רותם כהן: כך חזרתי להניח תפילין

אני זוכר שלא הנחתי תפילין אחרי הבר מצווה ומקרה לזה שיש משהו שכל הזמן יושב עלייך אז כאילו זה היה כל הזמן ישב לי פה היה לי מדף כזה על הלב יש לי תפילין ואני לא יודע ואיך אני אכנס לזה הם תפילין שהם א כשרים הם לא כשרים כאילו זה הכל בסדר איתם כבר עברו ארבע שנים מהבר מצווה חמש שנים ואיך מניחים תפילין ואת מי שואלים אפילו את מי איך מניחים תפילין לא ידעתי איך לגשת לאירוע יום אחד התעוררתי ללכת לבית ספר אני עומד מחכה מחכה רבע שעה ואז עוצר לי אוטובוס ישן כזה מרופט כזה אני עולה אין כיסאות באוטובוס יש כמו במה מאחורי הנהג לא רצפה כאילו יש כמו פודיום כזה ועליו מסודרות מלא קלטות איך מניחים תפילין והנהג היה

מזוכן ו ושמח ואני מסתכל ואני זור אני נער כאילו אני לא איזה אני לצומת בן שמן אני ארד שם בבית ספר. אף פעם לא ראיתי אוטובוס בלי כיסאות. כאילו שאלתי על הקלטות או אמר לי זה מסביר לך איך להניח תפילין. אז אמרתי לו תקשיב אני כל הזמן שואל איך אני מניח תפילין ואני לא יודע. הוא אומר לי למה באתי? זה מה שהוא אומר לי. למה באתי? אני כאן כדי להראות לך איך להסביר לך איך להניח תפילין. אני זוכר שזה עשה לי שזה טלטל אותי ברמת הכאילו אמרתי יואו אם זה הפחיד אותי המחשבה הזאת שמשהו בא כל כך מהר לשאלה שלי לדבר הגדול הזה של איך לעשות את זה אז הוא הסתובב ככה תוך כדי שהוא זה נתן לי קלטת ועוד איזה ספר והחזקתי את זה ככה

וירדתי למטה לבית ספר תודה להתראות בית זה היה נורא פשוט נסיעה של שבע דקות אלו היו הימים שבהם פשוט הוצאתי את התפילין מה הוצאתי את התפילין מהארון