געגוע - הכוח שב'חסר' | משיבת נפש | עם הרבנית צילה אלחנתי והרבנית פרי כהן

שלושה ימים אצלך בבית. שלום וברכה. ברוכים הבאים לעוד תוכנית של משיבת נפש. אנחנו בפיתחה של שנה חדשה ולמעשה התוכנית הקודמת הייתה בשנה אחרת. היום אנחנו צועדים וצעדים, נרגשים עוד צעד ועוד צעד לקראת היום הגדול, לקראת היום הקדוש בשנה, יום הכיפורים, שאנחנו ממש עוד כמה רגעים שם, זה עובר כערף עין. אנחנו בתוכנית הזאת נעסוק בנושאים שקשורים לנפש כמו בכל תוכנית, אבל בחרנו נושא שהוא נוגע לנקודה פנימית ועמוקה בתוך כל אחד ואחד. היום בחרנו לדבר על הגעגוע. בתוך כל אחת ואחת מאיתנו אנחנו נוסעים געגועים. געגועים לריכות של ילדות. געגועים למשהו שהיינו ואנחנו רוצים לחזור. געגועים למשהו שאנחנו רוצים עוד להיות. וזה כל

כך מתקשר ליום הקדוש ביותר בשנה, ליום הכיפורים שכל כולו יום של געגועים. יום שבו אנחנו חוזרים למקור שלנו, לקדוש ברוך הוא, שבו אנחנו ובורא עולם נמצאים כמו בחדר ייחוד של קוצ'ה, קוצ'ה בריך וכנסת ישראל. וכשאנחנו מגיעים לנקודה הזאתי שחוזרים ממקום של געגוע, אנחנו מרגישים שלמים יותר. כולנו נהיה בעזרת השם בלבן, נצום, נשים בצד את כל החומריות, את כל העיסוקים היומיומיים שלנו והכל יקבל פרופורציות קצת אחרות, קצת יותר רוחניות. איך אנחנו פותרים את הגעגוע הזה שהולך איתנו לא רק ביום הכיפורים, אלא מלווה אותנו כל השנה כולה? איך אנחנו פותרים קונפליקטים שקשורים לגעגוע בינינו לבין עצמנו, בינינו לבין הסביבה שלנו. מה

המקום בכלל שיש בנפש שלנו לדבר הזה שנקרא געגוע? אולי זה בכלל דמיון אחד גדול? אז אנחנו נדון בזה וכמובן גם נקבל את השאלות שלכם מהבית שקשורים לנושא הזה ולכל הנושאים שעוסקים בעולם הנפש. אנחנו כאן בשבילכם כדי לפתור את השאלות, את הקונפליקטים, לקבל עצה טובה אמיתית ומעשית כאן מהרבנית פרי כהן שנמצאת כאן לצידי. שלום וברכה. שנה טובה.

שנה טובה ומבורכת.

מה שלומך?

ברוך השם מצוין. שלומך

ברוך השם ימים קדושים ועמוסים אז אנחנו נבקש ממך ככה לאזור כוחות ולדבר על המיקרופון בכל רם ככל שאת יכולה ובחרנו נושא שכשדיברנו עליו ככה קצת לפני אמרת לי שזה דווקא נושא שמאוד נוגע ואת מאוד מתחברת אליו ספרי לנו למה

נכון הוא באמת נושא מאוד נוגע ממש נוגע איפה הוא נוגע הוא נוגע לנו בלב בנימי הלב ברגש במקומות שהם יכולים להיות לפעמים גם מאוד מאוד כואבים כיוון שכשאנחנו מדברים על געגוע, אם נסתכל ממש על ההגדרה הבסיסית של געגוע, געגוע זה רגש של קמיהה לדבר שהיה ולא נמצא. אנחנו מתגעגעים למשהו שהכרנו והוא כבר לא נמצא יותר. ואז זה יכול להתבטא בכל מיני דרכים. אז אם קיבלנו את הדבר שהכרנו בעבר, אז אנחנו יכולים מאוד לשמוח. ואם הוא חסר לנו אז אנחנו יכולים ממש לחוש עובדן. אנחנו יכולים לחוש רגשות ממש כואבים כלפי הדבר שפעם היה וכבר לא נמצא עכשיו ויש סביב הנושא הזה המון שירים, המון סרטים, המון דיבורים. גם כשאנחנו מתבטאים

למול הקדוש ברוך הוא, כמו שאמרת על כיפור, אנחנו חוזרים למקור, מה שהיה ואיבדנו ועכשיו אנחנו רוצים לחזור ולחוש אותו עוד פעם. אז זה נושא שהוא באמת מאוד מאוד מאוד נוגע כי הוא כי אנחנו חשים כל הזמן במהלך החיים שלנו מין פרצי נוסטלגיה כאלה על דברים שפעם הכרנו על ריחות שהיו ומזכירים לנו הרעיון הזה של זיכרון של נוסטלגיה שמתחבר עם רגש וואו זה זה יכול למלא אותנו ולעשות לנו מין א מין להכניס אותנו למין עולם כזה מיוחד

כן את יודעת במיוחד בתקופה הזאתי של החגים שהרבה פעמים מה מה גורם לנו להרגיש חג? מה גורם לנו להרגיש שהיום הזה הוא שונה? הרי אנחנו נעזרים הרבה פעמים בכל מיני דברים שהם גם חיצוניים כמו אמצעי המחשה כדי להכניס אותנו לתוך האווירה הזאתי. גם ביום הכיפורים עצמו אנחנו משתמשים בצום כדי להגיע לאיזשהיא רמה, לאיזשהיא תחושה רוחנית שאנחנו לא חשים אותה כשאנחנו לא בצום. אז גם זה עוד נקודה שעוזרת לנו להתחבר לנקודת געגוע הזאתי, לנקודה הזאתי של הקדוש ברוך הוא הנה אנחנו מולך ואנחנו שמים את כל העולם בצד ואנחנו רק עומדים בתפילה ועוסקים ברוחניות אבל גם שאנחנו מדברים בכלל על חגים על התקופה הזאתי יש איזשהו ריח כזה

באוויר יש איזשהיא אווירה זה לא רק הקניות זה לא רק התכונה שאנחנו מסביב כדי להגיע לנקודה הז הזאתי שהנה נכנס החג ואנחנו מדליקים נרות

ואז אנחנו נזכרים במה אנחנו אוהבים להיזכר במה אם תסתכלי החיים קודם דיברנו על זה את ואני שאיך אמרת אני אגלה לצופים כאן שאת אמרת שאת התקופה הזאתי אפשר לעבור רק כשאתה ממש א

אנחנו צריכים הרבה הרבה כוח לגור הרבה כוח בד בדיוק בדיוק כי באמת זא תקופה של ריצות ריצות ריצות מי שעובד במקצוע הזה ברוך השם אז אתה מריצה לריצה אבל לא רק אנחנו קחי אישה שעובדת במשרד והיא מסיימת את יום העבודה שלה ואז היא רצה הביתה לבשל ולנקות ולשתוף ולילדים ומורים פרטיים ולקחת אותם ולהביא אותם וחוגים אנחנו בתור אנשים בוגרים כמעט ולא חווים את החיים אנחנו בריצה על הדבר הבא לא סתם יש כל כך הרבה ספרים שמדברים על על נוכחות על ישרות על על על שהייה ברגע הנוכחי כי אנחנו לא יודעים לעשות את זה היום החיים החיים באמת נמצאים על סטרואידים כל הזמן כל הזמן עוד ועוד ועוד ועוד על מה אנחנו מתבססים כשאת אומרת וואי הריח הזה של החג. מתי הערכת את הריח של החג?

בילדות בעיקר. א את יודעת מה? אפילו אם אני מתחברת לזמן שבו הצלחתי להתחבר לגעגוע. כי אני אשתף אותך שכבר כמה שנים אמא שלי לא איתי עליה השלום ו ויש משהו שתמיד רוצה לשמר את מה שהיה ולא ממקום ער לא ממקום של כל פעם לחוות עובדן שזה המקום השלילי של הגעגוע אלא ממקום שלהמשיך שלהחיות שלחוות את זה עוד שלהעביר את זה אפילו הלאה לילדים שלי של לקחת משהו שאני חוויתי אותו וופשוט להעביר אותו הלאה וכל פעם שאני מצליחה א לטבל איזה תבשיל כמוה א ליצור אווירה בבית של הכל כזה קדוש ונקי ויפה ומחכים לשבת שתבוא ומחכים לחג שיכנס אז אז כן אז אני אני מתחברת אליה ואני נזכרת בה ואני אני נזכרת ב במה שהיא הנחיל חילה לנו בבית וזה

מחבר אותי הכי הכי גבוה לקדוש ברוך הוא כי זה מה שהיא הייתה היא כל הזמן הייתה מחוברת גם בתבשילים וגם במרוץ וגם ביום יום המרוץ שלה היה חלק מהחיבור שלה זאת אומרת זה לא היה משהו שהוא מנותק וזה דבר שאני כל כך מנסה ליישם אותו גם בחיים שלי שאפילו שאנחנו ברוך השם אנחנו במירוץ ואנחנו מדבר לדבר ויש את הילדים ויש את העיסוקים ויש את העניינים אבל גם כשאתה מבשלת היא אתה מתפללת גם כש שהיא הייתה בעשייה, בעשייה, לא הייתה מחכה לאיזה רגע מושלם כדי להתפלל. התפילה הייתה תמיד חלק מהעניין. אנחנו מה קורה? הרבה פעמים אנחנו אומרים, "אוקיי, טוב, שאני אסיים את הכל ככה ואני אשב עם הנס קפה והכל יהיה רגוע ונקי ויפה, אז יהיה

לי ישוב הדעת. אנחנו מחפשים ישוב הדעת, אני אשב, אני אתפלל, אני אשב ואני אגיד, אני אשב ואני אסיים את התהילים בעזרת השם." וזה לא קורה כי את מדבר לדבר וכמובן יש טלפון ויש עוד מה לעשות ויש עוד איזה הסכת ד אז זה לא מגיע ואז מתפספס לנו אבל כשאנחנו מכניסים את זה לתוך המרוץ הזה לתוך היום יום אז אנחנו זוכים להרוויח אנחנו זוכים לתפוס

אז תראי מה את עושה את יש לך את הזיכרון של אמא יש את הנוסטלגיה והיא מתפרשת לך יכול להיות שבתור ילדה לא ראית את זה ממש כך אלא במצב של אחור את נזכרת אבל יש עוד משהו מאוד מעניין ששמתי לב כשאת אומרת א זה לא שמתוך מקום של כאב לא רק מתוך מקום של כאב אמרת גם מתוך של מקום של להמשיך ויש משהו א בכאב של נוסטלגיה כיוון שברגע של כאב השם ישמור כשאנחנו מאבדים מישהו שהוא יקר ואנחנו מתחילים לשחזר את כל מה שהיה זה רגע שבו נגענו בחיים נגענו בכאב אבל הייתה שם נגיעה כי לתים אנחנו מרחפים על החיים אנחנו פחות נוגעים וכשאנחנו אנחנו כואבים יש שמה רגש אנחנו מרגישים כשאנחנו שמחים אנחנו מרגישים ובאמצע יש מין איזשהו א מיש

פער אפור כזה שאנחנו כאן לא כאן ניים לאנים וזה קשה לנו וחסר לנו ואנחנו רוצים אנחנו כל הזמן נמצאים ברצון של ליגוע במה שהיה ויש משהו מאוד מעניין כתוב בשיר השירים מצאתי א א ביקשתי את שאהבה נפשי. מה זה? איזה משפט זה? מה זה ביקשתי את שאהבה נפשי? ביקשתי פעם את שאהבה את מי שאני אהבתי. ולמה משתמשים בזה במובן של היום שאנשים שהם מוצאים את הזוגיות שלהם. אלא הקדוש ברוך הוא ברא את ה את הנשמה א נשמה שלמה שיש בה גבר ואישה ואחר כך הוא מחלק אותם לשתיים. ואז מה שקורה זה שהוא זורק את הזכר במקום אחד, את הנקבה במקום אחר. ובאיזשהו שלב מתחילה קמיהה. הנשמות מתחילות להיות קמות, להיפגש אחת עם השנייה. והם הכירו בעבר.

בעבר הם הכירו. ועכשיו הם בעצם מוצאים אחד את השני שוב פעם. אז אני ביקשתי ופתאום אה זה שאהבתי אותו. פתאום יש שמה איזשהו וואו זה. מה זה הקליק הזה שאנחנו מדברים? זה זה. אני הכרתי אותו בעבר. אותו דבר שאומרים יגעת ומצאת תאמין. אם יגעת אז מצאת זה לא בהכרח לא

נכון

המציאה גורמת לנו לאמונה שהיגיעה הייתה שווה

אוי מהמם

ואז מה קורה בעצם הכרתי את זה היה המלאך שלימד אותי בבטן את כל התורה הוא לימד אותי הכל ואחר כך השכיח כדי שאני אתייגע על זה כל הזמן אנסה כל הזמן לנסות להרגיש הקדוש ברוך הוא ידע שאנחנו נהיה בדורות כאלה של מרוצה ושל של אטרף ושל קדימה וקדימה ואז הוא אמר אני אתן לכם כל מיני קטנות כאלה כדי להיזכר ולגעת באמת כשאנחנו נזכרים במשהו שהיה ואיננו זה נגע בנו גם אם זה נגע בכאב אבל זה נגע ואת זה אנחנו רוצים אנחנו כל הם מחפשים שזה שזה יגע בי

מי יתנני ערחי קדם

כן

זה ה המקום שאנחנו רוצים לחזור אנחנו רוצים שמשהו יגע אנחנו באמת שאנחנו מדברים גם על געגוע ועל הרצון לחזור לימים הכי הכי הכי יפים שלנו. אנחנו נזכרים בדיוק בימים האלה, הימים הגדולים, הקדושים והחשובים האלה. עשרת ימי תשובה שהקדוש ברוך הוא נתן לנו אותם ברוב רחמיו וחסדיו. אנחנו צריכים לדעת שגם אם חס ושלום נכתב למישהו בפתק מה שלא יהיה, שיבוא רק לטובה ולברכה ושכולנו נזכה לחיים ארוכים וטובים. אמן. אנחנו צריכים לדעת שבכוחם של הימים האלה, עד רגע החתימה של יום הכיפורים, יש באפשרותנו לשנות גם אם חס ושלום משהו נכתב, לא לטובה. ויש לנו את ההזדמנות ברגעים האלה. זה נוזל, הזמן נוזל לנו כמו איזה שעון חול שעוד רגע

וחומק לנו בין הידיים. יש לנו את ההזדמנות לקחת עכשיו שותפות במחלקה שמחלקת חיים כפשוטו. רגע לפני יום הכיפורים שאנחנו עומדים להיחתם בדין ואנחנו עומדים לקבוע גורלות לעצמנו, למשפחתנו ולכל עם ישראל כולו. אנחנו עומדים לעמוד לפני הקדוש ברוך הוא ולבקש חיים. יש לנו הזדמנות לקבל מה שנקרא ולבוא עם לקדוש ברוך הוא ולהגיד לו הנה אני השתתפתי בלת חיים עם מחלקה שמעניקה חיים למעלה מ-17,000 תינוקות שניצלו עד היום הזה ועוד היד נטויה. 17,000 תינוקות שהחיים שלהם עמדו להיות מושלחים לפח פשוט ככה ומחלקת אמא נמצאת שם בשביל כל אחת שמרגישה מצוקה שמרגישה שהיא לא יכולה להכיל את הדבר הגדול הזה שהיא לא יכולה להביא חיים לעולם

ומחלקת אמא עוטפת את כל אחת ואחת כדי שהחיים האלה כן יבואו לעולם אתם רואים כאן עכשיו שהמחלקה הזאתי מעניקה לכם את הזכות לקחת חלק בלהביא חיים לעולם אתם תקבלו לו שטר שותפות שיש לו גם אוגן הלכתי שממש אפשר לבוא עם זה לקדוש ברוך הוא ולהגיד לו אני לקחתי חלק בלהביא חיים לעולם אנחנו יכולים לבקש מהקדוש ברוך הוא חיים ואנחנו יכולים לבקש ממנו כל דבר שרק נמצא נרצה אתם תוכלו לקבל אליכם הביתה גם את הסגולה הגדולה לפרנסה טובה לשפע סגולה שתפאר לכם את שולחן השבת והחג הסכין שיש בה שמות הקודש סכין מסוגלת לפרנסה ולשפע שתגיע לכם עד הבית. עם זה אתם תברחו המוציא לכם מן הארץ. עם זה אתם תקבלו פותח את ידיך או משביע לכל חי

רצון ברכה שמגיעה אליכם עד הבית ואתם פותחים לכם צינורות של שפע, צינורות של חיים. אתם תוכלו לברך אחרים בחיים ובחתימה טובה כי לכם יהיה את החתימה הזאתי שאתם חתמתם עוד תינוקות לחיים טובים ולשלום. אז זה ההזדמנות שלכם עכשיו 073221212 לנצל את הרגעים האלה לחייג ולזכות לחיים ולזכות עוד תינוקות בחיים 073 2221212 כל תינוק כזה שנמצא במאי אמו ולומד את כל התורה ובסופו של דבר הופך להיות מי יודע אולי גדול גדול הדור הבא ואנחנו כאן מדברים על על געגוע זה געגוע שמתחיל שם ברגעים האלה, אותו געגוע שכמו שאמרת קודם הרבנית פרי, מתחיל ממש מרחי קדם, מה מהמקום של ה של ההיווצרות שלנו, שכביכול אנחנו חושבים שעדיין אין לנו

אפילו קיום, נכון? יש נטייה כזאתי לחשוב שהעובר הוא רק איזשהו פוטנציאל לחיים, אבל זה חיים ממש וזה ידוע מחקרית ש שהגעגוע מתחיל שם, נכון? הוא סופג הוא סופק דרך אמא שלו ולכן אנחנו מוצאים המון פעמים שתחזרו דורית הוא לוקח מאמא שלו את מה שהיא א כל מיני דברים של שקשורים ברגש שלה והוא מגיע איתם לעולם ואחר כך הוא משחזר אותם והרבה פעמים אני מוצאת שאני עובדת עם בנות להגיע לעומק לעומק לעומק לשורש של איזשהיא בעיה ואנחנו מוצאים שהיא לא קיימת אצלם בכלל הם קיבלו אותה בירושה ולכן אנחנו יודעים שבאמת התינוק שנמצא בתוך הרכם הוא סופג הרבה כשכתוב שהוא רואה מסוף העולם ועד עד סופו מה הוא רואה באמת רואה מעבר זה באמת

יכול ללמד אותנו גם מה שאת אומרת על תהליך שאת יכולה לעבור עם מי שמגיעה עלייך אחת לאחת שיש דברים שהם אפילו לא קשורים אליה

בטח

כשאת אומרת העברה בן דורית וזה המחקר שעשיתי המחקר שעשיתי כדי להבין למה הילדים עוזבים את הבית אז אנחנו מוצאים שזה באמת נעוץ שם ו

מה ב בערך קדם כן.

מה את אומרת? מה שאמא עוברת? חוויה שאמא עוברת ואמא העבירה אותה לילד. שאנחנו הרי יודעים שבעצם הגנים שעוברים אל הילד עוברים הרי הם לא באים מהאוויר והוא סופג מאמא את מה שאמא עוברת וכשאמא חווה איזה טראומה בעצם היא מעבירה את זה לילד שלה. ש את יודעת שקראתי אני לא זוכרת את המקור שאישה מעוברת צריך לשמור עליה כמו על אתרוג כמו שאנחנו שומרים עכשיו על האתרוג שאנחנו קונים לסוכות שיהיה עטוף שיהיה מוגן שלא יפגם ככה ברמה כזאת

נכון הגמרא מדברת המון על על איך אתה מתכונן להביא ילדים

וואי באמת איך לי איך איך שכל התהליך יהיה כשר וטוב ונכון כיוון שלכל דבר כבר יש את את ההשלכה שלו על הילד.

זאת אומרת שאנחנו מדברים על געגוע זה מתחיל כבר בשלבים האלה.

נכון? בטח. הילד סופג, הילד חווה, כל מיני דברים. יש לי עדויות של אנשים שעשו טיפול של נשימה מעגלית ובן אדם שממש מספרing. כן.

וובן אדם ממש מספר איך הוא חווה חוויה שלא קשורה עליו בכלל. זאת החוויה של אמא שלו והוא מספר לה את החוויה לפרטי פרטים. והוא אפילו מתקן אותה בצבע של כיסא שישבה עליו. היא חשבה שזה צבע אחד והוא טען שזה היה צבע. הוא רואה צבע אחר והאבא אומר לא נכון את לא צודקת. זה כמו שהוא אומר. כך זה היה.

ש זאת אומרת הוא זוכר כאילו הוא היה שם.

כן. כן. זה נרשם בו. זה זה נרשם בו. זה הרשימו שאנחנו מדברים כשאנחנו מדברים במושג היהודי רשימו זה נרשם בנו זה קיים בנו. אז לעתים זאת חוויה ממש שלנו חוויה של הגעגוע. אבל זה מעניין מה שאת אומרת כי אם היא זוכרת סתם אני נטפלת לאיזשהו פרט כי זה מעניין היא זכרה צבע מסוים של כיסא הרי הוא חווה דרך חמשת החושים שלה התינוק הוא בתוכה אז אם היא זכרה צבע מסוים איך זה יכול להיות שהוא זוכר צבע הוראה לצורך העניין צבע אחר בחוויה שהוא היה כי זה דרך החושים שלה נכון אבל כנראה שבכל אופן הוא יש לו את הנפש שלו הוא איבר מאיבריה אבל עם כל זה יש לו את הנפש שלו כי אל תשכחי שיש לו גנים נוספים. לא רק היא יש לו משקפיים

נוספים. הוא חווה ממנה. היא המשפיעה העיקרית. כל עוד הוא נמצא ברחם שלה. אבל אה אבל במקוביל יש לו עוד דרך אחרת להסתכלות. אבל זה היה מדהים לשמוע את זה. יש לי את זה מוקלט. ממש ממש מדהים לשמוע איך זה משפיע. איך ממש ואני אחר כך הלכתי לעשות את הריברסingנ כדי להבין איך זה עובד וזה

את הנשימה המעגלית הריסינג

איך היה מפחיד

מפחיד

כן כן אני עשיתי אני אני לא כולם עושים את מה שאני עשיתי כאילו ה

אה אוקיי כי אני שומעת הרבה על החוויה הזאתי בפחיד עוד לא שמעתי כן לא המקום הספציפי שאני עשיתי זה היה ממש ממש ממש אה

אמאל'ה

זאת אומרת טוב גם מסתבר שכל אחד שלוקח דברים וחווה דברים אחרת ושימו שלו נכון הוא אחר הוא אחר נכון ועם המטען שהוא הגיע לעולם ועוד כל מיני כאלה ואחרים אבל

אז אני רוצה שדרך להזכיר לצופים שאנחנו מקבלים את השאלות שלכם כאן לאולפן בכל ענייני הנפש הנה הטלפון שלנו כאן א לקבל את הוואטסאפים שלכם עם השאלות כדי שאנחנו כאן עם הרבנית פרי נוכל לענות לכם כל מה שעולה על רוחכם אני בטוחה שלכולם כולנו יש עכשיו התמודדויות של החגים א שקשורות בקונפליקטים שעולים וצפים בנושאים של הנפש וגם מה שנוגע לנושא התוכנית שלנו של הגעגוע אנחנו נשמח לענות לכם על השאלות שלכם כאן וכן תמשיכי בעצם מה שאני רוצה להגיד שבאמת געגוע זה דבר שהוא געגוע זה דבר שהוא הוא הוא לעתים יכול להיות כבד לעתים יכול להיות נחמד כמו שאת אומרת שאני מטבלת את האוכל של אמא את האוכל שאמא שלי הייתה מכינה ויוצא

לי אותו דבר אז אני יש לי מין חיבור אליה תראי אותו דבר דבר בחיים זה לא יוצא כן אבל הכי קרוב שאני יכולה כי את יודעת זה הדור של פעם את היית מבקשת מתכון אז א מה מה זה מתכון מה יש פה דיוקים יש פה כ לא בזה מה יש בזה אני שמה יש בזה לפי עין אז את חייבת לעמוד לידה ולראות איך היא מכינה ואז אולי עם תפילה וסיעתא דשמיא יצא לך משהו דומה אבל זה משהו גם במגע של הידיים זה משהו זה אין אין זה זה הכל אחרת אז להתקרב הכי הכי שאפשר

בדיוק. אז עכשיו תראי על מה את מדברת. את רוצה להתקרב לרגש הכי הכי הכי שאפשר. דת ישיר של אהוד מנור שהוא הוא כל כך מדייק לנו את החוויה הזאת. הוא מספר ההורים שלו היו גרים בבנימינה וכשהם נפטרו הוא הולך לסגור את הבית שלהם והוא כותב על זה שיר. הוא יושב שם במרפסת של הבית והוא כותב שיר. שיר של געגוע למה שהיה ולא היה. ואני ככה אקריא א כמה מילים. הוא אומר פעם בבית ליד המסילה ראיתי פנים מהירות כי הבית הרק ליד המסילה ידע גם שעות אחרות ואז הוא ממשיך ווא אומר הבית דומם ודומאים חלוניו התמונות נצמדות אל הקיר ודומה האיש הרואה בעיניו וביתו לא יכול להכיר בעצם זה מראה לנו על על חוויה של ילד או של אדם אפילו כבר

שהולך ובוגר ומתבגר על מה שהיה פעם הבית של אבא ואמא על המקום החם מקום הקוזי הזה שאתה מגיע לשמה ואתה ואתה סופג א מתיקות של פעם כי שוב אנחנו כל הזמן מסתמכים על פעם כשאני באה לאמא שלי הביתה אני מנסה ככה לחוש את הריח שלה את הטעם של האוכל שלה את ה את הצליל של הקול שלה אני שומעת את זה כל הזמן אז למה אני מנסה לחוש את זה כי זאת הילדות זה מה שהיה ואיננו

טוב שאלה מתבקשת כשאנחנו עוסקים בענייני הנפש מה קורה עם ילד שהרישומים שלו שהוא רוצה דווקא למחוק אותם, שאין לו את ההתרפקות הזאת שאת מתארת מהשיר.

אז הוא בורח מזה.

זה משהו שאי אפשר למחוק, אי אפשר לברוח. זה נמצא בנו לפני,

נכון? זה יעורר בו טריגרים במהלך החיים שלו, אלא אם כן הוא יעבור טיפול מאוד נכון, אבל זה בכל דבר שאנחנו חווים בחיים שלנו. אם יש לנו רישומים שהם לא טובים לנו, הם רישומים גרועים, אנחנו רוצים לברוח מהם, אז אנחנו ננסה לעשות טיפול כדי שהם יעלמו. בעוד שאת הרישומים הנעימים, הטובים, אנחנו נרצה להעצים אותם ואנחנו ננסה לחוות אותם מכל מיני כיוונים. אבל זה נכון שכשאנחנו מדברים דווקא על על חוויות ילדות שאנחנו מתגעגעים אליהם ו ורוצים לחזור אליהם, אז כביכול לאותו ילד שחווה דברים שליליים, אין למה לחזור, נכון? אז זה אפילו יותר עמוק מכל חווית חיים אחרת שעכשיו לא יודעת מה הלכתי לאיזשהיא חנות והייתה לי חווית קנייה

לא טובה אז אני לא רוצה לחזור לחנות הזאת יותר. יש פה מברש מישהו שזה הבסיס זה המהות. את יודעת שיש לי א בחורה שאני מלווה אותה ואת יודעת למה היא מתגעגעת? היא מתגעגעת לימים שלפני שהיא התפקחה והבינה שהבית שלה לא תקין לתמימות הזאת.

בדיוק. היא מתגעגעת לימים שהיא הייתה פשוטה, שהיא עוד לא הבינה, שבה ש כן, זה הבית שלי, כן? ואז היא רוצה לחזור הביתה ואז היא כמו כל הילדות שמסתיימת כיתה א', היא רוצה לרוץ הביתה, אבל בכיתה ד' היא כבר מבינה שהיא הולכת כל הדרך הביתה והיא לא רוצה להיכנס הביתה. פה מתחילה החוויה הלא טובה שלה אם התגעגעת לימים אחרים. אנחנו אוהבים להתגעגע לימים אחרים, כי אנחנו טיפוסים נוסטלגיים,

מה קורה? מותר להתגעגע לשם? מותר לה לחוות את הימים האלה ולהעצים אותם כי זאת החוויה הנעימה שהייתה לה.

זאת אומרת כן לתת לזה מקום לא עכשיו להתחיל לרשום מחדש. אי אפשר לרשום מחדש.

לא אפשר. אני גם לא אוהבת שעושים את זה. אני לא אוהבת שאומרים לאנשים תמחק את זה כאילו לא היה. למה?

אבל גם זה בלתי אפשרי. זה לא מעשי. לא.

וזה חלק מהמהות של הבן אדם. זה החלק המהות. ישבתי עכשיו עם מישהי גם כן ה היא דיברה על זה שהיא נורא מפחדת שוב פעם להתחתן כי הנישואים הראשונים היו כושלים והיו נוראים ואז פתאום היא הסתכלה עליהם היא אמרה לי אבל אם לא הנישואים האלה לא הייתי מגיעה למי שאני היום אז אם היית מוחקת אותם אז כל מה שהגעת אליו עד עכשיו לא שווה אבל בעקבות ככה לתת להם משמעות א לשנות את הפרשנות אולי את איך שאנחנו מסתכלים על זה אולי

לפעמים כי לפעמים כשאני מפרש אני משנה את הפרשנות אז אני בעצם מתחמקת מהק כאב שהיה לי לא היה כואב אני מותר לי לתת לזה מקום של כאב מותר לי לתת לזה מקום של כשל אני קצת חולקת עלייך בקטע הזה כי אם אם משהו קשה אוקיי נגיד עכשיו זה קורה לי נגיד חברה או אני מתקשרת לחברה וקשה לפעמים יש לנו התמודדויות שהם קשות אבל מגיע איזה קול כזה שאת אומרת אבל אני לא רוצה להתלונן כי באמת ברוך השם גם על מה שאנחנו מתלוננים איזה פתחון פה יש לנו להתלונן בכלל ברוך השם לא מת אבל אבל זה קשה זה קשה מה לעשות גם שבן אדם עכשיו לצורך העניין הרבה פעמים אנחנו נותנות את הדוגמה של הכושר הוא עושה עכשיו כושר הוא לא יכול לבוא להגיד וואי

איזה נעים לי איזה נעים הוא מזיע כואב לו יהיה לו תפוס שרירים אחר כך אבל יש פה איזשהיא תכלית יש פה איזשהיא מטרה יש לקושי הזה איזשהיא משמעות אז הסבל הוא נכון

אז זה קשה זה שזה הוביל אותך למטרה אז את יכולה במבט לאחור להסתכל על סבל ולהגיד וואו, זה היה שווה את זה. הסבל קיים. זה שהוא היה שווה את זה והוביל אותי למשהו טוב, אבל אני לא יכולה להתעלם מזה שהיה לי קשה. כיוון שאם אני אתעלם מזה שהיה לי קשה, אז לא היה פה שום דבר. זה בדיוק מה שאנחנו עושים ביום הכיפורים. אנחנו לא באים ליפייף עכשיו בדברים. אנחנו לא באים עכשיו להגיד לא עשינו חטאים או החטאים שלנו היו א דיברתי לשון הרע כי זה דאגה בלביש יסיחנה ולא היה לי. לא דיברתי לשון הרע. אני חייבת לתקן את זה. אני רוצה לתקן את זה, תתקן אותי.

זה זה הנחנו מוציאים את הכביסה המלוכלכת לקדוש ברוך הוא. הוא אומר, אני מחכה לכביסה, תביאו לי אותה, אני בא אני רוצה לנקות אותה, תביאו לי את הכביסה ואנחנו מוציאים והוא מנקה, אבל אם נסתיר אותה, אז את מה הוא ינקה? אתה יודעת, שמעתי את הרב שניור אשכנזי אתמול נתן דימוי ממש דימוי א שנהניתי ממנו. הוא אומר עכשיו לצורך העניין ילך בן אדם תחנת המשטרה פה באזור יגיע אל ה שוטר שיושב בכניסה יומנאי והוא אומר לו תקשיב אני רוצה להתוודות כן הוא אומר לו מה קרה עברתי עכשיו באדום נו אומר לו תפסו אותך לא למה אתה בא היהדות אומרת ככה זה לא משנה אם תפסו אותך או לא זה קיים אצלך בוא תפרוק את זה החוצה זה יקלך זה ינקה אותך אז

אם אנחנו בעצם מתעלמים ממה שהיה לנו קשה והיה סבל בעבורינו, אז איך נתנקה או איך ניתן משמעות לתוצאה שהייתה מהסבל הזה? לא, לא היה שמה שום דבר. אה, אוקיי, הטוב הזה הגיע בלי שהיה שום דבר. זה לא שווה את זה. אז אנחנו בשלב הזה נצל שיר ומיד נחזור עם השאלות שלכם, עם עוד על נושא הגעגוע ובכלל. שיר וחוזרים. שנתבשר רק בטוב עברנו דיזיון מלחמה הפך הרגל ואמאות שבוכות עד מתי שיגעון פל דור סוב זה הילדים שלך ששם תראה אותם אם לא אתה אז קיים זה אחר שלי בדם טובים בב תשמור אותם זה הילדים שלך שנתבשר רק בטוב שאין עוד מה שהחוש שך יעלם יפהו ולא נדע יותר שום צר שום דבר ואתה מתחזיר את האור זה הילדים שלך שש תראה אותם אם לא

אתה אז קיה זה האחים שלי בדם טובים תשמור אותם זה הילדים שלך ששם הראות אותו אם לא אתה אז קיים לא זה האחים שלי בתם טובים בו תשמור אותה זה הילדים שלך לגעת בך להרגיש אותך לספר המשלם מנסה את הקשר לכובד הילדים שלך ששם תראה אתה אם לא אתה את מכאן יה שלי בדק טובים בעיה תשוב אותך הילדים שלך הני לברך בזה אתה תנו דועה חשובה והקרה תנועת התברות שעושים גדולות וצורות של עם ישראל בשביל התורה הקדושה ואני אברך כל התורמים כל המשמעים לא שוחדים שתעל השתתפות כל הדברים שהם עושים למעל התנועה היקרה הזו שיהיה להם שנה טובה בורכת ירות התנורה בעליה כתיבה וחתימה טובה בספרת שזקים וחסידים תחנה שנה וקלותיה תחל שנה ופחתה וברכה

מיוחדת מעדים בראש של התנועה היקרה הזו הרב הגאון ראש הישיבה רבי זמיר כהן השמש בורה וחייהו שקיים בו כלי יוצא עלייך לא יוצלח ברוך השם הוא הולך עם האמת הוא עושה שם שמיים ובזכה את הרבים ורבים ישיבים בארון כפשוטו הוא משיר פוע ועושה גדולות וצרות יחד עם מדידנו הרב הגאון לרב ירון אשכנזי שמשו בחייהו ששניהם פועלים מחזרים את שמ הולכים בדרך של מרן בסך צדית לברכה זכותו של מרן גן על שניהם על כל הרבנים של גו דברות כל הפעילים שלהם שעושים ומצורות שם שנה טובה בורכת כתיבה וחתימה טובה כל הטוביםברך אותם שכחו עליון יזכו לכל בני הקדוש ברוך הוא יבלנות דיבם בטובה לברכה אמן ואמן

חותמים לחיים

על כתב שותפות עם הרב זמר כהן שליטה להיות שותים בזיכוי הרבים הגדול בעולם מבטיחים לעצמכם להיכתב לשנה טובה ביום הדין חייגו עכשיו 073221212

אז הנה ראיתם את ההבטחה של גדולי ישראל יש לזה מה שנקרא גושפנקה הלכתית להיחתם לחיים טובים ולשלום זה הרגעים זה הזמן שאנחנו יכולים לקחת לנו את הזכות להביא חיים לעולם. 073 2221212 אתם רואים את השטר שותפות שהגאון הגדול הרב זמיר כהן שליט חתום עליו. זה יגיע אליכם עד הבית. זה ככה יזכיר לכם שאתם שותפים בכל העשייה של ארגון הידברות. שותפים לכל מחלקה עם מחלקות הארגון. לכנסים, לחיזוקים, לעזרה לילדים, להבעת חיים לעולם, להוציא נשים שנמצאות בכפרים, עשייה גדולה ומבורכת לכל חלקי עם ישראל, לכל מקום. אין טלפון שאנחנו מקבלים כאן בארגון הידברות ולא שמנו כאן למטרה לתת את כל מה שאפשר כדי שאותו יהודי, אותה יהודיה תקבל

את כל הסיוע שהם צריכים לנושא שהם פנו אליו. 073221212 שטר שותפות וסכין שהיא סגולה לפרנסה ולשפע יגיעו אליכם עד הבית. זה חתום בחתימת ידם הקדושה של רב חיים קנייבסקי והרב קדורי. סגולות מגדולי המקובלים שידועים לנו מימי קדם ויפארו לכם את שולחן השבת והחג ובעיקר בעיקר יפתחו לכם צינורות של שפע לחיים טובים ולשלום בשנה הזאת הבאה עלינו לטובה שאנחנו נמצאים ברגעים כל כך גדולים לפני החתימה לפני זמן החיתום שלאחריו יהיה יותר קשה לשנות עכשיו זה ההזדמנות שלנו שנזכה ככה באמת באמת כי דברים שחותמים עליהם אנחנו יודעים שאין אין להשיב קצת כמו געגוע שהוא נרשם הוא נחתם לנו בנפש וכמו שאמרנו קודם לא לא באמת אפשר לחזור חזרה ולשנות אותו אבל תקני אותי אם א אם אני טועה אפשר לשנות את ההסתכלות שלנו עליו וכאן זה עושה את ההבדל

כן אנחנו יכולות לשנות הסתכלות אמ אני אני טוהה אם זה נוגע ברעיון הזה של פרשנות שאני דווקא מתנגדת אליו. כי כשאנחנו מדברים על פרשנות אנחנו בעצם לוקחים את הכאב שהיה לי. אני מסיטה את הכאב אני לא מתייחסת לזה שזה היה כואב אלא אני אומרת אוקיי א בואי תתני איזה פרשנות אחרת. זה לא היה כואב הבנתי את זה לא נכון. והבנתי את זה לא נכון לי אישית הוא הוא קצת מעצבן כי אני מוצאת שאנשים שמבקשים מהם לשנות הסתכלות שלהם על דברים מסוימים בחיים אז זה קשה להם כי שוב לוקחים להם את המקום שלהם משנים להם את החוויה ואי אפשר לשנות להם את החוויה אבל אני יותר אני דווקא כן מבינה למה את מתכוונת ואני חושבת שאנחנו אומרות את אותו

הדבר אבל בצורה קצת שונה כי זה לא עכשיו ממקום של הכחשה זה זה לא הדבר שאני מדברת עליו אני חושבת שאת נגד הכחשות בכלל כאילו לתת מקום לרגשות ולמדנו את זה מפרק לפרק אני חושבת בכל נושא שנגענו בו שזה דבר שהוא כל כך יפה שגם אם הרגש הוא לא הכי נעים שבעולם אבל אנחנו ניתן לו מקום אגב גם ממקום של אמונה אם זה קרה זה מת השם כמה כואב שזה לא יהיה כמה לא נעים שזה לא יהיה בסופו של דבר ובתחילתו של דבר כל מה שעוטף את חיינו זה האמונה. זה לדעת ששום דבר לא סתם והכל מדויק ואין רע יורד מלמעלה. אבל בחוויה שלנו, בקושי שלנו, אנחנו לא צריכים ממקום של להתכחש למה שהיה ולבוא ולהגיד לא, זה בעצם היה אחרת ולשנות את מה שהיה. אלא אפילו הסתכלות של אמונה היא הסתכלות שבאה ואומרת לנו רגע,

זה היה קשה, זה היה כוא

אבל יש לזה משמעות.

יש לזה משמעות. אז אז אני לא מכניסה את זה לאיזה מגני לא מתעלת בדיוק אני אני נותנת לזה את המקום שלו

וברגע שנתתי לזה את המקום זה קיים ואז זה יכול להתנדף כן מספר המון אני עושה עבודה על על הרעיון של א של באמת לא להתעלם מרגשות לתת להם מקום ואנשים נורא מפחדים מלת מקום לרגשות אז מה אבל זה יפיל אותי אז מה אז אני אסבול אז מה אז אני נותנת מקום לסבל אני לא רוצה להיות בן אדם סובל אני לא רוצה להיות בן אדם מתקרבן ואז אני אומרת תעשי ניסיון תעשי ניסיון תתני לעצמך לחוש את מה שעובר עלייך עכשיו. תני לעצמך לחוש. אל תפחדי, אל תיבעלי מזה. תני לעצמך את המקום של זה. אוקיי? ואז מספרות לי נשים שהם נתנו מקום. הם נתנו מקום. זה היה בסדר גמור. היא הרגשתי את הכאב הגדול, הרגשתי את האכזבה הגדולה, הרגשתי את זה שאני כרגע לא

מסוגלת יותר. אפילו הייתי מוכנה להגיד שאני לא יכולה לנקות, לא יכולה לבשל, לא יכולה לעשות שום דבר. אני כרגע מדוכדכת, כן? לא מנסה לברוח מזה, לא מנסה ללכת מזה. זה המצב שלי כרגע. היא אומרת, "את לא מבינה? לא יודעת איך קרה, אבל מצאתי את עצמי, מסיימת לבשל שבת. אומרת, איך יכול להיות? לפני רגע הודתי בזה שאני מדוכדכת, שאני סובלת, שקשה לי, שלא פשוט לי, איך סיימתי שבת?"

ומהמקום הזה זה גם הפך את הכל לקל יותר?

בדיוק כי נתתי מקום, רגש הוא לא דבר שיושב. מתי הוא יושב? מתי הוא מתסכל אותנו? מתי הוא הוא אוכל

דווקא כשאנחנו מנסים

שאנחנו אנחנו מדחיקים אותו הוא כמו קפיץ אנחנו דוחקים דוחקים דוחקים דוחקים והוא רוצה לצאת ואנחנו דוחקים והוא רוצה לצת ואנחנו דוחקים ווארוצה לצת בסוף הוא מתפרץ עלינו ש תשחררי אותו שיעלה הקפיץ יצא ונגמר והרגש באמת עולה עולה עולה ומתנדף אלא אם כן אנחנו פשוט כל הזמן לא מאפשרים לו לצאת דוחקים אותו לבפנים ואז הוא הולך ומתעצם ומתעצם ומתעצם והוא כבר הרבה יותר גדול ממה שחשבנו שהוא זה נוגע גם להרבה דברים בחיים יש גם את המשל הזה שכתוב על בני הנאורים כחץ כן בני הנאורים שככל שדורכים את החץ ומותחים אותו ומקשים ומקשים ומקשים ככה הוא יעוף אחר כך יותר רחוק אז דווקא מהמקום היותר רגוע הזה כי בדיוק החץ הרגש כמו

בני הניורים הוא לא מטורבט אין לו תרבות יש לו חיים משלו הוא עושה מה שהוא רוצה אתה לא יודע מתי הוא ידקוף אותך ולכן תן לו את האפשרות שלו להביע את עצמו תן לו לפנות להוציא את מה שיש בו ואז זה כבר לא יהיה זה כבר לא יהיה אישיו אבל אם אנחנו מדברים על רגש שהוא שהוא הוא הוא הוא לעתים נראה לנו כל כך כל כך גדול שניתן לו להתנדף אני עומדת הרבה פעמים מול זוגות ואז האישה מספרת שהיה אולי כאלה חוויות טובות והיא כל כך רוצה שבעלה גם יחווה את זה והוא לא מסכים הוא לא מסכים הוא אומר לא אני יודע אני מכיר את המשפחה שלה זה לא כזה משהו זה לא כזה מי יודע אני אומרת לו אז מה אכפת לך תן לה את האפשרות להביא את מה שהיא רוצה. אולי גם היא תגלה שזה לא משהו. ובהרבה מקרים איזשהו רגש נוסטלגי שהיה לנו איזה טעם מאוד מאוד.

אמרת את זה מהר מדי. אולי גם היא תגלה שזה אולי גם היא תקבל פרופורציה

כי לפעמים אתה נותן לבן אדם התלהבות ממשהו וכמו שאת מתארת עם הזוגות האלה, הם לא מוכנים לבוא אחד לקראת השני. הוא לא מוכן להתלהב איתה.

ואז מה מה קורה? היא נשארת בהתלהבות שלה. היא לא תגלה את הפרופורציות שאתה יודע אבל אם אתה תבוא כן ותיתן לה בוא בוא נפרק את זה

אה זה רק זה

כן בואי נפרק את זה הרבה פעמים שאנשים מתחתנים אז יש משפחה אחת שהיא דומיננטית משפחה או של החתן או של הכל צד אחד שהוא דומיננטי יותר שם עושים חוויות יותר נחמדות שמה זה מאוחדים יותר שמה זה יותר זה ליטים ליטים גם שתי הצדדים אבל א א צד אחד שרואה שהצד השני מאוד דומיננטי חייב מהר להרוג את עצמו כי אנחנו כאלה א גם במשפחה שלי עושים כך וכך גם במשפחה שלי זה קורה כך וגם והיא רוצה להראות את זה שגם במשפחה שלה כך או שהוא רוצה להראות שגם המשפחה שלו היא משהו ווהם מסתמכים על זכרונות שהיו להם בילדות על זכרונות שהיו קיימים והם כבר לא ואז כשהם יחווכרונות האלה הם פתאום יגלו שזה לא באמת כזה כמו שזה היה בתור ילד קטן

חווית את זה כמשהו מדהים והיום זה כבר איבד את הזוהר שלו את זה זה כבר יתאמם הרגש בעצם כשניתן לו לעלות אנחנו נוכל לחוות אותו בצורה פרופורציונלית כל עוד לא חוונו אותו הוא יהיה לא פרופורציונלי תמיד הוא יהיה או גדול מדי או קטן מדי או הוא יהיה משהו ש ואם ניתן לרגש לעלות או לגעגוע לבוא ולא נדחק ולא אז ברגע שניתן לזה לעלות אנחנו נגלה את הגודל האמיתי שלו פרופורציות

נכון

לפעמים זה הרבה רעש וצלצולים מסביב ווכשזה בדמיון אני חושבת שהרבה פעמים זה תמיד נראה טוב יותר. יש לנו איזה איזשהיא אידיאליזציה שאנחנו עושים בדמיון שלנו וופתאום אנחנו מגלים שזה כמו שבוא ניקח את זה שנייה לעולם הפשוט שלנו. זה כמו שאת יכולה לראות קטלוג של בגדים ואז פתאום איזה בגד נראה לך נורא יפה ונורא בא לך לקנות אותו גם ואז את הולכת לחנות את מבקשת את הבגד הספציפי הזה והמוכרת הולכת לתדידה ואת מתפללת שיש את המידה שאת רוצה ואז היא חוזרת ואת כולך א עם הזיכרון של מה שראית בקטלוג שזה הולך להיראות עלייך בדיוק ככה גם כי זה היה כל כך יפה בעינייך ואז את יוצאת מהתידה וכזה הוא וואו וואו וואו זה לא נראה אותו

דבר כמו שזה היה בקטלוג זה לא מצולם אותו דבר זה לא איך להגיד אותם פרופורציות זה לא זה לא זה וזה כשאנחנו מדברים אוקיי פה היא כבר אפילו ראתה בעין איך שזה נראה היא רק דמיינה איך זה יראה עליה ומ ושנייה אם אני נאחזת עדיין בדמיון אם לא הייתי הולכת ומודדת ולא הייתי הולכת ורואה באמת איך זה עליי ונגיד אפילו גם לא קונה את הבגד הזה תמיד היה נשאר לי וואי איך לא קניתי את הבגד המושלם הזה אבל אחרי שמדדתי אותו וראיתי שזה זה לא זה

ירד לי מד

בדיוק אז זו דוגמה מעולה לאיך אנחנו נביא את הרגשות שלנו שהם נראים לנו מדהימים וגדולים או מזעזעים ומפחידים נלבש אותם רגע ואז נגלה שלא כזה מחמי או מחמיא מאוד יותר ממה שחשבתי כן אבל זה יקבל באמת את הפרופורציות שלו ולא סתם הקדוש ברוך הוא מחשבה טובה מצרף למעשה כן כיוון שולא לא מעשה למחשבה כיוון שהמחשבה יש בדמיון שלה המון המון המון א כוח כן כשאני מדמיינת עכשיו

יש לזה אפקטים אחרים לגמרי עד שאת מתחילה להוריד את זה למציאות מתחילים לכן קריאה של ספר לעומת צפייה בסרט היא אחרת לגמרי הקריאה מלאה בדמיון את מדמיינת איך נראים השחקנים שנמצאים שם בדיוק היא מפילה יפה היא מפעילה את המערכת של המוח שמפעילה את הרגש, שמפעילה א המון המון דמיון שם. לעומת כשאתה בא ואתה צופה בסרט ואתה רואה איך זה נראה אז אתה כבר קיבלת את זה ככה. איזה

מוכן?

כן. כבר עשו בשבילך את העבודה. אז אין אין פה יותר מדי מקום להפעיל את עצמך. וזה מרתק כי עוד פעם זה מכניס אותנו לאיך הנפש שלנו פועלת. איך איך בעצם אנחנו שולטים על מה שקורה שם בים הזה שמתחולל בתוכנו או שהרגשות והזכרונות, הגעגוע, איך זה מנהל אותנו? איפה יש את הנקודה הזאתי באמת לקבל פרופורציות והרבה פעמים להבין ש אם אנחנו מפרקים את זה כמו שדיברנו עכשיו אז אין לזה באמת יותר מדי מקום או יש לזה מקום אבל לא כמו שעצמנו וחשבנו את על זה בדיוק האיזון בין או ההבדל בין להיות שולט ברגש ולהיות שולט ברגש זה לא בהכרח לו להרגיש להיות שולט ברגש זה להיות מוכן להרגיש ואת מה שהרגש יביא איתו. כיוון שאנשים שחושבים שהם

שולטים ברגשות שלהם כשהם לא מרגישים הם לא יודעים מתי זה יציף אותם. הם כל הזמן צריכים להלך על ביצים. הם כל הזמן מהלכים.

את אומרת כאן דבר שהוא בעיניי מהפכני. אנשים שהם לא בהכרח מרגישים זה לא אומר שהם שולטים על הרגשות שלהם.

בוודאי לא. זה יתקוף אותם מתי שהוא. הם כל הזמן מהלכים בדקויות. אז הם נמנעים מפה ונמנעים משם. למה? כי אם אני אעשה את הדבר הזה, זה יציף בית הרגש. ואם אני אהיה שמה זה יפעיל אותי מפה וזה יעשה לי ככה ואז אני לא רוצה אז אני נמנע בעוד שאנשים שמוכנים לחוות אז אלה חושבים שהם מנהלים את עולם הרגש שלהם אני לא נותן לרגש להגיע אני לא נותן לרגש לעלות מדי להפך הרגש מנהל אותך אתה פשוט נמנע בכל כך הרבה דברים כדי לא להרגיש אבל אותו אחד שאומר אני מוכן לחוות אני מוכן להרגיש הוא זה שמנהל זה בסדר הוא שליט על החיים שלו

זה שזה כאילו בדיוק ההפך ממה שהיינו יכולים לחשוב שדווקא זה הבן

אדםכן שנותן לעצמו להרגיש נשמע לנו מה שנקרא באוזן לא מקצועית שהרגשות מנהלים אותו כי הוא כל דבר הוא חווה והוא מרגיש וכביכול הרגשות מנהלים אותו את אומרת לא זה בדיוק ההפך בעצם זה שאתה משחרר ואתה מוכן ונותן לכל רגש לעלות אתה לא מותקף לעולם

אה משהו זה לא נעים לי וואו בוא נראה מה אני מרגיש זה בדיוק כמו כשאתה חווה את כפי חרדה איומים אתה בהיסטריה בתחילה היסטריה פחד פחדים שזה לא יבוא שזה לא מה קרה לי מה קרה ואחר כך אתה מפחד מהפחד ואחר כך אתה מפחד מהפחד של הפחד ואתה כל הזמן מעצים את זה ואמא'לה ואם זה יבוא ועם זה ועם זה ואם זה ולאט לאט כשאתה יודע להסתכל נכון לנושא של חרדות וכל חרדה שעולה אתה מקבל אותה בברכה ואתה אומר יופי מה באת ללמד אותי מקבל אותה בברה

מקבל אותה בברכה

עולה התכף יש פתאום התכף תפיקות לב חם לי נורא ואני אומר אוקיי מה באת ללמד אותי חרדה באה להגן עלינו מה את רוצה לומר אמר ואז החרדה הולכת

כשאנחנו מבינים למה היא באה או איך היא באה או למה לצפות אבל הרבה חרדה זה משהו לא צפוי זה לא משהו שאת יכולה לקבל אותו בברכה אז בתחילה בתחילה התקפי חרדות זה דבר מאוד מאוד מאוד מבהיל עד שאתה לומד שאתה לומד להתיידד איתם אתה מבין את ה אתה מבין את את הנרטיב שעומד מאחורי מאחורי הרעיון של התקפי חרדות

ואת משווה את זה לכל הרגשות שאנחנו כן כן כי המון פעמים בהתקפי חרדות יש הצפה רגשית שאנחנו לא מודעים אליה פתאום יש דופק חזק פתאום יש בלאגן פתאום פתאום פתאום פתאום רגע רגע מה אני עושה מה מה הולך פה מה א אני לא יכולה בעיקר הפחד שלנו גם מהצפות רגשיות וגם מהתקפי חרדה וגם מחולי וגם למה אנחנו כל כך בורחים מזה כיוון שזה יעצור לנו את מרוץ החיים התקף חרדה כשאתה מקבל התקף חרדה את באמצע בישולים החלטת שאת מכינה עוגת קומות לכבות חמתך היום אנחנו בענייני

אנחנו היום חזק גם בדוגמאות עליי פרי אני מבקשת להשיט ממני את ה

את הדוגמאות למרות שזה זה מאוד חזק שיש לך פה מישהו להתאמן עליו אבל אוקיי בסדר אז אנחנו נשים את זה עליי חמותי בדרך אליי ואני רוצה להכין ככה עוגת קומות מדהימה להרשים אותה

את רוצה

כן כן זה עבר אליי ווואני אני ככה מתכוננת ואני זה ואני צריכה שזה יהיה נורא יפה כי נורא חשוב לי להרשים אותה אני מאמינה שהיא צופה בזה עכשיו והיא נורא צוחקת כי היא יודעת שאני לא מחפשת להרשים וו ואני ככה מסדרת מזלפת רוזטות על העוגה ומתכננת את הדובדבן שישב באמצאה של הרוזטה והתקף חרדה אני לא מסוגלת לעשות שום דבר הלב שלי דופק אני לא יכולה אני עוזבת את העוגה ככה ואני ואגב זה קרה לי כשהתחילו כשהתחילו לי את קפי החרדות לפני שנתיים אני הייתי באמצע החנות לראש השנה

ואין ראש השנה

אין ראש השנה אני בראש השנה מכינה עוגה מיוחדת עוגת דבש רוסית יש בה שכבות על שכבות על שכבות איזה 10 10 שכבות צריכה לרדת אותם ולחתוך אותם אני לא מסוגלת אני חותכת והידיים שלי רועדות והלב שלי דופק וחם לי והרצפה רועדת ואין אצלך כאילו משהו פשוט את לא תהתי סתם עוגת דו זה חייב להיות שכבות ורידודים ולא אני הכל פה שכבות הכל פה עשוי שכבות הכל בשכבות בדיוק ואני לא יכולה להמשיך אני לא יכולה לעשות

מה תסמינים אני באמת אני לא סתם שואלת באמת מעניין אותי ואני חושבת שגם את הצופים מה התסמינים איך את מזהה עכשיו באמצע העוגה שזה

אני בהקב חרדה אז קודם כל עשיתי את זה באמצע העוגה אז הזיתי את זה באמצע הכביש בדרך להרצאה ברעננה האוטו ורד לי

כל אחד זה בא אצלו אחרת לא בהכרח יש תסמינים שהם אצל כולם שזה תפיקות לב נהיה נורא נורא חם א מין תחושה של א זה כמו שהשם ישמור ויציל את את נוסעת בכביש ואז פתאום את עומדת לעשות תאונה ואת מתחמקת בשנייה האחרונה לשוליים מצליחה להציל את עצמך הלב דופק הפה מתייבש את את מיליון את מקבלת פתאום התקף כזה באמצע החיים את לא מבינה על מה ממה מה מה קרה אותם תסמינים בעלה מאוד מאוד חזקה

כן אותם תסמינים את לא מבינה מה הולך פה

וועד שאת קולטת מה אם את יודעת מה זה התקפי חרדה אז את אוקיי אז את מבינה שאת נמצאת שם לפעמים זה גם נורא לא נעים להבין שאתה חווה את זה כי זה נורא מפחיד למה למה מה זה איך זה קרה לי מי ש

את יודעת זה עוד דבר עדיף באמת א לדעת ולהבין מה קורה או שכשלא יודעים אז עוברים את זה יותר טוב.

א האמת שזה שאלה. זו חתיכת שאלה כי אני מוצאת ככה וככה. יש את אלה שיודעים ואז הם נורא נבונים שהם לקחו את כפי שהם קיבלו התקפי החרדה כי הם מכירים כי יש להם כן כי יש להם דוגמה פשוט שומה זה רק התקף חרדה זה שום דבר.

זאת אומרת יש כאלה שהידע הוא דווקא יהיה להם ויש כאלה שזה

כן

הם יפחדו מהפחד כמו שאמרנו

בדיוק. אז בואי נחזור רגע. את נמצאת באמצע להכין את העוגת קומות לגיום הולדת של חמותך כן והיא בדרך ויש מסיבת הפתעה ואת חובה התקף חרדה מה קרה לך בעצם

את נעצרת את לא יכולה להמשיך מה קורה לך שהשם ישמור את מקבלת פתאום איזשהיא מחלה לא משהו היסטרי סתם צינון קשה שפעת את לא יכולה עכשיו ללכת לחתונה של א של בת אחותך נעצרת ואת זה אנחנו לא אוהבים אנחנו לא אוהבים שיהיה שום דבר שיעצור אותנו אנחנו לאים ששום דבר משיבש לנו את התוכניות. בואי זה כל הרי מה העניין כאן למה אנחנו מגיעים לכעס למה אנחנו מגיעים לעצבויות למה אנחנו תכננו משהו

תכננו יש לנו סרט למול העיניים והסרט לא התבצע

כן משהו פה לא הלך כסדר כמו שתכננו ווזה משבש לנו את כל התוכניות עכשיו השאלה איך אנחנו מקבלים את זה אנחנו מקבלים את זה או מתנגדים לזה יופי אז התקף החרדה בא ואומר לך תקשיב אתה נמצא במצב של מצוקה זה גם התקף חרדה וזה גם צינון וזה גם שלשולים, סליחה והקאות הגוף שלך נמצא במצב שהוא חייב לפרוק החוצה משהו התקף חרדה זאת מחלה שמוציאה החוצה רק לא מהגוף אלא מהנפש ואנחנו מתכחשים אנחנו לא רוצים את זה אנחנו אומרים לו אני לא רוצה אני לא רוצה את זה ואנחנו באים ואומרים ככה אתה רוצה להתמודד עם התקפי החרדה שלך יופי אז תקשיב מה הם באים לספר לך תהיה מוכן לקבל אותם תשאל אותם מה מה הם באו לספר והתשובה תגיע ואז יהיה כל

כך נעים ומנחם כי בעצם ההתקף חרדה זה בא להגיד לך תעצור אתה נמצא במקום לא נכון אתה עושה משהו שמזיק לך אתה לא מדויק עם עצמך תעצור כרגע יש גיל לזה יש גיל שמשהו בנפש א הוא כבר לא יכול להכיל שאנחנו יודעים ש שזה מתחיל משם או שאין לזה גיל

לא אני לא חושבת שילד קטן תינוק יחווה אבל אני מוצאת את זה כבר מגילי מאוד צעירים.

כן. לא, אני לא מדברת על תינוקות, אלא חייב להיות במודעות בשביל כזה דבר.

כן. יכול להיות שכגודל המודעות

חוסטר מודעות.

כן. לא, כגודל המודעות אתה מבין אולי שאתה לא במחלה אלא בהתקף חרדה. א לעתים ילד קטן לא ידע להגיד את זה, אבל אנחנו מבוגרים. אם יש לנו מודעות, אז אנחנו נדע להגיד, תקשיב, אתה לא חולה, אלא אתה כרגע חווה התקף חרדה. אנחנו ראינו הרי מאז 7 לאוקטובר א הזקות כל מה שעם ישראל חווה לאורך כל התקופה הזאתי כל מיני תסמינים וכל מיני דברים שגם ילדים חוו לצערנו את יודעת כשאני הייתי בהתקף חרדה חיפשתי מזור לפצעים שלי הבן שלי יראה לי משהו מטורף כשהקדוש ברוך הוא מגיע לאברהם אבינו בברית בין הבתרים אז הם קורטים ברית ואז הוא מפיל עליו אימה ופחד זאת הגלות הרביעית זו הגלות שאנחנו אנחנו נמצאים בה. תשימי לב כמה אנשים לוקעים

ב בהתקפי חרדה. אנחנו בתחילה טענו שזה מאז הקורונה ואז עכשיו אנחנו אומרים שזה מהשבע לאוקטובר ובאמת רואים עלייה ועלייה ועלייה. אבל אם אנחנו נבין נכון מה שעומד מאחורי הדברים, הקדוש ברוך הוא אמר לאברהם אבינו, זאת תהיה הגלות הרביעית, גלות של אימה ופחד. ואברהם אבינו מסתכל מבואט, אומר, ריבונו של עולם, הם יעמדו בזה? והקדוש ברוך הוא אמר לו, כן. אבל זאת גלות. תשימי לב כמה אנשים סביבנו חווים התקפי חרדה.

לא, זה היום מצוי ברמות שזה לא היה מצוי בצורה כזאתי אף פעם. זה המחקרים מוכיחים את זה וזה בס

וזה לא כי אנשים מודעים יותר אלא כי באמת אנשים חווים את זה יותר. זה כפשוטו. זה פשוט המציאות.

כן.

אז זאת אומרת זה גם התורה כבר גילתה לנו שזה חלק מהגלות, שזה חלק מההתמודדות של הדור.

כן כן כן כן. אבל היכולת שלנו, הקדוש ברוך הוא לא נותן משהו בלי שיש לנו יכולת להתמודד. היכולת שלנו והדרך שלנו להתמודד עם זה לא להיבהל. כשזה מגיע אז בתחילה זה מאוד מאוד מבהיל. אחר כך אנחנו לצערנו יודעים שזה כבר קיים. אנחנו יכולים להגיד רק אוף, מה? עוד הפעם זה בא, עוד הפעם זה הגיע. אז במקום אוף, עוד הפעם זה בא, כן? לתת לזה את המקום שלספר לי מה זה רוצה. הגיע לי התקף. מה אתה רוצה לומר? זה כמו שאם בן אדם חווה איזשהם תסמינים שתסמינים לא טובים בגוף והוא הולך לרופא והרופא אומר תקשיב יש לך בעיה בכבד אתה חייב לשנות את התזונה אז הוא ישנה את התזונה אם ישנה יפסיקו לתסמינים ואם לא ישנה זה ימשיך ואותו דבר

במחלה שהיא מחלה שקשורה בנפש שלנו שרוצה להקיע חוצה אז אנחנו נשאל אותה ונגיד לה מה את צריכה מה לצמצם לצמצם את ה את שעות העבודה לצמצם את השעות הריצוי, לצמצם את השעות ההחלה, לצמצם את שעות ההתעלמות שלי מעצמי. מה את רוצה? מה את מספרת לי? מה כואב לך? והנפש מספרת וזה מדהים לשבת ולהקשיב לה. חווים הערות כאלה מדהימות פתאום כאילו הערות שנות לך ככה תחושה של וואו. מה זה אומר לשבת ולהקשיב לה באופן מעשי? מה אנחנו צריכים לעשות? מדיטציה?

לא צריך יותר מדי, לא צריך. הגיע ההתקף, התפיקות לב האלה מתחילות ונהיה חם כל כך. א בשלבים המוחרים כבר לא נהיה חם, אבל יש פתאום דפיקות לב. אולי כן, אצל עוד אצל אנשים שזה עוד כבר אמ אה פתאום תחושה. אז אצלי זה שכרחורות, מה קרה? היום בבוקר כן עבדתי לפנות בוקר, נצאתי הרצאה לפנות בוקר, יצאתי מהרצאה חרחורות של החיים, התיישבתי באוטו, אני מבינה שאני שוב בהתקף ואז אני שואלת את עצמי, "מה את רוצה?" וזה פשוט סיפר לי, אני לא רוצה לעבוד בשעות האלה, לא, כבר לא כיף לי. אוקיי, בסדר, הבנתי. וככה זה נגמר. פתאום אמרתי לי בא לי, אתה יודע, אני מרגישה כבר כל כך הרבה יותר טוב מהשיח הפשוט הזה. פשוט זה כל יודעת לפעמים זה

כל כך פשוט שאנחנו לא מאמינים בגלל שזה כל כך פשוט. תנונה ש מתכנת כאילו אנחנו מחפשים א איזשהו תהליך או איזשהו משהו מיוחד שאנחנו צריכים לעשות כמו שאמרתי לך א איזה מדיטציה או איזה מישהו מיוחד שצריך להגיע אליו איזשהו משהו שלפעמים זה גם צורך באיזה אמצעי המחשה כדי שאנחנו נרגיש עושים כמו כפתור כזה ללחוץ עליו להרגיש הנה לחצתי על הכפתור אז זה הפעיל משהו אבל פה זה זה כל כך פשוט שאת אומרת אה זהו כן זהו מדהים.

זהו. זהו. את יודעת שאחד מהפתרונות גם כן להתקפי חרדה זה לתת לזה להתעצם ואנחנו מתים מפחד שזה תעצם. זה תפיקות לב כאלה חזקות וזה חזק כל כך ונהיה חם כל כך ומה ואז להגיד אוקיי.

אין לפעמים בנפש זה נדמה שזה הפוך ממה שאנחנו זה עובד הפוך ממה שהיינו חושבים בצורה פשוטה בהיגיון כביכול.

כן.

ההפוך. כן כן כן זה פשוט ומדהים. טוב אז אנחנו בשלב הזה נצא להפסקה מוזיקלית. אנחנו נאפשר לכם לשלוח אלינו שאלות בנושא הנפש, בנושאים שאנחנו מסוחכים עליהם כאן בתוכנית ובכלל. ומיד נשוב. כי כולם יודעים שזה לא יפה ושנאת חינם זה מגיל כזה אבל לא יודעים איך פתאום הופכים מלאכים לאחוב אחד את השני אולי רק אני אבל לא משנה אני מבין שאין לי שום מצעת אז אני שוב מרים את העיניים ו כי אף אחד לא אשם תרחם עליי תראה אני לא יודע להפוך את הלב הזה שפתאום הוא יהיה כזה משהו שאוהב גם אותו אחד שלא בא לי סתם אבא תן לי כבר אהבת חינם ויאללה תביא כבר את המשיח השם אני לא מצליח ואין לי שום מושג פה תביא כבר את המשיח נפרוס לו את

השטיח תאכל גם הטיח יהיה לה יוח شلחת חינבת חינחתי כי כולם יודעים וזה לא יפה ואומרים לי שאני לא יכול ולא עובר את המינסטרים וואלה תחייך כזה בשבילו דוקף תשקע הרבה אם תהיה אתה אז זה לא ילך אתה חייב גם לסתם כי זה הכי הולך ושאלתי איך מה ליוזה ותראה תשב בסך הכל רוצה להיות צדיק מהמם אז תהפוך את הלב הזה שפתאום הוא יהיה כזה משהו שאוהב כל אחד ואחד כמו בן ממש אבל תן לי כבר אהבת חינם ויאללה תביא כבר את משיח השם אני לא מצליח ואין לי שום מושג פה תביא כבר את המשיח נפרוס לו את השטיח נאכל גם הבטיח יהיה לנו יום שתגיד לי מתחת לי מתנה בתחינה חינם ותיתן שלום בין אח לאח שלו, בין אחות לאוד אחות, בין אחים לאחיות, בין

איש לאשתו, בין אדם לאדם. תן שלום בעולם, תנאה בין כולם בחינם ויאללה, תביא כבר את המשיח השם אני לא מצליח ואין לי שום מושג פה. תביא כבר את המשיח, נפרוס לו את השטיח, נאכל גם הטיח, יהיה לנו יום חגי. אינו יום חג, יהיה לנו יום חג. יהיה לנו יום אחד. יהיה לנו יום אחד. גי לה. שלום, אני אסיף. אני בן 36 מירושלים. אני ואשתי לפני החתונה דיברנו על כמה יש לנו חלום לגור בירושלים בדירה משלנו וניגשנו לאחר החתונה לבנקים לבקש משכנתא. לא התאפשר. רצנו לבקש הלוואה גם לא התאפשר. חסכנו משקל לשקל. הבנו שגם מקרבנו, מהמשפחה אין אפשרות לעזרה כלכלית ופשוט התחלנו להצטמצם מכל הבחינות. גם אפילו לא אכלנו בשר באמצע השבוע ואפילו

פינוקים כמו לך למסעדה. ביטלנו גם כן מהפרק. חוץ משבת. שבת המקרר היה מלא בפינוקים אבל זה נגמר בזה. ופשוט ראינו וחווינו כמה קשה השכירויות, כמה הם הורגות אותנו, כמה לא רואים את האור בקצה המנהרה לקנות דירה בירושלים ובכלל. בשנת 2018 התקשרתי למחיר למשתכם. אני ואשתי ניסינו להירשם וכל מספר חודשים ניסינו לבדוק איפה אנחנו עומדים ובמשך כמה שנים ראינו שאנחנו לא עומדים לא בפנים ואין סיכוי שאנחנו כנראה נקנה דירה בקרוב. לאחר כמה הימים אחי הקטן היה שולח לי הודעות עם סרטונים עם תוכן מאוד מאוד חכם על ארגון הידברות שבראש עומד הרב זמיר כהן. בין הסרטונים האלה ראיתי סרטון על עזרה למשפחות והודעה על כתב שוותפות. לא

הבנתי מה זה אומר לא היה הגיוני. ומאחד מהודעות שהוא שלח לי, אני פשוט מאוד התחברתי שהבנתי שהארגון פשוט תומך לא רק במוסדות או במשפחות, אלא אפילו לאמא שיש לה ילד והיא צריכה לקנות לו את המטרנה ואני כאבא לילדים יודע מה המחיר של המוצר וכמה קשה לרכוש אותו מדי כמה ימים ואפילו בזה ארגון הידברות עוזר במטרנה לתינוק וזה היה מדהים בעיניי ושם נפתח לי הלב לאחר מספר שבוע התקשרו אליי מהמחיר למשתכם ובסרו לי שמישהו יצא מהרשימה והתקשרו אליי להגיד לי שנבחרתי ולא רק שנבחרתי גם זכיתי פשוט נס לא היה שום היגיון בעולם שאחרי כמה שנים שאני ואשתי רודפים אחרי המחיר למשתקן הם התקשרו לבשר לי שלא רק נבחרתי אלא גם זכיתי זה היה

ממש נס אני ואשתי באותו רגע אמרנו תודה לבורא עולם רכשנו דירה בישראל בירושלים ואני גם השנה מחדש ולוקח על עצמי כתב שוטפות עם ארגון הידברות ממליץ לכולם מאחל לכולנו שנה טובה וברוכת

חותמים לחיים על כתב שותפות עם הרב זמר כהן שליטה זוכים להיות שותפים בזיכוי הרבים הגדול בעולם מבטיחים לעצמכם להיכתב לשנה טובה ביום הדין חייגו עכשיו 0732212 2

חותמים לחיים. זה ההזדמנות שלנו בימים האלה. כולנו מסתובבים עם פתקים בכיסים. אנחנו לא יודעים מה כתוב בפתקים האלה. בעזרת השם שנחתב ונחתם לחיים טובים ולשלום. אבל יש מפתח שיכול להבטיח לנו את הכניסה הזאת לחיים טובים ולשלום. את החתימה הטובה באמת לפרנסה טובה, לשפע, לנחת מהילדים, לזיווגים, לכל הישועות שאנחנו רוצים לזמן לנו לחיים בשנה הזאת ובקרוב ממש כשאתם חותמים שותפות עם הידברות, עם כל המחלקות, עם כל העשייה של הארגון בארץ ובעולם, אתם בעצם חותמים הסכם שותפות עם הגאון הגדול הרב זמיר כהן שליטה על כל העשייה של הארגון הזה, על כל המחלקות, על עזרה ליתו דומים ואלמנות על עזרה שמגיעה עד לחיילים שלנו במקומות

שאזרחים לא יכולים להגיע על עזרה לנשים שקלואות בכפרים על עזרה לנשים שנמצאות במצוקה שבגללה הם מחליטות כמעט חס ושלום לכפי החיים של עוברים שממליצים להם לא להביא אותם לעולם חס ושלום מחלקת אמא הביאה לחיים מעל 17,000 תינוקות ואתם יכולים להיות שותפים לעשייה המבורכת הזאת, להבואת חיים לעולם. אנחנו נעמוד בעזרת השם בעוד 24 שעות ועוד קצת לפני הקדוש ברוך הוא ונבקש ממנו להיחתם לחיים. אתם יכולים לקבל אליכם את שטר השותפות הזה כעדות, כחתימה עם מה שנקרא עוגן הלכתי שאיתו אתם יכולים לבוא ולבקש את כל מי שות ליבכם לטובה ולברכה, כי אתם תהיו חלק מהעשייה. המבורכת, המרגשת והקדושה הזאת של ארגון הידברות העולמי.

073221212. לא נשכח לציין גם את הסכין המבורכת שתגיע אליכם עד הבית עם שמות הקודש, עם הסגולות מגדולי המקובלים, מרן רב חיים קנייבסקי, זכר צדיק וקדוש לברכה ומרן הרב קדורי, זקן המקובלים שכתב את שמות הקודש האלה, סגולה עתיקת יומין שהיא בדוקה ומנוסה לשפע, לפרנסה. זה יהיה על שולחניכם בחג, בשבתות לכל השנה כולה ויפתח לכם את צינורות השפע לפרנסה טובה מלאה מידו המלאה הרחבה עשירה של הקדוש ברוך הוא שתמיד תהיו ניזונים מידיו של הקדוש ברוך הוא וחס וחלילה לא מידיו של אף בשר ודם תמיד תהיו מהנותנים ולא מהמקבלים הסכין הזאת תגיע עד אליכם 073221212 זה לחתום את עצמכם לחיים טובים ולשלום וניתנה לנו ההזדמנות ברגעים האלה,

בימים האלה, שהזמן הולך ומתקדם. אנחנו לקראת היום הגדול והקדוש, יום הכיפורים וזה זמן שאנחנו גם עושים בו חשבון נפש, מסתכלים לתוך הנפש שלנו פנימה ולכן אנחנו כאן בתוכנית עוסקים בנושא של געגוע, של נוסטלגיה, של חזרה למקורות, שאנחנו נעמוד ונתפל לפני הקדוש ברוך הוא ונרגיש את הגעגוע אולי הכי עמוק שאפשר להרגיש בנשמה שלנו, שרוצה לחזור למקור העליון ולהתחבר ולהרגיש אחד עם הקדוש ברוך הוא ולהרגיש איך אנחנו באמת שווים בתשובה לא מהמקום שעכשיו קיבלנו איזה תשובה לשאלה לא פטורה אלא ממקום של לשוב הביתה ובית זה מקום שיש בו גם געגוע נכון הרמנית פרי בית זה מקום ש שאנחנו רוצים להרגיש שאנחנו חוזרים למקום כזה בטוח

אבל הוא מכיל גם געגועים בואי תראי מה קרה ליצחק יצחק אבינו כן הוא מכיר את הבית של אמא שלו לו בית שיש בו נר דולק תמיד ויש ענן על האוהל ויש עיסה שעולה ופחת ואמא נפטרה ואין את זה שם כבר והוא מבקש אישה והוא עומד ונוסע עיניו לראות האם היא מגיעה וכשהיא מגיעה הוא לוקח אותה לתוך הבית פנימה עוד לפני שהוא מתחתן איתה הוא לוקח אותה לאוהל כדי לראות אם מה שקרה בימיה של אמא שלו קורה גם עכשיו ואיך הוא יודע יודע שזאת האישה כשה כל הנוסטלגיה מתקיימת בחזרה, הענן שוב קשור על האוהל והנר נדלק שוב והעיסה עולה ותופחת ואז הוא יודע שזאת האישה שהוא רוצה. היא בעצם מגשימה לו את הגעגוע כביכול. אם אנחנו מסתכלים על העומק האצ

אותם תכונות של אמא שלו, שזה מה שהוא חיפש, אבל שוב פעם הוא מחפש את התכונות של אמא שלו כיוון שזאת נוסטלגיה. זה מה שהוא מכיר, זה מה שהוא רוצה. אמא שלו כזאת צדיקה והוא רוצה את אותו דבר שוב בבית שלו. וזה מאוד מאוד יפה לראות מה זה געגוע. וכשאנחנו מדברים על יום כיפור, שליום כיפור זה היום שבו אנחנו חוזרים למקור שלנו. מדברים על זה כל כך הרבה על הרעיון שביום כיפור, גם אם לא תעשה שום דבר, היום הזה עושה לך. כי היום הזה באמת מחזיר אותך אל המקור שלך. אם רק תיתן לו, אם רק תשחרר ותיתן לקדוש ברוך הוא לעשות את מה שהוא צריך לעשות ביום הזה. אם תיתן לקדוש ברוך הוא לטהר לך את הנשמה ככה, כי זאת מחבסה, יום כיפור זאת

ממש מחבסה. אם יהיו חטאיכם כשנים קשה לגיל בינו. אם אנחנו נסתיר את החטאים שלנו, נסתיר כביכול אני לוקחת את החטאים כמו רגשות, כיוון שכתוב פחדו מציון חטאים. מתי אנחנו מפחדים? כשאנחנו חושבים שיש לנו חטאים. אז אנחנו כשיש לנו חטאים אנחנו לא רוצים להראות את זה. אם ננסה לראות מה קורה לנו ברגעים של א שאנחנו נזכרות במבוכה באיזה משהו לא נעים שעשינו, באיזה דיברנו לא יפה או ואז אנחנו זה אנחנו מעדיפות לא לספר. אנחנו מתרצות לעצמנו שלא צריך לספר את זה, לא צריך לשים את זה על השולחן, לא צריך גם להתוודות על זה. חוץ מזה אני לא צריכה לבקש סליחה. כמה פעמים אנשים עומדים מול סיטואציה שהם צריכים לבקש סליחה והם לא

מסוגלים לבקש את הסליחה. הזאת הם מתערצים. כי המילה סליחה בעינינו הרבה פעמים היא קללה. כאילו מה פתאום אני אגיד סליחה

צריכה להתפסת יותר כחולשה להודות בטעות

חולה כן אז אני לא רוצה ואז איך הקדוש ברוך הוא יתאר לך את החטא הזה איך הוא יתאר לך אותו שימי אותו על השולחן שימי את הרגש הזה על השולחן הנשמה שלך תמ אבל גם שזה תלוי מול מי זאת אומרת א כשאני יודעת שאני שמה את הדברים מול הקדוש ברוך הוא והוא כביכול לא שופט אותי מה זה לא שופט אותי הוא שופט

השאלה אם את יוצאת מתוך בתוך המקום הזה השאלה אם את מסתכלת ואת אומרת אמר לי הבן שלי את אמרתי משהו השבוע אל א אלוקים בורא עולם אז אמר מה אל תגידי בורא עולם תגידי אבא זה עוזר לי יותר להתחבר איזה חמוד את מבינה כאילו השאלה איך את מסתכלת עליו אם את רואה אותו באמת בתור אבא אז אז בסדר אז אז הוא אוהב אותי אז הוא גם יודע מי אני ומה אני אז אז זה לא רק זה הנקודה שאני רציתי להגיע אליה זה גם שזה לא זה לא רק כמובן שזה גם בהגדרה אני עכשיו פונה אליו כאבא או כשופט או כמשהו מפחיד או מאיים או כמשהו רחום וחנון זה זה ברור שזה משפיע גם אבל אני התכוונתי להביא את זה מהזווית של יש לו את היכולת לנקות אותי ולסלוח

ולבני אדם הרבה פעמים בוא נהיה אמיתיים אין את היכולת יש להם קופסה עם זיכרון את מכירה את אלה שאומרים אני סולחת אבל אני לא שוכחת

אוי קירה. אז עכשיו זה דבר שהוא הוא באיזשהו מקום הוא גם אמיתי. כי באמת איך נמחק את זה מהזיכרון? דווקא כשאת רוצה אפילו כשאת מגיעה לנקודה שאת רחומה וחנונה ואת רוצה לסלוח פתאום הזיכרון הזה יעלה לך. זה אמיתי. זה קורה. הדברים הם הרבה פעמים צפים ועולים. אבל הקדוש ברוך הוא כשהוא אומר לנו תעשו תשובה ותגידו וידוי אני מוחק לכם את זה. או לא רק שאני מוחק לכם את זה, אני גם הופך לכם סדונות לזכויות. זה זה מהפכני. זה משהו שהשכל האנושי אין לנו את זה בלקסיקון. זה משהו אלוקי. זה לא משהו אנושי.

אז אנחנו צריכים ממש לגייס כוחות של אמונה כדי לדעת שמול הקדוש ברוך הוא זה לא כמו מול בני אדם. ואולי זאת הנקודה שמול בני אדם גם יותר קשה לנו לבקש סליחה כי כי יש פה יש פה יש פותמים כי הם לפעמים סולחים ולא שוכחים ולפעמים משמשים בזה נגדך וזה לא נעים אבל ושוב נלך אל המקום של אתה שולט בחיים שלך כשאתה מוכן לשים את הדברים על השולחן וגם להתבזות וגם אתה מוכן זה בסדר לא קרה שום דבר את יודעת אני לוקחת משמעות אחרת לגמרי ואני חושבת שיש בה עיקרון דומה אין יותר שלם מלב שבור. כולנו מנסים לשמור על עצמנו בשלמות. ואז כל הזמן חרדת השון מאיימת עלינו. אבל אם אני מוכנה להישור אז שום דבר לא מאיים עליי. ולכן אין לי דבר

יותר שלם מלב שבור כי הוא אני לא מפחדת שהוא ישור אז אין שלם מזה. אני לא מהלכת על ביצים כל הזמן. ואותו דבר אני לא מפחדת לשים על השולחן את המקומות שבהם אני לא בסדר כי אני בן אדם. אז אני לא צריכה כל הזמן לנסות לעשות covering מפה ופיסing מפה לא צריך אני בן אדם וזה בסדר שאני טעיתי ואני לא בסדר ולמה אני לוקחת את כל זה כי אני לוקחת את זה כהשלכה על עולם הרגש שלנו על עולם הגעגוע אם אני לא אם יצחק לא היה נותן לעצמו להרגיש את הגעגוע אז הוא לא היה יודע מה מנהל אותו בגעגועה אז איך הוא היה יכול לחפש אישה שהיא תהיה כמו שרה אמא שלו ולכן אני חושבת שהכל נובע מאותו מקום. הקדוש ברוך הוא אומר, שימו את הדברים על

השולחן. שימו את החטאים שלכם על השולחן. אני אוכל להלבין אותם. שימו את הרגשות שלכם על השולחן. אתם תוכלו להבין מה יש שם. שימו את את הכישלונות שלכם ואת השטויות שלכם ואת הפדיחות שלכם על השולחן. זה בסדר. אתם בני אדם. אתם תפסיקו להיות למות מפחד מלהישור. אתם תהיו שלמים כי אתם כבר שבורים. ממילא הנקודת מוצא היא היא כל כך יפה. ועוד פעם הפוך ממה שהיינו יכולים לחשוב זה אוקיי זה בסדר להיות שבורים שזה בדיוק ההפך מה שאני יכולים לחשוב היינו יכולים לחשוב שבאמת אנחנו הכי צריכים להיזהר לשמור על השלמות לשמור על התדמית לשמור על ה לשמור על על הלב שלנו הכל כך שורירי שלא ישבר אבל פה זה בדיוק הפוך זה כן אוקיי אנחנו

שבורים אנחנו חלקיקים ואת כל החלקיקים האלה תביאו לפניי ואני השם אני אני ארפא משובותיכם אני אני הרופא שלכם נכון, אבל אם אתם אם הכל בסדר אז אתם לא צריכים, נכון? אם אתם מסתדרים אז אתם לא צריכים. ואז קורה בעצם איזשהו מהלך הפוך לגמרי. עכשיו, הכי מדהים זה שאנשים מפחדים להביע את החולשות שלהם כי הם לא רוצים, הם לא רוצים להיקרק כחלשים. אבל שימי לב מה קורה לאדם שמנסה כל הודע להוכיח כמה הוא בסדר. הוא כל כך חלש כי הוא נותן כביכול לכל העולם לנהל אותו. אם ההוא לא היה עושה לי ככה וככה ואם הזה לא היה עושה לי ככה ואם לא היה קורה לי כך וכך ואם האנשים הטיפשים השחורים הלבנים האפורים הסגולים לא היו עושים לי כך או כך או כך או כך זה לא היה קורה ואז הוא הופך להיות כל כך חלש כי הוא מנוהל על ידי כל העולם

הוא גם לא לוקח אחריות על הרגשות שלו

לבוא ולהגיד זה עשו לי זה אכלו לי זה שתו לי זה הם זה הם זה הם זה הם זה גם להיות במקום ש שאתה לא אתה לא אחראי על הרגשות שלך אחרים אחראים נכון, נכון. ואז אנחנו אומרים לא, היהדות אומרת, לא, לא, לא, שיימו את את החטאים שלכם על השולחן, אל תחפשו לעשות חטאים, אבל עשיתם, שימו על השולחן, אל תחפשו להתקרבן, שימו באומץ את הכאבים שלכם על השולחן. אתה לא תהיה קורבן. קורבן אתה תהיה כשאתה מנסה כל הזמן לשמור על הפייסינג, כל הזמן על השלמות. ואז אתה חייב שמישהו אחר יהיה אחראי למה שקרה, כי אתה לא אחראי. אתה לא יכול לשים את זה על השולחן. בגדול התורה שלנו בשנה מתורות אחרות מביאה ומעריכה בכל מיני סיפורים כל כך לא

פשוטים. סיפרה לי היום פגשתי איזה מישהי בהרצאה של הבוקר אז ה היא הייתה באיזשהו ריטרית אני חושבת ושמו במרכז של המעגל תנך והיו שם המון אנשים שהם לא דתיות בכלל והיו היא ועוד מישהי שהיקן את הדתית החרדית וביקשו כל אחת שרואה את התנך להגיד מה זה זה ואז נשים אמרו זה ספר חוקים זה ספר זה וזה ספר מצוות וכל אחת התפיטה מכון אחר והיא אמרה טריקי מאוד היא אמרה, אם אני אישה חילונית, אני לא נותנת לילדים שלי לקרוא את התנ"ך. איזה סיפורים יש שם. סיפור של דינה בת יעקב, הסיפור של אמנון ותמר, הסיפור של פילגש בגבעה. איזה רעיונות, איזה תיאורים. והתורה מעריכה ואומרת, "חבר'ה, אין יותר שלם מלב שבור. אנחנו לא נוצרים. לא הכל מדהים אצלנו, לא הכל נראה מפולס, לא,

נכון,

אנחנו בני אדם ואנחנו שבורים ואם אתם רוצים להיות מלאכים, תעלו למעלה. ומלאך יש לו את הזמן המוקצב שלו לעשות את העבודה, הוא עושה אותה מדויקת ונשרף אחר כך. לא, אתה רוצה להיות אדם, אז תהיה אדם. אז אל תפחד להודות בכישלונות שלך, אז אל תפחד להצים את הרגשות שלך, אז אל תפחד לתת להם לצוף כי הקדוש ברוך הוא ברא אותך כך. עוד יותר גם אני רוצה לחזק את מה שאת אומרת שזה כל כך יפה ששום דבר בתורה שלנו הוא לא באמת מחובס ועוד יותר מזה כל גדולי האומה עברו דרך חתחתים עד שהם הגיעו לאן שהם הגיעו אברהם אבינו אנחנו לא מתחילים את התורה מאברהם אבינו מסופר לנו גם האיחוס שלו שהוא שאביב טרח היה

מסופר לנו על שתי הילדים שלו אנשים הם כל כך מחביעים את הילדים המתמודדים שלהם בואנה אברהם אבינו היה אמר לה מה אתה מחביא? יצחק היו לו למה אתה מחביא? יעקב מיתתו נקראת שלמה כיוון שהוא נתן לילדים שלו את האפשרות לחזור בתשובה. יש לו שני ילדים, שמעון ולוי, רצו, הרגו, אם אנחנו מסגים על זה מובן של הפשט, כן? הם הרגו איש עיר שלמה.

נכון?

איך הורה היה מתייחס לזה היום? פנחס שמשפד את זמרי בן סלו, איך הורה היה מתייחס לזה עם הילד שלו היה עושה את זה? אנחנו כל הזמן מסתכלים על הגדולים. חומר רב יצחק קוטנר הוא אומר אנחנו מסתכלים על הגדולים בראש מעלתם עם טליתות והם יושבים בגן עדן שנייה לך תדע כמה התלאות עברו עליהם עד שהם הפכו להיות כאלה לא אבל אנחנו רוצים להיות מושלמים תהיו בני אדם אדם הוא קודם כל לא מושלם אנחנו טוענים שאנחנו בני אדם רק שזה מול התאוות שלנו מה אני אעשה נפל לי לא תהיה בן אדם תרגיש תחוש תשים את הדברים שלך על השולחן אל תפחד משום דבר שים, תביא את עצמך, תהיה אדם. זה היופי. זה התורה היפה שלנו שהיא מראה לנו שבע ייפול צדיק וקם.

להגיע לשלמות הזאתי של עיקרי צדיק זה דרך הנפילות. ולא כמו שחושבים שבגלל שהוא צדיק אז הוא נפל והוא קם, אלא דרך הנפילות הוא הגיע לאן שהוא הגיע. ומשם אנחנו לוקחים השראה מכל גדולי האומה.

מאיפה הם הגיעו. לא לא מסתירים כמו שאמרת אף פרט, לא מחבשים שום דבר. הכל מה שנקרא אז איז. וככה אנחנו צריכים לבוא ליום הגדול, ליום הדין, יום הכיפורים. היום הכי קדוש בשנה. כל כך קדוש שאם הוא היה קורא בשבת אז גם השבת מה שנקרא מפנה מקום כדי שאנחנו נזכה לצום ביום הזה להתחבר לקדוש ברוך הוא ולהגיע למקום הכי גבוה שאנחנו יכולים להשיג בכל השנה כולה ביום הזה שאנחנו עומדים להיחתם בדין אנחנו רוצים בעזרת השם להיחתם לחיים טובים ולשלום לנו כאן בהידברות יש את האפשרות להציע לכם מפתח לחיים שאיתו אתם יכולים לבוא ליום הכיפורים ולהגיד הנה עם זה אני בא להיחתם לחיים טובים ולשלום. שטר השותפות שאיתו אתם בעצם שייכים לכל

הפעילות של ארגון הידברות. כל המחלקות שעושות נפשות בישראל שמצילות שעוזרות שמסייעות שעוטפות כל אחד ואחד שקורא לעזרה. כל אחד ממצוקתו כל אחד מהמקום שלו. תחשבו על 17,000 תינוקות שאתם חתומים על הם לעולם כפשוטו ממש. אתם יכולים לקבל את השטר שותפות הזה, להתחיל איתו שנה עם חתימה לחיים טובים ולשלום ולזכות לסגולה האדירה, לפרנסה טובה, הסכין עם שמות הקודש שחתומים עליה מרן רב חיים קנייבסקי והרב כדורי זכר צדי וקדוש לברכה. עם זה להיחתם לשנה טובה ומתוקה, לחיים טובים ולשלום. לבשורות טובות ולישועות עליכם ועל כל משפחותיכם. עם זה להתחיל שנה טובה 073221212. הזכות שלכם לקחת חלק בעשייה העצומה והגדולה של ארגון הידברות

על כל מחלקותיה 073221212 חותמים שותפות עם הידברות ונחתמים לחיים טובים ולשלום. כמה סגולות אנחנו מחפשים, כמה דרכים כדי באמת לזכות לשנה טובה ומתוקה. אז הנה קרוב אליכם הדבר מאוד בפיך ובלבך לעשותו אתם מחייגים וזוכים ואנחנו מכאן רוצים לחתום עוד תוכנית של משיבת נפש להגיד לכם תודה רבה שהייתם איתנו בעזרת השם להיפגש אחרי יום הכיפורים לחיים טובים ולשלום תודה רבה שהייתם איתנו כל טוב זה שיר פשוט לך אבא שבשמיים שתשמע תפילתי עכשיו שמע הכל ילך קורה כשהלב בר צמ ונפשי נשפחה כמו מים כשהל יחלוף ואור השחלה יעלה אתה ליו תחזק אותי תקרב אותי כבר אליך שלח מזור ותגבע בלב תמיד תהיה זה הסוד אם לא סתיר פניי אתה לא תסתיר

את פניך גם בלילה קר מתחת כל החושך אור יפה גם אם אין לנחש או תבין ליבי ידעתי רבה כבית כי אתה תמיד שומר בעולם כה גדול אם שכחתי ושוב טעיתי כחוז בידי אתה ראה אותי אוהב

אתה ליאור תחזק אותי תקרב אותי כבר אלך שלך מזור ותקבע בלב תמיד תהיה זה הסוד אם לא סתיר פני אתה לא תסיר את פניך גם בלילה קר מתחת כל החושך או יפה ا אתה ליור תחזק אותי, תקרב אותי כבר אליך שלך מזור ותקבע בלב תמיד תהיה זה הזאת אם לא סתיר פניי אתה לא תסתיר את פניך גם בלילה ‏Good.