הרב שלמה לוינשטיין - פנינים מפרשת נשא - תשפה

שלום וברכה. אנחנו בפרשת נסות תשפ"ה. נשמת לעילוי נשמת אסתר בת לאה. ואנחנו עם הפרשה הזאת שמתחילה במילים וידבר השם אל משה לאימור. עמוד 438 וידבר השם אל משה לאימור נשוא את ראש בני גרשון גם הם לבית אבותם למשפחותם מה זה גם הם את מי עוד הוא כבר ספר את מישהו מהלביאים את מי בפרשה הקודמת אה בפרשה הקודמת נכון אז בואו נהפוך רגע שני דפים אחורה בואו נהפוך שני דפים אחורה ונראה פרק ד' פסוק א' עמוד 43 4 פרק ד' פסוק א' יש לך וידבר השם אל משה ואל אהרון לאמור נשוא את ראש בני קעת מתוך בני לוי למשפחותם לבית אבותם עכשיו אני חוזר למה שאנחנו למדנו בתחילת השיעור בעמוד 438 נעשו את ראש בני גרשון לבית אבותם למשפחותם

תמשיכו לישון זה לא רע גם אני רוצה לישון נכון פה כעת פה גרשון נכון נו אז מה אני חוזר עוד פעם תהפכו ל434 פרק ד' פסוק ב נשוא את ראש בני כעת למשפחותם לבית אבותם עכשיו נהפוך להכאן נעשו את ראש בני גרשון לבית אבותם למשפחותם. סוף סוף יש שאלה. ואז מגיעים למררי. מררי זה באותו עמוד ב438 פסוק כט. בני מררי למשפחותם לבית אבותם. אז זאת אומרת ככה כהת היה למשפחותם לבית אבותם. גרשון לבית אבותם למשפחותם. מררי למשפחותם לבית אבותם. מה זה בשביל לבלבל את האויב? מה זה הדבר הזה? לא סתם. אז אמר הרב החתם סופר, דבר שהוא חיזוק גדול בשביל הדורות שלנו. אמר החתם סופר, יש בבני לוי שלוש משפחות, כהת, גרשון, מררי. הוא אומר זה

שלושה מצבים של עם ישראל. המצב הראשון הוא כהת. כשישבו בארץ ישראל והכל היה איש תחת גפנו, תחתינתו, הכל היה טוב. למה כהט? זה המצב הזה שהרי עליו נאמר ולא קהת עמים. כלומר הכל טוב. יש מצב שני בני גרשון. כשהקדוש ברוך הוא גירש אותנו מהארץ ואנחנו יושבים במדינות אחרות של האויבים שלנו ויש מצב שלישי וזה בני מררי מר מר דור של שמדור שרודפים את היהודים שרוצחים את היהודים אומר החתם סופר במצב שכהת אז אנחנו אומרים משפחותם לבית אבותם כלומר המצב של עם ישראל הוא טוב מאוד ואז המשפחות שקיימות היום עושים כבוד לבית אבותם, למשפ לאבותינו הקדושים. יש מצב שני שבו בני גרשון אנחנו מגורשים מהארץ ואנחנו יושבים במדינות של

האויבים שלנו. אז הוא אומר לבית אבותם למשפחותם צריכים זכות אבות כדי להחזיק מעמד שם. אבל יש את המצב השלישי וזה מררי. איך כתוב במררי? למשפחותם לבית אבותם. מה זה מררי? אמרנו דור של שמע. דור שודים מוסרים נפש, שוחטים אותנו, שורפים אותנו. אומר החתם סופר, במצב כזה לא צריכים את הזכות אבות, אלא אנחנו כבוד לאבותינו. כך אומר החתם סופר. במצב שודים מוסרים נפש, במצב שכל כך הכל קשה, הכל כל כך קשה ואף על פי כן יהודי נשאר מאמין ומוכן למסור נפש למשפחותם לבית אבותם. אנחנו כבוד לאבותינו. אני אקרא את המילים שלו כי זה מילים ככה שצריך להיות חתם סופר כדי להגיד אותם אבל הוא אני אקרא רק את הקטע האחרון. וכן בני מררי

דורו של שמד המקדשים שם שמיים באהבה ונהרגים ונצלבים על המצוות מנשאים את ראש אבותם ומכל שכן שאילם צריכים זכות אבות עכשיו החתם סופר לא בא להגיד פירוש על הפסוק כאן הוא בא לחזק את הדורות שלנו שהדורות האלה שכל כך קשה כל כך קשה מהשואה והלאה אולי עוד גם לפני כן כן, כל כך קשה להישאר יהודי מאמין וכל כך קשה לשמור את המצוות והעולם פרוץ והעולם אני אגיד לכם מילה בגמרא כתוב אולי דיברנו על זה בשבוע שעבר אני לא זוכר בגמרא כתוב ככה תוקפו של יוסף ענוותו של בועז תוקפו של בועז ענוותנותו של פלטי בן ליש דיברנו על זה שבוע שעבר אז אני אסביר זה גמרא במסכת סנהדרין הגמרא אומרת ככה יוסף הצדיק היה לו ניסיון גדול. אשת

אדוניו ניסתה לפתות אותו ואימה עליו ועשתה לו ושמה אותו בכלא. אז כל הכבוד שהוא הצליח לעמוד בזה. אבל אחרי הכל, אחרי הכל מדובר על גויה, אשת איש. אתה יודע? יש רטיעה מאשת איש. לכן אנחנו אומרים תוקפו של יוסף המצב שהוא נלחם ענוותנותו של של בועז. למה? מה זה ענוותנותו? זה הדבר הקטן אצל בועז. למה? כי כשהיא הגיע רות הגיע אליו לשדה, היא הייתה טהורה, היא הייתה פנויה ואין שום דבר שימנע. ואף על פי כן עמד בניסיון תוקפו של יוסף ענוותו של בועז. יש אבל מקרה שלישי. תוקפו של בועז. בועז עשה באמת כל הכבוד. הוא התאפק חזק מאוד. אבל זה כלום אצל פלטי בן ליש. מי זה פלטי בן ליש? הסיפור הולך ככה. כאשר דוד הרג את הפלישתי,

את גוליית, אז מה היה הקרוז? אומר, מי שיהיהרוג את גוליית יאשרנו המלך אושר גדול ואת ביתו יתן לו המלך לאישה. דוד הרג את גוליאט אז מגיע לו את בת המלך. אבל שאול רצה לתת לו את ביתו. אז הוא אמר לו, תשמע, אני עכשיו חייב לך הרבה כסף. אבל הדין הוא שהמקדש במלווה אינה מקודשת. כלומר, אדם בא לאישה אומר, "תשמעי, את חייבת לי מיליון דולר? אני אמחלך לחוב ובעד זה תתקדשי לי." אומרת הגמרא, המקדש במילווה אינה מקודשת. הוא צריך עכשיו לתת לה. לא. המילוה הוא נתן לה מיליון דולר, אז היא חייבת לו מיליון. אבל זה לא נקרא שהוא נתן לה עכשיו, כי זה שאלה כרגע. לכן המקדש במיל ואינה מקודשת. אמר לו שאול, אז תלך תביא 100 אורלות

פלישתים. מה זה אומר? כנס לעזה, תהרוג שמה 100 חבר'ה, תעשה להם ברית מילה עם קידוש הרבא ותבוא. בעצם מה הוא התכוון? אתה תמות. הלך הביא 200. אמר, בוא אמר שאול היא לא מקודשת. למה? כאן יש מחלוקת חדשה בגמרא. מה הדין אדם שאישה חייבת לו מיליון דולר? אז הוא בא נתן לה פרוטה שמתקדשת בפרוטה אמר לה אני מוכה לך את החוב של המיליון והנה גם פרוטה ותתקדשי לי מה דעתה דעתה על החוב או דעתה על הפרוטה מחלוקת בגמרא המקדש במילווה ובפרוטה האם דעתה הפרוטה או דעתה המלווה אמר שאולמע מיליון דולר את הבאתי לי 200 אורלות פלישתים היא לא מקודשת דוד אחז שכן מה עשה שאול לקח את הבת שלו ונתן אותה לפלתי בןלי הוא אמר לו היא פנויה אתה

יכול להתחתן איתה לא יכול אני מצווה אותך להתחתן איתה ופלתי בן ליש נמצא איתה באותו בית יושן איתה באותה מיטה נעץ חרב בינו וביניו ואמר מי שיעסוק בדבר הזה ידקר בחרב ושמונה חודשים היא הייתה איתו עד שדוד אחרי ששאול מלך א אחרי ששאול מת דוד לקח אותה אבל הוא לא נגע בה אז אומרת הגמרא תוקפו של יוסף אנוותן תנותו של בועז, תוקפו של בועזותו של פלטי בן לאיש זה כאילו אשתו ממש בד ביחד ובחדר במיטה כל הכבוד ואני אמרתי על זה ואני מוסיף תוקפו של פלטי בן לאיש הנבלתנותו של בחור בן ימינו בחור שמצליח להיות להישאר קדוש בדור הזה זה תוק פה של פלטי בן לזה הנוותנות ותו של בחור בן ימינו. פעם אמר ראש ישיבה טפרח. אתם יודעים

איפה זה תפרח? יש אחת הישיבות החשובות בארץ זה במושב בתיפרח. זה נקרא אחת הישיבות הכי טובות כאילו ממש לומדים שם חזק ויש שמה לא יודע כמה 600 700 בחורים כן רבו. אמר ראש הישיבה הרב א איך קוראים לו? אעזר הרב אביעזר פילץ הוא אמר בחור היום שמגיע לחתונה והוא טהור כביטלך צריכים לתת לו כביטל לך זאת אומרת כמו שנותנים לאדמורים שיתפלל נותנים פתק עם שם תתפלל עליי צריכים לתת כבית לך זה מה שהחתם סופר מדבר פה בדור של שמד אנחנו כבוד להורים שלנו לדורות ההם נכון אנחנו היום נמוכים מאוד. אין מה לדבר בכלל. אין מה לדבר בכלל. אנחנו נמוכים. הארי הקדוש, כך מביאים שרב חיים ויטל שאל פעם את הארי הקדוש, אתה אמרת לי, הוא אומר

לארי הקדוש, אתה אמרת לי שהדורות הולכים ופוחטים וזה יגיע ממש נמוך. אז מה יהיה? אמר לו הארי הקדוש, הם יהיו כל כך נמוכים בדורות ההם, אבל הנמוך הזה הוא יותר מהגבוה שלנו. מצד מה הוא יותר? מצד הניסיונות. בכל זאת אתה אתה מתפלל, אתה מאמין, אתה אתה מניח תפילין, אתה שומר שבת. מה קדוש יאמר לו? קדוש יאמר לו. אני אחזור על השאלה בשביל המצלמה. הוא שאל רבי ניסים, למה הוא לא כתב את שלושת הבנים של לוי ואת העבודה שלהם בבת אחת? למה הוא כתב את בני כעת בפרשת במדבר? ועכשיו גרשון ומררי בפרשת נסור ועניתי לו שכיוון שכעת נושאים את הקודש הקודשים אז בנפרד כן פעם אמר אתם השמעתם על הרב פינקוס הרב פינקוס היה רב באופקים גדול

מאוד מאוד השם ישמור הוא נהרג צעיר בתאונת דרכים אז הוא אמר פעם כשהמשיח יבוא אה עוד דבר באופקים היה אחד מגדולי ואדירי התורה קראו לו רב חיים קמיל רב חיים קמיל בסוף ימיו היה עיוור הוא היה מלמד בישיבה הוא היה ראש ישיבה שמה והיו באים אליו בחורים לשאול אז הוא היה אומר תביא את הרשבו הרשבו זה אחד מהראשונים על הגמרא א תביא את הרשבו תפתח בעמוד 212 בשורה הרביעית תקרא הבנת ככה זה היה הולך. הוא היה עיוור. הוא לא ראה כלום. אני זוכר שאנחנו למדנו בישיבה את מסכת יבמות, שזה אחת המסכתות הקשות בשס. למדנו בישיבה ואכלנו קש קשה. וסיפר אחד שהוא היה באופקים, הוא ניגש לרב חיים קמיל, באופקים למדו אז מסכת אחרת, והוא שאל

אותו שאלה ביבמות והוא ענה לו על המקום. אז כאילו היה בהלם. אז רב חיים קומר לו, אל תתפלא. אם אתה תלמד את זה 200 פעם גם אתה תדע לא לא צריך להתפעל עכשיו אז בזמנו אמר הרב פינקוס הוא אמר כשיבוא המשיח אני אתחבה מאחורי הפרק של רב חיים קמיל ואני אגיד לרב כיבגר רב כיביגר רב כיביגר בתחנה מרכזית כבר היית היה בזמנם ניסיונות כאלה של שמירת העיניים. נכון מה יש לנו רב קיבגר? זה רב קיבא היגר אתה אולי לא מכירים אבל רב קיבגר זה הוא בדורות האחרונים יחסית כן 200 שנה אבל רב קיבה גר זה נקרא אם אתה אמרת שיש רב קיבה גגר על הסוגיה והוא אמר ככה וזהו כולם סותפים את הפה רב קיבה גגר אמר הוא היה נקרא עד היום כן מגדולי גדולי

הדורות ו היה עניב גדול וצדיק גדול יש תמונה אחת שלו תמונה אחת שלו שצעירו אותו הולך הוא היה איש נמוך מאוד הוא הולך עם שני ה לא יודע הדיינים האחרים או מה אז רואים אותו כזה קטן נמוך שנימצ אנשים רגילים הוא היה מאוד נמוך הוא היה אומר נכון אני לא מגיע שום דבר מרבי כיביגר אבל תחנה המרכזית היית כבר לא היה בזמנכם לנו יש ניסיונות מאוד קשים מאוד קשים ואז זה מה שהארי הקדוש אמר לרבי חיים ויטל בדור הזה בדורות האלה אם אדם אף על פי כן ולמרות הכל מאמין מתפלל שומר שבת אוכל כשר מה מה יש לדבר קדוש יאמר לו בני מררי למשפחותם לבית אבותם יש לנו עכשיו את פרק ה שזה בעמוד 440 וכאן הוא מדבר על זה שצו את בני ישראל ושלחו

מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש. יש לנו א מחנה של שכינה שזה המשכן יש לנו מחנה לוויה שזה סביב המשכן ויש לנו מחנה ישראל שזה כל מה שסביב הלביאים. יש לנו שלושה סוגי טמאים. יש טומאה שזה טממת. אדם שהיה נגע במת או היה באוהל שמת שמה מישהו והאוהל מטמא את כל מה שמתחתיו, האיש הזה לא יכול להיכנס למחנה שכינה, כלומר למשכן או כשבאו לארץ בבית המקדש, לא יכול. למה? אתה טמא. אבל אתה כן יכול להיות במחנה לביאה, מחנה ישראל, אין שום בעיה. יש טומאה יותר חמורה וזה טומאת זו. אז הוא צריך להשתלח גם ממחנה שכינה וגם ממחנה לבי, אבל הוא כן יכול להיות במחנה ישראל. הטומאה הכי חמורה זה טומאת מצורה, שעליו התורה אמרה בדד

ישב מחוץ למחנה מושבו והוא צריך להיות משולח מחוץ לג מחנות. כלומר גם ממחנה שכינה, גם ממחני לביאה וגם במחנה ישראל הוא לא יכול להיכנס. שב בבידוד, תחשוב על מה שעשית. למה רש"י? מה? אתה זוכר מה רש"י אומר? הוא הפריד עם הלשון הרע בין איש לאשתו, בין אדם לחברו עכשיו שישב בדד ויחשוב על זה וזהו. אז זה המצווה הזאת שהשם מצב וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא אל הנפש. מי זכר עד נקבה תשליכו אל מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שוכן בתוכם. פסוק ה עניין חדש וידבר השם אל משה למוד דבר אל בני ישראל איש או אישה כי יעשו מכל חטות האדם למעול מעל בהשם והשמ הנפש ההיא על מה הוא מדבר פה מה עשה מה עשה הבן

אדם מה הוא עשה מרמה את חברו זה הכוונה מה לא לא עוד לא הגענו לשם שגנב את החבר. התשובה היא מדובר פה על בן אדם שגנב מחברו וההוא טובע אותו לבית דין אומר לו גנבת לי אומר מה פתאום לא גנבתי תשבה והוא נשבע אחרי זה הוא נזכר להתחרט באמת גנבתי אז למה נשבעת נשבעתי לשקר אומרת התורה איש או אישה כי יעשו מכל חטות האדם למעול מעל בהשם ואשמה הנפש ההיא והתוודו את חטאתם אשר עשו. כלומר, אם הוא מודה אז הוא מביא קורבן והשיב את השמו בראשו. כלומר, קודם כל שיחזיר את מה שהוא גנב. זה קודם כל, אבל לא רק זה, אלא כיוון שהוא נשבע. כיוון שהוא נשבע, אז הוא צריך לשלם וחמישיתו יוסף עליו 20% יותר. זה עוד דבר. ונתן לאשר אשם לו

והוא נותן את זה למי שהוא גנב ממנו. מה יהיה אם אין לאיש גואל להשיב אשם אליו? איך יכול להיות שלבן אדם אין גואל אין לו יורשים? יש יהודי שאין לו יורשים או אז יש לו יש לו התשובה היא אם זה גר צדק אז אין לו יורשים כי הוא התגייר אז אין לו אין לו משפחה. מה הדין במקרה כזה? אז האשם המושב להשם לכהן את זה יתנו לכהנים שבאותו משמר שעובדים זהו ועכשיו הוא ממשיך ואומר וכל תרומה לכל קודשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן לא יהיה מה זה תרומה אשר יקריבו לכהן מה זה מקריבים לכהן תרומה כהן בא לבית לשדה לקחת את התרומה מה? אז מה הכוונה? הכוונה לביכורים. ביכורים אם אדם מביא לבית המקדש וזה גם נקרא תרומה אז ממילא כל תרומה אשר

יביאו לכהן אז לכהן יהיה אותו המשמר שקיבל את זה מקבל יפה מאוד מסיימת התורה ואומרת ואיש את קודשיו לא יהיו איש אשר יתן לכהן לא יהיה מה הכוונה אני יש לי שדה עכשיו ברוך השם יש לי פירות יש לי גפן יש לי ענבים מה הדין? אני חייב לתת תרומה לכהן. בא הכהן, אומר, תן לי. האם אני יכול להגיד לו לא? אני התכוונתי לתת את זה לחפץ חיים. יש לי כהן שאני רוצה לתת לו. חפץ חיים הוא כהן, חכם שלום כהן. אני רוצה לתת לו, אני לא רוצה לתת לך. האם אני בא לבית על זה להגיד למי אני רוצה לתת? או שהכהן אומר, "מה מי אתה בכלל? זה לא שלך, זה שלי. מה הדין? אומרת התורה, איש את קודשיו לא יהיו. כן, זה שלי. אני יכול להחליט למי לתת. אני

יכול להחליט למי לתת. איש אשר יתן לכהן לא יהיה. הוא יכול להחליט. אז למשל הבן שלי לומד אצל רב שהוא כהן ואני רוצה לתת לוטוב יש לי הכרת הטוב או שהכרת הטוב שיהיה אחר כך. לא משנה. אני רוצה אני רוצה להיות בסדר איתו. מותר לי. הכהן לא יכול להגיד לי בואנה מה אתה זה לא שלך זה שלי לא זה של שבט הכהונה ואני יכול להחליט למי לתת זה נקרא טובת הנאה שלו של בעל הבית מה זה טובת הנאה הפירות עצמם הם לא שלי אני חייב לתת את זה לכהן אבל אני יכול להחליט למי לתת זה נקרא טובת הנאה עד כאן מה שכתוב בדבר הזה והרב דיבר איתכם מקודם את הורט הזה שבסוף מה נשאר לבין בן אדם מה שהוא נתן זה מה שנשאר לו ולכן איש את קודשיו לא יהיו זה

מה שנשאר לו בסוף איש אשר יתן לכהן לא יהיה זה מה שנשאר לך מה אדם הסיפור המפורסם שהילד אחד הלך עם אבא שלו ביום שישי למכולת קנו חמש חלות ניגש יהודי אמר סליחה אני אין לי שבת אולי אתה יכול לתת לי הוציא שתי חלות נתן לו שאל את הילד כמה נשאר לנו אמר הילד שלוש אמר לו אבא אתה תשים לב עוד פעם כמה נשאר לנו. אומר אבא שלוש. קנינו חמש נתנו שניים נשאר שלוש. אמר לו מותק מה שנשאר זה מה שנתנו לו. מה שזה אנחנו עוד זה עוד מעט נאכל. מה ישאר מזה? נשאר לנו מה שנתנו. אדם נותן צדקה, אדם בא לבית הכנסת, לומד תורה, עושה דברים טובים. זה מה שנשאר בסוף. מה יצא מכל השאר? עכשיו הגענו פה לעניין של אישה כי תסתה איש כי תסתה אשתו

ומעלה מעל ומעלה בוא מעל למה כתוב איש איש כי תסתה אשתו למה לא איש אז רשי אומר אישה שעושה דבר כזה היא לא רק בוגדת בבעלה היא בוגדת גם בקדוש ברוך הוא הרי ציווה לא לעשות דברים כאלה אז איש הכוונה השם איש מלחמה ואיש אחד זה בעלה כי תסתה אשתו ומעלה בוא מעל ושכב איש אותו שכבת זרע ונעלה מעיני אישה ונסתרה והיא נטמעה ועד אין בה והיא לא נתפסה כלומר אין לנו עדים שהיא באמת עשתה את הדבר הזה רק מה בעלה חושד בה עושה אומרת התורה הוא אומר לה תשמעי תקשיבי טוב טוב, אני מבקש ממך, אל תסתרי עם איש פלוני. אל תסתרי עם איש פלוני. זה נקרא שהוא מקנה לה. מקנה לה. אומר לה אם איש פלוני אני לא ממר שהלך להיסתר. עכשיו מה קרה

בהמשך? אנחנו לא נקרא את כל הפסוקים. מה שכתוב זה שהיא כן נסתרה ויש לנו עדים שהיא נסתרה עם אותו אחד. רק אנחנו לא יודעים מה היא נסתרה. כן. כן. אבל יש מצב אחר. היא נסתרה פעם אחת ואז הוא קינה לה. לא הוא קינלה אבל באותו פעם אחת כבר קרה משהו אז אני לא יודע לא יודע מה שאני לא יודע אני לא יודע אבל אם הוא אמר לה אני מקנה אני אומר לך אל תסתרי עם פלוני עכשיו היא נסתרה עם הפלוני הזה ויש לנו עדי סתירה עידי סתירה כלומר הם היו ביחד בחדר סגור בזמן כזה שאפשר לעשות עבירה עכשיו אני לא יודע אולי הם קראו תהילים ביחד אולי למדו מסילת ישרים ביחד לא יודע מה הם עשו שם שואלים אותה היא אומרת מה פתאום שום דבר אנחנו חיונו

ייחודים קדושים באותו זמן לא יודע אם יש עדים שהיא נטמאה כלומר שהיא עשתה עבירה אז גמרנו אז היא אסורה לבעלה הוא מגרש אותה לא נותן לה את הכתובה לא מגיע לה מה שכתוב לה בכתובה וזהו אם יש עד אחד שהיא נטמאה כלומר שהיא עשתה עבירה גם מספיק אז הוא נותן להגט ולא נותן לה את הכתובה וגמרנו אבל אני לא יודע מה היה שם והיא מכחישה אבל אני כן יודע שהייתה סתירה איך יכול להיות עד בין בין שתי אנשים איך יכול להיות עד הוא היה לו שם מצלמה נסתרת מה לא יודע היה לו מצלמה הוא הציץ בחלון לא יודע היה היה יש עד אז במצב כזה כשאין לנו עדים רק יש לנו עדים על הסתירה אחרי שהוא קינה לה שלא תיסתר עם פלוני אז מביאים אותה לבית המקדש

ועושים את כל התהליך הנוראי הזה והכל זאת אומרת ככה גם מביישים אותה מעמידים אותה בשער ניקנור שער ניקנור זה בין העזרת נשים לעזרת הגברים בבית המקדש שכולם מסתובבים שמה לו כבשו דרך שם נכנסים ויוצאים ושם מעמידים אותה ושם מורידים לה את הכיסוי ראש ופורעים את שערה וזה בושה נוראה ואיומה והכל כדי שיתוד ולא יצטרכו למחוק את שם השם על המים המעררים ולוקחים אותה מפה לפה ועושים הכל הכל כדי שהיא תודה אבל אם היא לא בסוף לא עוד אז הכהן לוקח וכותבע על קלף את הפרשה הזאת שאנחנו קוראים פה ואת כל זה הוא מוחק לתוך המים לתוך המים ואת זה משקים אותה ואם אומרת התורה שזה נס כמובן אם היא סת אז המים באים בבתנה ירכת צבא והיא

תמות ואם היא לא אז לא אבל לא אם לא אז יהיה לה גם ברכה מה הברכה ונזרה ונקטה ונזרעה זרע מחלוקת בגמרא מה שאתה אמרת עכשיו האם הכוונה שהיא תלד בן אף על פי שלא היה לה עד עכשיו או שהכוונה שאם הייתה יולדת בנים נמוכים יהיה לה עכשיו בנים רגילים זאת אומרת יותר משופרים זאת אומרת מודל יותר משופר או שהכוונה שגם אם לא היה יהיה לילד. מה הנפקמינה? זה שאומר שלא יכול להיות שיבטיחו לילד כי אז הוא אומר אז כל אלה שאין להם ילדים ילכו ויסטרו ויכריחו את הקדוש ברוך הוא תן לי ילד. זה מה שחנה אמרה נכון? כן. מה אתה שואל? צה היא מידית כאילו לא היא יכולה להיות היא גם עתידית. השאלה שהיא שאם היא מתה זה מיידי. זה השאלה. שאלנו

שאלה אתמול יש לה זכויות אז יש לה זכויות וזה ניתחה בינתיים בהלך הייתה והיא אסורה עליו אסור עליה מה עושים בזה אם יש לה זכויות מה שכתוב מה אתה שואל אתה שואל מה שכתוב בגמרא שזכות טולה להכ אז אם זכות תולה לה אז מה בינתיים בעלה חושב שהיא בסדר והוא חי איתה וזה אסור תשובה אין דבר כזה זכות טולה לה ולא יקרה לה כלום אלא אומרת הגמרא מתנבנה והולכת היא מתחילה פה היד לא זזה פה הרגל עזר מציון לוקחים אותה עם כיסא גלגלים לא נעים אז זאת אומרת יודעים כבר שהיא לא הייתה בסדר רק מה הקדוש ברוך הוא נותן לה תהליך כדי שהיא בזמן הזה היא חיה היא יכולה לקיים מצוות היא יכולה לעשות תשובה כמו שצריך לא מתה על המקום למה צריך

לחזור את כל התהליך של ההשנה והכל להביא להשתות זה כי בי אולי אולי היא לא היא לא תכריח אותנו למחוק את השם השם בפרשה הזאת כתוב שם השם ומוחקים קים אותו במים והקדוש ברוך הוא אומר לנו אני מוכן שמחיקו את השם שלי בשביל להתיר אישה לבעלה אז אתם אל תזלזלו בדברים האלה אם יש לך לעשות שלום בית לך תעשה שלום ביתה יכול לעשות שלום בית בן זוג לך תעשה ואל תגיד אני אדם חשוב אני יותר חשוב ממך ואני מוכן שמחקו את השם שלי על המים והגמרא מספרת דבר מזעזע על זה היה אישה אחת שהיא הייתה כנראה מאוד מאוד צדיקה והיא התחילה ללכת לשיעורים יום אחד היא חזרה מאוח בוחר בעלה אומר לה איפה היית? הייתי בשיעור של רבי מאיר, אמר לה, לכי

תרכי לו שבע פעמים, אם לא, את לא נכנסת הביתה. נו, מה עושה אישה כזאת? הלכה מסכנה והמדה שמה, אבל רב מאיר או שהוא ידע ברוח הקודש או לא יודע איך, הוא ידע שזה מה שקרה. אז הוא אמר, "תראו, אני כואבת לי מאוד העין ויש סגולה לרוק לי שבע פעמים לתוך העין. תראו אם יש בחוץ אישה." היא באה והיא ירכה לו שבע פעמים והלכה לבעלה. אמרו לו תלמידיו רבינו, מה אתה מבזה את עצמך עד כדי יקח? אמר להם ומה הקדוש ברוך הוא מסכים למחוט שמו על המים כדי לטאר אישה לבעלה? אז אני יכול להגיד שאני יותר חשוב אני לא אעשה דברים כאלה. ודאי עושים הכל בשביל תאיר אישה לבעלה. רבניסים קרליץ, זכר צדיק לברכה, היה גם מטפל הרבה בשלום בית והיה לו

פעם היה לו פעם הוא כבר היה אחרי אירוע מוכי, הוא היה אחרי יום דיונים נכנסה אישה וה תחילה להתלונן ככה וככה וככה אז הוא שאל בעלך יבוא אינה אם תגידי לו אז היא אמרה לו אני חושבת שלא אמרנו אז אין ברירה אז אני אבוא אליכם הם גרו בקומה חמישית בלי מעלית אחרי יום דיונים בבית הדין, אחרי אירוע מוכי, הוא עלה ברגל בערב בשביל לסדר את השלום בית. היה פעם אחת רב ניסים קרליץ היה מוכר את החמץ אז היה קודם כל באים אלפי אנשים למכור אצלו והוא צריך לשבת עם כל אחד וכל זה ואחר כך מגיע הגוי לקנות את זה וזה היה גרצ'קיה ענקית חצי בני ברק הייתה מגיע לראות איך הוא עושה את הקניינים וכל זה והיה עמולה גדולה 12 בלילה כבר די בן

אדם רוצה לנוח קצת נכנסה אישה ואמרה, "הרב, בעלי עוסק עדיין בדיקת חמץ." הוא התחיל ב8: בערב, הוא עדיין באמצע בדיקת חמץ, נראה לי הוא עומד להרים את הבלטות ולפרק את הארונות. אז הוא אמר לה, "איפה אתם גרים?" אז היא אמרה לו, אמר, "טוב, לקח את החליפה והלך. עלה אליו הביתה, ניגש אליו, שלום, אתה עדיין באמצקת חמץ, כל הכבוד, איזה יפה מאוד, יפה מאוד וככה והתעניין בו ונתן לו הרגשה טובה ואז הוא אמר לו, עכשיו תקשיב טוב, אני אוסר עליך מרגע זה לעשות בדיקת חמץ זהו שלום. אבל אתה רואה בשל בשביל שלום בית לא היה כבוד, לא כוחות, לא כלום. צריכים לעשות מה שלום בית זה אחד מהדברים שהתורה מצווה אותנו והקדוש ברוך הוא מראה

דוגמה אני מסכים שימחקו את השם שלי על המים אז אל תעשו את עצמכם חשובים יותר ממני תעשו מה שצריך בשביל שיהיה שלום בית ככה מספרים שהיה פעם זוג שבאו לרב זוג שבאו לרב רוצים להתגר רש מה הבעיה? היא לא היא לא מסודרת, היא לא בא לבוסט, הבית נראה כמו כמו זה מה אי אפשר ככה וזה אמר לו אני שומע אני שומע בסדר תעשו לי טובה אני כרגע עסוק תבואו מחר אני אעשה לכם גט קרא לאשתו אמר לה אני מבקש ממך מעכשיו עד שהם באים עוד פעם תבלגני כל מה שאפשר בבית וכשהם נכנסו למחרת אז הוא אמר אני נורא מתנצל פשוט אשתי לא לא היה לה זמן כל כך לנקות היום אז סליחה פה אין מקום לשבת פה הכביסה פה הזה בואו נשב שמה הוא אמר בסדר הבנתי שלום

וכולי וכולי כל מיני דברים שרבנים עשו בשביל לנסות לסדר את העניינים האלה יש עוד כמה יסודות שיכולים לעזור בזה אחד מהם יש סגולה ידועה במוצאי שבת לקפל את הטלית. שמעת על הסגולה הזאת? בן אדם בא הביתה בשבת אסור לקפל את הטלית. יש בעיה עם קיפול של טלית בשבת זה בעיה קצת בהלכה. אז מורידים את הטלית, שמים ככה במוצאי שבת. לקפל את הטלית זה סגולה. פעם בא מישהו לרב אדמור מיגור אמר לו הרב אני מקפל כל מוצאי שבא את הטלית בשביל הסגולה של שלום בית. אמר, אני אגיד לך סגולה יותר טובה. תקפל את השבולים, תעשה כלים, יהיה סגולה יותר טובה. יש זוג שהם היו חילוניים ואחד מהם חזר בתשובה ושבת וקשרות וזה וזה וזה בלאגן. מה עושים?

אז מה? אז יש דבר אחד בלבד שצריכים להסכים עליו וכל השער מסתדרים. מה הדבר האחד בלבד? טהרת המשפחה. טהרת המשפחה ו כל השאר צריכים להסתדר. אבל אם לא את זה אז אי אפשר לחיות ככה. אבל חוץ מזה מסתדרים על הכל. צריכים להסתדר על הכל. הרבנים בכל אופן מנסים לסדר הכל חוץ מהעניין הזה. עניין הזה אי אפשר בלי. אבל אם את זה היא תסכים או הוא יסכים אז גמרנו. אז שאר הדברים איכשהו שנשארו רוב הסיכויים שבן אדם מתגרש אחרי שהוא חזר בתשובה או שהיא חזרה בתשובה שזה לא התחיל בגלל החזרה בתשובה כי אם היה בעיות לפני כן זה רק מגביר את הבעיות אבל אם הם אוהבים באמת חיים ושלום אז אז חוץ מהעניין הזה כן זה מה שהרבנים עושים. אני הייתי

אצל הרב שתי מלים באל תשובה אחד וזה מה שהוא אמר לו. אני יודע יותר מזה היה אצל רב יעקב אדלשטיין זכר צדיק לברכה שהיה אישה שחזרה בתשובה הם היו טוב מאוד ביחד הזוג אבל הוא לא והיה ויכוח מה עושים עם הילדים איזה בית ספר והרב עשה להם פשרה לא חרדי כמו שהיא רוצה ולא חילוני כמו שהוא רוצה משהו באמצע ונראה כשהם יגדלו איך הם יחליטוני כן אז הכל הכל נכון נכון היה בקנדה אדמור מיטוש אתם שמעתם כזה שם טוש זה כנראה עיר בהונגריה הוא היה האדמור מטוש אמרו עליו בחייו קדוש עליון לא היה ישן כמעט לא היה אוכל כמעט ובאמת היה מקבל קהל עד ה- חמש לפנות בוקר בשבע כבר היה מתפלל. לא לא. יש אפילו סרטון סרטון ש הוא נסע במטוס פרטי,

טס במטוס פרטי. אז הוא יושב בקורסה כזאת מכובדת. הוא קורא לגבאי שלו, אומר לו, מי זה הצדיק הזה שיושב פה? אז הוא אומר לו, הצדיק הזה אתה. אומר לו, "מה זאת אומרת? זה אני. אני פה. הוא שם." אז הוא אומר לו, "זה ראי. ואים אותו מקיש על הזה. הוא היה בטוח שיושב שם. עושה ככה כאילו בן אדם ממש מרומם, מרומם, מרומם. והיו באמת אנשים באים אצלו והוא היה איש חסד גדול ועוזר המון לאנשים. בקיצור, יום אחד הגיע אליו יהודי ממורמר, מלא צרות ובא לספר את הצרות שלו. וגם הוא דיבר על הקדוש ברוך הוא כאילו מה הוא רוצה מהחיים שלי וזה היה מונח תה חם רותח על השולחן האדמור לקח את תה ותוך כדי שהוא מדבר הוא שופך לו ככה קצת על הברך

הזאת קצת על הברך הזאת קצת פה קצת פה עכשיו ההוא זה רותח הוא לא אומר אף מילה כן ובסוף הוא גמר להגיד כל הצרות שלו אז מור אמרו שהשם יעזור לך כל טוב שלום ההוא הגיע עד הדלת, אומר לו, " בוא אין חזרה, תגיד, אתה לא שמת לב שהפכתי לך תרותח על הרגליים?" אומר, "כן, שמתי לב." אומר, "נו ולמה לא צעקת?" הוא אומר, "זה כאב לי, אבל חשבתי האדמור יודע מה הוא עושה. שכו איך אתה יכול ללכת? אני יודע מה אני עושה, הוא לא יודע. אתה מבין? למה לא צעקת? כי האדמור יודע מה הוא עושה. סתום האדמור יודע איזה תיקונים, איזה מותק. אתה עושה צחוק, אתה בא להתלונן לקדוש ברוך הוא שעושה לך תיקונים, אתה אומר לי שאני כן יודע מה אני עושה.