"אני כל הזמן מרגישה אותו איתי בחיבוק מאוד גדול" רחל אימו של עמיחי ונינו הי"ד בריאיון מחזק ביותר

המחי כתב לרב שלו שבוע אחרי מסע לנקות עם החיילים שלו את המשפט הבא הוא אמר לו אני הרגעתי למסקנה שזה לא זהה אלו דמעות של 2000 שנה שאנחנו מרגישים פה עכשיו בעליה אז היום אנחנו פוגשים את רחלי שהגיע ישר מהגולן מה העניינים איזה כיף איזה זכות מיכא היה איש של מילים השאיר כתבים איזה ייחודיות היייתה לבחור המהמם הזה כזה ילד ים לפגוש את אמא שלו אתה אף פעם לא לבד דבר איתו הוא שומע גם בלי לומר אף מילה גם כשהשמש תשקע הוא מאיר בתוך ליבך אתה אף פעם לא לבד אז מה רחל מים או קפה מים נהדר מים קרים אז מי נמצא בבית יש לך וד ילדים כרגע יש לי שניים גדולים שהם בישיבה גבוהה ועוד שלושה קטנים יותר ילד בשישית כיתה ח וילדה

בת שבע תמיד שואלת את עצמי איך זה היה נראה שיש ילדים בבית זה מחייב לא כן אני חושבת שזה ממש לי זה מתנה הסדר יום נשמר קביות נשמרת כן אין פריבילגיה להישאר במיטה כן שבי רחלי תודה אני יודעת שביום שעוד לא ידעתם בעצם בשביעי הייתם בדרך ולא הצלחתם להגיע לשום ציון של צדיק שרצית להגיע לא לרשבי ולא לרבה בעל הנס ומה אמרת לבעלך אני אתחיל טיפה לפני שבעצם המכינה ג בשמחת תורה עצמה באחד בצהריים הוא והצוות שלו הם היו בין הכוחות הראשונים שהגיעו לכפר עזה ועמיחי בשעה 720 הם מקבלים הוא וכל הצוות פקודה לצאת שנועל עזה הם עולים על על ג'יפ ברגל עץ הם יוצאים מג'וליס שזה הבסיס של מגלן ליד מסוות יצחק והם מתחילים לנסוע

בהתחלה לכיוון סדרות בסדרות פוגשים אותם חברה של ימס ואומרים לו אנחנו כאן תמשיכו לכפר עזה מחכים לכם שמה ובעצם הם נכנסים לתוך כפר עזה מפקד מגלן כבר מחכה להם שם א ומה שמדהים זה שמיכי הבין לאן הוא נכנס ותוך כדי שהם נכנסים קודם כל מחכה להם מחבל עם rpg שבנס הורידו אותו לפני שהוא הצליח לפגוע בהם ואז הם מתחילים ללכת והם מתחילים לטאר שם בתים בכפר עזה ממחבלים ולראות שהתושבים בטוחים ומי חי מסתובב אל החבר'ה ואומר להם אני רוצה רק שתזכרו בשם מי אנחנו כאן ולשם מה אנחנו כאן מה היה התפקיד שלו הוא היה עמק בצוות והחברה עוד לא סיימו מסלול מיכאי היה אמור לסיים ביום פתירת רחל אמנו את המסלול והחבר'ה מתערים שהם

מגיעים ורעש בלאגן וירי וצרחות וצעקות והם אמרו שככה הם מאוד מאוד התבלבלו ואז כל פעם שהם מסתכלים על אמיחי משהו מתייצב כי הוא ממש אני ממש מרגישה שכל כוחות החיים שלו כל מה שהוא הכין את עצמו זה היה בדיוק ליום הזה ליום הזה שהוא הדרש לבוא בשם עם ישראל כדי להציל את עם ישראל מיכאי היה נשמה כללית כזו ובעצם בשמחת ורה אנחנו לא יודעים כלום אנחנו באנו לחברים בתל אביב ככה להתחבר ללבבות אחרי כל הכיתוב הכואב שהיה ביום הכיפורים ממוצא שבת אני לא רגועה ביום ראשון בבוקר כבר אמרתי לאחותי שאני לא נושמת אני לא מצליחה להסיר את הנשימה ואחותי אמרה לי לא להיות לחוצה ובע לי אמר לי לחשוב טוב ואז ששמענו שהמפקד של אמיחי

נהרג שבדיעבד אמיחי בעצם נהרג בחילוץ שלו אז כששמענו שהמפקד של ה מיכאי נהרג אמרתי למני אם הדני נהרג שהוא היה אלם חמודות מקץ לדוגמה ממש אמרתי לו אם הדני נהרג אמיחי לידו בוא ניסע לצדיקים וככה עלינו לרכב נסענו לרבי שמעון אנחנו נוסעים נוסעים מתחילים לרדת הירידות של הירדן והדרך חסומה משאית חוסמת הכביש א אפשר לעבור הסתובבנו נסענו לכיוון רבי מאיר בעל הנס יורדים במחנה ירדן מסאית חסומה הסתובבנו ואמרתי לבעלי הצדיקים לא רוצים שנתפלל תפילת שו מחכים לנו בבית וואו והסתובבנו והגענו הביתה ואני אומרת לבת שלי הייתי בטוחה שיהיו פה ואז הבת שלי פותחת את הדלת ואומרת אמא הם כאן וכשהם הגיעו אז אמרתי להם אני מבינה את

הקדוש ברוך הוא אני לא הייתי בוחרת אחרת ממנו הוא בחר את הטוב ביותר אני מתרגשת כי זה מה שאמרתי גם על שעולי מדהים יש לו טעם כן זה ורק חשוב לי להוסיף באמת על הקרב עצמו בעצם ש אמיחי חילץ את המפקד וכל הזמן עצר לו את הדימום אז הוא התעקש שיביאו איזשהיא סוואנה ושני חבר'ה הביאו סוואנה ופינו אותו יחד עם עוד פצועים קשה מכפר עזה ו ואז צערנו מחבל חיכה להם עם פיק וריסס את הסוואנה כל הסוואנה היייתה מבותרת והמכיל שנהרג מכדור אחד ומי שחילץ אותו אחרי זה מהסוואנה החובש אז הוא אמר אני כל היום הייתי בכפר עזה וראיתי את כל הנטבחים עם עימה על הפנים והוצאתי את אמיחי ואת איליי הדני ה מפקצ והיה להם פנים של שבת קודש ואת

אותו משפט שמענו אחרי זה גם מח וש נוסף שהיה שם שזה מדהים שמי שנהרג על מתוך קרב ומסירות נפש על ארץ ישראל זה באמת א זכות מאוד מאוד מאוד גדולה אני צריכה להסדיר את אני צריכה להסדיר את הנשימה ואני מסתכלת עלייך ואני אומרת את ואני באותו מאותו צד את מורה ויש לך בבית עוד חמישה שלא נשואים ועוד שתיים נשואות אני מתעלפת על הנכדה היחידה שיש לי כמה נכדים יש לך שתיים מתוקים א אוקי יש לי את מרים ויש לי את אמיחי אמיחי דוד שנקרא הוא הברית שלו הייתה יום לפני היום הולדת של אמיחי מסתובב לך מיחאי קטן בבית בבית אמיך והנכדה שלי קוראת לו אניח אניח כן ואחת עם זה מדהים זכות מאוד מאוד גדולה קודם כל זה זכות להיות אמא של

המיכל חי ואני חושבת שהקדוש ברוך הוא נתן לי מתנה מאוד מאוד גדולה לזכות לגדל אותו 22 שנה אני אומרת זה רק 22 שנה וזה 22 שנה מלאות כל טוב ואני חושבת שהזה שנולד עכשיו המחי חדש א ממש כתבתי את זה לבן שלי כי הבן שלי היה לו קשה שמה הבן שלך לא האבא אה לא האבא הבן אחד הדודים שעכשיו לומד בישיבת אלון מורה גם אז הוא אומר לי אמא אם אנחנו קוראים אמיך מה זה אומר עלינו אז כתבתי לו שיר ובשיר הזה תיארתי את המי כאי הגדול הולך לצד אמיחי הקטן ותיארתי איך הם עולים לבית המקדש והכל ואומרים את המשפט שהמי כאי אמר אמיחי לפני הגיוס שלו לצבא הוא כתב שיר ו הסיום של השיר זה עבדי עבדי עם ישראל אנחנו דבר אין לנו מעצמנו מצוים

ונשלחים להיות הכי מקצוענים והסוף של השיר זה בעד זור נצח קוראים אנו איננו ו וסיימתי את השיר שכתבתי לבן שלי ואמרתי לו בעד שור נצח קוראים אנו אננו שמיכי הגדול והמי כי הקטן בעזרת השם בדרכם לבית המקדש עוד יגיעו יגיעו ויגידו אז אני אשאל אותך מה ששואלים אותי ממה את עשוייה תגידי אני שומעת אותך ואני אתמול ניסיתי לקרוא ואני אומרת ניסיתי כי השפה של אמיחי בשירים שלו ותכף תספרי לנו על זה שאני מבינה שיש איזה אוצר עצום שמצאתם בתוך הבית אתג באה מאיזשהו כן טקס ש עשיתם תערוכה אז אני רוצה שתספרי אבל זה זה שפה לא של נער לא של בחור צעיר נכון אז קודם כל באמת אחרי שהודיעו לנו הבת שלי עלתה על החדר של אמיחי אני כאמא

תמיד הייתי מסדרת לו את החדר אבל תוך כדי הסידור הייתי מוצאת כל מיני פנקסים אבל קודם כל כאמא למתבגר לא עזתי לגעת בהם כי ידעתי שפה מתחיל ונגמר האמון עם חלילה הוא ייפגם והייתי מסדרת לו את זה בתוך כזו קופסה ואז הבת שלי אחרי שהודיעו לנו היא עלתה למעלה ירדה עם סלסילה ענקית מלאה מחברות ופנקסים את לא ידעת על זה לא ידעתי שאתה תוכן של זה וגילינו עולם ומלא והכל כתוב כמו שאת אומרת בשפה מאוד מאוד גבוה זה שירים שהוא כותב דברי תורה שהוא כותב וגם מסע של בנייה ועמל של האישיות שלו דברים מדהימים כאילו עבודה עצמית עבודה עצמית ממש ו אנחנו בגלל שהודיעו לנו ביום ראשון ולצערנו היה עומס בשורה ועד שהצלחנו להגיע

להלווייה היום היה יום רביעי וכל האחייניות שלי ארבעה ימים לא הצלחתם לקיים לווייה כן וכל האחייניות שלי היו בבית הם פשוט לקחו את כל הפנקסים ושכתוב והוצאנו פשוט ספר של מסא מים חיים שבעצם בתוכו יש את כל המל והכתיבה של אמיחי איפה שאני לא אפתח זה עולם ומלא מאיפה מאיפה אני אומרת הש זה כאילו הוא אני קוראת לזה אני אמרתי את זה לכמה ש שהם הבינו אותותי ישר שאמרתי שזה סוג של חווייה חוץ גופית זה כאילו לא ממך זה זה יוצא ממך אז אני שמעתי שיעור על רבי שמעון בר יוחאי שהוא כתב שני ספרים אחד אידרה רבא ואחד אידרה זותה ואני לא זוכרת מה מהמהם אני חושבת שזה אידרה רבא שהוא בעצם אומר שהדברים עוברים מהסבא ישירות אל הבן

וההורים הם סוג של צינור ואני מאוד מאוד מרגישה שהייתי צינור מישהי שאלה אותי איך מגדלים ילד כזה אז אמרתי לה שאני השתדלתי לא להפריע אז בואי תספרי לי סבא וסבתה אז א ההורים שלי זה הרב משה והרבנית מרים לוינגר מחברון ואבא שלי היה תלמיד של הרב קוק אבא שלי היה בוכה בגלל שלושה דברים שהוא היה מצטט מהרב קוק שהוא היה מצטט מהרב צבי יהודה ושהוא היה מדבר על אמא שלי זה היה הזמנים שהכול שלו היה נשבר ומיכאל היה מאוד קשור לאבא ואמא שלי מאוד וא אז גרתם ב גרנו בקריית ארבע וככה היה לו דיבור מאוד טוב עם אמא שלי וככה כל פעם שהייתי מודאגת לגביו הייתי באה לאבא שלי לפני שבת הייתי אומרת לו אבא שים עין על אמיחי כי בגלל

שאמי חי היה ילד מאוד מאוד עדין ומאוד מאוד רגיש יש את הילדים המגניבים האלה של בני עקיבא שהכל עובד להם והכל מצליח ואיפה שהם לא מגיעים הם הופכים להיות כוכבי הערב אמיך לא אמיך לא לא כל דבר היה בעמל וחתירה אינסופית ובבירור אינסופי ו והכל ככה היה מתוך דרישה ותביעה עצמית באמת באמת לגדול ולבצע את השליחות והוא כותב על זה המון המון בכתבים שלו ו ואני מאוד מאוד מרגישה שה הכוח והשפה גם השפה אני מאוד מאוד מוצאת בה את הכתבים של הרב קוק וגם הילדים שלי עשו ככה איזה ניסיון לפענח את השירים את המקורות וכל שיר מתבסס על בין שמונה ל10 מקורות של כתבי הרב ושל דברי תורה ושל דברים והכל באמת היה מאוד מאוד מחובר בקודש

וממקור של קודש ולכן גם השפה המאוד מאוד גבוהה הזאתי אז את אומרת לי אמרת לי מקודם שיש אנשים משפחות בהפרעה אנחנו משפחות בהנצחה כן אני שואלת אני שומעת שאתם עושים כל כך הרבה דברים ופתחתם תערוכה פה בבית מתן ברעננה ו עדיין הרגע הזה שאת סוגרת את הדלת ו ילדה ת השבע שלך הצעירה שהיא מכריכה אותך להמשיך את היומיום מה קורה אז קודם כל יש געגוע מאוד גדול ומה שמיכי כתב אני אקריא לך את זה הוא כתב שירים באמת נפלאים על כל המסע שהוא עובר בחיים אבל א הוא כותב על העניין של הגעגוע דווקא אה אז שאלת אותי בעצם הדלת נסגרת ומה אני עושה ואני המון המון נעזרת בכתבים של אמיחי ואחד מהם הוא פשוט מדבר על הגעגוע והוא אומר ואני

במדבר צועק בכל כוחי עד שאמצא אור באר שתרווה צמ עוני ועד יענה מנערים ויהיה כם החריש צמא אנוכי כבר יבשו מעייני עיני נשואות לאינסוף יגע מגעגוע כמעט שאזלו כוחותיי וישתה דמותי ויתקדש יזלו מים תר אחר כלי ועין הוא ממש מתאר פה את הכאב והחוסר וזה משהו שמאוד מאוד הולך איתי בדיוק הפסקה הזו שעה שכל שנותר וגעגוע השם כלכלני בביטחון נפשי ואמונתי בלילות יש פשר לתהליך בגעגוע מקור שמחה עין במר בוכה ולב שמח וכשאני קוראת את זה אני קודם כל קוראת את יש פשר לתהליך ואני יודעת שאנחנו בתהליך של ימות המשיח ואני מחכה מאוד לתחיית המתים וגם אני השם כלכלני השם נותן לי המון כוחות ואני מרגישה שגם המחא מזרים לי כל הזמן כוחות

ו ויש לי כוח לעמוד ב בניסיון הזה ואני גם מרגישה שמידת האמונה רק לכה והשתכלל ו ולא ולא היה לך איזה מעצור שאמרת לעצמך ווואו קרה לך משהו באמונה בתחושה הזאת לפחות כשלב בדרך או ש ישר ראית את האור יש רגעים שהם לא פשוטים והיה לי איזה פעם שככה הרגשתי אמא של דוד רובין שנרצח בנחל תלם היא באה לשיבה והיא אמרה לי את תראי שמיכי ישלח לך דרישות שלום והיה תקופה מאוד ערוכה שלא קיבלתי דרישת שלום לא חלמתי עלי לא והיה לי מאוד קשה ואמרתי לו אמיך תן סימן מה אכפת לך ו אז באותו יום אחיינית שלי שולחת לי הודעה א סרטון ותמונה של אמיחי ובסרטון יש שיר לא ואז היא אומרת לי את מבינה שאמי חי שמה בסרטון הזה והוא מנגן בחליל

והחברים שרים אז ככה עצרתי רגע וכלת עוד פעם הסתכלתי היטב וזה שיר של אה ביני לנדו ובדיוק הקטע של השיר שנשלח אליי זה וזה יהיה לך האות שמעולם לא רחקתי ממך פחי שלחי ידך אל ראש שיורי כמה רטוב ומטל אז אני כל הזמן מרגישה אותו איתי בחיבוק מאוד גדול וואו רחלי מה בואי נשתה רגע מים כן כדאי ה יש מן הרגשה ש איזשהי עוצמה באמת אמרת שמיכאל היה בן אדם של של הכלל מאוד וזה לא אומר שזה דווקא אנשים הפייטים אלא להפך שהוא היה מאוד מאוד עדין אבל את קוראת את הכתבים שלו ואת אומרת זה לא נער או או בחור בן 22 זה עולם הו מלואו ממש והחסר של העולם הזה אני הרבה פעמים דווקא אנחנו משפחה מוזיקלית את בטח יודעת אנחנו כשאנחנו על

הבמה אני אומרת החסר הוא הוא גדול כמו שתארתי מקודם המיכל היה ילד מאוד מאוד של עמל והוא כל הזמן היה בירור אינסופי על איזה דרך לבחור וגם בתפילה ובלימוד תורה וב ב להצטיין הוא רצה להצטיין לא כי כי אני חייב להיות הכי טוב אלא כי איך אני היה לוחם הכי טוב בצבא בשביל עם ישראל הוא כל הזמן כיוון את עצמו לק והוא היה מדבר על זה ככה במילים האלה הוא למשל למשל כש הוא הבין שהוא מאוד מאוד רצה להתגייס למטכל ובסוף הוא התקבל לקומנדו וככה בהתחלה הוא היה ככה שבוז לא ידע איך לעשות ואז קיבלנו הודעה בוואטסאפ והוא כותב ככה חשבתי על זה עוד קצת זה גאווה לחשוב שאני יודע מה נכון לי וזה דמיון לבנות מטרה על עד של תבנית אני

רוצה את רצון השם באמת ושמח לפעול היכן שישים אותי על מנת למצות עד הסוף את שליחותו אני פועל היכן שאני חושב שהשם רוצה ומודע שהשם פותח שערים בתבונה ולפעמים דלת נסגרת כדי שהבחין בה פתוחה בעזרת השם מקווה להיות ראוי כמה שיותר לתפקידי עכשיו אני סם וזה בעצם היה המנוע של אמיחי לעשות את רצון השם ולבצע את השליחות שלו אני שומעת אותך ואני את אומרת אנחנו היינו צינור אבל זה ממש באותו באותה תנועה מההורים שלך הגדולים והמדהימים שעשו כל כך הרבה לעם ישראל דרכך ולמך זה נשמע מקשה אחת ובואי תספרי לי קצת על הקשר של מיכא עם סבתא שלו הבנתי שהוא הספיד אותה כן הוא הספיד אותה מדהים א בעצם המחי כל העניין ההיסטורי וכל

העניין של שרשרת הדורות הוא מאוד מאוד היה חי אצלו ההבנה שלו שהוא עוד חוליה בשרשרת של עם ישראל מתוך ככה הוא פעל הוא למשל כותב לרב שלו אחרי מסע לונקה הוא אומר הרב השבוע בעיצומה של מסע בעיצומם של מסע אלונקות חשבתי לעצמי ש זה לא זהה אלו דמעות של 2000 שנה הוא ממש כל הזמן הרגיש את החיבור מהעבר עובה ועתיד וגם את אמא שלי אני זוכרת שב-3 הוא בא והוא הביא לי את הפלאפון והוא אמר לי אמא כתבתי ספד על סבתא שאף אחד לא ידע שאני כתבתי את זה אבל הוא ככה הוא בקש מך להקריא אתזה הוא ביקש שאני אקריא וקראתי את זה על הקבר של אמא שלי ובאמת ככה כל הזמן המחייה הי של סוד שלא ידעו אני אקריא רק טיפה מההספק שהוא כותב לה הוא

כותב לה סבתא אהובה למחיה ש לחוך להחיות רגבים רגבים רגבי ארץ ישראל ורגב רוח דייקת בצניעות את מהות הארץ המהות הסגולית והמהות ההיסטורית המהות הנצחית והמהות הרעיונית הסתכלת עמוק היכן השורש ולכ שגילית מסרת את נפשך להחיות אותו לאפשר לו לנוות ואז ככה הוא ממשיך ואומר ממשיך ככה דברים מאוד מאוד מרגשים והוא אומר אה טהורה עלית למעלה כל ברמה נשמע את בוכה על עם ישראל ואת בוכה על ארץ ישראל ושוב ממנת להינחם וממשיכה להילחם מבקשת לחיות ועוד קצת להחיות ובמוצאי יום הכיפורים כשעם ישראל טהור ותנועת חיים שלמה הולכת בדרכך את מבוסית כי ייה שכר לפעולתך את וסבא משלבים כוחות אהבות מקבלים את פניכם והרצה והרב קוק מלווים

אתכם אהת ישראל ואהבת התורה וארץ ישראל מקשקשת לפניכם ארץ ישראל מזילה דמעה ומחייכת לאברך יודעתי כי תשמרי עליה אז אמיחי מאוד מאוד מחובר לסבתא שהוא כותב עליה כמו איזה רב גדול וההקשרים של מה הוא ה באו הייתה נותנת לו סוכריות איך זה היה נראה הוא מאוד מאוד אהב היסטורייה אמא שלי היא היה לה היא היייתה יושבת על קורסה כחולה כזו והנכדים היו מגיעים עכשיו הנכדים הקטנים היו מקבלים א פופ אייס בייגלה ועוגיות חי חני היום תלכי לכל בית של צאי לבינגר יש פופיס ביגלה ו ועוגיות חי חני ה החתן שלי אומר שזה ילדי מוסד אבל לא נורא והנכדים פשוט היו באים ויושבים ולא היה דבר יותר כיף מלשמוע סיפורים של סבתא כי היא הייתה גם

הכל מטבלת בחוש שמור ובצחוק מת גלגל זה היה חווייה זה לא היה צריך ללכת לסבתא זה היה הלכים לסבתה אז הוא גדל על ברכי מוזאון כן ברכי ההיסטוריה וגם ברכי מסירות נפש למען ארץ ישראל ועם ישראל ברור ברור זה שזה ממש בדם מי שמכיר זה בדם זה זורם בעורקים אני רוצה תכף אנחנו צריכות לסיים ואני רוצה לשאול אותך כשאת ככה מסתכלת על את מאוד מאוד חזקת וא מתכת לעצמי שהנצרות והדרך להתחזק דרך ה באמת הדרך המופלאה הזאת שמיכי ושאתם והסבים מטבעים איזה דרך ואני שואלת את עצמי מה היא צריכה לאחל לכל האמהות כמוני וכמוך איזשהו איזשהי דרך איזשהו איחול איזשהי אני קוראת לזה אופציה את יודעת מה איכול זה יותר מדי א גבוה גבוה אני מדברת

על על לפתוח אופציות אחת נשארת במיטה חצי שנה ואחת קמה לעבודה זה מתאים לשתיהן אותו דבר אני רואה אותך ואותי מתרגשות באותם נקודות עם הדמעות בזוויות של העיניים ובכל זאת עם המון המון עשייה איזה אופציה את אומרת א בואי נגיד אני יכולה להגיד מה עדיף מה את מרגישה שעדיף אז אני ממש יצא בשבעה הייתי צריכה קצת כמה דקות של שקט ואני ואחותי ירדנו לאין אמפי ואמרתי לה נחתת למיכאל קצת בפלאפון ומצאתי שם את ה הוא שמר לו בדברים לעצמו את המכתב שאליהו חקים כותב להורים שלו והוא כותב ככה ואני ממש הרגשתי שאמי חאי משאיר לי צבא שממש אני מנסה לקיים אותה הוא אומר במלחמה נופלים בשבי ויש גם קורבנות זה מה שאליהו חקים כותב להורים

שלו וחייב אדם לדעת לא רק איך ללחום אלא גם איך ליפול אני שמח לעמוד במבחן זה כי עכשיו יותר מאשר אי פעם מבי חיי בטוח אני בצדקת דרכי כי דרכי היא דרך אמת סופה של האמת לנצח אני מוכן לכל ואז הוא כותב להורים גם אתם אורא היקרים חייבים לדעת כיצד להקריב מרצון את בנכם כתרומה למלחמת החרות כי אין שום דבר יקר יותר מחירות עכשיו זה לא חלילה שאני רוצה להיפרד עמיחי אבל אני יודעת ש קודם כל שהשליחות שלו לא הסתיימה ושהוא ממשיך למעלה וגם אני יודעת שאנחנו בסוף בתהליך שהוא ממש הגאולה פה בפתח ולי זה נותן המון המון כוח וגם החסד לאברהם הוא כותב שבימות המשיח כל אלו שלחמו למען עם ישראל יחזרו עם המשיח עצמו הם לא יחכו

לתחיית המתים ואני ממש מרגישה שהימים מאוד מאוד קרובים אני מחכה לאמך אני כבר שומעת את הקול שלו אני שומעת את הפתיחת דלת אני שומעת את הצחוק שלו אני מאוד מאוד שם אז בעזרת השם שהשם יגעל אותנו במרה בימינו וייתן לך ולמשפחה שלך ולכולנו כוחות להמשיך בדרך באמת היוצאת דופן שבחרתם ללכת בה ו תשלחי לי עוד מתנות של המחי זה נראה לי דרך חיים תודה רבה לך מ תודה רבה לך אתה אף פעם לא לבד אתה אף פעם לא לבד