"אני שוכב במיטה בוכה בלי הפסקה" לירן לוי בסיפור אישי מרגש על אבא הלום קרב | יום הזיכרון

אני זוכר את עצמי ילד בן שש אוכף במיטה שלי עצוב בוכה בלי הפסקה מרגיש שהעולם מתמוטט עליו אחרי שאבא צועק עליו בלי הפסקה קוראים לי לירן לוי וני נולדתי לאב שחזר הלום קר במלחמת יום הכיפורים עשרות חברים של אבי איבדו את חייהם במלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן אבי חזר חי בפיזי אבל מת בנשמה היה לי אבא מדהים אבא אוהב אבא דואג אבא שנתן לא רק מה שיש לו גם מה שאין לו והיה חסר לו הרבה בנשמה הכל הוא נתן לנו כילדים הסיפור של אבי זכרונו לברכה זה סיפורם של אלומי הקרב בישראל זה סיפורם של אנשים שכמו שאמרתי חזרו חיים אבל מתים מבפנים בש לעשר 1973 בשעה חי לש הזעקות ברחבי ישראל מלחמת יום הכיפורים פורצת אנחנו סופרים 2565

חללי מערכות ישראל שנהרגים במלחמת יום הכיפורים מאות חזרו פצועים גם בגוף ומאות בנפש חלקם היו בשבי חלקם חוו טראומות בלתי רגילות ומדינת ישראל מכירה עכשיו מציאות חדשה שלא הכירה עד עכשיו אני זוכר את עצמי כילד יושב עם אבא בבית הכנסת ונכנס אדם עם קביים ואבא ניגש אליו והוא מחבק אותו ושניהם מתחילים לבכות דמעות ולצחוק תוך כדי ולהעביר חוויות אני אומר לו אבא מי זה הוא אומר לי אתה רואה את הבחור הזה הוא עלה על רימון במלחמה ואני בעצם הרמתי אותו למסוק אבל כשהגענו למס ראיתי שהרגל שלו חסרה חזרתי לשדה הקרב לקחתי את הרגל שלו ושמתי במסוק פחדתי לשאול את אבא אם הצליחו לחבר לו את הרגל אבל ראיתי שזה השאיר עליו טראומה

גדולה לגדול כילד לאף עלום קרב זה לחיות את המלחמה זה לראות ולשמוע את הצעקות המבעית תוך כדי שינה זה לראות אדם שחוה את שגרת הקרב ביום יום שלו מה שמקשה לו על תפקוד יומיומי אבא מעולם לא היה מסוגל לומר אני אוהב אותך היה לו קשה להביע הרגשות מעבר לזה שהוא עם חוסר הבעת רגשות ה היה כל הזמן עצבני כועס דואג מפחד אצל אבא זכרונו לברכה זה לעולם לא הגיע לאלימות פיזית אבל אצל רבים מעלומי הקרב זה קורה לפי הסטטיסטיקה 50% מעלומי הקרב מתגרשים 50% מעלומי הקרב מתגרשים ואתם יודעים מה הכי גרוע שלקח למדינת ישראל 25 שנה עד שהכירו בוק נחי צהל אמרו לו אנחנו לא רואים פגיעה פיזית בנשמה קשה מאוד להוכיח את הפגיעה תגידו איך

אתם לא רואים את זה אבא שלנו עלום קרב מהרגע שהכירו באבא כלום קרב זה קודם כל נתן לו קצת שקט נפשי המדינה יודעת לזהות ולהכיר בכאב שלי הוא הלך יום יום למועדון של אלומי קרב של נחי צהל והוא עשה שם עבודות יצירה עבודות שעד היום נשארו אצלנו יצירות האומנות המדהימות שהגיעו מדם ליבו שאבא הכין לנו במועדון עלומי הקרב ה משהו שנשארו בליבי וגם בביתי עד היום הזה ולמה בכלל אני משתף אתכם חברים מהשבעה באוקטובר חזרו הרבה הרבה אנשים שהם עלומי קרב אנשים פצועים לא רק בגוף אלא בנפש אנשים שמסתובבים בינינו ואנחנו אפילו לא יודעים אנשים שאולי אפילו לא היו שמה אבל נחשפו לסרטונים נחשפו ושמעו את הזעקות ואת המראות וה צ הזה פגע

בהם אנשים מסתובבים חרדות ופחדים ודאגות אז קודם כל אנחנו צריכים להרבות בהמון המון המון שמחה שמחה למשפחה שלנו מוזיקה לילדים אהבה נתינה אחד לשני אבל אנחנו צריכים להכיל את כל הכאב הגדול הזה להשתמש באהבה שלנו בכביש ברחוב במעשים שאנחנו עושים בדברים הקטנים שאנחנו עושים כלפי החברים כלפי השכנים שאולי הם לא היו שמה אבל הלב שלהם כואב ומה ה ס שלי אליכם אליי אל כל עם ישראל למדינה שלנו אנחנו צריכים להבין שמסתובבים בינינו אנשים שאמנם חזרו חיים אבל המתים בלב במיוחד מאז השבעה באוקטובר זה הזמן של מדינת ישראל כמו שאמרתי להכיר בהם והזמן שלנו לחבק לאהוב להכיר ולהוקיר אותם