"השתקמתי מהשפל דרך הציורים שלי" | השראה יומית | הרב יצחק פנגר מארח את שלומי ישראל

השראה יומית ם הרב יצחק פנגר היום איתי שלומה ישראל כל אחד מאיתנו לא רוצה שיזרקו אותו מהבית מה קורה שאתה גר אבל לא בבית הרחוב הוא הבית שלך לחודש לחצי שנה לשנה שלמה בלי קורת גג שלך איך תרגיש לכו יותר חמש שנים 10 שנים למעלה מ-12 שנה לגור בלי בית או שהעולם זה הבית שלך או הגוף זה הבית שלך איך מרגישים איך מתמודדים עעם ילדות מאוד מאתגרת ומה עוזר לנו להעיר את עצמנו אולי גם את העולם בוא נשמע ממנו שולי מה נשמע שלום הר תספר לי שעולי ששמע מת עכשיו כולם פה א הפחדת אותם הנתי אותם תש א ללא תקרה אתה יודע א בוא נך אחורה איפה גדלת גדלתי בקרט אונו נולדתי בקיר טונו א אבא יצחק זכרונו לברכה אמא ששנה א אבא של שלי

היה אלכוהוליסט אוקיי א ספר לי איך זה לחיות בבית עם אבא אלכוהוליסט מה אתה מרגיש מה אתה חווה הכל תלוי באבא עצמו אני חושב שזה משתנה מאדם לאדם אבא שלי פשוט היה עלים כשהוא היה עם אלכוהול א זה לא גזור מהמציאות בוד א אתה חווה הרבה א אלימות מילולית ואלימות פיזית א יש מקרים שזה כל כך מתסכל כי בבוקר הוא קם והוא לא זוכר זאת אומרת זה כמו דוקטור ג'קיל ומיסטר אייד יש לך אבא שבלילה הוא כמו מפלצת ובבוקר כשהוא קם מטושטש הוא אפילו לא זוכר מה הוא עשה הוא לא מבין למה הספה שבורה למה המרה שבורה איך זה שהגיע הקפה לתקרה לא היה מצב שאבא אחרי לילה מאתגר בא ומר לך שולי סליחה אין מצב כזה הוא אמר לי את זה פעם אחת בחייו

כן אני עוד אגיע לקטע הזה שוא אמר לי סליחה אוקי א אני את האמת סלחתי לו כל הזמן זאת אומרת תוך כדי שהדברים נעשו סלחתי לו אני לא יודע איך להסביר זה משהו שהיה באופי שלי כי מלכתחילה לא הייתי שיפוטי כלפי שום דבר שקורה לי אמא שלי היייתה עם סרטן בשחלות הםם גילו לה את הסרטן ולפני 35 שנה אפילו יותר א 405 שנה קח אותי איזה כמה איזה תקופה פה אבא הוא אלכוהוליסט אתה גר בבית אתה חובה את מה יום יום שנה חמש שנים ת בערך עד גיל 12 וואו גיל 12 אמא הייתה מאושפזת אני לרוב הייתי איתו לבד הרבה תסכולים הוא היה מוציא עליי א תוך כדי החיים איתו פיתחתי לעצמי סוג של רגישות גם א לכאב של אחר א לסביבה שלי אפילו רגישות ויזואלית

כי היו פעמים שוא היה משתמש בסוגי עונשים כמו כנס לשירותים וסוגר את הדלת החלונות אז גם בבחינה וויזואלית היה לי חוסר של אור חוויות דברים מסויימים זא אומרת אבא שאמור להגן עליך שוב אנחנו לדים זכות על אבה הוא לא עשה את זה מרוע לב הוא לא עשה את בגלל שהוא לא עשה את זה מרוע לב ואני רוצה אפילו להגיד יותר מזה אני מודה לו על זה אני מודה לשתי האבות שלי גם לאבא ש אותי כאן וגם לאבא שבשמיים זה תהליך מסוים אתה כשאני מדבר איתך עכשיו אנחנו מתמקדים במשהו מסוים אבל בוא לא נשכח שזה תהליך אז גם כשאתה חוטף את במרכאות את המכה או את הפציעה והלב שלך מדמן באותו רגע זה לא בהכרח כל העולם עליך יכול להיות שזה סוג של תהליך

משהו טוב שאתה עובר כדי שתוכל להוציא פרי ממנו יפן א זה ק אותך למקום לא נעים כן אבל את סגרו בשירותים תה אומר שמתוך זה אתה פיתח ח היכולת לראות דברים ויזואליים כי שמה אין לך משהו ז סתם מתחיל להעריך ו דבר קטן הדבר הויזואלי היחיד שהיה לי היה פתחים כאלה של אוורור אתה יודע א היה יוצאים משם שממיות כשאני א כשאבא שלי נכנס לכלא הגיעו שוטרים הביתה לקחו אותו מצאתי את עצמי מאית במשפט נגדו שזה גם היה קשה אתה עומד מול הדוכן בדלתיים סגורות ופשוט מספר את כל הילדות שלך ומה אבא שלך עשה מול אבא שלך בתור ילד בן 12 מאוד קשה א אבל אשר שיצאתי עשיתי קעקוע על האוזן אני יודע זה נחשב כזה ו אבל לא רציתי לשכוח מאיפה באתי לא

רציתי לשכוח גם את החברות שלי כי כשיש לך דברים ויזואליים כמו טלוויזיה חוויות ילדים בריכה יום הולדת כל דבר אתה בעצם חווה דברים מה קורה שאתה רואה רק ארבע קירות קטנים וחושך הפס היחיד שאתה רואה של האור זה בעצם הפס שהוא מתחת לדלת אתה יודע תב זהו זה מה שאתה רואה אז החברות שלך היו סמיות כאילו חברות שלי היו עממיות וגדי לא לשכוח אותם וגם כד לא לשכוח מאיפה באתי כי כשהתחלתי להיפתח לחברה לצאת הייתי מאוד בשן ומאוד סגור א הרבה הרבה מהיסודי לא הייתי פספסתי הרבה מהחוויות שמה אז א היה משהו א מאוד מרענן לצאת ולחוות את הדברים האלה א מתוך החוסר כל דבר שחוויתי שהוא לא היה חוסר מילה אותך מילה אותי בצורה וואו בצורה

מטורפת אני אתן לך דוגמה בינינו אם אני אחסיר ממך עכשיו יומיים מים זה דבר בסיסי כן אבל אני אחסיר מלך מים ואחר כך אני אביא לך מים קרים המים יתמו כמו נקטר כמו גן עדן אני אשתף אותך אני לא יודע מה קרה לי בעצ אבל לא יודע כנראה קיבלתי מכה ועכשיו האגודל שלי כואבת לי איזה יומיים עכשיו פתאום אני מתחיל להעריך כל מיני דברים קטנים שאתה יודע לא מצליח כמעט כלום לעשות רוצה להגיד לך עוד משהו בקשר למים רק שתדע כן אנשים לא מודעים אתה יודע שאין מים חמים ברחוב אני לא צריך להגיד אין מים חמים ברחוב וואו אתה יודע מה קורה לי היום אני גר בבת ים דירת שתי חדרים לא אחי אחי אבל בשבילי זה ארמון אתה יודע מה קורה לי כשאני

מגיע הביתה ופותח את המים החמים זה מדהים אותי תחשוב ברחוב יש לך מים מברזיה שלולית מרזב לא משנה מה אבל לא מים חמים אתהה יודע איזה כיף זה לשטוף סתם לשים את הידיים ככה מתחת למים חמים אתה יודע לאנשים זה קל הם באים הביתה ופותחים את זה נכון רגיל לא זה לא רגיל אם אני לוקח לכם את המים החמים אתם כל כך מעריכים את זה שזה מטורף אתם מאהבים בעובדה שיש לכם מים חים אתם אומרים תודה נכון וזה הדבר וזה הדבר הכי הכי בסיסי ש וד יש כל כך הרבה דוגמאות לדברים האלה מקסים כ אבל אני רוצה להגיד לך אישית עברתי את זה תוך כדי שאני בדברים עברתי אותם זאת אומרת יש משהו א בראייה שזה לא ראיה אופטימית אלא בראיה שאני מודה על זה

שאני חי לא אכפת לי עכשיו עם טוב ורע אני לא במקום של לבחור את הטוב ורע אני לא יכול לראות את זה אתה יודע מה טוב ורע אתה לא יודע אבל אני כן יודע שאני חי אז ברגע שאני חי אני כבר מודע על זה וואו אני ראיתי אנשים שקשה להם לנשום עם מכונות חמצן אני עכשיו מדבר איתך ואני איך אפשר לא להגיד תודה ולחייך מעצם העובדה שאני נושם אני מדבר איתך ואני מזיז את האצבעות שלי נכון דיברנו מקודם על האגודה נכון זה דברים מדהימים הם בסיסיים אבל הם מטורפים יואו אז אםם אם כבר אתה מתחיל להגיד תודה על זה אתה ממש לא תכנס עם מישהו עוקף אותך בכביש כי אוקיי מה זהזה כאילו אני חי איזה כיף כאילו אתה לא תכנס ם חס וחלילה איבדת את הארנק

אז מה אז זאת חווייה אבל כיף אתה יודע ההשתלשלות של אירועים אנחנו גם נגיע לזה ההשתלשלות של האירועים בכלל בחיים גרמו לי להערכה או הכרת הטוב והכרת התודה גם על דברים שהם בסיסיים תחשוב א א אני אקפוץ שנייה קדימה בסדר א אבעיה בכלא אני עברתי למשפחה לא רחוק מכאן גרתי משפחת אומנה משפחת לשם במכבים א א ת אבא נכנס לכלא באיזה גיל זה היה גיל 12 אחרי שדתי נגדו הכניס אותו לכלא לשבע שנים וואו מה מה כש אספ שום היו בעצם הלימוד במשפחה התעללות א וואו כל החבילה א הוא השתחרר אחרי חמש שנים ועבר בהתחלה להדסים זה היה מכון גבילה מאלימות ואלכוהול ליד נתניה ואחרי זה לרחוב א אני עצמי התגייסתי לגולני א היה לי קשה א בכל מיני

סיטואציות כי הרגשתי לבד הייתי חיל ב מיוחד אמא שלי התמודדה עם הסרטן בבית חולים כל השנים האלה היא לא עזבה את את אל השומר ו את את המחלקה כן אונקולוגית שמה שוב הידע שיש לנו היום על המחלה זה לא אותו ידע שהיה לפני 40 שנה אז הטיפולים גם היו קצת אחרים א רגע איפה הייתי איבדתי אז אני אחסר אותך אה משפחת לשם יפה משפחת לשם כאן במכבי א הכניסו לי קצת אושר בחיים בע וב' אושר של ידע על ציור על אומנים א משפחת אומנה מטעם הרווחה שפשוט לקחה אותך לא מטעם הרווחה מטעם חבר שהיה לי בבית ספר אוקיי שהחליט לקחת אותי תחת חס אותו קראו לו עמית וואוו הוא אח בחיר שלי א חבר איתך בבית ספר באותה כיתה או כיתה מעליך באותה כיתה בותה

כיתה למדנו תיירות ועברתי לגור אצלו מדי פעם בהתחלה על הספה אחר כך החדר ההורים שלו כבר 12 12 עד מהחטיבה א תיכון א ועד הצבא וואו כן בצבא הכרתי הייתי גם חיל בודד מיוחד והכרתי בחור מקסים בשם דקלן גיל והוא הכניס אותי והכיר לי את המשפחה שלו במקווה ישראל ואז נהייה לי שתי משפחות וא שזה מדהים מ משפחה נקרא לזה במרכאות לא מתפקדת א ועד ל שתי משפחות שבחרו בי ולא רק שבחרו בי גם עטפו אותי בכל כך הרבה אהבה שזה היה מטורף רצו להניק לי הכל כל מה שרק חסר כן אז האמנת שהעולם הוא טוב שחשבת שהעולם הוא אכזר רע למה זה קרה לי דווקא איך סלת ע אף פעם לא שאלתי למה זה קרה לי זה זה קטע שחשבתי עליו כי כשאני עצמי נפגש עם

סיפורים של אנשים חוזרת השאלה שהיא קצת א נקרא לזה מנקודת מבט קורבנית ש למה אני למה דווקא אני א אני איכשהו למדתי לקבל את הכל כבר מהתחלה כנראה שזה א מתנה שכבר הייתה תבואה אתה יודע כמו משקפיים שאם הזמן אתה מסגל לעצמך בחיים משקפיים ורודות אז כבר קיבלתי את המשקפיים זה כמו שטנץ כבר הייתי איתם אז כל דבר היה נראה לי טוב זה לא היה נראה לי דבר רע ולא בחוכמה של אוקיי זה יוביל לדבר טוב אלא גם זה טוב נפצעתי טוב חווייה עכשיו דבר כזה אתה באמת אתה מגדיר את זה קיבלת את זה כמתנה שייך להעביר את זה למישהו אחר שלא רואה את זה ככה עכשיו תקשיב שעולי אני אבא שלי ככה ואמא שלי ככה ואני מסבב רא א אחד הכלים נקרא לזה אוקיי

שעזרו לי זה קודם כל להבין שאני בבור שאתה ב בבור אוקיי אני בבור כי גם כשאתה בבור בור נפשי בור כלכלי לא משנה מה כן א הראייה שלך היא די מצטמצמת כ זאת אומרת גם כשחברים באם משפחה או כל דבר רוצים להושיט לך יד ורוצים גם להראות לך את אולי את הדרך הנכונה כי נאבדה קצת את הדרך אתה לא מוכן לקבל את זה כי אתה בבור אתה לא רואה את זה אז ההבנה שקודם כל אתה בסיטואציה מסויימת וההפנמה הזאתי זה דבר ראשון אוקיי אז אני נמצא בבור ואני צריך לזכור שאני בבור זאת אומרת זה לא החיים זה לא העולם זה מציאות כרגע ש מאוד מצומצמת ואל תחשוב שזה כל החיים למרות שככה אתה מרגיש ב בדיוק והיא זמנית ו נכון ברגע שאתה רואה את זה א כבר

נפתח פתח קטן של תקווה יש לך שביב של תקווה נכון כי עכשיו אני בבור אבל זה זמני אוקיי זה כמו למשל יש תלמידים שאומרים שלומי אני לא יכול לצייר את זה אני אומר להם נכון אבל אתם שמים סימן קריאה זה לא אני לא יכול לצייר את זהזה אני בינתיים לא יכול לצייר את זה זה שלוש נקודות הכל פתוח אל תסגרו את הגורל אז כשאתם בסיטואציה או קו מחשבה כזה אתה בעצם סוגר לעצמך אל תסגור אני רוב החיים תמיד הייתי ע עם פתוח הכל פתוח אוקיי אז ב בינתיים אין לי אוכל אבל אולי מחר יש לי אז אתה יודע המחשבה הזאת גורמת לך קוראים לזה תקווה בסדר בבסיס אבל התקווה הזאת גם ממלא אותך והיא גם זאת שגורמת לך לקום ולהמשיך לצות בדרך אחד העצות

השניות העצה השנייה שאני יכול להביא זה לא לעצור כשאתה עוצר ומלקק את הפצעים ומתנהג בקורבנות של עוד פעם השאלה למה או מתמקד בדברים שקרו לך א כאילו שאתה באמת באמת א יודע למה הם קרו או לאן הם הולכים אנחנו לא יודעים נכון א כשאתה מקבל את זה בענווה ובצניעות ובאמונה שיכול להיות שיש מישהו למעלה שכן מכוון א המציאות הרבה יותר קלה להבנה לא רק שהיא יותר קלה אתה אפילו מודה עליה אתה מודה על כל דבר יש מישהו שמכוון למעלה עכשיו אם להודות זה זה קל להודות שיש לך שיש לך ברוך השם בית ויש לך מכונית ויש לך אישה ויש לך ילדים ואתה מסודר וברוך השם קל להודות קח אותי עכשיו ל-12 שנה לגור ברחוב אן תראה כשהשתחררתי השתמשתי ב

זה היה כזה כמו מתנה של הצבא אתה מקבל תקציב לך לעבוד עבודה מעודפת אני הזכרתי דירה שלושה חודשים ליד שוק הקרמל בסמטת הטבור בתל אביב והיה לי מאוד כיף קודם כל הדירה העצמאות אם אני לא במשפחות אומנה או אצל חברים או על ספות אני בבית משלי וגם הכרתי את את השוק ואת ה את כל האווירה א וא אבא שלי ישתחרר ישתחרר מהכלא כן א הוא השתחרר מהכלה הגיע להדסים ומה הדסים הוא עבר לרחוב הוא גר ברחוב כן הוא נהייה הומלס א אז אני הייתי בא לבקר אותו מדי פעם באחד הימים שבאתי מצאתי את הגופה א מצאתי את אבא שלי אבל ללא רוח חיים וא זה חיים ברחוב קשה לאנשים להבין את זה אבל אתה לא שורד רחוב אי אפשר לשרוד רחוב זה זה מאוד קשה לי

בדיוק מה מה אבא שלך איפה ה איפה הוא ישן איפה הוא הוא ישן בשברים של המרכז בקרטון אה אזה בשברים של קטונו מה זאת אומר שברו את המרכז רצו להקים קניון השברים שמה הוא מצא שם את המקום שלו אבא שלי אני חושב בדיעבד היום בראייה טיפה יותר בוגרת כעס על עצמו או היה לו איזה חוש רס עצמי או הלקאה עצמית אתה יודע א גם דרך זה למדתי למדתי אני מסתכל עליו מלכה את עצמו מטביע את עצמו באלכוהול ואני אומר רגע זה על העצמית על מה אתה מניש את עצמך אין שום סיבה לומר למדת מאבא גם מה לא לרוב למדתי מאבא מה לא בגלל זה אני מודה לו וואו כי יש לך כל מיני סוגי מורים אם יש לי מישהו שמלמד אותי מה לעשות טוב זה נחמד אבל אם יש לי שמלמד

אותי גם מה לא לעשות זה עוד יותר נחמד כי אני בעצם לומד בתכלס מה לא לעשות לא להכאיב לא לדרוס א להפך להכיל להיות רגיש אז אבא לא שרד ברחוב אתה שרדת הרבה לא רק שרדת אתה חיית ברחוב כן אבל הרחוב אצלי התחיל בעצם מהקטע הזה כי כשאבא נפטר אני מול הגופה תחשוב אני יושב מול הגופה אני רואה אותו ואני מצטער על הבוטות אני מקווה שזה לא יפחיד קצת את את ה אבל כשאתה רואה את אבא שלך שהיה דמות ונינט בחיים שלך ופתאום הוא גופה מרגיש קצת כמו סטיק כי אתה רואה את את ה זבובים רימות הדברים שקורים ברחוב במשך כמה ימים כשנמצא גופה אבל אתה עדיין לא רואה את אבא שלך אתה רואה משהו אחר אתה רואה כלי ללא אבא שלך אוקיי זה זה זה אחד

הקטעים המטורפים שהיו לי בחיים שראיתי את אבא שלי אבל זה לא היה הוא זה כמו לראות עכשיו את מים הזאת שמולנו רק בלי המים וואו זאת אומרת רק את אבל בלי המים אבא שלי לא בתוך אתה מבין ז אתה מבין את זה אתה מרגיש את זה הרי זה כן אבא שלך לא אבא שלך כמובן זה הגוף שלו אבל הנשמה לא נמצאת בדיוק בדיוק זה זה וכשה תכלת על זה הגיע הבחור מזקה עזרתי לו הכנסתי אותו ל ל סקית השחורה העמסנו לאמבולנס קברתי אותו אחרי כמה ימים בן כמה הייתה אז א 28 28 כח גיל שהשפיע עלי אחים אחיות יש משהו כן יש לי אח בשם אלי ואחות בשם ציביה אני לא בקשר איתם מסלול חיים שכל אחד הלך בדרך שלו אני הבכור א א ה אחים שלי חלק מהם בתקופה המאתגרת היו

אצל דוודים שלי א אבל אני לא אני חוויתי את אבא שלי ווא א א כל הזמן א ואז אתה קובר את רציתי לקבור אותו אבל אז הגיעו לי אחרי כמה חודשים א חובות שלו הוא לא שילם עמידר שנים הוא לא שילם על כל מיני אמבולנסים שהיו באים לאסוף אותו עלי ולמרות שאספו אותותו מהרחוב כי זה רשות הפרט זה סליחה רשות הרבים זה של כולם הרב כן א עדיין הצטברו חובות א סדר גודל של חובות 20,000 שק מהר 80 אל שקל ל אני מדבר דאז כן זה הרבה 80 אל שקל ל מגן דוד אדום שדרשו ואו ו-400 אלף שק 390 אל שקל של א עמידר שרצו נפל עליי 480 אל שקל כמעט חצי מיליון של חובות א אני לא הייתי אמור לשלם את זה כי אבא שלי לא הוריש לי כלום הוא מת חסר קול אם אתה

לא יורש כלום אתה מן הסתם גם לא יכול לשלם לנושים כלום אני לא יידעתי את החוק הזה הייתי מאוד תמים ואז כשהגיעו אליי מתר של הוצאות לפועל ומכתבים מכל מיני משרדי עורך דין אמרתי אני חייב לפתור את הבעיה הזאת אז אולי אני אשלם קצת אוקיי אז הציעו לי תשלם תשלם תביא 7000 8,000 שק בוא תתחיל ונתחיל להוריד לך את היכולים זה הייתה הטעות שלי כי בעצם כששמתי עודדתי בחוב וברגע שהודתה נפל עליי כל הדברים וואוו זה לא רק החוב אתה מתחיל את החיים שלך עם חוב של חצי מיליון בלי משפחה וו הבנק כבר אין בנק הכל מעוקל אתה לא יכול להוציא רישיון אתה לא יכול להשכיר דירה כי אין לך צ'קים אין ערבות אין מישהו בכלל שיחתו עליך אז אף אחד

לא רוצה להזכיר לך אז אתה מוצא עצמך בהתחלה על ספות ואז ברחוב הפעם הראשונה הייתה בתל אביב שרדתי לילה שהיה מאוד כיפי אחרי זה זה כבר נהייה מאוד מאתגר הרחוב עצמו אתה צריך להיות נכב ולא נחבא זאת אומרת זאת אומרת אתה צריך להתב כלו חבות ממיה מבני אדם בני אדם עם הזמן מחנכים אותך ברחוב אני מקווה שאני לא אהיה ציב אנשים כי זה לא המטרה אוקיי אבל הם מחנכים אותך לחשוב שאתה לא חלק מהם אתה לאט לאט מתנתק מהאנושות א אני לא חושב שזה היה בכוונה תראה אם אתה יושן על על רצפה בסדר אבל באים אנשים ומאכילים כלבים וחתולים לידך ולא מאכילים אותך ממש אורז שניצלים אתה יודע בקופסאות וואו אבל אותך לא א במשך שנים כשהחולה הזאת

חוזרת שוב ושוב אתה מתחיל לחשוב שאולי אתה לא בן אדם יכול להיות שאתה פחות מכלב כי עובדה שהם מקבלים אוכל ואתה לא זאת אומרת המוח שלך מתחיל לתעתע בך יש לך מבחנים של רעב מה אתה עושה אם אתה לא אוכל יום זה בסדר תשתה מים אם יש לך אולי עץ תפוז סיני שיוצא משכן א או שטול איפהו שאתה יכול לקחת בסדר א לפעמים השוק עצמו משאירים לך דברים בסוף היום בקרטונים שזה דווקא אחלה וואו ירקות דברים ג'בטות לחם שאתה יכול לקחת א הרחוב מחנך אותך לחשוב שאתה קצת מתחת לכולם וכשאתה חושב שאתה לא ראוי אז אתה גם מתנהג ככה זאת אומרת אם אני לא ראוי אז למה שאני אקנה לעצמי פלאפל אני לא ראוי לפלאפל אני לא ראוי למיטה אני לא ראוי לחיים

כמוהם הייתי מסתכל לפעמים עולה על גגות יושן על גג א אתה מסתכל על בתים של אנשים אך לפעמים אוכלים המשפחתיות החמימות ואתה בעצם בקור או בחום אבל בחוץ עם בטן רעבה א עכשיו ברחוב יוצרים גם חברויות יוצרים ממש לא אתה לא יוצר חברויות זה לא כל אחד לעצמו יש בתים חמים שאתה בא ואוכל ואתה מכיר אנשים יש תורים מקומות שמחלקים אוכל ואתה בא אני הייתי נמנע ממקומות כאלה אף פעם לא רציתי וגם אף פעם בחיי זה לא קרה שפשט י יד תמיד רציתי להרוויח זה היה חשוב לי להרויח את האוכל שלי הייתי מסתובב עם דלי מנקה אף פעם גם לא נגעתי באלכוהול וסמים שזה חשוב זה מאוד חשוב כי רציתי להתמודד עם המציאות לא רציתי לברוח ממנה אני ראיתי הרבה

דערי רחוב שדווקא איסו רק לברוח מהמציאות הם היו עושים פשעים והכל רק בשביל עוד מנה או עוד משהו אתה יודע רק כדי לברוח והגלגל חוזר חלילה כשאתה מסתכל על זה עם תבונה אתה אומר רגע זה לא יפה אני למדתי אמרתי לך לדעת מה לא מה כן אבל גם מה לא מה אסור זה אחד מהדברים שאתה כן עושה יש לך כישרון לציור נכון מי נתן לך מי לימד אותך ומה אתה עושים את זה היום אני לימדתי את עצמי אוקיי א אבל את המתנה זה אני חושב שהקדוש ברוך הוא זה אין אין עוררין אתה יודע המתנות שאנחנו מקבלים הכישרונות שלנו באים ממקור אחד כמו החיים שלנו והציור עזר לך במהלך הדרך או שגילית את זה בזה שלב מאוחר אות ציור עזר לי כל הזמן הויזואליות עזרה לי

כל הזמן א כי יש משהו מדהים בלראות קרן שמש נוגעת על הלה אני יודע שזה יכול להיות משהו שהוא מאוד סטנדרטי לאדם שהולך ברחוב א אבל כשמחזירים עמך תקופה קרן שמש או עלים כל דבר כזה נהיה לך מדהים וואו כל כל חיפושית פרת משה קרבנו שמתעללת על אלה נראית לך מדהימה וואו צבע אדום עם נקודות שחורות הולך על הירוק והירוק משתנה כי השמש נוגעת בו אז יש כמה גוונים של ירוק זה כאילו וזה רק הצבע אניפ דבר על מרקמים ועל כל כך הרבה דברים שהם סביבנו והם ויזואליים זה רק הויזואלי זה רק חוש הריה אני מדבר עליו יש כל כך הרבה חביות סביבנו שהם מעבר לזה וא אתה היום מצער גם בבתי חולים בתי כלא שמעתי אתה על כל מקום אתה משאיר את החותם

היפה שלך כי אני מאמין שאם קיבלת מתנה יש לך גם את ההחלטה מה לעשות איתה אוקיי אתה יכול להשתמש בה ל אולי להרים את עצמך מבחינת הכרה אולי אתה רואה הצלחה כ כלא יודע פרסום או אבל ההצלחה שלי אני חושב אני רואה אותה אחרת אני בכל הזדמנות שני כן יכול להשתמש בכישרון אבל להשפיע על החברה יש ילדים אוקיי ושוב אני מחייך ואני מספר דברים עצובים ואני שוב חוזר לא להתעצב בסדר כי עוד פעם כשמספרים משהו אני רואה ש זה כמו פרק בספר אוקיי אנשים מתמקדים בפרק אחד או אולי באות אחת אבל זה סבר שלם אז גם אם זה נשמע עצוב זה לא אבל ללוות ילדים שנשאר להם כמה ימים לחיות ולהגשים להם חלומות אחד רוצה לצייר אחת רוצה להתפלש בשלג כל אחד

עם החלום שלו אבל לתת להם את את ה את את ההרגשה הזאת שאתם אהובים אתם עוזבים עולם אהוב תחייכו הכל בסדר בלי פחד וואו וזה מה שקורה לקחת הורים שקולים שאיבדו את הילדים שלהם ולצר ם ספסלים ספסל קטן ושמים אותו בבית אלמין ליד הקבר של הילד זה משמח גם משמח אולי זה לא המילה הנכונה גורם להשלמה והפנמה של הדבר הרבה יותר אתה יודע התהליך הרבה יותר שלומי תודה רבה רבה וד ל גשת אותנו ו תמשיך ללעשות דברים טובים כאלה אז קחו אתזה צומת לבכם א' לזכור אפשר גם ללמוד מה לא אתה מבין אבל יש כאלה שקיבלו את זה בלן שמסתכלים על העולם גם כעולם אכזר להכיל אותו לראות את הטוב שבו להתחיל להעריך את הדברים הקטנים שאולי לכל אחד זה מובן

מאליו אבל פתאום אתה מגלה שזה עולם לא ולא שום דבר מובן מאליו אז גם אם לא ירשנו את זה גנטית או מתנה מהקדוש ברוך הוא בוא נפתח את זה אצלנו בוא נתחיל להעריך את כל מה שיש לנו בוא לא נכעס על אנשים שקצת התגרו אותנו כי הם הביאו אותנו למה שאנחנו היום עם המתנה הזאת נצא החוצה ומה שזיעזע אותי שאתם באים להכיל בעלי חיים שזה דבר חשוב א אין ספק שזה חסד גדול כולנו בעלי חיים ויש בעלי חיים עם רגשות עם אהבה עם כבוד עם צורך בדיוק כמו שלכם אולי הם קצת קודמים לשאר בעלי חיים אז שיהיה לנו בהצלחה נ שלשות טוב בעולם שלומי תודה רבה ש בהצלחה תודה רבה כבוד וואו ה היה מדהים מדהים אני רוצה