השבוי יצחק נגרקר מספר שלב אחרי שלב על החיים בשבי

לצאת מהשבי זה לצאת מעבדות בחירות. יצחק נגר כרגיבור ישראל. שמונה חודשים ישבת בשוי הסורי. ידוע שהשבי הסורי זה השבי הקשה ביותר. העינויים, הלוחמה הפסיכולוגית. ואיך זה להתחיל את הרעיון דווקא ממקום כזה שבחר במקום כזה. חלק מהטראומה. בכל אופן שאני רואה את המקומות הסגורים האלה זה קשה. אה אבל עוברים את זה. אין מה אין מה לעשות חלק מחיינה ספר לי על ה כניסה לשבי בעצם תראה לירן שמני לאוקטובר נלקחתי לשבי א הלילה הראשון העברתי במתכל הסורי והשאלות כמובן א שמונה חיילים שומרים עליי מסביב יושב חוקר סורי א מדבר עברית צחה אה לא אה הופטעתם הופטי מאוד מאוד הופטי מתברר שהוא היה אחד מה מאחד הכפרים הישראלים פה כן אה

ושואל לשמי דרגה יחידה ואני אומר לו אני שיריונר מסתכל עליי משתומם אומר אתה משקר אני אומר לו באמת אני לא משקר אני שיריונר של חטיבה 188 כך וכך אז מה זה הסרבה לזה כן כן לבשתי את הסרב טנקיסטים אומר לו זה של ה טנקיסטים זה של טנקיסט אומר וואלה אתה יודע מה חשבנו אותך על טייס אם ידענו שאתה לא טייס היינו מחסלים אותך אמר לא אנחנו צריכים אנחנו לא צריכים טנקיסטים אנחנו צריכים טייסים כמובן מאוד נעלפתי ונתתי איזה חיוך כזה קטן זאת אומרת אתה הגעת לשבי בטעות היית אמור אמור להרג שמה בדיוק והם היו בטוחים שאתה טייס אז הגעת ממש בטעות נס הוראה מפורשת של שר ההגנה סורי הייתה א להרוג חיילים פשוטים ולקחת טייסים רק

טייסים לשבי תאר לי את השעות הראשונות בשבי אה אני יושב מול החוקר אסורי כמובן שהוא שואל את השאלות ה השאלה החמישית היא זו שהצילה אותי לשאול אה אה אה איזו מפלגה אתה מזדה? אז אני אומר לו צ אור שילוי כזה עניינים אז אני אומר לו אני עם שולם אתלונים מפלגת רץ כך וכך אומר יפה ומדתך רק ככה על חדש דיום אני אמר לו גם כן אני מת עליהם אני אוהב רק כך מפלגה ערבית רק כך כן בדיוק עד זה אומר אה יפה אז כל הכבוד הזאת אתה אחד משלנו אני שומע את האחד משלנו אז באותו רגע החלטתי שאני 180 מעלות בצד השני כמובן ואז ש היו שמועות אז היו מדברים על זה היו נפלים בשבי הימים הראשונים היום הראשון הוא החשוב ביותר אם לא הרגו אותך זה

בסדר הייתי רעב יומיים לא אכלתי הייתי צריך אוכל וביקשתי אוכל מביאים לאיזה טס נחושת בצורת אליפסה יפה כזאת עוף מהודה שלם בפנים חמוצים תנון תפדל תוכל אני מתחיל לאכול אבל השמונה סורים ששומרים עליי כנראה חודשים לא אכלו עוף חסרו לי את כל העוף פיצו אותי הביאו לי לפה אסור. הטעם הזה נשאר לי עד היום. דרך אגב, זה לפה הכי טובה שאכלתי. היית רעב? הייתי רעב. חטפתי מקוד כאשר לקחו אותי מהמטכל הסורי, כן? אה לכיוון אה בית חולים. כן. אז הוציאו אותי החוצה ו חטאתי אגרופים, צרקו אותי מקצה לקצה ו בעיתות אגרופים קשרו אותי בצורה כזאת שהרגשתי את החוטים ממש שמגיעים עד לורידים כן וזרקו אותי לאיזה משאית ואנחנו נוסעים בתוך

איזו עיר אני שומע את הכל מני טרילרים סירנות עניינים אני יודע שאני נמצא בתוך זה עיר גדולה כיצולות העיניים ובש בשלב כלשהו התחלתי להריח תרופות ואז כשאני מריח את התרופות ופתאום המשאית הזאת עוצרת שורפים אותי החוצה זורקים אותי לאיזה סרט נקשהו אני מתגלגל מתגלגל מישהו תופס את הרגל שלי היית פצוע כן הייתי פצוע ואני מרגיש משהו רטוב ב ברגל אחרי זה אני ממשיך להתגלגל כן וחוטף איזה סריקה בישבן וככה בצורה כזאת אחר כך התחיל כל הנושא הזה של חקירות האינטנסיביות במתכל הסורי ושמה אתה שומע טבריה חלס אקה חלס באר שבע חלס תל אביב חלס תסביר לנו מה זה אומר אה אין תל אביב באר שבע נכבשה אנחנו מדברים מלחמת יום הכיפורים

ובעצם אתה כחייל שנשבע ורואה את כל המטוסים הישראלים נופלים בדרך ואתה רואה את החיילים הישראליים שדינת צרה לא קיימת האמנת שמדינת ישראל לא קיימת לא קיימת בהחלט כי ראית את המציאות ראיתי את המציאות שהם נכנסים פנימה ומה עובר לך בגוף שאתה שומע דבר כזה יודע כי תראה אני בעצמי השלמתי עם המוות שלי אין מה לעשות עדיף לא לראות שהמשפחה שלך נרגה עדיף שיחסלו אותי וזהו הייתי עם גבס הגבס הכל מסריח גם כן אחרי חמישה חודשים אבל לפני כן כן, הייתי שומע את הצעקות והצרחות של החבר'ה שלנו שעוברים מנועים. הייתי עיניים קשורות, ידיים קשורות בתוך איזה חדר עם עוד איזה כמה חבר'ה כי אני מה אני עשיתי את ה את הקפיה לקחתי והורדתי

כמה שכבות אז יכולתי לראות את הצלליות אז ראיתי אני נמצא עם איזה 10ה חבר'ה בתוך החדר הזה ואיזה סוער איזה חייל סורי כמובן מסתובב מסתובב עניינים וזה פעם אחד לקחו אותי לחדר חקירות מתוך כל השבועיים האלה כאשר הכניסו אותי בתוך בתוך הזה חדר א א חדר עם כל מיני מכשירים צמגים שחציהם קבורים באדמה, חצי מולטים החוצה אה נקודות חשמל ומים וכל מיני מקומות כאלה. אני יושב מול החוקר אסורי שואל לשמי דרגה יחידה עוד פעם אותו דבר אני חוזר על זה גדע את גד אתה שקרן שקרן וכל פעם איזה ספירה אגרו ביתה וליתר ביטחון פעם אחת לקחו אותי אחרי תוך כדי השאלות לקחו אותי לאיזה צמיג שחציו קבור באדמה חציו בול בולט את החוצה ומשחילים

אותי פנימה עם שתי הרגליים בפנים את הראש בפנים אני חובק את הצמיג צורי אחד מטפל לי בכף רגל ימין ופלקות עם הסיה הס מטפל זה נותן מכות כן טפל לא מטפלטובחים רגל שנייה לא היה הרבה כן לא היה הרבה מה לעשות אה כך שהיה הייתה עם גבס כבר ושני אסורים נוספים מטפלים בשתי כפות הידיים בפלקות עם הסיה עם העלת שוטים הזאת וסורי רביעי מטפלים בגבים מכות כן, עם א צינור גומי שבטח הוא מוצרל שרשרת ברזל. ככה התעלפתי כמה פעמים כבר לא הרגשתי את עצמי יותר והם ראו שאין למה לקחת לבקש ממני זאת אומרת לשאול אותי יותר כי אני סך הכל שריון נר פשוט לא יש מודיעין לא שום דבר אחרי השבועיים האלו לקחו אותנו לחורשת הזיתים המפורסמת של דמסק

ושמה העיתונות העולמית עשתה לנו את התמונה הגדולה הזאת ופרסמו הנה תפס אנחנו הרבה שבועים, עניינים, כל הדברים לא אמרו לנו שצהל נמצא 35 קמ א 35 קילומטר מדמסק כן אז א חטפנו גם שמה תוך כדי כך ואחרי השבועים האלו לקחו לנו כלל על מעשה בדמסק ושמה החרה המסכת של התעללות בפני עצמה היינו 30 חבר'ה בתוך החדר חדר מאופש די חשוך גודל של שמונה על ארבע איזה שני חרחי חלונות כאלה עם סורגים וזהו ושירותים מול קליה זה ל30 חבר'ה וזה היה סיוד כן וכל ערב היו נכנסים סוערים א כל סוער לפי אכזריות שלו נתנו לו שם היה אחד שקראנו לו הארס כשמו כנו זה היה נכנס פנימה עם עלת שוטרים כזאת והיינו צריכים להוציא את שתי כפות הידיים ועם כל

השנאה הזאת שלו, עיניים הרושפות, 10 מכות ביד הזאת, 10 מכות ביד הזאת, הידיים היו מתייבשות בחוץ למזלנו ירת שלג, איך שיכולנו לקחת את הכפות הידיים ולהניח על הקירות הקרים. היה אחד שקראנו לו אבו חליל. אבו חליל הזה זה אבא של חליל. כן. כן. היו לנו חבר'ה שידוע ערבית. זה היה נכנס פנימה והיה עוד הולך עם החיוך הזה הטיפשי שלו והיה מחטיף סתירה לחייל ישראלי אומר ארבצתי לחייל ישראלי עכשיו היה אחד שכאן הוא הפלסטינאי מה מתברר שזה ברח מאקו ב-48 ולצערנו הרב היה גר במחנה פליטים בדמסק והיה נכנס פנימה ועם כל העוצמה שלו כן אגרוף על הפרצוף עם נעל צבאית סליחה נכנס עם נעל צבאית ועם כל השנאה שלו על הפרצוף של החייל. וואו.

ככה בצורה כזאת היה עובר לנו. היה אחד שקראנו לו הגמל כשמו כן הוא כזה ענק. היה תופס חייל יצאל עם הממוצא מטר 70 מטר 80 מניף אותו למעלה והיה משליך. ככה העברו. כמה זמן בתוך החדר הזה? א בתוך החדר הזה היינו חמישה חודשים בחדר חושך. זאת אומרת אה ללא בלי לראות אוריום. אה הביחד עזר לכם. כן בהחלט. אחד היה עוזר לשני והיה לנו בתוך הכלא עצמו גם רב בני מזוז ועשה לנו את החגים ותמיד היה מעותן בתאריכים למרות שהיינו מאבדים תאריכים אבל הוא היה פדנן והיה עושה את התפילות וחיינו ככה אני בכל אופן מצאתי לעצמי כל מיני תחביבים אחד התחביבים שהיה לי זה להכין מסבחות מסבחה עכשיו מטבחה סטנדרטית היא כמה 30 משהו חרוזים כן

ארוחת ערב ובוקר היינו מביאים זיתים הייתי אוסף את החרצנים יושב ככה על הקיר כזאת ככה כזה כן מחוספס והייתי משיף צד אחד משיף צד שני הייתי לוקח קש ממתרתי הקש היה לנו בתוך החדר מוציא את הגלין לוקח חוטים מהמגבות המסליחות שהיו לנו בתוך החדר והייתי משחיל פנימה. הכנתי מטבחה בקוטר של מטר וחצי, משהו ענק. כן. ו הייתי סופר ככה הזמן שלי היה עובר בין מכות למכות. בעיקר בשעות הלילה היינו חוטפים הרבה מכות. מקלחת. מה פתאום? אין דבר כזה. אני הייתי פצוע. כל הראש שלי היה מלא בדם א שהתייבש. מה הייתי עושה? הייתי יושב ומג מנקה את מנקה את עצמי. מהאדם הקרו שהיה לי בתוך הפנים בגוף זה כמה זמן בלי מקלחת זה חודשיים וחצי

וואו כמובן שכאשר היו נכנסים כל מיני חבר'ה פנימה חדשים מהלשוי היינו חושדים בהם שמה אלה שטינקרים של הסורים עניינים הסורים השחילו אותם וזה אז היינו מאוד נזרים אז היינו שואלים כל אחד שאלות מאיפה אתה מאיזה יחידה כל מיני זיהויים כאלה איפה אתה גר באיזו עירק כדי לדעת עכשיו עכשיו אם מגיע למשל איזה שיריונר אז היו שולחים את השיריונר הזה אליי כדי שאני אבדוק אותו אני אני אחקור אותו כן הרגע המכונן בשבילי היה כאשר לקחו אותנו אחרי חמישה חודשים כן חודשיים וחצי מקלחת אחר כך כמובן בתוך החדר ואחרי חמישה חודשים מוצאים אותנו החוצה לוקחים אותנו למקלחות ומחזירים ככה עם כפיות עם ה כמובן השקים השחורים האלה כאילו נדון

למוות ופתאום כאשר אנחנו חוזרים אין תעשה כזה מה קרה א ש אנחנו רואים את העצירים הסורים א א מכניסים לנו מסרונים לבנים בתוך החדר עד אז ישנו על שמחות הצביות האלה הסקבין סקאבין ועכשיו פתאום מכניסים לנו מסרונים נים לבנים וואלה תנאים דלוקסוס בשבילנו כמובן ואז כאשר אנחנו נכנסים פנימה אה אנחנו רואים שעוד מישהו מתוף אלינו עכשיו הבחור הזה א עובר מאחד לאחד חוקרים אותו ו לא יודעים פתאום הוא אומר אני שריונר אני שריונר שנתפסתי כ אז פתאום שלו שלחו אותו אליי אני שיריונר אני מתחיל לחקור אותו אני שואל אותו אני מסתכל עליו אני רואה את אותה פציעה קרועה בבטן קרוע ביד אני שואל אותו תגיד תפס אותך ליד קלצקי אומר כן אתה

זה שחשת אותי אז אני קובי אריאל קובי אריאל אז א הוא הגיע אלינו ואני פתאום רואה את הפציעה הזאת אז אני שואל אותו אולי ראית מה עם החבר'ה בבונקה של טלסקי מה קרה איתה או אמר אל תשאל תוך כדי חברה של הסורים הפיחו את כל הבונקר וכל החבר'ה כולם נר רגעו אה למחורת היום פתאום מבקשים מאיתנו להתלבש יפה עניינים אחרי חמישה חודשים כן מתלבש יפה ופותחים לנו את הדלת פתאום אנחנו רואים אור שמש וואלה אור שמש בד יש לי תמונה כזאת בקושי אני אני מאבב את העיניים ככה ממצמץ את העיניים כדי לקלוט את הדבר הזה ובצד ימין יש את השולחן של הנציג של הצלב האדום שמחלק גלויות, סיגריות, עניינים ועכשיו אני מקבל את הגלויה. למי יש לי

לכתוב? אני מחזיר לו את הגלויה. Not אומר you must wr you wr you must wr ככה אתה חייב לכתוב. אני כותב את זה חלום כלשהו ומוסר לו את הגלויה. הוא נותן לי סיגריות. אחד הנציגים שלנו מתלווה לנציג של הצלב האדום הם הולכים בודקים תנאים סניטריים עניינים כל מצב וזה אסור לנציג אסורי להיות יחד איתם כן אז א הוא כמובן שומע את ה אם יש תלונות עניינים וזה ותוך כדי כך שהם צועדים ביחד נציג שלנו נציג של הצלב האדום והנציג של הצלב האדום אומר לנציג שלנו שרון חצת טעלה וצ נמצא 101 קילומטר מקיר. זאת אומרת צהל מנצח. אחרי שחודשים אתם שומעים שצהל אין צהל ישראל ואחר זה עוד כמה צעדים א צהל נמצא 36 קומטר מדמסק. וואו. כאשר

הנציג שלנו מכנס אותנו ואומר לנו חבר'ה זה המצב. אומר לו מה פתאום אלה שטינקרים של הסורים? מה פתאום הם יגידו? כן הם משקרים וזה. אז הוא אומר חבר'ה אלה שני נציגי צלב אדום שני שצרים מאוד אמינים שהיו פעם מתנדבים בקיבוצים דן ודפנה זה הס מה זה עושה לכם בשלב הזה זה עוזר תשמע תפסנו ביטחון על הסורים קיבלתי א משהו לסריגה יש היו גונים כאלה ישבתי והיה איזה ציור יפה ככה רקמתי עניינים אם אני יוצא הביתה אני לוקח את זה לחברה שלי המנת שאתה יוצא הביתה האמנתי כן אבל לא רציתי כל כך לא רציתי כי אני יודע שהחברה שלי כולם נהרגו ואם אני מגיע לארץ כיתת יורים מחכה לי כן בשביל זה כל הזמן התפללתי שאני לא רוצה לחזור אני רוצה

להישאר אני רוצה להישאר ככה תראה א כאשר א אחרי סך הכל שמונה חודשים בוקר אחד נכנס אלינו קציין קישור אסורי אומר אתם הולכים הביתה הולכים הביתה לא התרגשתי למה כבר כמה פעמים עשו לנו את התרגיל הזה שאתם הולכים הביתה? בדיוק לשבור. אז הוא אומר באמת הפעם אתם הולכים הביתה ו תתלבשו יפה ו תתרכזו ליד הדלת ביציאה הזאת. הקצין הקישור הסורי עושה לנו שיחת מוטיבציה. כן. ספרו בארץ שלכם טוב. התייחסנו אליכם יפה. אחרי שהוא עושה לנו את השיחת מוטיבציה הזאת, עדיין אמרנו אולי כבר כמה פעמים עשו לנו את התרגיל הזה, לוקחים אותנו ומחזירים אותנו. לא האמנתם, לא האמנו. אז באמת הוא אומר, הפעם באמת אתם הולכים הביתה. ובאותו רגע אני

התחלתי, זהו אני אמרתי בגלל נהרגו החבר'ה האלה, אני עשיתי משהו הפוך ממה שביקש מנחם. עכשיו אני מחכה לכיתת יורים בין מעלה תעופה בן גוריון שבח. לא, לא היית אמור להרגיש ככה כי אתה הצלת אותם. כן, אבל לא ידעתי. כן, עדיין לא האמנתי כמובן, כי ראיתי את ה שלטים אירפורט ואירפורט ואירט. אמרתי וואלה זה רציני. עכשיו החלטתי שאני יושב בתוך המטוס בצד א א שמאל בצד שמאל שלי כך שאני כאשר נוחט בין מעלה תעופה בן גוריון אני רוצה לראות מי בא לעשות לי קבלת פנים. אם אני אראה מסה של משטר הצבאית אני מבקש מהנציגי יצרב האדום נקלט מדיני. כן בגלל שאם אני מגיע זה ישר לקלבוש כן מגיעים לנמלה תופה בן גוריון שוטר פה שוטר שמה שוטר

פה שמה ככה הכל בנפרד ואז אנחנו מתחילים לרדת ואני מסתכל עדיין מחפש איפה המשטר הצבאית המסה שבאה כדי לתפוס אותי אחרי הקבלת פנים איזו קצינה לוקחת אותי לכיוון אה לכיוון חדר החקירות הישראלי כן ובחדר החקירות הישראלי ההוא צועק עליי צורך צורח אתם בושה למדינת ישראל אתם לא נלחמתם עד הכדור האחרון לא הייתם צריכים לחזור עם החיוך הזה עליכם ופשוט עשה עשה מאיתנו סמרטות ואחר כך פשוט ישבתי וסיפרתי לו את הסיפור שלי וזהו באה הקצינה לוקחת אותי לכיוון שתי מוניות שיעדו למשפחה שלי אני מתקרב לכיוון אחת המוניות אני רואה א איזה מישהו שנשאן על המכסה מנוע של המונית הוא שואל אותי איציק אתה זוכר אותי ואני אומר לו לא אתה

זוכר את טלסקי אני אומר כן זוכר אתה זוכר את החבר'ה בבונקה של טלסקי אז אמר כן זוכר אבל לצערי כולם נרגו א וזהו אומר מה פתאום כולם נהרגו כולם חיים ומחכים לך לאותה חפלה שהבטיח מנחם מנצבחר בתוך הבונקר וכולם מחכים לך אצלך בבית אני אמר לו מה פתאום יכול להיות שרק אתה ניצלת זה לא אני לא רק אני היחיד יש עוד שמחכים לך אצלך בבית כי אני רציתי לראות אותך פתאום שהבנת שאתה הצלת את החבר'ה כשירד לך הסימן זו הייתה גאווה בשבילי עד היום אני ג כן וצה שאנחנו נפגשים מתרגשים כמובן א אנחנו עושים תקזים פה א כל שנה נפגשים פה ומתחבקים חיים של וכשאתה רואה את היחס שמתייחסים היום לפדוי שבי ולהיות שחוזרים זה בעקבות מלחמת יום

הכיפורים כן נשארת עם פוסט טראומה מהשבי תראה קשה לי היום גם אני שוכח הרבה דברים כאלה אתה יודע זה קורה לי אבל א אין מה לעשות זה חלק מחיינו ויש לי מזל אחד שאני נסו לאילנה אשתי שהייתה הייתה אחות בסורוקה וטיפלה בפצועים של סיני. כל האלה ששרופים כן מתוך 45 אחיות שהם למדו ביחד בסורוקה כן נשארו רק 25 אחיות כל היתר פרשו כי לא יכלו לראות את כל הגופות הסופות שהיו שמה והיא עודדה אותי החזיקה אותי יכלה להגיד לי תשמע אני לא רוצה אותך אבל אהרבה אותי מדהים תגיד א אם יש איזה פדוי שוי שיצא עכשיו עכשיו מהשב מאזה שלחמה שמח שמוא צופה בנו מה המסר שלך אליו וליה כדי לחזור לחיים כל אלה שחוזרים הופכים דווי שבי מהחמס

להיות חזקים לא להישבר תחיו את החיים שלכם תנהלו אותם אפילו אם לא יכירו בכם או משהו כזה אל תשברו אל תישברו כי היום שלכם יגיע בהחלט תודה Да.