חוג צילום בקלות עם הצלמת מירלה כהן | רקעים, תעתועי ראיה, עומק ועוד

שלום וברכה, כאן מירה לכהן ואנחנו בחוג צילום כיפי וחווייתי ואנחנו מתחילים ישר ולעניין. שאלת השאלות, קנינו מצלמה מעולה, הכי טובה ביכולות שלנו א ועכשיו אנחנו רוצים ליהנות ממנה ולהוציא ממנה את התמונה הכי הכי טובה. אז איך יוצרים תמונה טובה? שאלה עם ארבע מילים. א התשובה קצת יותר ארוכה ובשביל זה בדיוק אנחנו פה. הדבר הראשון שבשביל שהתמונה שלנו תהיה טובה ומוצלחת זה המצלם שלנו וזה אנחנו אלופים לעשות. המצולם שלנו צריך להראות מושלם מלמעלה עד למטה. הכל פיקס אוקס ובזה א אנחנו מעולים. אבל הבלאגן מה זאת אומרת איזה בלאגן? אצלי בבית אנחנו פיקס. הבלאגן הכוונה שאנחנו צריכים לשים דגש על הרקע. הרקע לא הכוונה לרקע

שיש בסטודיו. אני לא מדברת על סטודיו, אני מדברת על צילום יומיומי בבית, בחוץ. אז מה הכוונה? מה זאת אומרת? כל תמונה שאנחנו מסתכלים עליה, יש לנו את המצולם וכמו שאמרנו, העמדע, הפרצוף, החיוניות של הילד וזה אנחנו נעשה את זה מצוין. אבל כל מה שאנחנו רואים בתמונה, כל מה שנכנס לפריים מאחורה, זה נקרא רקע. גם אם זה נמצא קילומטר וגם אם זה נקרא נמצא 5 קילומטר אחורה, כל מה שנכנס לי לתוך התמונה וכשאני צופה בתמונה אני רואה את זה, זה נחשב לרקע. גם פה יש לי את הילד א יש לי את האביזרים שהם חלק מהילד עצמו. כן, אני שמתי את זה כעזרה למצולם עצמו, אבל כל מה שנמצא פה מאחורה זה נחשב לרקע. מה הבעיה? הבעיה שאנחנו לא שמים

לבזמן הצילום. מה שקורה שאנחנו כל כך מסתכלים על המצולם ולא שמים לב מה קורה מאחורה. למה זה קורה לנו? זה לא בגלל שאנחנו חפניקים או לא שמים לב. זה פשוט בגלל שאנחנו רגילים לעבוד. כמו שאנחנו מסתכלים בראייה האמיתית שלנו, לא בצילום. כשאנחנו מסתכלים על משהו אנחנו יכולים להתרכז רק בו ולא לשים לב לכל הנעשה מאחורה. למה? כי העין עובדת ביחד עם המוח והמוח אומר, "עזבי כל מה שקורה מאחורה, זה לא רלוונטי ולא מעניין. תסתכלי עכשיו על מי שאת מדברת, תסתכלי על המוצר שאת מסתכלת עליו, כל מה שקורה מסביב פשוט לא משנה בתמונה. וואי וואי כמה שזה משנה. וזה מה שחשוב לשים לב. הנה ילד חמוד, מחזיק מצלמה, יכולה להיות תמונה

מקסימה, אבל תראו איזה בלאגן שיש פה מאחורה, מלא מלא מלא אנשים. ואז מה קורה? מה הבעיה? העין שלנו מסתכלת על הילד, על המצלמה ועל כל הבלאגן. ואז שוב היא חוזרת אליו ושוב לבלאגן. זה הבעיה שהעין שלנו מתחילה לשוט ולשייט בין כל מה שקורה בתמונה. אני רוצה שהעין שלי תתמקד רק במצולם שלי ובשביל זה אני חייבת להקפיד על מה שקורה מאחורה. עכשיו המאחורה הזה כמו שאמרתי יכול להיות מאוד מאוד מאוד מאוד רחוק ואנחנו צריכים להרגיל את העין שלנו לשים לב לזה. א אני לא פעם אומרים לי א יש לי חצר או יש לי פינה ברחוב מאוד יפה או בכיכר אצלנו שתלו פרחים מאוד מאוד מאוד מאוד יפים. יש עיריות שבאמת פרחים מקסימים. האדם הרגיל שעוד לא

רגיל לצלם א שאין לו את הרייה הצילומית מה חושב רק על ה על המטר פה משהו ככה בקטנה. הנה יש פה פרחים יפים. נשים פה את התינוק והנה יש לי פה תמונה. אבל מישהו שכבר יש לו ראייה צילומית וזה מה שעכשיו אנחנו מפתחים פה בחוג ברגע שאני אתכופף לצלם את הילד מה אני אראה? את העץ והתמרור והעמוד והמכונית והאנשים והבניינים והמנורות ועמודי החשמל הכל נכנס לתמונה והתמונה שלנו למטה נכון יהיה קצת פרחים ולמעלה יהיה וואי מלא מלא מלא בלאגן וזה מה שאנחנו צריכים להקפיד ברקע א הנה גם בתוך הבית אם דיברנו קודם על החוץ גם בתוך הבית תמונה במטבח צילמתי את הבן שלי אותה תמונה יכלה לראות גם ככה זה באותו מטבח א תיקים סינר תנור ארון

וזה עוד במצלמה מקצועית שיש פה יותר טוש אבל אה כל כך פשוט לסובב את הכיסא והנה קיבלתי תמונה נקייה כי כשאני מסתכלת על התמונה הזאתי העין שלי מתחילה לשוטט התיק פה הוא הצבע שלו יש לו המון נוכחות אז העין קופצת מהתיק למה שקורה פה לפס הזה ופה סליחה פה ה אני מסתכלת רק על הילד וזה מה שאני רוצה שהעין תנוח על המצולם שלי בלי הפרעות ברקע זה לא אומר שהרקע צריך להיות חלק הנה יש לי פה את התמונה הזאתי צילמתי את החמודה הזאתי במטבח גם א רק ופה הרקע הוא לא חלק אבל כשנכנסתי למטבח א היה פה אה א סבון כלים נטלה דברים שיש בכל מטבח רגיל עשיתי ניקיון של צילום הבית הענקי כמובן הניקיון שאני עשיתי הוא בשביל הצילום כל מה

שהיה פה על השיש הכנסתי פנימה לתוך הקיור ואז קיבלתי רקע נקי רקע בלי דברים שמושכים את העין ומסיטים את העין שלי ללכת להסתכל לא על מה שאני א רוצה את התמונה הזאתי שלחתי לא מזמן בטיפ צילום התמונה הזאת ואת התמונה הזאת והראיתי את מאחורי הקלים הנושא שם בכלל היה תאורה קיבלתי הרבה תגובות שאמרו לי התמונות שלך יפות אבל למה התמונות שלנו נראות רק כמו מאחורי הקלים שלך וזה שוב בדיוק מהסיבה הזאת בדיוק מהסיבה של הרקע כי כשאני תכננתי את התמונה הזאת אה שמתי לב בדיוק מה אני רוצה שיכנס לתמונה הקיר הלבן הפרווה שנראית כמו שטיח והילדה עם הדובי. אני לא רוצה את החלון למרות שזה לא בלאגן באמת. אין פה בלאגן. לא רואים בלאגן

שיש בבית. אבל מה רואים? הפסים האלה הקהים כשכל התמונה הבהירה מושכים את העין שלנו ואז אנחנו רואים בעצם תמונה מבולגנת כשאנחנו מסתכלים את הילדה ואז מסתכלים בפסים האלה ופה יש חלקה והעין שלנו לא נחה על המצולם שלנו. זה בדיוק בגלל הנושא הזה שהרקע של המצולם חייב להיות מוקפד. אנחנו גם צריכים לדעת שהרקע, חוץ מזה שהוא צריך להיות מוקפד, הוא משמש כתפורה. זה כמו שיש במה ושחקנים בהצגה, אבל כל מה שקורה מאחורה זה תפורה. זה חלק מאוד מאוד משמעותי. וההחלטה של מי שהפיק את ההצגה, מה לשים על הבמה, מה לא לשים על הבמה, מה יותר מדי, מה מוגזם, מה חסר להשלים את הסיפור. ככה הרקע שלנו הוא הסיפור של התמונה. התמונה הזאתי

צילמתי וזה תמונה שממש ילד משחק בשלג משתעשע עם הטיפות, עם הפתיטי השלג. כשבפועל בחיפה א זה תמולה מ-2017, בחיפה לא היה שלג כבר הרבה הרבה הרבה שנים. אה הנה פה רואים מה זה בעצם? זה שפריץ שיוצא מה מזרקות כאלה כמו שיש בפארקים היום. ברגע שאני קלטתי שצילמתי סתם ככה תמונה ואז ראיתי שהטיפות נראות כמו שלג אז אמרתי איזה יופי בוא נעשה תמונה של כאילו שלג אבל אני בחרתי לא להכניס את החלק הזה החלק הזה מגלה שזה לא בעצם שלג ברגע שלא רואים את זה אז אני קיבלתי תמונה שמספרת סיפור אפילו שהסיפור הוא לא באמת הוא לא אמיתי אבל התמונה מספרת סיפור והיה לי נחמד עם הסיפור הזה זאת אומרת שמה שאני מחליטה להכניס לתמונה או לא

להכניס לתמונה מאוד מאוד מאוד משמעותי לתוצאה. גם פה תמונה ש של הבן שלי שזה שדה פרחים שבתמונה פה הוא נראה משהו אינסופי שלא נגמר אלא לנצח איפה שנלך נמשיך יש לנו פרחים צהובים אבל כשאנחנו רואים את התמונה הזאת אנחנו אומרים אה השדה גדול אבל לא כזה גדול למה פה הוא נראה כל כך גדול ופה הוא נראה פחות הוא לא קטן כמובן אבל אבל הוא לא כל כך ענק כמו שנראה פה למה כי אני בחרתי לסיים פה את התמונה ברגע שסיימתי פה את התמונה, העין שלנו מדמיינת את ההמשך. אם פה יש פרחים, אז כנראה גם פה ופה ופה ופה זה משהו שלא נגמר. ואנחנו יכולים להשתמש בדימיון הזה של הצופה. זה משהו שהוא לא נשלט. אנחנו לא אומרים לו תדמיין. זה פשוט

קורה. ואנחנו יכולים להשתמש בזה ברגע שאנחנו חתכנו, אופס, חתכתי פה את התמונה בזמן הצילום. כן, צילמתי בזווית כזאתי שלא יראו את ההמשך. ואז העין שלנו יכולה לדמיין כאילו המקום האינסופי. זה יכול להיות אגם קטן שאני חותכת את הסוף ואז זה נראה כאילו איזה ים גדול. אה אז הנה אמרנו שהרקע משמש כתפורה. החלטה מה להכניס לפריים ומה לא מאוד משפיעה על הסיפור שבתמונה. כל תמונה היא בעצם סיפור. גם בתמונה הזאתי ב-2012 האילדונת הזאת כבר בת 12 אה זה היה שלג שנסענו בצפת בשביל שמה ירד שלג. לא יצאנו בזמן שירד שלג, אלא רק אחרי שקצת נרגע, הגענו לצפת וממש ממש התאכזבנו. א סליחה, ככה היה נראה. היינו צריכים ממש לבחור איזה פינה

קטנה. אבל מה? כשצילמתי אותה אז אמרתי לה קודם כל תשבי נמוך יותר. אני באתי מזווית גבוהה יותר וקיבלתי בתמונה רק שלג. רק שלג. בעצם אם זה התמונה ככה ממש הכנסתי את זה את החלק הזה ואז העין שלנו מדמיינת כאילו מי יודע איזה משתחי שלג אינסופיים משהו כזה מין בחוץ לארץ כזה שנדיר בארץ שלנו אז זה הנושא הזה של א רגע שנייה נחזור לפני שם מגיעים לתמונה הבאה א זה הנושא שלנו שאנחנו מחליטים קודם כל שהרקע יהיה נקי ומוקפד שמה שיכנס א זה באמת יפה לתמונה וגם אנחנו יכולים אפילו לשקר זה לא שקר באמת אבל אנחנו יכולים לספר סיפור שהוא הרבה יותר יפה בתמונה כשאנחנו א א מחליטים מה לא להכניס וככה העין שלנו יכולה לדמיין מה קורה

הלאה. התמונה הזאתי מראה לנו עד כמה חשוב מה שקורה מאחורה. יש פה ילדה שקופצת זו תמונה שלו אני צילמתי תלמידה שלי הביאה בשיעור אני מסתכלת על התמונה ועוד צפיתי בהמקרן אז זה רואים עוד פחות איכותי ואני אומרת מה קורה? איפה הנעליים שלה? יש לה על שתי רגליים והנעליים רגלי הנטואות בקרקע. אז היא אומרת לי לא, היא קופצת אופס. פתאום גיליתי פה את הנעליים שלה. א ואז אמרתי וואו זה מדהים. התמונה הזאת ממש ממחישה לנו כמה שהרקע שהוא רחוק. יש פה איזה לפחות 10 מטר אחורה שיש לי פה את שני העצים. אבל בתמונה זה כמו פלטה אחת. הכל נדבק הקרוב הרחוק. הכל ממש יחידה אחת. ולכן חשוב לשים לב מה קורה מאחורה. וזה בעצם מביא אותנו

לנושא הבא בתוך הנושא הזה של הרקע של תעתי ראייה. הנה רעיון למשחק של תעתו הראייה. יש פה היא נמצאת קרוב, היא נמצאת רחוק וזה נראה כאילו היא מחזיקה אותה ומנדנדת אותה. זה בעצם שוב הקרוב והרחוק מתחברים למימד אחד ויוצרים את את המשחק הלא הגיוני הזה בעצם. אה ואפשר לעשות עם זה דברים ממש מרתקים ומדהימים. הנה ילד מחזיק ענף מפוזה של כאילו מאשן סיגריה כשברקע הרחוק מאוד כן זה בשמיים זה רחוק א זה נראה כאילו העשן שיוצא לו מהסיגריה איך איך צ יצרתי את התמונה הזאתי הוא עמד פה על הסולם סתם בחצר לא משהו מיוחד בכלל יום עם שמיים יפים כמובן הוא עמד פה על על הסולם אני עמדתי מתחת יוונתי אותו שיזוז בצורה כזאתי שזה זה

בבדיוק העשן יצא מהקצה של הסיגריה. אה ושוב זה תטועייה שנוצר בגלל החיבור שיש בין מה שרחוק למה שקרוב. אפשר להשתעשע עם זה ולעשות דברים מדהימים ומרתקים. א גם פה פה בלי סיגריה אלא כאילו היא א כמו בחורף שיוצא עדים מהפה בגלל הפערי חום וקור. אה אז וגם בחרתי פה לעשות את זה שחור לבן סתם בשביל לגיוון. אז הנה עוד משהו שאפשר לעשות עם התועי ראייה וגם פה השמש היא באמת רחוקה ויש לנו פה א כיוונתי אותה שבצורה כזאת אמרתי לה תפתחי את הפה והזווית שלי שתפסתי אותה נראה כאילו היא בולעת את השמש את תמונות האלה לא אני צילמתי זה אחים שלי שגם שיחקו פעם עם הנושא הזה אפשר לעשות את זה בתוך הבית בכל מיני וריאציות קרוב ורחוק

מספריים שכאילו השם ישמור א תרמוס שהוא יוצא ממנו, ילדה שיוצאת מתוך הכובע, מתוך הנעל, אפשר לעשות אין ספור דברים להשתמש במשחקים וילדים רחוקים וזה פשוט מרתק ומעניין. אז כמובן מוזמנים. החלק הבא ששוב אנחנו עדיין באותו נושא של רקע אבל שהוא מאוד מאוד מאוד משמטי לתמונה וזה זה משפיע מאוד על היופי של התמונה. מצאנו רקע יפה מקסים אנחנו מאמידים את הילד אבל לא תמיד חייבים לעשות את זה בדיוק ממול. אפשר לעשות את זה שהילד יעמוד בזווית א זאת אומרת הוא עומד בדיוק באותה צורה אבל אני באה מזווית מהצד ואז אני מרוויחה גם את העומק את המרחק גם פה אני לא באה ממול אני באה מהצד ומרוויחה את המרחק הזה את העומק גם פה הנה תראו

איזה יופי שאנחנו רואים את העומק העין שלנו אוהבת את העומק הזה אוהבת את המרחק פה גם יש לנו בעצם כמו הולכה כזאתי כמו שביל ש שאני מצליחה א שזאת אומרת שאני רואה אותו כשהוא הולך וזה מה שיוצר יוצר יופי בתמונה. דבר נוסף שבעצם כשאנחנו מצלמים מהצד אנחנו מרוויחים זווית עמידה למצולם הרבה יותר יפה שמצלמים אותו מהצד פה הוא בכוונה הוא בפרופיל אנחנו רואים שהוא בפרופיל אבל הוא לא חייב להסתכל הצידה הוא יכול להסתכל אליי זאת אומרת הישיבה שלו בפרופיל ואת הראש הוא מסובב אליי ישיבה כזאת או עמידה מתאימה לכל גיל גם מבוגרים וגם צעירים זה תמיד הרבה הרבה יותר מחמי לעמוד מהצד ואז לסבב את הראש למי שמצלם לא שתי כתפיים מול

המצולם אלא כתף אחת קדמית וכתף אחת אחורית הנה גם פה רואים את זה אפשר לראות בתמונה הזאתי שהרקע פה ממש ממש לא א מיוחד אבל העמידה שלו יוצרת את הזווית הזאתי יוצרת תוצאה מעניינת ואם אני רגע אחזור לתמונה הזאתי ספסל יש לנו פה בדרך כלל מצלמים ספסל ממול אז הנה הוא יושב על הספסל והזווית הזאתי שלבוא מהצד עושה את התמונה מעניינת. אם אני חוזרת רגע לתמונה הזו שראינו אותה קודם, אפשר לראות שגם פה בכל מצב וגם כשאין לי עומק הישיבה הזאתי הצידית היא מאוד מאוד מאוד יפה ומחמיה. שוב, כמו שאמרתי גם במבוגרים. אה בנושא של העומק אני רציתי גם להראות את התמונה הזאתי א גם אם אין איזשהו שביל או משהו א כשמגיעים לפארק, הפארק

בדרך כלל מה קורה? נכנסים לפארק ואז מחפשים איזשהיא פינה, איזשהו שיח עם פרחים או משהו ומצמידים לשם את הילד. זה הרבה הרבה הרבה פחות יפה ומעניין מאשר סתם באמצע שום מקום להושיב א את הילד. ואני רגילה לזה אפילו מהסיורים שאני עושה עם תלמידות שהם נכנסים לפארק ואומרים א רגע איפה נצלם ואז מתחילים להיכנס וכאילו לחפש פינה. לא צריך לחפש שום פינה. פה השביל פה יש מדרגה שעוברת לדשא אופס פה לאיב את הילד. כמה שיותר עומק, המרחק הזה זה יפה והעין שלנו אוהבת את זה ונהנית מזה. אז אנחנו עוברים לסיכום. סיכום של השיעור הראשון. דיברנו שכל מה שנכנס לתמונה נקרא רקע ואנחנו חייבים להקפיד על זה מאוד מאוד שמה שלא מתאים ולא

קשור ומבלגן לנו את התמונה שלא יהיה שם. הרקע משמש כתפורה למצולם. ממש כמו במה זה תפורה. ולכן אנחנו יכולים להחליט מה אנחנו רוצים ומה אנחנו לא רוצים. א לפעמים זה באמת עניין של זווית קטנה שאם אני זזה קצת או מתי את המצלמה בשתי סנטימטר כבר יש דברים שלא נכנסים. לא שיניתי לגמרי לא הלכתי מטרים אחורה. עניין של ממש תזוזה קטנה או תזוזה של המצלמה וכבר לא נכנס למצלמה מה שמיותר או מה שאני רוצה או לא רוצה שיראו. לכן נקפיד מאוד ונשים לב מה נכנס לרקע ומה לא. דיברנו על תעתי ראייה דווקא בגלל שכל מה שנמצא אפילו מאוד מאוד מאוד רחוק משתלב בתוך התמונה אפשר לעשות עם זה דברים מדהימים וכמובן אה תעשו את זה א דיברנו על

עומק בתמונה לראות את המרחק שזה מאוד מאוד מאוד יפה ודיברנו על המידה הישיבה מחמיאה א גם המידה צידית זה מאוד מאוד מחמיא למצולמים אז עד כאן השיעור הראשון ניפגש בעזרת השם בשיעור הבא ובבקשה יש פה הרבה עבודה הרבה על על מה לעבוד ובהתחלה זה זה קצת קשה א במיוחד הנושא של הרקע זה זה נושא שהוא קשה א כי זה נראה כאילו מה גם להקפיד שהילד יראה ועד שאני אבדוק מה רואים ברקע ומה לא וכבר הילד יברח לי אבל א כן זה זה שווה כי כי זה עניין שאחר כך פשוט זה משהו שבא באוטומט לא פה זה לא יפה מראש רואים מה התוצאה וזה כבר עניין של פיתוח כזאת של עין, של צלם. בהצלחה רבה וניפגש.