כולנו גדלנו ושרים כל שבת את השירים שלו, לירן לוי יוצא למסע אחרי גדול הפייטנים רבי אשר מזרחי

כשהיינו בישיבה נערים בכל שבת ישיבה כשהיינו מגיעים לחלק של הפיוטים והשירים שירי שבת היינו בעצם שרים את השירים החסידיים ע עם המון המון המון תשוקה ולבו עלי בני ודנו מדני יום זה מכובד מכל ימים כי שבת צור עולמים אילו היה לי כוח הייתי יוצא לשו אוי שבת היום ככה שבכל השירים החסידיים היינו נותנים את הלב נותנים את הנשמה נותנים את כל הרגש שבתוכנו אבל כשהיינו מגיעים לפיוטים המזרחיים הספרדיים החברה היו מתחילים להתל בצחוק אני לא אגיד לעג אבל המון המון צחוק אווירה של סבבא מתחילים כולם ביחד נגילה הללויה נגילה נגילה הללויה נגילה חביבי יא חלאולאו חביבי יא חלאולאו בשאלה שלי היא למה למה כאשר היינו עושים את

המנגינות החסידיות שירי שבת החסידיים היינו עושים את זה בהתרגשות בורגה בהמון המון קדושה אבל כשהיינו שרים את הפיוטים הספרדים היינו עושים את זה בצחוקים בסבבה התשובה שלי היום אתם יודעים כאדם בוגר יותר כי פשוט לא היה לנו ידע לא היינו מבינים מה זה החביבי ומה זה נגילה ומה זה הדברים האלה חביבי חביבי במשך השנים כשהתחלתי ללמוד ולהבין את עולם הפיוט נכנסתי לתוך עומקם של המילים וגיליתי את המילים הקדושות של הפיוטים עליהם צחקנו או מהמהם צחקנו כשהפין כותב די נפשי סבלה חרפת שכני הוא כותב פה מתוך העומק של הצרות שהוא נמצא בהם ואנחנו כנערים היינו צוח חקים מזה אז המילים הנפלאות האלה שרגע שמעתם ממני נשמעות כאילו

נכתבו על ידי רבי אלעזר הקליר או רבי יהודה הלוי או רבי שלמה אלקבץ הלוי לפני 500 או לפני 1000 שנה אבל למעשה הם נכתבו על ידי רבי אשר מזרחי שחי פה בירושלים לפני כמאה שנה מקום נקודה סיפור בעקבות הפיוטים הנפלאים והמתוקים של רבי אשר מזרחי והמקום של כבוד שהם אמרו וצריכים ומגיע להם לקבל בעם ישראל אנחנו מתחילים אנחנו מדברים על הפיוטים המדהימים של רבי אשר מזרחי בן הפיוטים שלו חביבי חביבי יא חביבי חביבי יא חביבי נגילה הללויה נגילה הללויה נגילה נגילה הללויה נגילה ויש לזה עוד מנגינה נגילה הללויה גילה נגילה הללויה נגילה בזמן בזמן גאולה וגם בי תיצא מבת גלה ואפילו יפרח וירה המ נדים ועוד אחד אנה חזך תרו ממני

אנה בחסדך תרו ממני ד נפשי סבלה נפשי סבלה חפ שכני ואתם יודעים מה קחו עוד אחד שבטוח כולם מכירים את הפיוט הזה וגם הוא שייך לאשר מזרחי למולדת שו ירוני צלי בת יפפיה למולדת שו ירוני צלי בת יפפיה תוכחת אן משכני בנוי על המורי אז זה מוזר שמילים כאלה קדושות של מישהו שמרגיש ורגה וכמיהה לארץ ישראל נכתבו על ידי מישהו שנולד בארץ ישראל והיה חזם בארץ ישראל פה בירושלים בעיר העתיקה אשר מזרחי היה חזן נגן עוד מדים אבל ב-1917 בעקבות הצהרת בלפור כן התחילו יהודים להרגיש שהם רוצים להגיע להעלות לארץ ישראל הנה המשיח מגיע ואשר מזרחי מתחיל לכתוב שירים פיוטים שירי אורגה אבל לא את כל הפיוטים שעדיין כתבנו את אלה הוא כתב

בגולה ואייך הפייטן אשר מזרחי שגדל חי נולד בארץ ישראל וחזן ברוב היהודי בירושלים בבית הכנסת בן זכאי איך הוא מגיע לגולה אז כשאשר מזרחי מתחיל לכתוב פיוטים על ארץ ישראל ועל עליה לארץ ישראל מגיעים כמה ערבים ותופסים אותו באיזשהי סמטה חשוכה ברובע המוסלמי ואומרים לו אשר אנחנו נהרוג אותך ואת המשפחה שלך על זה שאתה יותר מדי אוהב את ארץ ישראל אז נכון התנגן הוא טוב אבל לקרוא ליהודים לעלות לארץ ישראל לא אצלנו בשלב הזה הקהילה היהודית מבריחה את רבי אשר מזרחי לחוץ לארץ איך שהוא מגיע בסוף לטוניס והופך להיות שם חזן הקהילה ודמות מפתח בתרבות התוניסאית גם אצל הגויים עד היום הזה גם אחרי הקמתה של מדינת ישראל ב-1948

אשר מזרחי ומשפחתו עדיין לא מקבלים את הסרטיפיקט לעלות לארץ ישראל ורק ב-1967 אחרי מלחמת ששת הימים הוא זוכה לעלות לארץ בשנים האלו הוא בוכה ודומע את נשמתו כדי להגיע ולהעלות לארץ ישראל ואז הוא כותב את הפיוטים המיוחדים ראה בעוני ישראל אמך והשיב מנ לי גבולך אשר מזרחי כותב את זה מתוך דמעות אמיתיות להגיע ולהעלות לארץ ישראל הוא מרגיש את הגלות הוא הרי נולד בארץ הקודש הוא יודע את עמם של פירות ארץ ישראל הוא יודע את העמה של ארץ ישראל ועכשיו הוא צריך לחיות בתוניס בגלות ולכן כשאשר מזרחי כותב שובי אל משכנותיך שובי את ואני השובה ואגל את שבותך ויהיו לאלפי רבוה הוא כותב את זה מתוך רצון אמיתי לעלות לארץ ישראל

סגירת המעגל המרגשת של רבי אשר מז חי מסתיימת כשהוא מגיע לארץ ישראל אחרי מלחמת ששת הימים והוא כבר על ארץ דבי והוא שוכב בביתו בשכונת ימין משה והוא שומע במוצאי שמחת תורה את הפיוטים והשירים והוא שואל את הנכד שלו רבי היום רבי יעקב הסל אבל במקור ילד קטן יעקב שלו יעקב הסל הוא שואל אותו יעקב מה אני שומע ברקע אז הוא אומר לו סבא אתה שומע את כולם שרים נגילה הללויה ועוגנים עם הספרי תורה בהקפות שניות של שמחת תורה והוא חייך בשלב הזה כך מספר יעקב הסל רבי אשר מזרחי מחייך ובעין דומעת הוא מחזיר את נשמתו לבורא כך מסתיים סיפורו של רבי אשר מזרחי וזה הניצחון האמיתי של הפייטן הדגול הזה שאמנם גלה מארץ ישראל אבל זכה

מתוך הגלות הזאת לכתוב את הפיוטים המרגשים שעד היום בכל שולחן שבת בבית ישר ש את הפי המ ומרגשים שלו וזה התפקיד שלנו לא לשכוח את הסיפור ולא לשכוח את הפיוטים והמנגינות האלו ולא לגחך שאנחנו שרים אותם אלא לשיר אותם מכל הלב מעומד אלי הללויה נגילה בזמן בזמן בזמ הגאולה ג