הרב זמיר כהן - השפעת החברה על האדם

שלום וברכה וערב טוב. הגענו לפרק השישי בהלכות דעות שבספר הדע להרמבם. לאחר שבפרקים הקודמים לימד אותנו הרמב"ם כללי התנהגות נכונים במה שנוגע לתיקון המידות עיצוב האישיות הדרכה לתזונה נכונה פעילות גופנית מאוזנת ולאחר מכן עבר להתנהלות כלכלית נכונה כעת בפרק הזה פותח הרמבם במה שנוגע לבחירת חברים עד כמה החברה משפיעה על האדם ועד כמה חשוב לברור ולבדוק ולבחון עם מי אנחנו מתחברים. נקרא את לשונו. אומר הרמב"ם, דרך בריאתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו ונוהג כמנהג אנשי מדינתו. לפי כך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד כדי שילמד ממעשיהם ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחושך כדי שלא ילמד

ממעשיהם. הוא ששלמה אומר הולך את חכמים יחקם ורואה כסילים ירוע. נסביר את דבריו. אומר הרמב"ם, האדם מטבע בריאתו נמשך ונגרר גם בדעותיו, כלומר השקפת עולמו, סדר עדיפויות וגם במעשיו, אחר רעיו וחבריו. יש הבדל בין רע לבין חבר. רע זה אדם שמתרועים איתו, נמצאים איתו הרבה. חבר מרגישים אותו יותר, זה מלשון חיבור, חיים אותו יותר. אומר הרמבם, תדע שהאדם מושפע גם בהשקפת העולם, בדעותיו וגם במעשיו, בהתנהלות היומיומית שלו, אחר ראה וחבריו. כלומר, גם אלה משפיעים עליו וגם אלה משפיעים עליו. לפי כך, צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים. צדיק זה אדם שמנהל את חייו על פי הצדק, על פי האמת. וחכם זה אדם שהוא פיקח, אדם

שהוא נבון, שמתבונן בדברים. אז הוא אומר, תחפש גם את הצדיקים שאתה רואה שהמעשים שלהם נכונים, הולכים על פי התורה, על פי רצון השם. כי אחרת השכל האנושי מאוד מבולבל. יש אנשים שבטוחים שהם צדיקים כי על פי השכל שלהם הם נחשבים 100%. אבל בדקו מה התורה אומרת. רואים שההסתכלות שונה. צדיק אמיתי זה אדם שבוכם בהוראות יצרן. מה כתוב? לכן הוא אומר שאדם צריך להתחבר לצדיקים ולהישב אצל החכמים. גם בזה יש חכמים שונים. יש חכמים שלמדו דעות של בני אדם, למדו פילוסופיה, יצאו מאוד מבולבלים. יש אנשים שלמדו חוכמה אלוקית אז יודעים שזה קולע לאמת. הרי הקדוש ברוך הוא הוא היצרן, יודע בדיוק את ההגדרות הנכונות של כל דבר ודבר. ואדם

שמתחבר לחכמים האלה כדי שילמד ממעשיהם. והתרחק מן הרשעים ההולכים בחושך. הרמב"ם כידוע לשונו מאוד מדויקת. הוא אומר, "תדע, יש אדם שהולך בחושך והוא לא רואה את האמת." המסילת ישרים מרחיב בעניין הזה על פי פסוק, אמרתי כדאי נקרא כאן, כי הרמב"ם נקט את החושך והמסילת ישרים בפרק ג' מרחיב בעניין הזה. הוא מביא את דברי הגמרא במסכת בבא מציאה בדף פג על הפסוק בתהילים תשת חושך והיא לילה. אומרת הגמרא, תשת חושך והיא לילה זה העולם הזה שדומה ללילה. האדם חי בעולם הזה, רואה את החומריות, רואה את הגשמיות, הוא בטוח שהוא רואה אור. ובפועל הגשמיות, החומריות של העולם זה כמו לילה. מסביר הרמח"ל את עומקם של דברים. והוון כמה נפלא

המאמר האמיתי הזה למי שמעמיק להבין בו. לא בהרבה מקומות הרמח"ל מביע דברי התפעלות גדולה. כאן הוא אומר תתבונן כמה נפלא המאמר האמיתי הזה למי שמעמיק להתבונן במשל הזה שהימשיל את העולם הזה את הגשמיות של העולם ללילה. מה הקשר? הוא מסביר כי הנה חושך הלילה שני מיני טעויות אפשר לו שיגרום לאין האדם או יכסה את העין עד שלא יראה מה שלפניו כלל זה כבר מסוכן אדם שהכל חשוך והוא הולך לא רואה מה לפניו יכול פתאום ליפול בבור או שיטעה אותו עד שיראה לו עמוד כאילו הוא אדם ואדם כאילו הוא עמוד יש מצב שהחושך הופך את המציאות רואה ר עמוד נראה לו כאילו זה אדם. רואה אדם חושב שזה עמוד. כן חומריות וגשמיות העולם הזה. הנה הוא חושך

הלילה לעין השכל וגורם לו שתי טעויות. כלומר כמו שהחושך המציאות בעולם הגשמי הוא חושך לעין של הגוף. העולם הזה עם הגשמיות שבו הוא חושך לעין של השכל, של הנפש. הנה הוא חושך הלילה לעין השכל וגורם לו שתי טעויות. האחת אינו מניח לו שיראה המכשולות שבדרכי העולם ונמצאים הפתאים הולכים לבטח ונופלים ועובדים מבלי שהיגיען פחד תחילה הוא מה שאמר הכתוב דרך רשעים כאפלה לא ידעו במי כשלו ואומר מביא עוד פסוק גם משלמה המלך ערום אדם שהוא פיקח ראה ראה ונסתר ופתאים עברו ונאנשו ואומר אוכסיל מתעבר ובוטח כי ליבם בריא להם הם כולם ונופלים טרם ידעו מהמכשול כלל. אומר הרמח"ל רבנו משה חיים לוצטו, טעות אחת שהחושך גורם לאדם בעולם,

שהוא לא רואה את האמת, צועד במסלול החיים, חושב הכל נחמד, הכל בסדר, פתאום נופל בבור. והאמת היא שהיום רואים את זה המון אנשים שמדברים על כך. מה אני צריך את ההדרכה של התורה? מה אני אן צריך את אלוקים? אני מספיק חכם, סמוך עליי, אני מתנהל כמו שאני מבין. אז נראה לו שהכל זורם כמו שצריך, אבל פתאום יש איזה בור במהלך החיים שהוא מוצא את עצמו נופל בתוכו. אם זה מההיב של הזוגיות, כי הוא לא שמר על קדושת העיניים, אז נכשל ונפל בחוסר נאמנות והחיים שלו התפרקו לתמיד או בתחומים אחרים שנראה לו שהכל נחמד, אבל העולם הזה שם לו איזה בור שפתאום הוא נופל שם. זו טעות אחת. והטעות השנייה שהיא קשה מהראשונה, כך כותב הרמח"ל, הוא

מה שמטעה ראייתם עד שרואים הרע כאילו הוא ממש טוב והטוב כאילו הוא רע. ומתוך כך מתחזקים ומחזיקים מעשיהם הרעים. כי אין די שחסרה מהם ראיית האמת לראות הרעה אשר נגד פניהם, אלא שנראה להם למצוא ראיות גדולות וניסיונות מוכיחים לסברותיהם הרעות ולדעותיהם הכוזבות. וזאת היא הראה הגדולה מלפפתם ומביאתם אל באר שחת. אומר הרמח"ל, יש צרה יותר גדולה שה גשמיות של העולם הזה הופכת לאדם את ההסתכלות הנכונה עד שהוא רואה את הרע כאילו הוא טוב ואת הטוב כאילו הוא רע. כלומר, בתחילה הוא דיבר על בעיה שאדם לא רואה כלום אז הוא זורם לפי הבנתו, לפי את הנופל בבור. יש מצב חמור יותר שיש כאן דבר שהוא רע והאדם הזה מגדיר את זה כטוב ועוד

הוא נלחם בשביל זה ונאבק עבור הדעה הזאת שהוא בטוח שהיא נכונה. למה? כי בעולם הזה זה נחשב כך. באמת הוא דיבר על זמנו אבל היום כמה באמת שיבושים שומעים לפעמים בכלי התקשורת שמשבחים מעשים שליליים ומשמיצים את החיובי. העולם הפך להיות מאוד מבלבל. כל יהודי שרואה מה אומות העולם אומרים על עם ישראל הוא הוא מתחלחל כל החרם הזה שיש בעולם אבל שם אתה יכול לראות אותם שהם מצדיקים את המוסלמים וכמה היהודים הכובשים אכזריים מי שמכיר כאן את ההתנהלות של הצבא באיזה כפפות של משי באיזה עדינות ביחס לאומות העולם הרי חייבים סך הכל לשמור על עם ישראל אבל הזהירויות שיש בתוך עם ישראל כלפי אומות העולם כל כך גבוהות אבל יש אנשים

שלוקחים את זה הפוך. הופכים את הרע לטוב ואת הטוב רע. כך גם בתוך עם ישראל יש דעות והשקפות פסולות לחלוטין, אבל תראו כאלה שהולכים ונאבוקים עבור זה שזה דבר נכון וזה דבר טוב. כמו אלה שאומרים ששני גברים שישאו לחוץ לארץ יביאו ילדים, יגדלו אותם בבית כאילו שהם ההורים שלהם או שתי נשים יגדלו כאילו זה אבא ואמא ועוד מצדיקים ועושים מזה תעמולה בתקשורת או מדברים על נישואי תערובת. לא ראיתי, אבל אמרו לי שיש תוכניות טלוויזיה שמראות כמה נחמד שהיהודיה הזאת התחתנה עם מוסלמי והם חיים ביחד. הופכים את זה לדבר חיובי, לדבר שנחשב כדבר טוב. במקום שיתקפו, ישמיצו, ילמדו שזו טעות, שכך לא עושים, כמה תוצאות שליליות יש לזה, אבל

מגדלים את זה. או בדברים אחרים, כמו רואים אנשים ששומרים על העיניים, אנשים שנזהרים שלא להיקשל כי רוצים להיות נאמנים לאישה ולא לחשוב על נשים אחרות אז שומרים על קדושה, נזהרים משמיעה של שירת נשים, כל הדברים האלה שומרים את הבית היהודי טהור וקדוש עם נאמנות בין בני זו. אז באים וקוראים לזה הדרת נשים. אתה מדיר את רגליהן של הנשים. אדרבה, אנחנו מכבדים את אנשים, מרוממים אותם, רוצים שאנשים יהיו נאמנים, שיהיה קשרים טובים בין בני זוג, נתנו לזה שם הפוך, הדרת נשים ומשמיצים ותוקפים. זה אומר הרמח"ל שהעולם הזה פעמים הוא מטעה. שלא רק שהוא מעלים מעיני האדם את האמת והוא יכול ללכת פתאום ליפול באיזה בור, אלא יכול גם

לגרום הפוך. מראה לו עמוד כאילו הוא אדם ואדם כאילו הוא עמוד. את הטוב כאילו זה רע ואת הרע כאילו זה טוב. נחזור כעת לדברי הרמב"ם. אומר הרמב"ם, לפי כך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולהישב אצל החכמים תמיד. זה נכון שלא כל היום כל אדם שעובד לפרנסתו יכול לשבת עם תלמידי חכמים וצדיקים, אבל גם בחברה שהוא נמצא שיבדוק מביניהם מי הם האנשים שהם בעלי שאיפות רוחניות גבוהות, שהם רוצים להתקדם הלאה, שאם נכשלו במשהו זה מציק להם. אז נכון הם לא הכי מושלמים אבל מבין כולם כאן הם האיכותיים ביותר השואפים יותר להתחבר איתם והתרחק מן הרשעים ההולכים בחושך כדי שלא ילמד ממעשיהם הוא ששלמה אומר הולך חכמים יחקם ורואה כסילים ירוע שלמה

היה חכם כל מילה אצלו מדויקת מה הוא אומר כאן הולך חכמים יחקם אדם שהולך עם חכמים הוא מחכים ורואה כסילים פה הוא כבר לא אומר מי שהולך עם כסילים, הוא אומר רועה כסילים. מה זה רועה? כמו רוע צאון. הוא המנהיג שלהם. למה הוא נותן את ההבדל הזה? לומר לאדם, תדע לך שאם אתה הולך עם חכמים, אפילו שאתה מרגיש שאתה תפאל להם, אתה לא מנהיג ולא, אבל אתה הולך עם חכמים. אתה תמיד נצמד לתלמידי חכמים, שומע שיעורי תורה, עוקב אחרי ההתנהגות שלהם, מעתיק את זה לעצמך. אני אדבר על אנשי אמת, לא אלה שמתחזים לחכמים. אלא אנשי אמת אתה תראה שאתה מחכים בעצמך כי אתה לומד ורועה כסילים מה זה רואה כסילים אתה אומר אני לא הולך עם הכסילים

הפוך אני המנהיג שלהם אבל גם אדם שהוא מרגיש את עצמו שהוא רועה של כסילים כביכול שהוא מעליהם אם הוא לא מחובר לצינורות של רוחניות שישמרו אותו ירוע מה זה ירוע גם מלשון דבר שהוא ראוע כלומר כל העוצמה שלו לאט לאט מתפוגגת מתפרקת כי הוא חי בחברה שלילית אז הוא יורד בלי להרגיש גם אם הוא בא לפני כן ממקום גבוה אבל הוא לאט לאט יורד וגם ירוע זה מלשון רוע שהוא עצמו הופך להתנהג כמותם לא רק שהוא יורד במדרגה הרוחנית שמה שהיה חזק אצלו נהיה רפוי גם המעשים שלו הולכים ויורדים לפתע הוא מעתיק אותם ובאמת רואים את זה אנשים שנכנסו למקום עבודה או עברו לשכונת מגורים או ילדים טובים שהיו בתי ספר איכותיים תורניים ומסיבות

שהורים התגרשו משיקולים כאלה העבירו את הילד למקום ששם זה אחרת רואים היה כל כך ילד טוב כל כך נפלאט לאט הולך ויורד הולך ומתנהג כמו החברה כך גם במקומות עבודה האדם יכול להעתיק את ההתנהלות השלילית של האחרים יש מדרש על הפסוק הזה במשלה הולכת חכמים יחקם אומר המדרש כך משל למי שנכנס בחנותו של בסם. היום לא מצוי דבר כזה חנויות של בסם כמו שהיה אז היום הכל בבקבוקים ומוכרים אותם בקופסאות באריזות אז לא היה ככה אז היה בסם זה חנות של בסמים שהחנות מלאה בצמחי בוסם בשמנים מסוימים האדם בוחר מה שהוא רוצה הוא כוטש לו את הבשמים מערבב לו את זה עם שמן מסדר לו בוסם אדם שנכנס לחנות של בשרם האוויר שם ספוק בריכות נעימים אף

על פי שאינו מוכר לו ואינו לוקח ממנו. הוא לא מוכר והוא לא קונה. הוא יוצא ורחו נודף וריח בגדיו מבוסמין ואין רכו זז ממנו כל היום. עליו הוא אומר הולך חכמים יחקם. אומרים חז"ל ששלמה המלך מדבר על דרך המשל כמו אדם שנכנס לחנות של בסמים. אז נכון שהוא עצמו לא נגע בבוסם אבל היית פה בסביבה. הבגדים ספגו בוסם. כל מקום שאתה הולך מריחים. יש לך ריח נעים. כך אדם שהוא נדבק בחכמי ישראל, רואה את ההתנהגות שלהם, לומד את התורה שהם מלמדים, את המוסר, אף על פי שהוא עצמו עדיין לא רב גדול ולא הולך עכשיו לעשות איזה להקהיל קהילות ברבים, אבל הוא עצמו ספק בוסם. רואים אותו בחברה, רואים אותו בעבודה, רואים אותו במשפחה, מרגישים

האדם הזה התעלה. זה לא אדם שהכרנו לפני כן, הוא נמצא כעת בקומה יותר גבוהה. רואים עליו דפוסי התנהגות אחרים. סגנון הדיבור שלו אחר כבר הרבה יותר נקי, הרבה יותר מכבד. למה? כי הוא הלך עם חכמים. הולך חכמים, יחקם לעומת זאת ורואה כסילים ירוע משל לאחד שנכנס לחנותו של בורסקי. היום כבר אין חנויות כאלה. יש מפעלים שמעבדי אורות. אז היה חנויות של בורסקי, זה מאבד אורות. בשוק הייתה חנות. הוא קונה את האורות אחרי שמפשיטים את הבהמות מהעור שלהם. מכניס את את האורות לתוך סיד, לתוך מלח, לתוך חומרים שונים, מאבד. החנות הזו היה בריח דוחה ונורא ביותר. הכל נבלות שהמקום. כל כך קשה להיות במקום הזה. אדם שנכנס לחנותו של

בורסקי, אף על פי שאינו מוכר לו ואינו לוקח ממנו, הוא לא נגע בשום דבר. הוא יוצא רחוב וריח בגדיו מלוכלכים. ואין רחוב וריח בגדיו זז ממנו כל היום. ועליו הוא אומר ורואה כסילים ירוע. כלומר אדם מושפע אם ירצה או לא ירצה הוא מושפע מהחברה כמה שהוא מתנגד כמה שהוא לא רוצה כמו אדם שנכנס לחנות של בסמים אומר אני לא רוצה את הריח הזה אני מתנגד לזה אדוני אתה פה אתה סופג אתה הולך עם חכמים אתה מרוויח גם אם אתה מתנגד לזה או לזה עצם ה החיבור הזה כמו שפתח הרמבם דרך בריאתו של אדם להיות נמשך בדעותיו ובמעשיו אחר רעיו וחבריו ונוהגה כמנהג אנשי מדינתו. זו אחת הסיבות שהקדוש ברוך הוא אמר לאברהם אבינו, לך לך מארצך, ממולתך

ומבית אביך אל הארץ אשר הראק. זה לא היה סתם ניסיון. הקדוש ברוך הוא אמר לה, אתה רוצה להתעלות, אתה רוצה להיבנות, פה אתה רגיל לדפוסי התנהגות מסוימים של עבודה זרה, של כל השפל הרוחני שהיה שם. אז תתרחק. ככה, אתה תוכל להתעלות ולהיבנות יותר. ממשיכים חז"ל במדרש ומוסיפים עוד דבר שגם מבחינה תדמיתית, נקודה מאוד חשובה, גם מבחינה תדמיתית איך מסתכלים על האדם הזה, זה תלוי באיזו חברה הוא נמצא. ואדם שהולך עם חכמים מרוויח עוד דבר. נמשיך את לשון המדרש. כך כל מי שהוא מהלך עם חכם, כל מי שרואה אותו אומר, אילולי לא היה זה חכם, לא היה הולך עם חכם כמותו. וכל מי שהוא הולך עם כסיל, מי שרואה אותו אומר הילולה שהוא כסיל. לא

היה הולך עם הכסיל. לכך נאמר ורואה כסילים ירוע. אדם שרגיל ללכת לשיעורי תורה, רגיל להידבק בחכמים, כשמבררים עליו בשידוכים למשל, שומעים שהוא הולך לשיעורי תורה, הדימוי שלו גבוה. אם שומעים זה אחד שהולך למועדונים, מבררים עליו איפה הוא הולך? מועדונים. אז גם אם הוא לא בדיוק מתחבר למקומות האלה, אבל כל החברים הולכים, הוא הולך ביחד איתם. הדימוי שלו מבחינה חברתית הופך להיות דימוי שלילי. ואז יש לזה השלכות לכל החיים. בחורה טובה רוצה בחור שהולך לשיעורי תורה. מה מה קורה במצב שהפנימיות שלו באמת מחוברת לרוחניות גבוהה, אבל הוא נמשך אחר החברים. אין לו מספיק עמוד שדרה עצמאי והוא נגרר. יש טיפוסים כאלה שהוא נגרר גם

נגד רצונו איפה שכולם הולכים הולך יחד איתם עם הזרם. ידוע כבר הפתגם שאמרו שדג חי יודע לשחוט גם נגד הזרם. ודג שאינו חי איפה שהזרם של הנהר הולך הוא הולך יחד איתו. ויש אנשים כאלה, אין לו עמוד שדרה משלו. איפה שהחברה הולכת הוא הולך איתם, אבל הוא שייך למקום גבוה בעתיד משלם על זה מחיר כבד. כי איך ששופטים אותו הסביבה בהתאם לחברה. יש בזה פתגם גם שאומות העולם אומרים אותו, אמור לי מברך ואומר לך מי אתה. אז אומרים חז"ל במדרש, תדע שזה אמיתי, שלפי החברים, כך גם האדם נמדד מבחינה חברתית, מבחינה תדמיתית וזה משפיע עליו. נקודה נוספת, פעמים שהחברה מורידה את הדימוי העצמי של האדם בעיני עצמו והוא לא שם לב שבפועל יש לו

יכולות ומסוגלות במקום גבוה, אבל בגלל שהוא נמצא בחברה שמורידה אותו ותמיד יורדים עליה ומבזים אותו ומראים לו עד כמה הוא לא שווה והוא לא מסוגל והוא לא יכול, הוא מתחיל להאמין לזה ואז גם הוא יורד, מגיע למסוגלות נמוכה כי זה הדימוי שנתנו לו. כלומר, לא רק מבחינת התנהגות של תורה, מצוות, מעשים טובים, ולא רק מבחינה תדמיתית איך שמסתכלים עליו, גם בעיני עצמו. אם הוא נמצא בחברה שאינה טובה, הדימוי העצמי שלו יורד בעיני עצמו. ורואים את זה בחוש, אני יכול לומר מתוך סיחות עם הרבה צעירים, צעירות, רואים אדם שנמצא בחברה מסוימת, אבל הוא עצמו שייך למקום הרבה יותר גבוה. אם זה מצד האישיות שלו, הארי ז"ל אומר שאמנם כל אדם

הוא נשמה, אבל יש נשמות שבאות ממקום יותר גבוה, יש נשמות שבאות ממקום יותר נמוך. הוא מסביר את זה על פי המבנה של אדם הראשון. הרי האדם הראשון היה פאזל של נשמות. כשהקדוש ברוך הוא ברא את העולם, הכל היה מרוכז. ששת ימי בראשית זה היה מקביל לששת אלפי שנים שלנו. כל המצוות שבתורה היו כלולות בעץ הדעת. מצווה אחת. כל הנשמות שיצאו מהאדם הראשון היו כלולות בנשמתו של אדם הראשון. הכל היה מרוכז. אם היה עומד בניסיון של עץ הדעת, היינו מיד עוברים לימות המשיח. לא היינו צריכים את כל השפי שנים האלה עם כל הניסיונות והיצרים וההתמודדויות. כי ברא את העולם להטיב לאדם בתמורה לעמידה בניסיונות. הנה כל האנושות עמדה בניסיונות כי

כל האנושות כלולה באדם הראשון. וכל המצוות כלולות בעץ הדעת. עמדו בניסיון, קופצים ישר לימות המשיח. אדם מקבל את שכרו בהתאם למעשיו, בזכות ולא בחסד. אבל כשהוא לא עמד בניסיון, הכל התפרק והתפזר. זה כמו שאבא נותן לבן פרויקט עצום לעשות אותו בזמן קצר ואומר לו, "אתה תקבל על זה שכר עצום." ראה שהבן לא עומד בזה. אמר לו, "טוב, אחלק לך את זה להרבה חלקים. זה יקח יותר זמן, אבל תעשה את זה לאט לאט. כך כשאדם הראשון לא עמד בניסיון, הכל התפזר. ששת ימי בראשית התפזרו לששת אלפי שנים מבחינת סרגל זמן יום בבריאה זה זמן אחר לא כמו הזמן שאנחנו רגילים היום זרימת הזמן הייתה שונה דיברנו על כך בעבר דבר שמשיב גם על הרבה שאלות

מדעיות אז זה התפזר ששת ימי בראשית התפזרו גם נשמת אדם הראשון התפזרה לכל הנשמות שיצאו ממנו עכשיו כולנו עובדים לתקן את העולם ממה שהתקלקל בחטא אדם הראשון ולהביא את העולם לשלמותו ולתיקונו שזה מה שיהיה בזמן ביאת המש משיח והמצוות עצמם גם התפזרו שבע מצוות לגויים ותריייג מצוות לעם ישראל וכולם יחד אמורים להביא את העולם לתיקונו ולשלמותו אבל כשאדם עומד בניסיונות הוא בונה את עצמו וכל הנשמות שיש היום אומר הארי זל כל נשמה באה ממקום אחר אי אפשר להשוות בין נשמה שבה נקרא לזה מהעקב של אדם הראשון לבין נשמה שבאה מהחלק של המוח של אדם הראשון זו נשמה יותר גבוהה מבחינה רוחנית זו נשמה יותר אחורה מבחינה רוחנית. כולם

נשמות כולם אבל יש נשמות שונות. מה קורה במצב שאדם שהוא עצמו נשמה גבוהה בלשון המקובלים אבל נמצא בסביבה שהיא לא כזו? אנשים כאלה לפעמים חושבים אולי אצלי משהו לא בסדר. הזכרנו כבר פעם איך אפשר לדעת אם האדם בא, אדם שרוצה לזהות בעצמו או אצל חבריו האם יש לו נשמה גבוהה? יש כמה מדדים, נאמר שניים מהם. יש מקובלים שבראייה רואים את זה. אנשים בעלי ראייה רוחנית גבוהה מסתכלים על האדם, יודעים זה נשמה גבוהה. אני לא מדבר על כל אלה שלא מבינים כלום וסתם זורקים לכל אחד נשמה גבוהה. עיקר שיכתוב צ'ק גבוה בסופו של ה בסוף הפגישה כי אמר לו נשמה גבוהה. אלה שבאמת יש להם ראייה אמיתית. אבל כל אדם יכול גם לבחון את עצמו ולבחון

את חברה. נאמר שני מדדים עיקריים. מדד אחד, אדם שגדל בסביבה שהיא לא תורנית ומבחינתו יכל מה שנקרא לעשות ככל העולה על רוחו, אבל תמיד הרגיש בתוכו שאיפה לרוחניות, שאיפה לקרבת השם, לתורה, למצוות, לחסד, שומע על שבת, משהו נדלק אצלו בפנים. הרי הוא צריך להקריב. לעשות שינויים בחיים זה לא קל. אבל מרגיש משיכה לרוחניות. מאיפה זה בא לו? הרי החברה היא לא כזו. מאיפה זה בא לו? סיפר לי בחור שגדל בקיבוץ שכשהוא היה ילד היה שם חבדניק בקיבוץ שלהם והוא כל כך התפעל מהציציות שיוצאות מהמכנסיים של החבדניק עד כדי שהוא הלך ללול שם לול וגזר חוטים והכין לעצמו ציציות והכניס ל לחגורה שלו רק כדי שיהיה לו חוטים כאלה. הוא לא יודע

מה זה ציצית וכשהורים שלו ראו נזפו בו וכעסו עליו וצעקו עליו שהם לא מסכימים שהוא יחזור בתשובה בשום אופן אז הוא היה הולך עושה את זה בסתר רק בינו לבין עצמו שאף אחד לא יראה אבל הוא רוצה לראות שיש לו חוטים מאיפה זה בא דבר כזה הרי עוד צועקים עליו ונוזפים בו לצערנו בסוף ההורים כן השפיעו עליו והוא יצא למזרח ונכשל שם בדברים נוראיים של אכילה דברים שהם לא כשרים וגויות ואחרי כל המסלול הארוך הזה הזה פגשתי אותו בסמינר וסיפר לי על כל ההשתלשלות וכמה הוא כאוב מהשפל שהוא ירד אליו אבל מה הוא יעשה קפו אותו לעזוב את הכל אבל סיפר בילדות איך הוא היה נמשך לרוחניות זה מראה נשמה גבוהה שהיא באה ממקום גבוה לכן היא צמעה

לרוחניות מדד שני אדם שקשה לו לראות צער של אדם אחר או של בעל חיים אחר אדם שקשה לו לראות עבלות והוא רואה את האחרים עדישים יש מצב שהוא שואה את האחרים או עדישים או עוברים לסדר היום גם אם זה מפריע להם ואצלו זה בוער זה מקומם אותו זה גם אחד הסימנים של נשמה יותר גבוהה יש כאלה אני חייב לציין בסוגריים שהם נלחמים בתורה דווקא מתוך הרוחניות הגבוהה שלהם בגלל שלא קיבלו מידע נכון אלה שלום עכשיו שנלחמים בעד הערבים יש חלק, אני לא יודע אם כולם, אבל חלק גדול מהם שבסך הכל חוסר ידע. הם לא אנשים רעים, זה חוסר ידע. לא לימדו אותם שיש תורה ויש בורא לעולם. והקדוש ברוך הוא נתן את ארץ ישראל לעם ישראל. ואנחנו היינו כאן

וחוזרים לבית שלנו. הם רואים את זה כיבוש. כיבוש. אתם לקחתם את האדמה הזאת מהערבים המסכנים שהיו פה לפניכם, לא בודקים לא את ההיסטוריה ולא את בית המקדש ולא את ההבטחה האלוקית שהארץ הזו שייכת. רש"י בתחילת החומש כותב, "למה התורה התחילה בבראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ? הרי התורה לא נועדה להיות ספר מדע או ספר היסטוריה. נכון שבפרשהפרשת הבריאה יש שם סודות שהמדענים גילו אותם היום ודברים מופיעים שם בצורה נפלאה מאוד. אבל זה לא היעוד של התורה לשמש ספר מדעי איך אלוקים ברא את העולם. היעוד של התורה ללמד התנהגות. מה עושים, מה לא עושים, מה מותר, מה אסור. אז התורה הייתה צריכה מיד להתחיל במצוות. למה התחילה

בבראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ עם פירוט הבריאה או לפחות התורה הייתה שמה את זה בסוף התורה למה בזה פותחים אומר רש"י כי לעתיד לבוא יבואו אומות העולם ויגידו לעם ישראל גזלנים אתם שלקחתם את ארץ ישראל מהגויים ועם ישראל יענו להם בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ העולם כולו שייך לו ברצונו נתנה להם ברצונו נטלה מהם ונתן לנו כלומר זה זה של בורא עולם והוא קובע למי האדמה הזאת תהיה. יש אנשים שלא למדו את זה ויש להם לב טוב, אז הם חושבים שאנחנו אכזרים שבאים מלבד זאת איפה יש לעם ישראל ללכת. זו המדינה היחידה שיש לנו. כל העולם כמה רדפו, כמה שואה, כמה צרות, עד שחוזרים לאדמה שלנו גם בזה להילחם הפינוי הזה

של שהיה עכשיו וכל ה כל זה מאיפה בא? כל זה בא רק מתוך המוסלמים. לא חשבו להרגיש בג"ץ וללכת, זה מתוכנו. אנשים מתוכנו שהלכו והסיטו אותם נגד עם ישראל. אבל כשיש הסברה נכונה, כמה חשוב גם ללמד את הילדים שלנו, לשלוח אותם לתלמודי תורה, לבתי ספר תורניים, את הבנות שיקבלו את הערכים, יקבלו את הידיעות. יש בתי ספר מחנכים את ההורים נגד הדעות של ההורים. מחנכים את הילדים נגד הדעות של ההורים וההורים שולחים את הילדים בעיניים עצומות, קוראים זה בית ספר ממלכתי. מה חסר לזה? ולא יודעים שהם מקבלים שם דעות הפוכות לחלוטין, אבל שולחים את הילדים לתלמודי תורה, למסדות חינוך תורניים, מקבלים את כל היסודות האלה, לומדים את רש"י,

לומדים את הפסוקים. אז הילד גדל עם ערכים נכונים. על כל פנים אמרנו יש מצב שאדם נמצא בחברה שהוא עצמו באישיות רוחנית גבוהה, אבל החברה היא לא כזו. ואז מורידים אותו, נותנים לו דימוי עצמי נמוך, הוא מנסה להתחזק, יורדים עליו. מי אתה בכלל? בפרט אם הוא כבר נכשל בהרבה דברים, פתאום רואים אותו מתחזק, חברים צוחקים עליו, אתה שעברת עבירות שאנחנו לא העזנו לעשות, פתאום אתה נהית לנו צדיק והוא מרגיש חולשה, מרגיש רפיון. צריך להתרחק מחברים כאלה. לדעת ישראל אף על פי שחטא ישראל. ככה לומדת הגמרא מהפסוק שכתוב חטא ישראל, שאפילו שהוא חטא הוא נקרא ישראל. נתאר לעצמנו. ילד קטן לקח טבעת זהב משובצת יהלומים של האמא שהטבעת הזו

שווה מאות אלפי דולר והילד הזה בן שנתיים שלוש לקח את הטבעת השליך את הטבעת לפח אשפה מלא אשפה לפני שהוא השליך את הטבעת לפח כמה הפח הזה היה שווה כלום אחרי שהשליך את הטבעת לפח כמה הפח הזה שווה מאות אלפי דולרים אבל זה פח אשפה נכון אבל אבל יש פה טבעת משובצת יהלומים. כל אדם צריך לומר לעצמו גם אם אני חס ושלום מלא אשפה ככה הוא מרגיש על עצמו עשיתי שטויות עשיתי טעויות אני מלא אשפה אבל תזכור שאתה גם מלא בטבעות זהב משובצות יהלומים ואתה אתה שווה ויקר יקר ערך אצל הקדוש ברוך הוא אז מה זה הדימוי הזה שנותנים לאדם אם נכשלת אתה לא שווה כלום אתה אפס איזה טעם יש לך להתחזק כל יהודי יש לו את היהלום שבו את הנשמה

הטהורה שיש בו את המצוות שהוא עשה הגמרא הגמרא אומרת על הפסוק שכתוב בשיר השירים שהקדוש ברוך הוא משבח את עם ישראל כפלח הרימון רכתך הרי כל שיר השירים זה משל ונמשל בין גבר לאישה המשל זה בין איש לאישה שלמה המלך שהיה מלך בירושלים זה האיש בשיר השירים והאישה זו אחת מבנות ירושלים שלקח אותה לעצמו ואחר כך כל הדיון לא נעריך בזה עכשיו יש באתר ידברות הרצאה שלמה על שיר השירים גם הספר על שיר השירים שראה כתבנו פירוש על כל שיר השירים על פי המשל והנמשל שאגב אמרו לי שיש מקומות שיושבות נשים עם רבנית לומדות מתוך הספר ומתחזקות ביחד גם בוכות ביחד יש שם הרבה רגש הרבה דברים שנוגעים ללב בשיר השירים על כל הקשר שבין הקדוש

ברוך הוא לבין עם ישראל שבמשל זה המלך שלמה ורעייתו אחת מבנות ירושלים בנמשל המלך שלמה קח את הה שבסוף סופסים בהתחלה המלך השלם זה כינוי לקדוש ברוך הוא הנמשל זה הקדוש ברוך הוא שלקח אחת מבנות ירושלים ירושלים בשיר השירים זה כל כדור הארץ זה כל העולם ובנות ירושלים אלא אומות העולם כשקוראים בשיר השירים השבעתי אתכם בנות ירושלים צריך לדעת כוונה לאומות העולם והקדוש ברוך הוא לקח אומה אחת שזה עם ישראל לעצמו כל המשא ומתן כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו זה כשהקדוש ברוך הוא גאל את עם ישראל ממצרים בזמן האביו. יש שם את כל ההיסטוריה עד ביאת המשיח. פרק ח בשיר השירים זה ביאת המשיח. כל ההיסטוריה שלמה המלך ראה ברוח

הקודש כתב את כל המשא ומתן בין עם ישראל לבין הקדוש ברוך הוא ההתרחקות, ההתקרבות עד השלמות. וכשהמלך שם משבח אותה במשל הוא אומר לה כפלח הרימון רכתך. בנמשל הקדוש ברוך הוא אומר לעם ישראל שאפילו רקנים שבך מלאים מצוות כרימון. אפילו אנשים שיכול להיות שבעינינו נראים מאוד ירודים אבל אצל הקדוש ברוך הוא מלאים מצוות כרימון. אז מה פשר הדבר הזה שחברה מורידה לאדם את הדימוי העצמי? אתה לא שווה, אתה לא מסוגל. זה נכון גם מבחינה רוחנית וגם מבחינה כלכלית, מבחינה לימודית. יש כאלה שבטוחים שהם לא יכולים להצליח בלימודים, לא יכולים להצליח בשום דבר והם לא יודעים שזה נובע מכך כשהיו ילדים הטיחו בהם מילים קשות שאתה כלום,

אתה אפס, לא יצא ממך כלום. יכול להיות שמי שאמר את זה בעולם המבוגרים היו אנשים שסבלו בעצמם, עברו קשיים בחיים, עברו התמודדויות ואת התסכול שלהם מוציאו על הילדים. יכול להיות ילד בבית, יכול להיות ילד בכיתה, שהמורה או המורה דיברו כך, אבל כשהאדם גדל, צריך לחזק את עצמו בתובנות של הדימוי העצמי החיובי, לראות את שפע הטוב שיש בו, לא על תקן של התנסאות מעל האחרים. יודע, יש לי הרבה מה לתקן, אבל זה לא אומר שאני כלום. לא כמו שאלה אומרים. ואם נמצא בחברה כזו שמורידה, יתרחק מהחברה הזו. יאמץ לעצמו חברה אחרת. חברה שיודעת לתמוך, שיודעת לעודד, שיודעת לתת מילה טובה, לרומם את האדם, לחזק אותו ברוחניות. וכל אדם יש לו את

הבחירה. עם מי הוא מתחבר. הוא לא חייב להיות כמו הדג הזה שסוחה עם הנהר לכל מקום. רואה שהחברה הזו לא טובה לי, לאט לאט בעדינות, יורד מהקשר עם זה, עם זה. ד הוא לא טוב בשבילי, זה טוב בשבילי. לאט לאט מחליפים חברה עד שעולים לחברה איכותית, חברים שיוצאים לשיעורי תורה במקום למועדונים, חברה שואפת להגיע לגדולה ואז גם רואים תוצאות. נמשיך את דברי הרמב"ם. הוא ששלמה אומר, "הולכת חכמים יחקם ורואה כסילים ירוע." ואומר מביא עוד פסוק פסוק הראשון בספר התהילים אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישן חז"ל אומרים שלא לחינם הסדר כאן מתחיל אשר לא הלך בעצת רשעים מדבר בהליכה ובדרך חטאים לא

עמד עמידה ובמושב לצים לא ישב אומרים חז"ל אם הלך סופו לעמוד ואם עמד סופו לשבת כלומר שלא יאמר האדם אדם לעצמו סמוך עליי אני לא מתקלקל מהם אני קצת יוצא איתם רק הולך איתם אנחנו מטיילים ברחוב אחרי זה אני נפרד הולך לעיסוקים שלי אם הלכת עם אנשים בעייתיים אתה תגלה את עצמך שאתה עומד איתם שזה כבר יותר קביעות עמדת איתם אתה תגלה שאתה גם יושב איתם ואתה נהיה חלק מהם לכן אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים מראש אל תיכנס לחברה כזו שאתה לא יודע מה יקרה בסופו של דבר תודע שהיא חברה לא טובה תתרחק ממנה ותדע באמת להעריך את עצמ עצמך לייקר את הגדולה, את כוחות הנפש שהקדוש ברוך הוא נתן לך. לפעמים אנשים מפחדים להתקדם כי יש

כזה פחד משינויים, אבל ניקח כמשל פחדים מסוג אחר. יש אנשים מפחדים מזריקה, לא מסוגלים את הדקירה הזאת של הזריקה או של בדיקת דם. נתנו להם בדיקת דם, דוחים את זה כמה שבועות. למה? כי הם מפחדים מהדקירה. יש אדם מפחד מראיון עבודה אז הוא דוחה ודוכה את הראיון כל פעם מוצא תירוצים אחרים למה כי הוא מפחד ואם ישרבו ואם יגידו שלא התקבלתי אין לי כוחות לשמוע את זה אז הוא דוחף ודוחף ודוחף ולא שמים לב ממה אתה מפחד מהכאב הרי כל השבועות האלה אתה כואב מהפחד מהכאב עדיף את הכאב הקטן תגמור עם זה ותצא הלאה הוא לא שם לב שגם בתקופה הזאת הוא כאוב, רק הוא כאוב מכאב אחר. זה בעצם גם מה שכתוב בעמל של האדם. שלמה המלך אומר, אדם

לעמל יולד. כל אדם נולד לעמול. כלומר, אי אפשר לברוח מעמל. יש אדם שעמל ויוצא לו מזה פירות, יש אדם שעמל ולא יוצא לו מזה פירות. מתאר לעצמנו אדם שהוא עצלן, הוא לא אוהב לעמול. אז מה הוא עושה? יושב בבית ולא עושה שום דבר. והוא לא מרגיש שהעצלות הזאת לשבת בבית זה גם סוג של עמל כי זה מטיש אותו והוא נהיה מתוסכל וכעסן ומתעצבן למה בגלל העצלות שלו אבל הוא אומר טוב לפחות אני לא מתעייף אתה מתעייף יותר מאשר אם היית עובד אם היית עובד לפחות היית מרגיש סיפוק היית מרגיש שאתה עושה משהו אדם לעמל יולד אי אפשר לברוח מהעמל כך גם כל אדם שרוצה לעשות שינוי בחיים שלא יפחד מהשינוי יאמר לעצמו צריך לפעמים לקפוץ למים לעשות את

הצעד ואחר כך לראות את הברכה, לראות את הישועה. ממשיך הרמב"ם, "וכן, אם היה במדינה שמנהגותיה רעים ואין אנש הולכים בדרך ישרה, ילך למקום שאנשיה צדיקים ונוהגים בדרך טובים." הוא מדבר על מדינה. הוא הדין עיר. אדם שגר בעיר שהוא מרגיש שהעיר הזו מורידה אותי. מבחינה רוחנית אני יורד בעיר הזאת. למה? כי פה אני מכיר הרבה אנשים ויש לי הרגלים. אם אעבור לעיר אחרת שם אני אצליח להתעלות יותר ברוחניות. שווה לעבור לעיר אחרת. שווה לעבור דירה לעיר שהיא יותר רוחנית, יותר תורנית, לסביבה יותר מתאימה, להתעלות. אגב, נציין על אחת קמה וכמה, בחור שהוא עדיין רווק או בחורה שהיא עדיין רווקה ורואים שבסביבה הזו לא מצליחים להתעלות,

יש היום ברוך השם מדרשיות לבנות בכל רחבי הארץ. עם מגורים במקום ישיבות עם מגורים אז בנות עולות למדרשה בבוקר הם עובדות או לומדות מה שרוצות לעשות תואר וכדומה בערב יש להם את המדרשה שעתיים שלוש באות למקום לומדות שם מחכימות הכנה לקראת נישואין לקראת משפחה שלום בית לומדים הלכות כשרות המטבח ועוד דברים עבודת המידות כל מה שצריך עד החתונה וגם לנות במקום לוקחים מהם סכום פעות הרבה פחות מאלה שסוחרות דירה וצריכות לשלם זה אולי היא עשירית ממה שמשלמות על שכירות דירה וכלכלה. יש מדרשיות כאלה ויש ישיבות גם כן לבחורים שיושבים עוסקים בתורה, מכינים את עצמם לקראת העתיד, תופסים איזה פרק זמן של עלייה והתרוממות. אין מתנה

יותר יפה מזה שבחור נותן לעצמו לפני חתונה שהוא עולה לישיבה לתקופה מסוימת ובחורה עולה למדרשה. בישיבה אמנם ברוב הישיבות לומדים, לא משלבים עבודה, אבל יכול בלימודים עצמם לעשות איזה קורס של פרנסה לעתיד. יש קורסים תורניים שמזה יכול להתפרנס כמו כותב תפילין, מזוזות וכדומה. יש עוד הרבה קורסים אחרים. או שחוזר אחר כך לעבודה שעבד לפני. אותה עבודה שעבד לפני חוזר לעבוד בה אבל חוזר עם עוצמות, עם תובנות. כי היום הישיבות זה כמו חממה. למה בונים חמות? כי העץ מתפתח בחממה. הצמח מתפתח הרבה יותר טוב מאשר בחוץ. ואחרי שהוא גדל ונהיה יציב, אפשר להוציא, לשתול אותו איפה שרוצים, אבל הוא כבר חזק ויציב, יש לו גזע. זה בעצם

המעלה של אדם שזוכה לקחת לעצמו. כאן הרמב"ם מדבר שאדם שהיה במקום במדינה, אותו דבר עיר, שכונה או מקום עבודה אפילו שמנהגותיה רעים ואין אנש הולכים בדרך ישרה, ילך למקום שאנשיה צדיקים ונוהגים בדרך טובים. כאן הרמב"ם ממשיך במשפט מעניין קצת מפתיע. ואם היו כל המדינות שהוא יודעם ושומע שמועתן נוהגים בדרך לא טובה כמו זמננו על זמנו הוא כותב שהמקומות בעייתיים או שאינו יכול ללכת למדינה שמנהגותיה טובים מפני הגייסות יש מלחמות או מפני החולי ישב לבדו יחידי הרמבם לא היה קיצוני וכאן הוא אומר לאדם עדיף להתנתק מחברה רעה גם אם אתה נשאר לבד כעניין שנאמר ישב בדד וידום ואם היו רעים וחטאים שאין מניחים אותו לישב במדינה אלא

אם כן תערב עמהם ונוהג במנהגם הרע יצא למערות ולחוכים ולמדברות ואל ינהיג עצמו בדרך חטאים כעניין שנאמר מיתנני במדבר מלא מלא נורחים הרמבם מדבר כאן מאוד בקיצוניות בעניין הזה בדרך כלל הרמבם מאוד מאוזן פה הוא אומר בחברה לא טובה תהיה קיצוני בשום אופן אל תהיה עם חברה גרועה כי אתה לא יכול לדעת איפה תהיה הנפילה עד כדי שהוא אומר עדיף להיות לבד. היום ברוך השם זה לא מצב כזה. כל אדם יכול למצוא חברה טובה. יש התעוררות רוחנית בכל הארץ ואפשר לעלות ולהתרומם. נמשיך את דברי הרמב"ם בהלכה ב' בפרק השישי. מצוות עשה להידבק בחכמים ותלמידיהם כדי ללמוד ממעשיהם כעניין שנאמר ובו תדבק. זה נאמר על הקדוש ברוך הוא. וכי אפשר

לאדם להידבק בשכינה. אלא כך אמרו חכמים בפירוש מצווה זו. היא דבק בחכמים ותלמידיהם. לפי כך צריך אדם להשתדל שישא בתלמיד חכם וישי ביתו לתלמיד חכם. מה זה שישא בתלמיד חכם? גדולי זמננו אמרו שגם בת שההורים שלה, האבא לא תלמיד חכם, אבל היא למדה במקום של תורה, למדה בסמינר, למדה במדרשה, היא נקראת בתלמיד חכם. פעם לא היה בתי ספר. אז הבת איך הייתה יודעת איך להתנהג? מה שראתה אצל אביה זה מה שמעתיקה. לכן יקח בתלמיד חכם. היום גם בת שלא גדלה בבית שאבא הוא תלמיד חכם אבל אם היא למדה בסמינר זה כמו בת תלמיד חכם למדה במדרשה זה כמו בתלמיד חכם יודע תורה ולאכול ולשתות עם תלמידי חכמים ולעשות פרקמת לתלמיד חכם מה זה פרקמת

כלומר תלמיד חכם שקוע בתורה והוא רוצה להשקיע משהו בעסקים כדי שיהיה לו פרנסה בא אדם ואומר לו אני אקח את הכסף שלך אני אשקיע אצלי ואני אתן לך את הרווחים שיהיו מזה גם ככה אני עובד שיהיה לך ולהתחבר להן בכל מיני חיבור שנאמר ולדובקה בו וכן ציוו חכמים ואמרו הוה מתאבק בעפר רגליהם ושותה בצמה את דבריהם כשאדם מתחבר לתורה מתחבר לחוכמה מחכים ומשכיל היום ברוך השם יש כלים שלא היו בזמנם אם היום ירצה מישהו לשמוע את הבן איש חי בן איש חי ידוע שהדרשות שלו היו באים אלפים לשמוע אותו שם בבגדד בבבל רבי יוסף חיים מבבל מי שירצה עכשיו לשמוע את הבן איש חי יכול לשמוע את הבן איש חי? אי אפשר לשמוע אותו. אבל מי שירצה היום

לשמוע את מרן הרב עובדיה יוסף יכול לשמוע, יכול גם לראות אותו. יש אין ספור סרטי וידאו של שיעורי תורה שמסר, של דברי מוסר שהוא אמר ואפשר לראות את זה. הדור הזה יש לנו אפשרויות שלא היו בדורות הקודמים שזה טכנולוגיה שאפשר להשתמש בהמנם גם לרעה אבל אפשר להשתמש בה לטובה. ואדם צריך לנצל ולקחת את זה לטובה. שבוע שעבר פגשתי אדם שיש לו ידיעות נרחבות בתורה ומה התברר שהוא נהג משאית בידיעות שיש לו נראה תלמיד חכם כאילו למד בקול למד בישיבה אבל הוא נהג משאית ואומר שהוא כל הדרכים שומע רק דיסקים של דברי תורה כשהוא קצת עייף שומע יותר דברי מוסר כשהוא יותר רענן שומע הלכות יש דיסקים של הלכות יש היום ברוך השם שפע של תורה

יש אפליקציות שונות שאדם יכול להחקים משה שיכולה לעבוד בבית, לעבוד בעבודה. יש עבודות שאין מה לעשות, ש זה מול אנשים. אי אפשר לשמוע דברי תורה באותה שעה. אם אין מה לעשות, אין מה לעשות. אבל זמנים שכן אפשר לנצל אותם, להחקים, להשתמש בטכנולוגיות שיש היום שלא היו בדורות הקודמים וללמוד ולהחקים. כשאדם מקבל ידע, ידע זה עוצמה, ידע זה כוח. ויש ידע כמו שראינו קודם, שהעולם מראה על הטוב כאילו הוא רע והרע כאילו הוא טוב. אבל כשלוקחים את התורה עצמה, אתה יודע שזה טוב אמיתי. זה דבר שהוא 100% נקי לחלוטין שבא מבורא עולם. וככה האדם יודע שהוא הולך בדרך אמת ומצליח. לקראת סיום. נוסיף עוד דבר אחד. השבוע הזה קיבלנו, כולנו,

כל עם ישראל, קיבלנו שיעור מוסר מה הכוח של תפילה. וכדאי שניקח את זה לכל החיים. כידוע אחד מגדולי הדור שלנו שהוא המנהיג של כל עולם הישיבות זה הרב שטיימן שיהיה בריא והשם יתן לו בריאות באורך ימים ושנות חיים. בפסח המלאו לו בעזרת השם 104 שנים והוא הושפז לפני שבועיים בבית חולים. אגב היהודי הזה זה לא יאומן צלול ובהיר. אני שאלתי אותו כמה פעמים שאלות בהתייעצות בדברים כבדים. מה שלצעירים צריכים להסביר ברבע שעה הוא מדברים שתי דקות הבין את כל התמונה ויותר גם ממה שרוצים לומר פיקחות עצומה ממש והעצות וההדרכה והשאלות דבר מדהים זה כתוב שאדם שלומד תורה התורה מחקימה אותו יש גם מחקרים היום שלעד זקנה אם המוח רגיל

להתאמן בלימוד של גמרא שיש בזה בלימוד גמרא יש הכל זה גם מחדד את השכל את החשיבה אז כמו שאפשר לפתח את השריר שרירים של הגוף אפשר לפתח את השרירים של המוח, את התאים של המוח. בדרך כלל אדם מזכין תאה המוח כל יום יש מחקרים אדם לעת זקנה כל יום המוח מאבד כמה אלפי תאים אלפי תאים מתים לעת זקנה זה דבר טבעי כך אבל אדם שמאמן את המוח שלו בחשיבה נכונה בשאלות תשובות חקירות לא נותן למוח להתנו מנסה לזכור דברים אז הוא נשאר צלול לפני כמה זמן נפטרה אישה גם בגיל עברה את גיל ה100 כשאלו אותה מה מה זכיתי להיות כזאת צלולה עד גיל כזה עם זיכרון מפלי אמרה להם שיש לה ברוך השם 12 ילדים וכל ילד הביא גם כן בין 10 ל-12 ילדים וגם

הצאצאים ברוך השם כמנהג הדורות שלפני ויש לה ברוך השם הרבה והיא משתדלת כל לילה לפני השנה לברך את כולם היא מזכירה את השמות זאת שהשם מברך אותה ואת הילדים שלה שקוראים להם כך וכך ואת הילדים של זאת שקוראים לה כך וכך וקוראת עליהם תהילים ומתפללת היא אמנה את את המוח שלה לזיכרון אז היא טוענת ככה היא הסבירה בתקשורת שזה נתן לה מוח צלול גם אחרי גיל 100 שהיא חכמה ונבונה בלימוד גמרא זה חידוד של המחשבה זה זיכרון אז האדם נשאר צלול ובהיר אימון לשרירים של המוח יש היום גם בזה היום יש א אפליקציות יש אתרים יש אתר שנקרא כל הלשון יש שם המון שיעורי תורה של גמרא ומשנה והלכה גם בהידברות יש קצת שיעורי גמרא לא כמו בכל

הלשון אבל גם שם יש ובכלל אדם יכול ללמוד גמרא ולהחקים מי שלא התרגל ללמוד גמרא בסוגריים אני אומר יש לנו באתר הידברות הרצאה שנקראת מבוא לתלמוד ושם הסברנו את הבסיס איך לגשת לגמרא והרבה אמרו לי צעירים שהתחילו ע עם ההרצאה הזאת ואחר כך עברו יש לנו כמה שיעורים שמסרנו בישיבה שיעורים התחלתיים במסכת ברכות איך ללמוד גמרא איך לקרוא את השפה איך להבין ומתוך זה אחר כך תרי להשתתף בשיעורי גמרא בשכונה שלהם דף יומי כל יום דף גמרא קניין עצום על כל פנים הרב שטיימן הושפז כמו שהציבור יודע וכל עולם התורה ואפילו אנשים שהם לא בעולם התורה אבל בישיבות ודאי יום יום הקדישו את הלימוד לרפואתו קראו תהילים עשו כנסים גדולים עם

התחזקויות וקבלות ולפני שבוע וחצי פתאום הודיעו שהמצב ידרדר והתחושה אצל אצל כולם הייתה תחושה של יאוש. עד כדי כך, אני אולי קצת מגלה פה סוד, כלי תקשורת מסוימים כבר הכינו את השלב שאחרי. מה הולכים לדווח בשלב שאחרי? כי על פי הדיווחי הרופאים, זה עניין של כמה שעות וכשזה התפרסם, שהמצב כל כך מסוכן, עוד יותר תהילים, לימוד, תפילות, אתמול ברוך השם שוחר לביתו לחיים טובים ולשלום. מה שאף אחד לא האמין שהוא יוכל שוב לחזור לביתו ושוב חזר ברוך השם ובאמת נקדיש גם את השיעור הזה שהשם ישלח לו רפואה שלמה ובריאות אתנה שימשיך להנהיג את עם ישראל בעזרת השם אבל אני מציין את הנקודה הזו כי חשובה לא רק ביחס לרב חשוב לעצמנו

לפעמים מספרים לאדם על קרוב משפחה שהרופאים מיואשים ממנו עם זה הרופאים אמרו שאין תקווה יש לו כמה שבועות יש לו כמה חודשים ואנשים כבר כבר מאבדים מוטיבציה להתפלל. מאבדים מו אם הרופאים אמרו שאין תקווה אז מה הטעם בתפילה? אם כבר אמרו שהמצב כל כך חמור, שזה בלתי הפיך, אז מה מה יש לי להתפלל? צריך לדעת אפילו חרב חדה מונחת על צברו של אדם אלמנע עצמו מן הרחמים. חזקיהו המלך נכנס אליו ישעריהו הנביא והוא אומר לו בשם השם זה לא רופא הוא אומר לו בשם השם נבואה צב לביתך כי מת אתה ולא תחייה אומר לו תדע המחלה הזאת כדאי שתכתוב צבאה כי זהו אתה לא תחייה שאל אותו מהיקולה היי מה זה כל העניין הזה למה למה אתה אומר לי נבואה

כזאת אז אמר לו שיש עליו איזה קטרוג על עלעל הוראה שהוא לא קיים לא ניכנס לזה כעת אמר לו חזקיהו המלך היה מלך צדיק אמר לישעיהו הנביא בן אמוץ. שמו היה ישעיהו בן אמוץ אבל בדרך כלל קוראים לו בשם. פה כעס עליו לא רצה להזכיר את שמו. קרא בשם אביו. אמר לו בן אמוץ כל נבואתך וצא. כך מקובלני מבית אבי הבא. אבי הבא זה הסבא שלו. זה סבא. הסבא זה דוד המלך. כלומר כך מקובלני מפי דוד המלך. הוא היה מששל את בית דוד. אפילו חרב חדה מונחת על צברו של אדם אלמנ עצמו מן הרחמים. אדם רואה מחבל שם לו את החרב על הצווא עוד דקה הוא חותך אז מה הוא מרגיש יאוש תתפלל אלמנע עצמו מן הרחמים אז אתה אומר לי צב לביתך כי מת אתה ולא תחיה אבל

הוא אומר לך נבואה למה אתה כועס עליו הוא אומר נבואה נבואה אבל אין מצב שאי אפשר לבטל וישעיהו יצא וישב חזקיהו פניו אל הקיר והתפלל שם בכה לפני הקדוש ברוך הוא התפלל ישעיהו בדרך לביתו מקבל נבואה תחזור לחזקיהו תאמר לו שהתחילה שלו התקבלה ואני מעריך את ימיו וככה היה עברי והעריך ימים. לכן אסור חלילה להרגיש איזה רפיון תחושה של חולשה לא להרפות מתפילה. נעלה רק שאלה שהרבה שואלים בעניין של התפילה ובזה נסיים. הרבה שואלים התפללנו על אדם פלוני שיבריא והתפילה לא התקבלה. רואים ש שהוא נפטר בסופו של דבר. אז מה עם כל התפילות שעשינו, כל ההתחזקות שעשינו. לפני שהגעתי לכאן הערב, הייתי בקריית גת בהרצאה שם ל3 של אישה

יקרה שנפטרה. אישה צדיקה נפטרה מהמחלה ואלה שביקשו שנבוא לדבר שם אמרו שהיא נפטרה בגיל 54 והיה שם המון כנסים לרפואתה והרבה תפילות והרבה התחזקות ובסוף היא נפטרה ויש שם הרבה בנות צעירות שהם שואלות רגע אז מה כל התפילות שלנו הלכו לפח יצא מזה כלום כמה התפללנו בסוף היא נפטרה אז ביקשו שבתוך הדברים נתייחס לעניין הזה צריך לדעת כלל אין תפילה שהיא לא פועלת. זה יסוד גדול. אין תפילה שחוזרת ריקם. דיברנו, זה משפיע. במה זה משפיע? יכול להיות כמה מסלולים. יכול להיות שאדם הזה צריך להיפתר שבוע לפני וכחנו את ימיו בעוד שבוע. גם זה המון. עוד יום זה המון. יתכן שהאדם הזה היה צריך להיפתר מתוך ייסורים קשים יותר ועל ידי

התפילות הייסורים היו יותר רכים. ואנחנו אפילו לא מודעים לזה שפעלנו. רק מתפללים. רוצים לראות שמה שאנחנו נרצה זה מה שיקרה בסוף אבל התפילה פועלת אנחנו לא תמיד יודעים מה יש לנו הבטחה שאין תפילה שחוזרת ריקה מלבד זאת אפילו תפילה שכעת היא לא פעלה בעתיד היא תפעל נסביר את הדברים יותר והמתפלל עצמו מרוויח המון כתוב המתפלל על חברו הוא נענה תחילה למה כי כשאדם מתפלל על חברו אז את הישועה לאותו חבר הקדוש ברוך הוא מעביר דרך הצינור של המתפלל. אתה ביקשת אני מעביר את זה דרכך. אז אם הוא זקוק לזה זה קודם משפיע עליו ואחר כך ישפיע על השני. אם לא זקוק אז זה עובר עובר לשני. אבל אם האדם זקוק לאותה תפילה זה משפיע עליו.

כלומר אדם שמתפלל על חולה מסוכן שהשם ישלח לו רפואה שלמה והוא לא יודע שחס ושלום בגוף שלו כבר מתפתחת מחלה, הוא מתרפא בלי שידע בכלל שהיה חולה והתרפא. אז ייתכן שהתפילה לא הועילה לאותו אדם. אבל היא הועילה לזה שהתפלל. למה? כי היא עברה דרכו והוא היה זקוק לתפילה על בריאות אז הוא התרפה ואצל השני לא רואים תוצאות. אבל חס ושלום לחשוב שהתפללנו וזה לא עשה כלום. אין מצב שלא עשה כלום. אפילו לדורות. תפילה יכולה להשפיע לדורות. ילד קטן בא לעבור את הכביש. האמא רואה אותו מהמרפסת. רכב מתקרב. כמעט פגע בו. היא צורחת. אבל מה היא יכולה לעשות? בשנייה האחרונה לא קרה כלום. הילד ניצל. היא אומרת איזה מזל. יתכן אחרי 120 שהיא

תבוא לשמיים יראו לה שסבתא שלה לפני 80 שנה כשה הדליקה נרות שבת התפללה שהשם ישמור את כל הילדים שלי וכל צאצאי שיהיו תמיד בריאים ושלמים. התפללה והתפילה הזאת לא היה לה איפה לפעול. הקדוש ברוך הוא שמר אותה אצלו. ועכשיו כשהילד הזה היה בסכנה התפילה של הסבתא הצילה אותו ממוות. והאמא אפילו לא יודעת. אומרת איזה מזל. יש לנו כלל. אין תפילה שחוזרת ריקם. הפה הוא כוח אדיר וחבל שלא משתמשים בו. הקדוש ברוך הוא מתאבלו לתפילתם של צדיקים כי זה פועל. פועל שפע לאדם עצמו, לעולם כולו, במימד הרוחני זה פועל. כמה חשוב להשתמש בכוח הגדול הזה. הזכרנו כבר שמרן הרב עובדיה יוסף שמעתי עדות מהעוזר שלו שכשהוא כבר היה מנהיג בישראל

בצירותו לא היה קורה עיתונים בכלל. כשהמנהיג רצה לדעת מה קורה בעולם, כל יום מביאים לו עיתון דתי והיה רואה את הכותרות לדעת מה קורה בעולם אם היה נוסע זה היה בודק יותר מה כתוב שם כדי להתעדכן מה שקורה אז הוא העיד שהרב היה קורא תמיד את הכותרות והיה קורה עוד דבר בעיתון בעיתונים החרדיים מצוי שיש למטה קוביות כאלה אנשים משלמים כסף על פרסום אבל כתוב שם נתפלל לרפואת זה וזה נה להתפלל להצלחת זה וזה מתבקשות לתפילות את כל הקוביות האלה הוא היה קורא כי הוא ידע שתפילה זה כוח הוא לא אמר חבל לי על הזמן אף אחד לא ביקש ממני להתפלל יש כאן אנשים נזכקים היה מתפלל עליהם והמתפלל על חברו הוא נענה תחילה נסיים בברכה לכל

הציבור שנמצא איתנו כאן לכל הצופים בכל מקום שהם שהשם יתן לכולם בריאות אתנה ואריכות ימים שפע גדול ברוחניות וגשמיות שנזכה במהרה לגאולה שלמה אמן ואמן