הרב זמיר כהן במעשה מופלא: מדוע זכה היהודי לאלומת אור מעל ראשו?

במסכת שבת בדף נגמרא מזכירה את נתן דצוציתה. נתן שהיה לו כמו ציצית של אור, ציצית של אש מעל ראשו כשהיה הולך ברחוב היו רואים עלומת אור מזדקרת מעליו והוא היה אדם רגיל. לא היה איזה מקובל גדול או צדיק גדול. במסכת סנהדרין רש"י מספר מה הסיפור שהיה איתו. מה הוא זכה לזה. כשהולך ברחוב כולם רואים עלומת אור עולם ממנו ועד השמיים אני מקריא מרשי בסנהדרין דף לא עמוד ב שנתן עיניו באישה אחת ונפל בחולי דאשת איש הייתה כלומר מרוב שהתאוה לה כבר נעשה חולה היה שוכב במיטה עם חולי דיכאון אבל הוא לא יכול להתחתן איתה היא אשת איש לימים נצרכה ללוות ממנו הוא היה עשיר בא לקחת ממנו הלוואה ומתוך דוחקה כאן נתרצת לו וקבש יצרו

ופטרה לשלום ונתרפה. כלומר, כשכבר הוא יכל להגשים את היצר שבער בו, תפס את עצמו לידיים, אמר לעצמו, אני לא עושה טעות כזאת. נתן לה את ההלוואה, פתר אותה לשלום בלי תנאים ונתרפא. שהוא גמר בדעתו שהנה יכלתי ושמרתי על עצמי בקדושה אז גם הדיכאון העצבות הכאב הגדול שהיה לו הסתלק ממנו חזר לתפקד כאחד האדם וכשהיה יוצא לשוק היה נר דולק בראשו מן השמיים מהשמיים היו רואים אלומת אור כמו נר שדולק לו מעל הראש ועל שם כך קר אלה רבי נתן צוציטה במסכת שבת גם קיבל כבר את התואר רבי אור שהיה זורח עליו רואים כאן בגמרא הזו יסוד גדול. דווקא כשאדם נמצא בתוך החושך, בתוך מקום מאוד נמוך, אם הוא שולט בעצמו, אם הוא מתגבר, אם הוא מנצח

את היצר הרע שלו, הוא זוכה להגיע לגדולה שבלי החושך שהוא היה לפני, הוא לא היה מקבל את האור הגדול שהוא קיבל לאחר מכן. ‏M.