לא שורדים לבד - מוצאים את הבנאדם שמשלים אותנו

על הסלע החסוף ביותר בטונדרה הקפואה ובלב המדבר הצכיח שם שום צמח לא שורד צומח יצור עקשן אחד החזזית היא נראית כמו צמח פשוט אבל הסוד המדהים הוא שהיא בכלל לא יצור אחד היא שניים החזזית היא שני יצורים שונים לגמרי שחיים כגוף אחד פטריה ועצה הפטריה בונה את המבנה עוגרת מים ונותנת מכסה העצה בעזרת אור השמש מייצרת את המזון. כל אחד נותן בדיוק את מה שאין לשני. יחד גוף שלם. וכאן העיקר, אף אחד מהם לא היה שורד לבד. הפטריה לבדה, מבנה בלי מזון, תראב. העצה לבדה, מזון בלי הגנה, על סלחסוף, היא תתייבש ותמות. רק בחיבור נולד משהו שלישי, חדש, ששורד דווקא במקומות שאיש אינו שורד בהם. חברים, כמה מאיתנו מפחדים מזה? מפחדים

להישאן, להתחבר, להתמזג עם מישהו אחר. אנחנו רוצים להיות שלמים לבד, עצמאים לגמרי, לא צריכים אף אחד ובטוחים שחיבור אמיתי הוא ויטור על מי שאנחנו. ואנחנו נשארים על הסלע החסוף שלנו לבד. וככל שאנחנו נלחמים להיות עצמאים לגמרי, כך אנחנו מרגישים חשופים יותר, בודדים יותר ופחות מסוגלים לעמוד ברוח. ועל הסוד הזה דרש רבי עקיבא. איש ואישה זכו שכינה ביניהן. ופרשו חכמים הקדוש ברוך הוא חילק את שמו. אות אחת לאיש אות אחת לאישה. בכל אחד לבדו יש רק חצי מהשם. רק כששניהם מתאחדים מצטרף השם השלם והשכינה שורה ביניהם. שימו לב לעומק. לא ששניים חזקים מתחברים, אלא ששני חצאים שכל אחד לבדו חסר יוצרים יחד דבר שלישי שלם שגדול

משניהם. השכינה איננה באיש ואיננה באישה. היא נולדת דווקא בחיבור, במרחב שנפתח, בין שניים שנתנו זה לזה את מה שחסר. זה בדיוק סוד החזזית. החוזק האמיתי אינו בלהיות שלם לבד ובלמצוא את מי שמשלים אותנו ולהיות מוכנים גם להשלים אותו. מהחיבור של שני חצאים חסרים נולד יצור שלישי חזק מכל אחד לבד ששורד דווקא בקיצון. האמונה איננה הגבורה לעמוד לבד על הסלע החסוף. האמונה היא לדעת שדווקא בחיבור, בנתינה האדית, במקום שבו כל אחד נותן את מה שאין לשני, נולד דבר שלישי, שלם וקדוש, ששכינה שורה בתוכו. אז בפעם הבאה שנפחד להישען, להתחבר, לתת ולקבל, נעצור. לא ננסה לשרוד לבד על הסלע החסוף. נמצא את מי שמשלים אותנו ונגלה שדווקא בין שני חצאים נולד השלם שאיש מאיתנו לא יכול היה להיות לבד.