לראות חייל? צריך לנשק אותו! - הרב עובדיה יוסף זצ"ל

ינואר 2009 בעזה נמשכים קרבות קשים ובמוצאי שבת מול קהל גדול גדול הדור פותח את השיעור הקבוע שלו אבל הפעם לפני שהוא מדבר על התורה הוא מדבר על החיילים הם מוסרים את נפשם אומר הרב עובדיה יוסף הוא מסביר שהם עושים מלאכת שמיים כי הם מגינים על עם ישראל ובזכותם הוא אומר אפשר ללמוד תורה ולהתפלל ואז מגיע המשפט שכולם כולם זוכרים לראות חייל צריך לנשק אותו וברך שהשם ישמור עליהם ויחזיר אותם הביתה בשלום וזה לא היה רגע חד פעמי האיש שישב על הספרים עד שלוש לפנות בוקר גם בגיל 90 היה עוצר את הלימוד כדי להתפלל לשלום החיילים בכל יום הזיכרון אמר השכבה לחללים ומי שברח ללוחמים וב-2012 כשאיראן נעימה על ישראל הוא חיבר

תפילה מיוחדת לחיילי צהל והורה להפיץ אותה בכל הארץ חברים כמה קל לנו להסתכל על מי מי שעושה משהו אחר מאיתנו ולשאול מה הוא בכלל נותן, מי שבעמדה ומי שמול הגמרא. ובלי לשים לב, אנחנו מתחילים לראות בעם אחד שני עמים. במלחמה הראשונה של עם ישראל מול עמלק, יהושע נלחם בעמק ומשה עמד על ההר עם ידיים מורמות. והמשנה במסכת ראש השנה שואלת, וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה? ועונה כל זמן שהיו ישראל מסתכלים קלפי מעלה ומשעבדים את ליבם לאביהם שבשמיים היו מתגברים. כבר בקרב הראשון היו שתי חזיתות. יהושע בעמק עם החרב ומשה על ההרידיים. וכשהיים של משה כבדו, אהרון וחור תמכו בהן משני הצדדים. אף אחד לא ניצח לבד.

ומה שחיבר ביניהם זה העם כולו שהרים את העיניים למעלה. וזה בדיוק מה שהרב עובדיה ראה. הוא אהב את מי שיושב מול הגמרא ואהב את מי ששוכב בעמדה כי ידע ששניהם שומרים על אותו עם החייל שומר על הלומד והלומד מתפלל על החייל אחדות איננה שכולם עושים אותו דבר אחדות היא שכל אחד מחזיק את הצד שלו ו מודה מכל הלב למי שמחזיק את הצד השני אז ביום ההילולה שלו ג' בחשבון נעשה כמו הרב עובדיה מי שלומד יתפלל היום על החיילים ומי שפוגש חייל יגיד לו תודה כי כשהידיים למעלה והחב למטה עם ישראל מתגבר ‏per