שנקרא בלון גרן לטווח ארוך הם הם ירתמו למשימה אם אנחנו נעמוד על שלנו אם אנחנו נחליף בדיוק אבל יש הבדל גם ובוא נעשה את החלוקה זה מה שאת אומרת אמא רוצה שהם יהיו איתה נכון כל אמא רוצה

שהילדים שלה יהיו איתה בעצם זה מראה לה שהברוזים שלה הם הולכים איתה אכפת להם הם מסתכלים לראות אם היא עבדה קשה מדי ואז הם עוזרים לה זאת אומרת אומרת שהם איתה, אבל זה לא אומר שאם הם לא איתה היא לא מכובדת. היא יכולה להיות מכובדת בעיני עצמה. ואם הם בחרו להצטרף לזה, זה מקסים. ואם לא, זה לא מקס, זה לא מוריד ממנה שום דבר. בעיני עצמה, אוקיי? בעיני עצמה. יכול להיות שהחברה והקריטריונים של מה אנחנו מציגים כ אמהות מוצלחת יכולים להיות שונים לגמרי. אבל שוב אנחנו בדיוק ושוב אנחנו חוזרים לבסיס. האם אני נותנת מחמאות כדי למשוך נחת נוסף או אני נותנת מחמאות כדי להחמיא בצורה זקה ונקיה. זה אותו דבר. שתי דרגות שונות.

זה כמו שיש דרגות בחינוך או ביראת שמיים. א אני שמעתי את הרב זמיר שליטה שהוא אומר איך אנחנו יכולים לדעת מה האינדיקציה שלנו להצלחה בחינוך. אז אז הוא מביא את זה בשם הרב ולווה אם אני לא טועה שכשהילד יעשה את מה שאת לימדת אותו גם כשאת לא נמצאת איתו זאת ההצלחה וזה דבר שבשטח את לא יכולה לבדוק כי הרי המבחן האמיתי המבחן המעשי זה כשאת לא איתו בדיוק וזה לדוגמה מעולה למה כי כשמחריים התקשרו אליך ואמרו לך כשאת לא היית הילד שלך עשה את מה שאת לימדת אותו האם מתאים אל בסיבוק שהילד שלך עושה את הדברים הנכונים אותים אלד בסיפוק על כך שהתקשרו אליך ואמרו לך שחינכת נכון כל הכבוד מאיפה כאן הנקודה של ההבדל קודם כל אני לא

חושבת שזה סותר את יכולה להנות מזה ואני יכולה להנות מזה אבל לדעת שאת ה אני מסמנת על נקודת עומק על נקודת עומק שזה אני מול הילד שלי ולא מול מה כל הסביבה סמנה ואז אני לא צרכנית של הסביבה אני קובעת את הלך הרוח של האם אני אה א בסדר או לא בסדר? אני טובה או לא טובה. אם אם הסביבה רוצה לאשר את זה, זה מקסים, זה מרים לי וזה לא מוריד לי אם לא זה יכול להוסיף. אני זוכרת שבקורונה אז שנייה, אז יש פה סתירה. אם זה מרים לך בהכרח זה גם יוריד לך. אם זה לא משנה לך ואת נמצאת באיזשהיא נקודת איזון אז אז אוקיי יופי. אז עכשיו אנחנו אני אדייק את זה עוד יותר. בקורונה הייתה לי אחת הנשים שהכרתי אותה, הגיעה אליי לפני

הקורונה, אישה מקסימה, באמת הייתה אברהחיים לא פשוטים ועשינו תהליך מאוד יפה עד הקורונה ובקורונה אי אפשר היה להיפגש. אז זוכרת שעבר איזה שבועיים עד שהתאפסנו קצת והיא יכלה להגיע וישבנו כך בחוץ והיא נורא כעסה עליי שבא נורא כעסה והיא אמרה לא התעניינת בי במשך שבועיים הרגשתי עבודה וה אמרתי אני כל כך שמחה כיוון שעשיתי תהליך עם עצמך בשבועיים האלה תהליך של הפרדות ממני למה ולמה זה חשוב כי חלק מהתהליך הוא לדעת שאתה יכול גם בזכות עצמך ואחר כך אתה תאכל לא גם בזכות עצמך אלא אתה תאכל בזכות עצמך ואתה חייב את ההיפרדות הזאתי והיא אמרה אני לא מבינה אבל כשאני באה אלייך אני רוצה להרגיש אני לא באה רק כדי לשלם לך אני

רוצה להרגיש שאת באמת אכפת לך ואת אוהבת אותי אמרתי לה תראי אני תמיד אומרת לילדים שלי שאני חייבת לאהוב את עצמי חייבת מי שרוצה יכול להצטרף לחגיגה אבל אם לא זה גם בסדר אם אתה מצטרף לחגיגה זה כיף לי כי גם אתה אוהב אותי אבל אני לא אמות אם אתה לא תהיה שם בשבילי ופה ההבדל בין הלה להרים הלהוריד אם אני מאוד בטוחה במי שאני אז זה ש אה בעלי יגיד שאני נורא חכמה א הוא אני מקווה שהוא שומע בקונטרול א או שהוא יגיד שאני יפה או שהוא יגיד שאני אז זה יהיה לי ממש נחמד אבל אם הוא לא יגיד אני לא אשב ואחה כי אני אומרת לעצמי כי אני מוודת עם עצמי איפה אני בסדר ואיפה אני לא בסדר. ואגב היום בבוקר שישבתי וחשבתי על מה אני

רוצה שנדבר היום בתוכנית אז תכף אנחנו ניתן את זה ככלי זה לשבת לעשות מאזן עם עצמךכן מה יהיה שם ולבדוק מה הדברים הטובים שלך ומה הדברים הפחות טובים שלך וכשהתחלתי להגיד את הדברים הטובים מצאתי גם משהו שגרם לי להתכווצות באי נוחות רצינית מאוד ואמרתי לעצמי טוב תכף נחזור לזה ואחר כך אמרתי לא לא תכף עכשיו בוא נהיה שם רגע אין זמן כמו עכשיו וזה הלחיץ אותי וממש התכווילו התפדחתי כך בעיני עצמי אוי כאילו בסדר אמרתי לעצמי בואי נראה אם זה ממש לא נוח לך אז אפשר לשנות אבל בואי תודעי בזה קודם וממש לקח לי תהליך של כמה דקות ש למה כי זה היה מתוך מקום של אני לא אדבר על משהו שאני לא נמצאת בנקודה הזאת לא כי היה לי היה

לי לא נעים לפגוש את הנקודה הזאת בתוכי אין לי בעיה להודות שאני כזאת עכשיו אבל בתחילה כשהתחלתי עם זה היה לי ממש קשה להודות שאוי פגשתי משהו הם אני כבר אין לי בעיה להודות כן אבל אבל פגשתי משהו שהוא קצת א הייתי נבוכה לגלות שזה קיים אצלי אבל עוד פעם זה ממקום אה זה כשאת עושה את החשבון הזה עם עצמך אז א את במודעות ואת עושה עם עצמך תהליך זה שונה מאשר שהסביבה שמה לך את המרה מול הפנים מה שנקרא ברור אבל אם אנחנו מדברים על השוואת הלחצים שדיברנו קודם אם אני הלחץ הפנימי שלי הוא טוב אז כשהסביבה תעשה והסביבה כל הזמן עושה כלומר שהסביבה חיה מזה כשהסביבה תבוא ותעשה את זה הלחצים אצלי מאוזנים אז אוקיי אז זה יכול

לעבור לידי אז אולי יכול לעשות ככה אבל זה לא מה זה לעבור לידך בואי זה גם תלוי זה גם תלוי מה כי הרי גם אם בן אדם הוא הוא במודעות מאוד מאוד גבוהה כמו שאת מתארת והוא יושב ועושה עם עצמו עבודה ומנתח דברים תמיד יהיו את הנקודות היותר חלשות. הרי אנחנו יצור חברתי, זה בורא נפשות רבות וחסרונן אנחנו נבנים מהחסרונות שלנו. אז אז אין ספק שזה מקסים לשמוע את ה את החשבון נפש ואת המודעות אבל זה הרי יפגוש אותנו כי אנחנו כאן לעשות עבודה וורוב האנשים בואי לא לא נמצאים בנקודה כזאתי רוב הנש בוא נתחיל אז איך איך מתחילים יפה אז איך אנחנו מתחילים קריח אנחנו תכף נראה את זה גם מהשאלות שאני בטוחה שאתם מעלים עכשיו ומציפים

כי כי זה נושא שהוא מאוד מציף זה נושא שהוא מאוד א מאוד מעלה לנו ככה נקודות שבוערות בנו כי כי אנחנו יצורים חברתיים יצורים חברתיים במימד נוסף במימד של הדור הזה שהכל חשוף אם נסתכל על אנשים הנה עכשיו היינו בחג השבועות על אנשים שהיו חיים אז כן כשכל אחד חי במקום אחר וכדי להגיע לבית המקדש היו הולכים שעות על גבי שעות ברגל כדי להקריב קורבן אז היית נפגש עם בן משפחה שלך פעם בכמה חודשים כשהייתם עולים לרגל ומקסימום היית שומע ממנו ביקורת לאותו רגע היום הביקורת עוברת דרך המדיה 24 שעות. זה לא פוסק גם לשנייה. הכותרות, הצהובונים. אז זה בלי הפסקה. זה לא נגמר. אבל אתה צריך לספוג את זה ולכן אתה צריך לעבוד הרבה

הרבה יותר קשה. הרבה הרבה הרבה יותר קשה. אם אנחנו מסתכלים על פרשת השבוע, פרשת נשוא, הקדוש ברוך הוא מבקש שוב פעם לשת את את ראש כל בני ישראל וכל אחד מה הוא מביא, איזה קורבן. ואותו דבר הם הביאו ריבון עולם אז למה לא להגיד וכן הלאה וכן כולם אלא הקדוש ברוך הוא אומר תראה אתם מורכבים כל אחד אחר לגמרי לכל אחד יש את הייחודיות שלו ועם כל זה אתם מנגנים מנגינה שווה המנגינה היא אותה מנגינה לכולם אותה דרך אבל כל אחד יש לו את הייחודיות שלו וכשאנחנו נתקלים בבן אדם ששונה מאיתנו מאוד קשה לנו ולכן אנחנו מבקרים אותו בלי הפסקה ופה בא הרעיון של ה ה העצמה הפנימית הזאתי לבוא ולהגיד יבקרו אותי אבל אני חייב ראשית לבקר

את עצמי להיות מודע ואחר כך זה כבר לא משנה ישבתי פעם עם גיסתי והיא סיפרה לי את קושי מאוד מאוד גדול שלה בלבל משהו כשהגענו לעומק גילינו שיש לה קושי באמת לקבל נקודות תורפה שנמצאות בתוכה כן לכולנו יש נקודות תורפה וברוך השם שהם כך כי אם לא היו אז היינו בדרך לשםכן נתתי לה לראות את בקבוק המים שאנחנו שתינו כן מה המרכיבים שלו יש שמה מרכיבים שהם נחשבים לטובים ויש שמה מרכיבים שנחשבים לממש לא טובים אלא המינונים שבהם כן הגופרית הפחמה לא זוכרת מה מרכיב את המים אוקיי יש שמה דברים שהם הם הם יכולים להיות ממש לא טובים ועם כל זה מים אם אנחנו נדע להסתכל פנימה ולומר יש בי את הדברים הטובים ויש בי גם דברים שהם פחות

טובים זאת אני זאת אני אני יכולה להיות שהייתי מפוזרת, אני יכולה להיות ואת יודעת מה? אפילו לצחוק. יש א אני זוכרת שפעם ישבתי עם מישהי והיא סיפרה איך היא יושבת להכין הרצאה והיא והיא סיפרה כמה היא מפוקסת וכמה היא מוקדת מטרה וכמה ההרצאות שלה בנויות מההתחלה ועד הסוף. איזה זה מדהים. ממש קיניתי וניסיתי להיכנס פנימה ואמרתי בוא'נה אני שאני יושבת להכין חומר אני קוראת שורה ובזה זה נגמר אני לא יכול דופק לי הלב אני לא מסוגלת להתרכז אז אני קוראת שורה וא הולכת לסדר חדר וקרא עוד שתי שורות ורצה לעשות כלים ואחר כך ניגשת לעשות שירותים כי זה ממש מרגיע אותי האקונומיקה ומרפ מרפא לי את הזה מרפנ והיה לי לא נעים להודות

שאני ממש לא מפוקסת ולא מרוכזת והיום אני למדתי לסחוק על זה אומר לו אני לא זה אני כן בפשטות וכשאתה בא ושם את עצמך בפשטות כל השער מסתדר מסביב אז אנחנו תכף באמת בפשטות ניגע בשאלות שאתם שולחים אלינו אנחנו רק נצא להתנחת מוזיקלית קצרה ומיד נשוב עם השאלות שלכם אז אתם יכולים תוך כדי להמשיך ולשלוח את השאלות שלכם אנחנו תכף ניגע בהם כאן בשידור חי עם הרבנית פרי כהן את נחת המוזיקלית וחוזרים כי ראיתי את דרכי נעלמת ביער סבוך בין קירות חורשים האדמה המדממת רגלי ניצו כושורשי ולרגע יכולתי לשמוע אני מלמדים שירתה ורציתי לעלות גבוה לפרוח איתם אפרוח איתם והכרתי טיפותה של הגר של מקבות בתוכי יורדות מתחתי והרוח קרה

ונועה שקפיעה אותי חמידה עליי ולרגע יכולתי לנגוע מקצה הכאב אפור ורציתי לעלות קבוה לראות את האור לראות את האור ונפלתי לארץ בשקט עצמתי אמתי ליבי והרגשתי איך אני מתפרק מכל כאב מכל בדידותי ולרגע יכולתי לברוח כנוצל כנפה של ציפור והצלחתי לעלות כבוד לראות את האור לראות את האור לרגע גוז כנפה של צבו וצי לעלות גבוה לראות את האור לראות את האור לראות את האור לראות את חזרנו אליכם ואנחנו כמו שהבטחנו ניגשים לשאלות שאתם שולחים אלינו בשידור חי מהבית. אתם ודאי רואים את המספר שמופיע על המסך אז אתם יכולים בהודעת וואטסאפ לשלוח אלינו את השאלות שלכם בכל הנושאים שנוגעים לענייני הנפש. אנחנו היום שמים את הזרקור על נושא

של ערך עצמי, של ביטחון עצמי. איך אנחנו בונים ביטחון עצמי אמיתי ויציב, כזה שמלווה אותנו במסע החיים בלי להיות תלויים בכל המסביב, בכל הלייקים, בכל התגובות, בכל מה יגידו. א שזה נושא שמנהל את כולנו גם לפני דור הלייקים. אז א אנחנו ניגש כבר לשאלה הראשונה שהגיעה אלינו. א בואו נראה אורית אמא לארבעה ילדים. לא יודעת איך להסביר את זה. אני מוקפת באנשים במשפחה, בעל, ילדים, אבל בתוך תוכי אני מרגישה לבד. כאילו אף אחד לא באמת מבין אותי איך אני יכולה להרגיש שייכת. אפילו שבבית אני יכולה להרגיש זרה. אוקיי? אז דוגמה קלאסית למה שדיברנו עכשיו. זה לא משנה כמה יתנו לה, כמה אהבה, היא לעולם תרגיש לבד. למה? כיוון שהאהבה

וכל מה שיש לה הוא משהו מאוד חיצוני. ננסה לדמיין בואה. כן, זה ריק מבפנים. מבחוץ זה יכול להיות עטוף לגמרי, אבל מבפנים זה ריק. אז זה לא משנה ה היחס שיש לי כלפי עצמי זה היחס שאני מקבל מהסביבה פה היא היא טוענת שהיא מקבלת אבל זה לא קורה היחסים שלה עם עצמה הם אחורים ולכן היא לעולם תרגיש לבד ברגע שהיא תשב להבין מי היא ומה היא בעצם היא ממלא את הבואה היה לי פעם אישה שנפגשתי איתה היא הייתה במצב של אני אני יושבת מולה ואני רואה בואה ממש ממש ממש ממש רואה בואה והיא מספרת לי על איזשהו מהלך שהיא עוברת ולא הצלחתי להבין איך היא נותנת לאנשים לעשות את מה שהם עושים כלפיה. זה היה כל כך כואב. ואז כשנכנסנו לעומק של

הפרטים היא מספרת שבתור ילדה מה שהיא זוכרת מהזוגיות של אבא ואמא זה זוגיות איומה ונוראה. והיא תמיד שאלה אבל איך זה יכול להיות שכל כך רע להם ביחד והם הביאו אותי לעולם? ביקשתי שתדייק. אז היא אמרה, אם כל כך רע להם ביחד, אז אני פייק, כי ילד אמור להיוולד מתוך אהבה. ואם זה לא כך אז זה שקר, אז מה אני? והמעני הזה גרם להיות אותה בואה ריקה שראיתי למול עיני כשדיברתי איתה. ולכן אם היא ריקה אז מה זה משנה? מי עושה? מה? לא קיים כאן כלום. איך איך עושים? מה עושים פה? וזה אמרנו שאנחנו באמת ניגע. זה לשבת עם עצמי ולעשות איזשהו ספירת מלאי. ספירת מלאי במובן של התבוננות, של הסתכלות על החיים. שלי שלי. מי אני? אני אמ

בעלת לב טוב. אני א מסוגלת להיות ממוקדת. אני כך אני כך אני כך. רגע אבל פה פה זה בעצם רשימה של היכולות שלי. היכולות שלי זה מי שאני אם חס וחלילה בן אדם חס ושלום שלא יבוא ולא יהיה על אף אחד מעם ישראל ואנחנו שומעים סיפורים כאלה דווקא על אנשים שהם גאוני עולם ועם כל מיני יכולות מדהימות שהם איבדו את היכולת לפעול ולעשות ולהיות מסוגלים מאוד יפה מאוד כי בעצם את שואלת שאלה אם אני הופך להיות תלוי ביכולות שלי כן עכשיו ששואלים כשאנחנו אומרים בבוקר מודה אני שואלים שמעתי את הרב מרדכי הרם צובה אולי יותר נכון קראתי הוא שואל מה זה מה זה כשאני אומר מודי אני אז על הפשט אנחנו אומרים ריבונו שלם אני אני מודה לך שקמתי

בבוקר אבל הוא אומר זה לא ככה הוא אומר זה כמו שבן אדם עומד בבית משפט והוא אומר אני מודה גילתי ומה אני מודה ואני קם בבוקר א שאני פותח את העיניים בבוקר אני אומר ריבונו של עולם אני מודה בעצם קיומך אני מודה שאתה קיים כאן בעולם אוקיי מי מודה אני מי זה אני האם אני זה באמת הדואינג שלי ואם אני לא בדואינג עכשיו אז אני לא קיים ים בבקשה זה מתכון לדיכאון יפה אז בעצם אומר הרב מרדכי הרמ צובה האני זה מכלול הבחירות שאני עושה הוא מוכיח הוא אומר אם אני זה הגוף שלי את הגוף לא בחרנו כל אישה אגב יש לה שריטה שהיא הייתה מעדיפה להיות קצת יותר גבוהה קצת יותר עזה ובעלת עיניים כחולות כן אז את הגוף לא בחרנו א הנשמה אנחנו

אומרות אחר כך באלוקי נשמה שנתת בי אתה בחרת את הנשמה ושמת בי אז אני לא הנשמה אז מי אני מי אני הוא אומר אנחנו עוד במודה אני כבר מדברים על הנשמה. זאת אומרת המהות שלנו, המהות כשאנחנו פוקחים את העיניים עוד לפני שהיינו בדונג של משהו בכלל, עוד לא מה שנקרא צייצנו את הבוקר, זה מה שאנחנו מוציאים מהפה ודווקא את המילה של המודע עוד לפני האני, עוד לפני האני, אני בהוויה של הודיה על עצם היות. על עצם בדיוק. אבל מי מי המודה? מי המודה? נשמה כי אני אומרת בהמשך נשמה נשמה שנתת בי. אתה נתת, אני לא בחרתי אותה. זאת אומרת שגם בחירה על הנשמה אין לי. אין לי על הגוף, אין לי על הנשמה. מי אני? אומר הרב מורדכי הרם צובה אני

זה מכלול הבחירות שאני עושה כאן בעולם. אוקיי? אז כשאני מדברת על do הדינג נוצר מבחירה שלי. אוקיי? ולכן אני יכולה להכניס את הדואינג למקום הבוחר, אבל האני הוא האני הבוחר. לכן היהודי א מתבקש כל כך לבחור. למה? כיוון שזה מה שיתן לך את הסיפוק ואת ואוא ההוויה שלך. ברגע שאתה אדם בוחר אז ההוויה שלך היא הוויה מוארת יותר. היא כרגע אתה נמצא במצב בוחר אתה במצב מרומם יותר. כן? א אז לכן כשאני באה לעשות מאזן אז בין הדברים אני יכולה גם לרשום שאני יכולה להיות ממוקדת. א וזה תהליך שמצד אחד אם ילך לי המיקוד אז בעצם מי אני? אבל לפחות כרגע כשני יכולה לומר על זה שאני ממוקדת זה ירים ירים אותי כי אני מודה במי שאני ולאט

לאט לאט לאט אני כבר יהיה כל כך שלמה שגם אם אני כבר לא יכולה לעשות דבר כזה או אחר עדיין אני מלאה א הזמינו אותי פעם לתת הרצאה מול אישה נחה היא הייתה א אני לא יודעת אפילו אם היא חיה היום נראה שלא יודעת זה היה לפני שנים ארוכות היא אמא של מישהי שלמדה איתי בבית הספר היסודי היא הייתה אישה רבת פעלים. היא הייתה מפקחת במערכת מאוד מאוד מאוד מאוד גדולה. כן. וו א היא הגיעה למצב שהיא קיבלה ניוון שרירים שהלך ואכל אותה ואכל אותה ואכל אותה. אבל כשאני הגעתי לתת הרצאה מולה זה היה אותו היום שהיא כל כבות מאוד מאוד מאוד מאוד יפות שתוך בתוך הזמן יכלה איד עדיין יד אחת מחבר אותנו אנחנו לא בד משהו שהוא אפילו הצד הכי

להודות על עצם קיומנו זה נכון נכון זה אנחנו לא עדיין אדם זה אבל עדיין אדם איזשהו משמעות אני קיים מה אני נותן מה אני שווה מה בענחנו מאשרים את עצמנו ומגיע לנושעצ לבוא ולהגיד יותר מחזק את הנקודה שכשאני עושה סירה אני רואה מה ישות מחזק את המה אני זה מחזק את המקום הכל כך בסיסי הזה שרק פקחתי את העיניים עוד לא עשיתי שום דבר כדי כביכול להיות להיות ראויה להודיה הזאת, אבל אני מודה מעצם היות וזה מקום שכל אחד יכול להתחבר אליו לנשמה שנתת בי, כי אני חלק ממך, אני חלק אבל עדיין אדם רוצה, אדם בא ואומר ככה, הקדוש ברוך הוא שם אותי כאן ואין לי משמעות, אז אני רוצה לתת לעצמי משמעות. עצם זה שאני יודע להגיד מה המכלול

שיש בי ממה אני עשוי, אני נתתי לזה משמעות. הקדוש ברוך הוא לא סתם שם אותי כאן. בדיוק המשמעות המשמעות בוא נגיד היא כבר הצעד הבא היא כבר עוד שלב היא כבר עוד מדרגה אבל המשהו אפילו היותר בסיסי הזה על אני מדברת אפילו על אלה שלא מגרדים את עצמם מהמיטה על על השלב הכל כך דיכוני ברמת עמ בה אוקיי אבל אבל אני קיים המשמעות היא מעצם היותי מעצם קיומי עוד לפני שעשיתי בכלל משהו אבל פה אני מוצאת הרבה אנשים שבאים ואומרים אוקיי הקדוש ברוך הוא חשב שיש לי מה לעשות כאן אבל אני לא מוצאת מה יש לי לעשות, עדיף לי לא להיות כאן. כן, בדיוק התכתבתי לפני שנכנס לכאן עם אחת האנשים שאני מלווה, חובה משבר מאוד מאוד קשה ואני מסבירה

לה שכל עוד היא כאן הקדוש ברוך הוא חושב שיש לה המון מה לעשות. היא מבחינתה מרגישה שהיא לא עושה שום דבר אז עדיף שלא להיות פה. ו לכן כשאני בא ואומר בעצם כי אז יהיו אנשים שיבואו ויגידו זה לא מספק אותי. אני רוצה להרגיש שאני אז אז נתקדם לשלב הבא. קודם כל הכרנו במדרגה הבסיסית הזאת של מודה אני ברוך השם שזה יכול שזה יכול להכנב אומר הקדוש ברוך הוא שם אותי ידיים כאן זאת אומרת שהוא חושב שאני מאוד נחוץ זה נותן כן זה מרים כי תמיד אמוקדוש ברוך הוא ויעור שם מרים הכי גונת זה תמיד חזיס תמיד לחזור לנקודה הכי שונית של להבין בכלל את הקיום שלנו, את השאלה הכי צית שכל אחד צריך לשאול את עצמו לגמריים כי אני בעצם הוא

צריך אותי עכשיו מה אני עושה עם זה שהוא צריך אותי מה אני עושה פה תורם לאנושות ועוד לפני זה מה אני תורם לעצמי עצם זה שאני יודע להסתכל על המכלול שלי מי אני ומה אני ולא לפחד מהדברים הכנעימים פחות פחות נעימים זה להסתכל על האמת בעיניים ולבוא בוא ולשים אותי על השולחן ולהגיד זה אני ולאט לאט להשלים עם החלקים שבי ואז אני לא ארגיש לבד כמו השאלה שעליה אנחנו עונים קצת באריכות אני לא ארגיש לבד כי אני עם עצמי ואז אני אוכל גם לההנות מהסביבה שנמצאת איתי אבל כשאני לא נמצא עם עצמי אין מי שיהיה עם הסביבה הוא יקבל מהסביבה את את הפידבק זה עובר זה לא קיים ואם אני צריך כל הזמן שהסביבה תדיר אותי תיתן לי אני פשוט שרחן

סביבתי מה שאני חושב על עכשיו חשוב רק מאשרים חושבים זה כבר מקום ש אפשר להשתחר ממנו אלא אם עושים את העבודה לגמרי וואי אז א אני מקווה שעזרנו עם ה אמנם ענינו באריכות אבל אני תמיד אומרת שכל תשובה היא היא תהליך מחשבתי שאני חושבת על אותה אחת שיושבת ומסמסת את השאלה וכמו שאני מקבלת ת הרבה פידבקים ברוך השם כשאני פוגשת נשים וכש מקבלים את התגובות על התוכנית ואומרים באמת נכון לפעמים אתם עונות באריכות אבל זה איזשהו תהליך מחשבתי שאותה אחת יושבת עכשיו ורואה את התשובה ולכי תדעי מה פתרת לה תהליכים שלמים הרבה סים נש וזאת המטרה למה זאת המטרה כי אני תמיד אומרת שכשכשהתורה אומרת לנו עדיף לאדם שילמד את הבן שלו אמנות

מאשר שיתן לו כסף לקנות את מה שהוא צריך במכולת. כי כשהוא מלמד אותו האומנות הוא מצד אחד נתן לו את הכסף הבא שהוא יצטרך אבל הוא גם פתח בפניו אופקים רכבים וגם פה אנחנו יכולים להגיד אוקיי תעשי ככה או תעשי ככה וזה יפתור לה את הבעיה הרגעית מה יקרה מחר כתבוא אליה הבעיה הבאה ולכן עדיף להבין איך לרדת לעומק כדי לשבת שם ואז בשאלה הבאה היא תוכל לעשות את זה עם עצמה אז זה גם יפה הדוגמה שנתתי עם עם העניין של דווקא לתת מקצוע ולא כסף זה כמו שגם בצדקה לתת לבן אדם את המסוגלות ואת היכולת לצאת לעבוד אתה אתה גם נוטע בו את התחושה שאני אני יש בי מד הוא לא זקוק לך הוא יכול נכון בדיוק ולא להמשיך דווקא את לתלות הזאת א

אנחנו נעבור לשאלה הבאה א תליה שואלת מאז שסיימתי את התיכון אני מרגישה שאני מאבדת את עצמי פעם היו לי חלומות עכשיו אני רק מחפשת משמעות איך אני חוזרת לתחושה של להיות חיה. אוקיי? יש תהליכים בחיים שאנחנו עוברים א שמעבר מחלומות ילדיים כן של להתקדם שיהיה לי בית גדול ושיהיה לי את הבעל החמוד שאני רוצה ושיהיה לי את זה ושיהיה לי פה ושיהיה לי שם ופתאום אנחנו עוברים שלב אנחנו גדלים ו ואנחנו עדיין רוצים את הדברים האלה אבל עכשיו זה אנחנו לא יכולים רק את התפאורה אנחנו צריכים שיהיו גם שיהיה גם בסיס שיהיה טקסט מעניין שיהיה שמה משהו וזאת המשמעות שדיברנו עליה זא המשמעות ולכן לא לפחד מ אגב יש אנשים מבוגרים שעדיין

נשארים עם החלומות על בית זאת אומרת זה לאו דווקא ילדי ילדות אלא זה ילדי בהתפתחות האישית כל אחד כן בדיוק מישון הגולמי הזה ואני תמיד אומרת לבנות שמגיעות אה היום בבוקר נפגש עם אחת כזאת מתוקה מדהימה היא היא הייתה ילדה שעשתה את כל מה שצריך היא באמת התנהגה להורים שלה הכי יפה בעולם והיא הלכה לעבוד בעבודה שהם אמרו לה והיא למדה תמיד את מה שאמרו לה והביאה ציונים מצוינים ופתאום יום אחד הכל התהפך. היא התחילה לחוות את קפי חרדה והאדמה רועדת והיא לא רוצה לאכול ונורא קשה ואמרתי איזה יופי שהיא הגעת למקום הזה היא לא הבינה מה אני רוצה מה יופי אני מרגישה כל כך כל כך רע הרופא אמר שאין לי שום דבר אז באתי לבקש שיעשו

איתי תהליך אמרתי נכון בכל פעם שהאדמה רועדת תדעי לך שאת מודה לא מסכים יותר לרצות הוא לא מוכן שזה יהיה אני רוצה שיהיה עומק התחלנו לבדוק מה העומק בי לך את זה בדרך של חרדות כדי שתתעורע לחיים בדיוק הוא מנהר מנהר מנהר שאומרים שבאחרית הימים הקדוש ברוך הוא ינאר כל אחד מאיתנו מנוער והקדוש ברוך הוא לא מוותר בואו תעשו תהליכים כי אתם יכולים להיות כאלה מדהימים כי אתם יכולים להיות כאלה יפים הבאתי באחד הסרטונים שלי שנפגשתי עם חברה שראיתי אותה מלאה בשטפי דמי הפנים שלה נראה כמו אח כמו אחרי פיגוע ואמרתי אוי מה קרה לך אז היא אומר לא נורא זה בסדר אני פשוט עשיתי איזשהו ניתוח קוסמטי אמרתי אוקיי קוסמטי מגיע לך

והסתכלתי ואמרתי בואנה הקדוש ברוך הוא עושה לנו ניתוחים קוסמטיים כל הזמן אז למה אנחנו נבהלים הוא חופר הוא משנה הוא מזיז הוא מתקן ואנחנו נבהעלים כשזה כואב כשיש שטפי דם בואו לא ניבעל בואו נסתכל על זה נכון שזה לא נעים בזמן של חשבתי עליה על הבחור אמרתי אני לא מקנה בך אבל אני מקנה בתהליך שיצא מזה אני מקנה בך ברגע המואר הזה שיצאת ואמרת אמרת הבנתי את הרעיון הבנתי מה יש פה ואז גם יפסקו רעידות האדמה האלה כי האדמה כבר לא תרעד יהיה לה סיבה לראות בעצם ההתקפי חרדה האלה באו לעורר אותה לתהליך לעורר אותה לא להישאר במקום המרצע הזה אגב מה אנחנו יכולים ללמוד מזה שד יש התקפי חרדה שזה המקור שלהם שבן אדם יותר מדי

מרצה יותר מדי נתן את עצמו כל אחד כל אחד והזה שלו אבל בגדול הסבירה לי פעם מישהיא אמרה לי שכל בן אדם צריך שיבואו לעות קפה ח את יודעת למה אני שואלת כי ברגע שיש איזה סיפור מקרה כזה מה עושים כל מי שצופה ושומע ישר משווה את זה לעצמו אז השאלה אם באמת אפשר לקחת את זה כאקסיו אז שם אני אתן משהו שהוא יהיה אקסיומה א אמרה לי אותה אחת שכל אחד צריך שיהיה לו התקפי חרדה אחת לכמה זמן וכמ רציתי לא יודעת מה לעשות לה כי זה לא היה נעים כשהיא אמרה לי את זה ואז היא אמרה תראי זה כמו שיש לבן אדם נזלת אז אנחנו חושבים שנזלת הגיעה כי התקררנו. כן. בעצם נזלת מגיעה כשאנחנו מאפשרים לגוף להקיעה את מה שיש בו. כן? לא נדבר על

איזה תהליך יש בגוף. שוב פעם אני לא רופאה ואני לא מתעסקת ברפואה קנצלי. אנחנו מבינים שזה בקרלים. כן. כשעושים ניקוי רעלים כן אחד הדברים הראשונים שקורים זה שהגוף מתמלא פצעים ומורסות. למה? כל הרעלים יוצאים דרך הנקבוביות של האור. בחרדה יש רעילות שנמצאת בגוף והרעילות הזאת יוצאת החוצה. עכשיו, דרך איפה היא תצא? אז אנחנו חווים כל מיני סימפטומים שבעצם מאפשרים לנו לעבוד. הם מסמנים, חבר'ה, יש פה בעיה, בואו תעשו שינוי, כי אנחנו לא יכולים יותר לשת בחלקים הפנימיים שלנו את מה שאנחנו עושים. אני חייבת שנסמן את זה כציון דרך כי חרדה זה דבר שאנחנו שומעים עליו כל כך הרבה במיוחד בשנה וחצי האחרונות. אז לסמן את זה

בתור עיתות של הנפש שלנו, שזה כמו שהאור, דרך האור, הגוף פולט רעלים, החרדה זה המקום שהנפש דרכה פולטת רעילות של הנפש. א אנרגיות שליליות, ריצוי יתר, בדיוק דפוסי חיים שחיינו על פיהם ואנחנו לא רוצים יותר בדיוק מספיק אין יותר. זה את יודעת זה זה רגע מכונן להסתכל על חרדה בתור משהו שבמקום להגיד לעצמנו בוא בוא רק נחפש איך לגרום לזה להפסיק אלא להבין שיש כאן תהליך שהנפש שלנו מעטפת בדיוק אלא כשהחרדה מגיעה במקום להיבה ולהגיד לכי לכי לכי לכי בבקשה תלכי בדיוק אלא לומר אוקיי מה את רוצה לספר לי מה את רוצה לספר לי וזה כבר דבר שזה כל מקרה בפני עצמו. זאת אומרת נתנו כאן נתת כאן אקסיומה שהיא מאוד יסודית וחשובה לדעת

מה זה מסמל לנו אבל כל אחד מהמקום שלו. זאת אומרת אתה אחת שנתת אותה כדוגמה לריצוי יתר אצל מישהו אחר אז יבוא יתבטא בצורה אחרת. נכון. נכון. אצל כל אחד זה בא על משהו שקיים בתוכו בפנים והנפש לא מוכנה יותר לא מוכנה יותר להשלים עם הדרך שבה אנחנו מתנהגים כי אנחנו פוגעים בה כי יכולות להיות בעיות של א חרדות ובאותה מידה יכולות להיות בעיות גופניות שנובעות מהתנהגות מסוימות של הנפש שהנפש לא מוכנה או הנפש מלאה נק דרך הגוף היום היה לי מקרה של מישהי שסיפרה על איזשהם פצעים איומים שנמצאים לה באנשה שהוא בגוף ושאלנו מה נקיפות מצפון שיש לך במקום הזה והיא בתחילה לא הבינה מה יש ולאט לאט פתאום הבינה איפה היא יושבת מה

יש שם ובעצם אמרתי זה זה משחרר החוצה את הרעילות אז בואי תבדקי מה יש לך מה את רוצה לעשות שם איך כיוון שכביכול נדמיין שהנפש ממלאת את כולנו והיא מדברת דרך הידיים דרך הרגליים דרך היא מדברת ואז אנחנו צריכים צריכים לעצור ולומר, "אוקיי, כואב לי מאוד מאוד כאן מה יש שם? יש לי כך וכך, מה יש שם?" והקדוש ברוך הוא נתן לנו יכולת לרפא את עצמנו. יש את הספר של לואיז הי, אתה יכול לרפא את חייך. שמה היא מביאה רשימה ארוכה של א כל חלק בגוף שלנו, מה הוא בא לסמן, למה הוא כואב, למה הוא דלקתי וכולי כדי שאנחנו נוכל לעזור לעצמנו. ויש לנו את היכולת, הקדוש ברוך הוא נתה בנו את היכולת לעזור לעצמנו. אנחנו רק צריכים להאמין

ולהתכנס פנימה. אני גם תמיד אוהבת א להתבונן בזה ש אנחנו התחלנו לדבר בתחילת התוכנית ואמרנו שהדברים לא יהיו גבוהים מדי, שנוריד אותם מה שנקרא לשטח. ואנחנו באמת צריכים לזכור שהקדוש ברוך הוא נתן לנו את הרפואה בדברים שהם הכי מצויים והם אפילו בחינם. זאת אומרת מים זה דבר שאי אפשר לחיות בלדיו. אז הקדוש ברוך הוא נתן לנו מים בצורה מצויה אפילו היום יותר מפעם אנחנו לא הולכים אפילו לבאר היום אבל זאת אומרת מים שיש בהם כל כך הרבה רפואה ושאי אפשר בלדיהם זה דבר שהוא כל כך מצוי וככה במדרגות הלאה והלאה והלאה עד דברים שבוא נגיד אפשר לחיות בלדיהם יכול להיות שהם יעשו אותנו מאושרים לרגע או שניים אם אנחנו מדברים על

חומריות על יהלומים על על תכשיטים על בגדים שזה יכול לשמח את הנפש אבל לא בזה זה אנחנו תלויים בדברים שאנחנו תלויים הקדוש ברוך הוא נתן לנו שזה יהיה מצוי אוויר נשימה חמצן בחינם לגמרי ואת לא ואת לא סתם ברוך שכיונת רבי דוד בוחצר מביא בספר שלו אמונה וביטחון שככל שהדברים יותר נחוצים לנו ככה הם יותר בחינם כמו מים כמו אוויר וזה וזה באמת כל כך נכון מה שאת אומרת שבאמת יהלומים הם נסגבים מהשגתם של א חלקינו כי הם לא באמת ישמחו אותנו מה שאנחנו צריכים זה באמת באמת את ה את הבסיס קודם כל וזה קיים רבי דוד אומר זה ככל שזה אני לא זוכרת בשם מי הוא מבד אבל ככל שזה יותר נז אנחנו יותר נזקקים ככה זה יותר בחינם ויותר

מצוי וזה חסדי השם עלינו שאנחנו באמת מה שנקרא כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו אנחנו לא צריכים ללכת לחפש כי זה דברים שהם מצויים וכמו שאמרנו קודם גם ה הכוונון של הנפש כדי להגיע לצליל הנכון כדי לנגן גנת מנגינת חיינו נכון זה הרבה פעמים בחשיבה בהתבוננות בלשבת לעשות רשימה אני תמיד נהנית מזה שהרבה פתרונות שאת נותנת מתחילים בלשבת ולכתוב דברים ולעשות מולנו רשימה ולפתח את המודעות שלנו מול הנפש שלנו מול עצמנו ווזה מקסים ואני ארשה לעצמי להיות משוררת על הדברים שאת אמרת בפיך ובלבבך לעשות או שימי לב על מה אנחנו מדברים בפה ובלב העבודה נעשית בפה שלנו מול עצמנו בתוך הלב שלנו בלי לחפש את כל העולם שיהיה

אנחנו בפיך ובלבבך לעשות וזה הכי אמיתי וזה הכי נכון בלי לבקש את כל הפידבקים את ההד הציבורי הבלתי נגמר הזה איזשהו שקט פנימי עמוק פשוט יפה זה זה מעורר השראה ואתם רואים זה השראה שמתעוררת כשמסתכלים אחד לשני בלבן של העיניים והסימפוניה הזאתי שנוצרת מבאמת באמת חסדי שמיים לדעת להיות במקום הנכון עם האנשים הנכונים לשאול את השאלות הנכונות שבלדיהם בלי השאלות שלכם כן צופים יקרים אנחנו לא היינו יכולים בכלל לייש את הנושאים של התוכנית ועל מה אנחנו מדברים כאן אז עם הנימה הזאתי אנחנו נעבור על השאלה הבאה לפני שנצא לעוד הפסקה מוזיקלית אמ יש לנו כאן שאלה מתלמידה בחיטה יא זה עדיין גיל ההתבגרות א סי אני ממש מנסה

להאמין בעצמי, אבל כל פעם שאני מקבלת ציון נמוך או טועה, אני מרגישה היא כותבת, המורים לא ממש רואים אותי והחברות רק מנסות להיות מושלמות ולהראות את זה כל הזמן. איך אני מפסיקה להשוות את עצמי ולא להרגיש יופי. איך קוראים לה? יש לך שם? אז אנחנו נקרא לה רותי עד שאת תמצאי את ה קרוב רוני. יופי רוני. רוני, קרי את התוכנית שלנו. לכי מהתחלה עד לפה ותעני לעצמך, אבל אני אתמצאת את מה שאת הולכת לשמוע. כשאני ממלא את עצמי בלחץ אוויר נכון, אני לא אצטרך ליפול עם כל דבר קטן שקורה לי. זאת אומרת, אם אני לוקחת את עצמי וממלא ומסבירה לעצמי כמה אני שווה, זה שלא הצלחתי במבחן לא יעשה אותי פחות שווה. משהו רגע שקרה עכשיו.

מכאן אני אלמד ואני אמשיך הלאה. זה לא אמור להפיל אותי. זהו. אבל כתלמידה זה דבר שהוא הוא היא פוגשת את זה בצורה מאוד מאוד בסיסית. איך היא יכולה באמת עכשיו כתלמידה יש לה מבחן. מבחן מלמדים אותנו שזה אינדיקציה להצלחה ובכל זאת מה שאת אומרת זה שהיא צריכה לקחת את המבחן הזה ולא להפוך אותו לקריטריון לא היא טובה או לא, לאם היא מוצלחת. יודעת שהייתי מלמדת בבית סלאל. לימדתי במשך שנים ארוכות בבית הלל ואני זוכרת שבין השיעורים הראשונים שהייתי נותנת הייתי שואלת מה זה הצלחה אז כולם מה זה הצלחה קריטריונים מערביים אה שיהיה לי כך שיהיה לי כך שיהיה לי כך שיהיה לי כך שיהיה לי כך ואז אמרתי אוקיי על פי התרבות המערבית

באמת זאת הצלחה אבל על פי על על פי הקריטריונים האלה מה קורה כשאני הגעתי לאיזשהי הצלחה אני רוצה כל הזמן לשמר אותה הנה תכף היא אומרת על זה שהחברות שלה כל משחקות אותה טובות טובות טובות טובות אתה לעולם לא יכול להישאר בלבל אחד אם כאילו בן אדם קנה אוטו של שנת 2025 אוטו תיגמר 2025 תתחיל 2026 האוטו שלו כבר לא שווה כן כי אם הוא רוצה להיות כל הזמן בטופ לבל ושיהיה לו כל זמן את הדברים החדשים לעולם הוא יצטרך לרדוף אחרי ההצלחות וזה מה שאנחנו רואים שקורה זאת אומרת בעולם המערבי אבל זה גם מסביבנו יפה ותמיד הייתי אומרת לבנות עכשיו בוא נראה איך היעדות מסתכלת איך היהדות מסתכלת על הצלחה והייתי תמיד זה היה משל שכל

כך כל כך אהבתי על ילד היה נעשה מחקר לקחו אולם אולם שדיברנו על זה לקחו אולם גדול והיו בו חפצי ערך ולקחו שני ילדים צדיק א ירא שמיים מבני ברק ואחד ילד קטן מרמלי שההבדל ביניהם היה שהצדיק הוא היה ילד שמנת זאת אומרת שם הוא גדל שם הוא חונח היה מקבל את הסנדוויץ שלו לבית ספר היה הולך והיה חוזר והיה מגיע והיה נותן להורים שלו נחת יה מקבל פידבק של נחת וזה מה שהוא ידע זה מרמלה א בכל בוקר שהוא היה הולך לבית הספר הוא היה א דואג לאמא שלו שט הייתה שוכבת על הספה, מלאה במשמעה, מכוח זה שהיא לא הייתה זזה. הייתה כובה מאוד על כי אבא שלו נכנס לכלא והיה שמה בעוון של כל מיני דברים. הגג היה דולף, כל פעם הוא היה שם קערה

מתחת לגג בימי החורף כדי שזה ידלוף לשם ואמא תוכל להישאר על מושבה. הוא היה מכין לה משהו לאכול והיה מקפיד אחרי בית ספר להתגנב למכולת ולהביא משמה כמה דברים רכים לארוחת ערב כי גם הייתה חסרת שיניים. לקחו את שתיהם והכניסו אותם לאולם הזה. מלא בחפצי ערך. הילד החרדי הסתובב בין הדברים ידיים בכיסים עבר יתן כשרה איזה מזוזה יפה איזה חנוקיה שהייתה נראית לו יקרה וזה ויצא הילד מרמלה גם כן הסתובב הוא עבר במיוחד ליד שולחנות שהיו בהם חפצי ערך קטנים באחד השולחנות הוא מצא טבעת חותם היה רשום עליה את המחיר את הערך שלה וראו שהוא מתלבט עקבו אחריהם ראו שהוא מתלבט הולך וחוזר הולך וחוזר בסוף הוא לקח את הבטבעת הכניס לכיס

וברח הם עקבו אחריו היה להם מצלמות, הם ידעו גם מאיפה הוא מגיע, אבל היה להם מצלמות עד לסוף החצר של העולם. ואז פתאום הם רואים צל חוזר והילד רץ פנימה ומסתכל שאין ימין ושמאל, לוקח את הטבעת ושם אותה על השולחן. תמיד שאלתי מי מוצלח יותר? חלקן אמרו זה מבני ברק, לא גנב, לא זה. רובן אמרו זה מרמלי. למה? אז הם בסופו של דבר התשובה הייתה שבע ייפול צדיק וקם אתה נחשב צדיק על שום הנפילה שלך והקימה אחריה. ולמה אנחנו כל כך מפחדות מנפילות? הרי זה מה שהופך אותנו להיות צדיקים. ולכן עזבית מערכת החינוך שחייבת לשנות את ההגדרות אבל היהדות לא מסתכלת על המקום בסולם בו אתה נמצא. הקדוש ברוך הוא בוחן כלויות ולב יודע מאיפה

התחלת בסולם. הוא לא בוחן לאן הגעת. הוא בוחר בוחן מאיפה התחלת. והוא מדרג אותך על כמות השלבים שעשית בלי שאף אחד יודע. כי המורה יודעת לקחת 10 שאלות ו10 תשובות נכונות ואז קיבלת 100. היא לא יודעת כמה לקח לך להתכונן למבחן. היא לא יודעת מה עברת בדרך כמו שהיא מציינת. אני שקופה. אף אחד לא נותן לי את מה שאני כן. אף אחד לא רואה את הדרך. זה בורא עולם רואה את הדרך. אבל אנחנו כחברה מדהים אנחנו כן אנחנו מתנהגים על פי המות מידה מערביות. ענית 10 תשובות אז אז את מוצלחת. ולכן אנחנו צריכים לנהוג את מנהגו של הקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא אומר, מה אני אף אתה? מה אני רחמן? אף אתה רחמן. מה אני יודע להסתכל פנימה

ולדעת מאיפה באת ואולא אתה הולך? תדע גם אתה לדעת מאיפה באת? תדע גם אתה לדרג את עצמך כמה הצלחת בסולם. אל תצפה שאנשים יעשו את זה. לעולם הם לא ידעו להעריך אותך בצורה נכונה. עכשיו ילדה בכיתה יא שכל כך רוצה זה קודם כל מה שהיא צריכה לעשות. ודבר שני, להסתכל על החברות שמנסות להיות טובות. אני לא קונה מאף אחת שמנסה להיות טובה. אני קונה רק ממישהי שהיא טובה בשקט. כי מי שמנסה להראות כמה היא טובה זה פייק. אין בזה כלום. היא רק מנסה להראות את עצמה. אז היא מתהדרת כמו טבס שפותח את הכנפיים שלו. נו ו אם נסתכל בטבע על הזכרים והנקבות, הזכרים תמיד נורא נורא נורא יפים. יסלחו לי אם יש כאן מישהו שמקשיב. כן, זה תוכנית

לנשים אבל אם זה כן, אז הוא נורא נורא נורא מתהדר. הנקבה היא זאת שהיא מביאה, מולידה את הילדים ודואגת להם אחר כך. כן והיא פחות מצועצעת היא לא מצועצת כן היא פחות מרצה למשל על הקופה אני תמיד אומרת לבנות שלי איך אתם יודעים אם הקופה מלאה רקה אם האדם הוא מלא הורק כמה מי שעושה הרבה רעש מי שעושה הרבה רעש מה יש בו הרבה מטבעות או קצת מטבעות אז זה כמה שזה פשוט ככה זה בלגינה קישקיש כן אז א כמו שאמרנו אנחנו נצע עכשיו להתח את המוזיקלית ואנחנו נמשיך עם עוד שאלות, תשובות פמיניסטיות כאלה ויותר ועם השאלות שלכם זה הכי חשוב אז תמשיכו לסמס ואנחנו כבר חוזרות ‏more vintage organic more organic ‏I you w he st ‏Can't

you see the world is to ashes fire is ‏wonder ‏Come ‏you ‏Don't give yourself if you a pass for that heing to the we come on are you come on are you we arecked we for him we wave our for him we him he להוס ‏you לחזרתם אלינו. אנחנו כאן בתוכנית משיבת נפש, שונים כאן על השאלות שלכם והיום בנושא ערך עצמי, ביטחון עצמי, איך אנחנו בונים אותו בילדינו, בנו בעצמנו ומתוך כך משנים באמת את תפיסת חיינו לטובה. אז אנחנו המשכנו וענינו על השאלות שלכם כאן עם הרבנית פרי כהן היקרה. שימו לב לתשובות באמת המעמיקות. כל תשובה כאן היא תהליך מחשבתי וקחו את זה כי אנחנו בונים כאן איזשהו תהליך נכון כל תוכנית אני מרגישה

שאנחנו יוצאים באמת עם תובנות מאוד מאוד חזקות וזה אפילו כמו סדרה בהמשכים יש דברים שנבנים אחד על גבי השני אז אנחנו מזמינים אתכם להמשיך לשאול את השאלות שלכם בMS בוואטסאפ סליחה למספר שמופיע לכם על המסך ואנחנו כאן עונים על השאלות שלכם בשידור חי אז אנחנו כבר נעבור לשאלה הבאה. א, בוא נראה, יש לי עסק קטן, הפרנסה, ברוך השם בסדר, אבל כל הזמן יש לי תחושה שאשתי לא מרוצה. אני לא מספיק מביא פרנסה. כל ההצלחה שלי היא לאו דווקא קשורה אליי. וברגע שמישהו אומר לי איזשהיא ביקורת או משהו שלילי, אני נשבר, מה אני יכול לעשות? אז אנחנו חוזרים לתחילת התוכנית שוב פעם יש פה הוכחה לעד כמה זה חשוב שנמלא את עצמנו בלחץ פנימי

נכון כיוון שאם לא יהיה לנו את הלחץ הפנימי הנכון אנחנו כל הזמן נגיע למקום הזה כל הזמן אנחנו נתעורר בשאלת ה מתי יעריכו אותי מתי זה יקרה מתי יגידו שאני בסדר פה מדבר על זה שיש לו עסק קטן כנראה ש רוב הביקורת מגיעה א ולא נותנת לו את האפשרות א להגיע למימוש וזה 10 קטן שמרוויח פרנסה יפה ובשפע ועם כל זה את מה הוא מציין? את זה שאשתו לא מחמיאה לו ולא זה שוב לקחת את העסק הקטן הפנימי שלנו לקחת את עצמי ולעשות שמה ספירת מלאי להשוות לחצים ואז ברגע שהלחצים יהיו מושבים אני לא אצטרך להגיע למצב של צרכנות של של פידבקים חיוביים כי מה שקורה זה אנשים שצורכים כל הזמן את הפידבק וכל הזמן אנשים שנמצאים סביבם דואגים שהם

לא יעלבו ושהם לא יפגעו ושיהיה להם טוב וכולי וכולי וכולי כן שזה לא המקרה הזה אבל אני כן נותנת את זה גם כן אז נראה להם שהם הגיעו למצב שכל הסביבה פועלת בשבילם כשבעצם זה לא נכון הם כל הזמן עסוקים באים הסביבה פעלה בשבילם זאת אומרת הם לא מנצלים את הסביבה לצורכיהם אלא מה אלא הם הופכים להיות נצרכים של הסביבה לצורכיהם אפילו שהם מתארים בעצם פידבק מהסביבה הם צורכים פידבק והם רוצים הם מפעילים את זה א כל הזמן כי מאוד חשוב להם אבל אנשים לא באמת אוהבים אותם או סובלים אותם אנשים צריכים לדאוג כל הזמן לשלמה מאיזשהיא סיבה כזאת או אחרת כי הם אם ניקח א אמא בבית שכל הזמן מוודד שהילדים יתנו לה את הכבוד שלה ויגידו

לה כמה היא בסדר ויגידו לה כמה היא בשלה נכון ויגידו לה וילדים עושים את זה אבל זה כבר הפך להיות משהו טרחני הם לא באמת רוצים לעשות את זה זה באמת מעייף הם לא באמת רוצים להיות שם בשבילה. הם עושים את זה כיוון שהם כרגע נמצאים בחזקתה והם לא רוצים שהיא תצעק. אבל היא לא באמת רוצה שיתנו לה פידבק זה. היא באמת רוצה שזה מה שיקרה. אני המון מוצאת זוגות שהאישה עושה את מה שהגבר רוצה או הגבר עושה את מה שהאישה רוצה. א ועל פניו יש שמה איזשהו שקט תעשייתי כי הגבר עשה את מה שאשתו ביקשה. כשבעצם היא עושה את זה רק כי הוא רצה ואז הוא מאבד את זה או ההפך כן האישה תלוי אם היא מאבדת אם נגיד לצורך העניין שיש אישה שמבקשת

מהגבר שלה לעשות כך וכך וכך והוא עושה את זה ובעצם הוא מרצה אבל היא אומרת אני יודעת שזה לא אמיתי נו אז מה את רוצה אם את מ רגע רגע רגע איך את יודעת שזה לא אמיתי מה בוא נשאל את זה ככה מה ההבדל בין ריצוי לבין א אנחנו נמצאים במערכת יחסים ויש דברים שאתה תבקש ואני אעשה ולהפך יפה. אז יש דברים שאתה תבקש ואני אעשה כי אתה מבקש ואני רוצה לעשות את זה ויש דברים שאתה תבקש ואני לא אעשה כי אני לא יכולה לעשות ולהיות מסוגלת לבוא ולשים את זה על השולחן ולומר אני לא יכולה לעשות כך וכך כי זה לא אני כי זה לא זה אבל אז יש מצבים שהבן הזוג דורש בכל אופן תעשה את מה שאני מבקשת תעשי את מה שאני רוצה והוא יעשה אבל אנחנו לא

אנשים טיפשים אלא אם כן באמת יש רמה של עיוורון אני קוראת לזה שיש כל כך הרבה שמלץ וגועל שעוטף אותנו שאנחנו כבר לא מודעים באמת למי שאנחנו. כן, לגמרי. אבל ואני חוזרת לדוגמה שנתנו אותה בתוכניות הראשונות על על האנטנה שהייתה פעם על גגות הבתים, כן? שכך היו ככה היה אפשר לקלוט שידורי טלוויזיה. וכשהאנטנה הייתה מתלכלכת, עם הזמן בחול וגשם שנדבק בה ומה שעשו הציפורים על האנטנה, ואז זה לא היה, השידור לא היה נקלט, היו צריכים לעלות לגג ולנקות כדי שאפשר יהיה לקלוט שידור נקי ולא שלג. א וזה מה שקורה לנו כשאנחנו לא באמת קולטים את מה שיש אז זה אומר שהאנטנות שלנו מאוד מלוכלכות אנחנו צריכות צריכים לנקות ולקלף אבל

רובינו יודעים טוב מאוד מתי ריצו אותנו ומתי לא ואז אנחנו מתחילים לפנות בטענות ואנחנו באים ואומרים אבל למה עשית את זה אני רוצה שתעשה את זה באמת הוא כבר לא יכול לעשות את זה באמת כי אין לו מרחב פעולה כדי לעשות את הדברים באמת הוא כרגע מעורבב עם הפחד מהצעקות עם הפחד פחד מהטענות עם הפחד של מה יקרה ואז הוא כבר לא נקי במה שהוא עושה ולכן מה צריך לעשות בתור הדורשת כאילו הדורשת ריצוי או הדורשת משימות לקום ולומר אוקיי אני מוכנה לשחרר יקח לי תקופה ואני עושה את זה המון עם זוגות בקליניקה כרגע קחו תקופה לא לדבר בכלל על דברים שאתם רוצים וגם אל תהיו שם לא לבוא בדרישות לא לבוא בדרישות ולא לבקש לגמרי כדי לעשות

איזשהו תהליך ריפוי זה ניקוי רעלים, זה איזשהו איפג, לגמרי זה ניקוי רעלים. אם אנחנו יודעים שהכבד שלנו בעייתי, כן, השם ישמור, אז אנחנו מתחילים להוריד דברים שמכבידים על הכבד. מתי נחזיר אותם? אחרי שהכבד יבריא לגמרי, אפשר יהיה להכניס את הדברים בצורה מתונה. גם כאן תשחררו לגמרי לגמרי את הדרישות. אין יותר כדי לאפשר מרחב הבראה למה שקורה. ברגע שהעסק פה יבריא, אפשר יהיה לבחון האם הבן אדם עושה בשבילי את מה שביקשתי מתוך מקום נקי או שהוא עדיין נמצא בתהליך ריצוי. אם זה עברי לא יהיה פה תהליך ריצוי. יהיה פה ידיעה של מה שאני אוהבת והיות והוא בריא הוא מוכן. המערכת עבריה הוא מוכן והוא רוצה אפילו לעשות בשבילי את

מה הוא יודע מה אני אוהבת והוא יהיה מוכן לעשות את זה. אבל אם המערכת לא בריאה תמיד זה יהיה מתוך מקום של ריצוי. ואנחנו בח אני שומעת גם בתוך המערכת הלא בריאה הזאתי שזה בכלל בא ממקום של דרישה למה לא שאלה זאת אומרת נדמה לי ככה כן תקני אותי אם אני טועה שבמערכת בריאה אז גם אם את מבקשת אתה מבקש משהו זה בצורה של שאלה שאלה שהתשובה עלה יכולה להיות גם לא כן בדיוק בדיוק זה המרחב שדיברנו שיש דרישה הדרישה נובעת היא חד משמעית והיא נובעת מתוך מקום ילדי שימי לב שכשאנחנו מתווכחים עם בני הזוג שלנו ואז אנחנו אומרים אני מתווכחת עם תינוק, את לא טועה, את מתווכחת עם הילד בן 10 שהוא פועל מתוך המקום של הילד בן 10. ילד

בן 10 הגיע הביתה א ומצא את אמא שלו א חולה. אז זה גם יכול להיות ההפך. כל אחד מבני הזוג, בת הזוג או בן הזוג, שהם נמצאים במקום את אומרת ילדי אבל אולי אפילו הייתי אומרת הישרדותי שאני צריך להגן עכשיו על האני שלי כי משהו מאיים עליי בדיוק בדיוק ילד בן 10 הגיע הביתה מצא את אמא שלו שוכבת במיטה והיא במצב מאוד מאוד לא טוב הוא הזעיק את השכנים הזמינו אמבולנס הוא נשאר לבד שאמא יצאה מהדלת מה קרה לו הוא מפתח איזשהו פחד בדיוק כשהוא יגדל והתחתן פתאום הוא יגיע הביתה והוא מצא את אשתו לא מרגישה טוב והוא מתחיל להתנהג בצורה מוזרה והיא אומרת לתמ ריבון עולם מה יש לבן אדם אני כרגע זקוקה לעזרתו למה הוא לא מסוגל לתת לי

אותה הוא מתנהג בצורה איומה כמו שאת אומרת בצורה הישרדותית הוא חזר להיות ילד בן 10 עם פחד מאוד גדול מזה שבן הזוג או אבא הוא חזר לטראומה כן ואז משמה הוא פועל ואז אנחנו באים בכעס. למה אתה מתנהג ככה? קודם כל אנחנו צריכים לדעת שכשיש התנהגות מוזרה זאת התנהגות ראקטיבית. זאת אומרת זה תגובתיות לאיזשהו מצב שהוא חריג. נכון? הוא לא הגיוני. הוא נובע ממשהו מוזר ואז אנחנו יכולים ללכת אחורה. אם אנחנו רוצים לעזור לפעמים נשים תגן לא רוצה לעזור לו שיעזור לעצמו. בסדר, אבל אל תיבע לי כשהוא מתנהג כך. תיקחי בחשבון שהוא מתנהג ככה. לא כי זה הבעל בן ה-40 שלך, אלא כי זה הילד בן 10. עוד פעם. וזה דו כבעוני, זה יכול לעבוד

לשניים? בוודאי. כל אחד מאיתנו סוחב את הדברים שלו. אנחנו צריכים לשים אותיות קטנות. ה הדברים מתייחסים לשני המינים, אבל יותר נוח לנו לדבר על לשון זכר. אבל זה באמת זה לא אוחד משמעט. לחלוטין בטח בטח זה אצל כולנו. גם אמא מול הילד שלה יכולה פתאום למצוא את עצמה פועלת באיזשהיא צורה וא מה יש לך כי היא פועלת מתוך המקום הילדי שלה היא משמה היא מתנהגת משמה היא פועלת ואגב היא שמה נותעת בו את הטראומות שאחר כך התגלגל וואלה וזה שאנחנו שאלנו אם זה גנטיקה או לא שמה מתפתחת גנטיקה ממש ככה זאת אומרת זה לאו דווקא משהו שמועבר א בתורשה כמו איזה חבילה עוברת אלא זה מועבר בתורה כמו חבילה עוברת רק לא בגנום האנושי אלא

בגנום הרגשי חזק זאת אומרת מתוך המקרים שקורים מתוך התגובות שאנחנו רואים מתוך מה שאנחנו חווים כילדים זה אחר כך מה שיפגוש אותנו כבוגרים ואין מה לעשות זאת אומרת עד שאנחנו לא נתמודד עם הדברים עד שהדברים לא יצופו אנחנו לא נוכל אין אנחנו לא נעשה לזה קט בדיוק לא נעשה לזה קט ואז אנחנו נחתוך את התורשה את העברה הבן דורית הזאת ושם אנחנו חוזרים למקום הזה שכמו שאת אמרת למטופלת שאני שמחה שזה נשמע הכי הבסורת כאילו מה את צמחה אני פה בחוסר עונים במצוקה כי המצוקה החוסר עונים זה ההתחלה של הריפוי שלך זה הנקודה שממנה את תתחילי לטפס עליי אם זה לא היה צף לך לכי תד לאן זה היה מגיע לא היה קורה קיבלתי מייל בערב חג מאחת

האנשים את קוראת מיילים בערב חג כן וניקיתי שולחן לפני נעה כדי שאני ככה אנחנו מעלים פה עוד נושאים לטיפול אבל זה אולי לתוכניות הבאות והיא כתבה א תמיד כשהיה מגיעה כפי הייתה בהיסטריה והיא הייתה דוחה את זה לא הייתה רוצה והיא הייתה באמת נלחמת בזה בכל הכוח והיא אמרה פעם ראשונה הבנתי שאני שמחה שזה בא כי כשזה בא ואני חווה את כל המשבר אני יוצאת משם משוחררת זאת אומרת ממקום של בריחה מהתמודדות להתמודדות כן כי היא כבר רואה מה קורה לה בכל פעם שהיא יוצאת מזה ואז אמרתי סוף סוף כי עכשיו אני גם יודעת שהתקפים הלכו והצטמצמו כן היא מחכה להם זה זה בעצם היא כבר יודעת לצפות לזה מראש שזה מה שאמרנו קודם אי אפשר לצפות

אלא אם כן את בתהליך כשאת בתהליך את כבר תדעי לזהות יפה ואם אתה מקבל את זה בידיים פתוחות אז החרדה באה ואומרת את רוצה אותי אז את אומרת את רוצה ללמוד אוקיי אז לא צריך לעשות את זה בכזאת היסטריה אפ אפשר ללמוד גם בלי ההיסטריה, את כבר פתוחה לשינוי, אבל עדיין תהיה חרדה בתוך התענית והיא תהיה אחרת, היא תהיה יותר קלה, פחות כואבת אולי כי אנחנו יודעים שהתנגדות מולידה כאב, נכון? רבנית רחל בזק אמרה פעם על זה שהחרדה בעצם באה להגן עלינו וזה מאוד נכון, חרדה באה להגן עלינו מעצמנו ומהדברים שאנחנו עושים לרעתינו. שזה מנגנון, זה מנגנון מדהים. כי ברגע שאנחנו מכילים את זה ולא מתנגדים לזה ויודעים שזה זה קושי, זה לא דבר

נעים, אנחנו לא רוצים את זה, אבל אנחנו מחבקים את זה ומתוך ההתמודדות מגיע הריפוי, נכון? שזה עוד פעם זה נפלאות הבריאה, זה נפלאות הנפש וכמה כיף יש לנו את הזכות להעמיק בנבחי הנפש וולהתמודד עם כל השאלות שהם מגיעות וגם אם אנחנו מעמיקים א יש שיאמרו אפילו מעבר אבל זה זה מרתק וכמו כל תוכנית גם התוכנית הזאת היה לי מרתק איתך א לצידך הרבנית פרי היקרה ואני מקווה שלקחתם לפחות דף ועת ועניתם לשאלות שנוגעות לכם כי אלו באמת תובנות שעושים איתם תהליך לפחות התחלה א כבר קיבלנו פידבקים ותגובות ברוך השם על מקומות שבאמת זה נתן תובנות כל כך חזקות שמקצרות תהליכים והרבה פעמים אנשים מגיעים לכל מיני מקומות שאולי לא היו

צריכים להגיע אליהם אז הנה אנחנו כאן נמצאים בשבילכם ואיתכם ולמענכם ואתם יכולים להמשיך ולשלוח את השאלות גם כשאנחנו לא כאן בשידור חי. השאלות מגיעות אלינו ונאגרות ואנחנו בעזרת השם מקבלות מזה השראה לנושאים הבאים שנעסוק בהם ובעזרת השם נשתדל לפתח ולענות על כמה שיותר שאלות לכמה שיותר נקודות לכמה שיותר התמודדויות לתועלת של כולם ואני רוצה להדות לך רבנית פרי כהן היקרה תוכנית מעלפת מעמיקה ומקיפה ובעזרת השם אנחנו ניפגש עם עוד נושאים מרתקים בתוכניות הבאות בעזרת השם אתם כמו שאמרנו תמשיכו לשלוח את השאלות שלכם אנחנו נהיה כאן בסיעתא דשמיא גם בשבוע הבא תודה לערוץ ידברות על הזכות הגדולה תודה להשם יתברך ואנחנו

בעזרת השם נפגשים כאן גם בשבוע הבא תודה רבה לכם יש המון אנשים פעם אחת למדו את המקרא כשהיו בכיתה א' ועם ההבנה הזו נשארים עד 120 ובטוחים שהם יודעים את התורה ופתאום יש להם קושיות שלא מסתדרות להם ולא מבינים איך התורה והמדע הולכים ביחד. לכן נלמד בעזרת השם ביחד את המקרא ברבדים היותר פנימיים. לומדים לקרא סדרה חדשה