הרב זמיר כהן - סיפורו של הבחור שמאס בחייו

גם אם נכשלת בחטא הכי חמור שיכול להיות, אל תרד מהמקום הטוב שאתה נמצא בו. למה? כי יש לזה תרופה. אם לא הייתה תרופה, אם האדם היה נכשל בחטא חמור ואומר, "תשמע, לזה אין תקווה ובאמת לא הייתה תקווה, אז הוא בבעיה." אבל הוא אומר, "תדע לך שיש מרפה. גם אם עשית טעות הכי גדולה." בחור מבית דתי, דתי מסורתי כזה. אחרי הצבא יצא לטיול בחול והיה ברור לו שהוא ישמור על עצמו, אבל שם הוא נכשל בדברים שהוא לא חלם שהוא יקשל בהם, בעניינים של קדושה. וכשחזר לארץ, הוא חזר לעצמו, הזדעזע מהשטויות שהוא עשה שם והחליט שלא מגיע לו לחיות. עד כדי כך הגיע למסקנה שלא מגיע אם הוא נכשל בדבר איך אפשר לחיות, התבייש מבורא עולם כל כך. שאלתי

אותו, אתה מתחרט על מה שעשית? הוא לא הבין את השאלה. הוא אומר, "וודאי. אתה מקבל על עצמך לא לעשות את זה בעתיד?" הוא אומר, "וודאי. אתה דיברת עם אלוקים, אמרת לו שאתה מצטער על מה שהיה." הוא אומר, "כל לילה לפני השינה אני בוכה ומדבר עם בורא עולם על הטעות שעשיתי." בלשון ההלכה זה נקרא וידוי. הכוונה שאלתי אותו כדי להוכיח לו שבעצם הוא עשה את כל השלבים של התשובה. חרטה לעבר, קבלה לעתיד, מהיום אני לא עושה את זה יותר. וידוי זה כבר דיבור. שניים הראשונים זה מחשבה. חרטה וקבלה זה מחשבה. וידוי זה דיבור בפה ועזיבת החטא. אמרתי לו, אם כך אז אין לך יותר עוון. אתה נקי, אתה טהור. הוא אומר לי, לא יכול להיות. קשה לו

להאמין שהוא נקי מהעוון הזה. שאלתי אותו, מי אמר לך שאסור לעשות את מה שעשית? אולי זה בסדר? מה זה? מי אמר? כתוב בתורה. אמרתי לו באותה תורה שכתוב שאסור לעשות כתוב גם איך אפשר לתקן אמנם יש את הבסיס של התשובה זה מה שאמרנו עכשיו אבל עדיין יש איזה כתם כדי להתנקות לגמרי בספרי קבלה יש צומות וסיגופים מי שיראה בשער הגלגולים של הארי הקדוש על עוון של גויה כמה צומות צריך לצום על עוון של נידה כמה צריך לצום על חילול שבת כמה צומות צריך לצום אבל המקובלים עצמם כותבים שכל הצומות האלה זה רק אם האדם לא לומד תורה. אם הוא לומד תורה, הנשמה מתנקת גם בלי כל הצומות וכל הסיגופים והוא גם לא צריך ייסורים על ידי הלימוד תורה.

เ