"הגענו משני עולמות שונים, וצריך לעשות ויתורים": זוגיות במבחן, הפעם עם שני ודן שבתאי

דן בן 31 מעצב החוץ ובונה גינות אוהב טיולי שטח וכדורגל שני בת 32 מעצבת פנים ואמל שלושה בואו נכיר אותם היא חלמה על שבת בית ומשפחה והוא חלם על ג'יפים חופש ושטח איך שני אנשים שמשכים לכיוונים כל כך שונים, לא רק שלא נשברו, אלא מצליחים לחיות יחדיו בהרמוניה. שלום וברכה לשני ודן. מה שלומכם?

שלום וברכה ברוך השם שלומכם.

תודה רבה על האירוח.

איך הכרתם?

שני בעיקרון עבדה במסעדה הרבה שנים א מסעדה בפתח תקווה היא מלצרה שמה ואני הגעתי לעבוד עבדתי שמה במשך יומיים ופרשתי זה הספיק לי. דיברנו קצת והפסקנו לדבר חצי שנה אז אחרי חצי שנה חזרנו לדבר שוב.

כן. היה איזה מעורש שפתאום אחרי חצי שנה שכת לדבר

בזה שהוא לא היה חצי שנה זה היה שלושה ארבעה חודשים

כן זה היה איזה כמה חודשים לא יודעת כזה דיברנו לא יודעת הייתה איזשהי הפסקה לא לא ברור וחזרנו לדבר ו מאז פשוט התחלנו לצאת ומאז כל היסטוריה מה שנקרא ולא לשאלת איך לא לא היינו נראים ככה דן אותו דבר אה מהרגע שהכרתי אותו א פלוס כמה שערות לבנות נראה לי

וגם כמה שערות פחות

וכמה שערות פחות א אני לא אני הייתי אני הייתי לא בחזות שלי כמו שאני היום כאילו אני לא הייתי דתיה אבל כן שמרתי שבת תמיד א מאוד בחורה מאוד מאמינה והכל אבל א מבחינת החזות הייתי מתלבשת כמו חילוניה אפשר להגיד א ואבל תמיד ידעתי שאחרי שאני אתחתן בעזרת השם אני ארצה לשים כיסוי ראש אני ארצה להיות בצניעות אני ארצה כאילו להתחזק יותר מבחינת הצמיעות שלי ומבחינת המראה. אה

ודנין ידע מזה.

כן.

אם ידעתי שהיא תשים כיסוי ראש כן בטח וודאי.

כן. הוא לא ידע שזה יקרה ביום שאחרי החתונה אבל הוא ידע שזה יקרה ביום מן הימים. כאילו אפשר להגיד שעשינו שיחת ציפיות לפני שהיה איזה סיטואציה שכאילו רצינו לעבור לגור ביחד ואז אני כזה אמרתי רגע בוא נעשה חושבים כי שנבין שאנחנו מדברים על אותו כיוון כי אנחנו באמת אנחנו לא מעולמות מאוד שונים זה לא שהוא חילוני גמור ואני דתיה שנינו באנו בבתים יסורתיים אני אומנם שמרתי יותר שבת הוא גם היו לו תקופות שהוא שמר שבת בחיים שלו בתקופה בנקודת זמן שאנחנו הכרנו היינו בנקודות זמן שונות אבל אה א זה לא שהבסיס היה נורא נורא רחוק א ועשינו פשוט שיחה כאילו הבנו אם אנחנו אם אנחנו יכולים להגיע לאותו כיוון אם גם אם אני עכשיו

לובשת מכנסיים מחוצה ולא לובשת חצאית אבל אני יודעת שאני בעזרת השם אחרי החתונה רוצה להתחזק ואני רוצה ילדים במסגרת מסוימת ואת כל הדברים שכאילו מתלהבים לזה האם זה משהו שאנחנו יכולים אנחנו רואים את עצמנו ביחד כאילו הולכים לשמה אה כי אם כן אז יאללה בוא נצלח את זה ואם לא אז אז בוא כאילו נחתוך את זה עכשיו מה שנקרא זה חשוב לעשות איום ציפיות חשוב להבין כאילו רגע

וההבנה הייתה ששניכם הולכים לאותו כיוון

ההבנה

ההבנה כן אני חושב שהייתה אפילו לא הבנה מלאה אבל כן הייתה הבנה שזה כן יקרה ו

ואני חושב ש שזה קרה מהר מאוד אפילו זה היה עדיף מאשר שזה יפתיע באמצע שכבר יש ילדים ולהרגיל את הילדים פתאום. אז כן זה היה מוזר כי התחתנו נכנסנו למלון בלבוש אחר וכשאני יצאתי יצאתי משה עם כיסוי ראש ושמלה

כן

שעשינו צ'קין מהמלון

אה מאמי עכשיו יוצא לא את מחכה שנייה לא זה ירדנוח דברי מאמי אבל לא ראו אותך ככה עכשיו תרדי שדיה אולי זה

אבל תספר לה איך זה היה שרדנו לחדר אוכל ואז יצאת לשן סיגריה זה היה בתל אביב הוא יצא לשן שן סיגריה. אני כבר שמתי את המטפחת בחדר, ירדתי כאילו במטפחת לחדר אוכל הוא יצא לשן סיגריה בחוץ. אה ובחדר הוא אמר לי, "רגע אבל מאמי, שנייה, אבל מה כזה מהר? רגע תחכי שנייה ופה שכאילו עוד לא היקל את הסיטואציה

ואז זה הוא יצא לרחוב חזר אחרי סיגה מאמי מחשבה שנייה ראיתי מה הולך בחוץ שער עם המטפחת הכל בסדר אני

תקשיב היא ישבה בחדר אוכל של המלון זה מלון בוטי כזה קטן והחדר אוכל הוא כמו בית קפה כזה שפונה לרחוב כאילו ראיתי את כל ה הצלחתי שאני אומר את זה כן אבל את כל האנשים שהסתובבו שם בתל אביב ובתום ראיתי את אשתי מבעד לחלון פתאום רואה את כל התואר הזה ואז אתה אומר וואו איזה קסם כאילו הכל במכה ככה אני מעדיף ככה מבינה

וואו

אה כן

טובנה

לא יודע איך להסביר לך את זה היא ישבה שם בחלון עם מילה כזאתי היה משהו מרגש זהו ואז קיבלתי את זה על עצמי כאילו ששנייה לפני זה אמרתי וואי אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה זה פתאום זה היה איזה הערה כזאתי ואז שאלתי את עצמי שאלות איך אתה רוצה שהילדים שלך יגדלו ואמרתי לעצמי וואלה בא לי כמו פעם שאני הייתי קטן החברים שלי מהשכונה היו בבית ספר דתי ואני לא הרגשתי שאני הולך למקומות לא רצויים והם נשארים בנורמה ודרך ישרה מאוד אז היום שאני אבא ואני רואה את זה ממש בא לי שהילדים האלה יהיו כמו החברים שהיו לי זה לא כמוני אז שאלתם גם על הלבוש והמראה א אני אשמח שהם יראו במראה המסורתי והדתי

מרגשת אותי מאוד עם העילה לא ילדים

כן אני חושב שאין על דרך התורה אם זה בחינוך ו חושב שאין מה להסביר אפילו כן שיגדלו שיעשו מה שהם רוצים הם ילדים גדולים כבר

כמה שנים אתם נעשה שש שנים זה רק מתחזק עם הזמן

שהילדים באים אחד אחרי השני ומתבגרים אני חושב שאין משהו יותר אין משהו יותר טוב מזה אין דרך חינוך יותר טובה מזאת כאן בארץ ישראל כן זה

זהו שבש שזה גם עושה לה טוב את החיוך מאוזן לאוזן

מעניין לשמוע יש תגובות שאתם הולכים בריחוב המשפחה איך אה כמה סיפורים מאיפה נתחיל מהחדר לידה של

כן או בזה שלא הזכירו לנו דירה כי לא היינו בעל אותו זה מאיפה להתחיל יש המון תגובות

ספר לך סיפורים

כן תספר אתה זוכר אתה זוכר תספר לך

בחדר לידה היא שלחה אותי איך קוראים לזה

כל פעם שהוא היה בא להיכנס לחדר לידה אחרי שילדתי החלדי שכרתי לקרוא לאחות להגיד שכואב לה שיבוא מהר וזה וזה ואז האחות בקבלה אמרה לי תשמע תחזור היא כבר היא יולדת כבר כאילו ב10 שניות שבאת כבר הראש בחוץ תחזור שלא תפספס אז שבאתי להיכנס האחיות אמרו לי א סליחה אתה יכול להיכנס גם יש פה לידה של אישה דתייה ואיזה זכות אתה זה את אשתי הם התחילו לגרד את הראש ועד שהם נתנו לי להיכנס כבר חצי ילד היה בחוץ אבל אה כן זה תמיד מצחיק בסוף את מבינה גם בסופר עמדנו בתור איזה אחד ניגש אליי אומר לי את הדתיות האלה כמה הם מעמיסות. תראה איזה צעירה בטח יש לה איזה 30 ילדים אז אמרתי לו כן בטוח אל הדתיים האלה אבל למה אתה פה קונה איתם אז אומר לי מה נעשה אצלם הכי זולך התגובות של המשפחה

א בסדר גמור

בסדר גמור כאילו כן א המשפחה שלי היא כזה היא מתחזקת כאילו אנחנו בגדול חזרנו בתשובה כי הכי כשאני הייתי בכיתה ה נראה לי אה חזר בתשובה ואז כזה משפחה כזה בעקבותיו לא הרמטית יודעת כל אחד בני ש שלו אבל אפשר להגיד היום שהמשפחה שלנו כן כזה א שומרת שבת דחגים והכל אה כמו שצריך אמ אז זה לא היה להם זר שכאילו דן לא דתי אז זה היה כזה נורא טבעי זה היה נורא זה היה נורא רגיל כאילו לא היה איזה משהו א משהו מיוחד וגם א מהצד שלו שוב הם הכירו אותי כי שאני חילונית למה למת זה ששמרתי שבת החזות שלי והכל א הייתה כאילו לא רגילה אפשר להגיד א והם קיבלו אותי נורא יפה ואוהבים אותי וגם היום שאני כאילו דתיה וכאילו הפן היותר

שומר בבית אז הם מאוד מכבדים ומאוד משתדלים ועושים את הכל בשביל שאת יודעת תהיה כזה הרמוני וכיף ו א ושלם וזהו משפ פחות מדהימות גם אני וגם הוא.

יש פעם שזה פחות מצחיק, זאת אומרת שזה מביא הרבה אתגרים דווקא שוני הזה. כן, מתח כן, אני חושבת שזה היה לנו עכשיו עם הילד הראשון

עם

כן אפשר לספר על התספורת

כן אה כן בטח

היא ממש רצתה להשאיר לילד הוא גן דתי אבל זה גן שיש שם גם הרבה מעורב כזה והורדנו לו את השיער הארוך עשינו לו את החלק כאב ואז הוא רצה תספורת אבל הוא רצה כמו כל הילדים וניסיתי לדבר איתו ולהכין אותו שאולי צריך להשאיר פה או זה כל הזמן הציק לו והוא רואה את אבא שלו בלי הוא גם שאל אותי אז למה לך אין הוא בן שלוש ולפעמים אתה לא מוצא את התשובות להגיד לילד בן שלוש אז אמרתי לו אין בעיה אנחנו נעשה תספורת ראשונה כמו אבא ואחרי זה אנחנו ננסה להשאיר פה כל פעם קצת כל פעם תן לזה לגדול קצת אז אני חושב ששמה זה מתנגש הדברים האלה ההחלטות האלה אבל אה

כן זה בעיקר מתנגש עם הילדים

אבל לאט לאט אנחנו נחדיר את זה ונסביר שאנחנו משפחה כזאתי הם יבינו את זה גם לאט לאט. ככה הם ילמדו גם לכבד את האחר לפי דעתי. מרגיש שהתקדמתי, כן, גם לא מזמן שאלו אותי שאלה קצת קשה. אתה לא מרגיש שאתה נמחקת? זה שאלה מאוד קשה. אה, אבל יצאו לי המילים מהר מאוד שאמרתי שאני לא נמחקתי. אני עשיתי ויטורים למען הבית שלי. אמנם ויטורים של מה שהיה החיים שלי לפני, אבל לא דברים שאני לא יכול לא לעשות היום. כמו שבשבת הייתי אוהב לגלוש וללכת לים לשחק רגל בשבת. היום אני דואג לעשות את כל הדברים האלה באמצע שבוע ואפילו יותר, לא לדחוס הכל ביום אחד. אז שהסברתי את זה לבן אדם ואמרתי שיש לי את היום אחד הזה לנוח ולהיות עם

הילדים ולעשות את החלק השלם של המשפחה אז אני לא חושב שנמחקתי. אני חושב שאני בונה משהו חדש לעתיד שלי, משהו משותף עם אשתי ואני לא חייב לאף אחד דין וחשבון. אני לא לא מוותר על עצמי לגמרי. כן. המראה שלי נשאר אותו מראה. התחביבים שלי הם אותם תחביבים. אה פשוט עשינו שינוי סדר בימים.

ככה זה מרגיש לי.

כן.

א כן. אז גם הילדים שלי שהם יראו אותי ככה, הם סטפו להבין שגם אבא עושה תהליך לאט לאט וגם הם ביחד איתי עושים את תהליך.

וכרגע אתם שומרים שבת?

בבית יש מירת שבת מלאה. כן. אם אני אפשר להגיד שאני אחותה אז אני מדואג ללכת הצידה ושהם לא יראו אותי. מבינה?

א עושה את ההשתדלות ממש.

כן. מה ששלו זה שלא. אני גם בהתחלה שעברנו נגור ביחד בשנים הראשונות עוד לפני הילדים אה אז זה היה נורא קשה העניין הזה של ה של השבת כי אני במשך תקופה מאוד ארוכה הייתי בבית וגדלתי כאילו מסביבי שיעורים שבת והמשפחה הייתה שומרת שבת ופתאום כאילו להיכנס לזוגיות ולחיות בבית בשבת שפתאום השבת היא לא בדיוק כמו שאני מצפה ואת צריכה ללמוד לעשות את הויטורים ולהבין שכרגע בסדר, מה שאת שומרת זה שלך ומה שהוא שומר זה שלו. אז צריך גם להבין רגע שזה התנהלות שלו, כאילו המצוות שלו זה הם שלו ומה ששלך זה שלך. אז גם זה היה לי מאוד קשה בהתחלה שעם השנים הבנתי ש שצריך לשחרר וצריך רגע להוריד רגל מהגז ולא לצפות כי בסך הכל באנו

רגע גם סוג של שני עולמות שונים אז אה צריך לעשות את הוויטורים האלה ולשנות תפיסה בבוח לשנות את ה את המחשבה

איך הילדים מקבלים את זה כאילו מה הם אומרים שואלים שאלות אבל בסופו של דברך הם אה

אה הם עכשיו הם עכשיו בגיל שהם בדיוק על התפר כזה שמתחיל להיות להם קצת הקונפליקט כזה של אה אה כי מסביבנו חלק מהמשפחה לא שומרת שבת אז פתאום נגיד חלק עם טלפוני ואני אומרת לילדים לא לראות בטלפונים אז זה כזה קצת קונפליקטי

כן זה מתנגש

אה

שבוע שעבר שהוא שאל אותי אבא אתה אמרת שהשם לא אמר ש טלפון בשבת אז למה כל הילדים פה עם טלפון בשבת אתה כבר יודע להשתדל להיות בלי טלפון בשבת זה כבר לא קשה לך תלמד אותם איך עושים את זה. מבינה צריך להסביר עכשיו זה מצחיק כי עוד שעה הוא יכול לראות אותי גם נוגע בטלפון אז אני רואה אותו שואל כזה בעיניים עושה לי כזה ככה אז מה

אז אני אומר לו הנה אני רק אמרתי לסבתא שתבוא עם המעדן שהיא מביאה לך הפתעה היא רק באה לפה היא רק אמרה לי שהיא באה והנה אני עוזב את הטלפון יודע זה הרבה כאלה שיגדל הוא יותר יבין אני מאמין והקטנים הם מאוד קטנים ההפרשים ביניהם זה שנה יש לנו שנה שנתיים ושלוש

אז זה סליחה

פחות משנה פחות משנה

פחות משנה

פחות משנה שנתיים וחצי ושוחצי כן

צמודים כן

ברוך השם

כן ברוך השם

ברוך השם

מה האתגר הכי קשוח לכם כרגע שאתם מתמודדים איתו

מה הכי קשוח אה וואי

קשוחשאלה קשוחה

נראה לי הילדים לא

אני חושב שכן מה שזה המין אישיו כי הם גם נורא צפופים הם גם נורא ברוך השם כן אבל זה לא פשוט לתמרן שלושה ילדים קטנים אה הוא עובד קשה אני עובדת הוא היה במילויים גם כמעט זה כמעט שנתיים אני ילדתי את הקטנה שלי הוא יצא שלושה שבועות אחרי זה ישר למילואים זה היה איזה כזה חצי שנה של אה התמודדויות

את אחרי שלושה שבועות שילדת הוא צאמילו שבות

וואו

חזר אחרי חצי שנה

הוא כן חזר אחרי חצי שנה

לא הייתי בא כל הזמן כזה לאפט עם הביתה אבל כאילו לא הייתי רואה את הילדה שפעם שראיתי אותה זה היה כזה אחרי חודשיים וחצי

פתאום ראיתי דמות זוכרת את זה

אני זוכרת זוכרת מאוד

כן כפרה עליה גדלה אותה לבת באמת שתהיה בו

זוכרת מוצאים דרכים לגשר ר מוצאים שמה למשר

הוא נגיד אוהב לשחק כדורגן נגיד בימי שישי

אה אז עכשיו ברוך השם עם השעון קיץ קצת נהיה יותר א נהיה קצת יותר רגוע אה אז הוא לא היה מוותר על הכדורגל ושישי וגם בחורף זה היה לחוץ וזה ואני מילדים ולהוציא ולהכין שבת וזה זה וגם שוב זה משהו שהיה נורא קשה לי בהתחלה אה א וזה משהו שגם היה לנו הרבה קונפליקטים עליו כי זה כאילו רגע היום בריכה שלו ובסלו זה יוצא בשישי אין מה לעשות כאילו יש מה לעשות אבל אין מה לעשות כי זה הקבוצה של

לא צי ילדים מהגנים אבל שישי אני לא איתה כי לפעמים אני עובד או ומיד אחרי זה הולך לכדורגל

כן וזה הרבה פעמים זה קשוח אבל א לאט לאט אני מבינה שצריך גם לתמרן ואין מה לעשות כמו בזוגיות כמו בזוגיות צריך לעשות ויטורים וזה הויטורים ש אני לומדת לעשות אני אומרת לך את זה ואני עדיין לומדת אני עדיין בתהליך כאילו לעשות את זה זה לא שני הרבה פעמים יש לי פעמים שאני בקריסיס עם ילדים ואני מתעצבנת עליו שהוא בכדורגל

אני יכול להגיע מהכדורגל עם הנה כדורגל אני ממלא מחם ספונג'ה שמת פלטה לשבת

תתחיל לעשות ספונג'ה

נותן עבודה

כן

ברגע שאתה שם על עצמך את החיצוניות זה גם מחייב אותך וכמו ש נגיד על גבר אם הוא שם כיפה וציצית מצופר ממנו שלא שלא יקלל, שלא יתעצבן בכביש, שישדר מה שהוא צריך לשדר. אז גם עליה זה היה חושב והיא לקחה על עצמה גם הרבה דברים. אני צודק.

כן.

אה אם זה בנוסף הנידה א ציאת ידיים הרבה דברים היא הוסיפה לעצמה. באמת שכאילו לא היה גם לפני

שגם לא ידעתה את השם קמים

לא דוגמה הנידע חשבתי שזה יום אחד ואז אמרתי חייב להשי מישהו שיסביר לי זה מישהו דתי ואז הוא אמר לי בשבועיים האלה אתה חייב לדבר איתה אתה חייב לרצות אותה יש לכם זמן לגשר על דברים אז פתאום הדברים האלה מתגלים לך זה כוסם לך זה באמת משהו מוקסם מי חשב על זה לשבת ולדבר זה לא פתאום השבועיים האלה אתה אומר לצך כללה הנה יש לנו את השבועיים מקבל קבל החלטות, לשבת יותר לשיחות. אז מה אם אין את המגז? מה אם אין את החיבוק? אני זה חסר לי מאוד, אבל אה שוב, אני חושב שזה נהיה יותר מועצם אפשר לקרוא לזה. אז כן, הדברים האלה קצת היו לי מוזר, אבל היום אני רגיל לזה ואני ממש אוהב את זה. ממש אני גם ממליץ לאחרים אפילו.

כן. איזה כ

בטח זה מדהים, מדהים, מדהים, מדהים. אני חושב שאנשים לא חשופים לזה היום כאילו לא יודעים מה זה בכלל. את מבינה? זהו

יפה מאוד יפה אותי

מה לך היה קשה

מה לי היה קשה

איתך

מדברים על מה היה לה קשה וכמה מה הייתי

אני חושבת

שפוס לרעיון

כן האמת שהאמת שהרבה חושבים שכאילו לי קשה אבל הוא עושה הרבה מטורים הרבה מאוד מיטורים אה כמו כל מה שהזכרנו שזה היה הוא היה אוהב הרבה לדתי בשטה רוב הבינים שלו היו בשבת.

אני צריך להבין מה קורה ואז אני מבין כמה זה טוב. באמת אין בדברים האלה שום דבר רע. זה לא משנה מה נגיד. אין בזה שום דבר רע. כל דבר שהיא לוקחת על עצמה עוד ועוד אני אחרי זה לוקח גם על עצמי. אני חושב שזה עושה אותי אדם יותר טוב. אה אבל כן כל פעם אני אומר לעצמי מה זה כילך להתחזק? מה יום אחת גם תרצה לעבור לגור לדעת אוכלוסייה כזאתי? יש שתי שאלות. א אבל אני חושב שעם כל פרק זמן שאנחנו מתקדמים אני מקבל את זה יותר ויותר.

כאילו אני לא כועס על זה. אני רק חושש מזה סתם.

את הכנת אותו מראש לפני כל שינוי כזה או שפשוט לבש צנוע, התחלת לשמור שבת, התחלת לשמור נידה ואז אמרת לו, טוב, תקשיב, זה ככה וככה וככה. כאילו היה שמה איזשהו סליחה אני חשה שאת שואלת אותי לא כל כך לא כל כך זה די היה קפיצה למים ואז הייתי מסבירה על את התהליך ואת הרציונל כי לי זה זה מעניין שאת שואלת את זה כי אף פעם לא חשבתי על זה את יודעת אף פעם לא חשבתי על הקטע של ההכנה לפני כי לי זה היה כאילו בראש אוקיי אני כבר הכרתי את המצוות ידעתי שאחרי חתונה צריך לשים כיסאול צריך להתלבש בצניעות צריך לשמור נידה אני לא חשבתי על זה שהוא לא מכיר את הצד הזה כי זה האמת שנידה זה גם יותר עניין של נשים וזה כאילו התעסקות

יותר של נשים וגם הצניעות וכל הדברים האלה זה עניין של נשים אבל אף פעם לא חשבתי על זה מעניין שאת אומרת אז לא לשאלתך לא היה את ההכנה א כן את הקפיצה על המים כאילו פתאום שמתי כיסוי ראש אני לא אשקר שבימים הראשונים כן שמתי כזה חצי בשביל שכאילו להבין אבל כאילו תוך יומיים שלושה כבר עברתי לכיסוי מלא אמ וזה היה פשוט קפיצה למים כל פעם והייתי מסביר דירה לו לאחר מכן מה מה רציונל ואיך עושים ולמה זה חשוב לאט לאט מתרגלים כאילו לדברים האלה זה לא מה שציפיתי אבל קיבלתי את זה באהבה שוב גם מבחינת המראה אני אני איך אני אקרא לה אני חשבתי שהיא תראה כמו הבנות בשמרון הבנתי מה

משנה כי זה ראש במכנסיים אדם הוא אומר לי אומר למה זה לא משוציא את השיער תוציא את השיער זה יפה לא אסור אה אסור

כאילו אני לא מבין את זה לפעמים אבל כן השבוע לדוגמה את לא הסברת לי את זה אבל השבוע מישהו אמר לי שהשיער זה כאילו א דרך שמפתא זה ובגלל זה מחסים את השיער אני לא ידעתי את זה בכלל את מבינה כאילו מבחינתי היא שמה את הכיסוי כל הזמן בשבילי בשבילי כל זמן אני אומר לי זה בשבילך זה בשבילך זה בשבילך אבל א זה לא רק בשבילי בשבילך שאחרים לא היו

בדיוק שוב אתה רואה יש דברים שהם קוסמים לך כל פעם

גלי רבדים חדשים.

היה לכם איזשהו סיפור עם החתונה, נכון?

כן.

מה היה שם?

ביום ש ביום שהתחתנו סגרו את כל העולמות בארץ א ביום של הקורונה

אז עשינו חתונה נורא נורא מצומצמת. זה אפשר להגיד שה מהחתונה ועד ברוך ברוך השם היום אנחנו כבר עם הילדים אבל מהחתונה ועד לדרך של אהבת ילדים היה לנו המון אתגרים. דרך לא קלה,

דרך לא פשוטה א

הן אומרים להתחתן באירוע עם 700 איש ובאותו יום היו ש

אסור עוברים לאירועים עם 20 איש מה נעשה לבטל אולם ולהודיע לכולם שיתבטל ואנחנו מעבירים את זה לאיזה מסעדה קטנה ומותר להזמין רק 20 הגיעו 300

הגיעו 300 הגיעו פחות לא משנה

הם באו בפרקים

היה מטומצם

מאחרי החתונה עד שנכנסנו לרעיון עד שנקלטנו אה, גם לקח זמן וגם עברנו בדרך

שנתיים בערך ובגם בשנתיים האלה היה לנו בעלון הראשון נפל ואחרי זה היה לנו הפסקת הרעיון בשבוע מאוד מתקדם עם ירידת מים גם כן סיפור היינו מאושפזים זה שבוע

וגם הילד הראשון בא

אחר כך בערייה בכור נולד גם שבוע

נולד לפני הזמן

פגיע של איזה חודש ברוך השם הוא היה בסדר בפגיעה אבל עדיין פגיע

איזה שברים נולד

32

ווא וואי

כן קדם ממש

כן מוקדם

אולי כאילו על כף יד מחזיקים תינוק ככה עם שתיים הוא

קטנצ'יק קטנצ'יק קטנצ'יק שפיצי

א אז המון המון אתגרים

אמ

איך צלחתם אותם

איך צלחנו את זה אז זה מעניין כי כי אני זאת שכאילו דתיה עם כיסוי ראש ומאמינה וזה וזה וזה אבל אני יכולה להגיד לך שדן הוא חיזק אותי מאוד הוא אפילו אני יכולה להגיד שהוא מבחינת הרמה, האנונה שלו וכל ההסתכלות שלו היא זאת שחיזקה אותי והרימה אותי לגמרי. כאילו אני יכולה להגיד לך שיצאתי עם אחורים שהם היו דתיים לפני וכאילו הייתי בקשרים עם אנשים שהם כאילו היו דתיים וזה אבל זה כאילו אני מסתכלת על זה היום שזה ממש מדויק שאם כל זה שדן כאילו בחזות שלו הוא לא דתי אבל מבחינת האמונה שלו וההסתכלות שלו על החיים הוא חיזק אותי לגמרי והוא הרים אותי וכאילו זה ממש משלים אחד את השני כאילו ברגעים שאני נופלת היו תקופות

שכאילו היה הרבה פעמים אני חיזקתי תי אותו כזה נגיד בהתחלה וזה עוד לפני שהיה ילדים שאני חיזקתי אותו ומה מככה וזה וזה וכשהגיעו הילדים והגיעו אתגרים והחיים שהם משנה לשנה מביאים איתם אתגרים אז אני שמה לב שהוא מחזק אותי והוא מרים אותי א גם ברמה האימונית גם ברמה הרוחנית אה הוא מזכיר לי מהמי את היית אומרת לי פעם שככה ותחשוב טוב ויהיה טוב וזה ועכשיו הוא זה שעושה את זה אה אז זה לגמרי א זה לגמרי משלים אחד את השני אז א הרבה בזכות האמונה לדעתי נכון

גם קשה בעיקר וואו כיף אני עכשיו נראה לך קשוח אבל אני מפרפרים בבטן אני היה לי הרגשה שלא חיזקתי אותה אז מספיק ולא הייתי שם מספיק לשמוע את זה כן זה כיף

לא ממש לא ממש לא

אז זה באמת היה כיף כי גם שמה באמת היה הרבה ברגעים האלה תמיד באים האנשים שאומרים לך את הדברים הנכונים שאתה אומר זה סימנים את מכירה את זה

אז אה גם שמה היה זוכרת אותו את הבחור המזוכן של אבא שלי

בשניידר

כן

כן

אז אמרתי לו הרופאים אומרים ככה וככה וככה אני ראית עזוב אותך כבר שמעתי הכל סיפרו לי הכל לא בקטע רע שהוא זלזל ברפואה או משהו פשוט תאמין בעצמך חזק זה יקרה תקשיב לי יש לי שיטה שיטת הביפ מה שהם אומרים לך תעשה בראש שלך ביפ אחד ארוך תתפלל ואתה שהכל יהיה טוב. ואז אמרתי וואלה פעם ראשונה אני חייב לזרוק את השכל אני חייב לעשות את זה אני מאמין ואני מחזק אותה פעם הבאה זה יצליח זוכרת? ואז אמרתי לך גם על בערים בהרן אתן את השם וזהו ובאמת היה ככה הרגעים הקטנים האלה כל פעם שטיפה הרגשתי שאני טיפה מתחזק זה נותן לה יותר ברור שגם לי כן זוג

אז א בגלל זה גם מה שאמרתי מקודם כל פעם שהיא לוקחת לעצמה משהו זה גם גורם לי לקחת לעצמי משהו ולהרגיש יותר טוב עם עצמי

כן בהתחלה הייתי נוסעת נסעתי פעמיים לאומן כשעד היינו בזוגיות ואז הבאתי לו אני זוכרת שחזרתי משם והבאתי לו ציצית הוא עוד לא היה הולך עם ציציות אז ואמרתי לו מהמי בצלחה ציצית הסתכל עליי במבט כזה עכשיו דנו טיפוס שכאילו אם תגידי לו מה לעשות הוא לא יקבל את זה הוא זה צריך לבוא ממנו ואני בהתחלה לא הבנתי את זה א והייתי כזה מנסה לטפטף לו בדרכים כזה את יודעת בעדינות ואז אמרתי מאמי הבאתי לך ציצית והוא היה ממש כאילו הוא לא נגע בה לא הסתכל עליה ולא זה ואחרי זה שנתיים פתאום אני רואה אותו הוא ציציות לובש ציציות, קנה לו כמה ציציות ואחר כך במילואים בכלל שמה הייתה התחזקות וואי וואי הוא חזר משמה רבי באמת

לחשוב טוב לדבר טוב לעשות טוב החושך נס מפני האור לחשוב טוב לדבר טוב רק להור החושך

נכנס מפני האור.

מה היה שם במילים שגרם לך אתחזק? כמה?

אה, הסיפורים, א, המקרים שהיו

והאחדות שזה יצר. אני פגשתי שמה אנשים שאולי הם לא קרובים לדעת אבל ה קיבוצניקים אני אומר לך אנשים שאת אומרת כאילו אין להם שום זיקה שום דבר ברגע שהם שמו ציצית הם הרגישו שייכים הם הרגישו שהם חלק ממשהו א וברגע שעשינו את זה הרבה חבר'ה בפוגר הרבה חבר'ה בגדול בכללי כל המילואים ניקים ברגע ששמנו את זה הרבה אנשים פתאום התחילו להניח תפילין בבוקר א פתאום היה חשוב להגיע לתפילות א, חבר'ה שבחיים לא ראו סידור. ראיתי מישהו שאומר לי, "תשמע, אני עם הבר מצווה עם החוטים האלה לא התפללתי." ובואי נגיד שמאותו יום הוא לא הפסיק להניח כל יום תפילין.

הוא כבר היה מאיר לאנשים איך להניח ואיך. אז זה כאילו מטורף. אז אמרתי, "מי אתה בתוך האוכלוסיה הזאתי עכשיו שלא תלך על עצמך עם ציצית, עם השחפץ האמיתי שאתה צריך במילואים.

וואו.

זה זה השורש שלנו, את מבינה? אז א וכמו שאמרתי לך שחפץ ככה הרגשתי כל יום שאני שם שחפץ משהו שומר עליי ולקחתי על עצמי את הכובע כל זמן הלכתי עם כובע פעמים אני משתדל גם לשים כיפה מתחת אבל רוב הזמן אני מילואים כן לא מוריד כאילו גם שתי תראי איך קובעים בזה אבל מאז אני לא מוריד כובע אני משתדל כל הזמן שלא יראו אותי מברך ככה עם החולצה עם כוב מברך בשקט כן כי תמיד שרואים אותך מברך עוד ישר יש את השאלות מה אתה דתי

לא מפחיד אותי, אני פשוט אוהב את הפרטיות שלי.

אני אוהב את ה

שני שלאות.

כן. אני לא באמת דופק חשבון. לא אכפת לי מה יחשבו עליי וכאלה. לא אוהב את הפרטיות שלי. לא אוהב ששואלים וחודרים ו אז אני ככה.

זה לי, זה לי. זה לא כי אני רוצה שיראו משהו אחר. אין לי בעיה שידעו שאני דתי. אל תשאלו אותי.

ואיך היה הרגע הראשון שאיך קצתם את התינוק תינוק תינוק יותר ראשונה

תינוק הראשון אחרי שנתיים

כן

שהיה לכם המון אתגרים בדרך א סיפור מורכב איך

מה זה החזקנו אותו ישר לאינקובטור אפילו לא הספקנו להחזיק אותו וואו

הוא נולד ישר לאינקובטור ועדן לקח אותו שר פגיע

היה מטלטל האמת זה היה חברה מטלטלת כי כאילו עד שברוך השם עד שהוא שהוא הגיע ועד שהוא נולד וזה פתאום אנחנו כאילו נכנסים איתו לסשן של אה לא להחזיק אותו באמת ו תורה זו כאילו דרך חוטים ודרך אינקובטור ובאמת ברוך השם ברוך השם באמת היה שמה חסדים גדולים כי ראינו שם ילדים שהם הוא היה הבוגר של הפגיע מה שנקרא הוא היה באמת נולד במשקל יחסית א יחסית בסדר לזמן שהוא נולד אה ובאמת לא היו לו בעיות בריאותיות יותר מדי קצת קצת צעבת ובאמת היה לו ממש קצת עזרה כזה שעל ההתחלה ולעלות במשקל אה באמת לומדת הילדים אחרים שהיו איתו בפגיעה אבל א זה כן זה היה חוויה מטלטלת כי בתור אמא עד שחיכית א ללדת וחיכית והיה את החוויה הזאתי

של המהמתנה והציפייה ועד שקיבלת את המתנה הזאת פתאום את כאילו צריכה להגיע לדרך איזשהיא מעטפת ולא באמת לחוש אותה

בתוך קופסה שכל יום מותר להכניס שתי ידיים קצת ולגעת בו והוא מחובר למלא חוטים אז כאילו גם החודש הזה הוא סוג של מבחן

כן

שלחת לי אותו אבל אני לא יכול להחזיק אותו

כאילו איזה טור זה איזה יופי זה

המון המון ניסיונות

זה היה קשוח גם הפחד שאולי כאילו שלא נדע יש כאלה שגם הם לא יוצאים מהפגיע אז מה הם בפגיע יש כאלה שהם לא מצליחים לשרוד וזה היה פחד כזהכן

גם שמה היה הרבה תפילות באמת

כן הכל היה רצוף ניסיונות ורצוף כזה. הרגשתי כל הזמן שכאילו בוחנים אותי כזה. אני כל הזמן תחת ניסיון. מהרגע של החתונה עד עד הלידה ועד הגידוד של הילדים, הכל כזה תחת ניסיונות. אבל בורם כל דבר לומדים לומדים להתחזק, לומדים להסתכל על הכל בעין טובה אה להסתכל על החצי כוסה מלאה. נכון

באמת

יש רגעים שאת חושבת עם עצמך הלוואי ובעלי אברך או שאתה חושב עם עצמך הלוואי ושתי טעם תלת איתי בשבת בים הולכת איתי לנסוע לאיזשהו חופש או נופש כן בטח

בטח שכן

בטח הוא כל הזמן אומר לי מה לא תבוא איתי למסיבה

אני חושב שכל שבת אפילו זה מאמי תראי איזה שמש עכשיו בים עם הילדים בטח שיש

עובר ואז היא עונה לי את התשובה הכי יפה לא בשבת אפשר ראשון שני שלישי רביעי חמישי שישי אפשר לסגור סופש בוא נסגור סופש

בוא סופש כן מלך סופש

כן

זה כיף

בגלל שאני אוהבת לטייל והיא צריכה להישאר סטטית בגלל השבת וגם אני עם הילדים כמובן אז אני חושב שאנחנו עושים בגלל זה הרבה חופשות

כן

הרבה סופשים כאלה במקום

צריך יותר אני חושבת על זה

ברור תמיד צריך יותר

אה

צריך לעבוד יותר

כן בטח זה פוגש אני חושבת שזה בעיקר פוגש אותנו בשבתות ובחגים בעיקר כי כמו שאמרת אני כזה יותר רוצה את השבת שהיא תהיה יותר כזה את יודעת שבת כהלחתה ויותר מהודרת ויותר כזה וחלום שלי שהוא יקח כבר את הילד שלי לבית כנסת תיקח אותו כבר בבית כנסת ביום שישי תעשה את לו טובה אה כן חלום שלי באמת שזה יקרה אבל לאט לאט אני אמרתי לך אני לא דוחקת כי הבנתי שהוא טיפוס כזה שאם דוחקים בו ואם מעיצים בו אז הוא זה יעשה לו את הפעולה ההפוכה. אז אני פשוט מתפללת כאילו מהצד שלי שבזמן הנכול וב אני עושה את הפעולות שלי מהצד שלי אמ אם זה תפילות אם זה את ההשתדלות שלי במה שאני יכולה אז אני כן עושה וכשהוא ירגיש שזה מתאים לו וזה

נכון לו אבל הוא באמת עושה השתדלות כאילו קידוש תמיד אנחנו עושים כל שישי כל שבת אין דבר כזה שאנחנו מוותרים על קידוש א בין אם אנחנו עם המשפחה שלו או עם המשפחה שלי או בין אם אנחנו בבית או בין אם אנחנו ב בסוף שבוע ב בחופשה אז אנחנו תמיד שומרים על זה. אמ וכן הוא הרבה פעמים גם אומר לי בואי ניסע בואי אה בשבתות או כאילו ברצון כזה מה לא תשימי את השיער בחוץ? מה? לא זה כל מיני כאלה אבל אה

יש זה לא לקחת אותה אחורה סתם שבור כזה את הקרח לפעמים

כן כן

איך אני מתגעגע לשני של פעם אני אומרת לו ואז אני יודעה שאני פשוט

כי פעם היא ממש הייתה אוהבת לסדר את השיער לפעמים שהיא תרגיש טוב עם עצמה עם השיער לא כדי שהיא

עכשיו תעשה חטא חלילה או

כן הייתי אוהבת נורא להתלבש וזה גם עסקתי במקצוע כזה של א סידור חנויות ובגדים דים וכל הדברים האלה עוד באופנה לא באופנה לא צנועה אבל א כן הייתי אוהב נורא להתלבש ונורא כאילו לראות טוב והכל והיום כשזה כאילו זה תחת מגבלה כזה של להתכסות יותר ולהצניע יותר אז זה קצת יותר זה שונה זה שונה אז לפעמים מתגעגע לשני של פעם

לא אבל את שני החדשה השנייה מכבדים יותר זה מה שחשוב

כן

תור אמא תורשה

תשאלי כל גבר מה הוא היה רוצה רוצה זה שאשתו תהיה צנועה. איזה גבר יגיד שלו. אז אולי כאן עכשיו בשיחה ב בסיטואציה שאנחנו נמצאים אז כן השאלה היא כזאת אבל בכללי כל גבר היה רוצה שאשתו תראה ככה. אני בטוח בזה. אולי לא אומרים את זה אבל אני בטוח בזה בעיקר בדור הזה.

כן. תראי גם הסביבה שלי א לא כולה דתיה וחברות שלי אתה יודע לא כולן דתיות וגם כאלה שהם דתיות אז הם לא תמ לא עם כיסוי ראש. אז לפעמים יש את ה אה לא יודע אפשר להגיד לקרוא לזה דגדוג לחזור רגע לעניין של השיער ואיך בא לי כאילו לראות טיפה יותר טוב וזה אז לפעמים את מרגישה כזה קצת איזשהי התחרות עם החברה או איזשהו כזה ביניך לבין עצמך זה כזה קונפליקט פנימי כזה שאת נמצאת בו ולשמוע את הגמר שאנחנו אומר את זה שהוא אוהב איך שאת נראית ו שזה מחמם לו את הלב ושהוא שמח שאני מתלבשת ככה אז מחזק ומחזק אותי אה זה לא שאני טיפוש שגם אני לא טיפוש שאני עושה מה שאני אוהבת אני לא טיפוש שהולך אחרי זרם או מתחשבת בחברה אבל כזאת יודעת לפעמים ביניך לבין עצמך יש את הרגעים האלה שכאילו וואי איך בא לי וואי איך זה

אבל אה אני יודעת שכאילו בחרתי בדרך מסוימת ואני הולכת בה ואני דבקה בה ואם לפעמים כל הקושי אז זה מה שאני רוצה וזה מה שבחרתי ולשמוע שהגבר שאני מגבה אותי זה הכי מדהים בעולם הכי כיף בעולם

היה לכם בעיות אולי בכניסה למסדות החינוך בגלל הנרות

אה עוד לא חושב שאנחנו עוד לא שם

לא

לא היה א

מנים אבל זה היה לנו בדירה שאנחנו לראות

שמה

אה דירה באזור אפשר להגיד קצת דתי הרב רם כן

כן הלכנו לראות דירה

ובאנו לראות את הבית כאילו

ואני הייתי עם כיסור ראש והוא היה עם גופי אבא קיץ וכל הכוים כזה בולטים ויפים וזה ואז אחר כך הבעל דירה אמר לנו כאילו

הוא לא אמר לנו

הוא לא אמר לנו שוא אמר לך או ש

נראה לי חשוד שאישה כזאתי תצא איתך א משהו פה נראה לי לא אמין ואני אשמח להזכיר לאנשים שנראים באמת דתיים

אה הוא באמת אמר לך את זה ששמעת אותו או משהו

תקשיבי הייתי רותח כל כך. מה זה רותח? זה חלק מהסיבות שאמרתי לך שלפעמים לא בא לי להיראות. בא לי להאמין עם עצמי אני והוא לא רוצה לדפוק חשבון על מראה. למה הוא שפט אותי לחיות שני עניין? אולי אני יותר דתי ממנו. הבנת? אז כן זאת אומרת במוסדות חינוך, אני מפחד שהרגעים האלה יגיעו, שלא תתבלבל, שאולי יגידו לילד שלי, "מה זה? אבא שלך נראה ככה?" מבינה? קשה לי עם זה מאוד. אני לא אשכר.

אני חושבת שאנחנו לוקחים את זה צעד צעד. כאילו כל פעם שאנחנו עוברים עוד מסוכן ועוד כי זה גם חדש לנו אנחנו עוברים לילדים יחסית קטנים כאילו הגדול שלנו בן עוד לא ארבע אז אנחנו כאילו משנה לשעברה משנה לשנה עוברים את ה עוד אתגר ועוד משהו שצריך להתמודד איתו אנחנו לא באים מוכנים לכל האתגרים מראש אז כאילו כל פעם שאתגר נגרע בדרכנו אנחנו עושים כזה חושבים ומנסים להבין איך לעבור את הסיטואציה אם אנחנו טיפה מפספסים בזמן של הגידוש אז הילד כבר מזכיר לנו אמא אנחנו נכון אנחנו עושים קידוש נכון הוא כבר כאילו רוצה לקדש בעצמו אבל זהו

כן אבא תכף כוכבים אפשר לעשות קידוש

אה נכון נכון בשבתות הוא מחכה לכוכבים בשביל הורדת את הטלוויזיה במוצא שבת

כן

אה אז גם זה לעבוד איתו על הרבה על איפוק הוא זכר הרבה להתאפק כי הוא עוד לא מבין את ההבדל רגע בין שבת למוצאי שבת הוא עכשיו עדיין לומד את זה אז עכשיו אנחנו מאוד צריכים להיות אה מאוחדים בדבקים כאילו בעניין הזה בשבילו לבלבל אותם ולא שיהיה להם הכל נורא ברור ומו עד כמה שאפשר בגיל הזה.

אני מחכה שילד שלי יהיה קצ יותר גדול ללכת איתו לבית כנסת כמו שאבא שלי היה הולך איתי. אבא שלי היה הולך איתנו לבתי כנסת בשישי אבל גם בשבת בבוקר היינו קמים כל האחים אבל מיד אחרי זה הולכים לים אז עם הילד שלי זה לא יקרה אז כן חשוב לי אבל ללכת איתו בבוקר לבית כנסת כן חשוב לי שאישי בערב ללכת איתו לבית כנסת ושיגיע רגע שצריך להניח תפילין אז שידע שזה הרגע ולשמה אנחנו הולכים שהוא לא יהיה מבולבל א זהו נראה לי אין לי עוד כל כך מה להוסיף אנחנו נחדיר להם את זה הרבה זה יהיה קשה. אני עכשיו עכשיו תכ שאני אספר לך אני חושב על זה ואני אפילו בהלם. זה לא יהיה קל.

שמע מה הרגע הכי קשה שם?

אה להסביר כל הזמן. חושב שזה להסביר כי אני עוד לא שם בפנים, את מבינה? אני עוד לא בתשובה מלאה נקרא לזה. לא מבחינת החזול, לא מבחינה רוחנית. א מפחיד אותי שהוא יגיד לי אבא, למה אתה אומר לי כל הזמן ואתה לא? אתה לא עושה מפחד מזה מאוד.

כן כי הם נדלים מהר.

זה מהר.

לפני רגע הם נולדו פתאום כבר יודע לשאול שאלות ומבין דברים שאנחנו אבל הם א גם מחסקים אותנו. הם פתאום באים מהגן עם כל מיני דברים. אמה השם יתברך שאר לי שירים איזה נמסה מתמוגגת.כן

מספר לנו סיפורים על פרשת שבוע. זה כיף. אתמול הוא שאלה למה לא עשינו הבדלה?

זה משהו שאנחנו צריכים גם להקפיד עליו. זה באמת

את רואה יש דברים קטנים שאנחנו כאילו

מפספסים.

כן.

כן.

זה הרבה עבודה. הרבה עבודה.

מדהים. מה זה עבודה משתלמת. כאילו אני רואה אותכם ואני אומרת וואו.

כמה אפשר ללמוד מכם באמת מבחינה זוגית.

איזה כיף לשמוע. זה מרתק גם הסבלנות שאתם נותנים אחד לשני והחלה הזאת כל כך לא מובן מאליו.

כן,

באמת א אותי זה מפים מהצד שאני מסתכלת עליכם אני אומרת וואו

איזה כיף לשמוע.

א מאוד מיוחד מאוד

תודה רבה

מה התובנה המסר שהכי חשוב לך להעביר לעם ישראל? א ני אחי אני חושב שהבנו את זה בשלוש שנים האלה אדות להקשיב ולהכיל את השני לא תמיד חייבים להסכים אפשר להגיע למכנה המשותף א בעיקר בעיקר מבחינה זוגית אם מכבדים ו מכבדים ומכילים אחד את השני אני חושב שאפשר להסתדר בכל סיטואציה אם זה חילונים ודתיים או עם חבדניקים עם ברסלבים זה באמת באמת באמת לא משנה מה אתה מאמין לכולנו יש לד וזה מה שחשוב מחדים אחד את השני בכל דרך בעזרת השם נתחזק יותר

חד משמית כבוד כבוד כבוד כבוד להכיל ולהבין אה כי האהבה והפרים בסופו של דבר עם הזמן זה משהו שהוא הולך ואתה יודע מתרגלים כזה אחד לשני אפשר להגיד החיים ה א ההוואי בבית המשפחה ילדים ברוך השם זה כבוד זה בסיס א זה הבסיס לזוגיות מוצלחת כבוד הכלה הבנה הקשבה סבלנות הרבה סבלנות א זהו בגדול

הרבה סבלנות

כן וואו מדהים ועכשיו ככה לרגע הכי מתוק וקסום מה איזשהו משפט שחשוב לכם להגיד אחד לשנייה

אתה מחזק אותי המון ואני שמחה שאתה בעלי ואני שמחה שבחרנו אחד בשנייה ו ולדעתי אתה יותר טוב מכל רב אחר שיכול להיות לי ולם אתה חושב לפעמים שהייתי חושבת א לבחור במישהו שהוא דתי או משהו שת יודע שזה ממש לא נכון ואני שמחה שאתה הבעל שלי ויש שאתה בחיים שלי

אה ואני מאחל לכל גבר אישה כמוך ולכל ילד אמא כמוך

זה מה שיש ליך לך יש כל כך הרבה מה לקבל מכם באמת

אתה יודע

הדרך שאתם מסתכלים אחד על השני המקום הפנימי הזה שאתם מבליטים את הטוב אחד בשני זה משהו שהוא באמת מעורר התפעלותים משתדלים

תודה רבה שהגעתם לכאן אני ממש ממש מודה לכם בטוחה שכל עם ישראל כל מי שהולך לראות את הפרק הזה הולך לקבל אתם פשוט פנימנים איך להיות נכון בזוגיות תודה רבה לכם איזה כיף לשמוע הלוואי ונחזק אחרים

הלוואי הלוואי מקווה שצריכנו להעביר את המסר אנחנו פשוט אנחנו מי שאנחנו

היא מעצבת מבפנים והוא מעצב מבחוץ ביחד מעצבים את הבית המיוחד שלהם התהליך שהם עוברים לא מבהיל כי המטרה ברורה הזוג היקר הזה לימד אותי שהשוני לא מעכב הפוך הוא בונה ‏He.