איך אנשים לא מבינים מהו אושר?

אם אני כבר שואל מישהו שאלה אז בא לי לשאול אותו שאלה שלי אישית אין לי אליה התשובה. כשאני איבדתי את הכל הבנתי שאני מוצא את האושר שלי בדברים הקטנים אז הבנתי מה זה אושר. מה גורם לאנשים להיות כל כך עיברים? למה אנשים לא מסופקים ועדיין רוטפים אחרי האושר? גם ש שהכל טוב בגדול יש להם הכל.

יש משפט של הרבי מקרוסק שאומר האדם רוצה את מה שאין לו ולכן אין לו את מה שהוא רוצה. הבעיה היא לא בכמה חומריות נשיג. הבעיה היא בשינוי תפיסה באיך נעריך את מה שיש לנו. ככל שהאדם לומד להעריך יותר את הדברים הקטנים דווקא מתוך האין, דווקא מתוך הנקודה הנמוכה, האדם נוסק לגבעים אחרים כשהוא חוזר לשגרה שלו.

איך אנחנו בתור אנשים יכולים לראות למישהו שיש לו הכל גם בלי לבוא מנקודה כל כך נמוכה?

לפעמים כשבן אדם חי בתוך הנס, גם אתה לפני השביעי באוקטובר ולפני המנהרות, אני בטוח שלפעמים הציק לך במזגן אם זה על 22 מעלות, ולמה לא כיונו את זה על 24 מעלות? קר מדי בחדר וכשהגעת למנהרות אז שמה בקבוק מים הפך להיות יום של פינוק

טמפרטורת החדר

כן אתה רואה שלפעמים צריך לעשות זוםט ולהראות לבן אדם את החיים מהצד כצופה בשביל שהוא יבין כמה טוב לו ‏Ja.