מדברים שירה: עמירם בן לולו מארח את דקלון ואהרון ירימי (כתוביות)

"שבחי ירושלים את ה' "הללי אלוהייך ציון "שבחי ירושלים את ה' "הללי אלוהייך ציון "כי חיזק בריחי שערייך "כי חיזק בריחי שערייך "ברך בנייך בקרבך "ברך בנייך בקרבך "ברך בנייך בקרבך "הללי, הללי אלוהייך ציון "הללי, הללי אלוהייך ציון "שבחי ירושלים את ה' "הללי אלוהייך ציון "שבחי ירושלים את ה' "הללי אלוהייך ציון "כי חיזק בריחי שערייך "כי חיזק בריחי שערייך "ברך בנייך בקרבך "ברך בנייך בקרבך "ברך בנייך בקרבך "הללי, הללי אלוהייך ציון "הללי, הללי אלוהייך ציון "כי חיזק בריחי שערייך "כי חיזק בריחי שערייך "ברך בנייך בקרבך "ברך בנייך בקרבך "ברך בנייך בקרבך "הללי, הללי אלוהייך ציון "הללי, הללי אלוהייך ציון" שלום

לכם וברוכים הבאים ל"מדברים שירה". והיום אנחנו כאן עם נוסטלגיה במיטבה. איתנו כאן שניים מחלוצי הזמר המזרחי והתימני, שלום לדקלון. -שלום וברכה. ושלום לאהרון ירימי. -שלום גם לכם. אז קודם כול, באמת, כבוד גדול לארח אתכם כאן, תודה רבה שבאתם. ויש ביניכם, כמובן, לכל אחד יש את הקריירה המאוד מאוד ענפה שלו. דקלון עם למעלה מ-30 אלבומים. -בדרך... בדרך? -כן. אוקיי, בואו נדבר קצת על שיתוף הפעולה ביניכם שהתחיל לפני המון המון שנים והתחדש איכשהו גם היום עם דואט מדהים שנשמע אותו כאן בהמשך. השיר נקרא? -"רפאנו ה'". ולמה דווקא בחרתם לשיר על רפואה בשיתוף פעולה הזה? כשאתה מקבל שיר, אתה כבר מריח אם הוא להיט או לא.

קיבלנו אותו, אמרתי: זה להיט, למה זה מדבר לכל אחד. ולמה דווקא עם אהרון? איך נוצר שוב הקשר ביניכם עכשיו? בשנת 75' או משהו... בשנת 82', חודש לפני גיוסי לצה"ל, אני הופעתי באולם שמחות בפתח תקווה, והוא הופיע עם הצוות שהיה להם באולם למטה. -"צלילי הכרם". "צלילי הכרם", כן. ובהפסקה ככה כשעשינו הפסקת אוכל, אז הוא עלה לאולם ובא לשולחן של התזמורת ושאל: מי זה שר עכשיו? אז אחד הנגנים אמר לו: זה, אהרון ירימי. הוא אמר: מחר אתה אצלי. אמרתי לו: מה? הוא החליט: מחר אתה אצלי. נדבר מחר. רחוב מחניים, הוא עוד היה גר במחניים, קומה רביעית. הגעתי אליו... -השאר היסטוריה. רגע, עכשיו כשדקלון אומר לך, אתה יודע, דקלון, לא

היו הרבה זמרים אז, אנחנו מדברים על תקופה של יובש מוחלט במוזיקה המזרחית. הוא היה עם בן מוש ועם חיים משה, ובדיוק באותו חודש הם נפרדו. ופתאום כשבא אליך דקלון ואומר לך "אני רוצה אותך איתי סולן ב'צלילי הכרם'", מה קורה לך, אומן צעיר בתחילת הדרך? האמת היא שככה, איך אומרים, כנראה שאלוקים ככה מכוון את הדברים איכשהו. אני אמרתי לו: תראה, דקלון, אני חודש הבא מתגייס לצבא. הוא אומר לי: אתה אל תדאג. הכול יהיה בסדר. יהיה בסדר. הכול יהיה בסדר. התחלנו לעבוד, הוא אומר לי: טוב, הנה, יש לך פה רשימה של תאריכים. הוא הביא לי באותו יום אולי איזה 30 תאריכים: טבריה, מטולה, צפת, כל הארץ. -ברחבי הארץ. אני אומר לו: מה זה,

אבל אני מתגייס. הוא אמר לי: אתה אל תדאג, יהיה בסדר, אתה לא בשביל קריירה צבאית. דקלון, עכשיו השאלה המתבקשת: מן הסתם שהיו הרבה אומנים צעירים שמאוד רצו להיכנס לז'אנר הזה ואתה פתאום שומע אותו באולם שמחות ואומר לו "בוא". למה דווקא אהרון ירימי? הקול שלו תפס אותי, צורת השירה שלו התאימה לי. זה מזכיר לי את עצמי גם. בשביל זה אמרתי לו: בוא, אתה תהיה איתי עכשיו. ואז ככה הופעתם תקופה ביחד... -לא טעיתי. לא טעית, זאת אומרת מבחן הזמן הוכיח שזו הייתה החלטה נכונה. גם היום אנחנו מופיעים ביחד. אבל גם עדיין כל אחד גם לחוד, וגם ביחד. -כל אחד יש לו את הקריירה שלו, אבל יש מצבים שאנחנו מתחברים, מתחברים ועושים את זה

בצורה הכי טובה. אני רוצה לספר לך שעד היום הקלטנו כמה וכמה דואטים, כל מה שעשינו, ברוך השם הצליח. ברוך השם. אז שמונה שנים הייתם ביחד, נכון? שמונה שנים ב"צלילי הכרם". היינו ב"צלילי הכרם", הופענו בארץ. אין במה בארץ שלא היינו שם. גם בחוץ לארץ. אז עכשיו הוצאתם דואט, אבל זה היה אחרי פרק זמן שלא היה איזשהו שיתוף פעולה בחוץ, נכון? זה טבעי, עולם המוזיקה זה עולם של חיבורים, זה מתחבר עם ההוא וזה מתחבר עם זה, לפעמים קצת צריך לרענן. איך עכשיו פתאום התחדש החיבור הזה בשיר "רפאנו"? הוא התקשר אליי מהאולפן והוא אמר לי: אהרון, שמע, יש פה איזה שיר, אני חושב שאתה מתאים. תגיע. אמרתי לו: על מה אתה מדבר? הוא אמר:

"רפאנו ה'". ינון חסון, זה שהלחין את השיר, אמר: תגיע, דקלון רוצה שאתה תבצע את השיר הזה איתו. הגענו ואחרי כמה טקים שהוא עשה ראיתי שבאמת השיר הזה, יש בו איזה משהו. שיר טוב. אני רוצה לספר לך שבזמן האחרון אני מקליט אולי מאות של וידיאו ושולח לאנשים בווטסאפ, כל מיני אנשים שמבקשים את השיר הזה. ובשבוע שעבר הופעתי במסגרת האגודה לטיפוח חברה ותרבות בים המלח, שרתי אותו פעמיים וגם שלוש. השיר "רפאנו" זה שיר שמאוד מאוד נוגע ללב. -זה מדבר לכל אחד. זה מדבר לכל אחד. -השיר הזה מדבר לכל אחד. ודאי, ואני מניח שבאמת אתם פוגשים הרבה אנשים שמאוד מאוד מתרגשים מהשיר הזה וזה מאוד עושה להם איזה משהו, נותן להם תקווה. האמת

שהוא עוד לא התגלה, יבוא הזמן שלו, הוא יהיה להיט. לדעתך, זה עדיין לא נמצא איפה שצריך להיות? לא, לא, עוד לא. תן לי איזו דוגמה למישהו שזה נורא נגע בו, שנורא הצלחתם לשמח אותו? אני לא יכול להגיד לך, אבל אותם האנשים שמבקשים את השיר זה דיבר אליהם, זו רפואה, כולם רוצים רפואה. אנחנו זקוקים לרפואה, גם החברה שלנו, החברה שלנו סובלת כל כך מהרבה תחלואים, שאנחנו מבקשים גם בשביל הפרט וגם בשביל כלל עם ישראל. בהחלט, אז אנחנו גם נשמע את השיר הזה בהמשך וגם נדבר על כל אחד באופן אישי, למרות שתוכנית אחת לא מספיקה לי עם שני תותחים כאלו גדולים. אנחנו צריכים לפחות חמש תוכניות. -לגמרי. אחת מהרפואות הגדולות ביותר שיש

בעולם הזה היא מוזיקה אז אתם שני רופאים מצוינים. בואו קצת נשמח את עם ישראל, נרפא אותם. מה נשמע עכשיו? נוסטלגיה. -יאללה, נוסטלגיה. אוקיי. -חברים, נוסטלגיה. -מ"שירי הכרם". "שירי הכרם", נוסטלגיה במיטבה כמו שאמרנו. דקלון, אהרון ירימי, צוות הנגנים המוכשר, בבקשה. "אני זכריה בן עזרא "ולחמי לחמא עניא "וגר אני במעברה "אצל הכביש לנתניה "בחורף יא הקור חודר "בקיץ יא מחניק לי "אבל איני דורש יותר "זה מה שיש מספיק לי "פה כל עשיר וכל עני "מוצא פגם או מום בו "רק האחד התימני "עוד לא חסר מאום לו "יא מי מילל, יא מי פילל "שיזכרני הגואל "שיקיים מה שהבטיח "יבוא המלך המשיח "הכול כדאי חי אל עליון "נאום הגבר בן גוריון"

"בדרך התבור הלכתי לבדי "מאחוריי שמעתי קול פרסה "הפניתי את ראשי, ראיתי לידי "רוכב צעיר ישוב על גב סוסה "שאל: לאן ילדה? "עניתי: להרים "והוא אותי על סוסתו הרים "שאל: לאן ילדה? "עניתי: להרים "והוא אותי על סוסתו הרים "ומיני אז נגלה לי רז כי זה שבמשעול דהר את לבבי שבה "ומיני אז נגלה לי רז "כי זה שבמשעול דהר את לבבי שבה" "יד ביד נתנה, לא נרפה לעד "ונקום כאיש אחד "כי סבלנו די מנוכרי מאשמדאי "לא ידענו עד מתי "ונקום כגברים פעמינו לשים "אל מול המכשולים "לא נירא עוד מזר וספק לא נותר "נשובה ביתנו להקים "נעלה נעלה "לא נסוב שוב לאחור "זו הדרך בא נלך "זו הדרך אל האור "עד נבוא בה נשב ונפיח כל גיא ומצוק "ויברך

אלוהים את בניו השבים מרחוק" "מלאו אסמינו בר ויקבינו יין "בתינו הומים, הומים מתינוקות "ובהמתנו פורה "מה עוד נבקש מאיתך בורא עולם "ואין ואין עדיין? "מה עוד נבקש מאיתך בורא עולם "ואין ואין עדיין?" "ברח לו יעקב מפני עשיו "אל דודו לבן נשא רגליו "רעה שם בהרים כבשים ואיילים "כי הוא איש תמים יושב אוהלים "יושב אוהלים "אל תירא ישראל, אל תירא "כי גור אריה הלוא אתה "ואריה אם ישאג, מי לא ירא? "מי לא ירא? "אל תירא ישראל, אל תירא "כי גור אריה הלוא אתה "ואריה אם ישאג, מי לא ירא? "מי לא ירא?" "ברחל הוא עבד שבע שנים "כל בוקר יאמר לה עינייך יונים "אך אוי לו בבוקר כי זוהי לאה "אמר לבן ליעקב זו הבכירה "זו הבכירה

"אל תירא ישראל, אל תירא "כי גור אריה הלוא אתה "ואריה אם ישאג מי לא ירא? "מי לא ירא? "אל תירא ישראל, אל תירא "כי גור אריה הלוא אתה "ואריה אם ישאג מי לא ירא? "מי לא ירא?" מחרוזת מ"צלילי הכרם", דקלון ואהרון ירימי, איזה כיף! איזה תענוג. -נוסטלגיה. מתוק לשמוע את הנוסטלגיה הזו. דקלון, תשמע, אנחנו מכירים אותך כאומן שעשה כל כך הרבה חיל בעולם, אבל בוא רגע נתחיל מהתחלה. איך התחלת בכלל לשיר? בבית ספר, בבית ספר. -מהבית ספר? כן, כשהייתי תלמיד בית ספר. מה זה... באיזה גיל בערך? שתים עשרה, שלוש עשרה. כן. ואיך אתה מבין שמוזיקה זה מה שאתה הולך לעשות בחיים? אתה מרגיש את זה. קודם כול, כשמזמינים אותך, כל דבר:

"דקלון, דקלון, דקלון". אז מכוונים אותך כאילו מלמעלה. והשם דקלון ניתן לך לפני המוזיקה או עם השירה? כשהייתי עוד ילד והיינו משחקים תופסת אז בגלל שהייתי זריז, רזה וזריז, קראו לי דקלון. מי הראשון שהדביק לך את השם הזה? בוא נספר לצופים, אתה יוסי לוי. -שבעים שנה, לך תזכור... בעזרת השם, אורך ימים. אז התחלת עם עולם המוזיקה וכשאתה מתחיל לשיר, מה קורה אז מבחינה מוזיקלית בכלל בעולם? אתה מתחיל בז'אנר תימני-מזרחי, ים-תיכוני. -אני למעשה גדלתי על אלוויס. אוקיי. -זה כיוון אותי. אבל עדיין, אתה יודע, מה שאתה שר היום זה לא אלוויס, זה... כן, אבל הכוונה, שלא כמו אהרון שבא מהמושבים של התימנים. הוא על זה גדל, אני לא.

אז המוזיקה שאתה מתחיל לעשות היא תימנית או...? לא תימנית, ישראלית. -ישראלית. כן, שירים של ארץ ישראל. ועם השנים הגעת... -גם "חנהל'ה התבלבלה" זה לא תימנית. זה אלתרמן. -נכון. זה מאוד ישראלי, ים-תיכוני כזה. יש לזה כבר שם מאוד מאוד יפה, ים-תיכוני. "שבחי ירושלים", להיטי ענק, שירים שהם נכס צאן ברזל לנצח נצחים. זה אביהו מדינה, הוא אשם. -כן, אבל אתה, זה חתום על דקלון. אביהו מדינה הלחין, זה יפה. אז המוזיקה הזאת, מה קורה אז בעולם המוזיקה, מתי שאתה מתחיל לשיר את השירים האלו שנוגעים מאוד מאוד בציבור העמך, הספרדי, המזרחי, עולים, אלו שבאו לכאן לארץ, ופתאום אתה בא עם הבשורה הזו? אני למעשה גדלתי על הברכיים של

צלילי שבזי. מורי - דובל'ה, ומשה משומר, ואני המשכתי אותם, ומפה התפתח השאר. וברוך השם, כל השאר היסטוריה. אהרון ירימי, אתה בא מבית מאוד מוזיקלי, זה בעצם היה אצלכם בבית. כן, אבא שלי היה נוהג להופיע בכל מיני טקסים. -עוד בתימן בכלל. לא אני, אני נולדתי בארץ. -לא אתה. אבא שלי, עליו השלום, היה מופיע בכל מיני שמחות, חינות, אירועים, אתה יודע, ככה... -הנחיל לו את הכישרון. כן, ואני בצעירותי הייתי מבלה המון המון בכרם, לא הייתי מבלה בפתח תקווה, הייתי נוסע לתל אביב לבלות. תמיד הייתי נוסע לכרם, ידעתי שיש שם חפלות. שם הייתי שומע אותו, שם הייתי שומע גם את דובל'ה ואת משומר ואת בן מוש, היו עושים חפלות שם, אתה

יודע, משעה שמונה-תשע עד הבוקר. אז ספגתי הרבה, ספגתי את המוזיקה הזאת ואהבתי, כלומר... התחברתי. -ובבית דרבנו אותך ללכת לשיר? דחפו אותך לזה? כמעט ולא, אני זוכר שהייתי קודם כול אצל המורי, כמו אצל כולם. הכול מתחיל אצל המורי. -הכול מתחיל אצל המורי. ללכת למורי... אחר כך הייתי גם חזן בבית הכנסת, הייתי עולה להפטרות וכל זה. כמו שהוא אמר קודם, אתה מגיע לאירוע אז ישר קודם כול אהרון. כל התורה זה שירה, "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת". הכול שירה. הקב"ה רצה שישראל יזכרו אז הוא החליט שהתורה זו שירה. דרך זה הם יזכרו גם. -איזה יופי. חברים, בואו נשחק משחק. כמה שנים לא שיחקתם? אה, משחקים גם פה? -משחקים פה. -יפה,

חשבתי שרק שרים. טוב, אני עכשיו נותן לכל אחד מכם איזשהו מונח כלשהו... יש פרסים, משהו? -בוא נראה קודם כול איך תענו... אני נותן לכם כאן מונחים ותנו לי את האסוציאציה הראשונה, את הדבר הראשון שעולה לכם לראש. הולך? -הולך. אני מתחיל איתך, אהרון. דקלון, מה אומר לך? אה, זה הכול למעשה. אתה יודע, לפעמים אומרים... -זה הקול, ב-ק'. לפעמים אתה יודע, בן אדם מגיע לצומת דרכים ואתה פוגש איזשהו בן אדם והוא קצת משנה לך את הקריירה. אז באמת, כשהכרתי אותו הייתי שר רק תימנית והוא אמר לי: אצלי, כשאתה תעבוד איתי אתה גם תשיר בפרסית. אמרתי לו: מי? אני? אמר לי: כן. רגע, אתה שר בפרסית? לא. היינו שרים פרסית, טורקית... -מה...

הכול. היינו שרים גם יוונית, תתפלא לשמוע. אהרון ירימי? -כישרון מבוזבז. מבוזבז למה? -כן, הוא עצלן. אתה מצלצל לו כמה פעמים, עד שהוא עונה לך... כישרון טוב ומבוזבז. -אוקיי. אהרון, הצלחה מה אומר לך? זה עניין של מצב, אתה יודע. טוב, אז השאלה הבאה אם אני שואל אותך, נראה לי שאתה תענה לי את אותה התשובה, אבל לא... מה זה כישלון בעיניך? כישלון? -כן. לא יודע מה זה. לא מכיר. -לא מכיר. תענוג, ברוך השם, שתמיד זה ימשיך כך. אהרון, שבת? מלכות. -מלכות, זה ערך עליון אצל כל בן אדם, לא רק, זה לא קשור לדת אפילו, אם הוא דתי או לא דתי. שבת זה שבת. בן אדם נח בשביל הגוף ובשביל הנפש. אין כמו שבת. -מתנה, מתנה טובה בבית

גנזיי. דקלון, התרגשות? לפני הופעה? -אתה תגיד לי, מה זה התרגשות בעיניך? שיש לך פרפרים בבטן. -כן, מתי זה קורה? לפני הופעה. -לפני הופעה. שמחה? זה מצב שאליו שואף כל בן אדם, להיות בשמחה. אתה מכיר את השיר "מצווה גדולה להיות בשמחה, להיות בשמחה תמיד". יפה, אז מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד, ואנחנו כמובן נמשיך עם השמחה. דקלון, מה זה בעיניך רגע שיא? יש הרבה רגעים של שיא. כשהופעתי בהיכל התרבות - זה בשבילי שיא. בזמנו אף אחד לא האמין שהמוזיקה הזאת תגיע להיכל התרבות. היכל התרבות, קיסריה, כל מקום היום המוזיקה הזאת. היכל התרבות היה ב-77', עוד לפני קיסריה. אה, היכל התרבות בשנת 77'? -כן. לא, 97'. סליחה, טעיתי.

-בסדר, זה לא כזה משנה. שאלה אחרונה, את המונח הבא אני אתן לשניכם ואני אשמח לשמוע כל אחד מה הוא חושב על העניין הזה: הידברות. הידברות זה ערוץ חשוב מאוד בחיי הקהילה פה בישראל וטוב שיש את הערוץ הזה. הערוץ הזה כבר היה מתבקש לעשות את זה מזמן. אני מכיר היום המון המון אנשים שממש מתחברים לערוץ הזה כמעט בכל שעות היממה. עצם המילה הידברות זה כבר כולל הכול. אנחנו מפולגים העם, למעשה, חבל. אוקיי, אז תודה רבה לכם. הייתם עשר. -מה, זהו? נגמר? לא, יש לנו עוד משחקים, אל תדאג. -אחר כך עוד פרסים. בינתיים הפרסים ממתינים לכם, אין ספק מגיע לכם בגדול. אנחנו מדברים... -זה מזכיר לי שקיבלנו פעם פרס שבזי בהיכל התרבות. -מה

זה פרס שבזי? עיריית פתח תקווה ואגף התרבות בעיריית פתח תקווה דואג כל שנה להביא פרס שבזי לאיזשהו יוצר או לאיזשהו זמר. אז פעם הזמינו אותנו לפני עשר שנים, עשו איזה סוג של איחוד, אני והוא ובן מוש וחיים משה. אז קיבלנו פרס שבזי. דקלון לקח אותו, אמרתי לו: מתי אתה מחזיר? הוא אמר: שנה הבאה תבוא, אני אחזיר לך את זה. טוב, יש לי שאלה... -זה היה בהומור, כן? כן... יש לי שאלה שמאוד מעניינת אותי, אתה יודע, כאנשים שמלווים את המוזיקה הזאת המון המון שנים, בתחילת דרכה, לא היה פה בארץ הרבה הרבה מענה למוזיקה המזרחית. היו כמה קודקודים, וכשאתם באים עם השירים הללו ועם האווירה המאוד מאוד מבית אבא הזו עם שירי הקודש, איך

מסתכלים עליכם בעולם? איך אנשים מקבלים את זה? מוזיקה זה מוזיקה זה מוזיקה. היא עושה טוב. היא עושה טוב לאנשים. וכשאנחנו הפתענו עם הסוג הזה של מוזיקה, הקהל היה המום בהתחלה. וגם לא רצו לקבל אותנו, אבל הזמן עשה את שלו. מה זאת אומרת "לא רצו לקבל אותנו"? אתם מוציאים שירים, ואיך מגיבים לכם? לא משמיעים בכלל. -זה לא היה מודרני. היום הציבור חוזר לשירים שאנחנו הקלטנו אז. כל הציבור היום... רוב הציבור, בסדר? לא כל הציבור, חוזרים לדברים שאנחנו, אני והוא הקלטנו. ואני מכיר שני אנשים לפחות מתל אביב שמחזיקים סלילים שלנו מהקלטות, שהיו מקליטים אותנו בכל מיני חפלות, ועשו את זה היום להקות. אבל אנחנו שמחים שזה ככה.

-הו, זה מה שרציתי לשאול, איך זה מרגיש לכם היום שפתאום המוזיקה שלכם...? אני מרגיש שהקהל חוזר לשירים שאנחנו שרנו פעם. וזה טוב, זה כאילו... -זה היה "הפרויקט של רביבו", שהם עושים את זה מצוין, מופלא. -עבודה יפה. אין מה לדבר, הם עושים את זה בצורה יפה מאוד. ואם אנחנו מדברים באמת על כל החידושים וכל מה שקורה היום במוזיקה המזרחית, נקרא לה כך, מה דעתכם על המוזיקה העכשווית, הרבה אומנים, הרבה שירים, הרבה שירי פופ, המוזיקה המזרחית נהייתה מאוד פופית. איך...? אני אומר: כל המרבה הרי זה משובח. כמה שיותר, תמשיכו להקליט, תמשיכו לעשות. מה מצפה לנו עוד בהמשך מבחינתך, דקלון? חידושים, תמיד חידושים ולהיטים. תמיד

חידושים ולהיטים. לא מגיע שלב שאתה אומר "די, עשיתי מספיק בחיים במוזיקה, "אני רוצה עכשיו קצת לשבת בבית רגל על רגל, תעזבו אותי בשקט"? המוזיקה אף פעם לא נמאסת. גם התורה מוזיקה. זה לא יימאס אף פעם. יפה, זה מדהים. אנחנו נעבור עכשיו לעוד משחק, בואו נשחק איתכם חברים. בטח, אני אבקש אפילו שיביאו לפה עוד כמה משחקים כי זה תענוג עולמי. ועכשיו, בואו נשאל שאלות מהירות, רק שאלה והתשובה הראשונה שעולה לכם לראש. אהרון, שמח או רגש? שמח. -שמח. ואתה, דקלון? -גם רגש. גם רגש. מופע או חתונה? -מופע. שניהם יחד. -שניהם יחד. מרגשים אותי באותה מידה. עכשיו, עולה לך איזשהו לחן לראש, אתה רוצה להקליט סקיצה, למי אתה מתקשר?

קודם כול מקליט, אחר כך מחפש מי ש... טקסטים לשירים - מקורות או מקורי? גם וגם. בן אדם צריך לדעת לבטא את עצמו גם בקטע המקורי וגם שירים מקוריים. מה, דקלון, מה התשובה שלך? -אני אוהב את המקורות. מקורות, "שבחי ירושלים"... -השירים של המקורות, בוא נגיד ככה, השירים של המקורות נשארים הרבה זמן באוויר, כמו "שבחי ירושלים", כמו "ברכנו", כמו "אל תשליכני". יש שירים שמגיעים לעולם... -אי אפשר להתחרות בדוד המלך. אי אפשר להתחרות איתו. -הסופר הכי טוב. וייאמר לזכותו שהוא היה המבצע הראשון של "שבחי ירושלים". אחר כך היו עוד כמה גרסאות. -כמה? עשרות ומאות לדעתי. כן. טוב, דקלון, את השאלה הבאה אני חושב שהרבה הרבה אומנים

צעירים ירצו לדעת מה התשובה שלך לעניין הזה: במה אתה מאמין - בכישרון או בלימודים? קודם כול כישרון, זה טבעי. כישרון זה טבעי. לימודים זה עם הזמן אתה לומד, אבל כישרון בא לך מהלידה. אני מאמין בזה. אם אין לך כישרון, שום לימודים לא יעזרו. לא יעזור שום דבר. אהרון, תגיד לי, החלום התגשם או הדרך עוד ארוכה? אני עוד באמצע. אז הדרך עוד ארוכה. -כן. יום או לילה, מה אתה מעדיף, דקלון? אנחנו אנשי לילה. -אנשי לילה. טוב, אז תודה רבה, עד כאן השאלון המהיר שלנו. ואני חושב שצריכים פה פרסים מההפקה, חבל על הזמן. הפעם אני אקח את הפרס, עד השנה הבאה. -מגיע לך לגמרי, אין לנו פה בכלל מה לדבר. טוב, קודם כול חברים, אני רוצה

להגיד לכם שכל כך כיף לנו שאתם פה איתנו היום. זה נורא מרתק, יש המון המון מה לדבר איתכם והרבה מאוד ללמוד מכם. תמשיכו לעשות את מה שאתם עושים כי באמת אתם משמחים כל כך הרבה אנשים. הבטחנו כאן בתחילת השיחה שלנו לשמוע את השיר "רפאנו", ועם זה אנחנו נחתום. רק ניתן קרדיט למי שבעצם יצר את היצירה המופלאה הזאת. המלחין המוכשר ינון חסון, שהיו לנו בעבר איתו כמה שיתופי פעולה. ואני רוצה לספר לך שבימים האלה הוא עובד על עוד איזה שיר, שאם דקלון ישמע... הוא עוד לא שמע את הסקיצה. עוד לא שמע? -עוד לא שמע. בוא נפתיע אותו פה עם איזה פזמון קטן. -לא... הוא יקליט אותו עכשיו. אוקיי, זה משהו שאתה... -הוא דוגל בשיטה "נעשה

ונשמע". אתה מצפה גם שבזה יהיה פה שיתוף פעולה או...? תראה, כל מה שהקלטנו עד היום, אני והוא, עשינו כמה וכמה מחרוזות, ברוך השם. -יצא להיטים. טוב, אז בואו נשמע את השיר "רפאנו", ואנחנו נקדיש אותו לכל מי שזקוק לרפואה. כל חולי עמו ישראל. -כל חולי עמו ישראל. שלכולם יהיה טוב, שכולם יהיו בריאים. -אמן. וכמובן, שנזכה לגאולה במהרה בימינו. -אמן. תודה רבה שהייתם איתנו כאן, דקלון ואהרון ירימי. תודה רבה שהזמנתם אותנו. כבוד גדול בשבילנו. אז בואו נשמע את "רפאנו" ואנחנו ניפגש גם בפעם הבאה. "רפאנו ה' ונרפא הושיענו וניוושעה "רפאנו ה' ונרפא הושיענו וניוושעה "והעלה ארוכה, ארוכה ומרפא "והעלה ארוכה, ארוכה ומרפא "לכל

תחלואינו ולכל מכאובינו "לכל תחלואינו ולכל מכאובינו "כי אל רופא נאמן ורחמן אתה "כי אל רופא נאמן ורחמן אתה "ברוך אתה ה' רופא חולי עמו ישראל "ברוך אתה ה' רופא חולי עמו ישראל "רפאנו ה' ונרפא הושיענו וניוושעה "רפאנו ה' ונרפא הושיענו וניוושעה "והעלה ארוכה, ארוכה ומרפא "והעלה ארוכה, ארוכה ומרפא "לכל תחלואינו ולכל מכאובינו "לכל תחלואינו ולכל מכאובינו "כי אל רופא נאמן ורחמן אתה "כי אל רופא נאמן ורחמן אתה "ברוך אתה ה' רופא חולי עמו ישראל "ברוך אתה ה' רופא חולי עמו ישראל "ברוך אתה ה' רופא חולי עמו ישראל"