מכירים את זה שאתם ביחד ועדיין מרגישים הכי לבד בעולם?

שתי על זה פעם למה אנשים מרגישים לבד גם כשהם מוקפים באנשים כי בדידות הרגישת הלבד הזה זה לא העדר אנשים אלא בדידות היא הדר חיבור כלומר החסידות מסבירה שכל נשמה שעורדת לעולם יש לה געגוע עמוק למקור שלה וכשמנסים למלא את הגעגוע הזה דרך אנשים דרך מחמאות דרך תומת לב או ישורים מבחוץ י שגם הבעל שכל כך חשבנו שהוא מלא לנו את המקום הרק הזה הוא לא יכול למלא אותו וגם לא הילדים וגם לא החברות ולא שחשבתי העבודה הזאת תמלא לי את החסר לא כי האדמור הזה כן מסביר שהנשמה היא חלק אלוק ממעל ממש כשהחלק מתגעגע לשלם שלו שום דבר אחר לא באמת יכול להרגיע אותו אז מה אנחנו כן עושים קודם כל נברר עם עצמנו עם מי אנחנו מחוברים לא עם

מי אנחנו נמצאים כי זה לא משנה כמה אנשים אני הולכת להיות איתם זה משנה למי אני מחוברת כרגע כשנבין שרק חיבור לבורא עולם ימלא את החסר הזה את הבור הרי רק הזה ואנחנו לא נצפה שאנשים אחרים ימלו אותו למה כי הם לעולם לא יצליחו וככלו שאנחנו נצפה אנחנו יותר נתחזר אבל כשנבין שרק ברגע שנחזור הביתה לעצמיות שלנו באמת אנחנו נרגיש מלאים אני יוכל להתידת לכם דוגמה ממני לפני שחזרתי בתשובה הייתי מלא עם החברים באמת באמת מלא כל הזמן לא הייתי רגע אחד לבד אבל הרגשתי הכי בולדה שיש ואז איזשהו תהליך כזה בעיניים שעד שאתה מוצא את החברה החדשה שלך ואתה עוזב את החברה הישנה אתה נמצא די לבד ובזמן הזה שהייתי די לבד עם עצמי

והתבוננתי יותר וככה חשבתי רגע מה קורה עם החיים שלי זה הזמן שהרגשתי הכי לא לבד הרגשתי הכי מחוברת לבורא עולם אחרי זה כבר נכון התחברתי לחברה אחרת וכולי וכולי ואחרי זה חזרתי גם לחברה יש שנה כבר ממקום הרבה יותר נכון ויציב וכולי אבל אבל המקום הזה בנפש שאתה כאילו לבד בלי אנשים אבל אתה הכי הכי מחובר שיש. אתה פתאום מבין שהלבד והבדידות זה לא תלוי אנשים, זה תלוי למה אתה מחובר באמת. אז לפעמים כשאנחנו מרגישים בדידות בעצם זה סימן שהנשמה שלנו רק מזכירה לנו שהיא רוצה ומחפשת קשר עוד יותר עמוק עם מי שברא אותה.

‏I