"תודה לאופנוען שקילל אותי": ליאור אזור על הרגע המכונן בחייה

יוצא מהאופנוע, מתחיל להרביץ לדלת, לקלל קללות שאני אין לי יכולת להגיד את הקללות האלה כי אני מזדעדת שמישהו בעולם מדבר ככה למישהו בצורה כל כך חריפה וכל כך לא נעימה, מיוחד אישה עם ילדים. כאילו אני לא עשיתי לך שום דבר, למה לקלל אותי בצורה כל כך מגעילה?

קוראים לי ליאור. אני אמא לארבעה ילדים, שלושה מנישואים ראשונים, אחד קטן מנישואים שניים, מורה בישראל ובת 39 טל שנים. אני בכלל הייתי בעולם אחר לגמרי מאיפה שאני כיום. לא הייתי בתשובה, בקושי שמרתי שבת, גדלתי בבית דתי, אבל ממש לא בלי שום קשר. יצאתי מגירושים, הייתי כולי פורחת ולכמה שיותר להשלים את החסר של כל מה שהפסדתי. ואני וחברה שלי עוד גרושה פתחנו חברת רקדניות לאירועים חטאינו הרבים תודה להשם הרבה הרבה הרבה בלאגן עשינו בעולם והרגע מתחיל בזה שאני נוסעת עם הילדים שלי מחזירה אותם הביתה ואני נכנסת לצומת ואני בדיוק בראש שלי חושבת מה אנחנו הולכות ללבוש מחר בריקודים היה יום רביעי יום חמישי בערב אנחנו

תמיד מופיעות כידוע זה היום של הריקודים ושל הבלאגן ואני נכנסת לצומת אבל לפני שנכנסת לצומת יש קו עצירה ושם יש אופנוע עכשיו הוא לא מחליט אם הוא נכנס ועוצר בקו הצירה הוא פשוט עצר באמצע הכביש אז אני מה עשיתי? עקבתי אותו לטומי, עקבתי אותו ואני מחכה בקו עצירה שהרמזור התחלף לירוק. פתאום הוא מגיע, עוצר ליד האוטו. עכשיו החנונות סגורים ואני עם הילדים שלי, שניים נרדמו ואני עם הבן שלי לידי. יוצא מהאופנוע, מתחיל להרביץ לדלת, לקלל קללות שאני אין לי יכולת להגיד את הקללות האלה, כי אני מזדעדעת שמישהו בעולם מדבר ככה למישהו בצורה כל כך חריפה וכל כך לא נעימה, מיוחד אישה עם ילדים, כאילו אני לא עשיתי לך שום דבר.

למה לקלל אותי בצורה כל כך מגעילה? והוא מתחיל לתת מכות לדלת ופחדנו שהוא ישבור את המראה אמרתי יואו תודה לל שהחלונות סגורים הוא מקלל ומקלל ומקלל ומקלל ואני כאילו מזדעזעת אני בן אדם טוב אמנם אני לא בתשובה ואני לא כלום אבל אני בן אדם נחמד אף אחד בחיים לא קילל אותי ואני אומרת לעצמי אמאל'ה למה מקללים אותי ככה כאילו מה עשיתי ופשוט עולה לי משום מקום הנעלמים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים פשוט תסתמי את הפה אל תגידי כלום תקשיבי תשמעי תפנימי ואל תדברי לא להגיד כלום פשוט ה הוא ילך מפה הרמזור התחלף ואני בורחת מפועלתי אני כזה שומעת ושומעת ושומעת והקללות כאילו נכנסים לי ואני אומרת אמאלה אבא תחליף את

הרמזור הזה כבר הרמזור התחלב דופקתי ספרינט של החיים ואני נוסעת נוסעת כולי אמא'לה אבאלה אמא'לה אבאלה ואני חושבת שזה פשוט רגע שאמרתי לעצמי חייב לקרות פה משהו החיים שלי לא יכולים להמשיך כמו שהם היו עד עכשיו אני לא הגיוני שיבוא בן אדם ויקלל אותי בצורה כזאת מישהו מישהו כועס עליי בשמיים ככה חשבתי כועסתי אלי בשמיים רוצים לעשות לי משהו רעים בא בן אדם ככה ומקלל אותי זה לא סתם ואז אמרתי טוב אני אני חייבת לעשות משהו והתחלתי לחפש משום מקום אני הולכת לחפש שיעור תורה ולא פחות ולא יותר בזמן שאני צריכה להופיע ולרקוד אני הולכת לשיעור תורה ואני מחפשת באינטרנט והופכת את העולם כדי למצוא שיעור תורה טוב אני כולי

בהתלהבות חפשת חציות שמה ג'קט לא יודעת מה ללבוש בכלל מגיעה למקום יאללה זהו אני הלכת לשיעור תורה 83 בערב יום חמישי נכנסת נפש חיה הבית כנסת סגור המקום מכו מה עושים? כאילו לאן הגעתי? טוב, אני חוזרת לאינטרנט לחפש את אותו טלפון של מה הסיכוי שרב יענה לי ב8 :30 בערב. לא יודעת. מנסה מתאבדת, חלתי כבר לבכות מהיאוש. אמרתי כאילו די נו, אני אני באה לעשות כאילו משהו טוב. למה ככה? מה אני מבינה בהשגחה פרטית? ואני לא עומדת כלום. טוב עונה לי בטלפון הצלצול הראשון. שלום הרב, אני פה בבית כנסת אהבת החיים עושה לי, מה את עושה פה? אנחנו כבר שנים אני לא עושה שם שיעורי תורה. בואי, בואי, אני שולח לך עכשיו מיקום, תגיע

למקום החדש. אני הגעתי לשיעור של הרב רביד נהגר והוא שלח לי טלפון של תלמידה שלו והיא גם הדריכה אותי כל הדרך כדי שאני לא אתבלבל כי בכל זאת קשה למצוא שמה וזה פשוט מדהים יצאתי מאותו שיעור תורה בוכה בכי תמרורים כאילו הוא דיבר על החיים שלי בערך ואמרתי יואו אני חייבת לעשות פה שינוי אני חייבת חייב לקרות פה משהו והתחלתי ללכת 33 שבועות שיעורי תורה קבועים פעמיים בשבוע ארבע שעות כל שיעור בערך ותודה להשם באת תי במטרה של אני מפסיקה את החיים האלה ואני מתחתנת כאילו יש גבר שצריך אותי בעולם הזה יש גבר שצריך את השליחות שלי שאנחנו יש לנו עכשיו שליחות להפיץ תורה ברבים ומלחתי את הרבים עשיתי תיקון שלזכות את הרבים

היום בזמנים אחורים באים ואומרים לי וואי תקשיבי את ממש מחזקת וואי את ממש זה אני כזה קטונתי אני כלום אבל בורא עולם זיכה אותי להכיר את בעלי בראש חודש כסלב וזכינו להתחתן ברוך השם יש לנו תינוק מתוק הלכנו לקבר רחל אמנו ותוך חודש כבר נפקדנו בילד וזכיתי זכיתי זכיתי לעשות קידושם שמיים, לזכות את הרבים, לספר את הסיפור שלי ולהגיד כמה זה עכשיו אני בת של מלך, כמה אני כבר אומה שהייתי פעם, כמה היום אני בתוך אור אמיתי ולא בחושך של המועדונים והריקודים וזה באמת מדהים, אבל המועדונים וריקודים הם שימו לב במקומות חשוכים, הם לא מקומות מהורים בכלל. אני רוצה רק לעצור ולהגיד לאותו אופנוען שקילל אותי, אני רוצה להגיד לך

תודה מקרב לב. א', אני מתנצלת אם עשיתי משהו שפגע עליך, אבל ב' אני כל כך מודה לך. השם שם אותך שליח להעיר אותי ולהחזיר את הנשמה שלי למקום שנמצאת היום ואני מודה לך מקרב לב תודה