"אנחנו מתמודדים עם מפלצות": שמעון אלקבץ על הטבח הנורא

מבחינתי זה הדבר הכי נורא שהיה לנו מאז השואה. דחוף הם אצלי בבית דחוף עזרה ואין עזרה ואין צבא. שוחטים את כולם. למה? כי אנחנו יהודים. לא הייתה מדינה בשבת של השבעה באוקטובר. זה סיפור של מחדל. לא נשאל שאלות. וקיבלת תשובות? לא. הם לא רצו לחיות ביחד אף פעם. די כבר עם ההלבנה הזו. תקשיבו להם הם רוצים לשחוט אתכם. היה את חנן פורט שאמר, "חבר'ה, אותי אולי יפנו מכאן, אבל זה יגיע אליכם. היינו כל כך הרבה שנים בעייוון, עד כדי כך היינו מנותקים ועיוורים והיינו כל כך בטוחים שיש צבא. כי כל ההרס וכל השחול וכל העובדן לא מעניין אותם. מעניין אותם עצום מוד האדמה. אתה צריך לקחת להם אדמה. מה זה? אני מעיין את רחבם זבי.

אחרי השבעה באוקטובר שום דבר כבר לא יהיה דומה למה שהיה דל והתקדש שמי רבא אמן חירות וימליך מכות ויצמך ויקרש בשיכם אמן דכל בית ישראל בעלה ובזמן תרים אמן שמעון אל קבץ יש תקשורת מפקד גלץ לשעבר כיום מנכל רפיד שהיא קבוצת תקשורת בפני עצמה וכותרת חדשה שהצטרפה לפני כשנה וחצי אבא של סיוון תמיד הייתה אבא של סיבן ושל יתר הילדים אבל ב אגה הציבוריתכן כן אם אתה רושם שמעון אל קבץ בגוגל אתה מקבל סיוון מיד סיבן נרגע ב7 באוקטובר נרצחה בשבעה באוקטובר תודה על התיקון תיקון חשוב. אה כן, כי אני חושב ש שאנחנו הרבה מאוד פעמים אה משתמשים בשפה נקייה א והרבה מאוד פעמים המפקדים שלנו, אני אומר את זה בצערב, המפקדים שלנו, אלה

שהיו אמונים א לשמור עלינו בשבת של השבעה באוקטובר ולא היו שם עבורנו, אז הם הם גם כן משתמשים בשפה שאני פשוט לא מבין למה הם עושים את זה, באיזה בתים הם הם גדלו, באיזה מערכת הם חונכו. דוגמה אני אתן לך כמה דוגמאות. כשמפקד חי האוויר, תומר בר אומר, לא היינו אפקטיביים. מה זה לא היינו אפקטיביים? למה אתה נותן לי מילה שגזורה משולחן הדיונים של הדירקטוריון? מה אתה מנכל של איזה חברה בורסאית שאתה מדבר על תוצאות עסקיות ואתה אומר לא היינו אפקטיביים? מה זה שרמתכל, הרמת הרצי הלוי עומד בפני לוחמי השייתת ואומר להם, אל תתרגשו מזה שהפעילים של החמס עם בגדים מגועצים. הוא אומר להם הפעילים של החמס. הוא לא אומר להם אפילו

פעילי טרור. פעיל מה זה פעילים? תגיד מחבלים. אני אל תקרא להם כמו שאני קורא להם, מפלצות החמס. תקרא להם מחבלי חמס. למה אתה קורא להם פעילים? מה זה פעילים? זה פעילים חברתיים. אנחנו גדלנו על פעילים חברתיים. אנחנו גדלנו, יש היום תיקי השקאות בזה של פעילים. מה זה הייתה השתתפות פעילה ב באיזה ישיבה או משהו? אתה יודע, הרמתכל נפגש עם לוחמים מילואים ביהודה ושמרון. אומר להם אנחנו נתפוס את המחבלים. מה זה נתפוס את המחבלים? אתה משחק איתם, תופס את עחברים. מה זה השימוש במילה? נתפוס. אנחנו צריכים להרוג את המחבלים אנחנו צריכים לחסל את המחבלים. יהיה מי שיצפה בנו עכשיו יגיד, אוקיי שמעון, אני מסכים איתך, אבל אתה נדפס

לקטנות. בסוף זה לא מוריד מהחדירות במוציבציה של הלוחם בקצה. אוי, כמה שאתה טועה. כמה שאתה טועה. כשראש השבק בטקס הרמת כוסית אומר השבק פספס זה היה פספוס מה זה זה היה פספוס אתה פספסת את הרכבת זה לא היה פספוס וזה לא היה אפקטיבי וזה לא תופס את עחברים וכשאתה משתמש במילה פרימטר מה זה פרימטר כ אתה אומר לחיילים פרימטר מה זה פרימר מה זה זה בכלל משהו שהגדרה שאמורה לתאר שטח הנדסי, משולש, עיגול זה צריך להיות מוגדר אפילו לא אזור חיץ, זה צריך להיות מוגדר אזור מוות, אזור חיים ומוות כמו שבדרום קוריא ובצפון קוריא. עכשיו, כשאתה מדבר על זה שזה לא מחלחל החיילים, זה מחלחל החיילים וזה מביא אותם למצב שבו חיילים

מתבלבלים. כשחייל מכוון את הנשק אומרים לו הלו לא לכוון נשק מדובר בפעיל טרור לא מעורב מסתובבים לו הנוכבות בהפגנות הפגנות מול הגדר ואומר באלה אתה לא נוגע אז אומר אבל אבל הם הם לא זה טרור אפור הבלונים שהתפוצצו לנו ושרפו לנו שדות וזה טרור אפור די כבר עם ההלבנה הזו תמיד הכניסה אותך השפה כי אני זוכר אותה בתור ילד, אתה זוכר אותה כנראה הרבה יותר, את לוחמי השלום. כולנו זוכרים את לוחמי השלום, נכון? מאוסלו זה לוחמי השלום. תמיד הפריע לך השפה או שזה שינוי של השנה וחצי האחרונות שפתאום קלטנו כמה השפה היא לא טעות סמנטית? אני חושב שאתה נוגע בנקודה נכונה כי אחרי השבעה באוקטובר שום דבר כבר לא יהיה דומה למה שהיה.

לא השפה, לא העבודה שלנו כחברה, לא מערכת היחסים שלנו כאחים אחד לשני, לא הסיפור הזה של איך אנחנו רואים את הצבא, איך אנחנו רואים את האויב, הסיפור הזה של שלושת הכופים שגם עצמנו עיניים עד כדי עיוורון שהוביל חידלון, שהוביל הטוח. הקטע זה שעצמנו את האוזניים שלנו חזק כי ישבנו בבתים שלנו וכולנו מדושני עונג והבורגנות ועוד רכב ונסיעה לחול ועוד איזה מבצע ולא הבנו את מה שאלי ויזל אמר חתן פרס נובא לשלום אלי ויזל אמר בבקשה אל תעשו כלום רק תקשיבו להם תקשיבו להם הם רוצים לשחוט אתכם ומה שהם עשו לנו בשבת של השבעה באוקטובר זה גזור הדבק. אני מהשבוע הראשון, מהשבוע הראשון, עוד בהספ של סיבן, הייתי, אני חושב הראשון

במדינת ישראל שהשתמש בביטוי מפלצות, כי לא רציתי לקרוא להם, לא חיות ולא חיות אדם. והראשון שהשתמש בביטוי מפלצות נציות. משום שכבר אז בגלל שאני הייתי שם, אני וילדיי, אני ואשתי, יחד עם כל הקהילה הקטנה הזאת של כפר עזה וכל מה שקרה בכפר עזה וכל מה שקרה בנובה וכל מה שקרה בבארי ובוודאי בנרעוז ובנחלוז, זאת הייתה שואה מזכת לרוע אחד של יום אחד של שואה שהיה בו הכל, קריטת איברים אונס רצח שריפה של בתים שריפה של בתים על יושביהם שמעון הופטעת כן איך אני רוצה לחדד את השאלה איך ולא להסתפק בשלוש אותיות האלה איך אתה איש תקשורת אתה לא מהמנותקים אתה לא חקלאי ששם אוזניות בטרקטור ועובד את האדמה אתה איש תקשורת אתה רייינת

עשרות אנשים תחתיך תחתיך גדולי אנשי התקשורת בארץ חיית את השיח האקטואלי הישראלית. אתה זוכר את ימי ההתנתקות, גם אז היית בתפקידים בחירים. היה את חנן פורט שאמר, חבר'ה, אותי אולי יפנו מכאן, אבל זה יגיע אליכם. אנחנו עוד רואים אותם בעיניים. אנחנו כאן כדי לוודא שזה לא יהיה גדול יותר. דוקור סודין אמיר שהריענו אותו כאן בתוכנית הזאת שאמר יהיה טוח באופקים, יהיה טוח בסדרות, נקב בשמות האלה. ואחר כך היה נאום בכנסת שאמר, תפסיקו להפחיד אותנו הימין. תמיד אתם מפחידים אותנו. ההתנתקות טובה לביטחון אני מצטט כרגע אתה אתם חייתם את זה הובלתם את השיח אני אגיד לך איך הפטת עד כדי כך אני אגיד גיד לך יותר מזה אני יש איזה

משפט אחד שבשיר שכתבתי על לעולם לא עוד שהכי צורב זה רגש האשמ לפני זה כתבתי שהכי כואב זה הגעגוע וזה באמת נכון הכאב זה הגעגוע אבל הכי צורף זה רגש האשמ. תקשיב, אני הייתי אחד הפרזנטורים ולא נולדתי וגדלתי, לא נולדתי עם הסנדלים ולא ובטח ובטח לא במטאים ועד התלם האחרון את המשפט של א יוסף טרומפ אלדור עד הטלם האחרון א הכרתי רק שהגעתי לקיבוץ כפרזה ואומר לך אני כשהיו מגיעים אליי והגיעו אליי עשרות מבקרים שהייתי מפקד גלי צהל והם אומר לי שמעון אבל עזה תגידו אתם רציניים הייתי אומר להם אני הייתי אומרם תגידו אתם רציניים אתם עזבו אותכם יורה רועה ואת כל הבלונים שמסתובבים פה ואת כל המטוס שצים את הזמזום עכשיו של

המטוס זיקים כן א חבר'ה יש פה עוגדת עזה אתם יודעים מה זה עוגדה ככה הייתי אומר להם אלה הדברים שהייתי משתמש בהם אתם יודעים מה זה עוגדת עזה אלפי חיילים ויש פה מכשולים ותת קרקבת חבר'ה זה המקום הכי בטוח וגם אני הייתי עיוור אבל לי מותר היה להיות עיוור. אתה יודע אנחנו היינו הולכים לא כל שבת אבל כשהיה מסתדר אומרים כל שתי שבתות לבית כנסת בקיבוץ יש בית כנסת בקיבוץ מ שנקרא על שם ביבס לא משפחת ביבס א השם יקום דמם ולא ידעתי שבמרחק ממש מטרים בודדים מבית הכנסת יש את הנשקיה לא ידעתי עד כדי כך עד כדי כך היינו מנותקים ועברים והיינו כל כך בטוחים שיש צבא, שיש צבא מעבר לגדר. לכן עומק הבגידה, לכן עומק ההפרת החוזה

הבלתי כתוב הזה בין בין הצבא לנו, בין המדינה לנו, מבחינתי זה הדבר הכי נורא שהיה לנו מאז השואה, בטח מאז שכמה המדינה. אתה איש של מילים ובחרת להגיד את המילה בגידה. זאת התחושה שבגדו בך לחלוטין. אתה יודע דיברתי באחד הפנלים ואז יוסי יהושע פרשן צביעי שאני מאוד אוהב וזה אמר לי שמעון אני אם ירושלי אני אני ואני אוהב אותך ומעריך וזה אבל אני קשה לי עם המילה בגידה אמרתי לו למה קשה לך עם המילה בגידה יוסי אני לא מדבר על בגידה במובן של מישהו לחש משהו למישהו ומסר אותנו ומכר את נשמתו לשטן לא מדבר על בגידה מהסוג הזה בגדו באמון כן בגדו באמון שלנו ובגלל הבגידה הזאת באמון שלנו הילדים שלנו נרצחו הילדים שלנו נהנסו,

שרפו את הבתים שלנו, התעללו בגופות שלנו. מה נורא במילה בגידה? תמצא לי מילה אחרת שמשקפת את מה שקרה לנו. פוגרום, טוח, מחדל, זה מה שהיה. לא פספוס ובטח ובטח לא תקלה. זה סיפור של מחדל, זה סיפור של טוח, זה סיפור של פוגרום, זה סיפור של שואה. זה מה שעברנו בשבוקטובר. אף אחד לא יוכל לשכנע אותי. אתה יודע, דיברת על הנאצים, הנאצים עודד הסתירו את המעשים שלהם. הם עשו הכל כדי להסתיר את המעשים שלהם. הם לתיקו. המפלצות של החמס הסתובבו עם המצלמות של הגופו והעבירו בשידור חי את כל הזבואות שהם עשו בשידור חי. למה ילדה הורים ראו בחי את חטיפת בנם או למה ילדה קטנה צריכה לראות את סבתא שלה מתבוססת בדמה על ה על השטיח של

הסבתא בסלון של הסבתא ומעליה הנוחבה בהכלת שניקו והיא עם מבט מוכה אמה ושותטת דם בפייסבוק של הסבתא למה באיזה עולם כתוב שילדה בת 23 הילדה שלי ילדה יפה סטודנטית למדעי המחשב הבספיר כותבת היא מסתתרת מתחת למיטה ביחד עם הבן זוג שלה עם החבר שלה נאור שניהם בני 23 מתחבים מתחת למיטה והיא מסמסת לקבוצה בדור צעיר דחוף הם אצלי בבית דחוף עזרה ואין עזרה ואין צבא אתה יודע שלקיבוץ כפר עזה הגיע הצבא צבא כאורגן רק ב4 ו3 חצי ואתה יודע שרק ב7 בערב הם התחילו לנוע לכיוון בתי הנגורים. ב8 :30 נכנס החייל הראשון בבוקר שעתיים אחרי שהם עשו מה שהם רוצים בקיבוץ. אז לא נשאל שאלות. וקיבלת תשובות? לא. שנה וחצי אחר כך לא קיבלת

תשובות. אנחנו נמצאים בסיטואציה שבימים האלה מתפרסמים התחקירים גם התחקיר של כפר עזה תחקיר של כפר עזה מדבר על כותרת מהדהדת אחת כישלון קולוסל גדול מובהק וטהור לא היה פיקוד לא הייתה שליטה לא היה צבא לא היה חיל האוויר לא הייתה מדינה בשבת של השבעה באוקטובר תשובות אולי לא קיבלת השערות יש לך מה הביא לכישלון הזה? אני לא מאמין שהייתה אה בגידה, קונספציה או שמישהו מכר את נשמתו לשטן. אני כן מאמין שהיה הלם גדול בה'. אני כן מאמין שהיהם גדול, ממש שיתוק של מי שהיה שם. ואני כן מאמין שהיוהרה, השחצנות, הסיפור הזה של תנו לי לישון בשקט, אל תפריעו לי עם כל מיני. והיו כל כך הרבה סימנים מקדימים. כל כך הרבה סימנים

מקדימים. עכשיו כשאתה אומר שהיו סימנים מקדימים בטרפת בשבת השחורה בחברון שגם שם אשת הרבנית אשת הרב ניסתה להגיד משהו ואמרו לה תרגי או בקישנב או בפרהוד בבגדד ששמה ממש בני הנוער הצעירים שמה עם התבלו את הידיים שלהם בצבעי גועש אומנם אבל זה היה סימנים של דם אירופה ולאות לי זה עוד לפני הפתרון הסופי ממש ככה. אז אני אומר, היו סימנים מקדימים שם. לא היו סימנים מקדימים בשבת של השבעה באוקטובר. היו סימים מקדימים ואנחנו היינו עברים. ואיך זה יכול להיות? איך זה יכול להיות? אנחנו אה אה אה נותנים לאנשים האלה את הדבר היקר ביותר שלנו. אנחנו נותנים להם את הילדים שלנו. נותנים להם את הילדים שלנו כחיילים. והם בשישה

באוקטובר היו כולם עברים. הלכו לישון למרות כל הסימנים. ולכן אני שואל את עצמי מה תביא ועדת החקירה כי מה אתה אומר לבן אדם שלא ניתח נכון את המציאות הבאת לו את אין פה באמת כישלון מודיעיני בוא המודיעין ידע המודיעין סיפק המודיעין לא ניתח נכון לא החייל בקצה ופה אני מודאג עוד יותר אני אגיד לך גם למה וזה מוביל אותי שוב לא תכננתי על זה לדבר איתך אבל שוב סוגיית השפה אנחנו לא יודעים לדבר וכשאנחנו לא יודעים לדבר זה פוגש אותנו בכל הרבדים. עולה איש ימין ומדבר בגנות החמס או בגנות הערבים, אוטומטית הוא משיכיסט, הוא קיצוני, מוקיעים אותו, הוא מקבל אוטומטית חיקוי מאוד מאוד הזוי בארץ נהדרת והוא הופך להיות מוקצה כבר

בחברה הישראלית. אבל שנייה, בואו נדבר. יכול להיות שהדברים שהוא אומר קיצוניים עד כדי כך שאנחנו לא יכולים לשמוע. באים ודים לאורך כל השנים גם ביהודה ושמרון וגם בעוטף וגם עוד לפני בהתנתקות ואומרים חבר'ה אנחנו מכירים אותם אבל לא הם הופכים להיות קיצוניים ומשיכיסטים ומוקצים מהחברה אנחנו לא הגענו למצב שאנחנו לא יודעים לדבר ואתה יודע מה זה מתקשר גם לשישה באוקטובר כשנבוחדנצר בא והטיל מצור על ירושלים ובסוף המלך צדקיהו וכל החבר'ה שמה קרסו. המלך צדקיהו ברח. תפסו אותו, הובילו אותו, שחטו את הילדים שלו לנגד עיניו. פשוט שחטו את הילדים שלו לנגד עיניו ועקרו לו את שתי העיניים. ואז כאילו מדבר איזה דרש שמדבר על בת

קול שיצא ואמרה עזוב אתה באמת חושב אתה הרב הטבחים של נבוכת נצר אתה חושב באמת שאתה זה ששרפת את בית המקדש הכל לא לא לא היכל שרוף שרפת וכמו קמח שכבר היה תחת תחון תחנת נכון זה בדיוק מה שקרה לנו היינו בימים של קמח תחון היינו היינו בימים של רפורמה, מהפכה משטרית, מהפכה משפטית. אומר לך עודד, אני תמיד מספר את משל הסירה הדוגית כי חבר טוב שלי נרצח בזיקים ואני הייתי סאוט בכיר בתקשורת. בסדר? אז אם אתה לוקח את עמית סגל ואת אינון מגל ואת רביב דרוקר ואת בן כספית, ואם אתה לא רוצה שאני אעשה הדרת נשים, אז קח גם את טלי גוטלייב ואת שקמה ברסלר. שים אותם על סירה אחת בזיקים בשבת של השבעה באוקטובר הנוכבות שוחטים את

כולם שוחטים את כולם אין פה עניין של ימין אין פה עניין של שמאל אין פה עניין של רפורמה אין פה עניין של אני חושב שאני סבור ששוחטים את כולם למה כי אנחנו יהודים עכשיו אנחנו כל הזמן מחפשים לעצמנו יש לנו מין איזה כשאנחנו נולדים אז הגן היהודי הזה מביא את כל הסיפור היהודי על כל תפרתו, אבל הוא מביא גם איזה דפקט. הסיפור הזה של ההלקאה העצמית, הסיפור הזה של בוא נחפש למה זה קרה. הזברה הייתה בפרוד, הזברה הייתה בכישי נבסברה הייתה במראות טרפת בשבת השחורה בחברון, הסברה הייתה ב בשואה. א בתקופה של בן גוריון לא שחטו יהודים, בתקופה של רבין לא שחטו יהודים. זה לא קשור מי עומד בראש הממשלה שלך. זה לא משנה אם זה נתניהו

או בן גוריון או גולדה מאיר או בנט או לפיד. ממש לא משנה או רבין. שוחטים אותנו כי אנחנו יהודים. ברגע שנבין את זה ואנחנו צריכים לשנות פה את כל את כל הקופסה. מה זה אומר לשנות את כל הקופסה? זה להתחיל לדבר עם הילדים שלנו ולהסביר להם. להסביר להם ולחנך אותם וללמד אותם שמעבר לגדר נמצאים אנשים שרוצים לשחוט אותנו והם פשוט מחכים לרגע לרגע המתאים. רגע, אבל אם אם ניתן להם את מבוקשם את השטחים הרלוונטיים גבולות 67 זה לא יסתדר? לא רק שאתה לא צריך לתת להם שום שטח, אני מדבר על חמש נקודות מרכזיות שחייבות להתבצע. אחרת לא הבנו כלום, כי כל ההרס וכל השחול וכל העובדן לא מעניין אותם. מעניין אותם עצום האדמה. אתה צריך

לקחת להם אדמה. שמעון לקב מדבר ככה בשישה באוקטובר. אתה צריך לקחת להם אדמה. מה זה? אני מראיין את רחבם זבי. אני חושב ששמעון אלקבץ ואני חושב שמדינת ישראל כולה על כל אזרחיה אגב יהודים וערבים כאחד זה לא קשור בכלל אחרי השבעה באוקטובר אנחנו חייבים חייבים חייבים לשנות את תפיסות העולם שלנו ולהבין אתה יכול להמשיך להיות איש שמאל ולהאמין בשלום אתה יכול להמשיך להיות אי שמאל תרג מתפלל שלום שלוש פעמים ביום עושה שלום במרומיו שים שלום אני מתפלל לשלום שדרך אגב את המילה שלום לא פגשתי פעם אחת בעזה והייתי רק בשנה האחרונה 270 ימים בעזה. את המילה שלום לא פגשתי פעם אחת. אתה יודע למה? כי אנחנו מחייכים מחנכים את הילדים

שלנו לאל תקטוף את פרחי הבר. אנחנו מחנכים אותם למודה אני לברך על נטילת ידיים לכבד והבתה לרעך כמוך לדבר על ועדרת פני זקן. כשאתה עולה באוטובוס אתה צריך את זה. נכון. ואז כל הזמן אנחנו שמים לעצמנו פרצוף של מתפלים. איך זה יכול להיות? איך זה יכול להיות שהם מחביעים את הטילים שלהם ואת כלי הנשק הכי את הפצצות שלהם מתחת למיתות של הילדים בבתי הספר ובגני הילדים? באינקובטורים ראיתי מאוד פשוט משום שהם חיים על פי תפיסת העולם הזה. הם קמים בבוקר ומלמדים את הילדים שלהם. כולל בתרגילי חשבון וכולל בשאלות בעברית ובערבית סליחה איך אנחנו שוחטים אין פה עניין של אולי ניתן להם את זה וניקח את זה אולי נחייה ביחד הם לא רצו

לחיות ביחד אף פעם גם בוועדת פין וגם תוכנית החלוקה וגם מעולם הם לא הם תמיד רצו השמדה מוחלטת שלנו אז לפחות בוא נספר לעצמנו את האמת בוא נספר לעצמנו את האמת ונגיד שוחטים אותנו כי אנחנו יהודים. אבל שאלתי אותך בהתחלה, האם הופטעת מהגודל, מהשריפה, מהאונס, מהשיטה? ורק בימים האחרונים כל הציבור יודע את מה שכנראה אתה ידעת? איך נרצחו ילדי ביבס ולא נרחיב את התיאור? וכשאני שומע אנשים שמזדעזעים מזה, אני משתף אותך. ואם אני מגזים, תגיד לי עודד, את המגזים, תעצור, יש בי כעס קטן. כי משפחת פוגל נשחטה ואת זה אני כן אגיד מול המצלמה עכשיו והרוצח יצא ואז הוא שמע בכי של תינוק אז הוא הבין שהוא פספס מישהו אז הוא חזר ושחט

אותו באריסה כן ולא עברנו ליומי והדגלים לא הורדו לחצי התורן והמש לא השתנו בעבחה אחת למשדר חירום על משפחה שלמה שנרצחה כי יהודיה נשחטה פה זאת הייתה וכל הזמן אמרנו כי הם גרים שם זה בעיה שלהם אני אומר שני דברים אחד שאני חושב שהשבעה באוקטובר זה משהו שהוא ברמה מקראית אחרת אתה לא יכול זה אין פה אתה לא יכול להסביר את זה אז מה הגודל הגודל מעורר אותנו אנחנו צריכים שזה יהיה באלפים כדי להתעורר אחד שניים לא מספיק לנו תראה אני אומר את זה בצער אני אומר את זה באמת בצער היינו כל כך הרבה הרבה שנים בעייוון אני נזכרתי כששמעתי איך הילדים איך כפיר ואריאל נרצחו נזכרתי בידיים של המחבל ברמלה הידיים שלו לא היו ידיים

רגילות הידיים שלו היו טבולות בדם של הלוחמים גם של ודים וגם של יוסי אברהם והוא מנופ והם מריים מלמטה הוא לימים אחר כך חוסל וטוב שכך אבל הידיים האלה היו היו צריכים לגרום לכולנו להבין שאנחנו מתמודדים עם מפלצות ולא הסכלנו להבין. תמיד קיים בנו הרצון לנו היהודים לנסות להושיט את היד, לנסות להגיד טוב אולי לנסות שאנחנו לא יכולים אנחנו מנסים להשיט עליהם את עולם הערכים שלנו שלנו את המים שאנחנו זה כשאני מדבר עם הילדה שלי אבו שזה כיף התקבלתי ללימודים תואר ראשון אבא התקבלתי עכשיו אני מסודרת לשנה ב' כי אני עכשיו בעמותה לילדים על שמטפלים על ספקטרום אבוש בוא תיקח אותי מהרכבת סיבה לבוא לקחת אותך מהרכבת הצלחתי

יש אני מדגתית עכשיו מדריכת כושר המפקד הזה כזה מרגיז זה השיח שלנו עם הילדים קיבלתי 70 איזה באסה לא מגיע לי אבא קיבלתי 90 זה תראה מה המרצה הזה מבקש מ זה היה עולם המושגים של הילדים שלנו הוא לא הוא מתקשר הוא מתקשר לאמא שלו כן אבא עונה אומר לו תן לי את אמא יאומי רצחתי 10ה יהודים והאמא שמחה וצועלת ואומרת לו אני מברכת אותך יאבני חבל שלא הייתי איתך הוא יושב ובכל רוח מקפי אומר לחוקר של 504 אבא הנס אותה בן הדוד הנס אותה אני הנסתי אותה אחר כך אבא נכנס לחדר וירא בהם זה אנחנו מתמודדים אז יגידו לך זה לא כולם גם זה לא כולם. זה לא כולם. בגלל אז עכשיו תפגע בעם שלם בגלל כמה קיצוניים. השבעה באוקטובר הוכיח עוד

משהו שאנחנו היינו צריכים לדעת כבר ממזמן. כמו שהעם הגרמני בסוף בסוף בסוף העם הגרמני היה לנאצים והנאצים השמידו שישה מיליון. הישות הזאת שנקראת לא קורא להם לא עם ולא הם פשוט ישות שאנחנו שאי אפשר אפילו להגדיר אותם כי הם המציאו משהו שלא היה קיים. מבחינתי היום אין הבדל משום שבעיני הילד כמטפורה של אותו מחבל עם הידיים האדומות הוא זה שרצח את הילדה שלי. הסיפור הוא זה לא אנחנו וגם לא הילדים שלנו. הסיפור שלנו זה הנכדים והילדים של הנכדים הצעצאים שלנו. זה סימן השאלה הגדול. אני מתפלל שהילדים של הנכדים שלי לא יחוו שאנחנו חוונו. ולכן הפעם אנחנו חייבים חייבים לדבר ברור וצריכים להתנהג בצורה כזו שלא תאפשר יותר

לשבעה באוקטובר להתרחש. אנחנו צריכים לגרש את המחבלים, פשוט להחזיר את עונש הגירוש. אנחנו צריכים לקחת להם אדמה לא כדי לבנות לטעת שם. אני לא מחפש את הגידולים לקחת להם אדמה כי זה מה שכואב להם. אני מדבר על אזור חיץ. אני מדבר על אזור חיץ של חיים ומוות. חיים לנו ומוות להם. אין דבר כזה שאתה יכול להתקרב לאזור הזה. אסור לך. אתה לא משתמך רק על הגדרות. אתה חייב להיות אימותת שליטה. ככל שיש גם ביהודה ושמרון אבל גם בעזה. אני לא רוצה שתהיה שמה התיישבות יהודית כדי להימנע ממה שאתה שאלת אותי. טוב, מה אתם רוצים? אתם באדמות שלהם. לא רוצה להיות באדמות שלהם. רוצה לקחת להם אדמה, אבל רוצה להיות עם יכולת של כניסה

ויציאה לשם. כל פעם שמשאית מעבירה את חומר הנפץ, אני רוצה להרים את המשאית על המחבלים שלהם. לא לחכות לבנות מדינה שלמה. והדבר האחרון זה הסיפור של הלימודים, של החינוך. אני זה צריך לעבור דור שלם אין לנו עניין עכשיו לעשות איתם שום דבר צריך לעבור דור שלם וכדי שיעבור דור שלם עשו את זה בסעודיה עשו את זה בעניירויות אז אנחנו יש דוגמאות אפשר לעשות את זה כל הסיפור של הסטה חייב להימחק ואל תכניסו אותם לעבודה בישראל אין מחבל אחד שנחקר בשבק אחד שבא לחוקר של השבק ואמר אני ביצעתי פיגור בגלל שהייתי רעב ללחם או בגלל שלא הייתה לי פרנסה. זה שוב חלק מהסיפורים שסיפרו לנו. דם זה ולכן זה מתחבר לנקודה שאמרת ואולי איתה גם

נסיים ש בואו נפסיק להשליך על האויב שלנו את החלומות שלנו. הוא מדבר מאוד מאוד ברור. בוא נקשיב לו. אני אסיים עם מה שעם מה שע עם מה שאגם א גולשטיין בת הקיבוץ שלנו שגם אבא שלה נרצח לידה וגם אחותה ים נרצחה לידה חטפו אותה ואת האמא ואת האח והיא הסתכלה על השמיים אמרה זה היה בבוקר בשבוקר שמעה אור חיפשתי את המטוסים לא היו מטוסים אבל כשהיא הגיע לשם למנהרות בעזה אמר אמר לה המחבל ששמר עליה, "אל תחזרי לכפרזה, אנחנו נחזור עכשיו, אנחנו נבוא אליכם עוד פעם ואם לא אני אבוא, הילד שלי יבוא." ואת זה אנחנו צריכים להעביר לילדים שלנו. זה מה שאנחנו צריכים לעשות. لا