להיות יהודי בדרך שלי | הרב אברהם יצחק

אפשר להתחיל? ערב טוב לכולם. תודה רבה. בעזרת השם שהדברים שנאמר יהיה להצלחת מורנו ורבנו שנמצא בתפוצות. שהקדוש ברוך הוא יחזק את ידיו ושדבריו ימצאו מסילות לליבותיהם של ישראל. נזכה בעזרת השם לחזור לשלום.

אמן. אנחנו רוצים לדבר היום על נושא מאוד מעניין. שמתי לב שכשאני מגיע יש איזה הנאה למשה חיים לאתגר אותי. הוא מוציא מהמגירה את כל הנושאים שתקועים למטה למטה. פעם קודמת זה היה איך למצוא זוגיות נכונה, זוגיות טובה. ועכשיו איך להיות יהודי בדרך שלי. נושא בהחלט מרתק ויפה מאוד. אז אנחנו נדבר היום ככה על הנושא הזה. איך אפשר באמת להתחבר ליהדות שלנו בעזרת השם. מתוך ה מתוך הלב, מתוך רצון יש לנו מנטייה מסוימת שאנחנו אוהבים להתאים את המציאות אלינו. בפרט בעידן המתחדש שלנו, יש לנו עידן שמציע לנו כל כך הרבה דברים לחיים טובים. כל פעם המציאות מתחדשת ומתפתחת ואנחנו רוצים לחיות כמה שיותר טוב. ככל שהאוטומציה מתפתחת,

ככל שהטכנולוגיה מתפתחת, יש לנו יותר אמצעים לשדרג את החיים שלנו. שלנו חיים טובים יותר. וזה מרגיל אותנו מפעם לפעם להיות קצת יותר מפונקים, קצת פחות להתמודד ויותר לחפש פתרונות. אם פעם היו מתקנים דברים אז היום אתה מחפש לקנות חדש. זה יותר קל, יותר זול ויותר מהיר. כמה שפחות להתמודד. היה איזה אחד שרב נכנס לבית כנסת פעמור, היה איזה אחד יושב בחור צעיר עם ראש ככה מחזיק אותו, כולו עצוב. אומר לו מה קרה? למה אתה עצוב? אומר לו אל תשאל. אני כל שידוך שאני מביא הביתה אמא שלי מורידה אותו. כל שידוך. כל בחורה מביאה הביתה, אמא שלי מורידה את השידוך. הבאתי חכמות, הבאתי יפות, הבאתי עשירות, מה שאתה רוצה הבאתי. אף אחד

לא מתאימה לה. אמר לו הרב, אני אתן לך עצה. אתה תחפש בחורה שהיא דומה קצת לאמא שלך. אם אפשר ככה במראה החיצוני, בדעות, אתה יודע, קצת במידות, בהתנהגות. אמא שלך תראה מי שהיא דומה, היא תתחבר. אומר לו, תודה רבה שתהיה בריא. אחרי שלושה שבועות הוא מגיע לבית כנסת רוב פעם אחת. עוד פעם הוא רואה אותו עם פרצוף ככה נפול. הוא אומר לו, "מה קרה?" אומר לו, "אל תשאל הרב. עשיתי את העצה שלך, הבאתי בחורה בדיוק כמו אמא שלי, אפילו דומה לה במראה, בדעות, בהתנהגות, בגובה, במעשים, הכל אותו דבר. שטנץ. אמא שלי הסכימה, הפעם אבא שלי לא מוכן בשום אופן. מספיק לו אחת. הוא לא רוצה עוד פעם. אין לנו כוח להתמודד עם דברים. אין לנו

כוח. עכשיו שוני ישר מרטיע אותנו. עזוב אותי. תן לי את החיים הרגילים הרגילים. מה שאני רגיל, מה שאני מכיר. אל תתגר אותי עם שינויים. זה אחת התכונות שגורמות לנו הרבה פעמים לקושי עם יהדות. למה? כי כשאנחנו באים לעבוד הקדוש ברוך הוא, שאנחנו בעצם באים לחיים רוחניים, לא רק לחיים גשמיים, אנחנו נתקל מטבע הדברים בכל מיני מגבלות. אנחנו לא נוכל כבר להתאים את הדת אלינו. אנחנו נצטרך להתאים את עצמנו אליה. והרבה פעמים זה מייצר אצל אנשים איזשהו קושי מסוים. אתם יכול לשמוע הרבה אנשים שאומרים איפה מי אמר? איפה זה כתוב? למה צריך לעשות את זה? למה? אין לו בעיה לקיים. אבל כשזה מפריע לבן אדם, כשזה מתנגש לו עם דברים שהוא

רוצה, אוטומט כל המערכות נזקות להגנה. וכשחלק מהמערכות שנזרעקות להגנה, זה לבוא ולבטל את הדברים. עזוב, זה מותר, תשחרר אותי, אני לא רוצה. לכן הנושא זה מאוד חשוב. איך אני יכול לחיות כיהודי בדרך שלי? אני רוצה להתחבר לדרך. אני לא רוצה לעבוד הקדוש ברוך הוא מתוך מקום שאני מרגיש שזה כאילו איזשהו תיק שנחת עליי כנולדתי לאמא יהודיה. לא, אני רוצה באמת להתחבר לדרך הזאת. אני רוצה באמת לעבוד את הקדוש ברוך הוא. אני רוצה להרגיש שאני באמת הדרך הזאת עושה לי טוב. אני עובד את הקדוש ברוך הוא בדרך הנכונה. היה איזה אחד שהגיע פעם אחת לחיית. חיית מאוד מקצועיים, יש רציני. אמר לו, תפור לי חליפה לפי המידות שלי. לקח לו

מידות אמר לו תבוא עוד שבועיים זה מוכן. מגיע אחרי שבועיים מודה את החליפה. רואים בעד איכותי, דוגמה יפה, הכל יושב כמו שצריך. אבל שרבול שמאל קצת קצר. הוא אומר לו, "מה זה? זה לא מתאים." אומר לו, "אה זה שטויות זה אתה מכופף טיפה את הכתף למטה, זה נכנס בול, אין לך בעיה." טוב, הוא אומר לו, "בסדר, נו, קורה, לא קרה כלום." אז הוא טיפה כופף את הכתף, השרוול בסדר, אבל עכשיו הרגל, המכנס של ימין נהיה קצר. אומר לו, "נו, מה נהיה?" אומר לו, "אה זה בקטנה, זה לא נורא, זה אתה טיפה מרים את הירך בצד ימין זה מסתדר." הוא מרים את הירח מפה רגל רגל שמאל יהיה קצר בקיצור עד שהוא הצליח ככה קוריאגרפיה איך וראים להתאים אותו

לתוך החליפה הבחור ככה כולו מקומת יוצא החוצה מהזמפרה הוא עובר ברחוב עוברים שם שני אנשים מסתכלים עליו אחד אומר לשני מסכן תראה איזה בן אדם כאילו תראה איזה נחות קשה מסכן כולו עקום כולו מעו איזה רחמים על הבן אדם אומר לו השני עזוב את הנחות איזה חיית אומן גאון הצליח לתפור לו חליפה לצורה כזאת. לך תסביר לו שהחיית עשה אותו נכה. לך תסביר לו עם הגאונות שלו. זה מצחיק. אבל שאנחנו מסתכלים על החיים שלנו, לפעמים זה מה שאנחנו עושים וזה מה שיוצר לנו קושי בדרך. הקדוש ברוך הוא יצר לנו חליפה בדיוק למידות שלנו. כל אחד ואחד לפי המידות הפרטיות שלו. אבל לפעמים כשקשה לנו בעצם לבוא לצאת בעצם מהמקום האינוכי שלנו, אזור

הנוחות, מה שאנחנו מכירים, קשה לנו אנחנו מתחילים לעשות כל מיני שינויים, מתחילים להקהם מפה, לקווץ משם, להעלים את המצפון מפה, להתעלם ממנו משם ואז בעצם אנחנו מוצאים את עצמנו בחליפה שלא מתאימה למידות שלנו. מתחילים להרגיש שכאילו אני עושה אבל לא מספיק, לא טוב לי, אני לא מספיק מרגיש שאני אני על הדרך. המקום שלנו בעצם זה לבוא ולראות איך החליפה הזאת תואמת למידות שלנו והקדוש ברוך הוא תפר את היהדות לכל אחד ואחד בהתאם למידות שלו כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות אומרים חז"ל כשם שאין שני אנשים עם פרצוף אחד זהה לחלוטין לשני אפילו תאומים זהים לחלוטין יהיה ביניהם איזשהו שוני מסוים ככה הדעות שלנו מוכרח שיהיה

שונות וכשם שהדעות שלנו שונות גם הרצונות שלנו שונים לא יכול להיות שהקדוש ברוך הוא יתן את התורה ככה וכולם יצטרכו לקיים קיים אותה באותה מידה. יש לנו את מערכת המצוות שמחייבות את כולם ויש את הפן האישי שאותו כל אחד צריך למצוא ברמה האישית את החיבור שלו ליהדות. יש לנו ברכה בתפילת 18. הברכה הראשונה נקראת ברכת אבות. מי שיסתכם בברכה בטח כולם מכירים אותה אפילו בעל פה. כבר אנחנו פותחים את הברכה. ברוך אתה השם אלוקינו. כן. אלוקינו ואלוקי אבותינו. אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב. איך אנחנו פותחים? אלוקינו ואלוקי אבותינו. ואז אתה אומר אלוקי אברהם, אלוקי יצחק, אלוקי יעקב. למה שלוש פעמים אלוקי? למה לא אמרת

אלוקינו אלוקי אבותינו? אלוקי אברהם, יצחק ויעקב? פשוט, קדימה. לא. אלוקי אברהם, אלוקי יצחק, אלוקי יעקב. טוב שלא משכת על כל האושפיזין. למה? למה אלוקי? אלוקי אלוקי. יש כאן רעיון מדהים שתמון כאן והביאו לנו אותו אנשי כנסת הגדולה כדי שנתבונן בו לחיים שלנו. הקדוש ברוך הוא נתן לנו תורה. הוא נתן לנו דרך. יש לנו בתורה את הדרך שהיא הדרך הכללית של כולם. זה מערכת המצוות. הקדוש ברוך הוא נתן תורה, כולם מחוייבים בה באותה מידה. זה אלוקינו ואלוקי אבותינו. זה אלוקים של כלל ישראל ואלוקי אבותינו באופן כללי שהעבירו לנו את הדרך במסורת מאב לבן. אבל מעבר לזה אומר הקדוש ברוך הוא יש לכל אחד ואחד את העבודה הפרטית שלו.

אלוקי אברהם. זה אומר שאברהם אבינו הכיר את הקדוש ברוך הוא בדרכו. מה הייתה דרכו של אברהם אבינו בעבודת השם? חסד. יפה מאוד. אברהם אבינו מצא את המקום שלו, את הביטוי העצמי שלו בעבודת השם דרך מידת החסד, אהבה, רחמים, לקרב את עם ישראל. הוא לקח את זה, הפך את זה לאישו בחיים שלו והשפיע מזה על כל הכלל. בזה הוא בעצם הביא את עצמו למרכז. כשאברהם אבינו לימד את הדרך לבן שלו, יצחק, יצחק לא הלך בדרך של אברהם. למה אברהם יצחק הלך בדרך הכללית של המצוות? זה כן בדרך של אלוקינו ואלוקי אבותינו הלך כמובן מצוות שאמר את הכל כמו שאברהם אבינו לימד אותו אבל את הביטוי האישי שלו הוא לא מצא במידת החסד כי האופי של יצחק היה שונה

הוא מצא אותו דווקא ביראה בדין ביותר רצינות זה פחות בחוץ יותר בפנים יצחק היה יושב בבית ולומד הוא פחות היה מתעסק עם זיכוי הרבים בחוץ למה זה מה שהתאים לאופי שלו כשהוא העביר את הדרך ליעקב יעקב בחר בדרך אחרת לגמרי משל אברהם ושל של יצחק הוא המשיך לשמור את המצוות כמו ש כמו שאברהם ויצחק העבירו לו את הדרך הכללית בוודאי אבל את הביטוי העצמי שלו בדרך השם הוא מצא במקום אחר זה מידת האמת מידת התפארת הוא עשה סוג של שילוב בין אברהם ליצחק הקדוש ברוך הוא מצפה מכל אחד ואחד מאיתנו לדעת שיש מערכת של מצוות מערכת של מצוות מחייבת את כולנו תמיד בכל זמן במידה שווה אבל את הביטוי העצמי של בן אדם הקדוש ברוך הוא אומר אין

פה שבלונה אין פה שבלונה. נתתי תורה, נתתי דרך, כולם עובדים אותי באותה צורה. לא. הקדוש ברוך הוא אומר לכל אחד יש שני דברים שבהם הוא צריך לרכז את כל מרכז חייו. שליחותו של האדם נמדדת בשני דברים. הדבר הראשון נקרא שליחות והדבר השני נקרא תיקון. מה ההבדל בין שליחות לתיקון? שליחות זה אומר כל החלקים הטובים שיש בי. כל החלקים הטובים שיש בי, כל המעלות שיש בי, הקישורים שיש בי, היכולות שיש בי, הדברים הטובים שאני יודע שקיימים בי. יש בן אדם שיש לו יכולת של חשיבה מאוד מאוד חדה, יש בן אדם עם כושר דיבור, יש בן אדם עם סבלנות, יכולת הקשבה, יש בן אדם עם ידיים טובות, יש בן אדם שזכה בכסף, זה גם מתנה משמיים. כל יש בן

אדם שמח, יש לו באמת שמחת חיים, יצירתיות, כל אחד ואחד יש בו כלים שהקדוש ברוך הוא אמר, "אני רוצה שתתרכז בעצמך, תראה את הדברים שאתה טוב בהם. ותשתמש בהם למען הכלל. אני רוצה שתוציא את זה מהכוח אל הפועל ותעשה עם זה משהו לטובת הכלל. כל אחד שיסתכל תביאת האצבע שלו היא שונה לגמרי משל חברו. אין שני אנשים עם תביעת אצבע זהה בכל העולם. למה הקדוש ברוך הוא עשה את זה? תחשוב הרי זה לא נורמלי. אתה בעצמך לא יודע את צורת הצביעת אצבע שלך. אין לי מושג. זה כזה מסובך. כמה קווים. אם אני אבקש ממך לצייר את זה קח דיו. שים את האצבע שלך בדיו. תטבול צבע בדיוסים בנייר אני אגיד לך תצייר את זה אתה לא תדע בעצמך לעשות את זה

מסובך מלא עיגולים קווים אחד נכנס בשני אין לי מושג הקדוש ברוך הוא ישב לצייר לכל אחד ואחד תביעת אצבע אישית למה הוא עשה את זה הקדוש ברוך הוא לא סתם עושה דברים חידו מיוחד

יפה קח את הכבשים כן בלי לפגוע בכבודם של הכבשים אבל הוא שם אותם בשבלונה כן שבלונה הם גם תמים אותו דבר פחות או יותר כן תלוי איך הכלת אותם לפני כן אבשר בסר אותו בשר אין הבדל הוא היא נראית אותו דבר הכבסה היא הצמר שלה נראה אותו דבר אותו דבר אין הבדלים פרות אותו דבר זה שטנס תרנגולים שטנס בני אדם כל אחד פרצוף אחר גם אם פרצוף דומה תביאת אצבע שונה בשמה הקדוש ברוך הוא עשה את זה יש בזה עניין הקדוש ברוך הוא אומר הבאתי אותך לעולם אתה יודע למה שתשאיר פה את התביעת האצבע שלך האישית כשאתה יוצא מכאן מה השארת פה שכולם ידעו זה התרומה של פלוני יש בן אדם שנפטר וזוכרים ממנו דברים דברים ערכיים. דברים ערקיים. אז אחד

הוא יכול להיות התביעת אצבע שלו בתוך המשפחה. איזה אבא הוא היה, איזה סבא הוא היה. בזכותו אני היום מה שאני, כמה הוא נתן לי, כמה הוא עזר לי, כמה הוא קידם אותי, כמה הוא דאג לי, כמה הוא הוא הרים אותי כשהייתי במקומות נמוכים בחיים. הנה בן אדם שהשאיר תביעת אצבע, לא לא חייב להיות בחוצות, אבל כאן תראה מה הוא עשה. כי אם לא הוא, הבן אדם הזה היה נאבד. יכול להיות עוד כמה אנשים היו נאבדים בדרך. זה בן אדם שהשאיר תביעת אצבע. יש בן אדם שמשאיר את זה במקום טיפה יותר הומה. הוא יכול להקים מפעלים, יכול לעשות דברים כבירים, דברים גדולים. הוא יכול כבר להועיל לאנשים בצורה יותר תעשייתית. זאת אומרת, בצורה יותר יותר בכמות.

יש בן אדם שיעשה יפעל בכל מיני דרכים אחרות. זה לאו דווקא בהשפעה מילולית. יכול להיות בן אדם שישקיע כספים, יכול להיות בן אדם שיקים מפעלים של חסד. כל אחד בדרכו יכול להפוך בעצם את הקישורים שלו לא לנכס פרטי, אלא לנכס כללי. זה חלק אחד של השליחות. ה-50% של השליחות של בן אדם בעולם הזה. זה החלק שנקרא שליחות. לקחת את מה שיש בי טוב ולעשות עם זה טוב למען אחרים, לא רק למען עצמי. לצאת מהמשבטת הפרטית שלי ולהגיד לקדוש ברוך הוא, נתת לי מתנה, אני מועיל איתה לאחרים. אתה עשית חסד איתי, אני מתחסד עם אחרים. אני מועיל לאחרים. אני רוצה להשתמש בכלים שלי שיהיה זיכרון אחריי. לא לא ממקום אינטרסנט, כאילו שיזכרו אותי לטוב.

גם אני הייתי פה. פעם זה משה היה פה חותמים אתם מכירים את זה בכל מיני מקומות ציבוריים היום אין אנשים זמן לכתוב אין להם אתים היום מתעסקים בטלפון פעם היה לנו אתים זה היינו משאירים חותמות בכל מיני מקומות הייתי פה מספר טלפון הייתי כאן באוטובוס כל מיני מקומות ציבוריים הקדוש ברוך הוא רוצה שתעשה את זה לא בקטע של גרפיטי בקטע של מעשים אני רוצה שהמורשת שלך תישאר אחריך מה אתה משאיר אחריך שאתה הולך מפה האם אתה משאיר משהו ערקי האם יזכרו ממך משהו ערקי האם יזכר קרו ממך דברים באמת שהועלת לסביבה שלך או הזכרו ממך אדם ש אין בעיה הוא לא לא עשה דברים לא טובים אבל חי את החיים של עצמו חי את החיים של עצמו אין באמת שום

זיכרון משהו ירקים ממנו בסדר זה המובן של השליחות חוץ מזה אומר הקדוש ברוך הוא זה יפה מאוד שאתה משקיע בחלקים הטובים שלך אבל יש לך עוד מימד וזה המימד של התיקון לכל בן אדם שהגיע לעולם הזה יש מערכת של מידות כל אחד יודע יש בן אדם שהכעס אצלו יותר יותר דומיננטי. יש בן אדם שהקנאה מאוד מאוד מנהלת אותו. שנאה, לשון הרע, תאווה, כל מיני דברים מסוימים שבן אדם יודע בפנים שלי. זה מאוד מושך אותי. אם אתה שם אותי בנקודה הזאת, צביר להניח שאני נופל. בנקודות האלה, אומר הקדוש ברוך הוא, חוץ מהמפעלים היפים שאתה עושה ופועל טוב, אני רוצה שגם תפעל את תיקון עצמך. אני רוצה שגם תהפוך את עצמך למשהו יותר טוב. תתקן את עצמך.

תלמד לעדן את המידות הפחות טובות. תלמד לעדן את הפיתויים, תלמד לשים לעצמך גבולות כאשר הגוף מושך אותך למקומות פחות טובים. אני רוצה שתלמד לשלוט בעצמך ולא שהיצרים שלך ישלטו בך. ככה בן אדם מצליח להגשים את שליחות חייו בשני המישורים, גם במישור של השליחות וגם של התיקון. הוא עצמו מתקן את עצמו וחוץ מזה הוא נעשה גם נחלת הכלל. הוא מועיל מעצמו לאחרים. הוא עוזר לכל מי שסביבו. וכך בן אדם בעצם זוכה לתקן את עצמו. בגדול זה התפקיד של התורה. הקדוש ברוך הוא שנתן לנו תורה, בשביל מה הוא נתן לנו תורה?

שואלים כל הראשונים בינינו, בסדר, בינינו, אכפת לקדוש ברוך הוא עכשיו אם אני עכשיו שוחט בהמה ואוכל או שעכשיו לא נותן לה איזה גליל ברזל בתוך הראש כמו שעושים בשאר המקומות בעולם. עכשיו הקדוש ברוך הוא, אני עכשיו יושב, יש לי לא ט מלאכות בשבת. עכשיו אני בורר בשבת. באמת אכפת לקדוש ברוך הוא עכשיו יורד לרזולוציות הקטנות האלה עכשיו אכפת לו איך אני אוכל בשבת אני באמת מועיל משהו לקדוש ברוך הוא אם אני בורר האם באמת אכפת לקדוש ברוך הוא כשאני עושה איזה עבירה מסוימת אני פוגע בו חס ושלום לחשוב דבר כזה הקדוש ברוך הוא הוא שלם הוא מושלם המעשים שלי לא יכולים להשפיע לו על מצב הרוח כי אם המעשים שלי היו משפיעים לבורא

עולם על מצב הרוח הוא לא היה בורא עולם הוא לא היה שלם הוא היה חסר כי הוא היה זקוק לי כדי להרגיש טוב אני בן אדם לפעמים יש לי מצבי רוח פחות טובים. אני זקוק למשהו שישמח אותי. אז יש בן אדם שמוזיקה תעשה לו טוב, יש בן אדם שהליכה תעשה לו טוב, יש בן אדם לעזור למישהו יעשה לו טוב ויש בן אדם שצורך כל מיני דברים אחרים כדי שיעשו לו טוב כל אחד ואחד והבריחה שלו. אבל זה בן אדם כי הוא חסר. אתה זקוק למשהו חיצוני שירים אותך, שיתן לך משהו. בורא עולם הוא שלם. הוא לא זקוק למצוות שלי כדי להרגיש טוב. וגם אם אתה תעשה עבירות, אתה לא פוגע בו ברמה האישית. הוא שלם. הקדוש ברוך הוא הביא לך תורה למשהו אחר. איוב אומר, אם

צדקת, מה תיתן לו? ואם חטאת, מה תפעל בו? המצוות שלך לא פועלות באופן ישיר אצל הקדוש ברוך הוא, אלא מה? אתה בן של בורא עולם. בורא עולם הוא רוצה שתלמד לחיות פה נכון בעולם הזה. בשביל זה הקדוש ברוך הוא נתן לנו תורה כדי שתחנך אותנו. אומר הרמ"בן, המצוות קיבלנו אותם בשבילנו, לא בשבילו. בשבילנו שאנחנו נלמד לחיות נכון פה בעולם הזה, שנדע להנות מהחיים בעולם הזה, אבל להינזר מההנאות הבעייתיות בעולם הזה. יש משפט שיכול להשמע קצת יומרני בחז"ל, אבל כשמתבוננים מבינים בדיוק את המשמעות של הדברים האלה של הרמ"בן. במשפט הזה אומר כך: אמר הקדוש ברוך הוא, כל מה שאסרתי ערתי, התרתי לכם כנגדו. קח את כל ההנאות בעולם. כל

ההנאות בעולם. יש הנאות אסורות ויש הנאות מותרות. אומר הקדוש ברוך הוא בגדול, כל ההנאות שעסרתי, סיפקתי לכם אלטרנטיבה מותרת. זה נראה שונה, זה ארוז אחרת. הטעם הוא אותו טעם. אבל דוגמה שכולם מכירים, אסרתי לכם חזיר, התרתי לכם שיבוטה. יש מקום שכתוב מוח של שיבוטה, זה דג שקוראים לו שיבוטה. הטעם שלו זה חזיר בדיוק. זאת אומרת, אם אתה רוצה לקבל עכשיו לצלחת מנה של חזיר, סביר להניח שאולי זה נראה שונה, כי מוח של דג ונתח של בשר, אולי בנראות נראה שונה, אבל כשתטעם זה אותו דבר בדיוק. אסרתי לכם דם, התרתי לכם כבד שכולו דם, זה אותו עיקרון. בסדר? אז זה נוזל וזה קשיח, יותר מוצג, אתה צודק, אבל הטעם מוזהה. אם אתה מבקש

הנאה, אתה מקבל את אותה הנאה. אין הבדל בהנאה. יש הבדל בצורה שאתה מספק את עצמך. ושמה נכנס התפקיד של היצר הרע. עזוב אותך. נו מה? עזוב לאכול כבד. דם. אה, מה אתה הרפד? מה? היו פעם שלושה ילדים של הרפד. אז האבא קרא להם יום אחד, אומר להם, אני רוצה להוריש את הממלכה לאחד מכם. אז הראשון שילך ויביא הכי הרבה דם, אני נותן לו את הממלכה. טוב, הלך הבן הראשון אחרי כמה דקות הוא חזר ככה, כל הפה שלו ככה סביב דם. אומר לו, "אבא, מאיפה הבאת את זה?" אומר לו, "אתה רואה את הכבסה שם?" באתי מאחורה, היא לא ראתה ביס. הנה, ברוך השם. הבן השני טס חזר כל הלחי שלו דם אומר לו מהס מאיפה זה אומר לו אתה רואה את הפרה שם היא הייתה

עסוקה בעסב באתי מהצד כל זה ברוך השם הבן השלישי טס אחרי כמה דקות חוזר כל הפרצוף שלו דם אבא שלו אומר לו מאיפה הבאת את כל זה אומר לו אתה רואה את הקיר שם אני לא ראיתי אותוני יש בן אדם שמחפש הנ הנאות. הוא מחפש הנאות. ההנאה עצמה היא אותה הנאה. הנאה זה בסך הכל מגיע מהשלמה של חיסרון. כשיש לי חיסרון לדבר מסוים ואני משלים אותו, אני מקבל הנאה. כך דוגמה בן אדם שמאוד מאוד אוהב לאכול פיצה לצורך העניין. בסדר? מאוד אוהב פיצה. אם אני אשים אותו בחנות של פיצה לעבוד שם ואני בתור בעל הבית אגיד לו, יש לך פה פיצות חופשי על ימין ועל שמאל, תאכל כמה שאתה רוצה. לא מוריד לך מהמשכורת. ביום הראשון הוא ירגיש ששמתי אותו מה

זה בלונה פארק עם כרטיסים לכל המתקנים חופשי הוא יאכל יאכל יאכל יהיה כיף בטן אבל הוא יגיד זה היה שווה יום יומיים שלושה ארבעה חמישה הגזמתי שבוע לאחר מכן הוא יוכל להריח פיצה לא לאכול להריח פיצה אין סיכוי למה אתה אהבת את זה אבל אם אתה אוהב דבר מסוים ככל שיש לך אותו יותר יותר כיף לא היגיון למה כשאנחנו מסתפקים בדבר בלי הגבלה זה מייצר לי שנאה לדבר ריחוק ממנו כי המנגנון של ההנאה עובד בצורה שונה ממה שאנחנו חושבים. אנחנו לא מקבלים הנאה מהדבר עצמו אלא מהחיסרון שקדם לו. יש בן אדם שמאוד מאוד אוהב פיצה אבל הוא יודע שבשביל לקנות פיצה אז הוא צריך לעבוד. הוא צריך שיהיה לו כסף. לא תמיד הוא יכול. לא תמיד יש לו

גם קושי. הוא לא יכול לאכול פיצה כל הזמן. זה יעשה לו כאב בהתן. זה זה לא מצב נעים. זה לא בריא יותר מדי. וכן על זה כל אחד עם המגבלות שלו. לכן כשיש לו מגבלה לדבר מסוים והוא מרשה לעצמו עכשיו בא לי פיצה אז יש לו חיסרון שנוצר באמצע ככל ש החיסרון הזה יהיה גדול יותר תהיה לו הנאה יותר גדולה מהפיצה אם עכשיו הוא הרשה לעצמו היום לצורך העניין לאכול פיצה ואחרי יומיים הוא יאכל פיצה הוא גם נה יהנה לא אותו דבר כמו שהייתה לו הפסקה של שבוע לצורך העניין למה כי פה הציפיה יותר גדולה פה יש לו בעצם חיסרון יותר גדול הבור הוא יותר עמוק כשתהיה הנאה יש יותר קיבולת בעצם להכיל את ההנאה הזאת. בן אדם שאין לו חיסרון לדבר

מסוים הוא לא נהנה ממנו. לכן בן אדם שיש לו כל היום פיצ הוא לא יאכל. זה לא מעניין אותו. אני אוהב את זה אבל אם זה לא חסר לי אין לי ציפייה לדבר הזה. לכן לא בא לי לאכול את זה. זה עובד בכל תחומי החיים. ככה עובר מנגנון של הנאה. אומר הקדוש ברוך הוא, כיוון שכן זה לא משנה מה אתה עושה. השאלה בעצם זה כמה ציפייה יש לך לדבר. אז אני אומר לך, אומר הקדוש ברוך הוא, מבחינת ההנאות לא חסכתי ממך דבר. כל דבר יש לו אלטרנטיבה מותרת בעולם. אם אתה רוצה לטעום את האמה של ההנאה, זה קיים. אומר הקדוש ברוך הוא, אבל אני רוצה ללמד אותך שההנאה לא נמצאת בדבר עצמו, אלא בציפיות שלך, בחיסרונות שלך. לכן חלק מהדברים של התורה זה

מגבלות. הקדוש ברוך הוא גם יוצר לנו דחיות סיפוקים בחיים. כי אם כל דבר היה מותר, לא היה לי ערך לדברים. זה כמו שהזוהר כותב, משפט שכולם יודעים, אור ניכר מתוך החושך. אם לא היה לי חושך, לא הייתי מכיר במשמעות של האור, כי אף פעם לא היה לי חיסרון להתמודד מה זה חיסרון של אור. אז איך אני אבין מה המשמעות שלו? נולדתי לאור ויש כל הזמן אור. איך אני אדע מה קיבלתי? יום אחד שהיה הפסקת חשמל, תבין מה יש לך כל יום. איך אדם יודע להעריך את המשמעות של הבריאות המובנת מאליה? אדם קם בבוקר, נושם, הולך על שני רגליים, הכל רגיל. הולך על שתי רגליים ששתי, הכל רגיל. הכל מתפקד כמו שצריך. כליות ברוך השם עובדות, לב עובד, הכל כמו

שצריך. איך הוא, מתי בן אדם לומד להעריך דברים? אז או כשהוא מתבונן על אחרים שזה חסר להם, או שחס ושלום דבר קורה אצלו, פתאום הוא מבין מה קורה ביום יום. מתי אתה לומד להעריך כמה שרירים פועלים אצלך בגוף כשאתה עולה מדרגה? כשהגוף שלך תפוס, אתה עולה מדרגה, אתה אומר, מה כבר עשיתי פה? הפעלתי רגל כולה. כשהגוף שלך תפוס, אתה מבין כל ה עד הצווא כואב לי. כול מדרגה עליתי. מה קשור? למה השריר הזה קשור לשריר הזה? וכל תנועה מפעילה משהו אחר. אתה ביום יום הוא יודע מזה בכלל? לא יודע מזה כלום. מספרים על איזה דוקטור אחד שהיה חוקר את את המוח. כמה כמה פעולות במוח קוראים, כאילו כמה כמה פולסים של חשמל צריך. כדי שאדם יניע

את הרגל לצורך העניין או יניע את היד והוא הגיע לסכום מטורף שמלא תהליכים קורים בתוך המוח של עשרות אלפים של פול סינטי עד שבן אדם עושה תנועה פשוטה ואומרים שבן אדם שהוא הגיע לתהליך של המחקר הזה לתוצאה של המחקר הזה הוא נהיה משותק למה כי ברגע שהוא הבין מה המוח עושה הוא אמר לעצמו איך יכול להיות שאני עכשיו יזיז ויהיה כל כך הרבה פולסים במוח הוא התחיל להתערב למוח בזה והוא פשוט הפריע לו אבל עד עכשיו זה קרה אוטומטית המוח יודע לעבוד אל תפריע תעמוד ותסתכל אבל לפחות תדע מה קורה שם אתה לא צריך לעזור למוח הוא יעשה את זה לבד אבל לפחות תדע כמה חוכמה בורא עולם השקיע בך כמה עוצמה יש פה זה לא עובד ככה סתם באופן

כללי אנחנו לא מרגישים את זה כי זה פועל על אוטומט ברוך השם בורא עולם יצר לנו מנגנון ברוך השם שעובד טוב שט יפה הכל בסדר אבל במקום שאנחנו נתקלים בקושי פה אתה מתחיל להרגיש בעצם מה יש לי כל הזמן לומד להעריך מה יש לי כל הזמן אומרים שהמיטה הכי יקרה שיש בעולם זה לא מיטות של מלונות, זה מיטה של בית חולים. זה המיטה הכי יקרה שיש. למה? כי בן אדם כל החיים שלו מבסוט, אבל ברגע שהוא מגיע לשם הוא מבין שאם עד עכשיו היה לו מיליון בעיות, כשהוא נהיה חולה יש לו רק בעיה אחת. בסדר? זה אומר שהמיתה הכי יקרה. למה? כי עכשיו הוא מבין את כל המשמעות שהיה קודם. אם זה בן אדם שלא שמר על הבריאות או שכל בן אדם ששמר, אבל זה מה

יש. ככה בורא עולם החליט. כן? אבל מתוך קושי בן אדם בעצם לומד את מה שחסר. השאיפה שלנו שבן אדם לא צריך להגיע לחוסר. גם הקדוש ברוך הוא לא מחפש לקחת דברים כדי שנעריך אותם. הוא לא מחפש את זה. בורא עולם רוצה רק להטיב איתנו. לפעמים זו דרך טובה להעיר בן אדם בצורה כזאת שבורא עולם ככה בעדינות נוגע בדברים וזה ברחמים גדולים. כי חז"ל אומרים שגם כשבן אדם כבר צריך לקבל איזשהיא הערה נקרא לזה מן השמיים בדרך לא נעימה הקדוש ברוך הוא לא מיד פוגע בגוף. הקדוש ברוך הוא עושה את זה קודם כל מסביב. קודם כל זה באוטו, בכיס, כל מיני דברים חיצוניים שתרגיש את הכאב כמה שפחות. כי בורא עולם מרחם, הוא לא מיד נותן את המכה. שזה בן

אדם לא מבין, אז בורא עולם מקרב את זה טיפה יותר אליו. זה יכול להיות טיפה במעגל היותר קרוב. בזמן התורה, כאילו בזמן שהיה בית המקדש וכולי. אז היו נגעים. נגעים. כשבן אדם דיבר לשון הרע, אז הגיעו עליו נגעים. בהתחלה זה היה בבית. אחר כך בבגד טיפה יותר קרוב ורק בסוף זה הגיע לגוף. בורא עולם לא נתן שישר נותן מכות. יש לבורא עולם רחמים. הוא לא מחפש לקחת, הוא מחפש לתת. הקדוש ברוך הוא מחפש רק לתת. הוא לא רוצה לקחת. אבל כשבן אדם לוקח לעצמו לו מעריך מה שיש לו, אז הקדוש ברוך הוא לפעמים מאיר בן אדם בצורה כזאת שהוא טיפה מייצר קושי. וכשאתה מבין קושי אתה מעריך מה יש כל הזמן. אז אתה לומד להעריך את מה שיש. ככה בורא

עולם עושה. זה ברחמים. בורא עולם משתדל כמה שיותר שזה יהיה ברחמים. אז אחרי שהבנו קצת על התפקיד שלנו בעולם הזה, אנחנו יכולים להבין שכשהקדוש ברוך הוא נותן לנו מצוות, הקדוש ברוך הוא נותן לנו תורה, הוא עושה את זה נטו בשבילנו. הקדוש ברוך הוא אומר, תבין, מבחינת המנגנון סידרתי לך חיים הכי טובים פה, אבל כדי שתוכל להנות פה, אני מייצר לך גבולות. אם אני אגיד לך הכל מותר, בואו בינינו, בינינו, בסדר? כל אישה פה תגיד לי מתעסקים, היא יוצאת עם בחור, בסדר? רוצה להתחתן, יוצאת עם בחור והבחור אומר לה, "שמי, אני לא כמו כולם. אני לא כמו כולם. אני בבית שלי באמת נותן אמון מלא באשתי. אני אין לי בעיה. תלכי מתי שאת רוצה.

תחזרי מתי שאת רוצה. בא לך לחבש חבסי, לא בא לך אל תחבשי. בא לך להכין אוכל, תכיני, לא בא לך להכין אוכל, אל תכיני. מה שבא לך לך אני זורם, אני אין לי דרישות. יש לך חשק תתחתן עם אחד כזה? בהתחלה זה נשמע מפטא. בוא נודע מפתאר איזה כיף אני נכנס פה חופשי במקום מסוים מה שעושה את הזוגיות חלק מזה זה הגבולות אם אני יוצא מתי שבא לי חוזר מתי שבא לי ואין לי גבול במקום מסוים זה משדר בתכלס גם לא מעניין אותי ממך כאילו צריכים מתי שאת רוצה תחזיר מתי תעשי מה שאת רוצה את לא מעניינת אותי בתכלס הגבולות במקום מסוים משדרים לבן אדם אכפת לי כשאכפת לי אני מייצר גבול כי אני לא רוצה שיחרגו מהגבול בתוך הגבול תעשה מה אתה רוצה

תחייה בתוך הגבול חופשי, אין בעיה עם זה, אבל גבולות אני חייב לייצר כשמדובר במשהו רציני. נשמע לך הגיוני שבוס של חברה יגיד לעובדים שלו, כאן עובדים בלי גבולות. חופשי, תבוא מתי שאתה רוצה, צא מתי שאתה רוצה, לא עומד לך על הראש, בתפוקה, תיתן יותר, תן פחות. העסק הזה יקרוס, הוא לא יחזיק מעמד. גבולות זה חלק מהדברים שבונים משהו. אני חוזר לדוגמה של הבחור מקודם. תחשבו, אם הוא היה אומר לאישה, אני לא דורש ממך גבולות, אבל גם אל תדרישי ממני גבולות. אני גם יוצא מתי שבא לי, הולך מתי מתי שבא לי, עושה מה בא לי. מי תתחתן עם אחד כזה? תגיד לי, אתה אפוי? אתה מוברג עד הסוף? מה קורה לך? אתה מי התחתן איתך? תגיד לי איזה

זוגיות בלי גבולות, מי צריך את זה? חלק מבית נורמלי זה גבולות. חינוך ילדים. לפעמים נדמה לנו שהילדים לא רוצים גבולות. כאילו הגבולות שאני שם אני מחביד עליו. ילד בלי גבולות מרגיש שלא מעניין, הוא לא מעניין אף אחד בבית. אם אתה תגיד לילד שלך לך תחזור מתי שבא לך אני הלכתי לישון במקום מסוים זה יכול להשמע מפתא אה איזה כיף עושה מהבא לי עמוק בתוך הילד זה תסכול אין לו אבא מאחורי הגב אין לו אף אחד שהוא אמור לתת לו דין וחשבון איפה הייתי מה עשיתי מה הלכתי הוא מרגיש שעול החיים על הכתפיים שלו אין אחריות כשאני מציב לילד גבולות בריאים בבית אני בונה אותו הוא מצפה שיהיה פה גבולות כי הגבולות בונים אותו. הוא יודע

שמישהו אכפת לו ממני. אני לא יכול ללכת לאן שבא לי. אני גם צריך לחזור. מישהו מחכה לי בבית. יש חיים. לא מה שבא לי. לא הכל מתנה לנו מה שבא לי. גבולות זה משהו בריא בחיים. רק צריך לדעת לנהל נכון את הגבולות. לפעמים אנחנו מאמיסים על עצמנו דברים שהם קצת כבדים או אנחנו מנסים לפרוץ גבולות בחיים. וזה גם לא טוב. צריך ללמוד ללכת באמצע. זה מה שהקדוש ברוך הוא בעצם בא ואומר. כשאתה מבין בעצם את מי אתה. שאתה מבין את השליחות שלך בחיים, שאתה מבין שאתה לא רק גוף בעולם הזה, יש לך גם נשמה. יש לך גם נשמה. ויש לך בעצם שתי מערכות עם רצונות פשוט שונים. גוף נמשך לחומר כי זה מה שהוא מבין. גוף מבין חומר. גוף קולט הנאות דרך

חמשת החושים. חמשת החושים זה מה שמדבר לגוף. מצוות בדרך כלל לא נקלטות דרך חמשת החושים. אתה לא יכול. גם אם אתה מחזיק אתרוג ואתה מרגיש את המישוש, אתה מרגיש אולי רק את האתרוג. את המצווה אתה לא מרגיש באמת דרך הידיים. את המצווה אתה מרגיש מבפנים. לכן גוף לא מבין את זה. גוף צריך להרגיש. גוף צריך לטעום טעים לי או לא טעים לי. אני אני אמור לשמוע. שמעתי נהניתי או לא נהניתי. הרכתי טוב לי או לא טוב לי? מששתי נעים או לא נעים. זה מה שהגוף מבין. תבוא ותגיד לו לא זה לא נעים אבל זה טוב. בסדר. זה לא בשבילי. זה דבר לשכל. שכל יכול להבין שאולי עכשיו לא טוב אבל אם אני אתגבר על דבר מסוים אחר כך יהיה לי טוב בן אדם

סוכרתי ישימו לו עכשיו שתי כוסות מים קולה הוא יודע שהכוס קולה עכשיו יכולה להזיק לו מאוד אם הוא ישתה הגוף מה אומר מה אכפת לי מה יהיה אחר כך מה אכפת לי מה היה אחר כך זה טעים תן לי לשתות השכל שלנו הוא זה שאומר אבל תחשוב צעד קדימה מה יהיה אחרי שתיגמר מה יקרה איתך אחר כך אתה מוכן אתה מוכן לסבול את כל מה שתסבול בשביל קולה ואז אתה אומר לעצמך עזוב לא לא זה לא שווהלא לא כמו שחשבתי מה עשית פה מאבק בין גוף לנפש שתי המערכות שלך נכונות זה שהוא עכשיו רוצה לשתות קולה זה אומר שהוא בן אדם רע לא זה אומר שזה מפתאט את הגוף התפקיד שלך להיות המבוגר האחראי ולהגיד לגוף הפעם אתה לא מקבל כי זה יכול להזיק מה שהתורה מצפה

שנעשה גם במובן הרוחני זה שהגוף שלך נמשך לעבירות או לדברים אסורים זה לא אומר שהבן אדם רע. זה לא אומר שהתבן אדם רע. זה אומר שהגוף שלך מאוד מאוד מעוניין בהנאות האלה. אבל מה התפקיד שלך? להבין שיש לך הרבה עבודה לרסן את הילד הקטן הזה כי הוא קצת מופרע. אני לא אזרוק את הילד הזה מהבית אם הוא קצת מופרע. לא. אני יודע שאם הילד הזה יש לי יותר עבודה. יש לי ילד יותר רגוע, הכל בסדר, הוא יותר מבין, פחות מתמרד. אבל יש לילד המתמרד הזה, אז הגוף שלך טיפה יותר מרדן. הוא לא רע, הוא מתמרד קצת. תראה איך לרסן אותו בצורה נכונה. והקדוש ברוך הוא נתן לך תורה שתה יודע איך לאזן אותו. יש מצוות תגיד לו לא אתה לא זה לא זה לא

כי ההנאה הזאת יכולה להזיק לי. לא לא לא אני המבוגר אחראי אני מבין שאתה מאוד רוצה אני מבין שאתה מאוד מתפתא אבל לא לא תקבל למה ככה כי הקדוש ברוך הוא אמר כי אני מבין שזה לא טוב לא משנה כרגע מה תהיה הסיבה שתרסן את הגוף הקדוש ברוך הוא נותן לך כוח היה איזה אחד שנסע פעם הוא בא מהדרום חבר מתקשר אליו ואומר לו תשמע יש לי מחר אירוע הזמנתי כמות גדולה של א עוגיות מאיזה מאפייה שם הבנתי שאתה בדרך מהדרום המאפיע גם בדרום אם לא אכפת לך על הדרך לעשות סיבוב בשבילים זה לא מטריך אותך אני עודה לך מאוד כי הנה הוציא שליח וזה חבל לי אומר לו תן כתובת אני אבדוק אם מאיפה שאני נמצא עכשיו זה קרוב אני אעשה את זה בשבילך למה

לא שולח לו כתובת הוא מכניס בוז אומר לו תשמע ממני זה 10 דקות בשבילך אני אעשה את זה יאללה אין בעיה אני אעשה אני אביא לך את זה אה הוא נכנס 10 דקות אוסף את ה את הסחורה בא הבן אדם מעמיס לו את כל הסחורה באוטו לא הכל נכנס בבגז אז חלק מזה הוא שם לו בכיסא ליד. עכשיו בכיסא ליד הוא שם את הדברים הטעימים. בפרט שלא סיפרתי קודם, החבר הזה הוא שומר משקל פה טוויסט בעלילה. הוא יוצא לדרכו חזרה לבית, ממשיך מאותו מקום, פתאום מתחיל לשמוע קולות באוטו. חשב בהתחלה זה מהמכוונים, משהו באוטו, לא בסדר. לא, הכל היה תקין. זה מכיוון התבניות. קח אותי, קח אותי, קח אותי. קולות נעימים כאלה באוטו קח אותי הוא מאוד מאוד רוצה

להתפטות הוא מאוד הוא מרגיש בא לי אני גם אוהב את העוגות האלה גם חבר שלי זה קטע טוב איתי אני אגיד לו אני רוצה יגיד לי כך בכיף על הנסיעה הוא מתחיל עם עצמו מאבק אני אוכל אני לא אכל אני אקח אני לא אקח שווה עכשיו ל להתפטות ולשבור את התהליך או שאולי אדרבה אני עושה עם עצמי תהליך זה הזמן להתפנק בוא תעשה אתה מצחיק דיאלוגים עצמו כן לא כן לא כן לא הוא שולח את היד ועוצר כן לא כן לא כן לא מאבק מאבק מאוד מאוד טבעי עם עצמו הוא מאוד מאוד מרגיש מאוד מאוד רוצה את זה קורה לכולנו זה סתם דוגמה של משקל קח את זה לכל מקום מקום זה יכול להיות אישון זה יכול להיות כל דבר אחר אתה מתחיל מאבק עם עצמך אני רוצה לא רוצה ושם

קורה לנו דבר מעניין שהשכל מתחיל להמציא לנו רעיונות יפים איך ליפול ואתה אומר לעצמך תגידי אני שפוי אני לא רוצה את זה והמוח מתחיל להגיד לך לא אתה זה טוב זה שווה את זה טוב פנק את עצמך בוא אתה אי אפשר להיות כבד בחיים אם אתה אתה מתחיל הכל נראה לך הגיוני פתאום אתה מבין את זה ואז אומר לעצמו אני עוד רגע נופל ובקש אם אני נופל פה אני לא אצטרך יום על ההליכון אני צריך איזה שבועיים בקצב של מה שאני רוצה לעשות פה היום ואנו נזכר במשהו אחד שיש לו באוטו שארית ממשהו שהוא אכל בצהריים יש לו פרוסה עם נקניק יש לו איזה שרית קטנה לא היה בא לו עליה נשאר לו שמה בלי לחשוב פעמיים ברוך אתה השם כך שהכל נהיה בדברו ביס בנקניק מה קרה לו באותו רגע

בגדול כלום נשאר כל אותו דבר יש לו אותו אותו רצון בדיוק לאכול עוגות גבינה הוא נמצא באותו משקל בדיוק הוא עדיין שומע קולות באוטו כן הוא עדיין יש לו את המחשבות האלה אבל מה דבר אחד נעצר אצלו הוא בחיים לא יגע בזה למה כי פה קרה אצלו משהו עד עכשיו זה היה מנגנון של הנאה אני מאוד מאוד רוצה אז זה היה מנגנון של גוף מול הנפש כדאי לי או לא כדאי לי טעים לי אבל אחר כך אני אצטרך לשלם על זה ברגע שהוא הכניס הלכה לתמונה זה כבר הוא הכניס מימד של משמעות לפה זה אני לא אעשה יותר בחיים כי זה כבר לא עניין של הגוף שלי רוצה או לא רוצה כדאי לי או לא כדאי לי אני לא אעשה אני לא אלך בחיים נגד האני מאמין שלי אז עוד שש שעות

אני ארד על תבנית הרי עוד שש שעות כן אני אפצע על מה שעשיתי פה עכשיו כן אבל בשש שעות הקרובות אין ניסיון אין ניסיון. אם יש לו ערך כמובן לשמירת כשרות. מה הוא עשה? הוא הכניס מימד של משמעות לתמונה והוא קיבל כוח לעמוד בניסיון. אם הוא לא היה מכניס את המימד של המשמעות, סביר להניח שבאמצע הדרך הוא היה נופל מתי שהוא. למה? כי המוח שלנו הוא מאוד מאוד מבלבל. המוח שלנו מתוחקם מאוד. הוא מאוד חכם אבל במובן מסוים הוא גם מאוד טיפש. למה? המורכבות שלו מתוחכמת מאוד. אבל באופן שבו הוא מפעיל אותנו, לפעמים אתה אומר לעצמך, אני צריך לנהל אותך, אתה לא יודע שאתה מזיק לי, לא, לפעמים הוא באמת ילד טוב כזה שהוא רוצה לעשות לך

רק טוב נחמד, הוא יודע שה עוגות כאלה עושות לך טוב, הוא רוצה לפרגן לך, זה הכל, אבל אתה מזיק לי, נכון? אבל אני רוצה לפרגן לך. לפעמים הוא עובד כמו טיפש אבל ממקום טוב. הוא רוצה לעזור לך להגן עליך לפעמים. כן. יש לנו במוח שני חלקים. חלק אחד שנקרא מוח חושב והחלק השני זה מוח מרגיש. כן? המוח המרגיש זה מערכת מסוימת של כל מיני חלקים במוח שעובדים על רגשות. והחלק השני זה מוח שעובד על דברים שכליים יותר אנליטיים. בפרט אנחנו כגברים בטוחים שמה שמנהל אותנו זה שכל. אני רק שכל. אין לי רגשות אחי אני בלי רגשות אני ויש כאלה שיגידו לך אישה זה רק רגש רק רגש וואלה זאתי כל דבר עושה סרט שתהיה בריאה כל דבר היא בוכה אין לי כוח זה נכון או לא נכון

50% למה אישה יש לה יותר משמעות לרגש אבל גם אצלה יש את המנגנון של השכל אצל גבר יש יותר הוא יותר דומיננטי החלק של השכל אבל גם לא יש מנגנון של רגש בוודאי אצל שניהם אצל שניהם קיימות שתי שתי המערכות מה יותר דומיננטי צודק אצל אישה יותר דומיננטי החלק הרגשי ואצל גבר יותר דומיננטי החלק השיח מדבר ככלל כמובן תמיד יש יוצאים מן הכלל ככלל אבל לשנינו יש שני המערכות צריך לדעת את זה המדע מגלה שמה שמפעיל אותנו גם כגברים וגם כנשים זה לא השכל זה הרגש גם מבחינת מבנה המוח מבנה המוח מי שאחראי על התנועה על התגובה של הגוף זה בכלל לא השכל זה הרגש. אינסטינקט של בן אדם בזמן של כעס. מה מפעיל אותו? שכל או רגש?

רק רגש. כך בן אדם אתה מאיר אותו מתוך שינה. בדרך כלל הוא מבולבל. אתה מאיר בן אדם עכשיו קורא איזה משהו אתה אומר לו קום קום קום השעון לא צלצל. הוא קם לוקח לו כמה רגעים להבין מה קורה פה. נכון אל תנסו את זה בבית. כן. אבל אם אתה אומר לו עכשיו אה קח קח מה אתה מביא לו את הכרית. קח קח מה ירוץ לראש הממשלה חכיך בחוץ הוא ירוץ עם הכרית לדלת הוא לא יבין שנייה רק בצר מה מה עשיתי פה עכשיו לא הבנתי מה מה היה פה כן תאיר בן אדם מהר תגיד לו תן לו כפכף בעיה תגיד לו קח מישהו מחפש אותך הוא יענה לטלפון למה למה זה עובד ככה כי ברגע ברגע הראשון כשאתה במקרה הזה מתעורר בעצם למציאות קודם כל רוב המידע שאתה מקבל עובר לרגש

קודם כל והוא מיד מגיב מה צריך עכשיו מהר מהר מהר מהר אה לענות את הטלפון מיד הוא מגיב בינתיים המידע עוברת לחלק האחורי וכאן הוא בעצם מעובד ואז לאט לאט לוקח למוח לאבד את הנתונים שזה דק מדי בשביל טלפון זה בכלל מרגיש כמו גומי גם אף אחד לא עונה לכו עם התיור כן עד שתגיע לזה שזה כפקף בכלל זה לא נעל אבל המוח החושב לוקח זמן להביא נתונים האינסטינקטים שלנו פועלים בדרך כלל על רגש אם אתה רוצה להניע בן אדם שב על הרגש פחות על השכל יש אנשים שהם יותר שכליים שתות השיו כבר נמש

יפה מאוד תודה רבה כל הרעיון של הפרסום היום יושב על הנקודה הזאת נוגעים לך ברגשות בדרך כלל ברגשות יש חברות אתה תראה אותם חברות של אוכל לצורך העניין אתה תראה מסעדה נפתחת ישר אתה רואה את הלוגו שלו למעלה מה הקשר לייצר התניות במוח אתה נכנס למקום של אוכל יש לך הנאות כשאתה רואה את הסמל שלהם המוח יוצר כיש קישור בין הנעה לבין לבין ה זה הסמל שלהם זה טעים טעים מה הקשר אכלתי בכלל שוארמה מה זה קשור לזה לא זה טעים משחקים לנו על רגשות כל הזמן פחות שכל פחות שכל אפילו מבחינה חינוכית בן אדם ישכח מה שאמרתם לו ולא ישכח אף פעם מה שגרמתם לו לחוות אף פעם הרבה דברים שאתה תגידו לילדים או לא משנה בבית לא משנה כרגע עם

מי בחוץ בעבודה לא חשוב איפה דיבורים בדרך כלל אנחנו נשכח מה תזכרו בעיקר את הבדיחות כי שם צחקתם. הבנת? אתה הבנת? אלא אם כן המסר היה מאוד חזק חווית אותו במהלך הדברים. אתה מבין? אם אני אשב ואיתן פה עכשיו רעיונות כל מיני דברים אנליטיים חמוד כזה יתן לכם דרשה עמוקה מלא נתונים אתה תצא החוצה תגיד וואי בא לנו כבד היום מה הוא רב עם אשתו נראה לי לפני בא פרק עלינו את כל התסכול שיהיה בריא קצת לאט לאט נשמה לא יותר מדי כן היה איזה אחד שבא לארץ פעם אז הוא הגיע לשמה הוא אין קהל איזה פדיחה אין קהל רק אחד יושב בקהל טוב הוא מחכה אומר אולי התמלא העולם לאט לאט הוא רואה אף אחד לא מגיע 10 דקות, רבע שעה עוברים. אומר,

טוב. הוא ניגש לבחור, אומר לו, "מה אתה אומר, אני המרצה, אני רואה רק אתה פה, אני אדבר או לא?" אומר לו, "תשמע, מה זה גם פרה אחת צריכה לאכול? מה פשוט? מה תאכיל אותי?" טוב, הוא אומר, "מה אני אעשה? זיכוי הרבים גם נשמה אחר מתחיל לחזק את עצמו, עולה לבמה, נותן דרשה. בחור במקום 45 דקות, שעה וחצי הוא מדבר, הבחור מעניין לו מהקהל, מהבסוט. הוא מוריד מוריד מוריד רעיונות. יש דרשות צרץ כאלה, אתה מכיר, אתה מוציא רעיון, נוצה לך עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד, זה לא נגמר, אתה מבין? אתה אומר מתי הוא יסיים? ריבונו של עולם, עוד אחד, עוד אחד הוא מגיע לסוף, פתאום עושה לו עוד רעיון. הוא מסיים את הדרשה אחרי שעה וחצי יורד

למטה, אומר לו, "נו, איך היה הדרשה? הפרה שבאה?" אומר לו, "כן, אבל אני רוצה להגיד לך משהו אחד. כשמאכילים פרה אחת, לא מאכילים את האוכל של כל העדר. ברחמים, כן? צריך פרה אחת. אין קצת שתהיה בריא. באת פה, רגש זה מה שמניע אותנו. רגש, חוויה. תן לי לחוות. גם בבית אותו דבר. אדם רוצה לחנך את הילדים שלו לצורך העניין לשבת. בסדר? יש אנשים שיראו שבת גם בקטע משפחתי. הרבה אנשים שעדיין לא עשו תהליך של תשובה, אבל שבת זה נוגע בהם. למה? כל המשפחה ביחד עוצרים את שגרת החולין, שמים טלפון בצד, מתרכזים סוף סוף במשפחה להכיר קצת את האישה, את הילדים. לשמוע מה עבר עליכם ביום יום. כל השבוע אנחנו עסוקים עבודה, כסף, דאגות,

עניינים. יום אחד בשבוע שקט להתנתק מהמציאות, להתרכז בילד, תשומת לב, תשומת לב לאישה, תשומת לב לעצמך, לעצמך, שב קצת עם עצמך, תתנתק רגע. אתה רוצה לחבר בן אדם לשבת, אני יכול לשבת בבית, להגיד לכל המשפחה, בואו בבקשה, ישבו כאן. אני רוצה להסביר לכם במעלת השבת. כתוב בגמרא במדרשים מוסיפים על זה ושולחן ערוך בכלל פסק להלכה בהפוסקים כתוב ככה אבא מתי אתה מסיים יש סוף לכל הסיפור הזה אפשר לקצר לנו שליש כאילו התנהגות טובה אנחנו בקשבים יפה תשחרר אותנו כבד לפעמים עודף של נתונים לא באמת מחבר בן אדם אם אתה רוצה שהילד יתחבר לשולחן שבת תחסוך בדיבורים תתחיל עם מעשים בסדר בסדר? תערוך שולחן שבת יפה. כן. ילד רואה חוויה

בבית וואו יפה כלים יפים אתה יושב בשולחן שבת תשקיעו במאכלים טובים הילד ירגיש חיבור יבוא מעצמו תתחיל שירים בבית שירי שבת בשולחן הילד הצטרף לבד אתה לא צריך להסביר לו כלום הוא ישב שמה הוא לא רוצה ללכת כיף פה אתה מבין כן על זה הדרך אתה אומר עכשיו דבר תורה על השולחן אל תבוא עכשיו עם דברים כבדים שלא מתאימים לאף אחד פה זה לא ילך זה לא יעבוד זה יפה שאתה חכם ואתה אוהב לך שוב גבוה אבל זה לא הקהל תתאים את הדברים שלך לאנשים זה לא מתאים ספר להם איזה סיפור יפה על השולחן תן להם איזה מסר ברמה שלהם לכיתה זה ילדים בגיל בית ספר מה אתה נותן להם עכשיו דרשות אפשר לחשוב עכשיו כאילו אתה מבין מה אתה אומר כן כאילו תרד

לגובה העם שמה אתה משכנע את הבן אדם שמה אתה נגעת בי אתה מבין נגעת בי הילד התחבר הילד התחבר אליך הוא רוצה להיות שם זוגיות אותו דבר תחווה תחווה תגרום חוויה בעיה טובה בבית וגם אתה תנסה לחבות לא לבוד יותר מדי על שכל תלך תנה ככה לא ככה הערות כל היום תלכך לפה תלך לשם אל תעשה כן תעשה גם את זה צריך אבל אם אתה רוצה באמת להשפיע תשב יותר על הרגש כי הרגש זה מה שמניע את הבן אדם אם תגרום לי להבין שאני רוצה את זה אני אבוא לפה כשאני לא רוצה שאתה מתקשר לבן אדם עכשיו בשביל לקחת ממנו אשראי בשביל עסקה מסוימת או משהו כזה הוא לא רוצה להביא לך את האשראי אתה צריך לעבוד עכשיו מחסומים בסדר אז יש בן אדם שהוא יותר שכלי

בן אדם יותר רגשי אתה צריך לדעת איך להפעיל אותו ולהתעלם מהמחסומים שלו נכון מענה להתנגדויות זה נקרא מענה להתנגדות הכי חזק בחיים זה רגש תחבר את הבן אדם לצורך והוא בידיים שלך אם נגעת לו בצורך עם הדבר הזה הוא יגיד לך תביא תביא אפילו שניים למה נגעת לי בצורך שכנעת אותי לא עם שכל שכנעת אותי כי נגעת לי בצורך. אתה מבין כמה הרגש מפעיל אותנו בחיים? אומר הקדוש ברוך הוא, עכשיו תבין למה הבאתי לך תורה. הורדתי אותך לעולם מלא פיטויים וככל שהחיים מתפתחים אוהו כמה פיטויים יש לנו. הגוף שלך מבין טוב מאוד מה זה הפיתויים האלה. הוא גם נמשך לשמה והוא צודק כי הוא חומרי. זה מה שמדבר אליו. זה מה שמדבר אליו. לגוף תגיד לו

שבת או מתקות בים. אם הבן אדם הזה אוהב ים יגיד לך מדקות בים זה זה הדרך שמדבר אלי זה הגוף שלו אומר לא הנשמה הנשמה מבינה מעבר לזה בסדר הנשמה זה מתכתב לנו עם השכל מישהו שהוא מסוגל לחשוב מעבר להנאה בסדר החלק הרגשי מאוד מאוד נמשך לחומר אומר הקדוש ברוך הוא אם אני מביא אנשים חומריים לעולם חומרי זה הגיהנום הכי גדול שיכול להיות לך בחיים בעולם הזה מה יעצור אותי מלעשות דברים מזיקים אין לי סיכוי. תחשוב, בן אדם רגשי, בעולם מלא דברים מפתאים. איך אני אצליח להתמודד? אומר הקדוש ברוך הוא, הבאתי לך קודם כל שכל שתדע, והבאתי לך נשמה. נשמה זה מעל השכל. זה מימד רוחני, אבל יש לו כבר עוצמות אלוקיות. אם תדע לתת מקום

לנשמה ולהאיר אותה בך, יהיה לך קל יותר לבחור בחירות נכונות בחיים. הקדוש ברוך הוא אומר, אם אתה שואל איך להפעיל את הנשמה בחיים שלך, סידרתי לך תורה שלמה. תלמד את התורה, תאמן את עצמך. כל המצוות בתורה, תמיד כשאני מדבר בפני חבר'ה חילוניים שמתחילים תהליכים וכאלה, אני תמיד אומר בואו נשנה רגע את המינוח. משנים טרמינולוגיה, אמר החכם. כן, בוא בוא נשנה את המינוחים. בסדר, במקום לקרוא לזה ניסיון, תקרא לזה אתגר, בסדר? כבר תראה שכל הראש שלך משתנה. כשאתה ניגש עכשיו לשבת בתור משהו כבד, יואו איזה ניסיון זה לשמור שבת עכשיו איף אתה מגיע בגישה שלילית כמה תחזיק מעמד אולי תצליח חוויה בטוח לא תצא לך מהשבת הזאת ושבת

הבאה כשהיא תגיע כבר אתה תבוא ערוך אתה יודע כבר מה מחכה לך שם אז תשתה איזה כמה כוסיות כדי להתעורר במוצאי שבת זה יעזוב אותי מה ש בטוח בטוח אבל לחוות את השבת ממקום כזה אתה בא אתה אתה בא זה כבד לי זה כבד לי זה לא נעים לי אבל אם אתה משנה את המושג הזה של שבת לא ניסיון, לא קושי, לא אסור, כן? אלא אני מסתכל על שבת כבוא, זה אתגר, קח את זה כמשהו אישי, בסדר? אתה מסוגל עכשיו להתנתק מהטלפון במשך 24 שעות? בוא, בוא תראה לי שאתה מסוגל. תוכיח את זה לעצמך, בסדר? בוא, קח את זה כאתגר. אתה מסוגל להוכיח לעצמך שאתה מסוגל? אתה מסוגל? ככה זה כאתגר. וזה מה שהתורה הרבה פעמים עושה לנו במהלך הדרך. לא את כל המצוות אנחנו

מבינים בשכל. לא כל מצווה אני יכול עכשיו להסביר לך ככה היא עובדת זה ההיגיון שלה זה לא יש לנו מצוות גם שהם עובדות בצורה כזאת שתעשה אותם כי ככה השם ציווה גם זה בונה אותך כי כשאתה לומד לא להבין הכל לפעמים גם מותר לו לדעת הכל אמר המשורר מותר מותר מותר לו לדעת הכל הכל בסדר אתה מרגיל לעצמך קצת לענווה קצת לקנייה לא תמיד אני חייב להיות זה שאומר את המילה האחרונה לא תמיד אני צריך להיות זה שמבין הכל חכם מותר חס דברים גם בלי להבין הכל. שמת לב איך החוק הזה חינך אותך ברמה האישית? חוץ מהתועלת הדתית שיש לך פה שקיימת את רצון השם וכולי וכולי. עזוב את זה. בהיבת האישי הבנת מה זה עשה לך? הבנת איך זה תרם לך ברמה

האישית? ששמרת שבת והצלחת לעמוד בכל האתגרים של שבת. אתה הבנת? אתה מבין שאתה בן אדם אחר אחרי? אם אתה מסתכל על שבת כסבל, סביר להניח שלא. אתה תבוא לשבת הבאה עם מטען כנגדה. אתה תאסוף הרבה קולות במהלך השבוע לדעת איך אפשר לחפף בשבת הבאה. ככה זה עובד בדרך כלל. כן. עזוב תשחרר. למה אני לא רוצה עולה על הכתפיים? אני רוצה חיים כלילים זורם. אבל כשאתה מבין שהקדוש ברוך הוא הביא את התורה לטובתך, לא לטובתו, הוא רוצה שתלמד לחיות פה נכון בעולם הזה. זה הכל. והוא בנה לך תורה כדי שדע איך לרסם את הגוף שלך. איך לתת ביטוי לנשמה שלך. כי אם אתה תפקיד את המושחות בידיים של הגוף שלך בעולם מלא חומר, אתה תהיה בן אדם שכולו

נשאב אחרי רגש. ואנחנו יודעים שבן אדם שפועל מרגשות בלבד זה בן אדם שיעשה טעויות בחיים. לא רק בהיבת הרוחני, גם בהיבת הגשמי. בן אדם שמופעל רק על ידי רגש והוא לא יודע לשקול נכון את הדברים, זה בן אדם שלא יצליח בכלום. כל דבר אתה יכול לפתות אותו בשנייה. אנחנו חייבים את השכל, חייבים את הנשמה, את המימד הרוחני בחיים שלנו. וזה בשביל זה בורא עולם נתן לנו תורה שתלמדו לחיות פה בעולם הזה יש משנה באבות כולם מכירים אותה כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל מים במסורה תשתה על הארץ תישן חיי צער תחיה עד כאן יחסי ציבור גרועים מאוד לדרכה של תורה חייב להודות אם אני הייתי פותח מוסד כזה ומכניס את כל הדברים האלה בסילבוס של

המקום מי שרוצה לבוא ללמוד אצלי אלו תנאי אסף לא באים לההנות אצלי אתה צריך להיות ארוך ומוכן לאכול לחם מלח אתה יכול לפרגן לעצמך אין לי בעיה מים אל תבנה לי פה לא על קפה ולא על משקאות מים אם אתה חושב תישן לי פה על מזרונים שכח מזה חבובו יוצא לנו פה על על הרצפה נשקיע בעריכים כן אבל אתה על הרצפה ישן בסדר ואם אתה חושב שאתה בא לההנות פה זה חיי צער חבוב פה באים לסבול פה חביבי פה באים פה תוציא את כל הסבל שלך החוצה. תהנה זה זה החי מי יעמוד בתור להירשם שם? תגיד לי אתה בסדר? מה זה המקום הזה? אומרים חז"ל אם אתה עושה כן אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא. שמתם לב? לא טוב לך לעולם הבא. זה בסוף. מה בא לפני כן?

אשריך. אתה תהיה מאושר בעולם הזה. גם תהיה בעולם. תגיד, מה אני מזוכיסט? מה? מה זה אשריך בעולם הזה? מי נהנה מדברים כאלה? מי נהנה מדברים כאלה? מה אתה מנסה לשכנע אותי עכשיו? מה זה מכירה? שיחת מכירה של חז"ל עכשיו בוא בוא אני אשכנע אותך. בוא אתה הולך לסבול בתכלס אבל זה ההנאה שלך בחיים לסבול. אתה מבין? ככה זה עובד. לא, זה לא משכנע אותי, לא בא לי. אז מה חז"ל באו להגיד פה? חז"ל לא באו להגיד לאף אחד י סבול. חס ושלום. מי שמצער את עצמו, אומרים חז"ל נקרא חוטא. יש תלמוד ירושלמי שהרבה מדברים ושולפים אותו בהרבה הזדמנויות שאדם יתן את הדין על הנאה שהוא ראה בעולם הזה ואמר לעצמו לא רוצה אני רוצה להיות צדיק עכשיו

לא בא לי לאכול את זה אם אתה מצייר את עצמך זה לא פשוט שזה מותר יש לזה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה גדרים מה מותר ובאיזה אופן זה לא כזה פשוט כי היהדות לא דוגלת בנזירות זה לא מרשים אף אחד נזירות פה דוגלים בלשלוט בעצמך זה נקרא בחסידות לקדש את החומר בוא נראה אותך מצליח לקחת חומר ולרסן אותו. בסדר? אין בעיה. קח. אתה רוצה לאכול, תאכל. תן מקום לגוף. אבל גם תדע לעצור אותו. אתה מסוגל? היהדות מאמנת אותך כל הזמן לשלוט בעצמך. לא לברוח לאיזה הר לחיות צדיק באיזה חור. לא, לא, זה לא מכשים. הקדוש ברוך הוא משתבח בכל יום בנער שגר בעיר ולא חוטא. למה? נער יש לו את כל האפשרויות לחתו. כי הוא צעיר. כל היצרים שלו

תוססים. הוא גר בעיר והפיתויים זמינים. ואם הוא מצליח לחיות במקום כזה, לא להביא את עצמו לידי ניסיון, אלא הכוונה שהוא גר במקום נורמלי, ואם הוא רוצה לחתו, יש לו את האפשרויות. היום לא צריך לגור בעיר בכל מקום שאתה גר, איפה שאתה נמצא היום, הטכנולוגיה מביאה אותך לכל ניסיון בעולם. כן? איפה שתהיה היום, זה הרעיון הזה תקף. מי שמצליח לחיות ליד הפיתוי ולרסן את עצמו, בורא עולם משתבח בו בכל יום. בזוהר הקד הקדוש כתוב שאם יהודי אפילו עומד בניסיון הקדוש ברוך הוא מנשק אותו במצח ואומר ישראל אשר בך את פער אתה מבין מה זה שמלאך בא להגיד שירה לקדוש ברוך הוא יש מלאכים שמחכים שנים להיברא להגיד שירה ומתבטלים מיד לאחר

מכן זהזה זה זה הרגע שלו בחיים תחשוב מלאך כזה מחכה להיבר הוא נברא הוא הגיע לרגע אתה מבין כאילו הוא מכין את הגרון הוא בא לתת עכשיו קדוש קדוש פה מה זה להרים את השמיים מים בורא עולם אומר לו ש לא לא רוצה לשמוע אותך בורא עולם חיכיתי לרגע הזה תן לי תן לי להביא את עצמי זה זה מאול אני נותן פה לא שמעתם דברים כאלה בשמיים פה מה זה תן לי משהו מזרחי אני נותן קדוש קדוש מזרחי אורגנל ש לא רוצה לשמוע אותך למה יש לי ילד למטה מתמודד עכשיו עם ניסיון ש זה אני רוצה אתה לא מעניין אותי זה אותו זה אני רוצה לראות ואם הוא עומד בניסיון ישראל אשר בך התפער בורא ב עולם מתפאר בו בשמיים, לא רוצה לשמוע אף אחד, רק רוצה לראות את

זה. אתה מבין מה המשמעות של תורה בחיים שלך? להיות יהודי בדרך שלי זה אומר להבין את החיבור של התורה אליי. הקדוש ברוך הוא עשה לי טובה שהוא נתן לי את התורה. זה למה חז"ל באו ואמרו ובזה אני אחתום את הדברים. חז"ל באו ואמרו, "קח היא דרכה של תורה. פת במלח תאכל, מים במסורה תשתה, על הארץ ישן וחיי צער תחיה." חז"ל לא אמרו שזה מה שאתה צריך לעשות. חז"ל אמרו שאם יש לך שתי בחירות בחיים או לחיות חיים של אושר של הנאות בלי תורה או לחיות חיי צער עם תורה לישון על הרצפה בשביל זה לאכול לחם ולשתות מים במסורה תבחר בחיים של הצערים תורה זה שווה לך יותר מהחיים ההם הבנת כי בחיים ההם אתה תחייה חיים של גוף הנשמה שלך תהיה

ריכה יהיה לך הכל ולא יהיה לך כלום כאן לא יהיה לך גוף נכון, הגוף לא יקבל את ההנאות שלו, אבל הנשמה שלך תהיה מסופקת. ואם יהיה לך סיפוק של הנשמה, זה יסביע לך גם את הגוף. לכן התורה אומרת, זה דרכה של תורה. אם אתה הולך בדרך הזאת, גם אם אתה צריך לשלם את המחירים של חיי צער, לישון על הרצפה והכל, זה שתלם לך אשריך בעולם הזה. גם טוב לך לעולם הבא. בורא עולם גם יתן לך שכר, למרות שלא מגיע לך שכר בעולם הבא, כי חיית חיים טובים בעולם הזה. אבל בורא עולם הוא טוב, הוא אומר לך, אני אתן לך גם שכר בעולם הבא. קיבלת גם גן עדן מהעולם הזה גם תקבל בעולם הבא איך אני בשבילך כל זה כי אתה הבן שלי ואני רוצה שתשמח בחיים שלך

ותהנה בהם זה התורה להתחבר לתורה לדבר עם הקדוש ברוך הוא חזון איש אמר לדבר עם הקדוש ברוך הוא בכל הזדמנות אתה הולך למכולת דבר עם הקדוש ברוך הוא בורא עולם שיקנה מוצרים טובים שאנו יפול על החלב המקולקל בדיוק אתה קונה ירקות עכשיו שאשתי תאהב את זה לא תגיד לי למה הבאת את העגבניות האלה כמו שאבא שלך היה קונה הקמצן הזה לא ככה לא לא אתה אתה קונה נעליים עכשיו שאני לא אפול על הנעל בדיוק הבעייתית הזאת שהמוכר הפרסי הכביל לי מאחורה ואני נפלתי עליה עכשיו לך תריב על זיכוי עכשיו זה עוגמות נפש שקורות לנו בחיים אומר החזון איש תכניס את הקדוש ברוך הוא לחיים שלך בדברים האלה אתה נוסע עכשיו בדרך בורא עולם תשמור עלים

מפקקים שלא יגיע בזמן שמור עלים לתאונות דרכים לא תמיד אתה יכול להגיד תפילת הדרך אבל תפילה לקדוש ברוך הוא תמיד אתה יכול דבר עם השם בשפה שלך ככה מפתחים קשר עם הקדוש ברוך הוא מורידים אותו מהשמיים ומכניסים אותו ללב זה הדרך כשהקדוש ברוך הוא נמצא בתוכך. אתה קודם כל מסתכל על החיים אחרת. אני חי עם הקדוש ברוך הוא, אני מדבר איתו כל רגע. אז מה אני אעשה שטויות עכשיו? הוא גם רואה אותי. זה לא מתאים. קודם כל תרגיש שזה משפיע על כל התפיסה, על המחשבה, על המעשים. זה מחבר אותך למשהו עמוק. כי אתה מבין שמי שנמצא מעליי זה לא מלכנו. זה קודם כל אבינו. אבינו מלכנו. השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך. גם כשאני

חוזר בתשובה זה קודם כל אבא. זה לא מלך. אחרי שהוא אבא אני יכול לעבוד עם המלך אבל אם אתה רואה אותו רק כמלך זה מאוד קשה לעבוד מלך כזה למה הוא מחפש אותי עכשיו כל דבר אוף מה עכשיו כבד לא רוצה משה חיים בדיחה לסיום אני חייב היה איזה אחד שעשה פעם סדר במסמכים הוא מצא פתק שהוא מסר נעליים לתיקון לפני 20 שנה 20 שנה שכח ללכת לאסוף אותם אומר תשמע רק בשביל הספורט אני חייב לדעת מה מה לבשתי מה נעלתי בימים האם לפני 20 שנה איזה אופנה הייתה הוא בודק את הכתובת של הבן אדם, הוא זוכר את הסנדלר, הוא הולך לרחוב, אותו חנות מלפני 20 שנה, נראית אותו דבר בדיוק. הוא נכנס לחנות, אומר לו, "תשמע, אל צחק עליי. עשיתי סדר

במסמכים מלפני 20 שנה מצאתי מסמך, אם הנעליים פה, אני אשמח לקחת אותם, אתה יודע, רק בשביל ה מצאתי אותם לתיקון לפני 20 שנה. אתה יודע, בא לי סתם לראות איזה נעליים נעלתי." אז ה הוא מסתכל עליו, תגיד, "מא מאיפה באת לי? אתה היום? 20 שנה, תשחרר איזה בונקר. 20 שנה, תשחרר את הנעל כבר." טוב, אומר לו ש נכנס למחסן מאחורה. הוא נכנס למחסן, מתחיל נובר, נובר, נובר. אחרי איזה שש דקות הוא צועק לו, "תגיד, אתה משה?" אומר לו, "כן." אומר לו, "אז תבוא מחר, זה יהיה מוכן." 20 שנה הוא דוחה את התיקון של הנעל, אתה מבין מתי הוא אומר לך תבוא מחר זה יהיה מוכן? שאין לי ברירה. מחנק. מחנק לפעמים מאלץ אותך לעשות דברים, אבל כשאתה

עושה דברים מתוך מחנק, זה לא כיף. לכן מצד אחד התורה מחייבת אותנו וזה מה שמאלץ אותך. אם הקדוש ברוך הוא היה נותן לי תורה מתוך המלצה לא היינו מקיימים. כן עדיף ללכת עם הגוף אבל הקדוש ברוך הוא חייב כדי שיהיה לי אילוץ לקיים. אבל אם תקיים מתוך אילוץ לא תוכל להתמיד בזה. אתה חייב לחבר את הלב שלך לעשייה. אתה חייב להבין שזה שבורא עולם הכריח אותי לקיים תורה זה לא בשבילו. זה בשבילי. ומי פה התפקיד שלך להבין מה החיבור שלך לתורה? מה החיבור שלך למצוות? תנסה להבין את המצוות ממבט שלך כגוף. אני רוצה להבין איך זה יכול לתרום לי לחיים טובים בעולם הזה. איך המצווה הזאת יכולה לאמן אותי להיות אדם טוב יותר, אדם ערכי

יותר, אדם מוסרי יותר, אדם מאומן יותר, אדם חזק יותר גם מבחינת הנפש, מבחינת החלטות בחיים. איך אני יכול לדעת לשקול דברים בצורה יותר חכמה? כי ההלכה מלמדת אותי איך לשקול דברים בצורה יותר בריאה על פי מבט עמוק יותר, ארוך טווח ולא רק על פי הנאות קצרות טווח. בסדר? זה החיבור שלנו לתורה. ומה שנותר לי רק לאחל לכם, קודם כל להגיד לכם תודה רבה על ההקשבה. הייתם קהל מדהים והיה לי העונג להיות איתכם ואני מאחל לכל אחד למצוא את הדרך האישית שלו לעבוד הקדוש ברוך הוא בשלמות גם בהגשמת התיקון וגם בהגשמת השליחות בעזרת השם גם את השליחות גם את התיקון בעזרת השם להיות ב-100% עבדי השם אמיתיים בעזרת השם תזכו להצלחה בכל מעשה ידיכם

רבי חננה בן הקשה אומר רצה הקדוש ברוך বলে