"לצאת לבית ללא תינוק": נשים שעברו לידה שקטה משתפות בהתמודדות הכואבת

ואז הסבירו לי בעצם על התהליך שאני הולכת בעצם לקראת לידה רגילה לכל דבר ועניין מבחינת אופן הלידה רק שאנחנו נצא ללא התינוקת הביתה נפרדתי ממנו אבל כשהוא יצא הוא יצא פרתי ממנו לפני יש מין שוק ראשוני קודם כל בכלל לקלט אני הולכת לעבור לידה רגילה לכל דבר ועניין ואני הולכת לצאת בידיים ריקות היום אנחנו הולכות לפגוש את אנשים שעומדות מאחורי ארגון ניצוצות אינבר אנחנו יודעות שאחרי כל דע אנחנו מצפות לשמוע את המזל טוב ואת הבכי של התינוק אבל לצערנו לא כל דה מסתיימת במזל טוב ויש לדות שהם לדות שקטות בוא נלך לפגוש את הנשים היקרות שפתחו את העמותה מציצות ענבר ונלך לשמוע באמת איך הם פתחו את העמותה ומה גרם להם להפוך

את הכאב הזה למקום של צמיחה אלהן נוימן היקרה מה שלומך בסדר גמור מורן תודה מה שלומך ברוך השם נפלא קודם כל אני ממש אני ממש שמחה לפגוש אותך תודה רבה על האכסניה יש לך בית מדהים ממש האווירה פה ה אנרגיות באמת ממש אשר כוח גדול תודה רבה אז לפני שנספר ככה על הניסיון ניסיון הלא פשוט שעברת בחיים שלך ובעקבות זה כל מה שהקמת חשבתי לשאל אותך אזה שאלה ככה מקדימה בדרך כלל ששואלים אותך כמה ילדים יש לך מה אתונה אז זאת שאלת השאלות בהקשר של לידה שקטה בכלל אני חושבת שב שחול אנחנו פוגשים הרבה פגשתי את זה גם בעצמי באופן אישי אבל אנחנו פוגשים את זה גם עם הרבה זוגות שאנחנו מלווים שיש עניין עם המספור של הדבר הזה כלומר

אני תמיד אומרת שיש לי כאן חמישה ילדים וכשזה רלוונטי או שאני מרגישה שמישהו יבין בכלל אז אני אומרת שיש לי עוד ממה קטנה ששומרת עלי למעלה ששמן בר אבל יש הרבה זוגות שאנחנו שומעים שאומרים נניח שיש להם שלושה ילדים כלומר חוו שלוש לידות ושניים בבית הם עדיין מחשיבים את הלידה השקטה ואומרים אותה ויש כאלה שלא זה נורא אישי ותלוי אבל זאת שאלה מאוד מאוד קריטית בלידה שקטה ובכלל בשכול של ילדים אז לי יש תודה לאל חמישה ילדים כאן זה באמת מלאכית קטנה ששומרת עליי למעלה ברוך השם ולפני כמה שנים זה קרה בעצם א הלידה השקטה קרתה לפני 12 וחצי שנים א היו לך כבר שתי בנות כן היו לי שתי בנות בבית זאת היייתה הלידה השלישית א זה

הגיע בהפתעה הגמורה זה משהו שלא התכוננתם עליו לפני לא אמרו לכם לפני הרופא לא אמר מבחינת הדופק כלום שום דבר לא ידעת לא כי בעצם בלידה שקטה יש חלוקה לשניים יכולה להיות לידה שקטה יזומה שמגלים כל מיני מומים מאוד קשים ושפשוט נאלצים לעשות הפסקת ון ואז עוברים בעצם ללידה שקטה ויש לידה שקטה אני קוראת לה בהפתעה שזה כמו שקרה לנו התחיל דימום בבית הרגשתי לא טוב התחיל דימום בבית אבל חזק כזה ונסענו לבית החולים ושמה בעצם אחרי הרבה בדיקות הבנו שבעצם לא מצאים את הדופק ואז שהגיע הרופא הבכיר הוא בעצם אמר שאנחנו הולכים לעבור לידה שקטה חשוב לציין שעד אותו רגע שאני עברתי בעצמי לד שקטה לא ידעתי אפילו מה זה המונח הזה

כלומר הייתי תמימה ו א מבחינתי כמו שתי הלידות הקדמות יוצאים לבית החולים יולדים חוזרים עם הילד הביתה וממשיכים בחיים איך הוא הדיקן אותך זאת אומרת מה הוא אמר לך ומתי הבנת בעצם שזה מה שעברת את יכולה לספר לנו כח את הרגעים האלה כן אז א בעצם בגלל שהגעתי לבית החולים עם דימום אז מיד מכניסים כלומר לא צריך לעבור את כל שרשרת המיון ה מייגעת הזאתי הכניסו אותי לחדר ושמה התחילו לחפש את הדופק עסו לי אולטרסאונד ואז הגיע בהתחלה זה היה מתמחה ואחר כך עוד אחות בחירה ומיילדת ככה לאט לאט התכנסנו בחדר משהו כמו 12 אנשים ואז הגיע הרופא הבכיר ובעצם בדיוק בזמן הזה שלחו את צחי בעלי לפתוח תיק במיון ככה שאת הבשורה ל הלידה

השקטה בעצם קיבלתי שהייתי לבד ורק שצחי חזר אני זאת שביררתי לו בעצם שאנחנו הולכים לעבור לידה שקטה א ואז הסבירו לי בעצם על התהליך שאני הולכת בעצם לקראת לידה רגילה כל ד דבר ועניין מבחינת אופן הלידה א רק שאנחנו נצא ללא התינוקת הביתה והתהליך של הלידה הוא גם הוא מאוד מאוד קשה כלומר עצם העובדה שנכנסים לחדר שכל מהותו הבאת חיים לעולם ובאותה נשימה בדיוק עוברים בעצם את מה שנקרא ההתמודדות המפגש הראשוני עם המוות זה באותה נקודת זמן ושמה בתוך החדר הזה יש ככה הבנה אמיתית איך כל הציפיות קורסות ואייך בעצם מהחלום העתידי לגדל את הילד או הילדה ולצאת איתו הביתה ופשוט להתחיל חיים חדשים עם משפחה מורחבת איך הכל מתנקז

וקורס בדיוק לנקודת זמן הזאתי את יכולה להתר לנו את התחושה שלך באותו רגע שקלטת שזה מה שהולך לקרות שאת הולכת ללדת לידה רגילה אבל את לא הולכת לחזור הביתה עם מה ש הולך לצאת ממך אני בעיקר הייתי בהלם כלומר אף אחד לא הכרתי אף אחד שחווה את זה לפניי ממש לא הייתי מודעת לדבר הזה גם אנחנו מדברים לפני 12 וחצי שנים המודעות היייתה מאוד מאוד נמוכה הרבה אנשים אפילו לא ידעו מה זה גם אצלי שחזרתי הביתה לקח רגע לסביבה להבין שבעצם יש פה איזה הבל שהוא לגיטימי כלומר יש נטייה לסביבה מאוד להגיד אוקיי לא נורא תעברי את זה את צעירה לפחות יש לך שתי בנות בבית כל מיני חומים כאלה שהם נחומים ריקים הם ריקים מתוכן כי באותו רגע

הזוג ושאר האחים הם הם מבינים והסבא והסבתא אם הם מחכים כלומר כל מי שנוכח המעגל הקרוב לזה בעצם מחכים לילד הזה שיבוא ו יש מין שוק ראשוני קודם כל בכלל לקלוט שאני הולכת לעבור לידה רגילה לכל דבר ועניין ואני הולכת לצאת בידיים ריקות יש את העניין בתוך הלידה עצמה שאני מקבלת להחזיק את התינוק שלי ואני יודעת שהיא ללא רוח חיים כלומר אנחנו בחרנו להיפרד ממנה זה גם עניין נורא אישי יש כאלה שבוחרים שלא יש כאלה שכן אנחנו בחרנו להחזיק אותה ולהיפרד ממנה ו החל בן שאלו אתכם לפני כן הציעו לנו הציעו לנו היייתה הייתי האמת מיילדת מדהימה שממש אמרה לי אני ממש מבקש ממך שתחשבי על זה ולשמחתי הרבה בחרתי שכן כי זה בלתי הפיך

כלומר אחר כך זה אין את האפשרות לעשות את זה להחזיק את התינוק שלך פיזית עוד פעם אני כבר הייתי בחודש תעי הייתי בשבוע 37 פלס 1 היא ממש היייתה תינוקת כבר גדולה במשקל גדול כלומר ממש הייתה תינוקת שיכולתי להחזיק אותה תוך זה אני כל זמן כשאנחנו מדברים בעמותה אנחנו מדברים על זה הרבה שזה בעצם הבל על כל מה שיכול היה להיות זה הבל עתידי זה הבל מוזר כזה כי אנשים שגידלו ילדים יש להם את הזכרונות שלהם את התמונות שלהם את הדברים שלהם וכמובן שגם העתיד נגדע שם אבל יש במשהו לאחז ופה בעצם זה מן משהו אמורפי הזה כלומר היא הייתה בתוך הבטן שלי אני הרגשתי אותה בעלי שם את היד הרגיש את התנועות האחים יכלו הבנות שלי יכלו לשים

את היד ולהבין שיש פה בעצם תינוקת אבל הסביבה עצמה לא מבינה בכלל שבאמת היה פה ילד ויש לנו מיילדת שעובדת איתנו שהיא מתארת את זה הכי יפה היא אומרת אני שם בחדר הלידה אני רואה אני רואה שיש לו עיניים אולי של האבא אני רואה שיש את האף של האמא אני רואה שהיה פה ילד תינוק וואו שלא זוכים לקחת אותו וחזרת הביתה כן ואיך הסברת את זה לבנות כי מן הסתם הם חיכו הם ציפו קודם כל החזרה הביתה היייתה לא פשוטה בעצם באותם מסדרונות שצעד שניים וחצי כמעט שלושה שמחים ונרגשים חזרנו הביתה שניים אבלים ושקופים א כמעט ללא שום הבנה את יודעת אתה עוברת במסדרונות בית החולים עם הידון עםו קצת בטן כזאתי בלי הסלקל בלי התרגשויות בלי

הבלונים של אחרי אז כבר התהליך של היציאה מבית החולים הוא כבר ככה שוק גדול שאתה מבין את הריקנות הזאתי כלומר אפילו אין את התחושה הזאתי של משהו שבבטן יש רק ריק מאוד גדול וכיוון שהמודעות היייתה באמת מאוד מאוד מאוד נמוכה אז הצוותים לא ממש ידעו איך להסביר כלומר הם הם באמת לא אשמים אבל לא היו להם את הכלים כדי להעביר לנו מה מה להגיד ואני זוכרת שקיבלתי ככה מעת כנים מהעובדת סוציאלית אבל לא מספיק בשביל שאני אוכל להבהיר את הנקודה הזאת כמו שצריך היייתה לי הילדה הגדולה שלי הייתה כמעט בת שלוש אבל היא מאוד הבינה ומאוד חכתה ואני זוכרת שהגעתי הביתה ועוד שכשהיא באה לבקר אותי בבית החולים היא ראתה שאני כבר בלי בטן

כזאת גדולה אז ה אמר לי אז איפה התינוקת שלי היא ממש נתנה לי מכה בבטן וכעסה עליי אז ההסבר הילדה השנייה הייתה קטנה ה הייתה בת שנה ו10 אז היא פחות קצת הבינה א והיה צריך לטווך להם את זה לאט ט לאט ובזהירות מאוד חשוב היה להסביר שזה בסדר שאמא בוכה או שאבא עצוב או ש או שאתם עצובים שאין לכם את מה שכל כך חיכיתם לו תגידי כמה זמן לקח לך באמת בוא נגיד אני לא יודעת אם אפשר ככה להיות אחריי כן כי תמיד הכאב נשאר באיזשהו מקום נכון אבל מתי התחלת להרגיש שבאמת חזרת לעצמך א התקופה של האבלות מה כמה זמן היא נמשכה אני לא יודעת לשים את האצבע על ממש לקמט את זה בזמן אני כן יכולה להגיד שהשנים הראשונות היו ככה באפים א

דאונים כאלה היה היו הרבה עליות וירידות התקופה הראשונית היייתה מאוד קשה א אני נכנסתי די מהר להריון א תודה הצלחתי להיכנס אחרי שמונה חודשים להריון ברוך השם וזכיתי ללדת את הבן שלי א ואחריו דו עוד שניים אני ממש כאילו בחרדת קודש אומרת את זה אף אחד מהם לא מהווה תחליף למה שהיה אף אחד אבל כשאני ככה מדברת איתם עכשיו שהם כבר גדולים יותר ומבינים אני תמיד אומרת תדעו לכם שרק בזכות המקרה הזה אתם הגעתם בתצורה שהגעתם כי לא יכולתם להגיע בדיוק אותו דבר אם היה קורה משהו אחר אולי לא הייתם פה בכלל אז ככה מבחינתי זה לא תחליף זה סוג של א מיני נחמה לדבר הזה אבל זה לא תחליף ממש זאת לא הדרך לפתור את זה כלומר מי שלא

מתגבר על זה ורגע מאבד את זה ומטפל בזה זה יבוא זה ירדוף אותו בהריון הבא בלידה הבאה אם לא תהיה לידה או לא הריון בדבר הבא כלומר זה לא משתחרר אם לא רגע מאבדים את זה ומדברים על זה וכל אחד כמובן בדרך שלו א לי א ככה לאט לאט שקעתי בגידול הילדים וזה מאוד עזר לי מצד אחד מצד שני אמרתי איך היו עליות וירידות זה היה ככה רצוף את יכולה זה ש שניה את הרגע הכי מאתגר שהיה לך כאילו שאת זוכרת בתקופה הלא פשוטה שלך אני חושבת שדווקא א בהריון של הילד הרביעי שלי א נולדו לי אחר כך עוד שני בנים אז הילד השני שנולד אחרי הלידה השקטה דווקא בלידה שלו למרות שטיפלתי ואיבדתי ודיברתי שמה הרגשתי את הלחץ כלומר לא האמנתי תמיד היה לי

חלום שיהיו לי ארבעה ילדים והוא בעצם היה הילד הרביעי החי ובלידה שלו לא האמנתי שלא יקרה לי עוד פעם משהו ממש שמה הייתי בלחץ אטומי כלומר דחפתי שלא צריך ונלחצתי וזו אחת התופעות שקורת שבעצם זה כשאמרתי לך שזה יכול פתאום לתפוס אותך איפשהו שאתה לא מוכן למרות שמבחינתי התכוננתי ו נערכתי נפשית ועשיתי איפה שהו זה עדיין כנראה לא היה מעובד עד הסוף ושמה דווקא אני חושבת שזאת היייתה נקודה קשוחה ואחרי אני יכולה להגיד שאחת הנקודות של השבר שלי ב ממש בתוך התהליך של א בסמוך ללידה זה היה שאני א הלידה השקטה בעצם קרתה לי כי התפרצה לי קרישיות יתר והיא הסתבכה לי ביחד עם רעלת הריון וזה הוביל להפרדות שליה מלאה כל הנתונים

הרפואיים האלה בסוף גרמו לזה שעברתי קריסת מערכות וממש הייתי בין חיים למוות ברמה של אמרו דה ממש ילדתי לא הפסקתי פשוט לדמם קיבלתי מנות דם והמצב הדרדר וממש קראו לבעלי תבוא תיפרד יש מצב שהיא תעבור את הלילה יש מצב שלו וגם כ לא יודעים איך ויחד עם כל הדבר הזה כולל הלידה השבר שאני תמיד מדברת עליו זה העניין של הגודש כי לא הבנתי שהגוף ממשיך לייצר בדרך הטבע את מה שהשכל שלי אפילו עוד לא היקל זאת הייתה נקודת שבר ממש גדולה ששמה אמרתי זה כזה פ פשוט אם רק היה פה תינוק שהיה א הייתי זוכה להעניק לו מהחלב הזה לא הייתי עכשיו בכל הכאבים האלה וובטופ את הזאתי הרגשית ופיזית וואו זאת הנקודה שאני זוכרת שממש היייתה קשורה

ללידה ויותר מהלידה עצמה אפילו לפעמים אני ככה אם אני חושבת על זה חני קרה אני מבנה שעברת לידה שקטה לפני חצי שנה נכון נכון את יכולה לספר לה על מה שעברת התחושות שלך על הרגע הזה החווייה הזו המטלטלת שעברת א זאת היייתה חווייה מאתגרת אני חושבת שחלק המאתגר ביותר היה להבין א שזה המצב א להקל בבית את האובדן להיפרד אה ואז קצת לפני שהגענו לבית חולים זה הפך להיות קצת יותר טכני מה עושים איך עושים יש כמה אפשרויות אפשר לבחור להיות בהרדמה אפשר לתת לגוף לעשות את זה באופן טבעי אבל לחוות בהכרה את כל הכאב והקושי את יודעת מראש לקראת מה את הולכת ידעתי שאנחנו צריכים להוציא אותו שהוא שהוא לא איתנו וש צריך לעזור לו לצאת

מהגוף ולהיפרד א ו וההבנה יותר היייתה מאתגרת כשהגענו יותר לפרקטיקה לעשייה הרגשתי שהשארתי את כל הרגשות בבית ואני נוסעת לבית חולים מאוד ממוקדת מאוד מעשיית וכשהגענו לשם פגשה אותנו אחות ונתנה לנו את הערכה ונראה לי שזה היה הרגע ש התרככתי וכל הקשיחות נעלמה ונתתי לעצמי להרגיש כי הבנתי שרואים אותנו ו שמבינים מה אנחנו עוברים שאנחנו יכולים גם להישען על הצוות הרפואי מה יש בערכה בעצם ש שככה ריפה אותך באותו רגע אפילו לפני מה היה בערכה עצם העניין שהיא הגיע ואמרה לנו רואים אותכם אנחנו נותנים לכם מתנה זה בשבילי זה היה מרגש מאוד אה אחר כך כשראינו את הערכה בפנים אחרי שהתרגש ושחרר את כל המתח ו א וקצת הצלחתי

לבכות ולהקל א אז בפנים באמת ראינו שיש א דברים מדהימים גם הספר ש של המטפלים שמספרים על החוויות שלהם הוא גרם לי להרגיש של אני לא לבד ויש כאלה שעברו את זה יחד איתי וצמחו והמשיכו בחיים א וזה זה לא היה משמח אבל זה היה מרגיע זאת היייתה תחושה טובה איזה שינוי ת עברת אחרי זה א אני חושבת שאולי משהו בשמחת חיים ובתמימות באמונה שהעולם הוא טוב א הוא קצת אה התמסמס ליני חושבת ש היה לי מאוד קשה לחזור לינות מ מדברים א גם לפני זה הרגשתי שהחיים שלי מלאים בטוב ואחרי החוויה הזאת פשוט הרגשתי שחסר לי משהו כל הזמן הסתובבתי בתחושה שחסר לי זה שאני צריכה להתמלא ובאמת הבנתי שאני צריכה לעשות איזשהיא עבודה וגם בחרתי ל אני

בעצם דולה וכל תהליך העובדה דן הזה קרה באמצע הלימודים וואו כן זה היה מאתגר מאוד א כותבי לשני הצדדים נכון למרות ש בלימודים של ה של הדולות כן לומדים גם איך להתמודד עם חוויות קשות א אבל לא דמיינתי בחיים שזה יקרה גם לי א אז עצרתי את הלימודים לכמה זמן וכשחזרתי הבנתי שאני רוצה לעשות משהו אקטיבי א שזה ימלא אותי שזה יעשה לי טוב אני חושבת שזה היה גם בהשראת מה שקיבלתי היציאה מבית חולים עעם הערכה ביד נאחזתי בה ערכה כמו שיולדת נאחזת בסלקל היה ממש אני זוכרת שהסתכלתי על היד שלי וזה זאת היה תחושה אני יוצאת ע משהו מהבית חולים ולא עם כלום ונראה לי שמשהו הזה היה כשאני צריכה להצמיח את עצמי א להתרכז בבית שלי

בילדים שלי במשפחה שלי וו זה מדהים מה שאת אומרת את יודעת כי באיזשהו מקום שמי שעוברת לשקטה חוזרת באמת בידיים רכות וזה אחד הדברים המשפיע על הריקנות הפנימית כאילו רגע מה ויש כאן משהו בערקה שאתה חוזר עם משהו הביתה נכון ממש לא מה שציפית אבל עם איזשהו תחושה שאתה לא יוצא בידיים ריקות מקום מאוד מאוד חזק מה שאת אומרת נכון ואני חושבת שזה השפיע על הפרויקט שלי בלימודים וכל כך רציתי שגם נשים אחרות יחוו את מה שאני חוויתי לא ידעתי מה ההיקף של ניצוצות עין בר עם חלוקת ה החבילות והחלטתי את הפרויקט שלי להכין איזשהו תוצר א כתבתי כמה דברים אחרי ככה ברגיעה שלי בבית כשניסיתי להתאושש ולעצור את ה את כל טירוף החיים אה

ופתאום ראיתי שהמחשבות שלי מסתדרות לשאלות וקבוצות של אמירות והחלטתי להפוך את זה לקלפים והיום כשאני רואה או שומעת מישהי שמכירה אישה שעברה הפלה או לידה שקטה אני מביאה להם את זה ום באיזשהו מקום זה ממלא משהו אצלי אני מרגישה ש זה הפך את ה את החווייה הזאת לאיזשהי משהו מעצים שאני יכולה לתת למישהו אחר וזה באיזשהו מקום מלא את החוסר ו מדהים סוג של הנסחה מה שאת עברת סוג של נכון למלא את ה נכון כן גם לא הכרתי אותו אה בחרת לא לא להיפרד כ נכון נפרדתי ממנו אבל כשהוא יצא הוא יצא נפרדתי ממנו לפני כן כן עשית את ההליך הזה קודם נכון ומה גרם לך בעצם ליצור קשר עם ניצות עם בר כלומר יצאתי מהערכה ו איך התהליך בעצם

המשיך איך הקשר התחיל אני חושבת שאחרי שהתחלתי לחלק לנשים בעצמי את הקלפים א המחשבה על זה שקיבלתי את הארקה בבית חולים א היייתה יותר נוכחת יותר הבנתי כמה זה היה לי משמעותי הבנתי שגם מה שאני עושה הוא איזשהו איזשהי השתקפות של זה ורציתי לקחת חלק רציתי להציע להם גם את מה שיש לי או להצטרף ופניתי ליאל ולשמחתי הם שמחו א והתחלנו איזשהו שיתוף פעולה הנה המשרד וואו איזה משרד מתוק ואיזהו אווירה נעימה יש כאן תודה אני רוצה שתכירי את יאלי המכלית שלנו של העמותה מוד ע מאוד לפגוש אותך שתי עליך הבוש למה בצדק אני בטוחה בואי שבי מורן קודם כל אני אבטח ני אגיד באמת שאנחנו ב20 בתי חולים בארץ בשיתוף פעולה איתם ובעצם כל

זוג שחווה לידה שקטה היום בתי החולים מגישים לו את הערכה עוד לפני שהוא משתחרר מבית החולים ובעצם כל אחד מהפריטים שיש לנו בערקה עומד מאחורי ועומדת מחשבה ומחקר ותגובות ופידבקים ככה מהשטח בעצם כל אחד מהדברים פה הוא ממש תרפויטי אנחנו ממש קוראים לזה ערכת תמיכה וזאת המטרה של הערכה הזאת אז באמת ככה הדבר הראשון שעשינו זה באמת ככה הפקנו ספר שקוראים לו רסיסים של שקט שיש בו סיפורים של נשים ושל גברים שחוו לידה שקטה א אחד ככה המשתנים הכי גבוהים שפגשנו היה שאנשים שנשים אמרו שהם היו רוצות להיפגש עם אנשים שחוו גם לידה שקטה לשמוע סיפורים למצוא את עצמם בתוך סיפורים ולכן יצאנו ככ ובאמת הפקנו את הספר סיסים של שקט

זה משהו שחרת אותו לפני והבנתם שזה מה שה מחפסות מכן כן בעצם כככה אני נכנסתי לעמותה כששאלה קראה לי להצטרף לעמותה ובעצם להקים את המעטפת הזאת אז ככה ישבתי קודם כל חודש שלם בספרייה ובאמת קרתי מחקרים עשיתי רעיונות עם אנשים בעצם רציתי להבין חוץ באמת מהחוויה האישית של לילה רצינו ככה לראות משהו רחב יותר באמת מה אז מה השטח צריך אני באמת מגיעה מתחום הטיפול ואנחנו יודעים שהתערבות נכונה ומיטיבה בשעת משבר ממזרת אחר כך את הפתולוגיות את ההתמודדות נותנת יותר כוחות לאנשים ובאמת היה חשוב לנו ככה להתערב ברגעים האלה ברגעי השבר כשבאמת ככה עשנו לנו למטרה שאנחנו מסיים מהרגע שמבינים שהולכים לקראת לידה שקטה עד שמגיעים

לתמיכה בקהילה בכל השלב הזה בו אנחנו נמצאים ושמעתם באמת סיפורים שזה עזר לנשים שזה תמח בנשים בטח בטח אנחנו מקבלים כל הזמן כל הזמן אנחנו מקבלות פידבקים ומיילים וואטסאפים וטלפונים ואנשים שאומרים עזרתם לנו הצלתם אותנו אנחנו רוצות לתת לעמותה אנחנו רוצות להיות חלק א אנחנו חיילים שלכם אנחנו ממש כל הזמן מקבלים ככה א א אולי ככה סיפור שממש עכשיו לאחרונה הגיע וממש הולך איתנו א זה באמת ככה איזה אישה שכתבה לנו שנוצר מצב שהיא הייתה לבד בעלה כהן ו כצור היא ממש נוצר מצב שהיא היתה לבד בלידה השקטה עצמה והיא אמרה לקח כמה שעות באמת עד שהלידה התחילה והיא אממה קראתי את הספר ופשוט הייתם שם איתי היא ממש כתבה לנו מייל

א הייתי לבד ובאיזשהו שלם הבנתי שאני לא לבד שאתן איתי קב השאלה ויאלה היקרות תודה הרבה מאוד פעמים הורים גם לא יודעים לקראת מה הם הולכים הם נוסעים ללדת ובעצם חוזרים בידיים ריקות ובלי האח או האחות שכל כך ציפו להם בבית ובאמת ככה אנחנו מביאים להורים את הספר בכיתי כי חיכיתי שזה באמת ספר מדהים שמתווך את החווייה לילדים ונותן גם מילים להורים וגם כלים איך בעצם להעביר את החוויה הזאת ת האובדן הזה לילדים הקטנים שבבית ובאמת אפשר גם לחזור לספר הזה ההורים והילדים יכולים לחזור ולאבד ככה שוב ואם צריך צריך שוב את האובדן הזה באמת אנחנו מקבלים כל הזמן פידבקים שהמחברת הזאת הופכת להיות יומן מסע נשים מגיעות איתה אחר

כך לטיפול לקבוצות תמיכה נשים בחדר לידה יושבות ומתחילות כבר לכתוב את סיפור חייהן את ה ככה על האובדן שהן חובות ובאמת זאת היייתה המחשבה שלנו ככה לתת מקום גם מצד אחד לפרוק את הכאב וגם מצד שני להחזיק את הזיכרון ושהוא לא ילך לאיבוד א הדבר הנוסף שאנחנו באמת מחלקות ככה זה שובר לכל זוג שמקבל את הערכה הוא מקבל בעצם שובר למסעדה באמת ככה גם מתוך הבנה שהרבה זוגות למעלה מ-30 א מזוגות שחווים לידה שקטה מתגרשים שזה אחוז מאוד גבוה ומאוד מצער ובאמת ככה היה חשוב לנו גם לתת זמן לזוגיות גם לתת ככה את המקום להבנה שבאמת בני זוג מתמודדים שונה עם ובדן וגם באמת לתת ככה מקום לחיים לצד האבל ולצד הכא ולצד ובדן החיים גם

ממשיכים קדימה א עוד משהו שאנחנו ככה באמת נתנו לו דגש זה באמת הנושא של דימוי גוף ובאמת הגוף ככה שובר משהו מאוד לא פשוט הדימוי גוף שנפגע אנחנו יודעים שבאמת הרבה אנשים מרגישות אשמה או בושה או איך הגוף א איך הגוף שלי לא עמד בזה או בגד בי ממש וככה היה לנו חשוב ככה לתת איזשהו מקום ככה גם לגוף וגם ל לריפוי שלו באמת זה סבון עם שים מיוחדים להרגעה ולריפוי ודבר ככה הדבר האחרון שממש גם הגיע לאחרונה שעשינו זה באמת איזשהו מחזיק כזה של מפתחות מחזיק זיכרון שיש בו כפות רגליים קטנות ובאמת אנחנו יודעים שיש משהו שכשאדם צריך להחזיק את הזיכרון אז הוא באמת לא מניח לא מניח לדברים אתה כל הזמן מתעסק עם זה ומחזיק כדי

לא לשכוח והיה לנו חשוב ככה לתת איזשהו משהו שיכול להיות מחזיק מחזיק מפתחות חזיק זיכרון א ככה שבאמת א נותן נותן מקום ל לכאב הזה וולדן הזה אולי המסר שאני הייתי רוצה להעביר א למזלי היייתה לי אחות מדהימה שניגשה ודיברה וממש חיבקה והכילה את כל מה שרצינו א ואנשים ש שנפגשות במשהו ש אל תתביישו לבקש תבקשו רקות ותבקשו שיהיו איתכם או אל תתביישו לבקש אם אתן רוצות להיות לבד אני יודעת שאולי לי היה קשה לבקש אם לא הייתי מקבלת את זה והלוואי שכל מי שנמצאת בסיטואציה הזאת תעיז להגיד מה שהיא רוצה כשעוברים לדה שקטה אז יש את האפשרות לבחור האם אתה רוצה לקבור את הילד לבד או ב כברי אחים ובעצם חברת קדישה מטפלת בזה אני

הייתי במצב פיזי כל כך קשוח וכמובן גם הרגשי היה מאוד קשה שבעלי ואני החלטנו שאנחנו לא נטפל בזה לבד וחברת קדישה א תעשה את זה התחרטנו אולי רבע שעה אחרי בעלי ירד מהר למטה ואמרו לו שזה כבר מאוחר מדי ואי אפשר לשנות את ההחלטה הנקודה הזאתי שבעצם לא זכינו לקבור אותה בבית משאלה בקבר משאלה זאת היתה הנקודה שכש יצאנו מהבית חולים אני זוכרת שככה דיברתי עם בעלי וגם גיסי הם שלושתינו ביחד בעצם סדנו את העמותה א אמרנו אוקיי אנחנו נמצא דרך אחרת להנציח את אנבר וזה יהיה דרך החיים ולא דרך המוות נחנו להתמקד בחסדים ו במעשים הטובים ולא בעצב ובכאב ולמה קראתם דווקא לעמותה הניצוצות אנבר מה העניין של ניצוצות אנחנו ככה

כשהיינו בדרך לבית החולים עוד כזה כבר הייתה לי תחושה לא הכי טובה דימום היה חזק ו הרגשתי לא טוב כבר כמה ימים קודם אני זוכרת שככה דיברתי עם צחים אמרתי לו אז נברו אלונה ואז אמרתי טוב אתה יודע מה בוא נחכה בוא נראה שיהיה למי לקרוא בכלל ואז שהגענו ועברנו את זה א וראינו אותה אמרנו כזה עם בר וניצוצות הם כמובן כי אנחנו תמיד בעד לתת את הניצוץ הראשוני א' האמונה שבאמת כולנו בסוף ניצוץ אלוהי קטן וביחד אנחנו יכולים לעשות הרבה טוב ובהבנה שבאמת כל אחד צריך אתזה ניצוץ כל אחד צריך קצת אור בכל החושך הזה כי רק ככה אפשר לפזר אותו בעצם ואנחנו באמת בכל נושא שאנחנו בכל הפיק שאנחנו עומדים פה בעמותה ולא משנה הנושא

שאנחנו מטפלים בו אנחנו משתדלים לתת בעצם את החכה כי מהמשמעות שבסוף אדם ימצא את הכוחות הוא יקבל את הדחיפה הראשונית אבל לא ימצא את הכוחות להעלות זה הוא עושה אנחנו רק שליחים בדרך