"פינו אותנו באמבולנס. לא הפסקתי לבכות": נופר ניצני אסולין על הרגע המכונן בחייה

אמרתי שכואב לי בלב. הקדוש ברוך הוא היה צריך לטלטל אותי כל כך חזק כדי שאני אקשיב לו. לפני חמש שנים ביום שטוף שמש הסאתי את הבן שלי ואת חבר שלו מרחק חמש דקות נסיעה מהבית. מרחק שאני עוברת כל יום הכביש שמובילוב. ומסיבה לא ברורה הגלגל הימני נגע בשפת הכביש. ובעצם מאותו רגע איבדתי שליטה על הרכב כמו בסרטים שאת לוחצת על הברקס ומנסה להזיז את ההגה ובעצם האוטו עושה מה שמתחשק לו כזה התהפחנו כמה פעמים והרכב נמאך כמובן שכל קריות האוויר נפתחו בהלה רכב מארוך עשן אני בטוחה כאילו אני כזה התעלפתי לרגע התעוררתי והבנתי שאני חייבת לצאת כמה שיותר מהר הילדים לא דיברו הוא קראתי לבן שלי ואז הוא ענה לי ואומר לי איי איי

איי אבל שלושתנו חילצנו את עצמנו מרכב מאוך שנראה שאין סיכוי שיוצאים ממנו אנשים ידעתי שזה נס איך שיצאתי מהאוטו הבנתי שזה נס כאילו יש את הבהלה הראשונית שהאוטו מתהפך נמח ורעש והצפצוף של ההזקה לא הפסיק כאילו זה היה כזה מפחיד וכאילו כל הקריות אוויר ומלא חצץ כזה עף לי לפנים הייתי לא יודעת הפרצוף שלי היה בתוך האדמה לא יודעת יודעת מה יודעת איפה הייתי בדיוק אז הרגע הראשון זה בהלה פחד מוות ממש השנייה אחרי שחילצתי את עצמי והיה לי קצת קשה כי החלון הנו מאוד קטן בעלי אומר לי איך יצאת מהחלון הזה אמרתי לו אני לא יודעת אני רציתי לחיות אז אז כאילו בכוח יצאנו משמה ואז הבנתי שקרה לנו נס זה היה הרגע שיצאתי הסתכלנו

שלושתינו באים ושלמים קרה לנו נס כלפי ילד שהוא לא הילד שלך זה אין לי אפילו מילים לתאר את הבעתה של המחשבות של אחר כך של חס וחלילה קורה משהו אני חושבת שהקדוש ברוך הוא עשה איתי חסד גדול מאוד כפס בינינו ובין המוות זה היה מאוד ברור וכל מי שעבר שם עם הרכב אמר אין סיכוי שמהרכב הזה אנשים יצאו בחיים כי הייתה השגחה מאוד חזקה הרגשה שאני עטופה ושנייה אחרי שיצאנו מהרכב לא הפסקתי למלמל קרה לנו נס נס קרה לנו נס וזה היה הרגע המכונן שלי כי בעצם אפשר ממש לחלק את החיים שלי לפני ואחרי שום דבר אחר כך כבר לא נראה לי אותו דבר שהבנתי שהא יכול להיגמר אחרת לגמרי והקדוש ברוך הוא השאיר אותי קודם כל בריאה ושלמה ואת הילדים

בריאים ושלמים וגם לא נגרם לי גם נזק בפנים או בגוף יכל יכולתי להיות בהרבה מצבים והגעתי לבית חולים פינו אותנו באמבולנס לא הפסקתי לבכות. שאלו אותי למה את בוכה? כואב לך משהו. אמרתי שכואב לי בלב. הקדוש ברוך הוא היה צריך לטלטל אותי כל כך חזק שאני אקשיב לו. לא יכולתי להקשיב למה שהוא דיבר איתי קודם. ושהטלטלה הזאתי בעצם הגיעה עם המון אהבה, אבל גם זה נורא הבהיל אותי. והייתי בגוף שלמה, אבל הרגשתי שאיפושה בלב משהו נשבר לי, כי אני לא יודעת מה הוא רוצה להגיד לי. ברור לי שהוא רוצה להגיד לי משהו. אין דבר כזה שכחוט השערה נשארנו בריאים ושלמים כלום. דבר כזה לא קורה סתם. לא ראו שום דבר בצילומים. הגענו בריאים

ושלמים הביתה. למחרת החלטתי לשים כיסוי ראש. ברוך השם. כן, כבר חמש ומשהו שנים. והרגשתי שאני מוכנה להראות בעולם כעבד השם. אני עבד השם. ובעצם פשוט ישבתי בגינה, אמרתי הקדוש ברוך הוא, מה אתה רוצה להגיד לי? מה אתה רוצה להגיד לי? בבקשה אני רוצה לשמוע. והגיע תשובה. הגיעה תשובה שאני לא יכולה לברוח מהמסלול שלי בעולם, מהמסלול הנשמתי שלי, מהשליחות שלי, מהדבר הטוב שאני יכולה לעשות לטובת הרבה מאוד נשים והדבר הטוב שעשה לי טוב בחיים ושעזר לי באופן אישי, אני לא יכולה לא לחלוק את זה עם עוד נשים משיקולים של א פרנסה, שיהיה לי שיהיה לי משכורת מסודרת, שישלמו לי את המשכנתא כזה. אז המציאות כאילו הקדוש ברוך הוא הראה

לי חמודה את לא יכולה רק לעשות מה שנוח לך את צריכה לעשות מה שאת צריכה לעשות ואת יודעת מה יש טלטלה גדולה שקוראת אם לא מקשיבים ככה אני מבינה זאת ההבנה שלי ויש ברכה גדולה שהולכים בדרך אני יודעת שביום שאני בעזרת השם יעלה למעלה לא ישאלו אותי למה לא היית נופר הייתי נופר עשיתי מה שהרגשתי שהקדוש ברוך הוא רוצה ממני לעשות שהוא מבקש בקש ממני לעשות ומבחינתי אין אין שמחה יותר גדולה מזה אין שמחה יותר גדולה מזה שאני מרגישה שאני עושה משהו מבקש ממני ושאם אני אזוז הוא מדייק אותי אפשר בנעים ואפשר בפחות נעים חספו לי את המציאות האמיתית לחלקיק שנייה והמציאות האמיתית היא שאין עוד מלבדו זה הכל דמיונות והכי יפה זה

שאני ההגה אנחנו אנחנו חושבים שאנחנו נוהגים את חיינו. הוא בא והראה לי, את יכולה לעשות עם הגה מה שאת רוצה? את יכולה ללחוץ על מה שאת רוצה? וההרגשה הזאתי, אבל שאת יודעת שכאילו אין ציפורן, שערה, כלום כאילו זה השגחה מדוייקת וכבר הקפיצו מסוק לאוויר, רצו כאילו חשבו שאנחנו שמה עבודים, צריך לאסוף אותנו בחלקים בריאים ושלמים, יוצאים והולכים אומנם בלי נעליים אבל בריאים ושלמים.