לקראת ל"ג בעומר: המערה בה למד רשב"י HD

אנחנו נמצאים כאן בפקיעין, במערה שלפי המסורת, נטמנו רבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בנו במשך 13 שנה. הגמרא במסכת שבת, דף ל"ג מתארת, שישבו רבי שמעון בר יוחאי, רבי יהודה ורבי יוסי, ודיברו על ההתנהגות של הרומאים עם היהודים. רבי יהודה אומר, שמגיע להם תודה רבה לרומאים, "הם בסך הכול מפתחים את המדינה, עושים גשרים, מרחצאות, שווקים, כל הכבוד להם". רבי שמעון בר יוחאי לא מוכן לשאת להם פנים, הרי הם היו רשעים גדולים ורדפו את היהדות. והוא אמר: "לא מגיעה להם שום תודה. "כל מה שהם עושים, רק לצורך עצמם". כשהם שומעים את זה, כמובן שחמתם בוערת עד להשחית, והם מחליטים להוציא גזר-דין מוות על רבי שמעון בר יוחאי. רבי

שמעון בר יוחאי בורח לבית המדרש ומתחבא שמה, ואשתו מביאה לו לחם ומים. רבי שמעון בר יוחאי מבין שזה לא יכול להחזיק מעמד הרבה זמן. יש פה סכנה בסך הכול, ואולי יתפסו את אשתו וילחצו אותה, ולא תהיה לה ברירה אלא לגלות את מקום מחבואו. הוא ורבי אלעזר בנו בורחים למערה בפקיעין, זו המערה שראינו כאן ושם הם יושבים 12 שנה. מה הם אכלו ב-12 שנה הללו? נעשה להם נס, וצמח להם עץ חרובים, שמהפירות שלו הם היו אוכלים דבר יום ביום. שתים-עשרה שנה אותו תפריט. ולשתייה, מעיין שנברא במיוחד בשבילם, וממימיו הם היו שותים ומרווים את צימאונם. לאכול חרובים, אין, בקושי מינימום חומר, רק רוח. זה מה שעניין אותם. זה מה שהם עשו במערה 13

שנה. אחרי 12 שנה הקיסר מת, והגזירה מתבטלת, אבל רבי שמעון בר יוחאי לא יודע מכך. אליהו הנביא שהיה רגיל להסתובב וללמוד איתם כאן, עמד ליד המערה ואמר: "מי יודיע לבר יוחאי שהקיסר מת"? הם כמובן מבינים את הרמז ויוצאים מהמערה, אבל הם כל כך היו רוח, כל כך קדושה, כל כך טהרה, לא יכלו לשאת, כשראו אנשים חורשים וזורעים ועסוקים בעבודת כפיים. כל מקום שהיו מסתכלים, מהקדושה הנוראה שלהם, היו שורפים. עד שיצאה בת-קול ואמרה: "להחריב עולמי יצאתם? חזרו למערה". והם חזרו לעוד שנה שלמה. השנה הזו גרמה להם להשתלם ולהבין שכן, לא כולם זכו להגיע למעלות כל כך רמות ונישאות, יש כאלו שכל כולם רוח, קדושה וטהרה, אין להם שום שייכות

עם החומר, עם העולם הזה, ויש אנשים שצריכים אותם בשביל קיום העולם, שהם משלבים את החומר יחד עם הרוח. הם קיבלו את העולם ביתר פייסנות. כשאדם לומד תורה מתוך צער, אז הוא עולה ל'ספרות' אחרות. אנחנו כולנו רוצים שיהיה לנו רק נוח, ורק קל ורק נחמד, ושהכול יהיה נהיר ומובן ושלא יהיו טרדות, אבל המערה הזו מלמדת אותנו שאדם לפעמים דווקא מתוך קושי יכול לצמוח. גם אם קשה לך, גם אם אתה עייף, אם אתה מתאמץ טיפה מעל היכולת הרגילה שלך, הגובה והעוצמה שאתה יכול להעפיל אליה, לא ניתנת לתיאור. עריכת כתוביות: סתיו חן