אפרת בקיסריה: אפרת ברזל מתארחת אצל ד"ר אורית וולף - פרק ג

את יודעת א אני לא שוכחת את היום שבו הכרנו זוכרת את זה בטח שאני זוכרת את זה בבית כנסת בקיסריה שכונה 13 גררו להרצאה שלך מי עשה ל אני לא הולכת להרצאות כאלה שלנשים קיסריה ממש לא אבל הייתה לי חברה אמרה לי תקשיבי זה משהו one in אליט האישה הזאת ת ברזל את חייבת לשמוע היה לי סבלנות להרצאות את מבינה אני זאת שנותנת אין לי סבנות ההרצאות את ניגשת אליי את ניגשת אלי אני זוכרת שישבתי ודמתי את את זוכרת את זה לא דיברתי ישבתי ודמתי אבל ניגשתי אלייך לפני כן או אחרי זה כן זה היה ככה אני התחלתי את ההרצאה לא סוכות זה הרצאה לחיבוק כי הסוכה היא חיבוק מהקדוש ברוך הוא בנוייה הלכתית מ במבנה שלה בקיצור את ניגשת אליי ואת

אמרת לי בשיא המתיקות א תשמעי אל תעלבי אבל אני אני אחרי 20 דקות צריכה ללכת אני אני אצא מה זוכרת את זה את יודעת אני לא זוכרת האמת שקצת נעלבתי כנראה עשיתי לי הגנות ואמרתי לך בסדר בכיף תת כמו בזה שאנחנו תמיד אומרים הכל טוב הכל טוב לא הכל לא טוב הכל לא טוב אמרתי לך בטח 100% לזה ואז התחלתי את ההרצאה אה אין לי שעון אבל הרגשתי שעוברות 20 דקות אני עמדתי פה את את ישבת בחצי לא יצאתי לכלל לא יצאתי לא יצאת ובכיתות בכית ואני זוכרת את השיער הארוך שלך ככה ואת בוכה ובוכה ונגמרת ההרצאה נגיד שעה ו20 כזה איזה שעה 0 צריך ש40 מינימום ולא יצאת וניגשתי אלייך ושאלתי אותך למה את בוכה ואני רואה שלא יצאת וזהו כאילו

מאותו יום לא אני ידעתי שאנחנו נהיה חברות אני ידעתי שאני נגעתי פה באישה שמדברת את הנשמה המוקה שלי אני אומרת משהו שנשמע יותר מדי טרנסצנדנטלי אבל באמת זה היה זה היה נכון אני הרגשתי שאת מדברת כאילו כמו אדם שמנגן את יודעת בנגינה המסר תמיד אומרים גם למנצח תעביר את המסר בלי לדבר ואת דיברת אבל אני לא ישבתי למיילים בכלל אני הקשבתי למילים אני זוכר את המילים אבל המילים זה לא העיקר אני הרגשתי חווית השראה אמונה דבקות סחף אחדות שנוצרה שמה בחלל אהבה תקשיב יש אנשים ב ות את הרצאה באים להעביר ידע אצלך שימי לב למילים שאני מבטה אהבה חיבוק אחדות השראה אלה המילים שאנחנו עושים ליד הפסנתר את הרבה חושבת כשאת מנגנת מה

עובר על הקהל זה מאוד מעסיק אותי בשנים האחרונות לעולם לא לעולם לא לא בקטע ביקורתי או קטע לא לא חושבת על הכל חושבת רק מה הוא מה הוא חווה לא אני מאושרת מאופשרת לשמוע את הפידבקים אחר כך שאנשים אומרים לי באתי עם כאב יצאתי ם ממש עם ריפוי וזה אחד הרגעים שאני הכי מאושרת אנשים ממש באים עם כאב פיזי אומרים יצאתי בלי שום כאב א באתי עצוב יצאתי כל כך מחוזק ומודד אני נורא מתרגשת ושמחה אבל אני לעולם לא חושבת על אנשים בקהל כשאני מנגנת אני חושבת על ההתאחדות שלי עם עם תדר אחר עם תדר של צלילים וואו או התאחדות שלי עם אומנים עם נשמות שיושבות לצידי ומגנות ביחד שאני צריכה להיות סופר איתם מאוד מדוייקת איתם אבל בלי

לדבר כי המון על הבמה וזה באמת קשור לחיבור גם בין שתינו בתחילת הקורונה את הרמת לי טלפון ואמרת בואי נעשה משהו חרדי חילוני נכון זה היה רעיון שלך לשלב ניגודים בתוך שיח אחד אבל גם על הבמה את עושה את זה כי את את יכולה לבנות קונצרטים הם משתנים אצלך כשהאורחים שאת מזמינה להיות איתך הם מאוד מאוד שונים ממה שאת עושה אני הייתי בקונצרט שלך שהבאת אומן מתחנת רכבת מהרחוב מה זה היה בדיוק תחנת רכבת סבידור תל אביב נו תקשיבי זה כל כך זה כל כך הגם וגם והכתבים שאת בטח ודאי חובה בעצמך של הגם וגם בחיים כי את יודעת אני באה מעולם סקולה ככה סקולה מאוד רצינית של לימודים גבוהים באקדמיה למוזיקה ובוסטון unity ובר אד בלונדון

ודוקטורט והכל ככה בדבור עם מוזיקאים באמת טופ א דלין ויחד עם זאת אחד הדברים שאני הכי אוהבת להביא בסדרות שלי זה חיבורים עולמות אחרים וכלים אקזוטים ואומנים שצמחו לאו דווקא מעולמות הקונצרטים אלא מהרחוב הנה ונה אני יוצאת בתחנת רכבת תל אביב אני רואה בן אדם שמנגן בחור צעיר מופלא בקושי לבוש מנגן על פאנטם על כלי בעיניי אחד הכלים המדיטטיבי מכניים שיש אין כלי הקשה מלודי יפה יפה והצלילים שהוא מפיק מרהיבים ואני מצלמת אותו וניגשת אליו נותנת לו כרטיס ביקור ואני אומרת לו דבר איתי ואני אומרת לעצמי מעניין אם הוא התקשר והוא מתקשר אחרי שעה ואני פוגשת אותו ואני מביאה אותו לסדרות שלי ואני אוהבת לעשות את זה ככ אני

אוהבת לשתף פעולה בכלל עם אנשים לא מהתחום שלי וזה האתגר שחקנים משוררים אני אוהבת את הגם ו גם הזה את המיזוג את גם תראי את גם אדם של גם וגם דיברנו על זה בפרק הקודם איך את עושה גם את הדברים הרוחניים ותצא ויחד עם זאת הולכת במכת הבית ומבשלת ופח חלוות לא סותר בעיני זה זה גם בורא עולם כשהוא ברא את העולם הוא ברא אותו מניגוד שיחד אמורים להסתדר פה וזה די מסתדר כאילו אש הכי הכי חזק שא את עוד לא גילית לנו אבני לא מדברת איתך א על בישול והרצאות וניקיון תני לי משהו חדש שזה חילוני חרדי זה לא יהיה חדש אגב איזה איזה איש מקצוע סופר חכם אמר לי זה כבר לא כאילו משהו קרה הלוואי במדינה שהשילוב הזה דיי אנחנו כבר חיים

ביחד זה גם קפץ כבר איזשהי מדרגה א אני חושבת שמה שאין לי עוד מספיק ובעלי מלמד אותי מאוד שכן זה קפיצות מהירות וזה סגנון של מריבות מה זאת אומרת א וזה איך שגדלת בבית כנראה א בעלי יכול נגיד להעיר לי משהו או לכעוס על משהו או להיות זועם על משהו שנעשה ואחרי שנייה כאילו כלום וואו זה גם זה גם ניגוד יפה ואני לא אולי כדרכם של אנשים את שומרת יותר או לוקח לי איזה יומיים שלושה עד שאני מתאפסת ועד שמשהו במוח עוזר לי א להגיד טוב יאללה בקטנה כאילו ה הוא לימד אותי להחליק למהר לחזור חזרה להיות החזק של עצמך שהוא רגוע וטוב ולא ולא ללכת על ה פרבולה הזאתי של הקיצוניות וזה וזה כאילו יש משהו שלב כזה אני חייבת לספר לך

משהו נו המוזיקה מלמדת אותי את זה כל יום כשאנחנו מנגנים אל תחשבי שאין לנו פשלות ושקיעות יש לנו הרבה שגיעות אבל תמיד לימדו אותי you go on ממשיכה עכשיו לא רק ממשיכה לנגן ולא להראות ש לא רק לא לעצור לא רק להמשיך לנגן אלא שלא יהיה שום שינוי בפנים כי הרי מה קורה כשאדם עושה פ כן הרי כשבן אדם עושה פשל תמ א עושה פרצופים נכון פנים אז אחד המסרים שמלמדים אותך מגיל אפס שום שינוי בהוויות הפנים כשיש לך טעות וואוו וזה סוג של א עוצמה להכיל את הגם וגם אני המושלם זה יחד עם הטעויות את יודעת ארתור של הגדול גדול נגני שופן ההקלטות שלו הם שגיעות ואלה והיום אנחנו באיזה דור בדור הפייק כי אנחנו מרטשים תמונות עושים

פוטושופ אורחים עריכות ואנחנו לא באמת מביאים לשני את הגולמי הנקי ובנקיון ני לי עוד משהו אבל אני רוצה לענות לך גם על זה בערב ראש השנה האחרון א פתאום קלטתי את זה באמת שכולם באמת מראות כל מיני תמונות כמה הם מהממות אבל את המריבות ואת הפשלות לא מראות והלכתי וחיפשתי אנשים גדולים בעולם התורה איך הם נבנו איך הם נהיו גדולים כי גם הרב קניבסקי הרי לא נולד כזה צדיק או יכול להיות שהוא נולד צדיק אבל הוא עשה משהו עם עצמו או או מה היייתה הדרך האימונים האלה מדברת על הפרסום לא מדברת על בניית אישיות של אדם איך הוא עשה את זה נחנו קוצרות בסוף אתכן החותם הגדול שלו כן כן ואז הלכתי ומצאתי אצל הרבה גדולי ישראל בתורה

עם שמות אני לא רוצה לנפח לך את המוח אבל הלכתי וחיפשתי מצאתי את היומנים שלהם איזה יופי בכתב ידם כשלא כשהם היו בני 80 ו90 הרב זה הרב זה אלא כשהם היו בחורי ישיבות בני 10 ו20 25 נישואים טריים הם כותבים על מה הם עשו עם עצמם כדי להתגבר על איזו אישה שלהם שעצבנה אותם או איך הם התמודדו עם מישהו אחר שהוא כזה מושלם ואני לא ולראות איך אנשים גדולים נבנו במקומות שהם עוד היו חלשים זה נתן לי המון אז אז הנה אנחנו תנגני לי משהו אני אנגן לך אני רק אתן לך שאני מנגנת משהו לחשוב עליו את יודעת שמג אנשים לרעיונות אני תמיד אומרת יש ארבע שאלות שאני שואלת גם את עצמי וגם את האנשים שבאים אלי מי אני מה אני איך אני ולמה

אני איזה יופי אז אולי נדבר על זה כי זה מאוד מעניין מה זה איך אני ולמה אני נשאיר את זה לפרק הבא אז אני רק מחזירה לך בארבע שאלות ואני מקווה שאני זוכרת אותם בעל פה שהרבעון הוא עשוי שולחן א עץ זכוכית מה הצורה שלו ריבועה אליפסה מי עשה אותו כן נגר נפח והשאלה הרביעית היא למן מהן למן מה שזה עלמה אני או למה זה נועד זאת השאלה של השליחות שלנו כל אחד בא לעולם עם מידע פנימי רוחני מה השליחות שלו נכון ואני חושבת שמה שמשותף בינינו זה באמת לגעת אנשים ברגש בנשמה בפוטנציאל להביא את אורם החוצה אמן אמן בת ובן קצת בת און צאו לא לא לא זה ממש קטע קצר בית אובן בו תסבירי טיפה א לא אפילו לא התחלתי לנגן לך זה רק הפתיחה

לפרק האחרון מתוך הסנת הפתטית של בית אובן בעיניי הוא גדול המלחינים כי דיברנו על הבית הגולמי את האמיתי בית אובן זה מלכין שהוא נותן לך מה שנקרא את הבשר בלי בלי כלום את התחינה הגולמית בלי כלום אמת שרופה בפרצוף מאוד מאוד חזק אני מתה עליו אני יכולה להגיד לך עוד י וד טיפה חוזר חלילה א אוריתוש הנאה צופה פרק הבא נמשיך אמן אנחנו מדברות על פשלות קדימה יאללה