"כל מה שהיה לפני – לא יהיה אותו דבר": הרב אהרן פרידמן על ההתמודדות עם אלמנות

כשספינה טובה זה לא הזמן ללמוד שחייה זה התמודדות איומה ביום ראשון לא הרגישה טוב התחילה להיות בצבע צהוב בכיתי את הנשמה שלי היה לי עולמי חרב עליו כל מה שהיה לפני כן לא יהיה אותו דבר בתי חולים בדיקות מושגים חדשים בבוקר אני לא יודע מה יהיה בערב אני קובע פגישה הייתי צריך להמשיך את החיים והוא הולך לו טוב וזה הולך לו טוב זה זה בדיחה כל בן אדם מתמודד עם דברים על מן זה מי שאיבד את אשתו אבל מה שמסתתר מאחרי זה עולם עםו אלמנות אלמנות היא מעמדו האישי של מי שבין זוגו נפטר אישה שבן זוגה נפטר בהודה בחיים נקראת אלמנה גבר שזוגתו נפטרה בעודו בחיים נקרא אלמן הרב אהרון פרידמן שלום וברכה שלום וברכה נתתי את הכותרת

מתוך המילון להתמודדות אחת מני רבים שאתה כבר נמצא ב בצד השני אתה סופר כתבת את סדרת הספרים גם אתה יכול ומייעץ חינוכי וקשה לי לתחם את זה למשהו אחד אבל אנשים שלא כל כך מוצאים את עצמם מוצאים את עצמם אצלך ומשהו אחד חשוב שוב גם לטייטל מה שנקרא התחסית בלזה כן ברוך השם א בעיניי התיור הזה נשמע כמו כתובת של בית שיכול להיות ארמון וילה יפה יפה או בית עלוב נוזנח עלמן זה מי שאיבד את אשתו אבל מה שמסתתר מאחורי זה עולם עם לפני התובנה על הפער בין בין בית שנחרב לעולם הומלאו תספר לנו את הסיפור שלך. למה פתחנו עם זה? הסיפור שלי המנות. בין הספרים יכול להיות הרבה סיבות. בין הספרים ברוך השם חיברתי שבע ספרים. אחד

הספרים שזה הכי אולי הכי כבד, הכי רציני, הכי מתייחס לליבה של בן אדם בחיים, זה הספר שלי להתמודד. הספר הרביעי. הספר הזה חיברתי אחרי ה-30 שאשתי נפטרה. זה אחרי שנתיים לא פשוטות של התמודדות התיישבתי לכתוב את הספר וזה היה נפטרה כמה שנים אחרי שהתחתנתם היה 25 ומשהו שנה כן כשכמה ילדים יש בבית היה לנו ביחד שמונה ילדים רק אחד התחתן והיה בן חתן והיה לי בת בע בת שש כשהיא חלתה זאת אומרת תמלא איך עוברת גם תקופת המחלה ואיך אה איך אלמן טרי תופס את עצמו דבר ראשון אומר אני לוקח דף וע וכותב מעלה את הדברים על הכתב אה קודם כל היה לי ניסיון קודם השם הכין אותי לדבר הזה על ידי התמודדויות קודמות ההתמודדות הכבדה שלי

בחיים היה אני אמריקאיית חתמתי אישה ברזילאית מברזיל הרטישה שמה הייתי בן 19 לא היה לי שמה משפחה אף אחד הייתי לבד קהילה מאוד קטנה ונולד לנו שמה בן הבכור ואחרי כמה שעות הודיע לי הרופא שיש איזה בעיה בלב בגיל שלושה חדשים עשו לו צנטור והוא קיבל את כפצויות והיו צריכים להרדים אותו היה נדמה לי אם אני זוכר נכון יותר מ-10ה ימים בלי הכרה והם אמרו שיכול להיות שזה יעשה נזק מוכי ואז הייתי שמה לבד א לא היה ייעוץ ארגונים ממתחל שמאי לא היה עוד בציבור שלנו ועשיתי בערך כל הטעויות האפשריות הדבר הראשון שעשיתי זה להסתיר את זה נורא התביישתי שנולד לי בן כזה סתרתי את זה אפילו מהאמא שלי אבא שלי כבר לא היה חי התמודדתי

לבד אחרי שנתיים עלינו לארץ ואז התחילה התמודדות חדשה. הוא כבר גדל קצת. הייתי צריך להביא אותו לבית כנסת. ילדים רצו אחריו. כמה זמן לוקח לילדים לשים לב שיש ילד שהוא לא בסדר? מבין השורות אני מבין שהחשש שיש נזק מוכי. אה, התברר כנכון. הוא ילד נפלא, חינני מלא חן. א גר בדירה שליח מירושלים אבל יש חלקים במוח שנפגעו קשה למשל הוא לא יודע כמה זה 1 פלוס אח א הוא לא יודע מספרים יש הרבה דברים שהם בלאקאוט טוטלי ההתמודדות לא פשוטה בכל החסיתות אני מדבר על החלק החיצוני שהיו שנים שלא ידעתי להתמודד ולאט לאט התחלתי גיליתי יום אחד שיש ספרים על התמודדויות ויש סברים שאפשר לעזור לבן אדם בהרבה תחומים. אז התודתי בכלל

לתחום של הנפש, לתחום של הפסיכולוגיה והתחלתי לקרוא והתחלתי לעבוד על עצמי איך להתמודד עם החיים עם הזמן. גם כן סיפור בפני עצמו איך הגעתי להיות יועץ לאנשים לטפל באנשים באשתי חלתה זה היה בערך 15 שנה אחרי שהתחלתי כבר לעבוד עם אנשים זאת אומרת היו לי היה לי כבר ניסיון בעבודה יעצתי לאחרים איך להתמודד עם קושי בחיים כבר הוצאתי שלושה ספרים לפני כן ואז זה קרה מבחינה מסוימת הייתי מוכן כי ידעתי מה שאמרתי לאחרים, אבל שום דבר לא יכול להכין בן אדם כמו החוויה עצמה כשזה קורה זה משהו שאי אפשר לתא כלומר גם באותך מתמודד עם התמודדות בפני עצמה שעם ילד עם נזק מוחי אנשים באו להתייעץ גם על מקרים של אלמנות ואחרי זה מצאת

את עצמך מצאותה סירה אניעצתי סתם אני עובד עם אנשים הספר הראשון שלי גם אתה יכול מאוד פרסם אותי זה על ביטחון עצמי מטרות בחיים בעיות חברתיות, יש לי ספר, יש לי ספר על חינוך ילדים אז באו על כל מיני דברים. בין השער באו גם אנשים עם כל מיני קושי במשפחה, אנשים שהתאלמנו, אנשים שהתגרשו, קצת נישואים שניים. אז זה לא היה זר לי, אבל עדיין זה לא היה כלום כמו לחוות את זה אישית. וזה חוויה איומה כי קורה אני מאז אני מלווה הרבה אנשים שמתמודדים אני כל שנה נמצא בימי נופש עם 50 60 זוגות שמתמודדים או הבעל חולה או האישה יש ארגון נפלא בשם בית נתן הם נותנים תמיכה לנשים שמתמודדות במחלה והם עושים ימי נופש כי שמו לב כשאחת

במשפחה לא בריא לא אלינו זה מוסיף הרבה בעיות זוגיות אז עושים ימי נופש לו זוגות ואני מנהל את זה מאס כבר הרבה שנים אז דיברתי עם ממון החוויה אני אומר את זה זה החוויה כמו מישהו נוסע ברכבת נוסע לחופש יש לו כיוון איפה הוא נוסע ופתאום מישהו בא ובועט אותך מוריד אותך מהרכבת מוצא את עצמך בארץ לא זרועה מקום לא מוכר שפה לא מוכרת בתי חולים בדיקות מושגים חדשים א כל מה שהיה לפני כן לא יהיה אותו דבר אחד הדברים שהיקו בי שבת לפני שמצאו את זה אצל אשתי היו לנו עורכים עלמשפחה מחוץ לארץ היה משפחה שהגיעה מחוץ לארץ ואשתי הכינה שבת יפה יפה אוכל ביוספו היה מאוד יפה וביום ראשון לא הרגישה טוב התחילה להיות בצבע צה והלכה

לרופא. הרופא אומר מיד לחדר מיו. בקיצר גילו את זה. כל זה כשאתם גרים כאן בארץ. ודאי. כן כן כן. אני גר כבר 40 א 42 43 שנה בארץ. מה שכה בי שמה שהיה עלול לא להיות שוב לעולם. יכול להיות שזה אותה השבת האחרונה שהיא הכינה בצורה כזאת. ולא יכולתי להכיל את זה. לא יכולתי. זה היה משהו מטורף, אין לי מילים לתאר את זה ועצם הדבר מה יהיה מחר. ואז נכנסתי כמו למז של שרידות. החלטתי להתמודד עם מה שיש יום יום, לא לחלום, לא לפנטזה, מה שעלול להיות. כל מה שיעצתי לאחרים ניסיתי לעשות בעצמי. גם מה שלמדתי בעצמי, איך להתמודד מקושי. היו לי הרבה קושיים לאורך כל הדרך. אז למדתי לעשות את זה. ואז יצאנו כמו שאומרים לדרך חדשה. זה

מה שהיה משתנה גם משפחתית, גם כלכלית. אפילו אם אני התפנסתי, פתאום הייתי זקוק להגיע לאנשים. זה מביא בן אדם לקיר כמה אתה חלש וכמה אתה כלום. בשנייה השם יכול לגרום לך. וזה דבר היום שצריך לזכור תמיד וצריך להודות לשם על כל יום שהולך לנו טוב. עד כמה אנחנו פגיעים ושורירים ונתונים לחסדי השם. ואז יצאנו לדרך חדשה. זה התמודדות. היא עברה ניתוח וטיפולים כימיותר בהקרנות והתקוות, האכזבות, החרדות, הפחדים מה תהיה התוצאות. א בבוקר אני לא יודע מה יהיה בערב אני קובע פגישה. הייתי צריך להמשיך את החיים אני קובע פגישה. אני לא יודע אם אוכל לקיים את זה. זה חיים על על א רכבת הרים או או לפעמים במכונת כביסה זה סובב ולוחץ

ופוגע בכל חלקה טובה שהכל צריך שינוי בנהול הבית מי אחראי מי מבשל א מי דואג להכין לשבתות הכל היה צריך ירכות מחדש ברוך השם היה לי בנות גדולות בבית והילדים היו נפלאים א הם שמעו ממני במשך כל השנים על התמודדויות הם לומדו ונכנסנו למוד מסוים איך לשרוד את זה איך לעבור את זה אבל לאורך כל הדרך היו הרבה תחנות זה היה במשך שנתיים עד שהיא נפטרה לצערנו הרב התיאור הכל כך קשה שאתה מתאר אתה מתאר אותו מתוך הבית אבל מחוץ לבית אני מתקשה להאמין שיש מישהו מהצופים שלא מכיר משפחות שח אחד מבני הזוג אה עובר טיפולים. מה המקום של הסביבה של החברה? יש את המקום המדהים שאתה מספר של הבנות שלך שלקחו את ניהול הבית עליהם אבל של

היהודי הפשוט שהוא שהוא שכן של זה שהוא בן דוד של זה. מה המקום שלו לתרום? ברמת ההתעניינות או להפך או בספר שלי יש לי פרק מיוחד על הדבר הזה גם לבן אדם שעובר איך להגיב איך לבקש עזרה. איך להגיב לאנשים שמהירים ומנסים להידחף. יש כל מיני אנשים ויש לי גם פרק לאנשים שמנסים לעזור איך לגשת, מה להגיד. א הדבר הראשון שמאוד חשוב זה לא לברוח. יש אנשים שבגלל המבוכה לא יודעים איך להגיב. אז הדבר הראשון הם עוברים רחוב. פעם באחד הכנסים שהייתי בחד ימי נופש סיפרה דיברתי על התחושה של בדידות. בן אדם שעובר משהו בחיים. אחד הדברים שזה סבל גדול זה הרגשה אף אחד לא יודע מה שאני עובר. זה הרגשה של בדידות. אף אחד לא יכול להבין

אותי. אפילו אם אנשים ניגשים חברים טובים אבל הם לא באמת יודעים ממה אני מתמודד. אז אה ואין לנו עדות יותר טובה שאתה אומר טיפלתי באנשים וכשחוויתי את זה בעצמי זה עולם אחר. זה משהו אחר. אז כמה האישה שהיא הייתה מורה והיא סיפרה שהיא חלתה במאחלה ברוך השם עבר היא אמרה שהחלק הכי קשה שלה הייתה חברות טובות שעוברו את הכביש שה הרגישה מה מרגיש מצורעה היא הרגישה כאילו אנשים נבוכים ומתרחקים יש גם קושי מסוים אני יודע על עצמי שבעברה היה לי את זה בכלל להיחסף למחלה לא בגלל שאני לא יודע לומר לך את המילה הנכונה אני לא רוצה לדבר על זה זה כל כך מפחיד חיד אנשים אנחנו גם אפילו רגילים לא אפילו לא לקרוא למחלה בשמ פתאום

להתחיל לדבר והטיפולים ואיך או עזוב אני לא רוצה לדעת מה שאני לא יודע לא כואב לייש שזה לא קשור לקשר שלי עם אותו אחד כמספר האנשים כך מספר התבונות התגובות והסיבות שעומד אבל אתה צריך להגיד לנו מה כן לעשות כן כן אז הדבר הראשון זה דווקא לגשת ולהגיד שמעתי שאתה מתמודד עם משהו הלב שלי איתך אם יש משהו שאני יכול לעזור אני מוכן כמובן כשמוכנים לעזור ולא לחטת יותר מזה לא להיות ספציפי יותר לא להיות ספציפי כי לא כל אחת מרגיש נוח לשתף זה תורה שלומה על כל דבר אבל פשוט א להתייחס אני יודע ואני פה אם אתה צריך משהו ולשמור על מרחק מכובד לא לחת ולא לעשות מעבר ולכך וכמובן כשבן אדם צריך עזרה ומבקשים אז לנסות באמת איך

לעזור זה האב איך לעשות את זה אחר כך יש כל מיני דברים למשל אני התברחתי היה לי הייתה לי קבוצה של חברים מאוד טובים שלפני כן השם מכין את הרפואה לפני המכה אני הולכים כל ערב עובדים כל היום בערב היינו יוצאים לטייל כל לילה אז זה היה בשבילי הצלות נפשות יכלתי לבכות איתם, לצחוק איתם א זה כאילו להוציא את השקע ולהתאורר אז היינו הוכים אני זוכר כשנודע לי שזה המחלה דבר ראשון קראתי חבר אחד איילתי איתו שעתיים או יותר בלילה בכיתי את הנשמה שלי היה לי עולמי חרב עליי והוא היה שמה בשבילי הוא יודע איך להקשיב ואיך להיות וזה היה דבר שאני חושב שזה נתן תה לי המון כוח הדבר הזה שלא הייתי בודת, לא הרגשתי בודת חוץ מהמשפחה

אבל חברים זה היה סיפור אחר אני לי מותר לשאול את השאלות שלא שואלים אבל אתה ברוך השם נשוי כיום הזכרת בין השועות אה שאת הבן הגדול העברתי מנהלי שיח בשנות המחלה של א אשתך זכרונה לך בדיעבד זה משהו שצריך לעשות לעשות קודם מה אתה אתה יודע מה אני לא רוצה אפילו לשאול למרות שיש לי את הפריבילגיה של מרן גי אני מדבר עם אנשים על הכל ואני אנשים מדבר עכשיו עם אנשים תמיד תדבר משהו בלי לי יש לי יש את הפריבילגיה של מרן אבל אני אשאל את זה יותר יותר יותר בקלות כשמגיעים להתייעץ איתך אנשים שאזורות שיש להם ילד כזה והשאלה הכי קשה אני מניח שזאת השאלה הזאת מה התשובה נכון א שישאלו את הרבי שלהם או את הרב שלהם. אני אף פעם

לא אומר לבן אדם מה לעשות. אני יכול לחדד לו את הצדדים ושכל אחד יחליט. כי יש הרבה א גם אדמורים שהם בדעה לא להחזיק ילד כזה בבית. ויש שחושבים להפך מי אני אני לא יכול להכריע לבן אדם. אצלנו הסיפור היה שונה. כשהוא גדל לא היה ספק שהוא בבית לא דיברו על הוציא אותו מהבית. לא היו מוסדות כמעט. אז התחילו לקום והוא היה בגיל 18 הפסיק את הלימודים הולך לבית ספר והתחיל לעבוד אחר כך לא היה לו מקום וכשאשתי חלתה היא הרגישה הדאגה הכי גדולה מבחינה מסוימת בגלל הילדים היה בילד הזה איפה הוא יהיה מי יטפל בו מי ידאג לו ואז הייתה תקופה שלא נפתחו דירות לא היו תקציבים ממשרת העבודה והיא הלכה לעירייה ודפקה לשולחן והיא אמרה

אני הולכת למות ואני לא יכול למות רגוע עד שאני לא יודע שהילד הזה מסודר שמעתי את זה עם אחרים שסיפרו לי שזה כל כך זיזהע אותם אז פתחו את תקציב עובדו על זה התחילו מחדש עם הדירות זה הדבר שהיא רצתה שיהיה מסודר גם אני ידעתי אני הולך לעבודה ילדים לבית ספר מי אטפל בו כבר לא היה לו בית ספר הוא היה בבית איך אני יכול להתמודד עם עם ילד? אני קורא לא ילד עם ילד בן 20 ומשהו. מה אני יכול לעשות איתו? ברמת ההבנה שלו הוא יודע מה קרה? הוא יודע מה קרה ודאי. תמיד האמה ישנה הוא היה בלוויה ושיתפנו והסברנו עד כמה שהוא מבין ובדירה הצוות שמה היו נפלאים הם ליוו אותו הוא יודע את הכלי. הזכרת הוא מגיע הביתה הוא מגיע כל שבת

שנייה כל יום שישי הוא בא עושה את הסיבובים שלו יש לו שכנים פה הוא אוכל פה מקבל ממפק א הוא ילד עצמאי הוא גר בדירה שלו ליסיח אבל הוא עצמאי יכול לנסה באוטובוס בא אתה אומר שזאת שאלה לרבי וגם הזכרתי בפתיח שאתה חסיד בד כן אה יש לך גם קשר מאוד מאוד מיוחד עם הרבי בעבר הייתי מזכיר כשאתה אומר אפילו אני חוזר איתך לברזיל לא שיתפתי אף אחד או כשמתגלים מגלים איפה איפה המקום של הרבי התקשרתי הייתו תקופות שהייתי מתקשר כל יום יש יש לו לשתף ויש את המקום של הרבי שזה זה זה כמו שיש שלנו הקשר עם הרבנו שלא שנו שמה לא מסתירים לא הסתרתי מהרבי אין הבאמינה אפילו אחרת בשום שלב שיתפתי את הכל הוא גם עודדתי לבוא לארץ עשיתי

עלייה בעקראות מה שהוא אמר לי ובמחלה של האישה גם הרבי היה כן כן כן שיתפתי בכל דבר התייעצתי בכל דבר הוא חיזק אותי על כל דבר הייתי מאוד א בקשר מאוד חזק על הדבר הזה קראתי פעם שגם את ה את הלימודים שלך כמטפל כן א איך ללמוד או אה לאיזה אפיקים לפנות גם בזה רב במעורב היה לי סיעתא דשמיא שהייתי עובד אצלו ומטבר הדברים קיבלת הטלפון עם שאלות הזכרות וגם איתי ספרן שלו אני קראתי המון סתם כסיקרן אותי ועבדתי על עצמי והיה פסיכולוג שהיה מגיע אליו כי הפנו אליו מקרים כל פעם כשהוא היה מגיע נדבקתי אליו עם שאלות עם כל מיני דברים והוא אמר לי יום אחד למה אתה לא הולך ללמוד זה היה בני בעיניי כמו הצעה אני לא יודע שתהיה

טייס אה לא היה אצלנו מטפלים פסיכולוגיה, זה היה נושא לא מוכר אצלנו אז הייתי כמו בהלם התייעצתי עם מישהו מישהו אמר כן לך תלמד למה לא והתייעצתי עם הרבי והרבי בשום פנים באופן הוא לא מן תחר שמיים מה זאת אומרת ללכת ללמוד באופן פורמלי לא נתן לי רשות הוא נותן לי רשות הפסיכולוג הזה אה הציע לי שהוא ילמד אותי פסיכרפיה איך לבוד עם אנשים אוכל לתרגל אצלו במשרד ועל זה הרבי הסכים אבל בתנאי שאני אשתף אותו מה שאנחנו לומדים הייתי הרבה מדבר וגם זכיתי הוא היה שואל אותי אם בחור יגיע אליך דבר כזה איך תתמודד מה תעשה ואני הייתי מתייעץ איתו על הדברים הללו והוא התחיל להפנות אליי זאת אומרת הוא הכיר אותי שמח עליי הוא

התחיל וזה נתן לי את הגף בעצם לצאת לעבודה הזאת אם היה לי הרבי מאחוריי נתן לי את הביטחון נתן לי את הגב גם חסידי בלץ הכירו אותי כמישהו שאפשר לסמוך כי היו מתקשרים עם כל מיני דברים אישיים זה נתן לי הבסיס ואת האומץ לצאת לעבודה כזאת ואז הוא אומר לי אתה מצליח לך תרבות בזה כל היום שמעתי שיש כזה דבר כו חם אז רב רוצה לקבל ניסיון אה מישהו שהציל ללך להיפגש עם הרב צ'ולק מאיזה מציון. נפגשתי איתו, הוא אמר, "אין לנו קו, יש פה שני פסיכולוגים שעובדים, תדבר איתם. אם הם מסכימים אחרי שבתוך החסידות אתה כבר אה התחלתי לקבל, עוד עבדתי אצל בל זרוב, חצי יום הייתי מקבלכן אז הוא אמר, יש פה שני פסיכולוגים, תדבר איתם, אם הם

מסכימים תוכל לקבל פה אנשים." דיברתי איתם, ישבו איתי כמה פעמים, אחר כך אמרו, "אתה יכול לקבל." וככה לאט לאט יצאתי לרחוב. הייתי כותב בעיתון של בלץ. אחרי שנתיים עשיתי מזה ספר. זה היה הספר הראשון שלי, ליקטתי וסידרתי המאמרים שכתבתי והוספתי מה שהיה חסר. וזה באמת פרסם אותי. היה גם כן משהו שדווקא הכניס אותי לחרדה. לא הייתי רגיל לפרסום ולא ידעתי איך לאכול את זה גם איך שהתמודדתי עם זה חרדה שמה של גדול הצלחה פתאומית הצלחה היה לי רעיון בעיתון משפחה הייתי בשער הראשי עכשיו אנשים יכירו אותי לא לא ידעתי איך יאכלים את זה וזה הכניס אותי לחרדה מה זה מחייב אותי איך הסתכלו אליי זה החיים ברוך השם לכל אחד יש את הזמן

שלו היה לי הזמן שלי לי ועדיין ויש חדשים שנכנסים איך אתה מסביר את השינוי החברתי הזה דווקא בתוך החברה החרדית החסידית החברה השמרנית של כן ללכת למטפלים הרי אתה מספר על עצמך כאדם נורמטיבי שנולד לך ילד והיה ברור לך שאתה לא אומר את זה לאף אחד זה לא היה כל כך חריג באותה תקופה ההחלטה הזאת החלטה השגויה כנראה לפי מה שאתה מציג לא לשתף אף אחד והיום היא לא קיימת ברוך השם היא לא אני צודק או שאתה אומר לו יש הורים שנולד להם כמעט כמעט ולא קיימת תמיד אין אין אין דבר שאין כן שהיה פה כן נכון כי קודם כל ברוך השם אה היה צורך ואנשים שחוו בעצמם הקימו ארגונים א כמו אחד הדברים שבן אדם יכול להרוויח מזה שהוא עובר משהו לא

טוב זה שהוא יכול לעזור לאחרים. יש הרבה דברים שאפשר להרוויח, אבל גם שהוא עוזר לאחרים. אז כמה ארגונים, יש יותר מודעות, מדברים יותר על הדברים ואז לומדו להתמודד בצורה יותר יעילה. אז היום יש הרבה, זה עדיין לא פשוט ההתמודדות, גם היום מאוד לא פשוט למרות כל החיבוקים וכל הארגונים. זה התמודדות איומה. התמודדות לא פשוטה. אני מדבר עם אנשים ששבורים. זה מרסק להם את השלום בית ואת ה האישיות. בן אדם מתוסכל, ממורמר, לוקח זמן עד שהוא לומד איך לקחת את זה בצורה טובה. זה קיים גם היום. אבל הרבה יותר מ מה מבחינתך המצב האידיאלי שאליו נגיע? אני מדבר על החיבור הזה בין החברה החרדית לבין עולם הטיפול. הטיפולים וכל היעוץ זה

אמור לשרט מטרה מסוימת. אם בן אדם לומד איך לחיות באיכות יותר טובה, איך להיות בשמחה למרות הקושי שהוא עובר, אז כל מה שתורם לזה הוא יעיל וטוב ונכון. הטיפול עוזר להשכין שלום בבית, להשקין שלום בין אדם לבין עצמו. אז אם היה לי קשה אתמול, רע אתמול, הייתי ממורמר, מתוסכל והיום אני ברוך השם שמח ומרגיש מאושר, מרגיש טוב, זה דבר שהציל אותי. וזה המטרה בכל ייעוץ, בכל טיפול, בכל כל מה שאנחנו עושים בחיים. השאלה לאן אנחנו רוצים להגיע. ולכן כל אמצעי טיפולי שעוזר יעיל. זה לא משנה מאיפה זה בא. אף אחד לא מי המציא את הפסיכולוגיה? מה התשובה? הריבון שלו. מה זה פסיכולוגיה? תורת בנפש. פסיכולוגה. פסיכולוגה. לא חשבתי על

זה. זה תורת הנפש. והשם ברא אותנו עם נפש. אני תמיד אומר העולם משתנה. אנשים לא משתנים. אין אפדייט, אין גרסה מספר שתיים לאנושות. אנחנו בדיוק כמו קין והבל. אותם יצרים, אותם דחפים הריבונו שלי את הבריאה אנחנו זה רץ האמצעים שונים פעם גומבו בפיזית הורגו עם חרב היום הורגים בצורה אחרת מרמים בצורה אחרת הבן אדם נשאר אותו בן אדם ההתמודדות זה התמודדות המסילס אישור מדבר לאותו לב מה שהחובסבובס משכנע אנשים משכנע גם אותנו אז ההתמודדות שלנו זה אותו דבר בשם שם כמו שיש בספרים בחז"ל יש הרבה דברי חיזוק הרבה חיזוק על אמונה שבן אדם יאמין שיש יאמין שיש משמעות בסבל שלו זה יכול להציל אותו כל הרעיון של כל מדבית רחמנא לתו

אבית איך זה עוזר לבן אדם גם זו לטובה אם אני מאמין שיש לזה משמעות זה לא סתם אני שלומיאל אגב כך הרגשתי כשנולד לי הבן אבל אם אני מאמין שיש בזה עניין והריבוני שלו למשל שלח לי את הכל בהשכחה הפרטית אז כל המשמעות כל ההרגשה שלי תשת אפשרות להאמין בזמן אמת אם יש אפשרות אני מניח שמישהו היה מגיע לאברך הצעיר בן 1920 בברזיל שהוא לבד ובודד וכל התיאור שלך מתחילת השיחה ואומר לו תקשיב ברגע זה נבנה מפעל טיפול וסדרת ספרים הכל נכתב עכשיו עכשיו הכל קורה שאמורה לעזור לעשרות אלפי אנשים הוא היה מתגלגל מצחוק אה הוא לא היה מבין את זה כי כמו שיש עבור אתה ידוע וראית את אחורי שבן אדם רואה רק בפרספקטיבה לאחור מה שזה עשה לו

חוץ מזה זה דבר ש לא יראו זה חתם סופר כשומני שמסביר שאתה יכול להבין אותי בדיעבד אתה לא יכול להבין אותי לפני זה החיים כן זה חוץ מזה שזה עבודת חיים לעבוד איך לקבל דברים זה לא הולך ביום אחד כי קרה לי משהו א תמיד אומר כשספינה טובה זה לא הזמן ללמוד שחייה. צריך ללמוד לפני כן. כשאתה צריך הלוואה של 20,000 שק לא אז מתחילים לעשות חברים. זה צריך לדאוג, צריך לבנות. האמונה בן אדם צריך לחיות עם זה ולבנות עם זה. ואז כשמגיע משהו הוא יותר מוכן. אבל כעיקרון זה עבודה תמידית. אני הרבה שנים עוזר לאחרים להתמודד. התמודדתי עם הרבה דברים אבל כמעט בסיס יומי יש דברים שמפריעים לי פתאום. תמיד אומר אבסורד אני יכול להתמודד

עם איומימוות ואם אני אמצא מקום חניה זה יעצבן אותי א לכל אחד יש התמודדויות בחיים ואני צריך להתחזק כמה פעמים קורה שאני לא במצב רוח טוב ואני יודע את הכל ואני צריך לעבוד על עצמי זה עבודה צמידית אבל כשבן אדם עובד בזה ועוסק בזה אני לא מתכוון עוסק בזה קיווץ לאחרים הוא עובד על עצמו לומד כל יום ספרי מוסר מתבונן ומחזק את עצמו. ודאי שקל לא יותר. יש לו יותר כלים להתמודד כשמשהו מגיע. אבל אין בן אדם שניצל מזה. מדומה לאנשים. יש מדרש שאומר אין לך אדם שאין לו ייסורים. והמעורניים כותב שכל יום השם שולח לבן אדם ייסורים. לפחות כמו שגמור אומר אתהיכן תכלס היסיר שמשהו לא מסתדר לו. זה הדרך ש אומר אם הוא מכניס את היד

לכיס ויוצא מטבע אחר ממה שהוא תכנן זה הדרך של השם להאיר אותנו לעורר אותנו אז אין בן אדם אה הרבה פעמים אני שומע אנשים הוא הולך לו טוב וזה הולך לו טוב זה בבסוט זה זה בדיחה כל בן אדם מתמודד עם דברים אחד יודע להסתיר את זה יותר טוב מחייך אני עובד ונחספתי מטבע דברים להרבה סבל זה לא יאומן מה שמה שמ עוברים כל בית, כל בן אדם בחיים שלו, אם לא בשלב זה אז בשלב אחר. ובחוץ לא קולטים וזה הדרך של השם להאיר אותנו. אז עכשיו אנחנו יכולים להתעורר ולהיות כוסים על כל העולם ואנחנו יכולים להתעורר ולהתקרב יותר לשם. זה כבר הבחירה שלנו, זה כבר העבודה שלנו וזה התפקיד שלנו בעולם. איך להתמודד עם הקושי ומה לעשות עם זה. נתתי

את הכותרת אלמנות לשיחה שלנו, למרות שכל מי שהמשיך איתנו מעבר לפתיח יודע שזה הרבה מעבר לכך. אה, הלידה בברזיל, הקשר עם הרבי והשנות המחלה. אני רוצה ככה שתיתן לנו על השלב של ההתנהרים מעפר קומי של א של הבית הבית השני. אז ברוך השם ברוך השם זכיתי להתחתן. אישה נפלאה, אישה טובה, ילדים טובים, משפחה טובה. אגב, הרבי היה השטחן שלי. הוא שלח לחפש, הוא אמר להתעניין, הוא הציל את זה אחרי שהוא ביר קצת בירורים. זה אני חושב שזה בזכות הקרבה שהיה לי איתו. וואו. תוך כמה זמן מאז שה שנתיים אחרי. זה היה ככה. בשנה הראשונה לא רציתי לשמוע על שידוכים מכמה סיבות. קודם הרגשתי לתת כבוד לאשתי אליה שלום, לא לקפוץ מיד לחפש לתת

שנה ראשונה הרגשתי שזה גם נכון בשביל הילדים לכבד את זכרה ואחר כך כתבתי את הספר אמרתי אני לא יכול לכתוב ספר על המוות ולהתחתן זה לא הולך ביחד אז הייתי צריך לסגור את הפרק הזה עם כתיבת הספר ופרסמתי את זה אחר כך התחלתי לעשות שיעורי בית אני נורא פחדתי מנישואים שניים כי מהו ציולים מחנכות ואתה מחנך אבל אמרת אני רוצה בית אני לא חי בעיתון אני רוצה חיים פשוטים והלכתי לדבר עם כל אנשי מקצוע שהכרתי שיגידו לי איך ניגשים איך אני מחפש איך אני בודק וגם לחילופים דיברתי עם הרבה אנשים שעוברו את זה ואמרתי תעשה לי טובה אני עכשיו באותה סירה תספר לי מה עם הטע שאני צריך להיזהר מהם עשיתי כמו דוקטרת הכרתי את זה אבל

השתויות הייתה לי סיעתא דשמ שם עזר לי שעשיתי שידוך טוב והתחתנתי אחרי שנתיים זה היה וזה גם כן לקחתי השנה הראשונה לא כתבתי כלום הקדשתי להיות נוקדש לבית לבנות את הבית החדש זה התמודדות עם ילדים זה ילדים שלה שלה שלי וזה איך להסתדר ובונים את זה. זה לא נעשה ביום אחד. אז גם התייעצתי וגם נשקעתי בזה ומאז אני מלווה גם הרבה אנשים בנישואים שניים. איזו טעות אסור לעשות לצפץ, להחזיר בית כמו שהיה. זה בן אדם בחיים בכלל. טוב. זה במקרה של אלמנות. לפעמים זה בדיוק הפוך. הוא בורח מהבית שהיה. לא בכל החיים בכלל. אני אגיד לך כלל. אחד הדברים שגורמים לאנשים דיכאון שהם רוצים לחזור אחורנית, להיות כמו שהיו ולא מצליחים.

החיים זה אין רוורס, יש רק קדימה אפשר לנסוע וצריך תמיד לראות מה אני צריך לעשות כאן ועכשיו או מכאן והלאה. וזה לבנות בית חדש, זה לראות עם מה מתמודד. כמעט אני לא בכלל אנשים שואלים אותי היה לך פעם מקרה כזה? אני אומר עוד לא ראיתי בחיים שני מקרים זהים. כל בן אדם שונה, כל משפחה שונה, כל רקע שונה. אלוקים ברע בצורה פלאית זה שכל בן אדם שונה. אז גם כל מקרה של נישואים שניים זה שונה. תלוי כמה ילדים יש. תלוי אם זה גירושים, אם זה אלמנות. אנשים חושבים א מי שהתגרש מסתומות טרובל מייקר על הצרות ומי שהתעלמן נך מסכן. יש הרבה שהתאלמנו או אלמנות שהיו הרבה צרות לפני כן יש הרבה גירושים שנופלו בפח שלא היו כל כך הרבה

מלחמות זה לא מובן מעצמו אז כל מקרה הוא שונה וצריך תמיד להבין מי הם הנפשות הפועלות מי מעורף מי הם הילדים ואז אני גם מלווה נפגשתי עם הרבה לפני שגומר שידוך איך לבדוק על מה לדבר יש אנשים שלא חושבים א תמיד אומר לאנשים תיגש לזה זה לא תעשה שיעורי בית מה חשוב לך תיפגש שוב ושוב תדבר על הכל תעלה את הכל תבדוק את הכל עד כמה שאפשר ואז תרגיש יותר בטוח א ניהלתי גם כן עבור ארגון שעושים עבודת הקודש לעזור לאלמנים ניהלתי כמה פעמים קבוצות תמיכה לאלמנים חלק מהם התחתנו בזכות שם היו אה לא אלמני ישראל זה ארגון נפלא של רב חמה על פרנקלו א הוא נפלא בסוף המסר שלך הוא הוא יש משהו שחוזר לעצמו להתייעץ פשוט להתייעץ על כל

צעד ושל פעם אחת פה בכל מקום על זה להתייעץ על כל צעד ושעל עדיף פגישה מיותרת מאשר פגישה פחות אחת פחות ממה שצריך וואו כי אנשים שחוו את זה שעברו את הניסיון יכולים להגיד לך משהו הרי שלמה המלך אומר תשועה ברוב יועץ אין בן אדם שהוא חכם מספיק כמה שאני גם שאמרת הזכרת את המסילת ישרים מיד נזכרתי שגן המבוכה גן המבוכה של אז כל בן אדם רואה ונתפס בדבר מסוים א אתמול התייעצתי עם חבר על מקרה שאני מנסה לעזור וראיתי עד כמה הראייה שלי מצומצמת ועד כמה בן אדם מבחוץ יכול לראות דברים בצורה אחרת אז כמה שיש לי ניסיון ואני מנסה לעשות את זה זה אף פעם לא משתווה למישהו שבאמת נמצא בחוץ. אז להתייעץ, לשמוע כיוונים ולא לזלזל

ממישהו שאומר משהו, תבדוק את זה. לא צריך לקבל כל ייעוץ, אבל צריך להתייחס לזה, צריך לבחון את זה. פעם יעצתי לגרוש, הוא היה דווקא א ללכת לזה לעט. הכנתי אותו לפגישה ואמרתי לו, "צא לדרך, קח כמה שבועות." הוא מתקשר אליו למחרת. התרסתי דיברנו עד 4 בבוקר וזה היה ממש מה שחיפשתי סיפור חסידי היא נפלה בפח איתו אבל הם התעסו עד הבוקר מזל טוב שיהיה לך בהצלחה מה אני יכול להגיד זה צריך ישוב הדעת צריך לישון על דברים צריך לבחון דברים אה משתמש בזה ואומר את זה יש תולדות תולדס ינק יוסב היה תלמיד הבטוב הוא כותב דבר מדהים הוא כותב, אני אתן לך עצה שקיבלתי מגדולים מגוד לחיכות היא בוא תחזק ועל תרף ידך אל תעזוב את זה גם

במילדש שמיה גם במילד העלמה כל פעם שתגיע למסקנה על משהו תתחיל לחשוב אולי ההפך הוא הצודק כי כל מי שרואה שני צדדים קרוב יותר לאמת מי שמשוכנע שהוא זאת האמת קרוב לטעות ובן אדם שחי בסימן קריאה הוא יודע הוא מבין אלה הם הס בסכנה הכי גדולה לעשות טעויות אז להתייעץ 100% עדיף פגישה אחת יותר מדי מפגישה אחת פחות מדי במשפט הזה אני מסכם לסיום גייסנו מישהו שמכיר את הסיפור מעבר לשיחה שלנו גם אנחנו עדיין לא מכירים הכל אבל נגענו הצלחנו לגעת וזה הבן שלך פנחס ביקשנו ממנו לסכם את זה מהזווית שלו אבא אני רוצה להגיד לך משהו שכנראה לא אמרתי לך עד היום הייתי בן 19 כשאמחתה היינו לידך וראינו אתכם מתמודד עם ופטירתה של אמא

קרבנו ביחד התמודדנו ביחד כל אחד עם הדברים שלו אבל למדתי ממך המון איך להתמודד עם המצב לא נסית להילחם במציאות אלא קיבלת אותה ולימדת אותנו להפריד בין מה שבשליטתנו לבין מה שלא גם ברגעים הכי קשים הדרכת אותנו והראת לנו איך להתמודד עם מה שבשליטתנו ואיך להשלים המציאות. אבל מה שהכי הרשים אותי זה שלא יצרת שם. לקחת את כל מה שעברת והפכת את זה לדרך לעזור לאחרים. התיישבת וכתבת את הספר גם אני יכול להתמודד על מנת לעזור לאחרים שעוברים כשיים איך להתמודד. אתה נוסע מדי שנה לסמנה לזוגות שאחד מדי זוג חלל מנת למד אותם איך להתמודד. זה לא מובן מאליו וזה מעורר השראה. אבא אני רוצה להגיד לך תודה רבה. תודה על הדרך שהראית

לנו, על הכוחות שהנקת לנו, על זה שבחרת לצמוח מתוך הקאב. רגש אותי לשמוע את זה ובאמת זה לא פשוט. זה לא פשוט. זה מסע לא פשוט, התמודדות לא פשוטה ואני אומר לאנשים, יש אנשים שנבעלים מזה. זה לא נגמר אף פעם. עד זיבול בטרייטה בן אדם צריך להתמודד. אין בן אדם שהוא כבר מומחה על בונשלום ישר הרבה אמצעים גם למומחים שחושבים שהם theפג הם יודעים את הכל תמיד התמודדות חדשה אבל בעזרת השם מתפללים חיים עם אמונה מתחסקים מתייעצים אפשר לעבור את הנסיעה הזאת שהשם אני מאחל באמת לכולם מכל הלב שלא יתנסו בדברים אבל בחיים כמו החיים השם מנהל את העולם ואפשר ללמוד אפשר להצליח אפשר לחיות חיים טובים ומאושרים יחד עם הכאב זה לא אוזה או זה שניהם ביחד הרב און פרידמן גם אתה יכול תודה רבה มา