פרשת וירא: צמיחה מניסיונות - הרבנית חגית שירה (עם כתוביות בעברית)

שלום לכל הצופות. הפרשה שלנו, פרשת 'וירא.' אומר בעל התניא הקדוש ש"כאשר מגיעות הפרשות האלה של האבות והאימהות, "לא יעבירו את הסדר". ככה הוא אומר. ומה הכוונה? הכוונה שיחקקו היטב היטב. הפרשות האלה צריכות להיות חקוקות היטב בתוך הלב ולהשאיר לנו רושם וכלים לזמן ארוך מאוד. הפרשה שלנו, פרשת 'וירא', היא נקראת 'פרשת הניסיונות.' כתוב ש"עשרה ניסיונות נתנסה אברהם "ועמד בכולם". אני רוצה לדבר היום על ניסיונות. מי מאיתנו לא מתמודדת עם ניסיונות? החיים מלאים מהם בשפע, ברוך השם, מכל הסוגים, מכל המינים. אז איך בעצם מתמודדים? בואו היום נלמד מאברהם אבינו, "עשרה ניסיונות נתנסה אברהם ועמד בכולם," ומגלים לנו חז"ל: "אין

עמידה אלא תפילה." עשרה ניסיונות קשים מאוד, והוא ידע שלא כוחו ולא גבורתו, אלא רק תפילה. הוא התפלל וביקש מהשם יתברך כוח לעמוד בניסיונות, הוא ביקש מהשם יתברך שיעזור לו, וגם אנחנו, בנות, מבקשות בתפילה. איך אנחנו מבקשות: השם יתברך, "אל תביאנו לידי ניסיון." "אל תביאנו לידי ניסיון", מה, לניסיון יש ידיים? יש ידיים לניסיון? אז כן, לניסיון יש ידיים. אבל שימי לב, זה או שאת תופסת את הניסיון בידיים שלך, או שהוא תופס אותך בידיים שלו. אז איך עושים את זה? הרי גם אני וגם את יודעות, שתמיד תמיד הניסיון הזה תופס אותך לא מוכנה. אז איך אני אתפוס את הניסיון בידיים שלי? וחוץ מזה, שאלה מאוד גדולה: למה בכלל הקב"ה נותן

לנו ניסיון? למה ניסיונות? מה המטרה של הניסיון? הרי הקב"ה בעצם, הוא צופה עתידות, והוא יודע מראש אם אני אעמוד בניסיון או לא, הוא כבר יודע, אז למה? מפני שהניסיון, בנות, הוא בשבילך. הקב"ה כבר יודע, הוא יודע אם תעמדי בזה, הוא יודע אם לא תעמדי בזה, אבל את, גם את צריכה לדעת: הניסיון הוא לא למנסה, הניסיון הוא למנוסה. אם עמדת בניסיון או לא עמדת בניסיון, זה נותן לך אמת מידה, באיזה מקום את נמצאת. בלי הניסיונות האלה, אנחנו לא היינו מצליחות לתקן את עצמינו. ואז הנה, בא הניסיון ומגלה לי עד כמה אני כעסנית או פטפטנית או האמונה שלי קצת פגומה, או שאני מקנאה, חס ושלום, או מלאה ברצון לכבוד או לחיצוניות מופרזת, או

אכילה בלי ביקורת, או לא יודעת בכלל לדחות סיפוקים, או להתאפק קצת, ואם לא תיפלי, איך תדעי מאמי'לה, איך תדעי מה לתקן? ולכן, אומר דוד המלך בתהילים: "נתת ליראיך נס להתנוסס," ניסיון להתנוסס, להתרומם. נס זה דגל. כמו דגל שנמצא על ספינה והוא גבוה ומתנופף ומראה לכולם את עוצמתה של הספינה, ואת גודלה של הספינה, כך גם הניסיון כמו דגל וזה הכל באמת לטובתינו ובשבילנו, לתקן אותנו ולהרים אותנו. מספרים על אדם אחד שהיה לו חמור, והחמור שלו כבר היה זקן, עשה את שלו החמור הזה והוא היה מת להתפטר ממנו. ויום אחד, החמור הזקן שלו נפל לתוך בור בחצר, אז בעל החמור עשה חשבון - להוציא את החמור, זה הרבה כסף, אני אזמין פועלים

שירימו אותו, שיסחבו אותו, זה לא משתלם. גם ככה החמור הזה כבר זקן. וחוץ מזה, הבור הזה, אני כבר צריך מזמן לסתום אותו, אז הוא אמר: "הנה, "יש לי הזדמנות. גם אני אסתום את הבור, וגם אני אקבור את החמור, "ואני אתפטר מהחמור." אז הוא קרא לכמה חברים, ואמר להם: "בואו תעזרו לי," וביחד הם התחילו לקחת חול ואבנים, לשפוך חול ואבנים על החמור בתוך הבור. והחמור הזה, מה עשה החמור? כל פעם שזרקו עליו חול, הוא היה מנער את החול ועולה על זה. זורקים עליו אבנים - מנער את האבנים ועולה עליהם, זורקים עליו עוד אבנים, הוא מנער אותם ועולה עליהם. וכך הוא מנער ועולה, מנער ומתרומם עוד קצת ועוד קצת עד שהגיע לשפת הבור ויצא. וככה גם

החיים שלנו: החיים שופכים עלינו חול ואבנים, החיים שופכים עלינו ניסיונות ותיקונים, ואת יכולה בהחלט להיקבר תחת זה, יש הרבה אנשים שמקבלים ניסיון, מקבלים איזשהו קושי ונקברים תחת זה. ליפול בייאוש ולתת לניסיונות האלה לקבור אותך, זו לא בעיה, זה ירסק אותך. אבל את יכולה מאמי לנער את זה, ואת יכולה להתרומם מעל גבי זה, להתרומם ולעלות ולנצח. אז פשוט, תרימי את העיניים ועם הרבה תפילה ואמונה תמימה, תבקשי מהשם יתברך כוח. תגידי לו: "השם יתברך, תן לי כוחות". אנחנו בהפרשת חלה שמות מלח בבצק. מלח הוא לא טעים, מלח הוא לא בריא, מלח מזיק לבריאות, ולמרות שהמלח לא טעים, ולא בריא, לכולנו יש מלח במטבח. למה? כי למלח יש

תפקיד חשוב. מה התפקיד של המלח? התפקיד של המלח בעצם, זה להוציא את הטעם שבאוכל מן הכוח אל הפועל, להדגיש את הטעם שבאוכל. אני אתן לך דוגמא: את תכיני את החביתה הכי טעימה, הכי מושקעת: כוסברה, פטרוזיליה, פטריות, קצוץ קצוץ, תשקיעי, אם לא תשימי מלח, זה יהיה תפל. אם תשימי טיפה של מלח, פתאום כל הטעמים יקבלו דגש. זה הסוד של המלח - הוא מדגיש את הטעם שבאוכל. הניסיונות והייסורים שיש לאדם בחיים משולים למלח. לקב"ה בשמים יש מלחיה כזאת שקוראים לה 'מלחיית הניסיונות,' ולפעמים הוא מפזר עלינו קצת מלח, קצת מלח כאן, קצת מלח שם, לפעמים זה מלח גס, לפעמים נשפך הרבה, ואז את אומרת: "השם, אני לא מבינה, "מה, אתה לא יכול

שהחיים שלי יהיו רק מתוקים, שהכל יהיה לי רק ורוד, "שהכל יהיה רק טוב"? אומר השם יתברך: תדעי לך, כמו שמלח התפקיד שלו, זה להוציא את הטעם שבאוכל מן הכוח אל הפועל, כך כשיש לך בחיים ניסיונות, זה כדי להוציא את הפוטנציאל הגדול שטמון בך מן הכוח אל הפועל. כמו שמלח - התפקיד שלו, זה להדגיש את הטעם שבאוכל, כך כשיש לך בחיים ניסיון, זה כדי להדגיש את האור שבך, את העוצמה שבך ועד כמה שאת מסוגלת. ומלח, זה אותיות להילחם. תגידי: "השם, תן לי כוח להילחם, תן לי כוח לעמוד "בניסיון, להילחם", לא להיקבר תחתיו, אלא פשוט לעלות על גבי זה. לקחת את זה כמנוף להצלחה. פשוט, "התנערי, מעפר קומי, לבשי בגדי תפארתך." אתן יודעות,

בנות, אתן מלכות. אישה יהודיה היא מלכה. את יכולה, פשוט תחזיקי את המסר הזה של אברהם אבינו בידיים חזק חזק, זה יתן לך כוח לתפוס את הניסיון בידיים שלך. ואחת העצות לעמוד בנסיון, זה פשוט לזכור, שאת נמצאת בניסיון. אז יהי רצון שיהיה בהצלחה. שבת שלום.