
מקפלן לכותל: שני אבות לחטופים במסע אחדות מרגש
שני אבות שהמחלוקת הפוליטית ביניהם עמוקה, אך הכאב המשותף גדול ממנה, נוסעים יחד ברכב מקפלן לכותל. לאורך הדרך הם מניחים בצד את הפוליטיקה ומגלים את מה שמאחד. בכותל, הרב רבינוביץ' קושר את שיחתם למשמעות ט' באב — חורבן שבא על שנאת חינם, ותיקון שבא באחדות
פרקים בסרטון:
שמי מישל מיכאל אילוז אני אבא של גאי אילוז ליכונו לברכה נרצח בשבי הגופה שלו חזרה אחרי שנתיים אני פה על מנת לזהות את התהליכים של חברה הישראלית אליהו ליבמן מעיר האבות קריאת בחברון אבא של אליקים השם יקום דמו אליקים עבד כמהאבותח בנובה ו-210 יום היה מוגדר נהדר וחטוף עלה בלהבות בגבורה שמימה ונקבר בטעות בקבר אחר
מה קורה מישל מישל מישל וואי
מה קורה וואי וואי וואי התג כי הגעתי אוהב אותך טוב לראות אותך גם אני אוהב אותך טוב להראות אותך
עליך על כל ההתמודדות
א כל הזמן
מקום א מבחינתי תדע מורכב קפלן
אתה היית איתנו פעם פה בהפגנות על הגשר להחזיר את הילדים שלנו
לא היית פעם פעם
אני מבחינתי המילה קפלנית זה מילה יצאנו מקפלן ואנחנו בדרכנו לעיר הקודש ירושלים חיבור של א קפלן תל אביב עם ירושלים מר הקודש איפה שהמחנה המשותף של כולנו מה זה קפלן בשבילך זה רק סביב החתופים או זה התחיל קודם
קפלן מבחינתי זה כמו מה שאני מקווה עבורך זה כיכר החטופים קאפלן עבורי זה היה קודם כל זה החל לפני השביעי לאוקטובר קפלן זה היה מבחינתי כל שבת הייתי עם דגל ישראל נלחם על הבית כמו שאני מבין אותו אה על הדמוקרטיה ועל שמירת החירות שלנו. הייתי חרדתי. הייתי חרדתי על אופי מדינת ישראל. למציר הדביקו הדביקו שם לקפלניסט כאילו שאני אחד מהם כבוגד כאחד שבגללי כאילו נוצר השביעי לאוקטובר. ושילמנו גם אתה וגם אני ואנחנו חושבים שונה לחלוטין שילמנו את המחיר הכי יקר שיכולנו לשלם. אבל אני בהוויה שלי רואה שאנחנו הצלנו את המדינה שלנו מתהליכים מאוד מאוד קשים שהיו לנו למדינת ישראל וזה זה מציק לי שאנחנו נתפסים כבוגדי מדינת
ישראל אני מבין שקפלן עבורך זה בדיוק הפוך אתה יודע אני מעריך אותך ומכבד אותך ובאמת אוהב אותך אתה שותף אתה שותף לדרך שלי הייתי רוצה לראות איך אתה רואה אותי כקפלניסט מעניין אותי לדעת אז קודם כל אני אוהב אותך כבן אדם וגם כחלק מהעם שלי וגם כמובן הגורל המשותף של ה בנים של גי שלך ואלי יקים שלנו וה חילוקי הדעות חלילה לא א ישנו את הגודל אהבה והערכה
חד וחלק
בעיניי היה לי מאוד מאוד קשה כי בסוף כל העניין שמדברים על דמוקרט היה פה את שי הדמוקרטיות. למה? כי היו בחירות. רוב העם בחר בממשלה לאומית, ימנית, אמונית. וכל העניין של דמוקרטיה שהמשלה הנבחרת יכולה לחוקק חוקים ולהתנהל בדברים שליישם את המדיניות. יש לאורך השנים חוסר אמון ובהרגשה שלי ושל רבים שכמותי שבעצם אתה בוחר א' ומקבל ב' ב-180 מעלות. למה? כי מי שמנהל בפועל את המדינה זה או גורמים משפטיים או פקידים שהם לא נבחרו למדיניות. הם נבחרו לבצע מדיניות של דרג נבחר באופן דמוקרטי. בסוף האם אנחנו בדמוקרטיה? אז למה לא לקבל את דרג הנבחר בבחירות דמוקרטיות? זה לא שמישהו גנב לך את
אז אני אז אני אגיד אני אגיב אני אגיב קודם כל אני אני גם כן מכבד אותך ומעריך אותך מאוד אני הסכמתי ל למפגש הזה מהסיבה הפשוטה שאנחנו באמת יש לנו הרבה מאוד מחנה משותף אנחנו חלוקים בדעתנו אנחנו מכבדים אחד את השני פה הרציונל מבחינתי של הקירוב לבבות אנחנו הריחים אתה יודע
נכון
אין לנו שום יכולת אתה יודע אני התגרשתי פעמיים בגירושים היא הלכה לבית שלה אני הלכתי לבית שלי כל אחד המשיך את החיים אני לא יכול להתגרש ממך ואתה לא יכול להתגרש ממני למה אתה נלחם על הבית שלך במקום שאתה מאמין שזה הבית שלך בדרך שמקובלת עליך ואני אלחם על הבית שלי שהוא הבית שלי שאין לנו לא לי ולא לך אין אלטרנטיבה אחרת אתה לא יכול ללכת לגור במקום אחר ואני לא יכול לגור במקום אחר דרך אגב אני רוצה להגיד לך אני איתך הייתי הולך לקרב בעיניים עצומות אני יודע שאתה היית מקריב את חייך להגן על הגב שלישנינו באים כלוחמים אתה ואני ואני משוכנע שאתה היית הולך איתי ב-100% כי אתה יודע שהייתי מגן עליך חורפת נפשית כדי
שאתה תהיה זה בהרבה אנשים לא הייתי עושה את זה ובדבר הזה בדבר הזה אנחנו צריכים למצוא את את הדבר הזה שמחבר ושומר על הבית שלנו השינאת החים הזאתי השינאת הובילה אותנו כבר לשני חורבנות בית ראשון בית שני ואני באמת אומר לך אני חרד היום וזו הסיבה שאני פה היום אני חרד לעתידה של מדינת ישראל אני אשמח סמח לבוא לבקר אותך אמרתי לך בחברון אתה תשמח לבוא לבקר אותי בתל אביב זה הבית שלנו בוא נמצא את הקשרים שמחברים בינינו צריך למצוא את הדברים שבאמת גורמים לנו לא למלחמת אחים להבין שיש לנו את הבית שהוא שלנו ופה זה חשוב לי לדעת מה מה מחבר
אז הזכרת קודם שבית המקדש השני לפני 2000 שנה אנחנו בדיוק א
נכון שישה בארב נכון
אה נחרע בגלל שינאת חינם
סינ חינם נכון
אתה יודע שהיום יום אחרי 2000 שנה שנשרף הבית ויצאנו לגלות והתפזרנו בכל כך הרבה מקומות ויבשות עד שזכינו להקים את מדינת ישראל אחרי השואה האיומה. היום אנחנו יודעים להגיד שזה שינאת חינם, אבל אז כל אחד היה בטוח כמו היום שהדעה שלו היא הכי חשובה ושהוא צריך להתאבד על ה על מה שהוא חושב. לי מאוד מאוד חשוב לראות שאני דן אותך לקו זכות, לנסות להבין מה עומד, ממה החששות שלך, מה עומד מאחורי הדעות שאני לא אפילו לפעמים לא מצליח להבין איך זה יכול להיות שאם יש מדינה דמוקרטית ויש בחירות אז זכות ממשלה להחליט לשנות משהו. אנחנו לא נצליח באמת לעולם לא שמעתי מישהו בוויכוח פוליטי שבא ושינה את ענותיו באמת שלא אבל אני בא
ממקום שאני מכבד אותך אני מכבד אותך כי לאף אחד מאיתנו לא ניתנה הבמינה לבוא ולהגיד א לאף אחד לא ניתן פה לבוא ולהגיד מה צודק מה נכון מה לא נכון ממש לא אנחנו לצורך העניין איבדנו באמת את הדבר הכי יקר לנו ועדיין אתה נלחמת להחזיר את הבן שלך בצורה שונה ממה שאני נלחמתי אני נלחמתי ברמה הזאת שאני חושב שהמדינה, הממשלה לא המדינה, הממשלה לא עשתה די כדי להחזיר את הבן שלי. 46 א חתופים נרצחו בשבי. אתה יושב פה עם מישהו שאבדך הנאמן יצר את הוקטור הלחץ על האמריקאי בפורום של המשפחות, כי אני הייתי ככה די מוביל בפורום המאבק. ואני אמרתי שחייבים ללחוץ לחץ על האמריקאים כי רק האמריקאים יחזירו את הילדים שלנו. ולשאלתך, אם
האמריקאים לא יהיו עושים את זה, עד היום הילדים שלנו לא היו חוזרים הביתה. עד היום לא הייתי יכול להגיד קדי הבן שלי, כי לממשלה הזאתי לא היה חשוב להחזיר את הבן שלי. ככה אני מרגיש. וואו, אנחנו באיזשהו שלב הקמנו את פורום תקווה כי הרגשנו שהרצון האישי שלך ושל עוד משפחות שחלילה אנחנו תמיד נדון לקו זכות וזכות כל אבא וכל אמא לדרוש שיחזירו את ירושלים ותקור האטומי בדימונה וישחררו את כל המחבלים א תמורת הבן שלהם ברמה הפרטית האישית כאבא של בן שהיה מוגדר חתוף 210 יום. אני יכול להבין את הרמה הרגשית. אני עכשיו רוצה לדבר איך משלבים את הפרט עם הכלל, את הסיפור האישי עם הסיפור הלאומי. הבן שלנו אליקים נולד כמה חודשים
אחרי שאח שלי שני אור שלמה השם מקום דמו נרצח בפיגוע בשמרון את הרוצחים ואז קראנו לו אל יקים שלמה על שם אח שלי את הרוצחים של אח שלי שחררו בעסקת שלית לעזה והם אלו ששרפו חי את הבן שלנו
נורא
ואנחנו
נורא
ואנחנו לא רוצים שזה כבר יהיה לא פעם שנייה כי פעם שנייה אנחנו כבר בכפל מחירים גם על אח וגם על בן מבינים שאת ה לעולם לא עוד זה שלעולם לא עוד יהיו חטופים ופיגועים ולא הגיוני ולא נתפס ברמה הלאומית וגם ברמה הפרטית ואנחנו מבחינתנו ככה ראינו את זה שלא יכול להיות מישל של אלה שחטפו רצחו ענסו שרפו כבשו לנו את הנגב המערבי הם מבחינתם עוד נעשה איתם משאים ומתנים ונשחרר מחבלים שאותם מחבלים יחזרו אם זה עיקר חודש או שנתיים ואנשים שהיום חיים ושמחים ורוקדים וטוב להם הולכים לרצח עתידית ואת המסע המעגל הזה של רוצחים שמשתחררים ורוצחים עוד וגם זה מעביר מסר ונותן מוטיבציה שאפשר לרצוח אותנו ואפשר גם להשתחרר ואפשר
לעשות משאים ומתנ מתנים. זה משהו לא נתפס בסיפור היהודי שלי. לא באנו לארץ אחרי 2000 שנה בשביל לתת את הלחי השנייה. אבל לא תמיד כיבדו או הריחו את מה שאמרתי. מצאתי את עצמי שאומרים לי דברים קשים מאוד כמו לא אכפת לך מהבן שלך. אתה מקריבי ילדים, לא אכפת לך מהחתופים. הבן שלי גם היה מוגדר חטוף. שני הבנים שלנו הנוספים שבשירות מילואים לוחמים בעזה, החתנים שלנו בעזה, עשרות בני משפחה וחברים לוחמים בעזה יחד עם המערכה הכוללת. לי מצאתי את עצמי כמילוא נקבעזה וברפיח בהמשך אחרי שהתאוששנו מה-210 יום ומהקבורה של אלקים. יש פה מציאות מאוד מאוד מורכבת ובעיקר מה שאני חושב שהמסר שאנחנו כמו שאמרת את זה אני רק יעדעד את זה
שזה בסדר שלא נסכים על דעות אנחנו נחלוק לגופו של עניין ולא לגופם של אנשים ונדבר באהבה ובכבוד ובערכה אחד על השני אחד אל השני דווקא
כשאנחנו לא מסכימים וזה בעצם מה שהיינו רוצים שבכל עם ישראל יהיה שתחשבו שונה,
נכון?
תחיו שונה, אבל תאהבו ותאריכו, גם אם זה בדברים רגישים ומורכבים ולא פשוטים.
אחד חד אחד חד ואחד. אני מסכים עם כל מילה שלך. אני מסכים עם המילה שלך. הסמנטיקה הסמנטיקה היא קצת לא הוגנת להציג את זה שאני כאילו א חושב על פתרון על מנת להחזיר את הבן שלי. זה לא כמו שאתה אומר, אתה לא חושב לבן שלך כדי להחזיר להחזיר את ההרתעה ולהחזיר את ה אותנו שלא יקרה בעתיד. אני אותו טבר חושב כשאני בא ואני נלחם על הזהות שלי ואני נלחם ע על האידיאולוגיה שלי, זה מאותו מקום שיהיה לנו את הבית שאני ואתה נוכל לגור בו. אני רוצה שאנחנו נבוא ונלחם על איך אנחנו חיים ביחד. הערכה, כבוד, חרב זה שאנחנו לא מסכימים. מישל היקר ואהוב א שאלה קצת רגישה ואנחנו איך אומרים א נשאלים מדי פעם אבל כאב לאב לשאול אותך את זה
זה מצמרר אותי הגעגוע לגאי אם תוכל לשתף אותי עצם המחשבה על זה זה כאילו כל הזמן הוא כל הזמן איתי זה כאילו הוא חסר לי 24/7. אתה יודע זה כאילו ה אתה יודע הרבה אנשים מאבדים ילדים לצערי הרב בנסיבות כאלה ואחרות אבל אצלנו זה סיפור טראגי זה סיפור טראגי מהסיבה הפיוטה שבאמת אה חטפו לנו את הילדים מעל שנתיים הייתי חטוף ואני עדיין מרגיש חטוף אני מרגיש חטוף שחטפו לי את האפשרות גם להתיפרד מהבן שלי וכל הדבר הזה זה יצר אצלי כאילו קושי עצום. זה זה כאב כל כך קשה וכל כך כואב. אני כל היום חושב עליו, כל היום בוכה אותו, כל היום מתגעגע אליו.
ואם החוסך יקבי, יש לי אריח קטן בחלון. לתת לי קצת טוב. יש ילד שמסתכל בי אולי זה אני שפוחד לישון כשהבוקר יגיע מתחיל שוב לחלון
למה זה לזהות בן שלך יפי תואר ולקבל שלט גופה של עצמות אחרי שנתיים ולזהות אותו וזה מה שזה מה שהולך איתי כל הזמן
הכאב הוא עצום הגעגו גוע הוא עצום ואתה יודע אנחנו צריכים לשא חזקים יש לנו ילדים אחים יש לי אתורי ואת מאיה אז מצד אחד אני צריך לראות להם שאני חזק עבורם ובאמת אני חייב עבורם ומצד שני אני שבור אני מרוסק
אני מרוסק נפשית אני כאילו אני מקווה שאני אתה יודע שאני טועה אבל היום אני לא רואה את עצמי כבר שיקום
וואו
ממש ככה בנפשית ברמת הנפש
וואו
כן כן וואו
כן כן. איך אתה איך ה איך הגעגוע שלך לליקים? אליקים זה געגוע שלא נגמר כי היינו מאוד מאוד מחוברים בלב ובנפש. יש לנו הרבה שיחות עומק של איחוט. כל הזמן אתה אומר לעצמך זה הילד המוכשר והאהוב. היום ברוך השם כבר יכל להיות עם משפחה ועם ילדים ומשפטן מצליח וחלק ממך א נעלם אבל הוא נמצא ולא נמצא כי אני מרגיש אותו איתי חלק ממני אבל א לדמיין שהוא פשוט נשרף חי אחרי שעות שהוא עזר לאנשים הוא קראוי על שם אח שלי ש הזכיר לי אותו כל הזמן ועכשיו פתאום הוא ולמרות א שאנחנו אנשי אמונה ואנחנו גם יודעים להגיד תודה להשם על 24 שנים שזכינו שהייתה לנו הזכות לחיות עם כזאת נשמה גדולה אהובה בן כל כך אהוב ומכבד וכל כך דאג לנו
כהורים ודאג לאחים שלו ודאג לחברים שלו ודאג לעם ישראל והיה באמת ילד מושלם אז אנחנו יודעים רוצים להגיד תודה אבל מה שעוזר לנו בהתמודדות זה להבין שהחיים מישל וזה גם איך אומרים אני אומר לך משהו מהלב שזה עוזר לנו ואתה תחליט מה מתאים לך כי כל אחד זה עולם ומלו אמרנו שהחיים מתחלקים לשתיים מה שקרה ולא ניתן להשיב ואיך יהיה היום שלנו מהיום ועד 120 זה בידיים שלנו וזה קשה וזה מאתגר כי זה לא יעזור אני לא רוצה צה לתת מתנה לאויבים שלנו שלא רק שהם שרפו ורצחו את הבן היקר והאהוב שלנו שיגמרו לנו גם החיים. יש המשכיות לחיים ואנחנו מאמינים וגם מאמינים בתחיית המתים ברמה האמונית היהודית שבעזרת השם הוא ישוב כמו שחיכינו
לו 210 יום וציפינו לסעודת הודיה וציפינו כל רגע שהוא ישוב. אז אנחנו גם מצפים בעזרת השם לגאולה ולתחיית המתים. גם אם אה כרגע בשכל א אתה לא מבין איך זה הולך להיות אבל זה סוג של תקווה שנותנת לנו להמשיך א את החיים אני לא מדמיין את עצמי יום אחד שורד את החיים האלו בלי האמונה בהשם יש פה ריבונו של עולם שמנהל את העולם
ואם תבנה לי בית שלישי תשמור אותו אצלנו שמור תפי ואם תביא משיח ואם תביא שלום אז תביא אותה
לחשוב שלפני 2000 שנה הבית הזה בדיוק בתשעה באב לפני 2000 שנה עלה פה בלהבות אחרי ששלושה שבועות קודם ביז ותמור זובקהו החומות ויצאנו ל-2000 שנות גלות. אני מרגיש גאולה מעצם זה שחזרנו ואנחנו זוכים לדרוך פה ולשוב ל שיש לנו פה מדינת ישראל וארץ ישראל.
זה זה מדהים. זה מדהים. זה אני חושב שזה הלב זה הלב הפועל של הלב הפועל שלנו כמדינת היהודים. אתה יודע המקום הזה. אני חושב שאם היום תשאל כל אחד מה המקום המרכזי שהכי מזויים זה הוא יגיד לך כותל מערב
אנחנו קוראים את נבואות הזם לצערנו הגדול הנבואות הפורנות ישעיו הנביא אומר ידע שור קונהו וחמור אבוז בעליו ישראל לא ידע אמי לא התבונן כמה זה נכון היה לתקופה של המחלוקת לפני שמחת תורה שאנחנו לא התבוננו ולא ראינו את מה שקורה במחלוקות אנחנו לא יודעים חשבונות שמיים אבל ארון מהכותל זה עם הבן אליקים שם מקום דמו שהגענו לפה בהתרגשות גדולה בהשבעה שלו בגולני
לפני באמת שנים היו פה בערך פחות ממניין השבעות בכותל המערבי היום יש 40 בשנה.
וואו.
המשפחות מאוד מאוד רוצות שההשבעת תהיה כאן. בסוף כשילד יוצא לצבא א ההורים מתחילים לו לישון בלילה א ואתה מחפש א להחזיק. אני רואה את זה עכשיו בכלל במאז השמחת תורה על החיבור של האמונה וההתחזקות. בשנת 2022 היה פה שנה שפרחה בתייעות. היו פה כ4 מיליון תיירים. בקותל הערבי היו 12 מיליון אנשים שזה כלל על המון תיירים.
שנת 2025 שנה שאין בה בכלל תיירים היו פה 16 מיליון אנשים בשנה.
שזה ביטוי. זה לא איזה ציבור דתי פתאום שהתרבע. ביטוי לחיבור של עם ישראל, אל המורשת, אל המסורת, אל האמונה, שזה נותן באמת כוח להתמודד. לפעמים אתה יודע בשאלות א מאוד א שאתה אפילו לא יודע איך להתמודד איתם. קראתי עכשיו ספר של אלי ויזל.
כן. אלי וזל שהיה סופר גדול ועבר את השואה והוא נכנס לרבי מלובביץ' והוא הלך לבית כנסת אבל היה לו המון המון המון ספקות אחרי השואה הוא ראה את החורבן בצורה קיצונית מאוד שאל הרב מלבובביץ' איך אפשר להאמין באלוקים אחרי השועה לבביץ' לא ענה לו ברגע הראשון ערער ואז הוא אמר לו איך אפשר להאמין באנושות אחרי השואה אם לא נאמין באלוקים במי כן נאמין
אני בשבילי קוט את זה כמו שאת אמרת ואנחנו כיצד מכנים כל אה כל השבואה הייתנו פה גם כקצין גם כמפי גם כזה תמיד היה לנו פה השבעה בכותל וזה היה משהו מאוד רוחני מאוד חזק
אין ספק פה אתה מרגיש שיש משהו שהלבבות נפתחים אתה מרגיש משהו שמחבר את כל העם היהודי
ואנחנו באמת שומרים על המקום הזה שכל אחד ירגיש בו את מה שיש בו. איך אמר הרב קוק? יש לבבות שהם של אבן. יש אבנים עם לב אדם. זה מה שהוא אמר.
והאבנים האלה עם לב אדם.
כן.
מדברים ללבבות של כולנו.
זה הלב הפואם. זה הלב הפואים של מדינת היהודים. אין אין מה לעשות. זה כשאתה רוצה להגדיר היום מה היא יהדות ומה זה הכירות האלה הקוותל המערבים.
והדבר שהוא גם מבטא זה כמה משותף יש בינינו. הוא כל כך גדול ואנחנו לפעמים לוקחים את המפריד ופשוט מנסים לנפח אותו א א עם א באוויר שאין בו,
נכון? כי זה משרט זה משרט הקיצון בשני הצדדים כל אחד מושך את הקיצוני כדי בעצם להפריד את את הדבר המחבר הזה
וזה הסון הגדול ביותר וזה מה שאמרתי ל לאליהו מבחינתי רב אליהו שאני מאוד איש מאוד מאוד איש מאוד יקר לליבי
שאנחנו באמת צריכים למצוא את את המחברב
זה המילה הנכונה א אהבת חינם אתם הרי בסוף מתמודדים עם דבר שאי אפשר אפילו להבין אותו או כשמסתכלים על מה שצריך צריך לעשות אפשר ללכת קדימה והחלומות הם הדברים שנותנים לנו כוח
וככל שנזכור מי אנחנו אז גם נחיה באהבה והערכה גם אם אנחנו חיים באורך חיים שונה ובתפיסות אידיאולוגיות שונות אבל לא צריכים שהאויבים שלנו יזכירו לנו שאנחנו בסוף משפחה ואחים וה המקור שלנו פה זה ירושלים לנצח נצחים
אני חושב שיש פה בעצם חילוני מסורתי שמאלני עם רב חרדי, עם מתנחל דתי לאומי. יש פה בעצם את כל עם ישראל ואנחנו בית דין מול הכותל המערבי. בית תשעה באהב, בית המקדש לצערנו לפני 2000 שנה נשרף ועלה בלהבות בגלל שינאת חינם. ובעזרת השם בנה בזכות אהבת חינם שיש בעם ישראל. ואנחנו רוצים לשמוע ביחד גם את הרע וגם את מישל וגם אני קוראים לעם ישראל לאהוב אחד את השני ולהרבות באהבת חינם
אמן אמן אנחנו מפה מהמקום הקדוש הזה אחרי כל מה שעברנו גם ברמה הפרטית מישל ואני על עובדנם של בנינו אהובים גאי ואליקים קוראים לעם ישראל לקבל על עצמכם אנחנו מקבלים על עצמנו וקוראים גם לכם לקבל על עצמ מכם קבלות טובות שבעזרת השם נזכה לעשות רק טוב לעם ישראל
די לפילון די לשנאה רק באחדות נביא גאולה ילדים של אבא רחום אחד כולנו אז בואו נאהב מכל הלב כל יהודי הוא החבקדש כי אחים אנחנו
התמלול נוצר אוטומטית ועשוי לכלול שגיאות.
פרקים
9 פרקיםפורסם ביום רביעי, ח׳ באב התשפ״ו (22.7.2026). משך: 25:01
15 תגובות
תגובה מתפרסמת אחרי אישור של המערכת.
מדהים!!!! תודה רבה לאבות היקרים ולמי שהעלה את הרעיון לעשות את התכנית הנפלאה הזאת. מחזק ומרגש ומאחד!
יש לי דמעות בעיניים.
שנזכה כולם לאהבת ישראל כזו, ואולי זה לא משהו שזוכים בו, אלא משהו שעושים, שבוחרים...
שה' ירפא את ליבכם וינחם אתכם... ונזכה לראות את הבנים קמים בתחיית המתים במהרה בימנו.
אליהו ומישל, אחים יקרים! כמה אפשר ללמוד מכם! מתפלל שהשם יביא נחמה גדולה ללבכם, כי רק הוא יכול, בתוך כל הלבבות השבורים בעם ישראל!
אתכם בכאב הבלתי נתפס
מישל היקר איש אמיץ ומרגש הלוואי שהקב"ה ישלח לך נחמה . מעריכה מאוד.
מרגשים
בכיתי כמו שמעולם לא בכיתי
רק זה יביא גאולה
אחדות
ומהר לא יכולים לחכות יותר
זו גאולה .להגיע לתובנה שאנחנו אחים .די כבר הגיע הזמן לעצור להקדים ולחבר .כתבה מרגשת עם מסר חזק
המסע שעברתם הוא מעורר השראה וברמה האישית בעיני נותן לאנשים גם כוחות להתמודד עם האבל שלומדים משניכם את היציאה מהאבל האישי אל מסע לאיחוד הלבבות כדי לתקן את האבל הלאומי.
ובעיקר, את הנכונות לדבר ולהקשיב בשיח מכבד ונינוח ולא מתלהם, להציג את העמדות והדעות שלכם בצורה קשובה ומכבדת ומלאה והאמת? שעד כה שמעתי בעיקר קולות מאד קיצונים מקפלן של 'אם את/ה ימני/ת את/ה לא אח/ות' חלילה שמאד מכאיבים ומגדילים את השסע, ופה רואים אדם שמצהיר על עצמו כקפלניסט ובד בבד מצהיר שרואה את הימנים כאחים ומבין את העובדה הזו ומשם מוכן להקשיב לצד השני ובאמת להקטין את הקרע.
בעיני זו תפירה וחיבור הכי מעשית שיש לקרע הכואב שהתחיל לפני 1,958 שנה של שנאת חינם וגלות כואבת יותר מכל כאב אחר, לבנין בית המקדש וגאולה ברחמים או אולי בלשון של מי שאינו מבין באמונה בביאת המשיח - חיבור הלבבות.
ואז המשיח פשוט יבוא ויגיע וישאר כאן ולא יצטרך לברוח או להתרחק חלילה לשום מקום אחר.
רק ככה נוכל באמת לנצח את כל הקלישאות ואת כל הפירוד.
שנזכה בעזרת השם בקרוב לראות בשוב השם ציון, מחכים להכיר את הבנים המקסימים של שניכם שלצערנו לא זכינו לראות אך שמענו והתפללנו!!! מכל הלב!!!
כן רוצה לפנות באופן אישי למר מישל - אני כחרדית השתדלתי בל"נ להתפלל כל יום לשובם בשלום, ואני ממש חושבת שזו כן היתה המטרה החשובה לממשלה ולהנהגת המדינה גם אם לצערנו זה לא הועבר נכון למשפחות שהתמודדו עם כאב עצום וצער שנשאר עד בוא גואל במהרה בימינו אמן, ומבינה שאתה פחות יכלת להרגיש כי כנראה הטיפול בכם לא התאים לתחושות ואני מאד מכבדת את התחושות שלכם.
ולשתי המשפחות ולכל המשפחות המתמודדות עם כל צער - כן רוצה להביע שותפות בצער הגדול שאתם חווים. אתם לא לבד.
האובדן שלכם כואב לכולנו וגורם לכולנו לקוות לשמוח בשמחתכם בקרוב, בטוב הנראה והנגלה. אמן.
איזה יופי אבא של אליקים מסביר כלכך ברור ויפה
וואו ממש מרגש עד דמעות,הרב אליהו איש יקר השם ישמח אותו ואת משפחתו,וגם את מישל שפעם ראשונה שאני רואה אותו ממש הרגשתי את הכאב שלו,שנזכה לאהוב כל אחד בעין טובה.
כאב לי הלב על מישל
מרגש! שנהיה עם לב טוב תמיד
מאלף!!! המחשה בצורה חיה איך ניתן להציב את הגשר מעל מה שנראה לנו כ"תהום פעורה" ולחיות באהבה ולקרב את הגאולה! יישר כח!!!
וואו וואו וואו אמאלה דמעות, דמעות