הרב זמיר כהן - מה מלווה את האדם אחרי 120 שנה?

אחרי שאדם מת, כולם מבינים שיש עולם הבא. כשהוא חי, הראש נמצא רק בשטויות והבלים ויצרים של העולם הזה. כשני אדם נפטר, יושבים שבעה, כולם מבינים מה יש עכשיו לעשות, מה אפשר לעזור לו בעולם הבא. רק לברך על האוכל ותורה, מצוות, מעשים טובים, להקדיש את זה לעילוי נשמתו. כשאדם נפטר, מה אומרים עליו בלוויה? הוא ידע לבשל אוכל טעים. מבינים שזה לא שבח. הוא היה עשיר גדול, היה לו 10 בתים. אף אחד לא אומר את זה בהספדים. מבינים שזה לא מעלה. זה שיש לו הרבה כסף זה לא מעלה. משבחים אותו. היה בן אדם טוב, היה לו לב זהב, עזר לאנשים, היה שומר תורה ומצוות, קובע איתים לתורה. כולם מבינים שכשאדם מגיע לעולם הבא, זה מה שמלווה

אותו. לכן גם שלמה המלך אומר, טוב ללכת אל בית האבל מלכת אל בית המשתה. ערב אחד הזמינו אותך לשני מקומות. אתה לא יכול להיות בשניהם. מקום אחד זה שבעה. יושבים שבעה, הזמינו אותך לבוא לשם, לנחם שבעה. מקום שני חתונה. ואי אפשר להיות בשניהם. זה בעפולה וזה בבאר שבע. אתה לא יכול להיות בשניהם. צריך לבחור. לאיפה ללכת. הדחף הטבעי של האדם, לאיפה הוא רוצה ללכת? בית המשתה. ריקודים, אוכל טוב. אומר שלמה, תהיה חכם. טוב ללכת אל בית האבל. למה? הוא מסיים את הפסוק ואומר והחי יתן לליבו תלך לחתונה אכלת שתית רקדת מה קיבלת לחיים כלום אתה מגיע לבית האבל אתה פתאום שם לב האדם הזה היה איתנו הכרתי אותו כבר לא איתנו מה הוא לקח

איתו לעולם הבא עכשיו יש לו בסך הכל מטר וחצי שני מטר שם מצבה עליו וזהו עכשיו עד תחיית המתים הוא יהיה שם וכל התקופה מה יש לו שם מה הוא לקח איתו לא את הרכב ולא את הבית המפור לא את הבריכה הפרטית, את השיעורי תורה שלו, את המצוות שהוא קיים, את ההתגברות, את הויטור מעביר על מידותיו, כמה שהיה יותר רוחני זה מה שיש לו. לכן אומר שלמה, עדיף ללכת והחי יתן ללי ליבו. אדם מפיק לקחים