הרב זמיר כהן - איך מתמודדים עם תחושת כישלון?

לפעמים האדם מרגיש עם עצמו סוג של דכדוך. נכשלתי בכך וכך, כמה עבירות עשיתי, כמה דברים לא טובים ראיתי, כמה המוח שלי מלא שטויות. והוא מרגיש עם עצמו כאילו אני טמא. חס ושלום לחשוב כך. חז"ל מדמים את נשמת האדם ליהלום. יהלום כשנופל הבוץ, מרימים אותו מהבוץ, הוא נראה גוש של בוץ. אבל רק טיפש יזרוק אותו. יש דברים שנופלים לבוץ. נניח חתיכת פירור של לחם. נפל לבוץ, אי אפשר לאכול אותו, כבר לא שווה. אבל יהלום שנפל הבוץ, גם אם אתה רואה אותו מלא לכלוך, תיקח אותו, תרחץ אותו, תשטוף אותו היטב, הוא יבריק בחזרה. יש לך יהלום ביד, למה תזרוק אותו? גם נשמת האדם, אם האדם עוטף אותה בלכלוך, צריך לדעת שזה לא לכלוך שהוא

במהותו, אלא זה מעטפת חיצונית. ובאמת רואים את זה היום. אנשים שהיו בעברם בשבדרגה, איזה דברים נכשלו, איזה עבירות, הכשילו את האחרים, עשו תשובה, למדו תורה, נהיו תלמידי חכמים, התחילו לזכות את הרבים, לעשות פעילות עצומה. אסור להתייאש משום יהודי. אמר פעם הרב מאיר שוורץ, עם ישראל נמשל להרבה דברים. אז הוא הוסיף שלדעתו עם ישראל בדור שלנו נמשל לפופקורן. אתה לוקח את הפופקורן, אתה רואה גרעין קשה, אתה אומר אין לו תקווה, אבל קצת שמן, קצת חום, פתאום אתה רואה אותו קופץ לגובה, נפתח, נהיה לבן. הוא אומר, תמיד יש כמה שרופים שנשארים שם למטה, אבל בסך הכל אם תיתן לו חום רובו, אתה רואה אותו נפתח, פורח, נהיה לבן. הם יהיו חטאיכם כשנים, קשה להגיע לבינו. זה עם ישראל.