כשיש שניים - בסימן ט"ו באב על זוגיות ושידוכים | משיבת נפש | עם הרבנית צילה אלחנתי והרבנית פרי כהן

שלום, ערב טוב, ברוכים הבאים לתוכניתנו משיבת נפש. אנחנו כאן, כמו שאתם רואים, באווירה חדשה, שבוע חדש, בתוכנית חדשה והיום אנחנו ככה באווירה של טו באב, יצאנו מתשעה באב. כל הלחץ והמתח והתחושות הבאמת לא נעימות קצת משתחררות מאיתנו ואנחנו נכנסים לתוך אווירה של אחדות, של פריחה, של סגשוג, של זמן באמת מיוחד. שבו הקדוש ברוך הוא מזווג זיווגים. הזמן של טו באב זה הזמן באמת של האחדות. גם אם את כבר נמצאת בתוך זוגיות, גם אם את מחכה לזוגיות, היום אנחנו נעסוק במקום המיוחד הזה, בנושאים שבלב ובנפש. הלב שמבקש ורוצה את הקרבה ואת האהבה. והרבה פעמים אנחנו יודעים שזה לא בדיוק מגיע בתזמון הנכון. וגם מי שנמצא בתוך המערכת

הזוגית, בתוך המקום הזה שצריכים להשקין לתוכו אהבה ואחווה, שלום וראות, האם יש לזה מתכון, האם יש דברים שאנחנו יכולים לעשות כדי לקרב אלינו את הזיווג האגון וגם אחרי שהוא מגיע, איך לשמר את זה? איך באמת לתת זוגיות יציבה, מערכת זוגית שהיא איתנה ואמיתית כבסיס לבניית חיים שלמים. אז כמו בכל שבוע, נמצאת לצידי הרבנית פרי כהן. ערב טוב פרי מה שלומך טובה ברוך השם מה שלומך

ברוך השם טוב להיות כאן באווירה חדשה של התחדשות ואנחנו אמרנו בסימן טו באב מה טו באב מסמל בשבילך

וואו טו באב זה זמן שהוא הוא כל כך מיוחד כי הוא נותן לנו את האפשרות להתמלא בתקווה לימים של ביחד אז מי שאין לו את הביחד יודע שזה היום המיוחד הזה ומי שיש לו את הביחד אחד זה זה בדיוק הזמן לבחון שוב פעם, להיזכר בימים עברו, להתאהב מחדש, להשקיע מחדש וזה זמנים באמת מאוד מיוחדים. זה זמנים ממש מסוגלים. אנחנו יודעים שזה זמנים מסוגלים לפי היהדות ובאמת כדאי מאוד לתת את הדעת ואת הנוכחות לימים האלה.

אז באמת, כמו שאת אומרת, זמנים מסוגלים. זה זמנים שהקדוש ברוך הוא נטה ממש בתוך הימים האלה את המסוגלות, את היכולת להגיע כמו באיזשהיא קפיצת מדרגה לדברים שאולי בימים רגילים היה קצת יותר קשה יכול להיות. אז כמו תמיד, כשיש לנו זמן מסוגל, אנחנו פונים לקדוש ברוך הוא בתפילות, נותנים מה שנקרא פוש קצת יותר חזק כדי להגיע ליעדים שלנו. וכמו שאמרת, זה לא משנה אם אנחנו כבר בתוך זוגיות, תמיד אפשר להשתפר ו ולקבל דברים יותר טובים לתוך המערכת שקיימת. וכמובן למי שרוצה לזמן את זה לתוך החיים שלו, אז זה לא רק בגלל שזה שזה הזמן הזה. הרי אנחנו כאן בתוכנית שעוסקים בה בעניינים של הנפש ואחד הדברים שהכי משפיעים על הנפש שלנו

זה העדר ביחד או במילה יותר מתארת זה הבדידות או כשאנחנו נמצאים בתוך זוגיות בתוך נישואים ואנחנו מאוד מושפעים אחד מהשנייה מאוד האנרגיות ההערת פנים או החוסר הערת פנים מאוד יכולים להשפיע אחד יכול לקום והשמש שמש זורחת עליו ועל השני עננים הכל חשוך איך אנחנו באמת מתמרנים בתוך מערכת כזאתי ואני רוצה ככה בכוונה לשאול אותך לפני שאנחנו צוללים לתוך השאלות של הצופים איך אנחנו באמת מתמרנים כשלפעמים יש כל כך כותביות בין האחד לשני אז תראי כל מערכת זוגית זה בעצם שילוב של שני אנשים אז חייב ש חייב שיהיה כותביות כי אם לא יהיה כתביות אז אתה זה מאבד את העניין, זה מאבד את הערך. ולכן הקדוש ברוך הוא עשה באמת שזה יהיה כותביות.

את אומרת את זה וכל כך פשוטות, חייב שיהיה כותביות, אבל אבל זה בדיוק ההפך, מה שנקרא, מהדעה הרווחת. יש לנו איזשהיא אגדה בראש של קופידון ששולחץ ואז זוג מתאב ונהיה שמה איזשהיא זוגיות. אגב, גם בזוגיות שעושים אותה במה שנקרא בדרך התורה ובשידוך ובהכל, יש את האלמנטים האלה של להרגיש שזה זה או לא להרגיש שזה זה או במילים אחרות התאבות

זה זה איזשהו תבלין שקושר אותנו ביחד ואז אם זה לא קיים והשכל יותר תופס מקום אז אולי זה בכלל לא זה ואחר כך כשהתבלין הזה מה שנקרא קצת מתרגלים אליו שלא לומר מאבד מטעמו אז יש איזשהו מין שוק של מה קורה ומה קרה ושלא לדבר לתוך שנים שבעצם צריך ללכת לחפש בשווקים וברחובות איפה אפשר למצוא את התבלין הזה כדי לטבל איתו שוב את את אותה מערכת שהתעוררה מתוך כך אז יש לזה עצה אז קודם כל אם נדבר על הכוטביות ואת אומרת האם זה בפשטות כזאת הכותביות כן בוודאי כיוון שדיברנו כבר בעבר על זה שהתפקיד של הזוגיות זה להוציא אותנו מהמקום הנוח שלנו ולהביא אותנו לל לשדרג את עצמנו. עכשיו כולנו אוהבים את המקום הנוח שלנו. כן. הנה את

ואני יושבות עכשיו באולפן חדש. אנחנו לא מכירות. נכנסתי דקה לפני שידור, לא נוח לי. אני לא מכירה. אני אני מאבדת את זה כי אנחנו כולנו רוצים יציבות ודברים מוכרים וואת הנוחות שלנו. ואם משהו כבר לא כל כך נוח לנו אז אנחנו לא שם. והקדוש ברוך הוא בא ואמר לא טובהיות האדם לבדו לכן הוא ברא לו עזר כנגדו מישהי שתהיה בדיוק ההפך בדיוק ממולו ה היא תהיה הניגוד שלו וזה זה עוד פעם אני חוזרת ואומרת שזה בניגוד לדעה הרווחת שכאילו צריכה להיות כאן איזשהיא השלמה ואיזשהיא הרמוניה ואני חושבת שזה כל כך חשוב שאת אומרת את זה גם אם את אומרת את זה בפשטות כאילו זה מובן מאליו לכולנו ש שזה בעצם ככה אמור להיות יש כאן כבייות שמתוך

ככה אנחנו מגיעים בדיוק מתוך ככה אנחנו נשמח נכון ואני תמיד צוחקת ואני אומרת שהקדוש ברוך הוא מעבר את עיני המאוה ממש אתה יוצא לדייט אתה יוצא לפגישה כל אחד ואיך שהוא קורא לזה ואתה יושב שם אז יש באמת זה שהוא לא שלך אז אתה לא זה לא אבל יש את זה שהוא יהיה שלך והקדוש ברוך הוא יעבור אותך אתה לא תראה שום דבר אתה תראה רק את הטוב ורק את הבסדור רק אתה מדהים ואתה ואין אין היא תחזור מפגישה ו תהיה באורות והיא היא תנטוף מהתרגשות ואמא שלה תשאל אותה איך זה היה והיא לא תגמור לספר למי שרוצה וגם מי שלא רוצה היא תחפור כל הזמן עד הפגישה הבאה ובפגישה הבאה שוב היא תספר ואחרי שנים משהו שמה יקרה ואז זה לא זה מה לא זה

חשבתי שהוא כך והוא כך והוא כך והוא כך והוא כך אבל מה את לא ראית אז לפעמים לא נראה ולפעמים אם אנחנו נראה והדברים שראינו ואהבנו כבר לא יעשו לנו את זה או שנרצה דברים אחרים או שנחפש עכשיו זה גם לא בושה לומר שאנשים עושים תהליכים אחרים במהלך החיים שלהם אישה עושה תהליך אחד וגבר עושה תהליך אחר ואז מה פתאום זה כבר לא זה למה אם אנחנו נתבונן בפנים בפנים בפנים אנחנו נגלה שזה פתאום הפך להיות קשה יותר העבודה היא קשה יותר

אני חושבת שאחד הדברים שגורמים לזה להיות קשה יותר זה כמו שאת אומרת כל אחד יש לו את את הנתיב שלו, את החיים שלו ולא מוצאים איזשהו נתיב ללכת בו ביחד. זאת אומרת, כל אחד הוא הוא מן הסתם אינדיבידואל. כל אחד הוא גם אדם בפני עצמו. שאגב, זה עוד איזשהו תת נושא שאני ארצה שנפתח במהלך התוכנית. הקטע הזה שהרבה פעמים בזוגיות יש איזשהיא ציפייה, לרוב זה אצל נשים, אבל לא רק, שיהיה זה שיבוא וישלים אותי. וכשהוא יבוא אז אני אהיה שלמה יותר ובכלל שלוש נקודות תשלמים מה שאת רוצה הכל יהיה יותר ומה רבה אכזבה מציפייה כל כך לא מציאותית נכון נכון זה עוד איזה שותת נושא שאני ארצה שבעזרת השם נפתח ונדבר עליו כי אני חושבת שזה

משהו שהוא מאוד מאוד מהותי וממש יכול לשנות תפיסת חיים גם למי שכבר בתוך זוגיות וגם למי שמצפה תדעי גם למה לצפות ולמה לא לצפות אני אגיד עוד משהו שהוא בעיניי מאוד מעניין. כש כשזוג הוא צעיר ממש והיא באמת רוצה שהוא ישלים אותה והוא גם כן רוצה שהיא תעניק לו ותיתן לו להרגיש את תחושת אני לא יודעת מה וכל עדה והתחושה שהגבר רוצה שאשתו תיתן לו והוהם יוצאים למסע ואז קורים דברים נורא מעניינים היא פתאום מגלה ששום דבר לא יכול לעשות אותה מאושרת עד הגג הוא מנסה הוא עושה הוא וזה זה לא זה והוא מגלה שלא משנה מה זה ואז הם הם בעצם באים אומרים רגע אז אולי זה לא זה

את יודעת באחת התוכניות אנחנו דיברנו על ה על הפער הזה שיש בין המצוי לרצוי בין השאיפות שלנו לבין מה שקורה בפועל ובתוך הפער הזה נכנס התסכול נכנסת האכזבה נכנסות כל התחושות שבעצם לא אמר עמדנו בציפיות של עצמנו, החיים לא עמדו בציפיות של עצמנו. ואני חושבת שלעניין הזוגיות זה בדיוק מה שאת מתארת.

נכון. נכון.

יש כאן איזשהו חלום שמצפים שהוא יתגשם אבל זה לא חלום. זה איך אמרת קודם מסע. ובמסע אנחנו צריכים לשים את הנעליים הנכונות ולהיות מוכנים לצעוד בדרך. זה לא משהו שקורה מאליו.

נכון. נכון. ואת יודעת, אנחנו מסתכלים ככה מרחוק ואנחנו אומרים איך היינו רוצים זוגיות כזאת או כזאת או כזאת אני זוכרת היה לי שיחות בודדות מאוד מאוד מאוד עם סבתא שלי ממש שיחות בודדות ופעם אחרי שכבר עזבתי והתחתנתי ואחת השיחות הבודדות אמרתי לה משהו לגבי זוגיות והיא אמרה את יודעת אצלנו ברומניה ככה היא סיפרה היה לנו זוג שתמיד הם היו השושבינים תמיד אותם לקחו להוביל את החתן והכלה לחופה ולמה כי הם אף פעם לא היו עורבים להם זוגיות מדהימה אף אף פעם אף פעם לא רבו וכל זוג רצה שיהיה לו זוגיות כמו של הזוג הזה ופעם בא אליהם אדם חכם אחד ואמר אולי במקום שתיקחו את כל הזוגות לחופה פחות או יותר זה היה הסיפור אולי

במקום שתיקחו את כל הזוגות לחופה אז אולי תספרו לנו איך אתם עושים את זה אמרו רק דבר אחד אנחנו את הכביסה המלוכלכת שלנו מחפשים בפנים

זאת אומרת שלכל הזוגות יהיו ויכוחים ויהיו ריבים ויהיו כל מיני קטנות וקטנים אבל אנחנו צריכים לדעת שהמ

אבל זה לא מצטלם טוב טוב, אז לא רואים את זה כלפי חוץ. זה בעצם בדור שלא היה רשתות חברתיות, אבל הם ידעו מה לא להראות כלפי חוץ וזה עבד להם.

וופה אני רוצה לפתוח משהו קטן. דווקא היום זה כן מצטלם טוב. את יודעת מה מצטלם? שבאים ושמים על השולחן וזאת מספרת שהיא תפסה אומץ ויקה בה ועזבה וזאת מספרת שהיה לה כל כך כל כך קשה ואז וזה פתאום כן מצטלם לכיוון ההפוך. ה האומץ של זה כבר מה שנקרא עוד צד אחד

כן האומץ לקום וללכת ואני לא שואלת חס ושלום יש מקרים שבאמת אין ברירה בוודאי יש מסכת גיטין זאת אומרת שיש דבר כזה ווכבר התורה קבעה והקדוש ברוך הוא ידע שיהיו כאלה שיצטרכו לפרק אז אני חס ושלום לא שופטת לחלוטין כשיש מקרים שאין ברירה זה מה שצריך לעשות ועם כל זה ברוב הזמן אנחנו נמצאים במין דור כזה של שדרוג, נכון? אנחנו משדרגים, מחליפים, אז גם זה הופה זה נהיה קל כזה והולכים ובאים הלאה. והקדוש ברוך הוא אומר, "לא, נתתי לכם אפשרות כל כך יפה לשדרג את החיים שלכם באמת, לא להחליף פלאפון. וואי, אתה את מזכירה לי סיפור באמת אחד המרגשים שהגיעה לאישה אחרי שיעור ובמשך תקופה הייתה ככה שופכת את ליבה ומתייעצת והרבה

פעמים גם הייתי פונה לרב של הקהילה במידת הצורך באותה קהילה ש ששמה זה התרחש וככה מפעם לפעם ומפעם לפעם ועוד עצה ועוד תובנה ועוד עבודה לעשות ועוד קצת שיעורי בית עד שבאמת אה אני חושבת אחרי משהו כמו חצי שנה אולי קצת יותר היא באה ואומרת לי את יודעת אני מרגישה שבמקום לפרק את הבית ולחפש מישהו אחר פשוט פירקתי אבל עם הבעל שלי בניתי מחדש אבל עם הבעל שלי וכביכול עשינו פרק ב' אבל אחד עם השנייה ואגב יש סיפורים כאלה יש סיפורים של זוגות שממש גם הגיעו למדרגות הרבנות ואבל א אבל זכו אחר כך למה שנקרא למשיב א גרושתו שזה מצווה מהתורה

ועברו איזשהו מה מה היה כאן בעצם למה אני את הסיפור הזה כי זה בעצם מלמד אותנו שאולי אנחנו צריכים לחשוב האם באמת מצינו את כל האפשרויות האם באמת עשינו כל מה שאפשר א אפילו ברמה התיאורטית של לחשוב האם אנחנו באמת מסוגלים לעבור את כל הסיבוב הזה בשביל לדעת שאנחנו אנחנו חוזרים לאותו מקום ולמצוא אחד את השנייה ולא תמיד צריך ללכת למקומות שהם מה שנקרא מרחיקי לכת שהיום זה כבר לא נקרא מרחיק לכת כי היום זה כמו שאת אומרת זה כל כך מצוי וכל כך א במודעות וכל כך משותף וכל כך א נפח במודה

לא יודעת אם להגיד מודה כי אי אפשר להגיד שלפרק חיים זה מודה זה נראה לי קצת קשה

לא אבל בגלל התרבות של השיתוף אז כאילו פתאום זה הפך להיות אמ

יותר קל אולי

זה זה יותר וזה וזה ואת יודעת וזה מצטלם טוב כמו שאמרנו קודם ו

יכול להיות שבדור קודם אם אנחנו דיברנו על הסבתא הרומניה ואז אז זה היה אפילו משהו שהוא שהוא טבו משהו שלא הוציאים אותו

אז אולי מהזווית הזאת את מתכוונת שהיום לא ירעדו כמו פעם

לא ירעדו ואני ועוד הפעם אנחנו היום שמים את החולשות שלנו כחוזקות שאני אוהבת אני אוהבת כששמים חול חולשה כחוזקה. זאת אומרת כשאני יכול לבוא ולשים את החולשה שלי ולומר א אני כזה אני לי יש את הקושי הזה לי יש את הקושי הזה ולא לפחד ולספר על רג כן כן כשאתה יכול לבוא ולשים על השולחן אני אני למשל יש לי בעיה של איפוק אני למשל יש לי בעיה בן אדם בא ושם את זה על השולחן ואומר אני לי יש את הבעיה הזאת והזאת ואני מתמודד איתה אוקיי זאת חוזקה

אתה בעצם

זאת מודעות

יפה אוקיי אבל כשיש לך מודעות אתה זה בעצם זה הופך להיות יש לך אתה לא מתחבה לזה אני מתכוונת שזה כזה חוזקה אתה לא מתחבה אתה לא א מפחד אתה לא מסתיר לא אני שם את זה על השולחן זה זה להיות חזק כבן אדם שמסוגל לבוא ולשים את זה הוא בן אדם חזק כן יופי עכשיו אבל יש בכל דבר יש את הטעם הטוב אז לבוא ולשים לשולחן ולומר אני ככה ויש לי בעיה ואני מתמודד עם זה או אני עושה עם זה א יש הבדל בין זה לבין השלב הבא כבר שלקחו זה לשים באמת דברים שהם נחשבו פעם כחלשים יותר ולקחת אותם צעד קדימה כביכול להלל ולשבח אותם את מבינה

כן אם הבנתי אותך נכון יש את הצד הזה שבא ואומר אוקיי עם זה זאת ההתמודדות מה שנקרא זאת הכלה וזה ממקום של מודעות וזה ממקום מתמודד ויש לבוא ולהגיד זאת הכלה וזה הדבר הנכון או אלה שבאים ואומרים ככה אני וזהו זה זה זה שונה כל כך. זה שונה כל כך. זה כאילו קו דק שאם עוברים אותו

זה להגיע מקצה לקצה. נכון. וזה זה המינונים שאנחנו מדברים עליהם כל הזמן. המינונים שאתה אתה חייב להיות מאוד מדויק. ולכן באמת יש לנו ביהדות את הרעיון של המידות. זה ממש מידות מדויקות שחייבות להיות כי אחרת אתה מאבד את זה לכאן או לכאן. עכשיו אם נחזור קודם למה שאת אמרת, את אמרת יש א בעצם הזוגות לא מצאים את הדרך המשותפת ללכת בה. ואני חושבת שלפני הדרך המשותפת ללכת בה כל אחד שיהיה לו את הדרך שלו שהוא הולך בה ולזכור שאנחנו נפגשים במהלך הדרך הזאת ביחד כן ולא להיות חייב ללכת כל הזמן את ה ביחד אלא של כל אחד יתן יתן לעצמו את המקום ויתן לשני את המקום ואז נפגשים ביחד

הבעיה שהמפגש הזה הרבה פעמים ממה שגם אני שומ שומעת וחווה נשים קורה תחת החופה הרי את מקודשת לי גם באיזשהו שלב בתחילת הניסים הוא אומר לה, "אני אוהב אותך, אם זה שתנה אני אעדקן." זה זה הסטטוס גבוה, זה המצב שלנו. זה לא צריך להישאר שם. זה העניין שזה כל המשלים של הגינה, של הלטפח,

זה שם, זה שם. זאת

ובגלל שחיי היום יום שלנו הפכו כל כך טרודים, אנחנו מאבדים את זה וזה מאוד מאוד חבל כי אנחנו מאבדים את מה שיכל להיות כאוגן הכי גדול בחיים שלנו.

באמת זוגיות יכולה להיות האוגן הכי גדול בחיים שלנו. לגמרי

הרבה הרבה שאלות כאלה אני אני שומעת ומקבלת

כי

זה יכול להיות ה או הזירת התמודדות הכי גדולה בחיים שלנו או האוגן אין אמצע

וחבל וחבל אנשים משקיעים כל כך הרבה אנרגיה בלהתקטש ולריב ולהוכיח איפה הם צודקים במקום מה אכפת לך לשחרר את יודעת כשבן אדם אני כל הזמן אומרת את זה לילדים שלי דווקא כשבן אדם כל כך עסוק בלהוכיח שהוא צודק זה מראה כמה הוא לא בטוח בעצמו. אם אתה בטוח בעצמך, שב בשקט, למה אתה צריך כל כך הרבה להוכיח?

אני זוכרת שדיברנו על הנושא הזה גם בפרק שלנו על הסנטר, שזה היה מאוד מאוד חזק, שברגע שיש לך את הביטחון הפנימי הזה, אתה לא צריך יותר מדי להרעישן.

וזה מתחבר לי גם לעוד דבר שדיברנו עליו באחת התוכניות, שדווקא התגובה של חוסר התגובה היא התגובה הכי עוצמתית והכי חזקה. את נכון נכון

וזה כאילו מתחבר לי ביחד הכל הרבה פעמים ה זה שייך לאותה משפחה

כן אנחנו כל הזמן עוסקים במודעות והכרה פנימית ווהכרת האני ידיעת האני מי אני מה מרכיב אותי לא להיבהל מזה להיות מוכן מוכן להיכנס פנימה ולדעת מ את יודעת אמ הרבה פעמים שואלים אותי א הרי בעלי ואני באמת באים משתי מקומות מאוד מאוד שונים. אנחנו באמת קיצוניים.

אם אנחנו מדברים על כויות.

כן, לגמרי. ואנשים אומרים לי, אף פעם לא הרגשת א לא כעס, לא א כן, אני תמיד צוחקת ואני אומרת שהוא היה צריך לכעוס הרבה יותר ממה שאני כועסת. כיוון שכאילו היה לו פשוט כשאני התחלתי לעמוד על שלי או להכיר את עצמי, אז היה הרבה יותר הרבה יותר פשוט קשה. לא. אבל אם אתה זוכר שיש כאן שתי נשמות, יש נשמה ויש

שניה רגע, זה קצת לא היה ברור. את לוקחת אותי למקום שאת מדברת על שני כתבים שהחליטו לאחד את החיים שלהם כנגד כל הסיכויים, כנגד כל השוני. והוא היה צריך לכעוס יותר מאשרת. על מה? אני חושבת שאמרתי את זה פעם, אבל אנשים מסתכלים ואומרים אה איך בעלי אמר את זה? היה לנו איזשהיא תוכנית שראינו אותנו על הזוגיות אז בעלי אמר היא הייתה מוכנה לתת הכל לא היה לי על מה לכעוס כי היא כל הזמן נתנה וכל הזמן הכינה וכל זמן ביקשה ורק מה שרציתי ורק מה שזה אז על פניו אם אם הוא בא והתלונן אז בן אדם מחוץ היה מסתכל והיה אומר על מה אתה מתלונן אין לך זכות ואני מסתכלת על זה אחרת לגמרי אומנם לקח לי הרבה זמן להבין אבל זה נורא קשה למישהו לחיות עם מישהי שמוכנה לעשות הכל והיא היא כביכול מצטערת הטובה כן

כן

זה נורא קשה כי כל הזמן היא מסמלת לו איפה הוא לא בסדר כי בלי להגיד גיד מילה. אני כל כך מבינה מה שאת אומרת. כאילו מהמקום הזה הוא לא יכול כביכול להתנהג רגיל כי הוא כל הזמן באיזשהיא עמדה שאני לא יכול להשתוות למה שהיא נתנה. אני בסך הכל אני והיא הצטרפה אליי.

נכון. ואם הוא רב רב איתי אתמול נאמר ואז היום אני ממשיכה להיות אליו כזאתי טובה. אף על פי שהגיע לו שאני אעשה לו פרצוף כן אז אז ואני ממשיכה להתנהג יפה. אז על פניו זה נראה ווא איזה מקודשת. ומצד שני לא מקודשת ולא נעליים. אולי הוא מסתכל על זה ואומר זה מעצבנת. כאילו למה שוב היא מראה לי שאני לא בסדר? כי עכשיו הייתי אמור כי עכשיו היא הייתה אמורה להחזיר לי והיא לא מחזירה.

זה עוד פעם זה משהו שנוגע בגבולות הדקים האלה.

זה נוגע באמת. זה נוגע ביכולת להסתכל באמת ולא לפחד ממנה. ולדעת בוא'נה כשיש סתם אני זה נשמע כאילו אני אוקיי משתחצנת אבל אני ממש לא. כן. כשיש בן אדם שהוא מרגיש שהוא עושה את הכל והוא ממש בסדר והוא כל כך בסדר וכל מה שצריך הוא עושה והבן אדם השני עוד מעי זה א לריב איתו או להגיד מה לא בסדר או להאיר על איזה משהו ואז הבן אדם הבסדר הזה כביכול ממשיך להיות בסדר זה יכולזה זה גבול דק דק אבל זה יכול להתפרש גם כן כקצת שחצנות

אצל הבן אדם השני שלו כן בדיוק אפשרות אחת

או התעלות

בדיוק אז אפשרות אחת, שחטנות, אפשרות אחת, התעלות. ואני אתן גם עוד אפשרות זה כביכול יש פה איזשהיא תוכחה סמויה. אתה רואה איך צריך להתנהג ואתה לא יודע.

אה, אבל את יודעת פה זה ממש לעבור על לא תיקום ולא תיתור. כאילו אתה רואה היה לי הזדמנות להחזיר לך ולא החזר כי אני לא יפה. אבל זה לא מהצד, זה לא מהצד של נגיד לצורך העניין מהצד שלי, כן? אצד שכהוא מסנילא התכוונתי בכלל אבל מהצד של כשאת שואלת מה כל כך קשה מהצד שלו כשהוא מסתכל כביכול כזה רע וקדש אבל אני לא מצליח לעשות ככה כי אני בן אדם

אני לא שם לא מה זה אני בן אדם אני בן אדם בפני עצמי ואני לא מגיב כמוך ואני לא מפרס דברים כ אבל אבל יש בזה משהו לפעמים נורא מבאס נורא מעצבן כן

בסדר חלק מהחיים

נכון אז אוקיי אז חלק מהחיים אבל הבן אדם שהוא כבי כביכול ה הצד הזה שמרשל עצמו להתנהג טבעי בעצם נמצא כל הזמן במצב שהוא מסתכל ואומר אבל אני לא אצליח להיות ככה אני לא אצליח

הנקודה כאן היא מאחורי המילים כל הזמן

בדיוק שזה פוגש אותך שוב ושוב ושוב זה לא עכשיו איזשהו משהו שקרה אוקיי והתקדמנו הלאה אלא זה זה כל הזמן נמצא שם וזה משהו סמוי בזוגיות יש המון המון המון דברים סמויים קטנים כן שהם כביכול משחקי כוח הם לא משחקי כוח הם לא משחקי כוח בכלל הם חוסר אתיכולת להודות באמת. אני אתן דוגמאות. למשל אמ חוסר יכולת להות כן? אבל אני אני אתן לך כן לראות את האמת או לגוע בנקודת האמת הפנימית. למשל הבעל אמר לאשתו איך אני רוצה לפנק אותך?

נשמע כמו התחלה של בדיחה סתם אוקיי

כן א תלוי איפה. אה אומר לה איך איך אני איך אני רוצה לפנק אותך? ממש בא לי שנעשה איזה בוקר כיף כזה אפילו אני אזמין לך מסאז' הביתה נשים לרשום אמ א ואני אפילו לקחת אותך אחר כך לארוחת בוקר והיא אומרת וואו ואז היא יושבת עם עצמה והיא אומרת מעניין מתי זה יקרה מעניין בערב היא אומרת לו תגיד מה אנחנו עושים מחר ונראה לה שהוא מגמגם

אוקיי

ואז היא אומרת לעצמר אני יודעת שזה מחר הוא מגמגם הוא גם אמר שהוא רוצה ולמחר בבוקר היא קמה כמה באורות היא כמה מוקדם היא מנקה את הבית כדי שהיא תחזור הבית יהיה נקי ואז הוא מתעורר והיא אומרת לו מה עושים היום מה תכננת הוא אומר לה הייתי צריך לתכנן משהו והיא היא לא אומרת מילה

בום

אבל בתוכה היא חותה איזשהו שברון קטן למה אם היא מסתכלת היא אומרת השון הזה הוא כביכול באשמ שלי כי אני ציפיתי אני כבר פיתחתי אני פיתחתי את הזה הוא זרק לחלל שבא לו לעשות ובא לו לפנק המון אנשים היו היו נורא שמחות שהבעלים שלהם יגידו כמה בא להם לפנק ולעשות. כן.

כן.

אבל אני כבר פיתחתי אה כל מיני ציפיות ותאוריות ואיך זה יראה ושתפתי את הבית כדי שאני אחזור הביתה. אני אני כביכול יצרתי פה את המאומה. הוא רק זרק משהו שסביבו אני עשיתי בלאגן אצלי. היא לא יכולה לספר לו. היא תוכלה לספר לו אם היא מאוד פתוחה וגלויה. אבל במידה והיא לא פתוחה וגלויה. אז אז היא פשוט רק מתכנסת בפנים. היא לא מספרת. ופה יש איזשהו שברון קטן בנישואים ואז עוד שרון קטן שבעצם זה לא באשמתו או ההפך אם היה משהו לא בהשמתה אבל כביכול אנחנו יוצרים המון שברים בזוגיות בגלל ציפיות שלא מומסוג סביב זה ממש משהו שהוא כל כך כל כך עקרוני שאפשר לעשות איזשהיא כותרת כזאת הציפיות והאכזבות החלום ושיברו ותחת זה לשים

אני חושבת 80% מהב אם אותה אישה הייתה יודעת להיכנס פנימה ולהגיד לעצמה מה היה פה הוא השם בתחילה הוא השם כי היא בנתה על זה אבל אם היא מסתכלת פנימה היא יודעת לראות שלא הוא השם היא בנתה משהו סביב מילה ש

סביב משהו שהיא פירשה בעצם היא בנתה לעצמה איזשהו חלום יפה ולכן אני קוראת לזה האפשרות להודות באמת ולגעת בנקודה האמיתית בעצם הוא לא השם שנורא קשה לנו לוותר למישהו אחר אחר על האשמה שאנחנו חשים כלפה

וזה הכל אנחנו טפרנו זה ציפייה שתפרנו שמה שאפשר לעשות זה רק לדחוס לתוכה את הכרית שנבכה עליה בלילה לא אנחנו אבל גם לא אתם זה לא

אנחנו מדברים על החוזון הזה פעם כן שמה רחוק אבל זה הכל באמת איזשהו משהו שאנחנו תפרנו שאנחנו בנינו

וכמו שאמרת הוא גם יכול לא לדעת מזה בכלל כי זה כי זה שאלה עם עצמה אבל האחריות היא אצלו

ופה באמת יש מושג של אחריות רגשית שזה בעצם אני חושבת נקודה שהופכת את הכל כי מה שאת תארת זה בעצם מקפל בתוכו את זה שאותה אישה שמה את האחריות לאושר שלה בידיים שלו והיא אפילו לא מבינה שזה תסרית שהיא כתבה בימה ומשחקת בו והוא אפילו לא הגיע לסת

נכון

והיא נמצאת שם לבד אבל מי השם היא החתימה אותו בלי שהוא ידע

נכון וככה אנחנו מאבדים אחריות על החיים שלנו אנחנו שמים את כל האחריות על החיים שלנו אצל מי שהוא אחר

זה אחריות זה כבר שליטה על ה אפילו הרבה מעבר למצב רוח על האושר שלי על המצב רוח שלי על האני שלי וזה נמצא פשוט בידיים שלו שהוא יכול להיות clלולס אין לו אפילו מודעות לכל מה שאת עוברת מתחתן לגמרי ואז אנחנו צריכים לשאול את עצמנו האם אני מוכנה באמת שאנשים ישלטו כך בחיים שלי אנחנו הופכים אנשים בלא ידיעתם לשולטים בחיים שלנו גם כן את מוכנה שככה ישלטו לך בחיים למה

תקחי נקודה כל כך חשובה ומהפכנית

שבאמת זה צריך לראות את זה בריין רגע את כל הסיפור הזה ולהבין שיש פה ממש מהלך מהלך שאנחנו בונים בתוך עצמנו שלפעמים אין לו בכלל שום שייכות לשני

אין בסיס אין בסיס אין בסיס זה רק אנחנו ואם נהיה מסוגלים להסתכל ולהגיד באמת הוא לא השם גם אני לא אשמה ישר יש את ההתגוננות אז אז רגע אז אני אשמה גם את לא אשמה הכל טוב רצית מותר

איפה זה מגיע הצורך הזה תמיד ביהיה פה מישהו שיהיה חתום על האשמה הזאת

כי אנחנו אנחנו מחפשים צדק

אז זה זה בשם הצדק אמא מרביצה על השולחן ועושה לו עדה כשהילד מקבל מכה כי חייב רגע לאזן אז הילד לומד שהשולחן השם מישהו פה מישהו קיבל למה אתה בוכה יש השם מצוין אז אז הוא קיבל את שלו אז אני כבר לא בוכה

או פשוט להגיד אני בוכה כי כואב לי כי קיבלתי מכה זהו

וזה כבר ההתכנסות פנימית

ולמה לסרבל את העלילה

בדיוק ואנחנו מלמדים את הילדים שלנו כבר מאז שהם קטנים כי אנחנו כל הזמן מחפשים כל הזמן מחפשים את היציבות הזאתי את האיזון הזה קיבלנו מכה הנה יש השם יופי זה התעז

זה מרגיע אותם

אז אז את הילדים זה מרגיע כי כאילו פתאום הם קיבלו משמעות אבל אנחנו יכולים ללמד משהו אחר במקום לעשות עד על השולחן אנחנו יכולים לבוא ולומר ואז אותה אישה כשהיא תגיע למצב שהיא בנתה כאלה מגדלים על בעלה תוכל להסתכל פנימה ולומר אני בוכה כי כואב לי לא צריך אשמים בסיפור כואב לי

מה זאת אומרת לא צריך אשמים יש כאן איזשהיא לקיחת אחריות אני חשבתי תשא כך וכך וכך זה לא קרה

אוקיי

יופי אז זה מאוד מעשי זה מאוד מעשי אבל אנחנו מסתכלים על מעבר למעשי על מעבר לשכלי אני רוצה גם לתת מקום לכאב מותר לה לבכות מותר להיכנס לשירותים ולהרוג את עצמה בבכי כי היא חשבה שבעלה יעשה לה מסאז' והיא כל כך זקוקה לפינוק

אוקיי

ממש ממש ממש זקוקה לפינוק והיא כל כך קיוטה וציפתה והיא הייתה ילדה קטנה שחיטתה שמישהו יחבק אותה ויקח אותה ויגיד לה בואי ממילה היום מפנקים רק אותך כי אנחנו מגיעות לקצה הזה. אז מותר לה לבכות. היא ממש ממש ממש רצתה. מאיפה מאיפה נבע כל הסיפור הזה של הציפיה והסיפורים שהיא סיפרה לעצמה וזה שהסתכלה על בעלה את הפוך הזה? מחוסר נכון? אם היא מלאה וזה אז הוא כן לקח לא לקח וזה לא מעניין אותה. אבל אם היא חסרה והיא ממש רוצה

והיא בנתה לעצמה את כל הציפיה

אז בגלל זה היא בנתה את כל הציפיה כי היא חסרה. אז היא רצתה והיא זה אז מותר לה לזכות זה בסדר את רצית מהמילה הכל בסדר מותר לך יופי ואז ברגע שהיא נותנת מקום לעצמה

אז אז היא כבר קיבלה איזה משהו אז היא יכולה להירגע הרבה פעמים אנחנו אומרים וואי בכי מה זה משחרר למה הוא משחרר כ הוא נתן אנחנו הוצאנו דרכו החוצה כל מיני דברים שהצטברו לנו תסקול אכזבה זה המקום

כן כן כן אז כנסיך במשמלמדים אותה כאילו אני לא יודעת מה היה שירי הילדות שלך

אבל א זה נמצא בכל מקום אריה שבטות מכירה

בוודאי

מה מה הוא מספר שם מה האמא אומרת לו כשהוא בוכה איך לא לבכות ולא להתנהג כמו

תינוקטיפש

יפה לך שעיר לא לא אל תבכה כי אתה כל כך יפה נכון

לא הגיע אליי

אה בסדר אז

אל תבכה כי אתה כל כך יפה כן

אוקיי

א

אני לא זוכרת את המשו ואז אל תהיה תהיה עצוב כל הזמן אל תהיה עצוב אל תבכה אם אתה בוכה זה כמו שנו

וזה וזה שכולם בטח מכירים גם בבית נורית אכלה התפוח הפרח זרקה לחצר הלכה לשחק עם והוא לא בוכה לא אני לא תינוק בחיין למה אתה למה למה כן תינוק בחיין כל הדברים האלה קראו לך כל האכזבות האלה ולא תקמה הדמעות זולגות קר לך ולא תבקה הז אנשים

נכון ברנדון ביס מדברת על זה הרבה היא אומרת שהקרב הכי גדול שיש בעולם הוא לא שלנו עם הערבים או לא לא יודעת כל מדינה הזה שלה קרב הכי גדול שלנו זה אנחנו עם הרגשות שלנו שאנחנו קוברים אותם לא לא תבקי טוב זה זה לא זה אין לזה מקום אין לזה טעם לא צריך למה למה כרגע היית בטוחה שבעלך לוקח אותך כן הזבי אותו שהוא לא קשור היית בטוחה שהוא לוקח אותך רצית את חסרה בעלך שיפנקו אותך את מרגישה שאת עובדת כל כך כל כך קשה ולא והוא לא לקח אותך בנית מגדלים ובסוף כל הסרט תתרסק כן העלילה הייתה כל כך מרגשת וכולי ואת כבר רואה את עצמך א א מתפנקת וכולי וזה והסרט

הסרט לא הופק בהוליווד כן

זה לא נעים

כן לא הופק בהוליווד אבל היה כן לא היה הפי אנד היה בסדר

זה לא נעים זה לא נעים

יופי אז מותר לך לבכות

כשכואב בוכים

נכון ממש לגמרי ולתת לזה מקום הכל בסדר הוא לא קשור לזה ועם כל זה מותר לך עדיין לבכות

וואי איזה מתחיל חיל כאילו מגיל צעיר ההכחשה של הרגשות, העצירה של הרגשות ואחר כך אנחנו מתפלים למה אנחנו לא מחוברים לעצמנו ולמה אנחנו לא נותנים מקום לרגשות ולמה זה מתחיל שם תשימו לב איזה שירים אתם שרים לילדים

וואי באמת באמת

כן זה המקור אנחנו את יודעת בתקופות שלי היו מספרים אני לא יודעת היום היום מוצאים בכל סיפורי הנזל וגרטל וכל האמי ותמי ומוצאים כל מיני סימוכין לדברים שלא רוצים היום שילדים ידעו א אבל אני זוכרת שיש סיפור והם כולם היו כאלה גיבורים וכאלה עשו ולא שקעו והלכו ובאו וזרקו את אמי ותמי ההורים שלהם זרקו את המחצרך והם ישר הלכו לחפש להם בית אחר

איפה הגיבורים של היום מצילים את העולם הם אכן כן את מבינה אז הם כל הזמן צריכים להיות גיבורים וגיבורים וגיבורים וגיבורים ואין מקום לרגשות ולדברים של ילדים קטנים פשוט להרגיש. והנה זה לא פשוט איך אומר הרבי מיקוצק זה לא פשוט להיות פשוט אנחנו רואים עד כמה אז אנחנו באמת רוצים לעבור לחלק של לענות לכם לשאלות שלכם ואתם רואים את המספר שמופיע לכם על המסך אליו אתם יכולים לשלוח וואטסאפ עם השאלה שנוגעת לכם בנפש שנוגעת לכם בלב אולי אתם נמצאים באיזשהו תהליך הרי כולנו עוברים כל אחד מה שעובר עליו אנחנו כאן בשידור חי נענה לכם על השאלות שלכם הרבנית פרי כהן היקרה שנמצאת לצאת כאן לצידי. אתם מוזמנים לשלוח הודעת

וואטסאפ עם השאלה שלכם ואנחנו נצא עכשיו להתנחת המוזיקלית ומיד נחזור להשיב על השאלות שלכם. אני מאמין באמונה שלמה בדרך שעוד לא מצאתי בתפילה מתוקה חמה כמו גכלים אני מאמין בשיר יפה כזה שאף פעם לא שמעתי בילד שאף פעם לא פגשתי או שנמצא בתוכי. יש דברים שרואים כשעוצמים את העיניים כדי להביד רחוק מעבר למים. אם אני מאמין יש רחמים בת רח כמו בית לנסות להסביר כמו שני ילדים או אני מאמין אני מאמין באהבה פשוטה שאף פעם לא חשי ולדבר איתך עם פעם התביישתי או היום אני לא מפסיק אני מאמין שאמנת בי גם כשלא זכרתי וכל פעם שהלב שלי נשבע בי הוא רק נהיה שלם יותר. יש דברים שרואים כשעוצמים את העיניים כדי להביא את החוק מעבר

למים אני מאמין יש חכמים בתח בית בלי לנסות להסביר כמו שני ילדים אני מישאים כשעוצמים עניים כי להבין חוק מעל המים אני מביס לחמים מבחי בית סות כמו שני הדין אני מאמין חזרנו אליכם ואנחנו היום בתוכנית מיוחדת. אנחנו מדברים היום על כל מה שקשור לאווירה שעופפת אותנו מסביב, לטו באב, לזוגיות. אנחנו תכף ניגע גם בדרך לזוגיות. הרי ידוע שבטו באב בנות ישראל היו לובשות לבן משאילות בגדים אחת מהשנייה כדי שמי שיש לה ומי שאין לה כולן יהיו שוות ויוצאות לחולל בקרמים. סודי סודות וטילי טילים של פרשנים קדושים שבאו ונתנו את דעתם על הסוגיות המופלאות בתקופה הנפלאה הזאתי בעם ישראל. ואנחנו גם בעזרת השם ניגע ונדון גם בנושאים

האלה שהם בדרך לזוגיות. אנחנו עד עכשיו באמת דיברנו על המקומות האלה של הציפיות, של האכזבות, של דרך שמשלבת ידיים בתוך המסע הזוגי שיש לנו בחיים האלה. כי אנחנו יודעים שהקדוש ברוך הוא עוד תרם נוצר הולד, 40 יום לפני יצירת הולד, הקדוש ברוך הוא גוזר בת פלוני לפלונית ומשמה מתחיל הצעד הראשון לזוגיות. גם אם כאן עלי האדמות זה נראה כמו מסע שמי יודע מתי הוא יגמר. המסע הזה ממשיך גם אחרי שבני זוג נפגשים תחת החופה ומתקדשים כדעת משה וישראל. זה מסע שנמשך ומלווה אותנו כל יום ויום. דיברנו כאן על ההתמודדויות שיש במיוחד כשאנחנו נוגעים בדבר הזה שנקרא אחריות רגשית. כשאנחנו נותנים למישהו אחר שליטה על העולם הרגשי שלנו,

על הנפש שלנו. כשאנחנו משחררים את המקום הזה ולוקחים אחריות על איך אנחנו מפרשים דברים, על המקום שלנו בתוך הזוגיות הזאת, הכל משתנה. אפילו המציאות שמסביבנו. אז אנחנו כאן עם הרבנית פרי כהן היקרה, מטפלת רגשית, שתענה על השאלות שלכם שאתם שולחים אלינו כאן בשידור חי. זה יכול להיות בנושאים שקשורים לזוגיות או בכל נושא שמעסיק לכם את הנפש, את המקומות הכי פנימיים שאיתם אתם מתמודדים בימים אלו, ברגעים אלו. אז אנחנו כאן איתכם. מה את אומרת פרי? אנחנו ניגש כבר לשאלות או שיש איזשהי הערה שרצית א להוסיף על מה שדיברנו עד כ

תוק אנחנו נתקדם

בעזרת השם אז באמת כשאנחנו א רואים את השאלות שאתם שולחים אלינו א כאן בשידור חי אז הנושאים הם מאוד מגוונים לפעמים יש שאלות שבאמת אנחנו מרגישים שצריך להעמיק בהם ולתת עליהם את הדעת והרבה פעמים אנחנו אפילו יכולים ככה לכה לתת תשובה שהיא על קצה המזלג ואתם תבינו שיש לנו את המגבלות שלנו כאן בשידור חי אבל זה לא אומר שאין להם מקום להפך התשובות הראשוניות האלה יכולות להביל להוביל כל אחד לשביל הנכון התיקון הלכת ולחפש משהו לעשות עם עצמו את שאלת אם יש לי משהו להוסיף ונזכרתי שפתחנו איזשהיא סוגיה קטנה

שאלנו למה כל כך הרבה באמת יש חיכוכים ויכוחים ודיברנו גם על המקום של א הרבה פעמים כשיש פערים ב בין בני הזוג אז אתה מסתכל ואתה אומר איך איך אפשר ובאמת נשאלתי את השאלה הזאת הרבה פעמים איך הצלחתם לגשר על הפערים כי הפערים היו ממש תאומיים ואני חושבת שמה שקרה שהיה מאוד מעניין אנחנו לא ראינו א אני חושבת שכך צריך באמת להסתכל על זה יש כאן שתי נשמות כן שבעצם הקימו ביחד בית אז יש נשמה אחת שהיא א בכי חיפוי כזה ויש נשמה שהיא בחיפוי כזה. יש נשמה שהטבעים שלה הם כאלה ויש נשמה שהטבעים שלה הם כאלה. אבל בסופו של יום אנחנו חייבים לראות את זה כנשמה. ובסופו של יום אנחנו צריכים לדעת מה הוביל למה שקרה שם. כשבן אדם א

צועק נורא תוך כדי לא את איזשהו ויכוח. בן אדם נכנס לביתה אבל לא קיבל את מה שהוא חושב שמגיע לו. א זה נובע מתוך חוסר. חוסר נובע מתוך פחד. כן או או פחד נובע מתוך חוסר ואז בעצם ה הנשמה הזאת מתחילה להתגונן והיא צועקת

אז אם אנחנו נראה אחד את השני כנשמות

יהיה לנו הרבה יותר קל אנחנו רואים אחד את השני כבני אדם שמסוגלים לעשות רע וואו אני אני חושבת שאת נגעת כאן בנקודה מאוד מאוד עמוקה ואפילו ברשותך הייתי רוצה לחזק ק אותה. הרי כתוב בגמרא שאנחנו בעצם כל אחד מאיתנו הוא חלק מנשמה. זאת אומרת הנשמה היא נמצאת בשלמותה בעולמות העליונים, בעולם הנשמות והיא יורדת לעולם כחצאים. כי חצי זה הגבר וחצי זה האישה. והנשמה הזאתי חוזרת ומתאחדת לשלמותה תחת החופה. כשהחצי הגברי של הנשמה והחצי הנשי של הנשמה, איך אמרת,ם באים בלבוש של אישה ובלבוש של גבר, הם מתאחדים תחת החופה ואז הנשמות הם בעצם הופכות להיות אחת. עד אז הם נקראים פלגה דגופה. ועד החיבור השמימי הזה שבא על ידי

ביטוי אחר כך בחיים בתוך בית אחד ובאחדות ובהרמוניה ובתוך כל מיני דברים שהם לא תמיד הרמונים, זה המקום גם שמאוד מאוד עוזר לנו לדעת שעם כל הקשיים והקונפליקטים והאתהגרים זה חצי מהנשמה שלי. זאת אומרת, כמו שיד ימין לא תפגע ביד שמאל, כמו שיד ימין לא באמת יכולה להיות חלוקה עם יד שמאל, כי זה גוף אחד, אז אפילו עוד יותר כשמדובר בנשמה אחת, שגם כשהיא נפרדת מהגוף, בעולם הנשמות הם נשארים אחת. ואני חושבת שהגמרא הזאת היא לא סתם באה לבשר לנו איזשהו סיפור אלא באמת לבשר לנו איזשהיא בשורה ש שהיא כוח שמנחה אותנו לאורך כל הדרך כי כשאנחנו בידיעה הזאת

כל ההסתכלות שלנו על כל מה שקורה היא מתוך הסתכלות של אנחנו אחד ולכן כל

יהיה לנו הרבה יותר בדיוק יהיה לנו הרבה הרבה יותר קל יהיה לר קל ואז אז אני כבר שומעת את הקולות של הנשמות הטובות שבאות ואומרות אבל סליחה יש לו כוח בחירה הוא יכול לבחור אם להציק לי או לא אם ברגע שיפה אם אני מנטרלת אותו אני עושת אותו רק לנשמה וכולו טוב אז למה הוא היום צעק עליי ומחר הוא יריב איתי ואתמול הזכיר את אמא שלי ושלשום הוא הלך עד שרה אמנו מראש שהזכיר לי את שרשרת הדורות כן וכולי וכולי אז אז קשה קשה לקבל את זה שיש כאן מישהו שהוא כביכול נטול בחירה אז לא הוא לא נטול בחירה אבל בס בסופו של דבר אם אנחנו כל הזמן נזכור שיש סיבה ומסובב ואני זוכרת שבעלי בעלי שומע הרבה את הרב איילמרמי והרב איילמרמי כל הזמן אומר תבוא לאשתך ותאמר לה א זה בסדר זה בסדר זה לא את זה הקדוש ברוך הוא ואני הייתי רותחת

אמרת מה אתה הופך אותי לכזאת קטנה זה לא כאילו הרגשתי

באותה תקופה כשהוא בא ואמר את זה כאילו אמ

כי זה גם השאלה איך אומרים את זה את יודעת כשבאים ואומרים את זה קצת בצורה של

אן כמו שזה קצת נשמע מטריס אז זה באמת מקומם אבל אם את לוקחת את זה ממקום של א

אם אתה לוקח את זה ממקום אמוני כן כן כן כן אם אנחנו לוקחים את זה מקום אז בתחילה נורא אמרתי מה זה זה לא את זה הקדוש ברוך הוא אז זאת אומרת אתה כביכול מנטרל כביכול אתה מנטרל אותי מהסיפור

כן כאילו אני לא אין לי בחירה בפני עצמי אני רק א

כן כן כן ואז אז שח היה בזה משהו שממש ממש הפריע לי ועם הזמן למדתי ש אפילו יותר מזה אני אחדד את זה זה כאילו היה מין מקום של טוב יאללה זה לא את זה לא את זה אני לא אולי מקטין ואז הבנתי שלא זה בכלל בכלל בכלל לא מקטין התחושה של הקטנה הייתה אצלי היא לא הייתה קשורה למילים שנאמרו ובעצם מה שנאמר זה באמת לא את, זה הקדוש ברוך הוא. הוא שלח אותך ויש יש יש א א מגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייו אבל הרבה יותר קל לקבל את זה שזה מהקדוש ברוך הוא ולא הבן אדם שהתחתנתי איתו והייתי בטוח שהיא תעשה לי רק טוב ובעצם היא היא מנגחת בי היא היא עושה דברים שלא נעים לי איתם אז להיזכר ולומר זה לא היא זה הקדוש ברוך הוא

הקדוש ברוך הוא חושב שאני נמצא בדרגה כזאת שאני יכול לעלות רמה אני יכול להעלות כיתה אני יכול לקבל משהו עליי כרגע ואני לא אשתולל עליו. איך אומר לי הילד שלי? אומר, אמא, הצלחתי ממש ממש ממש להתגבר ולא לענות. בגיל כזה קטן הוא יודע להגיד, הצלחתי להתגבר ולא לענות. כשאנחנו גדלים אז אנחנו חושבים שלענות זה ה זה השוא של הכוח שלנו. לא לא זה לא הוא זה לא היא זה הקדוש ברוך הוא שהחליט שאתה נמצא עכשיו בשלב שהתעלית הכיתה. ואפשר לתת לך ולנסות אותך במשהו שהוא קצת יותר גדול. תשמח. בוא נראה עכשיו באמת. בוא נראה עכשיו כי את יודעת מה לדעת את זה, להבין את זה זה דבר אחד ולהתמודד עם זה ביום יום זה עוד דבר. לשמוח בזה

זה זה כבר עוד מדרגה.

נכון. ואת יודעת מה? בואי ניקח רגע. אנחנו אנחנו עוד לא נמצאים בדרגה של לסמוח בזה. מותר לנו להתביאס מזה? מותר לנו להתעצב מזה.

א לא מת.

אני א אנחנו פה בכל זאת עושים פה עבודה.

נכון. בעלי נמצא בקונטרול ואני רוצה שהמסרים יגיעו אליו כמו שצריך. אני לא שמחה בזה.

זה עבודה. זאת חד משמעית עבודה. עבודה של אמונה. זה בעצם מה שעוטף את הכל.

אבל זה באמת מה שעוטף את הכל. זאת אומרת עוד פעם דיברנו על קווים דקים אנחנו לא יכולים להשתמש בזה כדי לנגח את מי שאיתנו ואת מי שמולנו. וזה כבר לא רק בזוגיות אלא בכל דבר. אנחנו לא לבוא ולהגיד ננה בננה זה לא אתה. זה לא יש לי את המקום שלי של האמונה שזה גם באיזשהו מקום זה ביני לבין הקדוש ברוך הוא

זה המקום שלי לדעת איך דוד המלך אמר השם אמר לו כלל אנחנו השם אמר לו קלל זה מקום מאוד מאוד גבוה להיות בו אבל צריך להיות בעל מדרגה כדי באמת באמת לא להיות אחד בפה ואחד בלב אלא כדי באמת לחיות את זה וזה ברור שדוד המלך כל מה שהוא עבר כל מה שהוא חווה הביא אותו לרגע הזה שבסופו של דבר זה מה שהרים אותו להיות רגל רביעי במרכבה. לא השיאים שלו כשהוא היה מלך על כס ממלכתו אלא דווקא רגע של שפל שהוא היה בשיא השפל בחייו רדוף וקיללו אותו באותו רגע והוא ראה את הקדוש ברוך הוא. אז אין ספק שזה מדרגה שאנחנו שואפים עליה ואיך אומרים אנחנו בדרך לשם בעזרת השם אבל זה לא אומר שאנחנו נשתמש בזה כדי לבוא ולהגיד לסובבים אותנו ולנגח בהם ולהגיד א מתוך זלזול

לא בודאי הקבים הדקים בדיוק עוד הפעם מי שמרגיש זלזול צריך לבדוק את עצמו הנה אני דיברתי קודם על נקודת אמת פנימית תבדקי את עצמך למה זה למה זה הרגיש לך מזלזל איפה בתוכך את מרגישה זלזול שחשבת שמישהו שמזלזל בך אוקיי אחד אבל אני לא יודעת מה עשה דוד המלך עם האויבים שלו אבל אני כן יודעת מה אנחנו צריכים לעשות זה שאנחנו צריכים ללכת על המקום האמוני זה לא הוא זה הקדוש ברוך הוא אחד זה שצריך לשבת ולדבר על הדברים ברוח טובה וכשאנחנו נמצאים במצב רוח טוב לבוא ולדבר ולומר הפריע לי כך וכך כאב לי כך וכך לבוא ולשים ולהות אנחנו צריכים כן לצייר את הגבולות ואנחנו צריכים כן לשים את עצמנו

וזה זה מה שהקדוש ברוך הוא רוצה כי הקדוש ברוך הוא רוצה שאנחנו נחייה בזוג כן, הקדוש ברוך הוא לא רוצה שעכשיו אנחנו נחיה איתו. אם היה רוצה שנחייה איתו, היה משאיר אותנו נשמה למעלה בשמיים. הוא שלח אותנו לכאן כדי שאנחנו נחלוק נשמה ונחלוק שותפות ונחלוק בית ונעשה את העבודה ונדבר וניישב את הדברים ונלמד לחיות בצוותא. כן? אלה יחסים חברתיים. אם לא אז היינו כולנו נמצאים שם למעלה בשמיים. אז מצד אחד לדעת שזה כמו שאת אומרת על דוד המלך שהקדוש ברוך הוא אמר לו לעשות כך וכך אני לא אגיד קלל כי בכל אופן זה זוגיות ואנחנו לא רוצים שיהיו בתוך הזוגיות מילים לא יפות וכאלה ומצד שני לעשות את העבודה שנדרשת מאיתנו ליישב את

ההדורים לכל כל הזמן לעלות עוד שלב בזוגיות ועוד שלב ולדבר על דברים ולהסכים לחסוף את עצמנו לעתים אני מוצאת הרבה פעמים שנשים או גברים כבר מפחדים לחסוף כי הם נורא נורא מפחדים כי אנחנו משתמשים בזה אחר כך. סיפרתי באחד הקצרים שלי סיפור שזיעזע אותי באחת מאגדות החורבן על נגר ושוליה. הנגר באמת היה לו שוליה שלו ועבד מאוטו ויום אחד הנגר נקל לקשיים ולא ידע שהשוליה שם עיניו באשתו של הנגר ואומר הנגר לשוליה אני צריך כסף ואומר לו השוליה אין שום בעיה אני אעלווה לך רק תשלח את אשתך שתיקח ממני את הכסף ואשתו מגיעה ו זה ואחרי שלושה ימים הוא לא רואה שהיא לא מגיעה הביתה ביום הרביעי הוא הולך לחפש אותה ואומר לו השוליה

אה אני נתתי לה את הכסף והיא הלכה אני לא יודע איפה היא אבל שמעתי שהלכה ברחוב והיו שמה כל מיני דברים לא נעימים ותשמע הוא אומר לו אני מציע לך להתגרש ממנה והולך הנגר הנגר אומר לו אבל אין לי איך לעשות את זה אין לי כסף לגרש אותה לתת לה את מה שמגיע לה אז הוא אומר לו אני אלווה לך כסף אחר כך תחזיר לי הוא מלווה לו את הכסף והוא מתגרש ממנה וזה לוקח אותה והופך אותה לאשתו וכשלנגר אין לשלם את ה את החובות שלו אל השוליה אז השוליה אומר לו בוא אתה תבוא אליי אתה תהיה בטלר אצלי לי אתה תהיה תשרט אותי. והוא משרט אותם והוא מוזג לשניהם כוסות יין בכוסות יפים כאלה והדמעות שלו מתערבבות שם והוא רואה איך הוא איך בעצם

האמון שהוא נתן בשוליה ואני שאלתי שאלה בסרטון הזה שעשיתי זה השוואה נוראית מה שאני אעשה אבל איך אנחנו לוקחים את הדברים היקרים את הדברים היקרים של אלה שנמצאים לידינו את הסודות, את הסיפורים הקטנים שמספרים לנו ואנחנו משתמשים בזה נגדם בריבים שיש לנו.

אתה זוכר שאמרת ככה וככה? אתה ולמה שהוא ירצה לספר לך? למה שהיא תרצה לספר לך? גם

זה ממש מזכיר, את יודעת כל מה שתאמר עלול לשמש נגדך בבית המשפט.

אבל יודעת זה גם כלפי הקדוש ברוך הוא. הקדוש ברוך הוא בא ומוכיח אותנו ואומר לנו עצור ילדך תשי אתה משתמש בכוחות שאני נתתי לך אני בראתי אותך ואתחרו מעט מאלוקים עם יכולות שהם כמעט אלוקיות אם זה לא היה כתוב לא היינו יכולים להגיד את זה ובסופו של דבר אתה משתמש בחוכמה בזיכרון בכל מה שיש לך אתה משתמש בזיכרון שלך כדי לשכוח אותי בעצם א זה הכי בסורט שיכול להיות והכי כואב שיכול להיות

נכון וכשאמרתי את זה בעצם אמרתי לרעיון שאני מוצאת הרבה פעמים שזוגות כבר נסגרים אחד בפני השני כי יש חוסר אמון וחוסר אמונה אחד בשני. אז סיפרתי דברים, שיתפתי והשתמשו בזה נגדי ואז אחר כך ובאמת הזוגיות הופכת להיות איזה משהו אנחנו כל הזמן מגנים על עצמנו אחד מול השני.

דווקא במקום שאנחנו צריכים להיות הכי בטוחים והכי פתוחים הופכים להיות סגורים

וחוששים לפי מה שאת מתארת.

נכון. והפתרון לזה זה לא זה להתחיל מחדש אבל לשתף תראה אני סיפרתי משהו שנורא נורא נורא היה חשוב לי והפקדתי סוד אצלך ובואי כשאנחנו אומרים סוד זה גם לא חייב להיות הדברים הגדולים זה יכול להיות איזשהיא חולשה איזשהו משהו קטן שעבר עלי היום שלא הייתי עכשיו בנקודה הכי לגמרי

זה זה לחסוף איזשהו עצב

חולשה ש שאם טיפה נוגעים בו זה שורף כואב

נכון נכון ושמתי את זה אצלך וברב הראשון אתה זרקת את זה עליי או ההפך וופה נפגע האמון ופה אנחנו מתחילים להינהל ולהיסגר אז בעצם מה שצריך

גם כאן סליחה שאני קעת אתח אבל זה פשוט מתקשר לי לנקודה שדיברנו עליה קודם של אחריות רגשית כאן אבל ממקום שהוא הוא אפילו בוא ניקח את זה מדרגה אחת א עוד למעלה של אמון זה כבר לא ציפיות ואכזבות וחלומות, אלא זה זה בניית אמון אמיתי שמתוך האמון הזה אני הפקדתי אצלך משהו איך שאמרת או אצלך ווזה שימש נגדי וזה כואב כי כאן כבר לא מדובר במשהו ש שמישהי רקמה או חלמה ופרמה עם עצמה והכל התרחש מתחת לפני השטח כבר משהו שהוא אמיתי

פה יש כבר אמון שהוא נפגם

נכון נכון ואז

ובכל זאת את אומרת אומרת כאן שלהחיל מחדש

נכון נכון ואיך מתחילים מחדש משתפים אני משתפת במה שכאב לי בפעם הקודמת ולהיות מספיק אמיצה לבוא ולומר נכון שנפגעתי נכון שהיה לי ממש לא נעים נכון שזה היה לי ממש קשה ועם כל זה אני רוצה לשתף

דרוש אומץ

כן כן ולא לפחד ובאמת להיכנס לזה ושוב פעם ולראות איך מפעם לפעם מפעם לפעם זה הופך להיות יותר נקי ונכון וואי אז אז באמת אנחנו מהנקודה הכל כך חזקה הזאתי. אנחנו רוצים להגיד לכם שלא כל כך היה לנו זמן לגשת לשאלות, אבל אתם תמשיכו ותשלחו את השאלות שלכם, כי אין ספק שאנחנו נעסוק עוד בנושא הזה ובהרחבה גם בתוכניות הבאות, כי אנחנו רואים את הביקוש לגעת בנושאים האלה. א אולי אנחנו נוכל ממש כדי לסכם ככה את כל הנושאים שנגענו בהם בתוכנית לגעת בשאלה שהגיעה אלינו עכשיו אולי אפילו בקצרה וזה ככה יתן לנו את הטעם גם לעיסוק בנושא הזה בתוכניות הבאות למה לפעמים דווקא כשיש ציפייה לזוגיות הלב נסגר שאלה שנראה לי קצת גדולה

כן כן למה שיש ציפייה לזוגיות הלב נסגר מחשש לאכזבה. את רואה איך זה מסכם לנו את הנושא? כי הרי במה עסקנו בתוכנית. הרבה עסקנו בנושא הזה של ציפיות, של אכזבות, של ה הרצון באמת הלא ממומש א שאנחנו בונים לעצמנו לפעמים ואין לו אחיזה במציאות ולפעמים כן יש לו אחיזה במציאות.

לגמרי. לגמרי.

אז א באמת ככה זה היה בשתי מילים. אני אנחנו ממש לקראת סיום התוכנית. א ואני רוצה להודות לכם שהייתם איתנו בעוד תוכנית של משיבת נפש להודות לך הרבנית פרי כהן היקרה על עוד תוכנית מעמיקה א אני חושבת שקיבלנו כאן שוב כלים חשובים מעשיים הרבה תובנות הרבה נקודות שאנחנו יכולים ככה לקחת איתנו להמשך הדרך ולהיבנות מהם א אין ספק שהתגובות שלכם השאלות שאתם שולחים אלינו מהבית א כל הפיד פידבקים. כל מה שאנחנו מקבלים מכם זה תוכנית בשידור חי שהיא נועדה גם לכם וגם בשבילכם וכל נושא שאנחנו דנים בו זה בהשראתכם במיוחד. אז אל תפסיקו, תמשיכו עם זה. אנחנו רוצים שוב להודות לכל העוסקים במלאכה, לכל מי שאחראי כאן, על התוכנית,

על האולפן החדש שלנו, על הזכות להיות כאן איתכם צופים יקרים. ואנחנו בעזרת השם ניפגש גם בתוכנית הבאה בשבוע הבא בעזרת השם לבשורות טובות, לחיים טובים. שוב תודה רבה לכם. ניפגש גם בתוכנית הבאה. ‏y