"ידעתי שאני בדיכאון": רחל בולטון על המשברים שהובילו לצמיחה

יש על הספ, מנדי ישב עם ספר ואני ישבתי על הספה גם כן ואני שומעת אותו אומר לה את יודעת שאני עובר חרמות וואו וואי והיא אומרת לו מה זה אומר והוא מספר לה ואז הוא אומר הוא ממשיך לקרוא בספר כשהוא מדבר איתי והוא אומר, "סבתא, גם את עברת חרמות, תספרי לה." וואו, מבחינתי הוא השאיר לי צבאה.

לגמרי ממש רציתי להגיד לך צבואה.

הוא השאיר לי צבואה.

יואו, רחל בולטון. אני אומרת זה את האישה והאגדה מבחינתי אני בתור ילדה עוד שמעתי על רחל בולטון אז אז היה איזה תקשורת קאוצ'ינג יותר מאוחר ומה לא אז א כאילו אני מרגישה למעט לעצמי מה אני מריינת אותך כן אבל א אבל כן זכות גדולה באמת זכות גדולה בשבילי מה שלומך איך קמת בוקר

אה אני קמה כל בוקר ברוך השמאוד מוקדם

מה זה מוקדם

שלום שלוש ארבע כי קמתי בחמש זה מאוד מאוחר למה אחותי למה מה קורה לך אז

אני חושבת לא כל החיים

די

את יודעת שגדלתי בקיבוץ אני עבדתי בקרם כי יורדים לקרם בשש בבוקר איזה נוע רוצה לקום בח תגידי אני ואחרי תשע לא נוגעים בענבים יותר הרי אז ממילא היה לי יום חופשי והייתי מגיע לחדרך לארוחת בוקר.

זה כבר היה צהריים בשביל.

מבחינתי התחיל היום שלי.

יוא.

כן. אני אוהבת הבוקר.

אבל את ישנה מוקדם?

לא כל כך. אם אני ישן מוקדם אז אני אקום גם באחת ולא בשלוש. אז עדיף לישון מאוחר. יש לי מספר שעות שאני צריכה.

אבל ואת אירנית ככה כל היום?

אני ארנית ואני מנמנמת חצי שעה במשך היום איפהשהו

גונבת משהו. חשוב מאוד

זהו אני מאוד בעד ש אני בעד שנב שנת בוקר

זה השעות הכי מכירה את אלה שיודעים משם בבוקר אני מכירה יש לי כמה במשפחה

זאת אומרת לא אזכיר את שמם

כן לא נגיד מי הם מה זה הכי כיף בעולם אז א את יודעת יש לך כזה רזומה עשיר ואני שואלת איזה מהכותרות את מרגישה שהכי מתאר אותך שהיית רוצה כזה הכי שיכתבו בטייטל של הרעיון הזה מה

שזכיתי לעשות את הפרסום שליקונו לביאת המשיח

אה באמת

שזה שלי גם הכל כל התפיסה הכל איך להגיד את זה זכות ענקית הייתה לי ואני חושבת שוואו זה יש כזה לפני ואחרי זה לפני ואחרי שום דבר אחרי זה לא דמה לזה שום דבר

אני זוכרת את זה מהילדות שלי שהינו טולים מדבקות כ צובות עם שמש אני ממש זוכרת אי אפשר להתעלם מזה

נכון נכון

אז א כן זה אולי אחד הדברים הגדולים ואני חושבת שהיום אני מאוד תראי אני אגיד לך בעולם השיווק והפרסום באמת אה השם עזר והייתי מהטהורית אבל ועשיתי דברים למען הציבור החרדי מאוד הכנסתי את כל חברות המזון, גם שהם לא יהיו לקוחות שלי. תמכתי שהם יקבלו הכשרים מאדרין כדי שלא יהיה א מה שנקרא אותוריטה אחת על הציבור החרדי

שלא יהיה מונופול, מה שנקרא בעולם השיווק. ואז בעצם תחרות רק מתיבה עם הצרכן כשיש תחרות שיווקית.

כן. כן.

אבל זה בסדר, זה נחמד. אז יש כל מיני דברים שחשבתי ועשו ונהדר אבל אני חושבת שאני היום בעולם תוכן לגמרי לגמרי אחר

אה

לגמרי אחר

איך איך באמת זאת באיזשהו שלב עשית איזשהו תפנית איזשהיא תפנית

כן אני עברתי משבר בלפני 26 שנה אה משבר עמוק לא אפילו לא דמה למשבר שעברתי בגיל 40 ועברתי אותו קשה. הייתי בדיכאון למרות שתפקדתי ארבע שנים

באמת

מגיל 38 עד 42 תפקדתי עבדתי וניעלתי בית וכל הזמן אמרתי אני בדיכאון אבל המשבר שעברתי לפני 26 שנה זה משהו אחר לגמרי לגמרי א אולי אפילו משבר זהותי על מי אני ומה אני עושה בגיל 40 לא היה לי משבר על הזהות ועל הכל היה לי דיכאון

שצץ בעקבות מה

תראי אומרים שהמשבר גיל 40 הוא חציון החיים אדם חי עד 80 מעבר ל-80 אנחנו מודים לו על כל דבר שהוא עושה עושה ונהנה ואנחנון ווא מאושרים בו 40 זה החציון ובדרך כלל יש מבט אחורה מה הספקתי מה עשיתי מי אני איפה אני עומדת מול הציפיות והחיים ובדרך כלל פעם היום לצערנו הרב מתגרשים מאוד מהר פעם היו מתגרשים רק בגיל 40 עוברים מדינה עוברים ארץ עוברים עוברים עיר עוזבים עם עבודה, עושים מהפחים כאילו החיים עומדים להיגמר ואני מחמיץ משהו מתחילים לנגן, לצייר פתאום ולא לא בגיל מאוחר. גיל 40 זה גיל מה זה? זה סייה

כן

אז אני פחות עברתי את זה כן עברתי ברור כי הדיכאון היה וואו עושה בשמות

וואי

אה

ואם הייתי רואה אותך בגיל הזה

לא הייתי מזהה

זהו לא הייתי מזהה

לא היית מזהה זה היה מאוד פנימי מאוד עמוק אה אני גם לא הלכתי לאף רופא נגיד להגדרה אני ידעתי שאני בדיכאון אני ידעתי,

אני משכתי את רחל בולטון להמשיך לתפקד, אבל אני משכתי את רחל בולטון לא את עצמי. וואו וואו

כן

יואו אני יודעת מה אני אני הולכת שמו

אני הולכת שמונה שנים אחורה אולי גם אני הייתי בדיקת מה היה לי בגיל 40 אני לא זוכר בטוח קרה גם משהו אבל אה

לא בטוח יש כאלה שעושים את זה הרבה יותר מאוחר גם

אה אולי החציון יגיע לי ב-50 את אומרת

יכול להיות

לכתידי כי וואו מעניין

אז את אומרת את כאילו מרגישה שחבית זה תכף נגיע ל

כן

לסיפור הגדול יותר אבל שתי מחשברים כאלה שקרו לך בגיל

אן ולפני 26 שנה שאמרת הרבה יותר מהפרס אני אגיד לך מה שאמר פעם חבר מהצבא יום אחד הוא צלצל ואמר רוחה קראו לי בקיבוץ רוחלה אז חלק בצבא ידע וחלק לא רוחה מה נשמע אמרתי לו אני בדיכאון הוא אמר לא אני במשבר הוא אמר נו רוחלי כל שנה אנחנו עוברים משבר את עוברת משברכ

אז לא אנחנו אני עוברת משבר לדעתו א יתכן ייתכן אה יש משהו אחד שאני מודה פעם להשם אני מרכינה ראש לזה שאני לא מתייאשת א הסכנה בלהרגיש מדוכה זה שיש לאדם מתלווה אליו כאב היוש

נכון

ולי ברוך השם זה נחסך ממני

ואז אז נשאר לך כוח החיים

כן כוח החיים הוא יותר חזק אצלי מה מהרחמנות והקורבניות וה והסכנות הזאתי

כן את יודעת תמיד בעלי אומר לי שאני עוף עברנו לטיפול נורא מר שאני אוף החול גם אם קורה לי משהו נורא וקורים דברים

שזה כוח חיים כזה שח

ואני אקום עוד יותר כי אני אוכיח לעצמי

בדיוק

זה אפילו אם אני לא אקום עוד יותר אני אקום קודם כל קודם כל אני אקום מה זאת אומרת אין אין אופציה לא קיימת אופציה אצלי א

כן אולי גם בגלל שהרבה עיניים נשואות אלייך ואת לא יכולה להרשות לעצמך גם זאת אומרת כשבן אדם שיש לו כוח והשפעה בציבור כשהוא נופל באיזשהו מקום יודע ש בואנה חמודה אני קמתי מגיל אפס אני נולדתי בטעות לאמא בת 47

די שאכי הכי קטן יוא

אחי הכי קטן היה גדול ממני כמעט ב-10 שנים

יואו זה המון בדידות

והמון בדידות אני גדלתי בבדידות נוראית וגם ב

תכף נגיע לילדות שנצטרך לפגוש את הילדות שלי בגלל מה שתכף נדבר אבל א אני מדי one אני לא חושבת שאני מכירה זמן שבו לא הייתי צריכה לדאוג, להרים את עצמי ולהמשיך את החיים.

לא מכירה, אני לא חושבת שהקדוש ברוך הוא נתן. זה לא היה בתוכנית בעולם הזה, אולי בגלגול אחר.

לא, לא הרגשת ילדה אהובה, הרגשת כזה ש רק שאת אומרת נולדתי בטעות, זה כזה מין אני אגיד לך מה זה אהובה. כל המשפחה העבירה לחץ מאוד אטומי שאמא שלי תעשה הפלה. לדעת אחותי, יש לי אחות אחת שתאריך ימים שהיא בת 85 בלי עין הרע והיא היא אה סיפרה לי שבפועל אמא שלי כבר לא הכלה לעשות את הפלה ככה הלכה זה היה מאוחר היא לא הבינה שהיא בהריון היא חשבה שזה מה שנקרא חלק מה מהשינוי של גין

כן כן כן

ו ואז אני מצאתי את עצמי עם זוג הורים מאוד עייפים מאוד מבוגרים

כן

מאוד שושים זה לא רמת החיים של היום זה פעם תזכרי

אנשים יותר מבוגרים אפילו

כן והם היו הרבה יותר מבוגרים לגיל היום אישה אומרת שהיא בת 65 היא נראית יפיה

מה מה כן בספרי חתה היא לא נבהלת מהגיל הזה כן

אז אה אה כן זה הייתה ילדות שלופתה בהרבה קריאה מה שהציל את חיי זה ספרים

יואו אז יש לך דמיון מטורף בטח דמיון שיר

כן וזה ממש היה הנס של חיי הייתי רשומה בשלוש ספריות אני בממוצע קראתי תשעה ספרים בשבוע

יו את כ את יש לנו מלא נקודות השקה את רק מתחילה לא ידעתי עד כה אני לא הפסקתי לקרוא בילדות שלי

הנה אז יש לנו הזדמנות איזה כיף מדהים מדהים

יואו את לא צריכה כלום

מדהים

והיום המסכים לקחו לאנשים גם המון פעמים מיזים ספרים שאני קראתי ואני אומרת לא אל תראו לי שהיא נראית ככה בדמיון שלי זה היה כל כך אחר

נכון

יואו

וואו אז ובעצם אוקיי ואז את חוז באיזשהו שלב בגיל 22 את חוזרת בתשובה

נכון

אני חוזרת בגיל 22 חבה בצבא

חבד מה קרה עם חבד אני מאוד בעד אבל למה דווקא חבד א האמת היא שמלכתחילה לא התחלתי עם חבד. אני בעצם אני אגיד ככה, אני יודעת שאת מתעסקת בכתות ומזהה ומכירה מהמקום בשליחות שלכם. אז את צריכה לדעת שאני סובבתי בתוך הבורימה התל אביבית וכולם היו משויכים לשלושה דברים. סמים, אלכוהול וכטות. ובשלושתם לא נגעתי. בשניים לא נגעתי ואולי גם בשלישי כי אני שתלטנית. אני לא יכולה שמשהו ישלוט עליי.

א

ואני אהיה חסרת עונים או חסרת הכרה. אין מצב.

אלכוהול א סמים ודאי בכלל נראה לי עוד יותר רחוק. למרות שהשנתי שתי קופסות ביום. אבל זה שאלתי פרלמנטר כמו ש לא חומרים משנה תודה

לא לא משנה תודעה ולא מצב רוח ו

כן

אז בעצם הייתה לנו הייתי אצל מישהי שעשתה פנדל קריז ופנדל קרייז זה משהו לא שייך לקטות והיא דיברה על זה בודואיזם שיש בשכונה בתל אביב גרתי בצפון תל אביב ישבתי בכסית בימי שישי עם החבר'ה כן ובעצם כולם הלכו לזן בודואיזם ואני מאוד פחדתי מקטות.

צריך לדעת גם לזהות את הדבר.

אני אגיד אני אגיד ככה. אני מאמינה שיש בעולם יצרה.

כן.

אני לא משחקת אותה.

כן.

שכאילו זה לא קיים.

כן. זה חשוב.

אני מאוד נזהרת.

כן. אני לא אקרא ספר שיש לי איזה אב מן האורח, אני אקנה את זה באנגלית שבעלי אקרא את זה כי הוא אמריקאי ויגיד לי אם הוא מריח עבודה זרה

ואם כן אני לא אגע בזה

אני לא נוגעת בתקשור רוחות אה אה עבודה זרה ואז באנו לזן הבודואיזם ושם יושב מורה בישיבת לוטוס זה נקרא

כן כן

ובעצם כולם באים ומשתחווים לו

למסה

למסל אז יפני ו ואני לא הסכמתי

אמר אז הרו אבל כולם זה רק שלום אמרתי אם הוא יעמוד

כן

מולי אני מוכנה ואם הוא ישב מולי אני גם מוכנה הוא יושב ואני מתכו כופפת לא יקרה

אה

אז קודם כל כבר סימנו אותי

טראבל מי

כן

האישה הזאת הבחורה הזאת הייתי צירונת אחר כך סיפרו שמביאים לו אוכל פעם בשבוע אמרתי לכל הקבוצה אני מוכנה להביא אוכל רק לא אני נזהרתי כל הזמן וזה בעצם באיזשהו מקום גם נזהרתי לא לצאת עם גוי ואני שרטתי בסיירת הדרוסים

בעניב

שחזרתי בתשובה הירמתי את הטלפון למפקד הסיירת הדרוזית לחמזי ואמרתי אתה יודע חמזי אני חזרתי בתשובה הוא אומר מה את מצחיקה אותי את תמיד הייתי

למה כי לא הלכתי איתם

לערבים בדיסקוטקים באלת ולא הלכתי

לא כי אני לא יוצאת עם גוי

אז היית ה היה לך משהו גם חושים חד לך משהו מאוד מאוד שמור

שמור כזה לא ו אני כל הזמן ידעתי כמה קל לרוחות רעים להיכנס ולעשות שמות באדם

נכון

וכל את לפעמים נתקלת באנשים שבקטות את רואה הם לא הנפש שלהם לא יושבת בצורה נכונה במקום א ואני האזן הבודואיזים הביאו את הגורו הגדול מיפן והוא אמר שהכל מהקבלה וכולם הלכו ללמוד קבלה אצל ברג ואני אמרתי לו

גם את זה לא אהבת קלת

לא לא ברג אני רוצה ללמוד ממקובל

אה בסך הכל את בחורה צעירה זה קטע

כן אבל אני הייתי מבוגרת

כן כי החיים בגרו אותי

החיים ביגרוחים הבדידות הקריאת ספרים את יושב מדמיינת אותך יושבת בשדות הקותנה של קיבוץ תפתח

ומתבגרת נורא מהר

מאוד מהר וגם כולם מי שהיו חברים שלי הם היו מבוגרים ממני הם לא היו בני גילים

אבל הייתי בצהל באתי להשתחרר את תאריך השירור שלי אני חתמתי קבע לתפקיד שהייתי בו בתאריך השירור שלי הגיע ופרצה מלחמת יום הכיפורים

וואו ולא שחררו את אנשי הקבע.

אה

ואז אמרתי ש אני החלפתי מישהו בחיל הקשר ואז מפקד חיל הקשר אמר שהחבר מאוד טוב שלו זה מפקד חיל הספקה

והוא מאוד רוצה שאני אלך לשם. יש לי התברחתי באיזה כישרון מהשם יש לי כושר ארגון מעולה

א

שאני ארגן ארכיון. לא היה אז מחשבים,כן

לא סרקו דברים, לא ידעו מה יש וכמה.

אכיון שיכול לתת להם הדוק ברגע שלמת לראות הכל. ואמרתי שאני לא יכולה, אני דתיה.

אז הוא אמר, "מה הבעיה? אוכל פירות וירקות." אמרתי לא, זה שנת שמיטה. זה שנת שמיטה. אז אני לא יכולה לא בקיצור סידרו לי נהג שכל יום נסע לבני ברק והביא לי אוכל ואני הזמנתי במסעדה כל יום בא לי

ותפעו לי מדים צנועים

י

ונשארתי בצבא

ובעצם מתוך כל העולמות האלה של הפרסום ואחר כך הקאוצ'ינג שאת מקבלת אנשים לטיפול וכל הדברים האלה קורה לך איזשהו אסון מאוד כבד אה אני לא סתם מזכירה את הסיפור הזה של שאת המון מון מתעסקת בנפש כי קורה אסון כבד שהוא גם קשור בנפש ואז בטח זה גם עושה כזה קווץ' עוד יותר עם כל העובדן של יודעת נכד שלך המתוק והחמוד והבאמת הסתכלתי על ככה בתמונות וסרטונים שלו בזמנו ואמרתי אני פשוט אוהבת את הילד הזה

והוא א נפטר

כן

ויש כאן גם הרבה סיפור של נפש שזה מזה

בוא בואי תספר לנו קצת את הסיפור הזה

אז אני אגיד ככה אה אה אני כשאמרתי קודם שאני אחזור לילדות שלי אני בעצם עברתי אחרי חרם מכיתה א' אני קראתי כבר בכיתה א' לא אותיות קראתי ספרים

כן

אני עברתי חרמות מכיתה א' עד כיתה ה'

וואי איזה קשה

ו א היה עובדה היה אה עובדן של בחור שחבר חרם שירד בצבא ולכאורה נראה שאינו הוא משתקם עם החיים והוא קרה לו משהו מאוד א אחרי הצבא הוא חדל מלרצות להמשיך את החיים

ואני קיבלתי את זה מאוד קשה

וואי

כי כאילו הידיעה שהוא הספיק גם לעבור את הצבא היה לי מאוד מאוד מאוד קשה איך איך בסוף הוא לא הצליח לעקום מזה ובפינת רדיו כל חי ציינתי שגם אני עברתי חרם

זה קרה לפני כמה שנים בואי נגיד הייתי בת 70 בסדר

כן

אני קיבלתי שש טלפונים מהילדים שהחרימו אותי

וואו בגיל שיש פלוס

כן אחת אמרה שכל ערב ביום כיפור היא רצתה להתקשר ולקש ממני סליחה

יואו

ואחת אמרה תראי מה צמח ממך בזכות ה

אוקיי

אחרים בזכות

כן בזכות אחרת ברור

יואו

וו ואחת אמרה בואי ניפגש נדבר על זה לא אין לי מה לדבר אני אין לי אין לי בעיה איתכם הכל טוב

כן

אני המשכתי הלאה

כן

תראי יש מושג שנקרא העברה בן דורית.

כן.

העברה בן דורית לא מובנת עד היום. זה דבר לא מובן כי זה לא תורשה וזה לא תרבות נרקשת. זה העברה בן דורית. זה לא שהילד שלי, הנכד שלי יודע שהיה לי חרמות. זה לא דובר בבית אצלי.

כן.

הנכד שלי עבר חרמות מגיל מאוד צעיר וגם הוא קרה המון.

איך השם שלו? רק תזכירי. מנדי

מנחם מנדל אבל קראנו לו מנדי והוא היה ילד חכם בצורה בלתי רגילה

וראית בו את עצמך גם כשהוא היה בחיים אמרתי

אני לא כל כך הבנתי את זה באמת אני חייבת להגיד אני כאילו אבל אני ראיתי שהוא מאוד טהור מאוד מאוד טהור לא סתם ברמה מטורפת

זה הפחיד אותך שהוא טהור מדי כזה עם הילדים האלה שאת רוצה כזה לשמור אותם לידיך אה קצת פחדתי שאולי ה תראו הוא מאוד הסתדר עם מבוגרים

וגם היה לו משהו א פעם שיחקנו קלפי NLP מה התכונה הכי טובה שיש לך אז הוא אמר שאני מחמיא

וואו

ואני יודע להחמיא

והוא צודק הוא צדק הוא ידע לחמי הוא לא היה אומר המרק טעים סבתא הוא אמר זה אחד התאימים שטעמתי בחיי סבתא יוא כל הילד בן שבע טעם בן 10 בן 10 אפילו

יואו

החיים שהוא טעם היה לו הרבה הומור הרבה הוא תמיד רצה שנארח בשבתות והרבה עניין ומה אנשים עושים והרבה למידה והרבה אבל הוא מאוד מאוד סבל בחברה

בגלל הור וחוכמה שלו אולי בגלל ה

יכול להיות

כן כן,

ההורים שלו השקיעו המון.

כן,

בכמעט בכל דרך אפשרית בטיפולים וטיפולים עם חיות וככה וכל מיני דברים כדי איך שהוא לאפשר לו להיכנס לחברה.

כן.

איזה קשה זה להורים.

זה מאוד קשה.

שות את הלב כל כך. מאוד קשה. אני אגיד לך. יש מיש שתי מילים שמלווות אותי כשאני רוצה לתאר את החרם שהוא עבר. חוסר עונים.

יואו ממש חוסר עונים שלו, חוסר עונים של ההורים, חוסר עונים של הצוות החינוכי, חוסר עונים. כן

זה משהוא ש זה השם ישמור להבדיל הבדלות אלפי הבדלות זה כמו גוף שתוקף את עצמו החברה תוקפת ילד מתוך החברה

מישהו מתוך החברה אה אז תראי אני אגיד לך ככה כשהוא נפטר הוא נפטר ברגע הוא בכה בכה בכה בכה וקי קיבל איזה התקף לב שעם זה הוא הלךזה קטע זאת אומרת בעצם

הפרמדיק של חבד

שרץ להציל אותו

זה היה בכפר חבד

בכפר חבד זה היה בר מצווה של חבר

כן

הם רגדו הילדים והם לא נתנו להיכנס למעגל

אז הוא בכה ויצא החוצה בכה בכה בכה בכה והפרמדיק אמר לבעלי בעלי הגיע ראשון נתן לו קודם כל להבין ש נפטר מיד זאת אומרת לא היה את מי להציל אפילו ככה הוא עשה והוא אמר שזה פעם הראשונה בחייו הוא הרבה שנים פרמדיק אני לא זוכרת את המספר לא אגיד משהו כמו 30 אפילו שהוא מרים ילד או מישהו ורק דמעות מלא דמעות עלל חיי זה היה וואו קודם כל זה בנו יחידי של בני

זה בן יחיד הבן שלי הזה גרוש

והילד הזה היה אצלנו בבית הוא גם בטח היה הרבה יותר אצלכם כל הנחדים יותר וכן וגם בדרך לתלמוד תורה האמא שלו הייתה גרה בכבר הוא עבר דרכנו והייתה צנצנת שעוגיות שהוא אראה ושתמיד דאגתי שהיא תהיה מלאה

אני זוכרת שפעם אה הייתי בחול והיא כתבה גרושתו כתבה לי הוא א מנדי מתגעגע לאוכל שלך ולעוגיות

יואו יואו

אה אז אני אגיד ככה ה היה לי טלפונים רבים של תדמה וכאב והשתתפות אבל היו תלמידות ששאלו אותי איך את מגיבה למה שקרה

כי כאילו מצופ עכשיו מסתכלים עליי גם את גם סבתא אבלה אבל את גם אוטוריתה נפש מה אני אומרת ומה אני אומרת

ואמרתי שבפעם הראשונה שאני מבינה את הפסוק וידום אהרון

נכון יואו

היינו מחוקים כולנו זה היה לא היה איפה לשים את זה לא היה

ה הדבר היחידי שהרים אותי מיד זה שאני צריכה לראות שהבן שלי לא התפרק. אני אמא שלי ילד, נכון? הוא בן 35 ו6, אבל עדיין אני אמא של ילד, נכון? שאני צריכה לראות שהוא בסדר. אה, תראי, הרבה פחדו שיהיה לנו טענות שילדים הציקו לו. אין לנו טענות לאף אחד. שום דבר לא קורה אם השם לא רוצה. בוא נתחיל עם זה. אבל צריך לקחת בחשבון שהעולם הולך ונהיה אנשים נהיים יותר ויותר רגישים. נכון? וחייבים להעניק. בואי, אני לא מבש להגיד, השכלה זה דבר חשוב, אבל זה לא מציל חיים,

נכון?

צריך באמת לתת מקום, ללמד אנשים לתת מקום לחוויות של אדם אחר, לפחדים של אדם אחר, לדאגות של אדם אחר. פשוט זה איזה מקום את לא צריכה להסכים. אבל את לא יכולה לזלזל, את לא יכולה להתעלם. והתעלמות זה אולי הדבר הקשה ביותר שבן אדם יכול לחוות. שבעצם עושים שלא רואים אותך.

כן.

עושים כאילו לא רואים אותך. לא מבינים. הדבר שהורג היום זה בדידות.כן.

בדידות הורגת.

כן. ואנשים בודדים הם אנשים שנמנאים מהחיים.

כן.

ילדים שהם בודדים זה אומר שהם נמנעים מהחברה.

ילדים שהם בודדים אפשר לזהות אותם בתוך המערכות של הלימודים. הם לא יוצאים להפסקה. אם הם יוצאים לחצר כי מכרחים לצאת אז הם ישבו לבד ובצד ואני חושבת שכמו שמשקיעים בחינוך צריכים להשקיע במורות וורים שהיסתובבו בהפסקות ויקחו הפסקה בשעה אחרת

ויראו מה שלום הילדים האלה ויראו איך אפשר לעזור להם

כן

הנקודה כאן היא הרבה הרבה פעמים שש אומרים על הגדרות ומוסכמות ושצריך להיות בצניעות. אני לא מתעסקת עם זה. את צודקת שצריכים לראות את הנפש.

אני לא יודעת אם אפשר

חינוך המוני בלי גדרות.

כן. כן.

יש לזה איזה קושי?

כן, אני מבינה. כן.

היחיד נבלא. היחיד.

כן. אבל אני חושבת שהדבר הגדול ביותר שמתבקש זה ההקשבה.

כן.

תקשיבו לילדים. פשוט תקשיבו. אל תענו להם. אל תסתרו את דבריהם. אם הוא אומר לך שהמורה משפיל אותו, תקשיבי לו. אם הוא אומר הילדים עשו מדורת לג בעומר ולא שיתפו אותי ואני מגיעה ואין אף ילד מהכיתה במדורה הגדולה תקשיבי יש כאן משהו עמוק

הוא היה אומר את זה מנדי

במקרה זה לא מנדי זה ילד אחר ודווקא ילד שלי

אבל אני לא אני ידעתי את הכאב ולא ידעתי מה לעשות גם

את מרגישה קצת אשמ כאילו כזה

אני לא יודעת אם אני מוכנה להרגיש אשמע. אני לא יודעת. אני אני אגיד לך משהו. הוא מאוד היה מואב ביום של הבר מצווה. הוא יצא מהבית שלי. א באמת? יואו. אתאחרונה בעצם שהיית איתו. יואו

יואו.

ושאלתי אותו אם הוא רוצה לאכול. והוא אמר כן. והוא אמר לי מה? וכשאמרתי לו מנדי בוא הגשתי. אה בואני הכנתי לך את האוכל שמתי בצלחת אמר לו סבתא אני בסוף אוכל בבר מצווה אה אבל כשראיתי את האור הגדול סביבו לא הסכמתי לחשוב מה הולך מה קורה

זאת אומרת הסתכלת עליו ואמרת לעצמך וואי הוא

הוא כאילו משהו

משהו אחר תשמעי הרי הם יודעים הנשמה יודעת כן

תראי היה סיפור מאוד מרתק. יש לנו חברים שהכרתי באורך מעניין והם עם מגדל העמק והזמנתי אותם כל משפחה אלינו הביתה וכבר כמה פעמים ומאוד נחמד לנו הקשר ביחד. הם צעירים מאיתנו והבת הבכורה שלהם שהיא מאוד מיוחדת היא מנגנת במורה בחינוך מיוחד ישוע על הספ מנדי ישב עם ספר ואני ישבתי על הספה גם

כן

ואני שומעת אותו אומר לה את יודעת שאני עובר חרמות וואו וואי והיא אומרת לו, "מה זה אומר?" והוא מספר לה ואז הוא אומר, הוא ממשיך לקרוא בספר כשהוא מדבר איתי והוא אומר, "סבתא, גם את עברת חרמות, תספרי לה."

וואו, מבחינתי הוא השאיר לי צבואה.

לגמרי ממש רציתי להגיד לך צבואה.

הוא השאיר לי צבואה.

יואו. זה חץ ללב לשמוע דבר כזה. זה ממש

אז זה גם בטח עשה לך משהו. בעצם זה החזיר אותך פתאום את גם מתמודדת עם עובדן של נכד וגם זה פתאום מחזיר אותך לרחל הילדה הקטנה הזאתי שת זה לא משנה בני כמה אנחנו כשאנחנו חוזרים לילד הקטן זה בבום

זה מערער אותך באיזשהו מקום. אני אגיד לך

מה החזיר אותי לילדה הקטנה. זה שהבת שלי חנה טובה, יש לנו בת יחידה, שמרה עליו הבית רפואה. הם נתנו לו סיכוי, איזשהו סיכוי כלוש, שאולי המוח הכתיב ללב לפרום מחדש.

הניסו לעשות לו אחי ב

השאירו אותו בשיבה.

אה, אוקיי. טיפול נמרץ והיא הייתה שמה 24 ככה מאמנת

הייתה עם הבן שלי ואיתו ורשרה לו ורגדה לו ו

אני רואה אותה עושה את זה זה כל כך מקסימה

תפרה איתו ואמ

ו היא אמרה אמא לא מגיע לנו נכון

זה שבעו אותי

נכון

מה אנחנו מכניסי אורחים עוזרים לאנשים לא מגיע לנו

נכון אני חייבת להגיד אני חייבת להגיד ש זה החזיר אותי אחורה. זה כי מה?

כי מה שאל מנדי כל הזמן? גם אותי. אבל מה עשיתי? הוא אמר יש עשייה ויש תוצאה. לא עשיתי כלום לאף אחד. מה עשיתי? אז תגידו לי שעשיתי ככה, תגידו לי שאני הוא היה מצוין בלימוד. גם לא ילד מציק. זאת אומרת, זה לא מישהו שמציק למצו.

מה עשיתי? מה עשיתי? תגידו לי מה עשיתי. אז כאילו אם היה משהו עושה אז אפשר לתקן את זה וזה יתקן את המצב. את מרגישה שזה עשה הצמיח משהו לא רק אחר בך, גם בדרך שבה את מסתכלת על אנשים שבאים ויושבים אוליך. תמיד הסתכלתי טוב על אנשים. זה לא שינה לי כלום. תמיד היה לי חמלה. אני תמיד היה לי חמלה לאנשים. הבת שלי הסתובבה עם בנות שלא מקובל היה להסתובב איתם כי היה להם כינים וקראו לי ואמרו לי מסתובבת עם ילדה כינים. לא עניין אותי. אז אני אנקה לה את הראש. ילדי מכנים לא אמורה להיות לבד. וזה זה תמיד היה לי שם.

כן. זה לא היה לי אף פעם א אני לא חושבת שאם למדתי משהו ממנדי למדתי שהנכד שלי לא יכול להיות שהוא הלך סתם שיש פה שליחות שליחות אמיתית שליחות שצריכה להביא החלה ואהבה לילדים האלה שמנהיגים לילדים המפחדים מהמנה מנהיגים הרי לא כולם באמת רוצים לעשות אבל הם פוחדים אם הם יגיבו ויהיו נגד המנהיג המנהיג יעורר נגדם את החרמות

נכון

אז צריך לפתור את הבעיה ולדעתי לתת מקום למנהיגים האלה גם להסביר שהכוח שהם קיבלו להנהיג ואיזה יופי כולם שמעו לכם וכולם בואו תעשו עם זה טוב

כן

אומרים שמיש מי שנולד במעדים יכול לדם אז הוא יכול להיות רוצח ויכול להיות מועל וחירוג ושוחט הכל תלוי מה אתה בוחר את

יושבת אישה עכשיו ש לא דווקא עובדן של ילד נכד אבל שהיא בכאב היא בתהום עכשיו היא במקרה פתחה לראות הידברות ואמרה בוא נקשיב פה לאיזה ראיון מה איך היא לא יכולה לקום עכשיו היא בתהום איך איך תראי כל נשמה שיורדת פה למטה היא יורדת עם תפקיד. אין לנו מושג לכמה זמן ואין לנו מושג מה התפקיד. אנחנו יודעים שודי יורד למטה לעשות טובה אחת ליהודי אחד. מי היהודי? מה הטובה? אנחנו לא יודעים.

כן.

מה עשה הרבי? הוא עשה דבר ענק. הוא לא מטפל אחד אחד. הוא אומר, תצאו מהבתים שלכם, מהחיים שלכם ותתנו. פשוט תתנו. רק תתנו. תעשו למען יהודי אחר.

כי יהודי אחר ואני ואת וכל יהודי בעולם אנחנו שייכים לאותה נשמה, לאותו חלק אלוקה ממעל. ממש. אם חסר משהו אחד בחלק אלוק הזה אז כולנו מרגישים את זה

פשוט תהיו שם אחד בשביל השני עד כמה שאפשר הנקודה כאן היא שאין צריכים להשקיע חינוך מחדש את המחנכים את המנהלים את היועצים את המורות המנהלות המחנכות, הילדות, הילדים ההורים. יש כאן שלוש חזיתות. מי שעוסק בחינוך, מי שבבית ומי שובעולם הילדים. צריך לפנות בדרכים שונות, אבל למצות את אותו נושא. הנושא עד כמה אני אדם משפיע על הסביבה שלי. אם אני מתייחסת לא יפה לסביבה שלי, אני גורמת, אני מעליבה אותך חס ושלום, את הולכת הביתה, מדוקת, את עצובה, את מעליבה את בעלי, את זה מישהו אחר ודאי,

את בניך ולא יודעת כי זה גורר

כמו כדור שלג מתגבר.

כמו כדור שלג. בואו ניקח את הדבר וניתן כבוד. קודם כל, כבוד זה לתת מקום. זה לתת אפשרות, זה לא לזלזל, זה לא לצחוק, זה להיות שם.

את מרגישה שאת עסוקה יותר מאז? את מסיקה.

אני כל הזמן עסוקה מעסוקה יותר מאז. כן.

וואי, הנה נתת פה איזה כיוון מאוד מעניין. תעסיקו את עצמכם. זאת אומרת להסיק הזמן, כל הזמן לעשות. אני מערחת גם המון. אני

בא.

והיה לבן שלי היה מאוד קשה. ילדים באים, משפחות חבד. מנדי זה לא מילה, זה לא שם יחיד. וילדים בגיל הזה מ

ילדים בגיל הזה והם רצים וקוראים להם מנדי מנדי ו

אבל

אוי זה קשה

מאוד קשה והנמחתי את האירוח אבל לא עד הסוף עדיין אני עושה דברים ועדיין אני חושבת שהעיקר זה השייה אם רוצים נפש בריאה בגוף בריא לעשות וזה לא משנה הייתה לי אחות שעבדה מאוד קשה ולא באמת יכלה לעשות אבל היא קיבלה שמות של כשישים והייתה מדברת כל יום בשבוע עם כשיש או כשישה בטלפון

חצי שעה

וואו

היא כתבה ביום מותי נתקשר לאנשים אלה ולומר להם שלא אתשר איתם יותר

יואו די איזה מותק שהיא היא גם על זה דאגה ש שלא יקרה מצב שהם יחכו לטלפון

ויתאכזבו לעשות פשוט לעשות לעשות דברים קטנים ולעשות להחמיא לילדה לחלק דברים לכבד דברים אה אני לפעמים את יודעת באים אליי לאימון אישי אני מוציאה אנשים עם שקית ועוגיות ומשהו טעימה מה ולפעמים אוכלים אצלי צריך לעשות כל הזמן כל הזמן לראות איפה צריכים אותי ואת יודעת כשאת אומרת את זה מה גם בכלל רציתי לשאול אותך איך זה להתבגר וגם בסוף בן אדם מבוגר אני מתחבת ע על ההורים שלי שהם עדיין ברוך השם בעשייה אבל עוד 10 שנים עוד בסוף יש איזשהו שלב בחיים אני גם בטוחה שמסתכלות עלינו קהל של אנשים שהם גם מתבגרות כבר זאת אומרת זה כבר לא עשייה שאפשר אפשר טה טה טה טה 12 שעות זה כבר יותר קשה וגם קצת אתה מרגיש את ה את ה איך עושים את זה בגיל יותר מבוגר

אני לא יודעת עוד לא ידעתי

עוד לא התבגרת זהו את לא התבגרת לא את בת 18 וח לנפח אני בת

זהו זהו אני יודעת לא גם אתה לא הנפש של אני גם מרצה כל ערב אני

לא לא התבגרת עזבי עזבי

אבל נגיד

מישהי שמסתכלת ואומרת אבל אין לי את היכולת

לעשות להפסיק לשבת בבתים ללכת לכי למתנסדנאות

לכי לשמוע הרצאות לכי לראות מוזאנים לעשות קודם כל לעשות כל הזמן לעשות משהו אין מצב אין מצב שאני אשב בטלה אין מצב אני או קוראת או כותבת או מדברת ואני בקורונה צלצלתי לכל מיני נשים בודדות ועם כל אחד דיברתי שעה הקורונה

זה קניתי מאחותיזכונה

באמת הקורונה הביאה הרבה בדידות אי אפשר היה לעשות את הדברים שאת אומרת עכשיו יש אנשים שסוחבים את זה אני מכירה אישית מהמשפחה שלי מישהי שסוחבת את זה עד היום

אני אגיד לך עוד משהו חשוב זה לא חשוב רק לתת זה חשוב לתת להם לתת לך נכון כי כשאת נותנת את שייכת,

נכון?

כשאת מקבלת את לא כל כך שייכת, אני מבודת אותך.

אני אומרת, "תשביעי, אני אביא לך את הקפה." אבל כשאני אומרת לך, "בואי, בואי, הנה הפינת קפה, הנה המגרה, תכיני, אני יודעת שכל אחד אוהב אחרת, אני כבר נותנת לך לתת,

נכון? ולפעמים אפילו לקחת ממך עם אדם חס ושלום אני ואני רק עוזרת ולהגיד אני ראיתי פעם שאת עושה אה חותכת את הזתים בצורה מעניינת

כן

זאת אפשרות שתחתכי בשבילי אני אני לא בדיוק סובלנית לכזה תהליך נגיד לתת להם לתת לנו

נכון

וכשאנשים נותנים הם שייכים וזה לא חשוב מה רחל תשמעי זה זה לא זה זה לא פרק שלי זה יכול להיות תוכנית של 10ה פרקים אני אציע את זה לחברה שלי והידברו תשמעי

בעזרת השם

זה את מרתקת ואת מעניינת ואת כל מילה שלך נוגעת באמת בבשר החי וואו

שנזכה להיות שלות

אמן

בעולם הזה לדברים טובים

אמן

ולעורר את את האהבה.

אמן

כי אהבה היא כנפיים

נכון נכון לגמרי בתנחומי על מנדי עוד לא הספקתי אני באופן אישי להגיד לך לא הייתי בכלל בארץ ולא

תבוכי בבשורות טובות

אמן שיהיה רק טוב ‏Kom.