"הרגשתי שאולי אבא שלי נפטר": אילנית פזואלו על הטרגדיה שטלטלה את חייה

וזה היה שהיא הוציאה את הראש מה ככה ממרפסת החלון והא מסתכלת והיא הבינה שאני קוראת לה והיא לא הבינה למה אני קוראת לאמא אז ואני ממשיכה לקרוא לאמא אז היא אמרה לי אני סבתא אנ ניתי קרה ואהובה יש לך את אחד הסיפורים הכי מטלטלים שיש המעניין הוא שרק לפני שנה הילדים שלך התוודו אליו נכון אז אבא שלך השליך את אמא שלך מהמרפסת נכון שזה מוות מאוד מאוד טרגי כן שהיית בת שנתיים וחצי נכון את יכולה לספר מה הסיפור קצת על המשפחה שלך אני לא יודעת הרבה קודם כל שלום הורן ניקרה ככה לבוא ולספר כאן ולחשוף זה בשבילי ככה הרבה יותר מסגירת מעגל א הייתי באמת ילדה מאוד מאוד צעירה א תינוקת קטנה שעדיין לא מבינה את המשמעות של כל

הדברים א ואם אני מגדירה את זה היום אז בעצם אז התהפכו החיים שלי והם השתנו באופן שזהו מה שהיה לא יחזור להיות מה שיהיה מי שהיה בבית בעצם זה ה אח שלך נכון הוא היה בן שמונה ה הוא היה שם לפי מה שהוא סיפר הוא היה שם וראה את הכל אני לא הייתי בבית פיזית הייתי אצל סבתה שלי שהיא גרה ממש מרחק של חמש דקות הליכה משם אני הייתי אצל סבתא תינוקת היא באמת ככה שמרה עליי הוא היה עדלה הכל ממני הקדוש ברוך הוא חסך את כל ה וואו מרות הללו קודם כל הידיעה הזאת מטלטלת מאוד מתי בעצם את את הבנת שזה מה שקרה כי הרי לא סיפרו לך לא דיברו איתך על זה מתי הבנת שזאת המציאות הבנתי מדברים ששמעתי מסביב א בשכונה ככה עם האנשים שהיכרתי

גם אם לא בבית שלי עצמו באיזה גיל בערך הבנת את הסיטואציה אה הבנתי את הסיטואציה קודם כל הבנתי את זה שאין לי אמא בגיל בערך אר וחצ חמש א זה היה שאני רואה את כולם קוראים אמא לזו שמגדלת אותם ואני קוראת סבתא לזו שמגדלת אותי אז רציתי בדך לתקן אתזה לק גם א א אז התחלתי לקרוא לאמא וזה היה שהיא הוציאה את הראש מה ככה ממרפסת החלון והיא מסתכלת והיא הבינה שאני קוראת לה והיא לא הבינה למה אני קראת לאמא אז ואני ממשיכה לקרוא לאמא אז היא אמרה לי אני סבתא וככה זה בעצם היה זאת אומרת הבנתי שזו סבתא למרות שהיא מגדלת אותי זו סבתא אחרי זה בהמשך זה היה שהבנתי אה שלי אן אמא ואיין לי גם אבא א והיו נסיבות כאלה לזה שאיין לי

אבא ואמא א קצת ממה ששמעתי לא ידעתי בדיוק את כל מה שקרה כי גם כאילו דיברו על זה ולא ראינו צורך היתה לי שאלה ספציפית אז שאלתי את אחי שהוא היה מאוד מאוד קרוב אליי כן מן הסתם הדמות הקרובה אליי ביותר לא רציתי לצער את סבא וסבתא בשום אופן וצורה מ איזה רגישות היייתה לך או ילדה זה לא פשוט נכון אבל ידעתי את זה ממש את הסיפור עצמו סיפור עצמו ככה לגודל הטרגדיה נחשפתי כשסבא שלי נפטר הייתי בת 16 וככה הוא עצר ככה בחדר שלו הוא תמיד סגר את כל מיני ככה פרטים מאוד מסוימים הכתבה הזו היייתה אצלו מונחת שם על הפטירה הטרגית של אמא שלי שהופיעה באחד המקומונים של אשדוד א אז נחשפתי זה היה בשבילי בום גדול וואו לא פשוט נכן

אחורה ברשותך ן כאיל שנתיים וחצי קרה מה שקרה לאן את הולכת סבא וסבתא אנחנו גדלים אצלם באופן טבעי זאת אומרת אב נכנס לכלה אה לא לא שידוע לי אז נותק הקשר עם אבא עם אבא לא היה קשר אה עד איזה גיל בערך מעולם מעולם לא היה קשר אם הייתי פוגשת ברחוב סבתא למשל הייתה לוקחת אותי והיינו צועדות ו הייתה רואה זה הת אומרת תקשי זה אבא שלך א תקשי להגיד לו שלום ופשוט הייתי ניגשת ואומרת לו שלום וחוזרת אבל קשר ממש ש המשפחה עצמה לא פשרו אני מאוד מבינה אותם מבינה גם את המניעה א אבל חשב לי מאוד לציין שלא זה לא היה מלוה בכעס לא כעסתי א לא היה לי שום רגשות של טינה א למה היה מה קרה למה זה קרה פשוט הייתי מנטרת מנטרלת מ רגש

או תחושה או חווייה הבנתי שאין אבא ואמא זה נכון שזה היה מאוד מאוד דרמטי ומאוד מאוד מתלתל לא מעבר לזה אבל שנייה בוא נחזור שנייה לסיטואציה הזאתי את עוברת את הכביש אומרת שלום לאבא או עוברת המדרכה מה שזה לא יהיה מגיעה אומרת שלום אבא ומה קורה שם מה הוא אומר לך אני לא זוכרת הרבה א כן הוא אומר שלום וככה חיבוק אפילו זה ה שאפילו הוא ניסע אה אני זוכרת להגיע אלי לבית הספר בשביל ליצור איתי קשר אה המשפחה אחרי זה זה היה בערב שסיפרתי להם אז הם פשוט עשרו את זה מקול וכל הם פנו בדרכים שלהם ובעצם הושגה הבנה שאין קשר זאת אומרת לא כל מה שיהיה זה יהיה דרכם אבל לא באופן ככה ישיר והבנתי את זה וקיבלתי את זה פשוט הבנתי

שהם פועלים בצורה שמיטיבה איתי באמת האמנתי אותם נתתי בהם אמון עליך א טוטלי כן ו בגיל מסוים פתאום שמעת שמה קרה לאבא שלך הוא הפיל את עצמו א זה היה שלא שמעתי אלא פשוט הייתי בפנימייה והמשפחה שלי צלצלו אליי שאני אתארגן לקחת את החפצים זה היה שבוע לפני חופשת פסח ו אמרו לי לקחת את החפצים א זאת אומרת לקחת אותם וכי אני חוזרת רק אחרי חופשת הפסח אז מאוד ככה נבהלתי אמרתי קרא לסבא משהו לסבתא משהו אה נתנו לי לדבר עם כולם בטלפון הכל בסדר תהי רגועה סבא וסבתא בסדר אנחנו צריכים פשוט לבוא לאסוף אותך א נדבר איתך ונסביר כשאנחנו נגיע הייתה לי חברה טובה אחת שידעה לא שיתפתי את הסיפור הזה ככה בהוראה של הרב שלי שהוא אמר

עדיף שלא לספר שלא לחסוף ילדים זה עם ככה שלפעמים יכולים להכאיב א ככה ו בטקטיקה מסויימת שאז שלא שיתפתי בכלל מלבד חברה אחת שאמרתי לה וואו משהו מוזר ככה קורה ומרגיש לי שאולי אבא שלי נפטר א הרגשת את זה פתאום הרגשתי את זה הרגשתי את זה ואז הבנתי בעצם בצורה מאוד מאוד עוצמתית שקשר דם דם זה לא מים א קשר דם זה קשר דם זה משהו שזה ישאר שם וזה יהיה שמה א בת כמה היית הייתי בת 14 וחי הם הגיעו לקחת אותי ואז ברכב אחי ישב איתי ככה מאחורה נית שני ילדים שלי מקדימה ואחי אמר לי ככה הניח לי שאני צריכה לשבת שבעה א רק אני צריכה לשבת שבעה כי זה לא אביו הביולוגי זה אבא שלי הביולוגי א ואמרתי לו כן אני יודעת אז ככה מיד

ודים שלי הסתובבו איך את יודעת אז אמרתי אני הרגשתי את זה זה היה אני חושבת גם בשבילם סוג של חווייה מכוננת ש וואו קשר דם זה הרבה יותר קשר קרוב ומוחשי ואז באמת הכרתי כשהלכתי לשם הכרתי את המשפחה של אבא שלי לראשונה לראשונה הכרתי אותם א ידעתי הכרתי אותם ככה ממש מש מרחוק דודה שגרה ככה בקרבת מקום לסבתא שלי עליה שלום אבל א ממש ממש קשר חם שנוצר שם במהלך השבעה ואחריי ככה המשכתי לה אותם בקשר אנשים מקסימים אנשים מדהימים באמת ככה משם החיים שלי המשיכו כאילו כלום לא קרה יש דף חדש בחיים שלי נכנסה לתמונה גם הצד של ככה המשפחה של אבא שלי והיינו בקשרים חמים יפים וואי זה מדהים שאת רואה את זה ככה הרוחת את המשפחה של

אבא שלך ך באמת עד היום בשביל זה אני רואת אני לא יודעת איך לקרוא לטרגדיה בשמה נכון היה היה מצב באמת טראגי אמא שלי נפטרה בצורה מאוד מאוד טרגית בצורה שבאמת זה טלטל והשעיר את כל השדוד וכולם דיברו על זה וזה טלטל את העולם הפנימי שלנו המשפחתי שלנו אבל משהו שם היה מונח בצורה מאוד מאוד מדוייקת בחרתי להתמקד א ול ל איך אני אגדיר את זה בחתי בחרתי לקרוא לזה בשם אחר בצורה שאני בחרתי שהיא טיבת שהי תוביל אותי ככה למקום יותר נכון מבחינתי כי נכון יש מצבים יש דרמות ויש מצבים קוודרים מאוד מאוד מאוד ואפלים אבל בחרתי ללכת דווקא למקום שמעיר אותי מעיר את העולם שלי באמ באופן בלתי מודע כן הייתי ילדה מאוד מאוד צעירה

אבל בחרתי ככה אז בוא בוא נתקדם קצת ותך את התחתנת באיזה גיל בגיל 20 בפעם הראשונה 20 בפעם הראשונה ן שזה היה שידוך לכל דבר זה היה שידוך נכון לכל דבר אחרי כ שנתיים התגרשת ונכון ומשבר וזה התרסקות טוטלית ככה גם בשביל המשפחה שלי גם החברות שלי שהייתי ככה הפרח של הסמינר ובאמת ככה הבחורה המוכשרת ביותר בת טיפוחם גם של ככה הרב והרבנית של משפחת יעקוב זון וואו איך איך מכילים דבר כזה א ברוך השם הרב יעקובזון היה שם תמיד לאורך כל הדרך לצידי ולוה אותי בצורה מאוד מאוד ככה עם כל ביעות ובהכוונה וגם זה קרה אז ב ככה הדרך היייתה קצרה באופן משמעותי בשביל לא להתיש כן זה קרה והכל ככה נגמר מאוד מאוד מהר וזה מאחרינו וכבר

צועדים לפרק הבא מה זה הפרק הבא זרת איפה את מוצאת אותך אחרי גם אחרי כ מחשו זאת אומרת היית בפנימייה התחתנת לחזור לבית של סבא וסבתה זה כ כבר לא פשוט כי כבר היית בבית משלג סבתה אין לאן לחזור בעצם יש לי דוות בבית סבתא סבא נפטר כשהיתי בת 16 עוד רווקה סבתא נטרה ארבעה חודשים אחרי שהתחתנתי אחרי לאחר נישואי הראשונים אין סבא וסבתא אח שלך אח שלי נמצא אבל יש לי דוד שהבן של סבתא הצעיר שהוא רווק עדיין בבית אומנם ווק מבוגר אבל זה איחוד אין לאן לחזור גם בכלל לחשוב שלח ור אחרי שבניתי בית חרדי החלק הכי קשה שהיה לי ממש קשה לחשוב על זה איך אני חוזרת עכשיו ומנהלת אורח חיים כמו שהייתי בו זאת אומרת עעם כל ההתמודדות

אה כן שזה משהו אחר מהחיים שבניתי לי נכון אומנם שנתיים אבל בכל אופן כבר הייתי במסלול מאוד מאוד אחר וכביכול בטוח אבל בטוח זה לא היה אז לאן עכשיו אז מה עושים באמת מה עשית לאן פני החמודות אז זה השליחים הנאמנים שבאמת הקדוש ברוך הוא אבא טוב ורחום והוא שלח את השליחים באמת שהם היו שם בשבילי לאורך כל הדרך א משפחת יקוב זון זה היה שבכל אופן זה היה נפל כרם ביום בהיר בסמינר א בסמינר בסמינר האהוב עליי שזה הבית הראשון והבלעדי שלי ככה אני מגדירה את זה בית חם ואוהב חזרת לפנימייה זה היה שהרב יקב ככה זה נחת ואני זוכר שהצוות ככה אחרי זה זה היה שהבנתי שהצוות היה המום א ככה כשההוא הבין שהיא באמת אילנית התגרשה אה

מאוד היה קשה להם לקבל את זה אחרי הכל ועם הכל גם זה אז היה ש פרשוט הרב אז נוצר שיח בכל אופן חינוכית איך מחזירים אותה לכאן ויש פה בנות בסמינר הרב יעקב זון עליו השלום הצדיק שהוא היה המר דטרה של באר יעקב הוא פשוט הנחי את הנחתה והוא אמר אילנית חוזרת הביתה הסמינר זה הבית שלה וילנית חוזרת לבית שלה וככה היה חזרתי לבית שלי ומשם הרב יעקב זונ זה והמורה יפה האגדית שההיא הייתה גיסתו הרב ישרל והמורה יפה הם פשוט ליוו אותי שם המשיכו בדרך המדהימה שלהם וברוך השם תוך תשעה חודשים כבר זכיתי לבנות את הבית שלי בפעם השנייה בעלי המקסים לבנות בית ברוך השם של תורה באמת א זה היה ג' תמוז כככה הגעתי ליום ה פטירה של אמא

שלי הגעתי כגרושה וככה הרגשתי שזה היה לי מאוד קשה פעם ראשונה שהרגשתי שמאוד מאוד קשה לי בתוך המסע הזה בתוך כל החוויות האלה וזה היה שדודים שלי ח ככ לקחו קצת הצידה בשביל להשאר אותי בפרטיות עם אמא שלי והרגשתי שאני פשוט בוה את חיי פשוט בוחה מעומקי ככה נשמתי ולבי אמא את ילדת אותי אמא זו עד שיצרת אותי והבאת אותי לעולם בבקשה את יודעת מה אני צריכה אני לא צריכה לספר לך מה אני צריכה זה היה ג' תמוז חודש ויום יומיים אחר לאחר מכן ד' באב זה היה שעשיתי ורט עם בעלי היה את הוורט ואת הלחיים ככה ממש באותם ימים תוך אותה תפילה ככה מאוד מאוד מכוננת מאוד עוצמתית וחזקה ככה מהלב המאוד מאוד ככה קמה ברוך השם ככה זה פעל

כנראה את הפעולה שלו ותכף זה היה ממש בימים שחרי שלאחר מכן נפגשתי עם בעלי וברוך השם זכינו להקים בית נאמנו בישראל וא אמאל כות ברוך השם זה זכות ברוך השם השם תראי מה זה אבל אלה שנמצאים שם בעולם הכי קרובים אלינו הם עוזרים לנו הם עוזרים לנו יש להם את היכולת הם קרובים כל כך לקס ה אני מרגישה אותה אני מרגישה אותה ממש בכל רגע גם היום ככה שזה באופן מאוד מאוד סמלי שזה יום הפטירה של ה-47 אני מאוד מרגישה את הנוכחות שלה אני מאוד מרגישה את התפילה שלה שמלווה אותה אותי בצמתים מאוד מסויימים בחיים שלי זה היה שניסתי לבעלי ואחרי ככה כמה שנים שאנחנו נשואים אנחנו יוצאים ככה מהרופא שמטפל בנו והוא ככה מבשר שהוא לא רואה

סיכוי לילדים הייתי בסך הכל בגיל 26 זה הפעם הראשונה שיצאנו משם ותך זה זהו שהיה יצאנו משם בעלי ואני ולא דיברתי אני מעולם סומת לא שיתפתי בקושי שלי הייתי רגילה להתמודד עם הקושי לבד כן הוא היה שם לידי אבל אוקיי זה קושי עכשיו מה עושים איתו לא קראתי לו במילים ובשם אבל בעלי ראה אותי פעם ראשונה עם דמעות בעיניים בלי לספר לו מה אני חובה ומה אני מרגישה וא הבין את הקושי המאוד גדול שלי הוא אמר לי יהיה בסדר בעזרת השם יהיה בסדר וואי לא לא עניתי לא הגבתי אבל זה היה הרגע שמאוד הרגשתי שוואו זאת אומרת זה ממש סוגר עליי כי מה שהכי רציתי באמת זה המימוש האמיתי שלי להיות אמא לזכות להיות אני בעצמי את מה שאני לא זכיתי

לא זכיתי באמת לחיבוק של אמא מאז שאני בת שנתיים וכל כך התפללתי לחוו ילד ילדים משלי א זה היה שהרופא אמר את מה שהוא אמר אבל חודש פחות מחודש לאחר מכן זכנו להתבשר בבשורה שאני מצפה ברוך השם א ככה וואי באופן טבעי א באופן טבעי ללא טיפולים זה היה איזשהו הליך שעשיתי ואז הייתי צריכה ל ככה לא לטפל א וככה הרגשתי שזה מאוד ככה מאוד עוצמתי כי היה שם גם ברוך השם א זכייתי להיכנס לצדיק מאוד גדול שגרנו באותה תקופה בבית שען והוא אמר לי אין לך מה לדאוג הכל יהיה בסדר א זה היה שממש התקבלתי אצלו כנראה אחרונה זה הצדיק הזה הרב מחלוף אל אסרי תבחרי לצמוח בוא תספר לנו מה את עושה עכשיו כיום אז ככה מה שאני עושה היום קודם כל

בצפון אני חייבת להזכיר את הנקודה שמאוד אהבתי את כל העיסוק האינטנסיבי סביב נפשות סביב נשמות אז טיפלנו במשפחות בארגון מדהים שבו באמת עסקנו בהפצת ככה התורה וקירוב והיינו ככה בארגונים של וולפסון שמה שעשינו חייל ברוך השם להביאנו הרבה מאוד משפחות ומשם זה היה שככה המשכתי ופתחתי מדרשיה לנערות שזה זכות וזה ברוך השם ככה היה משהו שמאוד מאוד מדרשיה הייתה המדרשיה היייתה קימת שמונה שנים והרגשתי שזה היה המהות שלי והאמהות שלי והרוחניות שלי וממש כל כולי ממש הייתי שם ואחרי שמונה שנים בעצם שאת סגרת את המדרשי אתם בעצם עברתם מעבר הבנו שאנחנו צריכים לעשות שינוי ככה דוש בפולה וחזרת לאשדוד שזה המקום שממנו יצאת א אז

זהו שזה היה בשבילי אני חושבת אה מה גר ל פסגת החלומות בעלי ככה הבנו שחנו צריכים לעשות שינו לא חשבתי לעולם שאני אחזור לשם כי משהו משהו קרה לי כן שגרם לי להתנתק משם זאת אומרת הבנתי שהיום אני מבינה שכש בן אדם רוצה באמת להיבנות בצורה מאוד מאוד ככה תכליתית אז הוא צריך לעשות את הלך לך מארצך ממולדתך מבית אביך בשבילי זה היה בעל משמעות כפולה ומכופלת להתנתק מכל הקולות רקע מכל התיוג כן מכל זה שכבר אוטומטית ה הייתי מקוטלגת וככה ניצבת במקום מאוד מאוד מסוים בחרתי להתנתק א בחרתי ככה לצמוח בדרך ככה א מ לצמח ולהצמיח מה ל אחרי כמה שנים חזרת להשות בעצם אחרי 25 שנה של ממש מגורים בצפון זה היה שחזרתי לאשדוד זה היה

רגע של אושר מאוד גדול בשבילי זאת אומרת אשדו זאת עיר שאני מאוד אוהבת זה הבית שלי זה הלב הפועם זאת עיר מאוד מאוד ככה כמה שהיא גדולה היום היא עדיין מאופיינת ככה עם מ אנשים עם לב מאוד מאוד חם אם לא היית חוזרת לאשדוד לא היית מספרת להם את זה הם היו יודעים את זה אבל זאת אומרת מאוד בצורה אולי זמ בצורה מאוד שהייתי מניחה את זה לידם אוקיי ודב בגלל שחזרתי לאשדוד הבנתי שהם יכולים לשמוע את זה כי באשדוד הרי היא הייתה מאוד קטנה ומי שהיה שם אז הוא נחשף לכל הסיפור הוא יודע את כל הסיפור אז בואי תספרי להם את זה את לפני שהיה בחוץ הרחוב אנשים יספרו להם מי זו אמא שלו ומה היה הסיפור עם א סבא וסבתא שלו וכולי וכולי אז

אמרתי בואו תשמעו את זה ממני לפני שזה נחשף והבנתי שלסיפור שלי יש משמעות מאוד מאוד ככה וערך מאוד גדול לתת לאנשים כי נכון שלא בחרתי שלא לחסוף אותם לזה מהמקום ש להגן עליהם מה שלא צריך לדעת סת הגנו עלייך בעצם נכון זאת אומרת פעלתי כנראה ממש באופן ככה תת מודע בצורה שאני גדלתי לא לשתף לא לספר מה שלא צריך למרות שאנחנו בביית מאוד ככה פתוח ומאוד מאפשר ומאוד מדבר צריך צורך ממש זה מיותר אבל כשחזרנו אז ככה שיתפתי אותם אילנית באמת בתור גם שאת מטפלת רגשית וגם זוגית וכל מה שלמדת וכל מה שעשית בחיים שלך וגם בהקשר לכל ה וחת סיפור שאת מביאה ואת נוסת ככה בחייך ברוך השם מה המסר שהכי חשוב לך להעביר הלאה כי אפשר

ללמוד ממך המון ואפשר לקבל הרבה תודה תודה רבה המסר המאוד גדול שיש לי שאנחנו תמיד בוחרות כן בכל צומת שהוא אנחנו בוחרות א לאן לצעוד איך לצעוד אבל מאוד חשוב לדייק את הבחירה שלנו שהבחירה הזאתי תהיה ככה מאוד מדוייקת כי אנחנו יכולות לבחור בטוב או לבחור לבחור בעיקר או בתפל מאוד חשוב שאנחנו נבין שהבחירה שלנו היא זו שנכונה זאת אומרת יכול להיות למצב שהוא נכון מאוד מאוד טרגי מאוד מאוד עצוב מאוד כואב מאוד על פניו בלתי מאפשר אבל אם אני בוחרת לחשוב ולהבין שזה כן אפשרי שאני כן יכולה לצמוח שאני כן יכולה לבנות מזה משהו אחר חזק יותר מוצק יותר זה עניין של בחירה אחרי שרואים את מה שאת עברת כאילו שומעים ממך את

הסיפור ומבינים את כל החווייה המטלטלת שעברת ולראות אותך ככה אישה שמחה צוחקת ממשיכה עם החיים בוחרת תמיד בטוב בוחרת בצמיחה עצמה אז אני חושבת שכל אחת מאיתנו באמת מסוגלת לזה אני חושבת זה באמת תודה רבה תודה רבה ובאמת ככה שבאמת תודה רבה לכם על הבמה ותודה מורן ככה על השיח המאוד ככה עוצמתי ושבאמת נזכה שבאמת תמיד נבחר רק באור והטוב והנכון אמן אמן תוד ובאמת שיקח אותנו למקומות החיוביים והצמחים שלנו אמן תודה רבה א