אם היו נותנים לי רק עוד 2 דקות איתו לא הייתי נותנת לו למות! משפחתו של הלל הי"ד בריאיון כואב

הלל היה ילד שכיבד את ההורים זה המד מול עיניו כיבוד ההורים לכבד את החיות אני הוא היה קיבלנו אותו לא הרבה זמן ל20 שנה אבל אני לא זוכר שכאילו ביקשנו בהייה אומר לנו לא הכי הרבה הוא היה בא מהבסיס זה עייף ווזה היה אומר לי אבא תמתין עוד שעה וזה נלך ביחד באמת הת אומר לו לך תנוע חזרת הוא היה רואה אותי שני ומד לצאת היה הוצאתי אין דבר כזה הוא הילד הזה היה מיוחד ה הנתינה שלו נתינה עזרה לזולת הוא היה מתנדב בהרבה מקומות הרבה הרבה מקומות ממש כאילו אין החיבור בין אנשים אפילו המנהלת אמרה לנו אין דבר כזה אצלו שני ילדים יריבו ויבו כ הוא היה הולך מפריד ביניהם משלים ביניהם הלל היה ילד מיוחד במינו שבאמת התכונות

אופי שלו בעצם הביאו אותו להצטיינות בכל דבר שהוא עשה הוא התמיד בכל דבר הוא היה נחוש להצליח למרות קשיים שהוא חווה כתלמיד הוא מעולם לא ויטר הוא הציב לעצמו יעדים וכבש אותם אחד אחד בזכות הנחישות וההתמדה שלו הוא הגיע באמת להצטיינות בכל דבר שהוא עשה הכל נעשה אצלו בצנעה ובענווה א וכל עזרה שהיה צריך הוא היה כל כך טוב לב כל עזרה שהיינו זקוקים לוא היה הראשון להתגייס לטובת העניין אני זוכרת ש ש שהיינו פוגשים במקרה מורה פה מורה שם ו והם היו פשוט אפות עליו הם היו אפות עליו והיו אומרות זה התלמיד האהוב שלי הוא מציין ככה הוא מציין ככה ואחרי זה הייתי שואלת את הלל הלל מה זה כל הדברים האלה איך אתה לא מספר לנו אתה

מקבים כל כך הרבה תעודות כל כך הרבה שבחים והוא כזה מחייך אלי את החיוך הביישן שלו ומשנה נושה זה פשוט כאילו לא היה מעניין אותו אני ככה ואני ככה לא פשוט בשבעה יש הרבה דברים שאני בעצמי לא ידעתי מזה באים ומספרים לנו גם השכנים מה שעשה גם המורים גם מהצבא חברים שלו הוא קודם כל תמיד גם באוכל גם בעזרה ש אין דבר כזה מישהו ישאר מאחורה אצלו גם זה שמענו שהיה להם ה קשירות מבצעית זה ברו זה ריצה ומתח ובת היה איזה אחד או שניים שכאילו היה קשה להם ולא יכלו זה הוא זה שאיר את כולם שיעזרו לשני אלה לעבור היה להם בשניהם מבחן כולם עברו והוא עזר בשניהם עברו שהוא היה עוזר זה לא היה תמורה התמורה יצריך היה הצורך שלו יותר

מהצורך של האנשים ש ביקשו ממנו עזרה או לא ביקשו ממנו עזרה אחד השנות הרבה שכנות היו מספרות לנו בחד בשבעה פחות קודם כמה הבן היה עוזר להם כלומר הם רואים אותו הולך ו ויש כאן הרבה רים אבל הם ידעו שממנו אפשר לבקש עזרה לגזום מצים לסדר את החניה אנחנו ניתן לך לא לא גם לאבא שלו כל דבר שהיה עושה אז אבא שלו אומר לו אם הייתי מזמין מישהו לעזור לעשות את העבודה הזאת הייתי משלם ומשלם טוב הוא חושב ומה הוא הציע לך אמר לי אמר לי כל הגינה הזאתי שהוא עשה אמרתי לו אלל תגיד לי כם מה אתה רוצה הייתי מבי בעל מקצוע הה לוקח לי הרבה כ אז אומר לי מסתכל עליי לו חצי חיוך כזה אומר לי אבא את מה בוא איתי תזמינו איזשהו ארמה אבל

אני ואתה אוכלים ביחד זה זה ילד ילד של נתינה נתינה הוא הביא לנו הרבה שמחה לבית הרבה הרבה הרבה אור שאנחנו כרגע יצאים בחושך מורחי אולי באמת בנקודה הזאת שהזכרת את העניין שאתה אומר נמצאים בחושך בוא נחזור באמת לאותו יום לאירועי השבעה באוקטובר 6 ו30 בבוקר חזיר אותנו לנקודה הזאת היה ברגילה אחרי שמחת תורה היה אמור לחזור אותו בשביעי לעשירי ה 6 ו30 בבוקר היייתה הזקה ראשונה פה הוא הראשון שקם קם וזה היר אותנו אני דיברתי איתו על בית כנסת הוא אומר לי יש זקות וזה למקלט כולם למקלט הילד התחיל להכין כבר את התיק הוא לא התקשרו אליו כלום הכין את התיק וזה התכונן משמ התחיל לקבל טלפונים כבר שיגיע לבאר שבע משמש עשה אז

אמרתי לו תראה שבת וזה אתה נוסע רק מוצאי שבת הוא היה מאוד החלטי הוא דיבר בטלפון בשקט בשקט שאנחנו לא נשמע מה השיחות שלו וכל אחד מאיתנו בבית היה היה שומר למנוע ממנו עמדנו מנסים לשכנע מנסים למנוע ממנו לצאת לא עכשיו לחכות במוצאי שבת כי לא יסים בשבת לא יצאים איך תצא בכלל ו בסופו של דבר אומר לי אמא נראה לך הגיוני שהחברים שלי יצאו ואני אשאר כאן בבית מה עשה הם כאילו סגר לי את סגר לי את הפה הבנתי את מה שהוא אומר לי אבל ם הפחד אצלי התחיל להשתלט הוא לא הפגין את זה אצלנו גם לאבא שלו נתן את התשובות שלו הוא לא הסכים להישאר אז אבא שלו אמר אוקי כל המזוודה הגדולה שלך אני אצא איתך אני אלווה אותך מחוץ לעיר והוא

לא הסכים ו זכותו אמרה אוקיי ורד אמרה לו אני לוקחת אותך אני מספיק חזקה אני יכולה לקחת אותך אני אסחוב לך את התיק הוא הסכים לה את השער הוא אמר לה את עוצרת כאן אני ממשיכה לה את נועלת את השער מה גמה הוא אמר את נועלת את שער שמרי על אבא ואמא השנים ראו אותו הולכת כל הדרך החוצה מחוץ לעיר ברגל 40 דקות הבית שלנו הכניסה לעיר יותר אפילו הך ברגל הוא לא רצה לבקש טרמפ מאף אחד הוא לא רצה שאף אחד יסתכן שלצאת ללבות אותו אמר באופן חד משמעי לאחותי תנה לי תיכנסי הביתה ותשמרי על אבא ואמא אבל לנו הוא לא הפגין שום רגש של חשש לא מרים לעולם ש יש ם מצב שיצטרך לחשוש מפניו הוא עצמו שהוא התקשר במוצאי שבת בלילה הכל בסדר לאן

הלכת איזה בסיס איפה אתה נמצא הכל בסדר הכל בסדר הייתה לנו שיחה נוספת בבוקר ז שיחה נוספת שהייתה לנו בבוקר בשמיני לחודש שיני לעשירי בשער שהוא כבר ראה דברים שאמא יושבת בבית וחוששת מה הילד שלה יכול לראות הילד ראה דברים הוא כבר נלחם הוא כבר הציל אנשים הוא וחברים שלו שאנחנו בתור אמהות לא רוצים שילדים יראו דבר כזה בסרט שזה כאילו אתה יכול לסגור את הסרט לא להראות לילד כ זה המציאות של החיים שלנו יש שיר שאומר אומה טוב להיות יהודי זה חלק חשוב של להיות יהודים הבן שלי יצר עם החיים שלו להגן על חיים של יהודים אחרים לא יהודים שהוא מכיר לא אנשים שהוא חולם הוא היה פעם ביישוב שלהם אבל הוא יצא אב רק הקדוש ברוך הוא

יודע איזה אומץ היה בבן הילד הקטן שלנו הוא הוא אמר לנו שהוא באימון רק אחרי זה התברר לי מהקצינים שהיו פה מהמפה שלו וזה שהם ירדו מהצפון ישר הגיעו לכפר עזה נלחמו שמה ארבעה ימים של לחימה היית בתוך כפר עזה וצלו הרבה שמה מהאזרחים לפי מה שקראתי חיסלו 280 מחבלים חלו 280 מחבלים זה היה בתוך עזה הנמר אותו הנמר של הבן שלי בכפ זה היו 100 ומשהו שרגו הו י8 משהו כזה זה מה שסיפרו לנו והילד מדבר איתו בטוח אם הוא זה אם הוא נלחם שמה משהו אני חושב אני אבל הילד אומר הכל בסדר אמרתי אולי הוא ראה משהו בזה אני אדע משהו דיבר יצא לנו צח הכל לדבר ארבע פעמים בכל ה שלוש שבועות לפני שהוא נכנס השיחה האחרונה הייתה ב-27 זה ה

יום שישי הוא צחק איתנו הוא צחק איתי שאמרתי לו אחר כך תיזהר אמר לי אבא הכל בסדר מה אתה דואג מה אתה בלחץ הכל בסדר נחזור עוד נחייך נשב נדבר אמרתי לו אין בעיה שאתה נכנ אם נכנסים בזה אל תשכח ש תצי יהיה עליך תגיד שעשר לפני שאתה נכנס ואשתי אמרה לו קח מטבע של חצי שקל שימ אותה בנעל וות את השיחה האחרונה שלנו מאז אותה שבת שבת שהוא יצא מהבית שבת שהייתה אמורה להיות שבת של אושר שמחת תורה ז היייתה הפעם האחרונה שראינו אותו הוא לא חזר הביתה זה היה בת ו5 בבוקר שירו נט על הנמר שהם נלחמו ארבעה ימים היו שמה צלו הרבה מחבלים זה היה נמ רחות 280 יש חלק שאומרים יותר נמר שלהם שאחד הסמטאות יצא מחבל בד מטבח קצר שרה להם

נט זה גם המעיל רוח של הנמר לא עזר ופגע הנהג שבעצם הוא ניצל הוא הוא מספר שממה שהוא זוכר שרגע לפני שנת פגע בהם הם צחקו אחד מהחברה סיפר בדיחה והם צחקו ובעצם אני אני קוראת להם 11 כוכ ויה ככ אנחנו קוראים להם כי זה אי אפשר אי אפשר להסביר א זה הטיל פגע בנקודה שני אמר זה משהו מאוד מאוד מוגן אבל בכל זאת הם הצליחו לפגוע בנקודה שהייתה מאוד רגישה והם פשוט עלו בסערה 11 כוכביה אני קוראת להם לשממה אז אחד הבנות דיברה בטלפון בחוץ אז פתאום ה פתאום החיילים מה שמנתי אחרי זה שהחיילים האלה באו וזה חיפשו את הבית של חיפשו את הבית שלנו ופתאום הילדה כאילו הם פותחים את הבית וילדה נכנסת ילדה צרחה ופתאום אני רואה את

השלושה הקצינים האלה אז א אני הייתי אני אני ידעתי מה באו להודיע לי אני לא הית צריך שהם יגידו לי אני ידעתי מה חשבו בני הבית מה ידעו זהם אולי הוא פצוע האמת אני ביקשתי מהם הוכחות איך יכול להיות שאם הם טוענים שהבן שלי לא בחיים מנין להם הוא לא יכול לומר מי אני מה ההוכחות שיש להם לבוא ולבית לבית שלנו ולומר דברים כאלה מה לפי מה הם יכולים לומר דבר כזה אני יכולה להגיד לך שאנחנו הבנות לא המנו לא המנו לא יודעת באיזשהו שעב התחילו לבוא אנשים ואומרים לנו וואו איזת חזקה נימה חזקה זה לא יכול להיות אני מכירה את אחי אחי ילד חזק שם באו להודיע לנו הם לא אמרו לנו מה הם רק אמרו לנו זה הלל זה וודאי לא אמרו לנו שום

מילה לא נט לא שום דבר ובגלל זה אני גם לא האמנתי אני הרגשתי שזה כאילו משהו שוראים בטלוויזיה כי זה לא יכול להיות אח שלי עם מלא שמחת חיים עם אנרגיה זה זה פשוט לא יכול להיות שיום אחד יכנסו חיילים וזה ו ויגידו לה שהוא כבר לא פה זה זה זה אני זוכרת שממש אני הייתי כאילו עם ראש במקום היה צריך לרשום כל מיני דברים וצריך לעשות כל מיני דברים וכלם אמרו לי איזה חזקה אבל אני פשוט לא האמנתי פשוט לא האמנתי גם עכשיו חצי שנה אני יותר מחצי שנה אחי מאוד קשה ההגיון מבין אבל הרגש ללא מבין הראש מאוד קשה לא היה אוהב הרבה לבוא לפה קודם יום שבת זה היה קבוע הולכים לבית כנסת מסיימים יוצאים באים אוכלים עושים קידוש ויוצאים

לפה ווא יושבים כמה חטיפים וזה כולה יושבים ומדברים שעות זה ואחר כך הולכים הביתה הולכים צורים ו למנחה ו ערבית ובאמצע שבוע גם באמצע שבוע הוא הי הוא היה אוהב לבוא לפה אורכי אתה יודע שאנחנו שומים כשאני שומע בכלל קודם כל על הלל מי הוא היה הדמות התעוזה הגבורה להילחם למען עם ישראל למען המשפחה שלו להקריב את עצמו גידלתם פרח ו ו הפרח הזה צריך להמשיך את דרכו אבל לפני כן איך אוספים את השברים הלל חוץ מהבן שלי הוא היה חבר הכי קרוב שלי מה זה קרוב הלא ה מספר הרבה אבל את הסודות שהיו בינינו זה בדרך הבית כנסת זר מהבית כנסת סתם לשבת ללכת לשתות משהו לשבת לאכול משהו וזה זה היו סיפורים שלנו עבר כבר יותר מחצי שנה בין

לי את זה וקשה לי ואני מנסה איך שהוא יש לי עוד ארבע בנות חייב להיות ה חזק הייתי חזק אבל הדבר הזה שבר אותי אני מנסה לקום אבל המחשבות שלי קצת מנסות לגבור עליה אבל אני מנסה להוד גם גם בשביל הבנות וגם בשביל אשתי מנסה ש שאני לא אפול נסה איכשהוא להרים אותם ויש לי הרגשות ו אני מרגיש שהבן עוזר לי בדברים האלה רוצה שאני אקום וזה כמה שיש הרבה מקומות שאני נזכר בו שהייתי הולך אית אחרונה זה היה פורים הלל היה לוקח את האוף פניים שלו היה הולך לחלק יותר מ-15 משלוחי מנות יותר זה משפחה זה חברים זה שכנים המכונה הרב אמר לי לפחות שניים תיתן וזה גם היה קשה אז איך שהוא ראיתי את השכן פה השכן ה שכנה קרעתי להם ונתתי להם

את זה ו ממש היה לי קשה גם הפורים וגם הפסח עשו לנו טוב דווקא ש הדברות עשו לנו את ה אותו חג את הסדר אם לא לא יודע איך הייתי עושה את זה וכל יום שעובר יש חושבים שיהיה יותר קל לא זה יותר מחמיר המצב אני לפעמים בלילות לא אשין וקשה לי שאין לי את האלה אני רוצה להראות לכם משהו שגם החברים ואולי זה כן יהיה הפתעה עבורכם אני חושב משהו שקיבלנו ממש בדרכנו לכאן היי קורים לי דורן מליח הלל היה חבר למחלקה במשך שנתיים א היה בן אדם מדהים מצחיק רציני שנתן מעצמו במשך כל הזמן לוטרן יודע לעזור לכולם גם כשכולם לא יכלו תמיד היה שם בשבילם א היה בן אדם מדהים קוראים לי בנימין א אני הייתי חבר של אלל שולומון זכנו לברכה

למחלקה היינו ביחד מחלקת מחודדים הלל היה בחור שקט תמיד הוא תמיד רצה לעזור הוא תמיד היה שם בשביל כולם הוא היה בחור שמח הוא אף פעם לא היה מתלונן הוא תמיד היה עוזר עושה הכל זה חלק רק מתוך מתוך דברים שאומרים עלל ואני שומע כאן את מה שאתם אומרים עליו וזה נותן איזושהיא נחמה לדעת שמה שאתם חינכת זה משהו יסם בפועל ואין אחד שיכול להגיד עליו משהו רע אלא כולם אומרים רק דברים טובים אתה מרגיע מאור שן שאין לאף אחד אפשרות להיות לומר משהו לא טוב הוא היה ילד צדיק גם בתור ילד גם בתור בן גם בתור אח תמיד דאג לאחרים הוא מבחינת עצמו זה ילד ש שכל מכשול היה בשבילו מדרגה הוא לא אמר טוב זה קשה לא רוצה לעשות אני זהו אני

אפסיק אולי לוקח לו כ אוויר לנשימה ממשיך מתגבר על כל דבר לא היה משהו שהוא אמר טוב זה מכשל אני לא רוצה לעבור אותו אני לא רוצה להמשיך לא ר לעשות זה משהו שאם אם העולם רוצה צה כתוב לא כתוב ללמוד מהבן שלי ללמוד מעלי שלומון יש המון קשים בחיים זה החיים צריך להתגבר עלי אין מה לעשות מתגברים עושים הכל מוצאים את הדרך אין דבר שעמד לפני הרצון שלו כל מה שחשב והוא השיג גם בשבילו גם בשביל החברים שלו היו פה ות הרבה שמספרים קודם כל כולם גם בבית שיספיק לכולם הו בסוף קודם כל אתם אחר כך קודם כל הוא היה לא יודע הוא היה מתחבר לכל אחד שהילד בבית אני יודעת ש התפלל מה עשה מה אכל שהילד מחוץ לבית אני לא יודעת מה קורה

שהוא התגייס כבר לא היה לי את הקשר היום יומי לדעת הלך לבית הכנסת שם תפילין התפלל מה קורה ו באחד הימים אמר לי אמא חכי רגע כמה דקות הוא שולח לי תמונה החבר צילם אותו בבית הכנסת זה בבסיס ואמא עכשיו את רגוע אמרתי לו שנייה א הוא רצה להוכיח לי אמא אל תדגי גם כשאני אמצא בצבא גם כשאני לוחם אני משתדל אני משתדל לה שלמור מצוות אני משתדל לשים לשים תפילין כל יום ותמיד חששתי שזה מאפשרים לאדם להיות לוחם אבל גם לשמור תורה ומצוות אני יודעת שזה לא פשוט אבל הוא רצה להרגיע אותי אז הוא שלח לי את התמונה הזאת אני לא יודע אם אתם יודעים אבל להידברות יש מחלקה שנקראת וקשרתם מחלקה שמציבה עמדות של הנחת תפילין בכל הארץ יש

לנו אלפי עמדות שברוך השם יהודים רבים מניחים תפילין ומיליוני זכויות של אנשים שיש להם עמדה ורצינו להפתיע אתכם ולנחם אולי את כמה שניתן ועשינו עמדה מיוחדת א ואני רוצה שתראו את העמדה של לכבודו של הלל שזה יהיה לעילוי נשמתו שכל מי שיניח תפילין בעמדה הזאת בעזרת השם זה יהיה לי זכותו ולעילוי נשמתו יש לכם פה בפנים מתוך שקית שמנו לכם את התפילין והטלית יש לך גם עוד כיפה בפנים ועוד כיפה פה פה נמצא הקריית שמע הספ של קריאת שמע משפחת סולמון היקרים אני רוצה ממש רגע לפני סיום לשאול כל אחד מכם אולי זאת שאלה קשה אבל א המקרה הזה קרה בלי שאף אחד היה מוכן אליו אילו רק היייתה ניתנת לכם ההזדמנות לומר להלל כמה ממילים

אחרונות מה הייתם אומרים לו הייתי מחבקת אותו הרבה יותר קשה לי להאמין שאני צריכה לזכור את החיבוק שכב בתשרי שזה החיבוק האחרון שקיבלתי ממנו הלוואי ויכולתי להמשיך לחבק אותו הייתי אומרת לו כל הזמן אני אוהבת אותך אלל אני אוהבת אותך הולך ח החבר אחיקר ו שלי שהייתי יושב ומדבר והיינו הולכים הרבה מקוות יושבים ומדברים ין לי אותו אז אני לא יודע אם כאילו הספקתי כאילו מתי שכל כל פעם שהוא רצה לצאת לפעמים לא הייתי לא הייתי יכול או ש לא היה מסתדר לי הייתי אומר לו לא לא אני לא יכול להיות הוא לפני שהוא גם ברגילה שלו הוא היה בברכת הכהנים זה היה סוכות והוא ביקש ממני שאני אבוא ואני הייתי עייף ולא הלכתי איתו ועוד כמה

דברים כאלה שלא יכלתי ואני ו אם ידענו אף אחד לא יודע אבל אם ידענו אז היינו הייתי מתאמץ עוד יותר כל ללכת לכמה מקומות אני היתי אומרת לו שאני אוהבת אותו ואני געה בו ואני געה לראות אחותו וזה הזכות שלי שאני היייתה לי את הזכות שהוא יהיה אח שלי במשך כמעט 21 שנה כן מאוד חשוב לי שהוא ידע שאני געה בו ואני אוהבת אותו והלוואי היה לנו יותר הזדמנויות להיות ביחד לטייל ביחד א אנחנו גם חושבים שיכול להיות שהוא הרגיש כי בשבוע שלפני השביע לאוקטובר הוא היה פה ברגילה והוא רצה להספיק כמה שיותר כמו שאבא שלי אומר הוא הלך לברכת הכהנים הוא רצה לצאת איתנו גם עשה על האש הלך לבקר גם את סבתא שלי ו ומאוד הלך להדליק נרות לסבא

וסבתא לבית האלמין עם אבא שלי לבית האלמין הוא אני כאילו שהוא רגיש והלוואי שהנו יכולים להיות יותר ביחד שהי לנו יותר זכרונות לפני הסיום אני גם רוצה להגיד משהו כן כאילו אני אני בגמ הלל אני והלל וכל המשפחה רוצים את החטופים שיבואו חיים בריאים רוצה אותם פה זה גם הצבא של הלל בנוסף לזה אני בתור אבא אני אומר גם שכאילו כל אלה שנפלו 2000 אזרחים בעוד 600 חיילים שהדם שלהם לא זה וזה הם צריכים ללכת עד הסוף עד הסוף לסיים את זה שלא יפו לנו בצפון אנשים לא גרים כי התמונה מטולה בדרום זה כאילו שהדם של הילדים שלנו כולם ילדים גם האזרחים גם אלה שהיו במסיבה גם החיילים כולם היו ילדים גם אדם לא נשפך לשב לשב ובקשה אחרונה

שלי וזה אני אומר את זה תמיד שיוצא לי לא משנה עם מי לדבר האחדות בעם זה מה שאנחנו צריכים אם נ מאוחדים כל מי שמסובב מסביב אלינו כלום מאיראן מלב אין כלום אם אנחנו נהיה מאוחדים ביחד ניצחנו אתה יודע מרדכי הזכרת נקודת אחדות וזה מוביל אותי אולי ממש לנקודה האחרונה שהזכרת אותה אמנם קודם לכן בליל הסדר פסח האחרון ישבתם יחד עם ארגון הדברות ועוד משפחות שקולות והייתם ביחד ביחד אתה יכול לספר לי קצת על הביחד הזה מה זה עשה לכם מה זה נתן לכם ן כן כן בבית לא הייתי יכול ג לא יכלתי לעשות את פסח כל שנה היו אצלכם אנשים היו אנשים באים בזה כן השנה לא יכלתי לא לא הייתי יכול לעשות אז מה שהיה עם ההדברות חשבנו על זה כמה

פעמים שהזמינו אותנו וכן הסכמנו ללכת וכן הדברי תורה של הרב והתפילות שהיו שמה וחיבקו אותנו האנשים שהיו שמה שבאו ישבו איתנו מדברות וזה זה נתן לנו איך שהוא עם התמונה של הלל שהייתה שמהם הכיסא של הלל שהיה שמה שלא לא היו ק שלא אמרו לא להזיז אותו בכלל ולקחו עם התמונה ורקדו עם התמונה וזה טיפה שנה אחת הזאת לקרוא על כל הניסים שהיו לנו לעם הזה זה לא שיעור היסטוריה זה לא סיפורי ילדים בגן זה ללמוד מהעבר על העתיד שלנו יש כאן המון אנשים שקצת נמצאים בבלבול והם חושבים כוחי ועוצם ידי אז אם כוחי ועוצם ידי הביא לנו את האסון הזה מי שיכול לעשות ניסים אני מחכה לתחיית המתים מחכה כל שנייה בחיים שלי בתחיית מתים זה ר רק

ריבונו של עולם יכול להביא לנו אולי צריך צת להחזיר את הסכל של עצמנו לזכור שאנחנו אנשים יש לנו המון תוכניות אבל לא יכולים לעשות בעצמנו שום דבר רק עם המנהל הגדול ריבונו של עולם יאפשר את זה אז נפסיק לריב יום אחד שניה אחת להפסיק להריב להבין מה אנחנו כן אמורים לעשות בעולם הזה מה התפקיד שלנו לא רק בללכת מכל אלא להתאחד להיות טובים אז נזכה לניסים שאנחנו באמת זקוקים להם אחת אני חושב שדווקא עעם המסר הזה אני בטוח שכל מי שצופה בנוש ש עליו אין ספק שלוקח משהו לעצמו ואולי זאת ההנצחה הגדולה ביותר לקחת משהו ולהנציח אותו על ידי מידה טובה על ידי מעשה טוב וכפי ששמעתי קודם לכן שבתקופה האחרונה כבר שלוש משפחות שקראו

הלל על שם הלל הבן שלכם שזה דבר גדול וזה מראה כמה העם שלנו מחבק ואוהב אתכם ונמצא איתכם גם כאב ובעזרת השם אנחנו מצפים לגאולה אנחנו מקווים שהיא תגיע כמה שיותר מהר ואני רוצה להודות לכם ש ש ביום ביום הזה שיתפתם אותנו ובעזרת השם תחיית המתים אמן מקווים בקרוב ממש תודה רבה לכם תודה