״הסתכלתי לשמיים ואמרתי ׳בורא עולם אני בוחר בך״

את החנוקיה אנחנו מדליקים בפרסיה, כמו שהרב אמר להציג לכל העולם ובמיוחד לבורא העולם שאנחנו בצד שלו, שאנחנו אוהבים אותו ואני חייב לשתף אתכם, לא תכנתי לעשות את זה אבל אולי זה יחזק מישהו. כשאני התחלתי להתחזק אז אותה תקופה הייתי בלי כיפה אבל הבנתי את המתיקות שיש בתורה, זכיתי. הקדוש ברוך הוא נתן לי את האור הזה והרגשתי שמצאתי את האמת. הייתי עובד אותה תקופה בתל אביב, גר בירושלים וכל היום נוסע עד תל אביב שעה וחצי פחות או יותר. כשאני מוצא את עצמי גם בחניה בעבודה, ממתין עוד חמש דקות עד שמסתיים איזשהו שיעור של הרב זמיר או הרב איגל או כל מיני רבנים כאלה ואחרים שבאותה תקופה הייתי מאוד מאוד אוהב להקשיב להם

ואז מגיע מכנה מוריד את הכיפה שם אותה בכיס ועולה לעבודה במשרד התל אביבי באותה תקופה של שומר החומות הייתי במילואים אני שרטתי בגולני הגעתי למילואים ואז אמרתי לעצמי אחרי שנתיים שלא הייתי במילואים באותה תקופה אמרתי זו הזדמנות לבוא באומץ ולשים את הכיפה אנשים לא ראו אותי הרבה זמן ואז באמת הגעתי עם הכיפה התחילו הבדיחות אולי הוא השתגע, אולי פה, אולי שם, אבל לאט לאט במשך החודש מילוים ראו שהשינוי שעברתי כל כך את וכל זה בזכות התורה והבינו האנשים שם שיש מתיקות ואמת בדבר הזה. כשהגעתי לעבודה לאחר אותו חודש מילואים, חודש ימים שהעבודה התל אביבית לא ראתה את פניי ואז הכנתי את הרכב ובאינסטינקט לאחר שיעור התורה

הראתי את הכיפה שמתי אותה בכיס ואז הבנתי לא החזרתי את הכיפה על הראש הסתכלתי לשמיים בתוך האוטו ואמרתי בורא עולם אני בוחר בך אני אוהב אותך ואני לא סופר אף אחד ממתר עליתי לעבודה עם כיפה אחרי חודש מילואים כשרגילים לראות אותי בחזות על לכאורה קייפנית בליינית או איך שרוצים לקרוא לזה ופתאום רואים אותי עם כיפה. כולם חשבו שהשתגעתי, אבל אני יכול להגיד לכם שהרגשתי כל כך שלם עם עצמי וסוף סוף הרגשתי שמצאתי את האני האמיתי שלי. ומאז אני אומר לכם באותה עבודה בתל אביב פתאום ראיתי איך אנשים צמעים לשמוע את הדברים שאני נחספתי אליהם ולאט לאט אתה רואה איך מעט מן האור קובר על הרבה מן החושך. ובעזרת השם שנזכה ללכת יד ביד עם בורא עולם בלי לספור אף אחד ממתר ונזכה להגביר את האור בעולם.