"הרופא אמר שצריך לסיים את ההיריון הזה מהר": הלן בן דוד בריאיון מעורר השראה

הרופא בודק ואומר שהעובר שהלב שלו במצב ממש ממש לא טוב ואין מצב שהוא יוולד חי ואולי הוא חייה כמה כמה שעות וחבל על כל דקה שאני מבזבזת ופשוט צריכה לסיים את העירן הזה כמה שיותר מהר ואני בהלם אני רוצה האדמה נשמטת מתחת לרגליים אלה נקרא מה שלומך

ברוך השם איזה שאת כאן

לגמרי וואו כאילו סגירות מעגל של המציאות מדהים פתיחות לגמרי איך שלא תקראי לזה אז יש חיים מאוד מעניינים את בעצם חזרת בתשובה או התקרבת או התחזקת עכשיו לא תקרי זה שהיית מאוד מאוד צעירה אחרי זה יצאת ואז שוב התחזקת אני אשתף קצת ככה על הילדות כי הכל מתחיל שם אז א גדלתי במגדל העמק אני בתכורה א הורים מדהימים אנחנו חמש אחיות מדהימות אחת אחת אני אומרת שאנחנו בנות סלוף הפחד של ימינו. באמת יש לי אחיות מדהימות, אור גדול לעולם. א ונולדתי בתאריך של האדמור הזקן. גיליתי את זה

אחרי שנים. הבנתי שיש עניין פה ובאמת א הייתי ילדה מאוד מאוד א שואלת, מחפשת, חוקרת, מטריסה.

רגע. גדלת בבית א מסורתית?

גדלתי בבית עם המון אמונה. השם תמיד היה נמצא הוא בדיבור ההורים שלי מדברים השם במתיקות

מה זה המון אמונה מה קידוש אבל טלוויזיה ושבת מה מה זה אומר תכניס אות

משהו כזה פסח מקרצפים את הבית

אוקיי

שלא יהיה פירור חמץ אבל אין קיור כאילו אין קיור אין כלים בשר חלב אותם כלים להכל שורים שש שעות משהו משמש

של יהודים א מאמינים אבל לא שמירת שבת לא שום דבר דבר כזה הם בלי הכרות עם עולם ההלכה בכלל

ובחופשת קיץ בין כיתה ז לחלינו לביקור דודה שלי שחזרה בתשובה זה היה לפני 30 שנה

ושמעתי אותו מדברת עם אמא שלי על שבת על מלחמת גוג מגוג על צניעות ווזה פשוט הדים אותי הרגשתי הרגשתי שיש שם איזשהי אמת שאף פעם אף פעם לא שמעתי וכשהיא הלכה אני ביקשתי עם אמא שלי א לשמור שבת אמרתי אמא אני רוצה לשמור שבת

אחרי שיחה אחת ששמעת

היא הייתה יומיים אצלנו אז שמעתי כמה שיחות פשוט זה זה היה לי מדויק וההורים שלי שיתפו פעולה עם המתוקה שלהם פשוט ידעו מי אני

וקנו לי פלטה מיחם וככה הייתי שומרת שבת

וואו איזה חבר'ה מעליים

וולהיו שנים קסומות למה הית

כמה שנים בעצם זה אומר עברת מסביל שש לא לא נשארתי בתיכון החילוני הייתי עם ג'ינסים גופיות כל מה שנערה חילונית חיה

רק שומרת שבת

שומרת שבת ומאמינה ותמיד החברים היו צוחקים עליי כך בתיכון טוב אלהן עוד 20 שנה בבני ורק עם 10ה ילדים כאילו כאילו צח וא נראה לכם נראה לכם זה היה זה היה מעין דיבור כי באמת הייתי הייתי באורות היום אני מבינה א אני זוכרת רגעים כאלה שבשבת ההורים שלי היו נוסעים לסבתא לים והייתי נשארת לבד והיו שוכחים אפילו להשאר כאילו היו מקבים את האורות אז הייתי נשארת בבית חשוך ככה לקראת צת שבת והייתי יושבת

עם ידיעות אחרונות כי אז לא היה לא נדברות לא היה כלום כאילו מה היה לא וגם לא ידעתי מה ידעתי את ההלכות בערך כי היה לי סידור של הרב עובדה יוסף זכר צדיק לברכה אז קראתי בסוף את ההלכות וזה מה שידעתי א אבל לא היה את ה את המקום של הרוח. כתי הלכה והרגשתי שזה נכון. ואני זוכרת שדווקא שלא היה אור והייתי בבית ככה מחכה שתצא השבת הרגשתי משהו שמעימי כאילו משהו עד היום אני זוכרת את התחושה הזאת איזה אני והשם כאן בתוך הבית ו ומי יכול עליי בתוך התחושה הזאת כאילו משהו מאוד מאוד רוחני

מה התחושה הזאת לפתה אותך שש שנים

נפטע אותי כן

ומה קורה בעצם שש שנים

מה קורה מה שקורה זה שאומרים שאדם לעמל יולד וכדי להיות אדם שאומר מצוות אתה צריך תמיד לעבוד ולהכיר וללמוד וזה לא לא היה אז באמת שלא היה אז לא היה לא אינסטגרם לא פייסבוק לא ערוץ דברות כלום וזהו אבל אבל מגיע שלב שהתחלתי להרגיש שאני שומרת שבת זה ככה היה לפני בין התיכון לצבא שהתחלתי להרגיש שאני שומרת שבת כי אני כי אני מפחדת בעיקר וזה לא לא החזיק לי מספיק, לא רציתי ככה ו

אבל אני מספרת בעצם על האורות, על הקדושה, על

נכון אבל האורות אז אני אז אז

ואז הרפחת בעצם

נשאר נשארה אמונה מדהימה ואני גם עכשיו אספר על הרגע הזה שהדלקתי את האור נשארה אמונה בקדוש ברוך הוא בצורה מדויקת ממש כאילו אף פעם לא אף פעם לא הייתי לא מאמינה זה לא היה איזה התנגדות כזאת של אין השם בעולם להפך תמיד יש אבל אני כנראה הנשמה שלי רצתה יותר היא יודעת אנחנו לא יודעים הנשמה יודעת ואני זוכר יותר וגם יש את הכוחות של החברה מסביב שהם כוחות שמשפיע והרצון שלי תמיד להיות במקום שטוב לי ושהוא מדויק לי זו אני בעולם וזה כוח טוב היום אני מבינה אותו בדיעבד אה שהנשמה שלנו יודעת מה היא עושה ולא צריך להילחץ והדלקתי והגיע הערב בשבת עמדתי בחדר אני יודעת שכל החברות יוצאות לבלות ואני תמיד בבית עמדתי מול הם

מול המתק של האור ופשוט דיברתי עם השם אמרתי לו השם אני אוהבת אותך אני הולכת להדליק עכשיו את האור אני מצטערת סליחה אני יודעת שזה לא נכון אבל אני רוצה לאהוב אותך לא רוצה לשמור שבת כי אני מפחדת ממך ביום אחד אני אחזור פשוט הדלקתי את האור ככה וואי וזהו ואז התגסתי לצבא הייתי קצינה וובצבא ככה וגם בתיכון כבר נרקמו לי חלומות מאוד גדולים אה את הנחשימה מה רציתי להיות שחק

כמו כל החוזרים נו כל החוזרים בתשובה להיות שחקנית אז א אז באמת אחרי הצבא שבוע אחרי השחרור כבר מצאתי את עצמי בדירה בתל אביב אלן בעיר הגדולה הולכת ככה לכבוש את העולם והתחלתי לימודי משחק ועבדתי במלא עבודות כדי לפרנס את עצמי ווגם בלימודי משחק השם מהר מאוד ככה הראה לי מה נכון ומה לא נכון אה לקראת סוף השנה הראשונה א התכוננו לאיזה מסיבת סיום כזו וקיבלתי טקסט לתפקיד בטקסט היו א מילים שלא היו לרוחי מילים לא נעימות בלשון מעתה. והלכתי למורה ואמרתי לו שאני לא רוצה לעשות את התפקיד הזה. אמר לי מה את לא נורמלית? זה התפקיד הראשי, התפקיד שלה יפה, התפקיד של אני לא מדברת ככה, אני לא מוציאה מילים כאלה מהפה שלי.

ואבא שלי יבוא לראות אותי נראה לך בחיים לא. ואז היה איזה ויכוח כזה אז הוא אמר לי ומה? ותסיימי לי עוד משחק תגידי לא לאודישנים. איזה שחקן אני יכול להגיד לאודישנים? אמרתי לו, אתה יודע מה? אני לא רוצה להיות שחקנית ופה זה נגמר.

וואו. בעצם אחרי שנה אחת יצאת.

כן. אה ונכשתי ללימודים של פסיכולוגיה וסוציולוגיה בבר אילן ושם ככה נחספתי למטפחות שוב מחדש. אה ובינתיים אני גרה בתל אביב אה ילדה טובה ירושלים בתוך תל אביב. זאת אומרת אף פעם לא הייתי בא אקסטרים. אני אני תמיד מרגישה שהשם שמר עליי. הוא באמת שמר עליי. נתן לי לטעום עם שמירה. אני זוכרת שהמגד שלי א מהצבא שאל אותי, הייתי במילוים, הוא שואל אותי, מה את עושה בתל אביב אין? אז אמרתי לו בשיא התמימות, אייאל, תקשיב, כשצריך אני פותקחת את האלה ושצריך אני סוגרת אותם והוא צחק. אבל זה באמת הסיפור, כי הייתי בפאבים וראיתי אנשים מאשנים סמים והכל היה לידי ואני לא נגעתי. השם ממש שמר עליי. וגם חיפשתי אהבה בתוך תל אביב.

המהממת ולא כזה מצאתי בקלות כי שוב הייתי אחרת הייתי אחרת אני חושב שתמיד מה ששמר עליי זה שהייתי מחוברת לנקודה שלי אני אומרת אדם צריך יותר כאילו יש את הסיפור הזה של להיות עם סנטר מדברים על זה המון באימון כאילו אתה צריך להיות עם הסנטר שלך זה היה לי סנטר מהבית שלי מעולם הערכים שספגתי בבית וגם השגחה פרטית מטורפת לאורך הדרך וואו וואו, מעניין. אני אני עוד חוזרת לשבת האי שעדיין ככה מהדהדת לי בראש. א המתק הזה שהרמת אותו זה קטע. כאילו מאז הפסקת בעצם לשמור שבת,

נכון?

ומתי בעצם חזרת? אחרי כמה שנים?

הפסקתי לשמור שבת אבל נגיד המשכתי להגיד קריאת שמע על אמיתה. כל הקורס קצינות בשעת תש. לא ויטרתי על זה. החיבור להשם היה אפילו יותר נוכח. איזשהו פרט ככה שחשוב לי להבין כמה זמן לקח מאז שהפסקתי לשמור שבת עד שבפועל חזרת לשמרת שבת. הפסקתי בגיל 18, חזרתי בגיל 26 שמונה שנים.

וואו וואי מטורף בתקופה הזאת הכרת את בעלך ויש לך סיפור ממש מעניין

נכון

עם בעלך ועם הבן הראשון. אז בוא נשמע איך הכרת את בעלך? טוב, בעלי זה היה ככה קצת מעסתי בכל הסיפור הזה של תל אביבים ודייטים, כי באמת הייתי לא טובה כזאת ולא לא הצלחתי להבין את המשחק הזה של תל אביב ולא הלך, פשוט לא הלך והגעתי לאיזה נקודה כזאת של א

גם באיזשהו מקום עברת לתל אביב כי רצית להיות שחקנית אבל פתאום כשכבר זה לא לא היה המטרה שלך אז פתאום ש

מה אני עושה שם אבל לא נהניתי נהניתי נהניתי מהסיפור של לחיות בער גדולה של להיות אנונימית שלא מכירים אותי כי באתי ממקום כזה שכולם מכירים את כולם. א אומרים כזה שלפעים צריך לצאת כדי לחזור לעצמך האמיתי. אז זה בדיוק זה אה חית חייתי את החיים האלה כאילו רציתי להיות תל אביבת מדליקה כזאת והייתה מלחמת לבנון השנייה הזמין אותי למילואים ואז ככה עברו לי מחשבות על כל הקטע הזה של זוגיות ומאוד רציתי בית ראיתי את כל הבחורות בבר אילן עם הכיסוי ראש וגם אני רציתי זה שאני עם ג'ינס וגופיה זה לא אומר שאני לא רוצה בית ואני לא רוצה אהבה אמיתית ואני לא רוצה נאמנות ומשפחה ודית מאוד מאוד רציתי אני גם גם גדלתי בבית בית כזה

ורציתי בית אמיתי ולא ראיתי שזה שזה קורה פשוט לפני שככה נכנסתי לתחנת רכבת התיישבתי על ספסל הייתי באיזה נקודת קצה כזאת ואין על נקודות קצה כי השם הביא אותנו אליהם כדי שככה אני אפתח את הלב

נכון

ופשוט ישבתי על ספסל עם המון כאב אמרתי לו השם די די אני לא יכולה יותר עם כל השקר הזה אני לא רוצה כלום אני רוצה אחד אמיתי שאיתו אני אבנה את הבית שלי. אין לי כוח לקשקוש לקשקושים האלה. זה לא קשור אליי בכלל. ואז אמרתי לשם, תקשיב, אני רוצה שאתה תשלח לי אותו, שאני אדע שזה ממך. פשוט התבודדתי בלי לדעת, בלי לדעת את המושגים האלה להתבודד. לא, הנשמה יודעת, הנשמה יודעת מה זה התבודד, הנשמה יודעת לבחור בחירות. נשמה היא אלוקית והיא יודעת הכל. ואז אמרתי להשם אני מחכה שאתה תביא לי את החתן שלי עד אז אני לא נפגשת עם אף אחד ווא

ויותר מזה גם לא יודעת מאיפה יצא לי המשפט הזה אמרתי השם אני יודעת שזיווגו של אדם קשה כקריאת ים סוף הייתי בת 23 הייתי בסרטים כאילו עכשיו אבל יצאתי קריאת ים סוף וביקשתי ממנו קריאת ים סוף כן מתוקת

מתוקה כן כן תודה להשם ובאמת חזרתי מהמלחמה ועבדתי אז א באיזשהיא רשת תקשורת הייתי נציגת שירות והגיע לי כוח בסוף היום שכל כך לא רציתי לקבל אותו זאת אומרת אבל הוא הגיע אליי כי השם רצה שהוא יגיע אליי והאדם הזה היה לבוש ככה שחור לבן זקן פאות דוס למהדרין עם אבא שלו שנראה אדם חילוני לגמרי ואז ככה הם התיישבו אצלי בעמדה ואני יש תוכן וזה מעניין אותי אני אומרת לו רגע אתה אתה חוזר לתשובה? אומר לי כן יואו ואז התחלתי לספר לו הרי כל אתה יודע מכירה את זה נו אתה יודע גם אני פעם שהייתי נערה שאמרתי שבת היום כבר לא אבל אתה יודע מה יש משהו אחד שמלווה אותי כל החיים מסתכל עליי אומר לי מה תראו שאין מקרה בעולם שזה

שאני ואתה עכשיו יושבים פה ומדברים זה מהשם וזה באמת מלווה אותי זה הסיפור שלי בעולם אין מקרה אין מקרה שום דבר לא סתם הכל מדויק הכל בזמן הנכון ויומיים אחר כך כך גם את הטלפון אף פעם לא נתתי לו לקוחות אבל אני לא ארחיב נתתי לו את המספר כי חשבתי שהוא קרוב משפחה של איזה של איזו חברה שלי לא משנה התקשר אחרי יומיים ושואל אותי אם אני מעוני להכיר מישהו אמרתי לו שלא מה יכול להכיר לי כבר אדם דוס אז הוא אמר לי אבל אלן אמרת לי שאין מקרה בעולם נכון ושלא סתם נפגשים אנשים אני רוצה להקח את בעלך וואה

וזה בעלי

ואז נזכרת באותה תפילה שלך וזה בעלי ו

ובעליך גם חזר בתשובה או שזה קצת סיפור שונה

זה זה תהליך סיפור התחתנו בחתונה חילונית לגמרי א אבל בי תמיד היה הניצות הזה אני זוכר שהיינו חוזרים מהים והייתי לוקחת כזה בד וקושרת תמיד בחז בתל אביב הייתי כאילו עולים מהחוף מבוגר שוב אני הייתי לוקחת את הבד כזה של הים ששמים כזה על החול והייתי קושרת אותו על הראש והייתי אומרת לאלעד יפה לי והוא צוחק עליי או שהיינו הולכים לשבת במסעדות בערב שבת והייתי אומרת לו תעשה לי קידוש לא עשה לי קידוש במסעדה כאילו בערב שבת מצחיק אבל מדהים אה זהו התחתנו וגם לגור בתל אביב ועבדנו ואיכשהו השם גלגל אותי לעבוד בעולם התקשורת. הייתי עובדת אה בערוץ טלוויזיה חילוני וראיתי את כל המה והמי וה אני הרי רציתי להיות שחקנית

חשבתי ששם האושר שלי שם שם אני וראיתי אותם כמה הם לא מאושרים כמה ועכשיו גם ראיתי אותם מאחורי הקלים עוד לפני איפור עם דמעות בטלפון עם הציפרלקס יצי רגע אלן אז מה מה קורה אני נשואה אני עובדת בטלוויזיה אני כבר אחרי תו הראשון והלב שלי ריק ריקנות מטורפת הלב כאילו צועק הצילו מאין יבוא עברי באמת וזו תחושה פנימית כי מבחוץ הכל מדהים מדהים מדהים מדהים א ואז היה יום אחד שיצאתי א מהעבודה חזרה חזרתי לבית ועצרתי והלכתי בכיכר דיזינגוב עם הראש באדמה פתאום עוצרת אותי אישה חרדית מבוגרת ככה פה כובע מעל כולה כזאתי הכל סגור סגור סגור והיא מדברת על במפטע אמריקאי כזה ושואלת אותי גטינג את יהודיה מתוקה שואלת אם אני

יהודיה אני שמרתי שבת כאילו אז אמרתי לה ברור את אמרת לי שום דבר לא ברור את אומרת תודה את יהודיה אמרתי לה תודה כאילו כזה הביחה אותי ואז התחיל לדבר שאלת אותי מה עם ילדים אם אני נשואה אז אמרתי לה כן אני נשואה מה עם ילדים היינו נשואים שנה וחצי אז אמרתי לה שעדיין אין אבל בסדר אז היא אומרת לי תקשיבי אומר לך כך נשמה מאוד מיוחדת וגבוהה אבל נשמה את רוצה אמא שומרת שבת שומרת כשרות שומרת טהרת המשפחה אמרת את זה בצורה מאוד ברורה מסתכלת עליה מה את רוצה ממני

מאיפה נחתת פתאום מח

מאיפה נחת ואז היא שואלת אותי ותגיד לי בעליך איזה עדה הוא אז אני אומרת למרוקאי או מרוקאים זה טוב זה זורם מהר להם זה זורם בדם לא הבנתי מה היא רוצה ממני והיא ביקשה ממני את הטלפון הייתה מתקשרת פעם בשבועיים שלוש לשאול אותי מה נשמע צדיקה שלי נו מה קורה התקדמת נו שבת נו זה יום אחד היא גם היא מתקשרת אליי ואומרת לי אלן בואי ניפגש אני רוצה להביא לך ספר אמרתי לה יש לי מלא ספר ספרים בבית לא לא מתעקשת אנחנו נפ פגשות ואז אני מנסה להוציא כסף מהכספומט ולא מצליחה. לא יודעת למה. לא שלא היה, פשוט לא הצליח. ואז אומרת לי מה כסף? מה קשור? לא צריך. נותנת לי ספר ואומרת לי, את תזכי את הרבים ממש אומרת לי, "את תזכי את

הרבים עם הספר הזה." נותנת לי את הספר גן האמונה של הרב הרוש. כולי תל אביבי, ג'ינסים, גופיות, נכנסת לבית עם הספר ביד, מנסה לקרוא, לא מדבר אליי כלום. הוא שמה את הספר בצד מקצרת. הייתי בדיקי שלי, אמרתי, הפתרון לדיקי זה טיול ארוך בחול. ידעתי לשכנע את בעלי, לוקחים חופשה גם אני וגם הוא מהעבודה בטלוויזיה נוסעים מחודשיים בתאילנד. ברוך השם קודם כל בתאילנד היה לי עירורי תשובה לגבי הכשרות ממש.

בסדר? אז אכלת הכל.

לא בחיים. לא לא לא. אני ספרדיה בחיים. לא הגעתי בחזיר, לא בשרמס. אוי ויבוא. כאילו גם בבית שלי זה זה יש דברים שהם קו אדום

יפה

אבל כן אכלתי במסעדות שמגישים בהם חזיר

כן

ולצערי גם הג כאילו גם עבדתי במסעדות כאלה אבל אני לא בקיצור א נסענו לטיול הזה בתאילנד ושם כבר היו לי עירורי תשובה על הכשרות והייתי מקה המון מכל מיני ריכות של אכסה ורואה את הפסלים האלה ששמים להם קוקה-קולה וזה עושה לי מה זה מה זה כאילו פשוט ורק רציתי לחזור לארץ בשעה מסוים והגענו לפה וגיליתי שאני בהריון.

וואו, ברוך השם.

ישתבח יפה.

כן, איזה כיף.

וואו.

וברוך השם הריון ואני מתרגשת ובעלי מתרגש וככה מתחילה ככה לדמיין את עצמי אמא ולטף את הבטן שעדיין לא קיימת. א עד שאנחנו מגיעים לחודש רביעי. סקירת מערכות ראשונה. אני ובעלי נכנסים לחדר, בעלי פותח את המצלמה, לצלם את הבדיקה. שתינו כאלה אנשי מדיה. והרופא אומר לבעלי לסגור את המצלמה. וממני הוא מבקש ללכת לשתות ולחזור שוב לבדיקה. וכשאני יוצאת מהדלת אני מבינה שמשהו הולך להשתנות. שותה מים. ולפני שאני פותחת את הדלת ונכנסת שוב אני נעצרת ומדברת עם השם. יש כאילו כל אדם כמה שיחות כאלה משמעותיות מאוד עם השם יתברך שהוא זוכר אותם

נכון

אז באמת נעצרתי ואמרתי להשם טוב השם תקשיב לא משנה מה הרופא אומר לי עכשיו אם התינוק בסדר לא בסדר אני חוזרת לשמור שבת

וואו

אני פשוט מבינה

מדהימה

שלא אני מנהלת את העולם הזה פשוט כאילו בום נחת לי בום כאילו זהו הרופא בודק ואומר א שהעובר א שהלב שלו במצב ממש ממש לא טוב ואין מצב שהוא יוולד חי ואולי הוא חייה כמה כמה שעות וחבל על כל דקה שאני מבזבזת ופשוט צריכה לסיים את העירן הזה כמה שיותר מהר ואני בהלם אני רוצת האדמה נשמטת מתחת לרגליים לא היה לי ברור מהרגע הראשון שאני לא מפילה לא אני לא דוסית זה לא הסיפור

הרופאים אומרים הרופאים אומרים הרופאים הם הם יודעים זה זה גם הקולות ששמעתי מסביב

כן

אבל א משהו בי הרגיש שאני לא מסוגלת

שאת ממשיכה עם הריון

שאני לא יכולה לקבל החלטה כזאת בכלל מה לעשות פשוט השתי את ההחלטה בסוף הייתי בוועדה להפסקת הריון היה לי כבר א א א כי כל החתימות לעבור את התהליך הזה וברוך השם מחרתי שלו ואז היה פשוט

מרם לך לעזור למחור שלו

אחרי שכמה רופאים כי אני הסתם לא הלכתי מרק לרופא אחד אלא

נכון תודה על החידוד הייתי אצל חמישה רופאים ביממה קיבלתי מסמך מרופא ש שזה מום קטסטרופלי שלא בר תיקון ממש אמרתי גם לרופאים תקשיבו אני מוכנה לגדל ילד לא בריא הכל בסדר אני רק רוצה אותו רק תגידו לי ש

וואי איזה לא אין מצב אין מצב וזה כאילו כל רופא אומר יותר ויותר ויותר חמור ויותר גרוע

אז מה גרה לך להחליט שכן

לא לא החלטתי שכן פשוט החלטתי לשתף פעולה עם המציאות ברמה כזאת שאני חיה היום

כי הבנתי

את מוחה גם שזה רעיון ראשון שאתה לא יודע מי נגד מה את לא מבינה מה זה רופאים כאילו בהתחלה הרופאים זה נראה לך משהו כזה קדוש כל שהם אומרים זה

נכון וזה באמת היה שלב שבעלי אמר לי מאמי בואי נעשה הפסקת הריון 10ה ילדים עליי, הסתכלתי עליו, אמרתי כאילו צחקתי אמרתי, איזה 10 ילדים, בינתיים, ילד אחד לא קורה. על מה אתה מדבר? כאילו פשוט הבנתי

שלא ששום דבר לא תלוי בנו. כאילו הכל הרבה תלוי. יש לנו הרבה הרבה אחריות החיים שלנו, אבל שיש משהו שהוא גדול מאיתנו וזו העוונה מאוד מאוד חזקה.

פשוט הרגשתי שהשם עוטף אותי בתוך הניסיון הזה. פשוט זה היה טריגר. להוציא את כל האמונה וכל האור. פשוט חזרתי בתשובה. הכל שבת, תפילות כל היום, תהילים הפרשות חלה, את מועץ.

את תעיד במסע הזה לבד גם של ההחלטה שאת ממשיכה את ההריון או שגם בעלך רצה מותמך וגם בהחלטה שלה לחזור בתשובה? כאילו פתאום בבת אחת את לוקחת לעצמך צניעות, כשרות, שבת, זה סגה. איך מה איך מקבלים את זה? איך בעליך מקבל את זה? את הסיפור עם ההריון בעלי פשוט הבין שזה מה יש.

אוקיי?

וזה זה מדהים כי זה נקודות הטוב שלו א לכבד אותי, לכבד את הגוף שלי. הוא פשוט הבין שגם אמרתי לו, "מי, זה בתוכי."

כן. כן.

ווזה פשוט זו ההשגחה הפרטית שהייתה שם. משהו שם ז כי הוא זרם לא זרם כי היו ימים שגם הייתי נאמדת מול הקדוש ברוך הוא והייתי אומרת לו השם אם ההריון הזה אם אם זה לא יעבוד תסיים את זה אתה לא אני תסיים את זה אתה זה גדול עליי יש דברים שהם גדולים ממזה

היו ימים שאלה היו התפילות שלי

וובתוך כל זה אני עובדת בערוץ טלוויזיה חילוני וכל החברות יודעות בתוך מה אני נמצאת והיו גם אמירות ות של מה נראה לך. היה שלב שהתחלתי לעבור עם חצאית לעבודה ואז מישהי אמרה לי א תגידי מה נראה לך שחצאית תציל את המצב? אני לא עשיתי הסכמים עם השם. אני לא אמרתי לו תיתן לי ואז אני אחזור בתשובה. הרעידת אדמה הזאת פשוט שמה אותי על מקומי.

כן היה לי כן היה לי הסכם עם השם

ש הייתי הולכת ככה עם הבטן שגדלה הייתי הולכת לבית כנסת בימי שישי. בעליה נשאר בבית והייתי חוזרת וכשהייתי חוזרת מבית כנסת הייתי מרגישה שממש מלאכים מלוים אותי והיו לי דיבורים מהזה מתוקים עם השם ואמרתי להשם תקשיב אבא אני יודעת שיש לי כוח בעולם הזה והכוח שלי זה כוח הדיבור אני מדברת טוב אני באמת מאז שאני ילדה הייתי אוהבת לשמוע נאומים בכנסת זה הסיפור שלי זה הכלי שלי לדבר ואני עובדת בטלוויזיה ואני יודעת יודעת שניסיון שניסיון יש לו פוטנציאל לנס. בכל ניסיון מסתתר נס. ובבקשה תעשה לי נס ואני אהפוך אותו לנס מתנוסס. אני אספר לכל העולם לכל העולם

שאתה רופא כל בשר ומפלי לעשות. זה גם הברכה הראשונה שקיבלתי לעצמי ממש. רופא כל בשר. אני מבטיחה לך אבא ל לנהג מונית, לאחות בקופת חולים, לכולם, לחברות שלי, לכולם, לכולם, לכולם ואז אני מגיעה עכשיו מלא דיבורים כאלה ואז אני יום אחד מגיעה לעבודה בטלוויזיה והמנהלת שלי, המנהלת תוכן, אומרת לי, "לנה, תקשיבי, אם העיריון שלך שורד ונולד ילד, את מקבלת אייטם, מקבלת תוכנית, ת סבבה, סגור וא התחלתי ללכת עם הירן להגיד, "שם אייטם בטלוויזיה, אני אשב בערוץ 10 ואני אדבר עליך. בבקשה וההריון לא היה כזה חלק לאורך הדרך אפילו בחולש שביעי אמרו לי להפיל שוב זה סיפור ארוך

והגעתי ללידה שמתי מלא נרות בחדר לידה באמת הפכתי להיות ממה לבבא סלי שמעון בר יוחאי לרבי מאיר בענס לאמא רחל לרבי נחמן בכלל גם כל ההריון הייתי ממלמלת פסוקים כאילו לא זכרתי שום פרק בעל פה אז זה נה נה נחמן אין יאוש בעולם כלל שיר אמרסרים ממש כאילו משוגעת אה שמעתי שלושה שירים בריפיט זה שיר למעלות העיניה אל ההרים היקע של שולי רנד וכל השערים נלו חוץ משער הדמעות וזה היו עשירי לידה שלי ואחרי הידה ארוכה התינוק נולד

עם אדום ובוכה כנגד כל התחזיות ואני בהריון בלידה שמתי כיסוי ראש כדי לקרוא תהילים והתינוק נולד ד אדום ובוכה לוקחים אותו ישר א לטיפול נמר רץ לבדוק מה קורה עם הלב וובינתיים בעלי אומר לי תראה איזה יופי הוא נולד הוא ידע הוא בוכה כן כנגד כל התחזיות

ואז הוא מתחיל לדבר איתי על זה שעוד מעט תבוא המשפחה שלו לבקר וחברים כי הוא הודיע לכולם שהילד נולד והוא מתחיל לדבר איתי על הכיסוי ראש מסתכל עליי ואומר לי מאמי מה תורידי אמרתי לו את מה את מה שיש לך הראש כזה לא אומר לי אבל מאמי יפה שלי שבת אני מבין כשרות אני מבין חצאית אני מבין הכל אני מבין אבל כיסוי מה קשור המטפחת הזאת עכשיו אל תעשי לי את זה והסתכלתי עליו במבט מתחנן ואמרתי לו תקשיב אלד אה והוא גם אומר לי והנה והתינוק נולד והוא אדום ובוכה הכל טוב יאללה תורידי אמרתי לו לא לא בגלל שהוא נולד אדום דון ובוכה זה הקורבן תודה שלי לבורא עולם איך אני יכולה להגיד לו תודה מסתכל עליי

וואי

ואז הוא אומר לי נו והוא מנסה עוד לשחר אותי וחוץ מזה אני מרגישה שזה שומר לנו עליי זה ישמור לנו על הילד ומאז אני עם הכיסוי ראש והיו ימים שהוא היינו הולכים ברחוב בהתחלה והוא היה מנסה להוריד לי כי הוא לא הבין זה כמו שמושכים בצמה הוא היה מושך לי בכיסוי באמצע הרחוב

היה מצחיק פשוט

לא פשוט אבל ברוך השם שם על הדרך הזאת איזו דרך איזה תהליך איזה באמת זה מדהים שמסתכלים על סיפור בדיעבד זה זה כל כך בונה וזה כל כך סיפור של אמת כ כי נבנים ביחד

אז הוא לא ניסה להגיד לך לנסות לשכנע אותך או שפשוט קיבל את זה

הוא קיבל את זה בשע הוא כי הנקודה של השורש לא הבינה תמיד אמרתי לו אם סבא של אם סבתא שלך עכשיו הייתה חיה הסבתא המרוקאית סבתא מזל מה הייתה אומרת על הכיסוי הייתה גיה בי נכון אז אני כמו סבתא גם אבא שלי היה אומר לי דברים על הכיסוי. אז אמרתי לו, "אבא, איך אמא שלך הייתה? היא הייתה עם כיסוי, נכון? אז אני אני מחזירה התרה ליושנה, אני כמו הסבתות. אז זה כאילו כזה קצת הרגיע את העניינים."

כן.

מה קורה ביניכם עכשיו? עד 15 שנה בתשובה, בתהליך, כולנו בתהליך. ומה קורה עם בעלך?

בעלי א ברוך השם א הוא הוא לא נראה דוס. הוא עם כובע

וזה לא משנה גם איך כב זה יפה. זה

אנחנו לא נותנים ציונים. אני כבר לא מזמן לא שם ברור שזה

זה לא מפריע לך

אז אני אני אספר על זה היו לי מלא שיחות עם הרב שלי אי שוב מתנה והרב כל הזמן היה אומר לי בעלך הוא אחד הצדיקים אנחנו גרים בקהילה של חוזרים בתשובה

ולא הבנתי על מה הוא מדבר כל הבחורים חוזרים בתשובה בקהילה טעות עניינים תפילות שלוש פעמים ביום ובעלי עובד בטלוויזיה עם הג'ינסים שלו כאילו מה וכל הזמן אמר לי בעלך הוא אחד הצדיקים בקהילה ולא הבנתי על מה הוא מדבר

עד ש

עד שאני הבנתי ובגדול היום אמרתי לו את זה בבוקר

שמה

שהוא אחד הצדיקים

כי מה גרם לך להבין את זה

כי הבנתי שברור שלחיצוניות יש משקל ויש תפקיד אני בחרתי בצניעות מאוד מהר

זה לא רק החיצוניות כן זה שבת וגם יש ילדים זה טהרת המשפחה

אז אז תהרת המשפחה כן א ברור אוקיי זה כן אז אז הוא כן הואזה לא רק חיצוניות

הוא זר איתי בשבת והכל אז היו כמה שנים ש שהיה לנו רק כאילו את הגדול לקח לי גם כמה שנים להיכנס להריון שוב וגם זה מושגח בטירוף

א וגם הבן שלי אני רוצה להסכ לספר את זה שהגדול שלי עבר לי תוח לב

בגיל שבועיים זה לא א הנה הוא נולד נס גמור ווא הניסים של השם הם דרך הטבע

נכון

והוא עבר ניתוח לב פתוח שעה בן שבועיים

וואי איזה

וכזה קטנטן לא זה לא וואו את יודעת למה מורן כשאתה מבין שאתה בסיפור וזה סיפור טוב אז אתה מבין שזה הדרך מיציאת מצרים שלי

וכשהוא היה מחובר את כל המכונות אני אמרתי להשם תודה תודה השם אמרו לי הרופאים אמרו לי שיש סיכוי שהוא חיה יש ניתוח

הנה מתקנים לו את הלב הכל הכל טוב, הכל טוב. וגם זה גידל אותי באמונה, כי היו הרבה שאמרו ובאו ואמרו לי, "אבל מה הנס? הנה הרופאים צדקו. נס זה איך שאני מוכרת לספר את הנס."

נכון. נכון.

יש אנשים שלא מכירים בשום נס. נס זה כל רגע. איך אבא שלי תמיד אומר? לא צריך לגוג יום הולדת. כל יום הולדת שאנחנו, כל יום שאנחנו חיים זה יום הולדת. וזה כנראה חדר לי פנימה. אז אני קופצת לבעלי. אז באמת ככה אנחנו עם ילד אחד בבית אני אה כבר נרד במראה דוסי בעלי עם המראה שלו הבן כבר עובר חלה ככיפה ציציות פאות הולכים ברחובות מה קשור היה בילד שלו פעם אחת מישהו חשב שבעלי חטף ילד הוא שאל את הילד אם זה אבא שלו באמת ו

והילד מוכן ללכת ככה כאילו שהוא רואה את אבא שלו בצורה שונה הוא גם היה שואל את אבא אבא למה אתה לא עם כיפה אז בא לי אומר לו א מאמי שלי איך אני מקנה בך שיש בך יש לך כיפה שאתה זוכה ללמוד בגן כזה תתפלל עליי זה זה הייתה התשובה של בעלי זה קש זה קשה לי

כלומר הוא מבחינתו כן רוצה להתקדם כי תשובה כזאת לילד זה מראה שכן רגע איפה הכיוון שלך

נכון אז היה העניין אני אני כאילו הייתי ערוץ דברות אישי בתוך הבית אני דאגתי להראות לבעלי את היופי של התורה לשבור לו את כל הדעות הקדומות שאנשים דתיים הם אנשים עניים, שאנשים דתיים הם לא משכילים ואז כאילו נגיד אפילו דאגתי שאני אלך למסעדות כאלה יוקרה של כזה מחפוץ כזה כדי שראה אנשים שיושבים שם והם נראים טוב אתה תראה הנה חרדי תראה איזה יופי איזה ש סתם כאילו ניסיתי להראות לו שאפשר גם לחבר

גשם ורוח כאילו שזה ביחד

ו ואז למליתי אצלך חלב בולטון וקיבלת ככה את כל הכלים שהחסידות אותי וגם היו לי הה לי עניין שאמרתי אני קונה דקות של שמירת שבת

אישה חכמה זה אומות ש מצבים שאמרתי קודם כל אני עושה את החלות הכי טובות בעולם ואני לא אני לא כזאת ממש עובדת בלחבב את השבת על בעלי הוא עושה את ההחלות הכי טובות הוא עושה שיהיה נעים בבית לא רבה איתו בשבת אין מצב בשבת אני אישה חמודה מאמה זה היה מצחיק הלו כל מיני בקשות כאלה אלה חמודות אז הייתי אומרת לו אין בעיה נגיד שאני אכין לו משהו אין בעיה אני מכינה את הכמה דקות בלי בלי הטלפון ואז אמרתי השם תראה בעלי שומר כמה דקות שבת השם תראה בעלי שומר ממש כאילו לראות את הטוב וזה זה אני אני אשקר אם אני אגיד שזה היה קל בכיתי המון

והיה לי קשה וכל הזמן כאילו להיות בעולם שחוזרים לתשובה שבעלי נראה ככה ואני אבל אבל המשפט הזה של הרב שלי בא לך צדיק הוא לראות את הנקודות הטובות והיום אני לומדת לעשות את זה עם הילדים שלי כמה ילדים יש לך עכשיו

חמישה חמישה שיו ברי

ובדרך ניסית לגמרי נסעתי לך להתפלל בקבר אחל עם אותה אישה מדיזינגור

אה וואו מדהים

ולהתפלל ולבכות שם על הבית היהודי שלי ובדרך הזו אה הייתה איתנו עוד אישה והם כבר דאגו לשלוח אותי ואת בעלי לסמינר של ערכים ושם הייתי בטוחה שהיא דלק האור אמיתי שהוא כאילו זהו שומר שבת והוא גם לא שמר שבת בתוך הסמינר ופחיתי בצד תיזה עבוד ובא אליי מישהי אחת הרבנות אמר לי אלן די משחררי ואז הגענו וזה ובאמת אחרי חמש שנים הגענו לקהילה ואז הוא הכיר את הרב והכיר את החסידות ופתאום שמע א ניגונים אה ומשהו שם ככה התחבר לו בשכל והרי השכל של סמינר הערכים עם הניגונים של חבד עם דיבורים על רבי נחמן כאילו להיות יהודי כזה שלם הכל ביחד זה משהו שם נדלק ובעלי היום הוא הוא שליח לכל דבר הוא הוא ערוץ התברות מעלך בעולם אלא

נקרא אני שומעת שעברת קברת דרך מטורפת גם עם הנס שהבן שלך כל מה שהוא עבר וגם עם בעלך שזה מורכבות על מורכבות בכלל זוגיות זה משהו שהוא מורכב כן אז הלכת קמה וכמה שיש איזשהו פר א בין הזוגות שוב יכול להיות שזה פער חיצוני אבל ובפנימיות שניכם רוצים למשוך על אותו מקום באותו כיוון אבל עדיין יש שמה איזשהו פר אמ שנראה לנו לעין לפחות והכי מעניין לשמוע מה השיעורים התובנות שלך מכל מה שעברת אז תובנה ראשונה היא כמו שאמרתי בתחיית הרעיון שאין מקרה בעולם שהשם מדייק והוא מדויק על הפרטים הכי הכי קטנים וגם וגם כל הדרך עם באה לי. מה למדתי? לא להסתכל על הבנות שלי עכשיו, על התלמידות שלי. לא, זה לא מעניין אותי עכשיו אם

אם לובשות ג'ינס או חצאית, זה לא הסיפור. אני למדתי שאני מסתכל על הנשמה של בעלי. הוא נשמה יהודית. אני לא יותר ממנו. למה? כי אני שמה מטפחת. מי יודע מי יותר? אנחנו לא מבינים בכלום. אנחנו לא מבינים בנשמות.

וזה השיעור. ולראות את התלמידות שלי ולראות איזה אור ענק הם בעולם הזה והן אור ענק וזה מדליק אותי כל פעם מחדש לראות אותן הן מדליקות אותי מחדש אני אומרת לנתן הרבניות שלי זה זה פשוט כאילו עד כדי כך שהגעתי לאולפנה בבני ברק ובאמת אמורות מסבי הן חרדיות ואני החוזרת בתשובה עם בעלי המתוק שגם הוא עושה הפצות אנחנו גרים בלב רמתגן מבחירה לגור בסביבה שהיא סביבה מעורבת ואנחנו מסמינים את השכנים לשבת ואת האנשים מהטלוויזיה שהוא עובד לשבת ואנשים ואני אומרת לך שעכשיו אני מלמדת שיעורי תורה אנשים שמגיעות לשיעור הם נשים מהרחוב א זאת זאת מהקונדיטוריה זאת מהרחוב שעזרה לי מעגלה שנראית קפלניסטית בסוף כשאת רואה באדם את הנשמה שלו

זו נקודת החיבור והלוואי ועם ישראל ידע להוריד את כל המסכות, את כל הקליפות ולראות נשמות. אין דבר כזה דתלשים, אין דבר כזה חרדלי, דתי, לאומי, חרדי. אנחנו נשמות, אנחנו ילדים של מלך. והגיע הזמן שנבין כמה אור יש בנו ולעשה את התפקיד שלנו בעולם, להיות אור לגויים. אתמול, א בשיעור שמסרתי, אמרתי לנשים, אנחנו צריכות להרגיש ראויות. ולהרגיש ראויה זה לדעת את האור שבך. ועם ישראל צריך להבין כבר שהוא ראוי לגאולה והוא ראוי להיות אור לגויים. ונראה לי שאנחנו כבר כבר שם.

כבר שם וזהו.