הרב מרדכי מלכא - למה חכם אבא שאול העיר לבחור שהניח בחלון קליפת תפוח?

שבת שלום מובך לכל הצופים והמאזינים היקרים. השבוע אנחנו קוראים בהר בחוקותיי ואנחנו נעמוד על איזה פסוקים בפרשת בהר. השאלה שנשאלת לכל אדם האם אתה רודן? כותבת לנו התורה בפרק כה פסוק מגרדה בו בפרך ויראת מאלוקיך ושלושה פסוקים לאחר מכן שוב התורה חוזרת והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה לעולם בהם תעבודו ובאחכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך. התורה כופלת את הציווי שלא תרדה בו בפרך. חז"ל אומרים בספרה לא תרדה בו בפרך. מה פירוש? אל תאמר לו החם לי את הזה ואתה לא צריך. תקרר לי את ואתה לא צריך. לך תעדור תחת הגפן עד שאני אבוא. זה נקרא לא תרדה בו בפרך. ויש עוד ספרה ששמה כתוב באחי בני ישראל איש באחיו

אין לה אלא איש באיש. איש באישה אישה באיש מנין. תלמוד לומר איש באחי מכל מקום. ובאחכם בני ישראל לא תרדה בו בפרך אבל רודע בבן חורים בפרך. זאת אומרת יש לנו פה דבר מעניין. הספרה אומר קודם כל שהתורה מצווה אותנו לא לרדוד בעבד עברי לעומת עבד קנעני שכן אפשר לרדוד בו. אבל עבד עברי אסור לרדוד בו בפרך. מה זה נקרא לרדוד בו בפרך? אתה אומר לעשות פעולה שאתה לא צריך אותה. סתם להעביד אותו או אתה מעשיק אותו בצורה שאין לה גבול שהוא לא יודע מתי זה יגמר. אבל הספרה מוסיף ובאחם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו. בו אין אתה רודה. דהיינו בעבד אבל אתה רוד בבין חורין בפרך. מעניין. זאת אומרת שבעבד אסור לרדות אבל בן חורין

מותר לרדות בפרך. באמת כך כותב הרמב"ם פוסק הרמב"ם בהלכות עבדים פרק א' הלכה ו' כל עבד דברי אסור לעבוד בו בפרך. מה זה נקרא עבודה בפרך? הוא אומר לזה שתי גדרים. או עבודה שאין לה קצווה או עבודה שאתה לא צריך אותה. ואחר כך ממשיך הרמבם וכותב, כל עבד עברי אסור לישראל שקנהו להעביד אותו גם בדברים בוזים משפילים שאין דרך שזה לא מיוחד שזה דבר רק משהו שמשפיל את הבן אדם ומסיים בסיום ההלכה הזאת במי דברים אמורים בעבד עברי מפני שנפשו שפלה במכירה. אבל ישראל שלא נמכר מותר להשתמש בו כעבד שהרי אינו עושה מלאכה זו אלא ברצונו ומדעת עצמו. זאת אומרת אומר המהגעות ממוניות כוונת הרמב"ם זה מה שאמרנו בספרה. בוא אין אתה רודה

בעבד אבל בן חורין אתה יכול לרדוד בו. והקסם משנה הוסיף גם את מה שהספרה אומרת אבל בבנו ותלמידו רשאי לעבוד בהם רק בעבד זאת אומרת אם אנחנו ניקח את המדרש ואת הפסק של הרמבם כפשוטם של דברים התורה אומרת לנו אם הוא העבד עברי אתה צריך להיזהר לא להעביד אותו בדברים סתם או דברים שבלי קצווה עוד דברים משפילים ומבזים אבל בבן חורין אתה יכול לעשות הכל נו מה אתם אומרים אפשר לקבל כזה עם רע זה פלא פלאים איך ייתכן שעל אבד שהוא נמכר לאבד שכל התכלית שלו לשרט את אדונו ולעשות את כל רצונו ושמה התורה אומרת לנו אבל תהיה אנושי אל תפעיל אותו אל תרדם בו מפרך ותנצל את המציאות הזאת לרדוד בו ולהעשיק אותו סתם בלי צורך בדברים או

דברים שמבזים ומשפילים או דברים שבלי גבולות ואילו אצל בן חורין מה כן מותר מה מה מה זאת אומרת הרי בן חורין עוד יותר למה הוא לא בן אדם אז כלפיו לא צריכים להיות אנושי זה נגד כל היגיון ושכל שהתורה תדבר על עבד ולא תדבר על בן חורין. מה הפשט בדברים? בנוסף לכך אנחנו רואים שהתורה בהפרש שלוש פסוקים חוזרת על המצווה על האיסור לא תרדה בו בפרך. רש"י כותב דבר מעניין. רש"י כותב שהכוונה היא בפסוק השני בא לרבות. הפסוק הראשון לא תרדה בעבד בפרך. עבד עברי. הפסוק השני לא תרדה בו בפרך להביא אומר רש"י נשיא בעמיו ומלך במשרתיו שלא לרדות בפרך אומר רש"י הפסוק השני בא לחייב גם נשיא גם מלך שלא ירדה בעם או בעובדים בפרך שמה

זה כבר לא מדברים על עבדים שמה זה בני חורים אז זה סותר לך אורת הספרה איך זה יכול להיות הוא ההסבר מה נאמר יש מחלוקת ובנוסף לכך רבנו יונה בשערי תשובה בשער ג אות ס כותב ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך זה הפסוק השני כותב על כך רבנו יונת שימו לב לא השתעבד אדם בחבריו ואם אמתו עליהם או שהם בושים לאחל דברו לא יצווה אותם לעשות קטנה או גדולה אלא לרצונה ותועלתם ואפילו להחם צפחת מים או לצאת בשליחותו אל הרחוב לקנות לו עד כיכר לחם זאת אומרת מה רבנו נה אומר לא תרדבו בפרך על כלל ישראל שאתה צריך להיות זהיר לא לבקש דבר ולהחביד על השני ולצוות אותו נגד רצונו רק דבר שהוא לרצונו לתועלתו לרצונו אבל אם זה

נגד רצונו דהיינו הוא אומר רבנו יונה למשל אמתו עליך או מתבייש ממך זהוואו בעצם רשי לרבות נשיא או מלך שבעצם מפאת המעמד שלהם, כל בקשה שלהם, בן אדם לא יכול לסרב, קשה לו לסרב, הוא מפחד לסרב או שמתבייש לסרב, אז זאת אומרת הוא עושה את זה נגד רצונו בכוח לא תרדה בו בפרך. איך מסתדרים הדברים גם יחד והדברים האלה הובעו גם בספר החרדים וגם באורחות צדיקים. אז אני רוצה לומר, מוריי ורבותיי, תשימו לב, אחד הדברים שבני אדם נכשלים בהם בלי לשים לב, בני אדם יכולים להיות רוד. אל תהיה ארדון, רודן איך אתה רודן? בני אדם מבקשים מהאישה, מהילדים, הבעל הבית, בעסק, בעבודה, המחנך, המורה, כל מסגרת שאדם נמצא בה. ואתה לפעמים מבקש

תעשה לי, תביא לי טבעם של דברים. בן אדם הורה היתר לעצמו לבקש עזרא ולהושיט עזרה. יש מצווה של חסד. למה לא? ואדם לא מבין אפילו ולא חושב שכשהוא מבקש האם זה לא נכנס לקטגוריה שלא תרדה בו בפרך שבעצם ההגדרה שהתורה רוצה ללמד אותנו אם בן אדם שאתה מבקש ממנו את הבקשה הוא לא עושה את זה מרצונו הכנה והאמיתי אלא מפני האמה מפני הכבוד מפני בושה אבל הוא לא היה רוצה לעשות את זה אתה עובר על לא תרדה בו בפרך אתה רודם אתה הופך להיות ארדואן גם אם אתה לא רוצה שהעובר עליו דאורייתא היה פעם אחד תשמעו מה קרה תלמיד בישיבה אכל תפוח שם את הקליפה על עדן החלון צעק הרב בן החכם בן ציון בשא שאול זהירות איסור דאורייתא מה קרה איסור

דאורייתא מה עשיתי אכל תפוח שם קליפה על עדן החלום איזה ייסור דאורייתא הוא רואה שהתלמיד לא מבין מה הוא אומר אומר התלמידים תלמידים יקרים הוא שם את הקליפה של התפוח על עדן החלון יש פה מנקה או מנקה, לא משנה, שצריכים לעבוד, לנקות. יש להם תפקיד לנקות את המקום, אבל אין להם תפקיד לקחת את הקליפה של העצלן שהוא שם לה עלן החלון. אתה מכביד עליו את העבודה. לא תרדה בו בפרך, איסור דאורייתא. אדם צריך אומר, אמר להם לתלמידים, תשימו לב, בן אדם הרבה פעמים חושב שיכול לבקש כל מה שהוא רוצה. אתה בבית שלך, ילד בבית נגיד מתפשט, בעל בבית מתפשט, מחליף בגדים או לובש, זורק את הבגד ה ברצפה, צריכים לקחת אותו לכביסה. למה אתה

זורק ברצפה? מה? יש לך פה איזה שפחה? שים את זה במקום של הכביסה. שים את זה במקום שצריך להשים. אתה לפעמים לוקח היום בכלל זה מחלה חד פעמי. לוקח חד פעמי שותה איפה אתה נמצא? הלכת למרפסת ישבת נשאר שמה. אתה הולך בפינה במטבח אתה שותה שמת אתה הולך לסלון שם שותה שמת אחר כך אתה צריך לעשות איסוף מערכת איסוף למה לא תרדבו בפרך אמר להם החכם בן ציון מה אתם חושבים שמותר לכם בבית להחביד ולעשות דבר שאין צורך בו אלא אתה גורם לו לעשות אותו זה כואב הרבה פעמים אתם תראו את התגובה גם מה אתה לא יכול לשים את בפח זה לא המקום שלו לשים איפה שאתה גמרת. יש כאלה מעש בדל סגריה. איפה שהם מעשם שמים. למה? מי צריך לעבור אחריך

ונקות לך את כל מה שאתה עושה? אמר להם אתה רואה? הוא שם קליפה עלן החלון עובר על איסור דאורייתא לא תרדה בו. בפרך. מורי ורבותיי התורה רוצה ללמד אותנו דבר עצום. המושג שלא תרדה בו בפרך. הוא בעצם נמדד עם הרצון של האדם. התורה רוצה לתת את המקום ואת הכבוד של כל אדם, את חירותו ואת עצמאותו ויהיה תהיה זהיר בכבוד תלמידך כשלך. כמו שאומר התנה פרקי אבות פרק ד' שקראנו השבוע שבעצם התורה רוצה להנחות אותנו להדריך אותנו איך לבנות את החברה את ההורמוניה המשפחתית החברה התקינה שכל אחד חושב על כבוד השני אל תאלץ אותו לעשות דברים נגד רצונו ולכן כל הזמן צריך להיות במעיינך החשיבה הזאת האם הוא באמת יעשה את זה כי טוב לו

לעשות את זה, כי הוא שמח לעשות את זה או שבעצם אתה מאלץ אותו לעשות את זה. ברגע שאתה מאלץ אותו והוא נאלץ בכוח, מחמת הבושה, מחמת הפחד, מחמת התלות בך, אתה עובר עליו לא תרדה בו בפרך. וזה המפתח, זה ההגדרה המרכזית שבעצם הרמב"ם לימד אותנו כל כך בלשונו לשון הזהב. איך שלא ניטאה ונחשוב ונבין בבן חורין ניתן אין בעיה שלא תרדה בו אתה יכול להעביד אותו בפרך. לא זה הפשט ברמבם. הרמבם כותב, יש לנו קטגוריה של עבד ויש קטגוריה של בן חורים. תשימו לב, עבד הוא נמכר לצורך עבודות של אדונו יהיו אשר יהיו. וקשות הכי קשות, זהו המסגרת של העבודה שהוא נמכר אליה. ומותר לאדונו להעביד את העובד שלו בכל סוג עבודה. כמובן לא מבזה

ומשפילה, אבל כל עבודה אפילו היא קשה. אין שום בעיה. איפה הבעיה מתחילה אצל העבד? כשאתה מבקש ממנו בכוונה לעשות דברים סתם. אתה לא צריך. תחמם לי את זה ואתה לא צריך את זה. תקרר לי את זה, אתה לא צריך. אתה רק כאילו ככה תשאלו את העבד מה הוא מרגיש. מושפעדפה. למה אתה למה אתה משעבד אותי בחינם? אני מוכן. אני יודע שאני צריך לעבוד. אני צריך לשרט אותך אבל אל תנצל את המציאות שלי לקפוץ עליי דברים שהם נגד רצוני בלי תועלת. אבל בין חורים, תשימו לב, אומר הרמב"ם אני אקריא עוד פעם את לשון הרמב"ם בכוונה כדי שיהיה כל כך ההגדרה של המילים שלו כל כך מיוחדות. אומר, אבל ישראל שלא נמכר מותר להשתמש בו כעבד. למה? שהרי אינו

עושה מלאכה זו אלא ברצונו ומדעת עצמו. מה פירוש המילים האלה? הרמב"ם אומר עבד בגלל שהוא כפוף אליך לאדון הוא אין לו ברירה הוא לא יכול לחמוק ממך אז הוא צריך לעשות כל מה שאתה אומר לו ושמה זה הסכנה שהתורה מזהירה אותך אל תנצל את המציאות הזאת לעשות דברים שאתה לא צריך כל מה שאתה צריך מותר לך אבל אם אתה לא צריך זה בחינם זה אסור אבל אצל ישראל. אני בא לבקש מודי איזה עבודה בן חורין. הוא לא משועד אליי, הוא לא אוהב את שלי, הוא לא כפוף אליי, הוא לא תחת סמכותי, אני מוכן לשלם לך איקס, תעשה לי את הפעולה הזאת. אין במקרה הזה לא שייך להגיד ללא תרדה בופר. כיוון שהבן חורין מרצונו הסכים לעשות את הדבר הזה כי אם הוא לא

רוצה יגיד אני לא מוכן ואם הוא מוכן בשביל להרוויח את הכסף אז זה רצונו של האדם לכן לא שייך לא תרדה בו בפרך בבן חורים בעבד יש מציאות שאתה תבקש ממנו בקשה שהבקשה הזאתי לא תרדה בו בפרך אם אתה לא צריך אותה או אתה לא מגדיר אותה כיוון שהוא כפוף אליך אז אין לו ברירה אבל בן חורין הוא לא כפוף אליך אז כל מה שהוא מסכים זה מרצונו לא שייך בזה לא תרדה במפרך אבל למה למה בגלל שהוא עושה את זה מרצונו אבל אם אתה מאלץ את הבן חורין לעשות שלא ברצונו ודאי או בוודאי שיש לו תרדם בו בפרך הרי זה הסוף דעת שיש אצל עבד כשאתה מבקש ממנו דבר מיותר ולא צריך שכואב לו בגלל שזה סתם ניצול אז אם אתה הולך ועושה ליהודי ואתה מאלץ אותו

לעשות איזה פעולה נגד רצונו ודאי ובוודאי שאתה עובר על תרדם בפרך איך זה קורה שהאדם מבקש ויהודי וזה בלי רצונו איך זה יכול לקרוא מורי ורבותיי אם אני מזכיר בן אדם אני משלם לו זה הכל מרצונו אומר הרמבם אבל אם אתה נשיא אבל אם אתה מלך ואם אתה בעל הבית ואם אתה המחנך שלו המעסיק שלו שמה יש מציאות שכופה על הבן אדם לעשות את רצומך ואז שמה זה יכול לקרוא אתה תקלה למצב שהוא עושה נגד רצונו מפני הבושה מפני הכבוד מפני האמה לא תרדה בו בפרך זה כוונת רש"י שהתורה באה בפסוק השני ללמד זהו כוונת רבנו יונה וזהו גם כוונת הרמב"ם שרק שזה בקטגוריה של רצונו אז אין לו תרדם בפרך ברגע שיצא יצאת מהקטגוריה הזאת של רצונו אלא הוא

עושה נגד רצונו אתה כבר עובר על לא תרדה בו בפרך ההלשיך הקדוש מוסיף ואומר לא תרדה בו בפרך כמו שהגמרא בסטה אומרת בדף יא מה זה בפרך בפרח אומר לפעמים בן אדם יושב על השני יושב עליו מדבר אותו משכנע אותו כדאי ותעשה סטה טה טאין לו ברירה הוא מסכים לא תרדה בו בפרך אל תשב עליו ותאלץ אותו תפציר בו עד שהוא יתרצא זה כוונת רבנו יונה ואומר שלמעשה התורה רוצה ללמד אותנו כמה אדם צריך להיזהר במסגרת החיים שיכול להיכשל ברודנות פשוט הוא רודה בלי לשים לב אפילו לא בזדום אבל מתוך המציאות שלך אתה צריך לחשוב פעמיים שהבקשה שלך אולי היא לא במקום, אולי זה לא לרצון. אתה צריך להיות רגיש, אתה צריך לבדוק את הנושא ולא לחשוב שאם

זה ילד שלך ואם זה אישה שלך ואם זה עובד שלך ואם זה חניך שלך וכן על זה הדרך אז זה כבר מותר לך הכל שמה יש לו תרדבו בפרך הגאון מוילנה כותב בצבאה שלו באות לח מימיי נזהרתי לצוות למשרטת שלנו אפילו שהיא נוכרית הוא אומר לעשות דבר דבר קשה עוד דבר שנפשו של אדם קצא ממנו אומר כמו בעל חי גם אנחנו צובים צער בעלי חיים מעולם הוא לא ביקש דבר שקשה או מגהיל כזה והוא ממשיך ואומר תשמעו איזה מילים חריפות כותב הגאון מוננה בצבא ובחיי ראשי כי זוכרני כדהבית טליה כשהייתי ילד קטן אמרתי באמצע הסעודה למשרטת שתביא לי לשתות. והמשרטת תמיד הייתה בשבת. יושבת בשולחן עם עתרת ראשו אבא שלו. ואז גער בי אדוני אבי מורי ואמר כל עמל אדם

לפיהו גם לה יש לב כמוך ואתה היא אוכלת. והוצרכתי בעצמי לקום ולהביא לי לשתות. וכך נזרתי כל החיים. אז מעיד הגאון מוילנה שאפילו לבקש במשרטת מים היא אוכלת. אתה מבין שעכשיו קשה לה? זה לא הזמן לבקש. תבקש בזמן שהיא יכולה, לא בזמן שהיא לא יכולה. זה נקרא לא תרדבו בפרך. פעם אחד היה כנסייה של גדולי ישראל והיה השתתפו שמה הרב חנון וסרמן והחזון איש. היו או שבהייתה בחתונה של איזה תלמיד חכם נפגשו ואז הרב הרב אלחו בסלמן התחיל להפציר בחזוני שיגיד להם איזה דבר תורה והחזון איש לא נענה לבקשה ורבחנן המשיך להפציר בו והוא אומר לחזון איש אני בטוח שאין בעיה בזה שלא תרדבו בפרך אומר לו החזון אני לא בטוח מה שאתה אומר גם

בזה יש לו תרדו מפרך אפילו להלץ בן אדם לפעמים אתה רואה אתה תגיד דבר תורה תגיד דבר תורה אתה תגיד דבר תורה מסכן לא מוכן לא הכין אין לו עכשיו בראש מה לומר אתה מעמיד אותו בביזיון בבושע לא תרדה בו בפרך ככה מובא גם בספר הורחות של הקהילות יעקב של הסטי פלר הוא אומר שפעם אחת היה בברמצ מצווה של הנכד שלו וראה שמפצ צירים ורבנים שיגידו דבר תורה ואז הוא כעס אמר להם לא תרדה בו בפרך מה אתם לוחצים לא חייבים מי שיכול לומר אדרבה אבל אי אפשר ללחוץ ולנדנד אסור אתה יכול לבקש פעם מקסימום פעמיים ברפיון אתה רואה שקשה לו אל תאלץ אותו הזיכוי הרבים מה מצווה באה ועבירה אין זיכוי הרבים כזה הרב ישראל מסלנט פעם אחת כשהתארח

באיזה אכסניה וקיבלו אותה כמובן בכבוד מלכים גדול ישראל ואז כשהוא נכנס נטל את הידיים הוא לקח ממש מעט מים בקושי לטול את ידיו באו אליו כבוד הרב איך יכול להיות הרי יש גמרא בשבת סב כמה שאתה תיטו טול מלוך אופניים מים ואז יהיה לך עושר. למה הרב כזה מתקצן במים? אמר להם זה לא חוכמה שאני אזכה לשפע ועושר. מה המשרטת שצריכה ללכת לסחוב את הדליים מהבאר של המים? בנטילה שלי אני מעביד אותה בפרך. לא שווה לנטילה הזאת. מה שאני מוכרח. יש עוד סיפור על הרב ישראל מסלנט שפעם הוא חלה בדרך כלל היה לו חבורה של מצות עם כל הדקדוקים וכל ההקפדות והידורים ואותו שנה לא יכל ללכת באו אליו החבורה כבוד הרב ין לנו הלחיות הדרכה מה

לעשות איך איזה דברים להקפיד איזה דברים לשים לב וכולי אמר להם אני מבקש בכם בקשה אחת תזהרו ר שלא תחבידו אני על העובדים אבל נדמה לי שגם הייתה איזה אחת איזה אישה אלמנה שעובדת שמה אני מזהיר אותכם תיזהרו לא ללחוץ אותה ולא להחביד את העבודה עליה זה האידור שאני מבקש מכם שלא תרדו בפרך הידור במידות יותר מהידור במצוות כי לפעמים חושבים אני עיקר מהדר היה פעם אחד הרב נחומ מאיר קרא טלה שלט בכל חזון איש טלה מי שלוקח ספר ולא מחזיר אותו למקומו עובר על תרדה בו בפרך למה מסכן הספרן צריך לעבוד על כל מה שכל אחד לוקח והולך לא מעניין אותו לקחת השתמשה תחזיר למקום צריך תמיד לחשוב על מה אתה גורם בפעולה שלך דבר שהשני לא

צריך לעשות אלא בגלל העצלות שלך, בגלל חוסר חשיבה שלך יש בזה לא תרדבו בפרך. פעם אחת איזה אברך בא לסטייפלר והוא ישתבח ככה התפאר במעשיו שהוא הולך כמו החזוני שהוא לא משתמש באור החשמל ואפילו עם גנרטור לא משתמש רק לאור הנר אבל הרי אסור לקרוא לאור הנר בשבת שם היה תה אז הוא היה מבקש בחבותו תשב לידו תשמור עליו שהוא לא יתהא וככה יושב ולומד שמע את זה הסטיפר אמר לו אתה עובר איסור דאורייתא עם הלימוד שלך למה מה עשיתי איזה איסור דאורייתא יש רק גזרה דרבנן שם אבל איפה איסור דאורייתא אמר לו אתה משעבד את חמותך בשביל שתלמד על יד הנר למה היא צריכה לעבוד בפרך בגללך אתה עובר על לא תרדה בו בפרך תראו את הרגישות זה היה

הרגישות הרב נבל צל שליט שהקדוש ברוך הוא יעריך ימיו טוב שמתיו הנאמים הרי הוא למד בכל תורה אצל הרב אוירוח אומר שמעולם הרב אוירוח לא היה מבקש שום בקשה מאף תלמיד שהמה יעשו את זה מפני כבודו והוא היה מפחד אז לא היה מבקש למרות שכתוב כמו שהקסם משני מביא את המדרש בבנו ותלמידו מותר מצד הדין אבל למרות הכל שמה יעשה את זה שלא מרצונו עד שפעם אחד ביקש ממנו בקשה אחת קטנה, תעשה לי טובה, יש לי תור לרופא בשעה זאת וזאת, כשיגיע השעה תזכיר לי שאני לא אשכח את עצמי. והוא התנצל שהוא מבקש מלי את הבקשה הזאת כאילו עכשיו היה הביד אותו בפרך להזכיר לו מה שאהר. אתם רואים איזה גדולה זה גדולי ישראל. הוא סיפר על הרב חיים

שמולביץ' גם כן זכרונות צדיק ברכה כמה היה נזהר בנושא הזה. זה היה מקפיד מאוד, לא מבקש כלום רק מהילדים, מהילדים שלו לבד. זה מה שהיה יכול לבקש שיודע שמתוך האהבה הם עושים את זה. אז הוא אמר, היה אומר תמיד, למה? אומר הוא לומד את זה משמשון הגיבור. הגמרא אומרת במסכת סותטה בדף י, שמשון הגיבור פנה לבורא עולם כשהם הזקו אותו. ואמר השם אלוקים זוכרנינה וחזקנינה אך הפעם הזה האלוקים ואנקמה נקם אחת משתי עיני הפלשתים אומרת הגמרא מה זה זוכרנינה זוכרנינה אומרת הגמרא זה הלשון של הגמרא שהוא אמר לקדוש ברוך הוא תזכור לי 20 שנה ששפטתי את עם ישראל ולמרות זאת לא אמרתי לאחד מהם העבר לי מקל ממקום למקום לא ביקשתי טובה הכי

קטנה מאף אחד קח לי את המקל תחזיק לי את המקל ובזכות זה ניצח את הפלישתין זאת אומרת שהפעולה הזאתי שאדם נזהר בכבוד השני ולא להלץ אותו לעשות איזה דברים כמה דבר עצום עד שהרב חיים פלג'ים מספר בספרות הוכחת מוסר שפעם נגלה אליו בחזיון לילה אחד שנפטר אחרי חודש מהזמיר והוא בא אליו בחלום עם בגדי מלכות ושמח אמר לו מה מה מה קרה אמר לו אני אגיד לך דבר אחד אתה לא תאמין איזה כבוד עשי לי בשמיים ולמה על דבר אחד שמעולם לא נהגתי לרדות בעובדים שלי במשרטים שלי תמיד כיבדתי אותם לא לא עמדתי עליהם מורי ורבותיי להיות רודן לא צריך להיות ארדן רודן זה אדם שמבקש בקשה והשני נאלץ לעשות את בקשתך מפני הכבוד מפני היראה מפני

השלטון שלך מפני המעמד שלך לא משנה מה אתה עובר על תרדבו לפרך חייב אדם להיות זהיר ולהבין שהדבר הזה הוא מאוד עדין ורגיש. ודאי שצריך לחנך את הילדים וצריכים ללמד אותם. וכשאתה עושה את זה לשם חינוך, זה מצווה אחת. אבל כשאתה עושה את הדברים בשביל עצמך, תחשוב 10 פעמים האם זה כן או לא, האם זה קשה לו או לא קשה לו, האם יעשה את זה בשמחה או ברצון או לא. אז בבניו ותלמידיו הגמרא אומרת, חז"ל אומרים שאפשר מצד הדין. למרות זאת גדולי ישראל נהגו לברוח אפילו מזה כל וחומר אדם בעבודה אדם במערכות שהוא נמצא כמה צריך אדם להיות זהיר ונזהר לא לרדוד בשני לדעת לא לבקש בקשות שאולי אתה בבקשה שלך מעביד אותו בפרך עובר עליו

דאורייתא יעזור השם שנזכה כולנו לנהוג ולהיזהר בכבוד עוד חברנו, תלמידנו וכל הסובבים אותנו כמו הכבוד שלנו. כל אחד רוצה שיכבדו אותו, יתנו לו, יעשי לו כמו שאמר הלל הזקן, מה ידסני לך לא תעביר לךברך זה המדד תמדוד תמיד אם היית אתה במקומו זה מה שהיית רוצה אז ככה אתה צריך לדעת ועל ידי זה נרבה אהבה אכווה שלום וראות ונזכה לכל הישועות במהרה ובקרוב אמן ואמן שבת שלום ומבורך