דע מאין באת - הרב זמיר כהן (כתוביות)

"מאין באת?" כל אדם יבדוק מאיפה הוא בא, אומר שם במשנה: "מטיפה סרוחה". האדם בא בסך הכול מטיפה, מה הוא היה בתחילה? לקבר, כולם בסוף מגיעים לשם. כך לשון המשנה שם. כשמעמיקים בדברי חז"ל במשנה הזו, יש בה המון עוצמה, בכל קטע יש הדרכה למסלול אחר. "דע מאין באת" - מה זה עוזר לאדם? כשאדם חושב: טוב, פעם הוא היה טיפה סרוחה, מה זה עוזר לו? זה עוזר לו לקבל ענווה, זה עוזר לו להרגיש שהגוף הוא לא כזה חשוב כמו שהוא נראה. האדם מקבל ענווה. מה זה עוזר לאדם המחשבה הזו? אומן שיודע לפסל, אם יש לו טיפת דעת, במה הוא יפסל - בקרח או בשיש? העבודה נניח שהיא אותה עבודה. אבל הוא לא יפסל בקרח, למה לי לעבוד כל כך קשה כשבסוף כל

זה יימס וייעלם? נפסל בשיש - יישאר תמיד. כך גם כשהאדם מתבונן בגוף שהגוף הזה הוא כמו קרח, בסוף הוא יימס, יתפורר, לא יישאר ממנו כלום, אז למה להשקיע בו כל כך הרבה? אז צריך לשמור על בריאות הגוף, אבל הוא יודע: זה לא העיקר בחיים, יש עיקר ויש טפל, משקיע בעיקר. זה נותן לאדם את יראת השמיים מהקב"ה, יראת הרוממות מגדולת השם. אם אין ברירה צריך להשתמש גם ביראת העונש, אני לא רוצה לעשות עוון כדי לא להיענש, אבל זה לא השלמות. השלמות בעבודת השם היא יראת הרוממות, שאדם ירא מגדולת האלוקים והוא אומר לעצמו: הוא ברא אותי, ברא את כל הבריאה כולה, אם הוא אומר לי לעשות כך, אני אעשה דבר אחר? ודאי שאני אעשה את רצונו. זה החלק השלישי: "לפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון".