יושרה, פשטות ואהבת אדם: סיפורו של מלכיה גרוס הי"ד, שנפל בקרב בדרום רצועת עזה

אדס פוקס אמא לשישה ילדים גרה בפרדסחנה מלקיה זה הבן של מיכל ודוביגרוס מיכל היא בדודה שלי בדודה קרובה גדלנו בילדות המוקדמת ממש ביחד א מלכיה הבן השני של מיכל שקראוי על שם אמא שלה מלכה שנפטרה שהיא אחות של אמא שלי מלכיה היה משהו מיוחד נכון אומרים על כולם משהו מיוחד אבל מלכיה היה לו אור מאוד מאוד מיוחד שאני זכיתי לראות את האור הזה שפשוט זרח מהנשמה הגדולה שהייתה לו נשמה גדולה, אוהב אנשים, מלקיעה התנדב בזכרון מנחם המון שנים ותיק המתנדבים כבר אמרו לו, "די זהו, תפנה." והוא נשאר ונשאר ונתן. כל רגע שהוא יכל הוא היה יוצא מאזה ומיכל סיפרה לי שהוא לא היה מגיע הביתה הוא היה יוצר בסורוקה ופוגש את הילדים

שמתמודדים ומחלימים ממחלת הסרטן משחק איתם מצחיק אותם א פעם אחת הוא התווכח עם אמא ואמר לה אני פה לכי תשני כמה שעות בבית ורמת האמון שהאמהות כל כך אהבו אותו בגלל היכולות והנשמה הגדולה והפשטות משהו מאוד מאוד חזק של יושרה ופשטות ואהבת אדם ונתינה חסד ברמות מאוד מאוד גדולות. מלכיה בא לשנים מועטות אלינו והשפיע בצורה כל כך משמעותית המון המון מעגלים של השפעה, של נתינה. והאור הזה התפשט בעולם לרסיסים. של מלכיה. אני חושבת שאנחנו ככה מלקטים כל פעם, אני שומעת ואני בכל הקבוצות והמשפחה מעלה דברים, אנחנו מלקטים כל פעם מהאור שלו שהתפזר בעולם.