תקשורת חיובית - הרב אבנר קוואס (עם כתוביות בעברית)

למדנו שהיסודות של תקשורת חיובית - לבוא ממקום שטוב לי: ברוך השם, יש לי אישה, יש לי בעל, יש לי ילדים, יש לנו אוטו, יש לנו הכול, ברוך השם, לא מתים. אנחנו גם לא סובלים מתת-תזונה, ברוך השם. וכולם מתבכיינים. אז אמרנו שנבוא מנקודה של טוב לי, ואז אדם בא ממקום טוב, מקבל תקשורת חיובית, טוב לו עם אשתו. היום נתחיל עם הגבר ונעבור לאישה. כמה טיפים לאיש, כמה טיפים לאישה. בעל יקר, ולמדנו את זה בהרצאות הגדולות, לדבר עם הגברת כל יום שעה בנחת. לא בנאחס - בנחת, לא רדום - ערני, לא מת - חי. שמת לב, גברת, איך שבעלך מתחיל לדבר איתך, תרדמת אלוהים נופלת עליו? ואז הוא יושב לה ככה... אז היא אומרת לו: מה, אתה עייף? -לא,

הוא רענן. עוד דקה הוא מת. מה זה "עייף?" להמשיך? אומר לה: דברי צפוף. לא עוברות שתי דקות - טראח, נסגרו לו העיניים. היא אמרה לו: הנה, העיניים שלך סגורות, העיניים שלך סגורות. הוא אומר לה: מה אכפת לך? אני שומע מהעיניים או מהאוזניים? העיקר האוזניים פועלות? אמרה לו: להמשיך? אמר לה: מי עצר אותך? לא עוברות עשר שניות עד שקוטע אותה הצליל הבא: חררררר... בישיבה של מעלה. הבן אדם ניתק מגע מכדור הארץ, התעוות כולו על הספה ונשאר שם עד ועד בכלל. בבוקר התעורר, ראה שהוא לבוש - הלך לעבודה וזהו. מה עושים כדי לא להירדם? טיפ 2, גברים יקרים: יוצאים קבוע פעם בשבוע. צא איתה, טייל איתה, תאוורר. היא צריכה אוורור, תאוורר.

אולי תיקח אותה לבית קפה? תדבר איתה. קפה ועוגה לו, קפה ועוגה לה, אגרטל קטן עם שלוש פרחים, תדליקו נר לעילוי נשמתכם... תדברו! טיפ 3: איזה יום מחר? איזה יום מחר? תיזכר: מחר ב-10:00 בבוקר אתה מרים טלפון, מתקשר אליה, יוזם שיחה. אני לא רוצה שהיא תגיד לך: תדבר איתי. זה לא יפה, אתה לא ג'נטלמן. מחר ב-10:00 וכל בוקר ב-10:00 בבוקר. הלו, אשתי? -כן? אוהב לשמוע את ה"כן" שלך. ארבע אחר הצוהריים: אשתי? -מה? הולך ברחוב, נתקל בעמודים. -למה? לא רואה את השמשות, הראש בזכוכיות. -למה? יש לי שאלה מיום החתונה שאין לי תשובה. -מה? לא יודע איזו מצווה עשיתי ברווקות שזכיתי בך. אתה יודע שזה נקרא מחיה המתים? תגיד לה את הדברים

האלה. זה מחיה אותה, זה משמח אותה, בעל יקר. זה הכיף. עוד דבר אני רוצה, תקנה לה הפתעות מדי פעם. אבל כמו שלמדנו פעם: כל הפתעה - פתק. קנית לה שעון - שיהיה לך בשעה טובה. קנית לה נעליים - שתלכי בדרכים ישרות. קנית עגלה לילד - בעגלא ובזמן קריב. בקיצור, מה שקשור לקניה. הבנת? אחרי כמה זמן, היא איבדה את העגילים, הנעליים נקרעו לה, השעון נהיה שעון שבת, עשר שנים אותה שעה. אבל את מה היא שומרת? את הפתקים. כל פעם היא אוספת ונהנית מחדש: אייי, זה כשהתארסנו. וואייי, זה כשהתחתנו. יווו, זה כשהשלמנו. אייי, זה כשהתגרשנו... בקיצור, יש לה את כל החומר. הבנת אותי? תעשה את זה, תראה אישה תוססת, נחמדה. זו תקשורת חיובית.

מצד שני, גברת, אני עובר אלייך, בעלך, אמרתי לו לעזוב את הכול, להתפנות אלייך? אני רוצה שגם את תתפני אליו. הוא דופק בדלת, את רצה לפתוח לו ואת לא אומרת לבן שלך: לך תראה אם זה הוא... מה זה לך תראה אם זה הוא? קומי, תפתחי לו. כבר פתחה, איך היא נראית? זוועה. טרנינג הכי קרוע, חלוק עם כל הכתמים, שני פנסים שחורים, הקוקו שלה כמו אם-16 מכוון עליו. פתחה לו: באת. את הזבל, למה לא...? למה כשהיא רואה אותו היא נזכרת בזבל, אני לא יודע. בוא, באת בול בזמן, בול. אחריי. אחריי. אחד כזה אומר: למה אני בא בשש בערב? אני אבוא בשתים עשרה בלילה. כשהיא ישנה היא לא מזיקה. גברת יקרה, אם שמת לב שבעלך חוזר קבוע כשאת ישנה, אחת -

אפס לרעתך. אולי את תוקפנית? אולי את נודניקית? אולי את ביקורתית? אני רוצה עכשיו להביא לנשים היקרות משוב מהגברים. הרי גברים בוכים אצלי, אתם יודעים. תשמעו מה הם אומרים לי: הרב, נכון אתה אומר לדבר עם האישה כל יום שעה? אמרתי לו: כן. הוא אומר: דקה אני לא אדבר איתה. דקה. אמרתי לו: למה? הוא אומר לי: הרב, אני מתחיל לדבר איתה על דא ועל הא למה השמיים כחולים, למה הצפרדע ירוקה, סתם, למה הירח חיוור, איך נגמרת השיחה? אתה אשם. אתה הבעיה, בגללך המשיח מתעכב, אם הילד פרא זה בגלל שאבא שלך פרימיטיבי. הרב, היא מרוקנת עליי את המחסנית, אני מול כיתת יורים. אני שונא לדבר איתה. גברת, הוא צודק? הוא צודק? עכשיו אני שואל

את הנשים היקרות שאלה, הגברים שלא יקשיבו: נשים יקרות, יש מצב שאת מדברת עם בעלך שעה רצוף בלי הערה אחת? אין קול ואין עונה. גברת, כל זמן שאת מתקיפה אותו, הוא לא ידבר איתך. אז מה, לא להעיר לו? מדי פעם. פעם בשבוע צרור: טראט... עוד שבועיים בזוקה... בום! אבל לא ייתכן שכל שיחה: טה טה טה... בום! אחר כך אני מקבל טלפון: הרב, למה הוא לא מגיב? -כי הוא מת. אז אני רוצה שמדי פעם, עוד דבר בתקשורת עם בעל, אני רוצה שתשימי לב אליו, תדאגי לו. מספיק לעמוד מול המראה כל היום: איך אני נראית? רגע, ואיך הוא נראה? איך הוא נראה? שאלת את עצמך איך הוא נראה? תתענייני בו. בא בערב: אייי, שימי בעלי, למה אתה לבן? יש לך אנמיה?

חסר לך ברזל? אני אטחן לך מאה גרם מסמרים?... אין לו ברזל. תני לו ברזל. תתקשרי אליו לעבודה: שימי, שמתי לך בתיק בננה פצצת אנרגיה צהובה, אכלת את זה או לא? גברת, שאלת את בעלך אם הוא אכל היום צוהריים? היא אומרת לי: בשביל מה? הוא נראה טוב. זה משפט אכזרי. זו אכזריות. גבר זקוק שיתעניינו בו. ואני אגיד לך יותר מזה, אני לא יודע אם הדריכו אתכן לחתונה, נשים יקרות, אם בכלל או אולי שכחתן. הידעתן שכל בעל מחפש באשתו את אימא שלו? על המצח כתוב לו "ילד שמחפש אימא?" אז תהיי אימא שלו, תהיי עדינה אליו, תהיי רכה. אל תעשי עיניים ככה כל הזמן... תעשי לו עיניים מחייכות. תני לו מחמאות. פעם דיברנו על מחמאות לגברים. גברת,

גבר זקוק למחמאות לא פחות ממך. אומנם זה לא נראה עליו כי הוא לא מתבכיין על זה, אבל הוא צריך את זה כמו מוצץ ונרקוזה. גברת, בעלך הזיז שולחן - מחיאות כפיים סוערות: עוד הפעם! כן. הוא תקע מסמר בקיר - תהללי אותו. את לא תהללי אותו, הוא יהלל את עצמו. כל פעם שהוא עובר ליד המסמר: ציפי, איך המסמר? -מסמר, מה זה איך המסמר? לא, אבל איך תקעתי? -מה, אתה מוגבל? גברת, את עושה שגיאה. בעלך תקע מסמר, את מכנסת את כל הילדים: ילדים יקרים, הבה ונביט במסמר שאבא תקע. שמעון, אם ירדת לעולם רק לדפוק מסמרים - דייך. אתה נראה כמו מסמר, הראש שלך כמו פטיש. ואם הוא החליף לך ברז, את כורעת ומשתחווה ועושה חנוכת בית עוד פעם. כן. הוא

זקוק לזה. חשבת לעצמך פעם למה כשהתריס שלך בבית קרוע חצי שנה הוא לא מתקן, ואצל אימא שלו הוא רץ לתקן? למה? שאלה פשוטה: למה? כי אימא מה? נו, תענו, כי אימא מה? אימא מפרגנת. שימו לב לטלפון של אימא, איך אימא מזמינה את הבן שלה ואיך אישה. נתחיל עם האימא: הלו, הא בני, מיום שנולדת השמש זורחת... אור היה במחלקת יולדות. אתה העיניים שלי. זו אימא שלו. אשתו: מיום שפגשתי אותך השמש שקעה. אני גרה במערה כל החיים שלי. אין לך עיניים? אימא שלו אומרת לו "אתה העיניים שלי," אשתו אומרת לו "אין לך עיניים." למי תרוצי? בתור גבר - למי היית רצה? בתור גבר, למי היית רצה? לאימא. אז למה את כועסת שהוא רץ לאימא שלו? מהיום את תהיי

אימא שלו ואז הוא ירוץ אלייך: אימא! היא אומרת לי: מה, הוא ילד? אמרתי לה: כן, הוא ילד גדול! ילד גדול. יש לך ילד בן חמש ויש לך אחד בן 55. כן. 95. הוא ילד גדול. תראי את בן החמש שלך, תראי, משחק עם האוטו הקטן = אנ אנ אננננ... תראי את בעלך בג'יפ - אנ אנ אנננ... יש הבדל? אמר פעם מישהו: מה ההבדל בין ילד למבוגר? סוג הצעצועים. סוג הצעצועים. כמה שזה נכון. תהיי אימא שלו, הבית ייראה אחרת. אם נפעל באופן שאמרתי היום, את תראי בעל חזק, מוביל, קפטן, מנהיג, יש קטר לרכבת. לא תעשי מה שאמרתי - גבר חלוש, בעל חסר בטחון עצמי, איבד את כושר ההנהגה, הקטר... כמה טלפונים אני מקבל: הרב, אין לי בעל בבית, אין פה מנהיג, הקטר

עזב את הרכבת... אולי את אשמה בזה? אולי את לא מעצימה אותו? חשבת על זה, גברת? מהיום תעצימי אותו, תראי בעל אחר. בעל יקר, אמרנו לדבר כל יום שעה, יוצאים קבוע, ליזום שיחה. גבר שיעשה מה שאמרתי יראה אישה בריאה, חזקה, תוססת, חיננית, חיונית, מתפקדת. לא תעשה את זה? תראה אישה עצובה, מדוכדכת, נובלת, מתעקמת, לאט לאט נפרצים לה הדיסקים לפי הסדר וכל היום: כואב לי פה ופה ופה ופה ופה, ותביא לה קופת חולים הביתה. הבנת את זה, בעל יקר? תעשה אותה בריאה, תשמח אותה, תטעין אותה, תקשר איתה, איך אומר הרמבם: נפש בריאה בגוף בריא? יש כאן, לא רק בריאות גופנית, יש פה בריאות משפחתית. ברגע שהקשרים הם טובים, התקשורת יותר טובה ונכונה, זוכים לבית חזק. ועל זה אמרו חז"ל: איש ואישה שזכו שכינה שורה ביניהם.