הרב זמיר כהן: התפללתי ולא נעניתי - מדוע?

פעמים שאנשים שואלים, התפללתי הרבה ולא רואה תוצאות אז הוא מגיע ליאוש, רצה מאוד איזה דבר, התביקש, חזר חזר על זה מאות פעמים, רואה שלא לא נענה. אז הוא מרגיש שהתפילה שלו הלכה לחינם. הטעות שגורמת למצוקה הפנימית הזאת. אז למה התפללתי כל כך הרבה? מה יצא מזה? הנה לא נעניתי. התרות נוזעת מכך שהתחושה של הרבה אנשים שהתפילה נועדה לשמש כלי כדי להשיג דבר שהאדם רוצה, רוצה להתחתן. אז תפילה זה כלי. רוצה ילדים, תפילה זה כלי. רוצה פרנסה, בריאות, התפילה זה הכלי. והגישה הזו היא לא נכונה. התפילה היא מטרה מצד עצמה. ולפעמים הצרות שבאות לאדם הם הכלי כדי לעורר אותו להתפלל. או ישנה שאלה גדולה. האמהות היו עקרות. ככה אומרים

חז"ל. כי הקדוש ברוך הוא מתאווה לתפילתם של צדיקים. אישה עכרה זה כאב נורא. זה צער בלתי נדפס. ועשה אותם עכרות בשביל שיתפללו. מתאווה לתפילתם של צדיקים. מה המטרה בזה? מה העניין הזה של התפילה? התשובה היא כשאדם מתפלל הוא מגיע לדבקות בשם והוא המרוויח הגדול על ידי תפילה כי קשר בין אנשים אפשר על ידי לחיצת יד אתה לוחץ יד למישהו אנחנו ידידים אומרים שיד ויד זה ידיד חבר יותר חזק אתה יכול לתת לו איזה חיבוק אבל הקדוש ברוך הוא אינו גוף ואין לו דמות הגוף איזה תקשורת איזה התקשרות יש לאדם לקדוש ברוך הוא אם לא על ידי כוח הדיבור שזו הסיבה שהקדוש ברוך הוא נתן לבני אדם לדבר. כי אם בשביל לתפקד יכלנו לתפקד גם בלי

לדבר. כמו שבעלי חיים מתפקדים. יש להם שפה של סימנים, של צלילים, של נעימות, של קולות והם מסתדרים ביניהם. אבל יש דומם, צומח, חי, מדבר. כוח הדיבור זה כוח אלוקי שהקדוש ברוך הוא נתן לנו. ושים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך, לנתוע שמיים וליסוד ארץ. אומר הקדוש ברוך הוא, "נתתי לך את כוח הדיבור שתהיה כמוני. כמו שאני בראתי את העולם בדיבור, עשרה מאמרות נברא העולם. אתה יכול ליצור מציאות על ידי הדיבור. אם לא היה כוח הדיבור, האדם השייך למשפחת בעלי חיים. אם לא היה מחשבה במילים, לא היה הבעה במילים, אז אז האדם היה שייך למשפחת בעלי חיים. מה שמייחד את האדם זה היכולת לדבר. ולמה? לא בשביל שנתקשר בינינו. זה יכלנו

להסתדר. זה בשביל שנתקשר עם הקדוש ברוך הוא. כשאדם לומד תורה, הקדוש ברוך הוא מדבר איתו דרך התורה, שמור את יום השבת לקדשו. הקדוש ברוך הוא אמר לך את המילים האלה. אם לא היה לנו את הדיבור, לא היינו יודעים לקרוא, לא יודעים להבין מה כתוב. וכשאדם מתפלל, הוא מדבר עם הקדוש ברוך הוא. יוצא שהתקשורת היחידה של האדם עם הבורא בקשר ישיר לא רק שהוא עושה מקיים מצוות ועושה את רצון השם אלא ההתקשרות היומיומית זה על ידי תפילה ולימוד תורה לכן כשהאדם לא מתפלל או לא מתפלל מעומק הלב הוא מרוחק מהקדוש ברוך הוא והקדוש ברוך הוא יכול להביא לו צרות וייסורים כדי שיתפלל והאדם הזה שיש לו צרות מחפש חופס פתרונות, הולך ליועצים,

הולך לרופאים, הולך לשקת התעה סוכה, כל זה גם צריך מצד ההשתדלות הטבעית, אבל הוא שוכח את העיקר. יכול להיות שכל זה בא רק בשביל שתתפלל. וכשתתפלל זה כמו שיש חבילה יפה מוכנה שם למעלה בשמיים להוריד לך שפע גדול, רק על ידי תפילה זה יכנס לתוך הצינור וירד אליך. כל זמן שלא מתפלל, החבילה הזאת נשארת שם ואדם פה הולך לעשות השתדלות ומותר על ה על כוח הדיבור שהקדוש ברוך הוא נתן לו שעל ידי דיבור הוא יכול לשנות את המציאות. זאת אומרת הפה של האדם הוא כלי אדיר שלא שמים לב אליו. זה כלי אדיר שאדם יכול להשיג כל כך הרבה באמצעותו אם הוא רק יפעיל אותו להתפלל על החולים. שמע על מישהו, אמרו לו תתפלל עליו. אז הוא אומר שם

ושוכח. מרן ראש הישיבה חכם שלום היה קבוע יום יום, קורא פרקי תהילים ומתפלל על כל השמות שנתנו לו. פעם בא אחד מבוגרי הישיבה להזמין אותו לבר מצווה של הבן. אז ראש הישיבה נזו. אמר לו, "שנים אחרי החתונה באת, אמרת לי שאתה נשוי כמה שנים, מאין לך ילדים. עד היום אני מתפלל עליך. עכשיו אתה בא להזמין אותי לבר מצווה של הבן. אמר לו, כשיש צרות אתה בא לספר. כשיש ישועות אתה לא בא לספר. ישועה גם תספר שנושעת. אמר עד היום אני מתפלל עליך שיהיה לך ילדים.