סוד הפרנסה - הרב זמיר כהן (כתוביות)

אנשים רוצים פרנסה, מתקשים, הולכים לריאיון עבודה, מתחננים שיקבלו אותם, מיואשים בלילות, עצובים. איפה נמצא הסוד של הברכה בכסף? אומר הזוהר הקדוש, כתוב: שמנו לב? "...היום השביעי ויקדש אותו". קידש אותו, כלומר שהוא הבדיל אותו. מה זה לקדש? "הרי את מקודשת לי" - את נבדלת מכל הבנות וכעת את רק איתי. "ויברך אלוהים את יום השביעי ויקדש אותו" - הבדיל אותו מכל הימים. ברכה, איפה שכתוב ברכה זה ריבוי, זה עניין של פרנסה. שואל הזוהר: הרי במדבר לא ירד מן ביום שבת, היו לוקחים ביום שישי לחם משנה. צריכים לקחת מן כפול. לא ירד מן ביום שבת. היום אין מן אבל מי שיש לו חנות, יש לו עסק, בשבת העסק סגור. שואל הזוהר, בארמית שם

זה כתוב: אם בשבת אין מזונות, מן לא יורד, החנות סגורה, זה ההפך מכסף. איפה יש ברכה בכסף? "מאי ברכתא אשתכח בה", מה ההיגיון שיש ברכה בשבת? "ויברך אלוהים את יום השביעי", איפה אתה רואה ברכה בשבת? אם היית עובד שבעה ימים היית מרוויח עוד יום של כסף. אבל מה זה קשור לכסף עכשיו? כך שואל הזוהר הקדוש. משיב הזוהר: המבנה של ימות השבוע הוא לא כמו שנראה לנו בעין רגילה. אנחנו רגילים לראות - ראשון, שני, שלישי, רביעי, סדרה רצה כזו. אומר הזוהר: אתה יודע איך השבוע נראה במבט רוחני? בעברית של היום נקרא לזה כמו מגן דוד. שישה ימים מסביב כמו ששת המשולשים של המגן דוד, והשבת נמצאת באמצע. כל משולש זה כמו באר של מים, אתה

עובד ביום ראשון - שואב מהבאר של יום ראשון, עובד ביום שני - שואב מהבאר של יום שני, כך כל יום. אבל היכן נמצא המעיין שעולה על גדותיו והוא זה שממלא את כל הבארות? הבארות מצד עצמם אין להם מים. איפה נמצא המעיין שממלא את כל הבארות? הממד השביעי הזה, זו השבת, הנשמה שבתוך הגוף. גוף בלי נשמה מתפורר. חומר בלי רוח - אין לו קיום. אז נכון, במעיין אתה לא נוגע, הוא האמצעי, לכן בשבת לא עובדים, אבל המעיין הוא זה שממלא את כל הבארות שמסביב. ומזה לקח רבי שלמה אלקבץ בפיוט המפורסם: מאיפה הוא יודע את זה? מהזוהר הזה שהזכרנו עכשיו, שהשבת הוא מקור הברכה.